צריך עיון > סדר עיון > "לברית הבט"

"לברית הבט"

--
מורן נגיד רעיה ואם, דוקטורנטית למשפטים באוניברסיטת בר אילן

בימיה הראשונים התאפיינה תנועת התשובה בקשר הדוק עם החברה החרדית. בעלי התשובה שאפו להיטמע בקהילות החרדיות השונות, למרות הקושי הכרוך בכך. שילובם של בעלי התשובה בעולם החרדי תרם להם רבות, אך לא פחות מכך לחברה החרדית. בעלי התשובה הביאו אתם רוח רעננה של יצירה וכנות ואתגרו את החברה המסורתית לבחון עצמה מחדש. בשנים האחרונות קשר זה הולך ונחלש. היחלשות הקשר היא תמרור אזהרה עבור החברה החרדית, המאותת על איבוד העוצמה הערכית שאפשרה לקלוט לתוכה אנשים הרחוקים מההווי החברתי שלה.

א' אלול תשע"ז

 

מדגם חברתי שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2009 מצא כי שיעור של 21% מהאוכלוסיה היהודית הבוגרת בישראל (מעל גיל 20) מצהיר כי נעשה דתי יותר. 5% מתוכו הגדיר עצמו "חוזר בתשובה". חלק הארי מציבור זה משתלב וחי במרחב החיים החרדי לסוגיו.1

בהתאמה לנתוני אותו מדגם, קהילת החוזרים בתשובה היא כרבע מכלל הציבור החרדי.2 מדוע נוטים בעלי התשובה לשייך את עצמם אל החברה החרדית? בחירה זו אינה מובנת מאליה. החברה החרדית חשדנית לבאים מבחוץ, ומאופיינת בנורמות חיים ובמנהגים תרבותיים שונים ומרוחקים מעולם המושגים של בעל התשובה. לכאורה, אין זה המקום שבעל התשובה ירצה להשתייך אליו. המעבר לסביבה ולאורחות חיים חדשים הוא תהליך מורכב כשלעצמו; אולם, בחירתם של בעלי התשובה לקשור את חייהם האמוניים במרחב החיים והקהילה החרדיים דווקא, מורכבת וקיצונית במיוחד. מדובר בריחוק פיזי ומהותי משמעותי ביותר מסביבתם ומהרגלי חייהם, ממשפחתם, מחבריהם, ולעתים קרובות אף מעולם הערכים שבתוכו התחנכו. מדוע בכל אופן בוחרים רוב בעלי התשובה להגדיר עצמם חרדים? מה ההסבר לחיבור זה? מה הניע את קהילת התשובה להתמסד בגבולות החרדיות חרף תג המחיר המשמעותי הנלווה לכך?

מדוע בכל אופן בוחרים רוב בעלי התשובה להגדיר עצמם חרדים? מה ההסבר לחיבור זה? מה הניע את קהילת התשובה להתמסד בגבולות החרדיות חרף תג המחיר המשמעותי הנלווה לכך?

ניתן להסביר כי הגורם לכך הוא טריוויאלי: הרוב הגדול של הארגונים והמוסדות המעורבים בתנועת התשובה משתייכים למגזר החרדי על גווניו. גופים אלו מופעלים על-ידי תנועת ש"ס, חב"ד וברסלב, המגזר הליטאי והקהילות החסידיות המסורתיות;3 הם פועלים מכוח מערך מימוני והתנדבותי המגיע מקרב הציבור החרדי, וזוכים לעידודם ולתמיכתם של רבנים חרדיים. הם חושפים את קהלם, ציבור בעלי התשובה שבדרך, לעולם החיים החרדי, ומעודדים אותו להצטרף לשורותיו. כמו כן, הם מעניקים שירותי הכוונה, תמיכה וייעוץ מתמשכים, לכל אורכו של תהליך הקליטה החברתי, ואף יותר מכך.

עם זאת, ברי כי אין מדובר בהסבר ממצה, וזאת מכמה סיבות. ראשית, חלק לא מבוטל של ציבור בעלי התשובה אינו 'עובר' דרך ארגונים אלה. בנוסף, יתכן שהעובדה שרוב ארגוני התשובה הם חרדיים היא תוצאה של הביקוש מן הצד החילוני, ולא להפך. גם בעולם התשובה נוהגים חוקים של ביקוש והיצע, והביקוש להצטרפות לחברה החרדית הוליד את מוסדות התשובה החרדיים. שבה אפוא השאלה: מה משך את בעל-התשובה דווקא אל העולם החרדי?

בעל התשובה שביקש להצטרף למרחב החיים החרדי ראה בו מרחב אידאלי, ולא רק פלטפורמה חיונית לדבקות בבוראו ובחיי תורה ומצוות. מה שנדמה "סגירות" חרדית היה עבורו ייצוג של אותנטיות ומחויבות בלתי מתפשרת לצו המוסר ולערכים היהודיים. למרות הריחוק המנטלי והתרבותי שהוא חווה והזרות שהוא חש במסגרותיו, הוא היה אחוז בתודעה, אפשר לקרוא לה רומנטית, שלפיה מרחב החיים החרדי הוא מרחב של חירות וחופש ממנגנוני השליטה של החיים המודרניים על מגרעותיהם, ומהרדידות המאפיינת את אורח החיים החילוני. באורח החיים התורני-למדני הוא מצא ביטוי לעמקות מחשבה ודעת, ומפלט נכון מריק הפופולריות ותרבות ההמון; באידאל הצניעות החרדי הוא ראה תשובת משקל למתירנות הליברלית; ובאורח החיים הפשוט והמסתפק הוא קיבל תשובה לתרבות הצריכה הבהולה של הקפיטליזם חסר העכבות.

למרות הריחוק המנטלי והתרבותי שהוא חווה והזרות שהוא חש במסגרותיו, הוא היה אחוז בתודעה שלפיה מרחב החיים החרדי הוא מרחב של חירות וחופש ממנגנוני השליטה של החיים המודרניים על מגרעותיהם

קצרה היריעה מלהביא ציטטות מפיהם של בעלי תשובה ידועים ובעלי שם המסבירים את בחירתם בחרדיות. אולם לא אחטא לאמת אם אומר כי עבור רבים מבעלי התשובה, מרחב החיים החרדי נתפס מקום של אמת – מקום שעבורו נכון לשלם מחירים כבדים, ולוותר על מנעמי הנוחות והשייכות של החיים הקודמים.

 

שינויי כיוון בתנועת התשובה העכשווית

אלא שחיבור זה בין תנועת התשובה והחרדיות, שהיה בעבר רווח מאד וכמעט טבעי, הולך ומאבד את חוזקו. שיעור בעלי התשובה המתדפקים על דלתות הכניסