צריך עיון > סדר עיון > חרדים מהאקדמיה > סכנת האקדמיה – מפי אחד מגדולי הרבנים

סכנת האקדמיה – מפי אחד מגדולי הרבנים

מאמר תגובה ל"חרדים מהאקדמיה"

מערכת צריך עיון
מערכת צריך עיון

הלימודים האקדמיים מורידים את הרמה הרוחנית והדקדוק במצוות של בוגרות הסמינרים. לפעמים הסכנה אינה גלויה לעין, ולעתים בוחרים להתעלם ממנה, בין היתר מתוך הצדקה של אילוצי פרנסה. אך היא מתגלה עם הזמן, ותולדותיה הרסניות. כעומק הכניסה לאקדnיה, כך עומק השבר. על "בת בית יעקב" להישאר "בת בית יעקב".

א' אדר תשע"ח

שיחה זו נאמרה על-ידי אחד מגדולי הרבנים בכנס לבנות הסמינרים שהתקיים בכסלו תשע"ז. הדברים דלהלן הם תמלול השיחה, בתוספת מילות קישור בסוגריים מרובעים לפי הצורך. השיחה מובאת כאן מפאת חשיבות הדברים לנושא.

***

ברשות גדולי תורה, ראשי ישיבות, ברשות כל המנהלים, ברשות כל הנאספים פה. בסייעתא דשמיא, כמו שידוע לכולם, פה בארץ ישראל [ישנם] כוללים, [עם] מספר עצום של אברכים שלומדים, ברוך ה'. התורה שנלמדת פה בארץ ישראל – לא היה כזה מסתמא מימי האמוראים. מתפתחים תלמידי חכמים גדולים בכל מקצעות הש"ס. הדברים ידועים. אבל עם כל זה יש גם הרבה בעיות, ואחד התחומים הכי בעייתיים [היא השאלה] איך ממשיכים את החיים התורניים שלנו היום, בזמן שיש קושי כל כך בפרנסה. שזה מקשה כל כך על התפקוד. אשת אברך, אמא למשפחה ברוכת ילדים, ויש לה כסף רק לדברים המינימליים. המצב, הפרנסה, מפריע לה מאד. מצד שני, בעלה אברך, והוא צריך להסתובב ולגלגל חובות כדי לשלם את המשכנתא. חיים חיים של מתח, חוסר מנוחת הנפש, ובוודאי שזה גם מפריע בלימוד. וזו הבעיה. לא כל אחד במדרגה לחיות על-ידי בטחון…

כמה שנים מצפים. מצפים מהציבור, מרבנים, תשובות, עצות מעשיות. ובינתיים אין תשובות. (אגב, צריכים לומר – אם ירצה ה' ובסייעתא דשמיא – יש עכשיו יוזמה של בעלי בתים מאמריקה, כן לעשות איזה יוזמה פה בארץ, שזה כן יביא פרנסה יותר ברווח להרבה הרבה יותר משפחות. אבל בכל זאת השאלות נשאלות כל הזמן.) מצד שני, יש אלה שמביאים תשובות: "הכניסו לתוך בית יעקב עוד – עוד קורסים, עוד מקצועות, שיאפשר לבסוף השגת פרנסה". "במקום" – [לפי] איך [ש]הם מגדירים מה שיש בבית יעקב, אלה הטוענים, הטועים – "במקום הפעילות החברותית והלימודים, שחסרי תועלת לרוב הבנות, במקום זה, תכניסו בבית יעקב עוד מקצועות". עצה אחת. עוד עצה: "תנו אפשרות לקבל תואר, תואר אקדמי". ועל ידי זה, כמה וכמה סוגי מקצועות, שעד עכשיו היו סגורים, יפתחו. והרבנים אומרים לא. אפשר אמנם לפתוח כמה קורסים יותר, אבל בוודאי לא כמו שהם רוצים. ותואר? חס ושלום! לא תואר. כך אומרים הרבנים. כך אמרו כל גדולי הדורות לדורותיהם, והגדולים של עכשיו.

אפשר אמנם לפתוח כמה קורסים יותר, אבל בוודאי לא כמו שהם רוצים. ותואר? חס ושלום! לא תואר. כך אומרים הרבנים. כך אמרו כל גדולי הדורות

והרבה [אנשים], הבנות, הבעלים של הבנות, האבות של הבנות, והרבה תלמידי חכמים מובהקים לא מבינים: "למה לא באמת? מה רע בזה?"

בדברים קצרים רציתי להסביר (וכולם [כל אחד מהגדולים] יסבירו, כל אחד לפי הנוסח שלו) למה גדולי התורה לדורותיהם ו[אלו של] עכשיו התנגדו לשנות את צורת בית יעקב, מצד אחד, ומצד שני, התנגדו בתוקף לכל ענין של תואר אקדמי.

הרבה פעמים בחיים, במצב של קושי באיזה ענין ותחת לחץ, [כאשר] צריכים להציל [איזה דבר], אנשים מציעים עצות שלפעמים הן תכלית הסתירה לכל המטרה של הדבר שרוצים להציל. לפני שמתחילים לחשוב, לתת עצות ופתרונות לבעיות של הכוללים (אלה שנותנים), ואיך לפרנס את משפחות הכוללים, צריכים לבדוק טוב אם העצות איך להציל את החיים בכוללים לא סותרים את כל המטרה של הכוללים.

הסיבה למה יש התנגדות לתארים אצל הגדולים, היא בעיקר שמי שיש [בידו] תואר ראשון או אפילו בגרות, חוץ מהבעיות שיש בתואר ראשון עצמו, בקלות יחסית אפשר להשיג תואר שני

הסיבה למה יש התנגדות לתארים אצל הגדולים, היא בעיקר שמי שיש [בידו] תואר ראשון או אפילו בגרות (שהתנגדו כל הזמן, וקל וחומר תואר ראשון), חוץ מהבעיות שיש בתואר ראשון עצמו, בקלות יחסית אפשר להשיג תואר שני. ועכשיו [אחרי שיש ביד הבת תואר ראשון] שכבר נשבר הקיר המפריד את הבת מהאקדמיה, החשק להתקדם בחיים, [לקבל] אולי קצת יותר כסף וקצת יותר פרנסה (זה חשוב מאד), החשק גדול מאד.

בלשון מרן ר' אהרן לייב שליט"א, "יש תואר ראשון, ותואר שני, ותואר שלישי, והלאה". כשיש תואר שני, כבר יש דברים שמשרד החינוך [עושה], ש[זה] כל המטרה שלהם. זה צריכים לדעת – יש פה מלחמה. "מלחמת תרבות" יש פה בארץ ישראל. החילוניים, החצי-חילוניים-חצי-דתיים, [הם] לא רוצים להוריד את העולם החרדי מלעשות מצוות. [הם אומרים:] "בבקשה, תעשה מצוות. אבל תהיה כמותנו, תחיה יחד אתנו, יהיה לך אותן התעניינויות שלנו, אותם ערכים שלנו". זו המטרה שלהם. ויש להם תכניות מפורטות איך עושים את זה. ואחת מהן היא ביחס לעניין הזה. ש[הם] מכניסים לאקדמיה בקצת [בתואר ראשון]. אז כאשר עולים, ומנסים לעלות, אז [הם] שמים כל מיני תנאים: [השיעורים] צריכ[ים] להיות בתוך האוניברסיטה. הציבור [התלמידים במקומות אלו] לא יהיה רק חרדים. המרצים יהיו ממש חילוניים. ואז מי שיש לו כבר תואר ראשון יגיד: "אה, אז בגלל זה… בסדר… יהיה כבר בסדר" – ויפול גם לתואר שני. ואז, אז יש חורבן. ברגע שיש ממש שייכות לאוניברסיטה, ממש שייכות לאקדמיה, זה מוריד לגמרי את הבת, מוריד לגמרי את המשפחה. ואני אומר, לא שיפסיקו מיד ללמוד בכולל, אבל חשיבות התורה תרד, הקשר לקב"ה ירד, סוג התפילה ירד, הדקדוק במצוות ירד. בדקות. אבל כל מי שיסתכל יראה. הצניעות תרד. צורת הבית – הגשמיות של הבית תעלה, הצניעות תרד והגשמיות תעלה. זה מה שיהיה. זה [ב]וודאי מה שיהיה. זה בדוק ומנוסה. זה מה שגדולי ישראל חששו על העניין של אקדמיה. תואר ראשון מביא תואר שני. ו[הסיבה] שאסרו בגרות – בגרות מביאה תואר ראשון, ותואר ראשון מביא תואר שני, וזה מביא את החורבן ממש.

מי שיבואו – איזה אבא, איזה בעל, [ו]יגיד: "אני מכיר את בתי. אני מכיר את אשתי. זה לא יקרה. היא חזקה. זה לא יהיה". אני אומר: הוא נוגע. הוא נגוע

ומי שיבואו – איזה אבא, איזה בעל, [ו]יגיד: "אני מכיר את בתי. אני מכיר את אשתי. זה לא יקרה. היא חזקה. זה לא יהיה". אני אומר: הוא נוגע. הוא נגוע. בגלל תוספת פרנסה – הוא נגוע. הוא אומר: "לא, אני מרגיש ברור אצלי, אין לי דחף, אין לי דחפים". אז הוא לא מכיר את היסוד שכל הבעלי המוסר אומרים, שאדם בלי להרגיש בכלל, הכוח הפנימי שיש לו, זה יכול להשפיע על כל המעשים שיש לו. כמו שה"מסילת ישרים" מביא את הדוגמא הידועה, שהעצל שאומר: "אני מפחד, [כיוון] שיש ארי בדרך". ואומר ה"מסילת ישרים": "לא הארי מביא את העצלות". כלומר לא בגלל הארי הוא לא לומד. העצלות מביא את הפחד של הארי. הוא מרגיש באמת [את ה]פחד של הארי, אבל כדי לבצע את מה שהוא רוצה, שהוא לא רוצה ללמוד, זה יביא לו איזה הרגשה של פחד אמיתי. זה הכוח של נגיעה. וקל וחומר, זה מביא אנשים לעשות שיטות גרועות, מביא שיפוטים עם טעויות: מה הבת שלי, מה האשה שלי, יכולה לעשות. הם טועים.

זו הסיבה למה גדולי ישראל אסרו [את האקדמיה].

***

ויש עוד נקודה, חשובה, שנוגעת אפילו לתואר ראשון, וכל שכן [ל]מי שאפילו מרגיש שהוא שייך לתואר שני. כל בת שיוצאת לעולם של עבודה [לאחר תואר], היא בדרך כלל עובדת יחד או נפגשת עם חילוניים, ויש [בכך] יצר הרע גדול מאד. זה לא טוב בשבילה אצלם. רואים [אצל] כמה וכמה בנות שיצאו: פתאום צורת הלבוש [שלהן] משתנה – אפילו צורת הדיבור משתנה! היא מתרגלת לדבר כמו שהם מדברים. היא מתחברת אתם. ובת בית יעקב לא צריכה ככה להתנהג. היא צריכה להתנהג יפה, בדרך ארץ, אבל להתבדל מהם. להגיד: "אני לא מכם!"

ומה נותן לה את הכוח, לבת שיוצאת לשם? מה נותן לה את הכוח? לא להיכנע להם! להיות שונה מהם! זה עד כמה שהיא מרגישה היום שהיא קשורה לבית יעקב

ומה נותן לה את הכוח, לבת שיוצאת לשם? מה נותן לה את הכוח? לא להיכנע להם! להיות שונה מהם! זה עד כמה שהיא מרגישה היום שהיא קשורה לבית יעקב. זה לא שהיא צריכה להסתובב כל היום [ולומר]: "אני [בת] בית יעקב, אני [בת] בית יעקב". אבל [כאשר] בפנים יש לה את ההרגשה "אני עדיין בת בית יעקב" – אם בהרגשה פנימית היא מרגישה: "אני עדיין בת בית יעקב" – זה מה שנותן לה את הכוח להיות שונה מכולם! וברגע שהיא נכנסה לתוך עולם האקדמיה היא כבר יצאה מבית יעקב. היא נכנסה למשהו אחר. והכוח הזה, להיות שונה, זה אין לה כבר.

זה הסיבה, למה זה [אסור]. זהו הרע, הרע של האקדמיה.

ומהאי טעמא הקפידו [גדולי הדורות] שבית יעקב ישאר כמו שהוא. [בית יעקב הוא] המקום שמכין מבט לחיים. ולחיים – [משמעו ל]כל החלקים של חיים. פרנסה, זה חלק [מהחיים], וכמה שמכינים מכינים. אבל מה עיקר החיים? החיים הרוחניים! המדרגה הרוחנית! זה עיקר החיים! וזה מה שבית יעקב מכין [אליו]. ומה שהם מזלזלים בענין, [בחיים] החברותיים, בקורסים שלא צריכים – חס ושלום! זה [מה ש]נותן את הרוחניות והכוח לבית יעקב! זה מה שמביא להן את כל החיים, ש[מכח זה הן] יכולות ללחום. ולכן אמרו כל גדולי ישראל שבית יעקב צריך להיות על טהרת הקודש, [כדי] לתת לבת את הכח, את הרוחניות, שזה יכול להיות בשבילה לכל החיים.

כל בת שחושבת על תואר, צריכה לעשות לעצמה חשבון הנפש, ולהתחיל מההתחלה: [לשאול את עצמה] מה התכלית, המטרה שלי בחיים?

אני חושב [שזה ה]מענה לבנות: כל בת שחושבת על תואר, צריכה לעשות לעצמה חשבון הנפש, ולהתחיל מההתחלה [ולשאול את עצמה]: מה התכלית, המטרה שלי בחיים? היא תגיד: לעשות נחת רוח להקב"ה. ואז תשאל: מה הקב"ה רוצה? [הוא] רוצה שאני אקבל תואר או שלא? [אם היא] תשאל את השאלה, מה הקב"ה יענה? מה יביא ליותר מצוות?! מה יביא יותר לצניעות?! לחשיבות התורה?! מה זה?! והתשובה תהיה ברורה – היא תגיד: "אם גדולי ישראל אמרו שיש חשש ש[אם אלך לאקדמיה] אני יכולה לרדת לגמרי ברוחניות, איך אני יכולה לעשות נגדם?" יש חשש. ואם היא בת רצינית והיא תחשוב שח"ו היא מהמרת על כל [הרוחניות שלה], מסכנת את כל החיים הרוחניים שלה, והיא תרד במדרגה לגמרי, אז ח"ו מה זה יהיה…? אז היא תגיד: "בוודאי לא". נכון, היא תגיד: יש עדיין בעיות, ועדיין יש [צורך ב]פתרונות. אבל אומרים שמנסים, והיום באמת מנסים יותר ממה שאף פעם ניסו.

והקב"ה יעזור שנוכל באמת להביא את הפתרונות.

***

שמעתי כי יש אברכים, המון אברכים, שמזלזלים בכל העסק, בכל העניין הזה של האקדמיה – "מה רע?" [הם אומרים]. אני אומר להם, אני אומר לאברכים אלו: תחשבו לרגע: באיזה מדרגה אתם? – "אולי זה שאני מזלזל, בא באמת בגלל שיש לי איזה קרירות? אני לא שומע שום מוסר, שום שמועס. אני לא לומד מוסר. אין לי קשר לשום דבר מהגמרא. אולי אני ירדתי ברוחניות ובגלל זה אני מזלזל?" אני מבקש מאברכים לחשוב על זה, ואני חושב שהתשובה [שלהם] תהיה "כן! אולי זה באמת הסיבה". לא יגידו שזה גוזמאות. תסתכלו על כמה וכמה בנות – שהם מכירים – שבאמת ירדו, ירדו בגלל זה.

עכשיו הזמן להתחזק. הקול צריך לצאת מהאסיפה הזאת שאנחנו צריכים לחזק, ולהתחזק לעמוד איתן, נגד האקדמיה, נגד שינויים. אנחנו ממשיכים.

ואנחנו הרבנים מצדנו נעשה בלי נדר כמה וכמה שאפשר כן להביא פתרונות.

והבנות צריכות לקיים את העבודה ההיסטורית שלהן בכל הדורות להיות מגני הבית. ועל-ידי זה שיהיה כל כך כבוד שמים – שיצא מהחלטות אלו של כל אחת שנמצאת כאן – ודאי יהיה פה הרבה הרבה שכינה, ולגאולה שלמה, במהרה בימינו אמן.


תמונה: Bigstock

21 תגובות על “סכנת האקדמיה – מפי אחד מגדולי הרבנים

  • כדאי להביא גם את נאומו הבנוי לתלפיות של ראש ישיבת סלונים, ר' משה ברזובסקי, כפי שהושמע על ידו באותה הישיבה.

  • למרבית הצער, על שאלת הפרנסה אין מענה.
    הדרישות הכלכליות בחברה החרדית גובלות בשערוריה, מה עוד שחלק לא מבוטל מהמטיפים מסודרים היטב כלכלית, ואילו מהמסכנים דורשים להתאבד כלכלית, לחיות חיי דחק, לחץ ועוני.
    על מנהיגות ראויה לקחת אחריות על כלל היבטי החיים, ולצערי לא נראה שזה המצב.

    • טענת דוד על לימודים לצורך פרנסה , זו טענה אך אסור לנו לשכוח שאנו מצווים ועשית ככל אשר יורוך גם עם כל הקושי שיש , ואני רוצה לציין שגם הרב שטיימן זצ"ל והרב אלישיב זצ"ל , אסרו אע"פ שחיו בצימצום ובדוחק גדול . אני זכיתי לבקר בבתיהם פעמים רבות , לא יאומן באיזה תנאים חיו , אז אי אפשר לומר שהמטיפים מסודרים . חכמים הזהרו בדבריכם.

  • 1. קשה לגזור שלבת יהיה אסור להתקדם בחיים. ולמה שלאשתו של רב פלוני ולבתו של רב אלמוני (השמות "שמורים במערכת", אך כל קורא יכול לתת שמות) הדבר מותר?
    2. לא באמת ניתן לברוח כיום מחיכוך משמעותי עם הציבור הכללי, בוודאי שלא עבור ציבור שלם בממדים שאליהם הגענו. הדבר נגזר מהיכרות של המציאות; הכלכלה פשוט עושה את שלה.
    3. האם ההיכרות עם העולם הכללי תוריד את חשיבות התורה? בהחלט יש בזה משהו, שכן במקום שיהיו רק תלמידי חכמים ובורים תיווצר קבוצה שלישית שתהווה תחרות. אבל המציאות אינה מאפשרת את ביצור התורה בצורה מלאכותית ולא-טבעית, תוך גזירת חיי עוני לרבים (כמו שלא מציאותי לאסור לימודי חול כליל, גם ביסודי, כדי למנוע את הנהירה לאקדמיה). גם מבחינה דתית הדבר צ"ע.
    4. הקשר לדת ירד – האתגר ברור, אבל הדבר תלוי מאד בחינוך הנוער. (*)
    5. הטענה שאין לאדם לומר "אני מכיר את אשתי" (למה הבעל קובע לאשתו?) – כאמור אנחנו מכירים את המציאות המצערת שיש מי שיכול להתיר לאשתו ולבתו, וכן יש רבנים שיתירו לעשירים ולמשפיעים בלי היכרות מקרוב. לעתים רואים גם את מי שאין עליו אחריות לפרנסה מטיף לאחרים הזקוקים לפרנסה — האם זה ראוי?!
    6. והערה מעשית – פעמים רבות הצדיקות שלא למדו לתואר מתחננות לעבודת מזכירות אצל בוס ששולט עליהן כאשר הן יכלו להיות הבוס בעצמן לו היה להן תואר. מה עדיף?
    (*) יש עסקים שבהם מתחילה אי רווחיות. פעמים רבות בעל העסק ממשיך לגלגל את העסק כי אינו יכול נפשית להודות במצב ולהפסיק את הפעילות. הוא ממשיך לגלגל כספים ולחיות באשליה שהכל תקין, אבל הוא רק מנפח את ההפסדים, עד לפיצוץ הבלתי נמנע. זה דומה למצבנו מבחינת חינוך הנוער. החינוך הולך ומקצין ביחס לסגירות, לסגולות ולעוד התנהגויות מוגזמות (טול לדוגמה את ספרי להמן של אז, שהיום הם בצורתם המקורית מוקצים מחמת מיאוס), והדבר גורם לתחושה שהכל תקין, מבלי לשים לב שיכולת ההתמודדות קטנה והולכת.

  • צר לי שיש כאן הצגת בעיות, אבל לא התמודדות אמיתית.

    יותר קל היה לקבל את הטיעונים לו היתה יוזמה של הקמת "אקדמיה חרדית" למשל, לפחות למקצועות הנדרשים בשוק.

    אבל ללא פתרון ממשי מה תעשה הבת ולא תחטא?!

    • אקדמיה חרדית? אז מה הועילו חכמים בתקנתם?

  • "בשליטתם ובתרבותם". כדאי להכיר את החוברת הזו, שמנמיקה ומבארת היטב את כל הבעיות האמיתיות של האקדמיה הכפרנית. פתרונות? יש א-לוקים שדואג לנו.

  • לכ' הרב הנכבד,
    1. בנות ישראל הכשרות שלא למדו שום מקצוע מועיל, נאלצות לעתים להשכיר עצמן בשכר מינימום בעבודות הכי פשוטות, כמו טלמרקטינג או נציגות שירות. שם, בתפקיד הזה, הן מחוייבות לענות לשיחות של אנשים מכל גווני הקשת, וד"ל. הטיעון 'אנשים עם תארים עובדים בחברה מעורבת' אינו אפוא מספיק, שכן אנשים *בלי* תארים נאלצים לפעמים לעבוד במקומות גרועים עוד יותר.
    2. נאמר: "וברגע שהיא נכנסה לתוך עולם האקדמיה היא כבר יצאה מבית יעקב. היא נכנסה למשהו אחר. והכוח הזה, להיות שונה, זה אין לה כבר". חשוב לציין כי נשים עם תארים שנותרו יראות צנועות וכשרות, ויש מקומות לימוד אקדמאים חרדים שמורים מאד.
    אבל גם אם הטיעון נכון – אולי אדרבה? תנו לבת את הכוח! אל תגידו לה 'אם הלכת לאקדמיה, כבר אינך שייכת אלינו', אלא להיפך! 'גם באקדמיה, בת בית יעקב הינך, ותקדשי שם שמיים בכל הליכותייך'! במקום לבנות חומות סביב הנהר, האם אין אפשרות לתת ארגז כלים, איך לעבור אותו?

    • אכן, ירושלמית משכילה!

  • יפה שמנסים לארגן פתרונות מאמריקה… אבל מה בינתיים? יסתדרו, יקבצו נדבות, יצברו חובות, ישתתפו בהגרלות…
    העיקר שהגחלת תישמר, ואנשים לא יחשבו חלילה לעבוד. האברכים יקבלו דירות, וכל השאר יגלגלו חובות…
    אולי צריך להתריע על כך שיש נשים שלוקחות את ילדיהן לרופאים, וזה עלול להביא למחשבת כפירה שכביכול מי שלמד כמה שנים יש לו דרגה כלשהיא, ולהבזות בעליהן בעיניהן, וד"ל…

  • שלום רב.
    אתר מרתק האתר הזה.
    אינני יודע מי כבוד הכותב, ומן הסתם בוודא גדול הוא ממני!

    קודם כל:
    משעשע שלפני 100 שנה בית יעקב היה עניין שבדיעבד וחדש, לעומת היום שהוא הלכתחילה. כמובן שאי אפשר לדמות בין בית יעקב לאקדמיה, ובכל זאת… לקרוא שהכל חייב לבוא מבית יעקב – פרנסה, חינוך, והכל – כאשר לפני 100 שנה הכל היה חידוש, קצת כמו האקדמיה היום. גם אז טענו האם זה מה שהקב"ה רוצה, שבחורה תצא החוצה מכותלי הבית ותלמד לקרוא?!

    קשה מאד להתמודד עם טענה כמו "מה מוסיף יותר קדושה", ו"אם גדולי ישראל התנגדו אז ממילא זה לא רצון השם".

    אולי אפשר לפעול אחרת: בא נלמד למה גדולי ישיראל לא רצו את האקדמיה, ואולי הטעם הזה לא שייך אלי? יש לרדת לעומק הדברים. הגדולים התנגדו לישיבות תיכוניות: האם זה אומר שאין אנשים שראויים ללכת לשם לכתחילה. גדולי ישראל התנגדו תמיד לעיתון, ועדיין יש כאלה שצריכים את הדבר הבזוי הזה שנקרא עיתון חרדי, ולכך הותר ונצרך.

    הבת שלי סיימה תואר במכללה חרדית. היא סיפרה לי שהיא אמנם שמחה שהיא הייתה שם רק אחר החתונה, אך עם חינוך חזק שמחבר את בתי לתורה ולמצוות (לא בגלל הלחץ החברתי אלא מבחירה(!) וחשיבה(!) והזדהות(!) לצניעות), לבית של תורה ולריחוק מפוליטיזציה של כל דבר, ביתי לא נפגעה ברוחניות כלל בלימודיה.
    כלותיי אף מתייעצות איתה בענייני חינוך מחמת הכשרתה. התואר הקנה לבתי הרבה מאד חכמה!
    היא עובדת רק עם נשים, ובמקומות חרדים ודתיים, מבלי מגע ושלטון של גבר שעומד על גביה!

    זאת הנקודה הראשונה. אין צורך להכליל כל דבר – אם שגם אני הקטן סבור שאקדמיה לרבים היא אסון רוחני!

    שנית:
    ברגע שיפסיק העושק הנורא (שאחייניות שלי סובלות ממנו) בתחום ההוראה בציבור שלנו, יהיה על מה לדבר! האחייניות שלי בהחלט נחשבות יותר "בתלם" מבתי, אך לא בטוחני שהן חושבות שהן בתוך-תוכן יותר "חרדיות" מבתי, שבנתה את עצמה (בזכות הסמינר כמובן, אבל גם עם הבית) לאישיות תורנית שמתחברת לציוויי התורה.

    מה אומרים על כך גדולי ישראל? האם יותר עושק של גננת וסייעת ומורה זה מה שהקב"ה רוצה? וודאי שלא! למה כלפי בחורה או בת לאקדמיה זהו טיעון מקובל ("מה גדולי ישראל אומרים"), ואילו כלפי העושק בציבור שלנו לא נאמר אותם דברים?!

    בעניין תופעת הרשמים בעולם הישיבות דעת האיילת השחר זצ"ל התנגדה מאד. הבה נשמיע גם את הקול הזה, שאומר שאם רוצים להרוויח לכסף על-ידי שמכניסים בחור לישיבה שמשלמת לרשם סכום נאה, וכל זה ב"הכשר" רבני, הרי יש כאן נגיעה נסתרת לכסף שהזכירוה בעלי המוסר לכסף? למה לא נשמיע זאת באותו הד? נראה שמבינים למה לא…

    הרב שטיינמן גם התנגד נחרצות לדרישה של דירות, ואמר שראש ישיבה שמטיף לכך הוא גורם לרציחה האבא. אז האם נכון לעשות כך? הרי רוב גדולי ישראל נגד דבר זה – אז למה ממשיכים לעשות כן? אז למה כל הטענות נגד האקדמיה, ולא בעניינים אלו?

    לסיום אומר: אני אברך, תורתי בהחלט מרכז חיי. עצוב לראות כמה אנשים שלא הוכנו לחיים יוצאים לעבוד או לאקדמיה ולפעמים אפילו בכולל, ולא יודעים איך ממשיכים לעלות ברוחניות! אין ספק שבאחוזים הדרגה הדתית נפגעת או בעלת מסוגלות להיפגע, בוודאי בתחום האקדמיה יותר מהכולל ובית יעקב השמור – אין ספק! אבל הבעיה לדעתי הצנועה לא מתחילה שם, היא סימפטום!

    • יוסי, 'מילה בסלע' – אתה כותב יפה, אתה כואב נכון – אבל 'שתיקה בתרי'. ולפני שאתה מתקומם אני אסביר.

      אתה הרי גם כותב שהלימודים במקומות הללו עלולים להיות אסון רוחני להרבה. אלא מה? שיש הרבה בעיות שצריכים לטפל בהם לא פחות? נכון מאד, ואגב זה לא מפתיע, שכן לכל אדם יש 'תמיד' לאן להתקדם ולאן לקדם את סביבתו ועולמו למקום טוב יותר, וכן חברה, במיוחד כשהיא גדולה, בנויה מאנשים טובים יותר וטובים פחות, ורק הגיוני שיווצרו בעיות ולקויות גם בתוך מכלול איכותי ונעלה.

      אלא מה – שלא ידברו על בעיות לפני שפותרים הכל? לכל בעיה יש כלי זמין לתקן אותו זמין? בעיני חברה מתוקנת זאת חברה שמתקנת, ולא פוחדת לגלות לקויות – ואולי בצורה יותר מעצימה – לגלות היכן אפשר להתקדם .

  • צחוק הגורל. לקרוא את זה ביום שמתפרסם על "בת של" ו"כלה של" שהתמנתה לשופטת חרדית ראשונה בבית משפט השלום בירושלים. ככה זה: לאליטות מותר הכל. ולהמון העם? סומכים על הבטחות שיש יוזמה עתידית מהדוד סם שתביא המון המון כסף.

  • פתרונות מאמריקה זה כל כך קום המדינה ולפני.

  • צודק.
    למה בנות צריכות ללכת לאקדמיה ולפרנס, אם הרשב"ץ, ועוד מגדולי הראשונים, פוסקים שלפי התורה גבר חייב שתהיה לו מלאכה לעסוק בה? אם בכתובה הגבר מתחייב לפרנס, אם הרב וואזנר קובע שתלמיד כולל שאשתו עובדת במקום לא צנוע יצא לפרנס?
    איך קרה שתחום הפרנסה, שהיה תפקיד הגבר, נהפך תפקיד האישה, וגם שם שמים לה רגליים, ומכריחים את משפחתה להחיות בעוני, שכלל לא בטוח שהיא חפצה בו?
    שנית, כתלמיד בטכניון: אולי במדעי הרוח יש נפילות. מי שלומד מדעים, אין שום סיבה שתהיה לו נפילה, ובדיוק להפך. מי שמשתתף בפרויקטי קירוב יודע כמה האמונה מתבהרת ומתחדדת בעקבות שאלות של כאלה שאינם מקיימים תורה ומצוות, ומכריחים את האדם להעמיק באמונתו.
    אז לפני 200 שנה הגבהת החומות במקום העמקת האמונה גרמה ל90% מהעם להתחלן. 200 שנה ולא לומדים לקח?

  • כבוד הרב ,אם הייתי מחליט להתחזק ומגיע לשיעורי תורה ,כנראה שהשיעורים לא היו מעורבים ,ומדוע ? כי לא העולם הדתי אמור להתאים את עצמו אלי ,אני זה שבחר להיכנס בשעריו….
    ומאותה סיבה האקדמיה לא תבנה הפרדות ותתאים את עצמה לעולם הדתי ,סטודנט חרדי שבוחר להיכנס לאקדמיה ,אל לו לצפות שהיא תדמה לכולל (גם לא בעתיד ) .
    הדברים אינם נובעים ממלחמת תרבות ,לפחות לא מבחינה מודעות ,יש דברים מובנים בתוכן עצמו שמציבים אתגר לעולם הדתי ,למשל תאורית האבולציה (שעקב תימוכין בכלל תחומי מדעי הטבע קנתה לעצמה את התואר תורת האבולציה ) ,אבל מבין אדוני שאין אפשרות ללמד תואר בביולוגיה או בכימיה מבלי להזכיר את תאורית האבולוציה , כיוון שתורת האבולוציה היא אחת מאבני היסוד של עולם הביולוגיה .
    אני למדתי תואר מדעי במחלקה של כ 300 סטודנטים מתוכם היה סטונדט חרדי 1 יחיד ומיוחד ,אז לחשוב שסגל האקדמיה מתכנן מלחמת תרבות ,איך לומר ,מרגיש לי ללא אחיזה במציאות ,לפחות תהיו הוגנים וקחו אחריות על הבעיות שחברת הלומדים שלכם יצרה כלכלית לציבור שלכם ,במקום לזרוע זרעי שנאה נגדנו החילונים …לא רוצים אקדמיה לא צריך ,אבל אל תאשימו את האקדמיה .

  • אני מאמין לרב שהוא באמת חושש לעתידו של הציבור ולרמתו הרוחנית, אך חושב שיש להגביל את הדיבור רק לתלמידיו הישירים, שלהם הוא מסוגל לדאוג לרווחתם הכלכלית, שאם לא כך הרי שהם לא היו תלמידיו, ולא לרוב הציבור שאין לרב את היכולת לתת מענה כלכלי.
    כלפי אותו רוב יש להשאיר את זכות הבחירה איך להציל את חיי עולליו מרעב מבלי לעשות לו דלגיטימציה חרדית. אין לקבל את האמירה הגורפת שכל אברך שלא חושש מהאקדמיה הרי שזה נובע מקרירות. אשתו של אותו אברך לא בהכרח מסודרת בעבודה, והוא חייב אפוא לקבל הכרעות קשות וגם שפויות כדי להשיג לחם לילדיו.
    הדברים עלולים להחליש אות אותו האברך במלחמה על החיים. הוא עלול ליפול לעניות, ילדיו עלולים לבוא לכדי נשירה ח"ו, , אם אברך קורא את דבריך בעיתון ואתה גורם לו עניות שתביא את ילדיו לנשירה מהדת או לנשירה מבריאות מהנפש אתה תתן את הדין על כך ובעולם האמת לא יעזרו תירוצי סרק , אתה חייב לחשוב טוב טוב אם אתה שלם עם כל מילה שאתה אומר . תעשה חשבון כמה נוער נושר אתה מיצר בהרצאה הזו כמה אנשים יסתכנו בנפשם ובריאותם . אחרי שתחשף לעובדות תחליט האם בשביל להגן על המעגל המצומצם של בני משפחתך ותלמידיך הקרובים שווה לצער כ"כ הרבה אנשים.

  • החשש הוא שמרב לחץ הכל יתפוצץ בפנים.

  • המאמר מכוון למכנה משותף מאוד בסיסי. מכנה משותף לכל הורה ובמיוחד להורה חרדי והוא ה"פחד" מה יהיה עם העולם הבא שלי ושל ילדי? ( ואפשר שגם מה יאמרו השכנים.) הפחד לא יכול להוות משקל עודף על שיקול הדעת ההגיוני בחינוך. ילדינו לעולם לא היו לומדים ללכת כיון שהיינו עסוקים בלהגן עליהם מפני פחדינו הנפילות.
    שבע יפול צדיק וקם. הנפילה, כשנותנים אמון ביכולת הקימה אזי הנפילה היא חלק בעלייה.
    אין אדם עומד על דבר הלכה אלא אם כן נכשל בה ז"א שהחיים בעולם הזה בהכרח מביאים ואולי גם מחייבים נפילות כחלק מהעלייה האמיתית.
    החכמה ללמד את האדם ליפול בצורה נכונה. הפחד לא מכין לחיים אמיתיים אלא רק מעקר את היכולת לעלות ולהתקדם. ולכן גם אם צודק הטוען שישנן נפילות ברוחניות באקדמיה התשובה לכך היא לימוד והכנה נכונה לחיים בעולם הזה. אמנם גם לאחר הכנה לא נהיה בטוחים שכל היוצאים והנופלים יקומו ויבנו ויתחזקו. האם לכן לא נלך? לא נבנה? נלך עם קביים מחשש הנפילה? כל חיים שאינם בהסגר מוחלט מהווים סכנה לנפילה, אם כן נסגור ונסתגר?
    ולעניין בית יעקב: בית יעקב בתקופתו היה פורץ דרך גדול בהרבה מאשר המכללות החרדיות לבנות כיום, ולכן לתת דוגמא את בית יעקב של הגב' שרה שנירר לשמרנות זה לא מתאים.

  • הרבנים וראשי הישיבות בפועל יצרו את המצב הזה של הובלת הציבור לחיי עוני, ועליהם לקחת על כך אחריות. הלוואי שהיינו רואים רצון כן לפתור את הבעיה.

  • כמי שמכיר את האקדמיה, בנוגע למצב היום יש בהחלט צדק בדבריו של הרב והם אף מתונים ביחס למציאות. אך בניגוד לדבריו, ברמה הטכנית הבעיה איננה משרד החינוך שכמעט חסר השפעה על האקדמיה,אלא המל"ג [המועצה להשכלה גבוהה] ואין גזירת הכתוב שחייבים להיות תחת מל"ג זה . הוקם בזמנו בארץ מל"ג אחר עבור יש"ע [אומנם מסיבות אחרות] שנסגר עכשיו.
    אין סיבה בעולם שלא נבנה את עצמנו לטווח ארוך ונדרוש במפגיע שאם רוצים לשלב את הציבור החרדי בכלכלה ,מה שמאוד רוצים, אנו דורשים מל"ג לרוחנו, שיקים מערכת השכלה גבוה שבה לימודי מקצוע וחכמה לא יהוו גורם פוגע ברמה הרוחנית, אלא אדרבא ההתבוננות בחכמת הבורא דרך כלי המדע יחזקו את הרמה הרוחנית, שאצלו השכלה תורנית תכובד יותר מהשכלה כללית. אומנם בשביל כך צריכים ליצור אוטונומיה שונה מהותית במסגרת הרוח האקדמית הכלל עולמית ולא רק ביחס למל"ג הישראלי. לא חקרתי את הנושא, אבל דומני שישנן דוגמאות לאפשרות שכזו למשל האוניברסיטאות הנוצריות בארה"ב ועוד.
    זה נשמע כחלום רחוק,אך לדעתי אנו צריכים לצאת מהמדיניות שעוסקת רק בכיבוי שרפות ולחשוב לטווח ארוך ובגדול. הנה אתגר לאנשי הציבור החרדים,מי ירים את הכפפה?

כתוב תגובה:

נא להזין תוכן בתגובה
חובה למלא שם
נא למלא כתובת אימייל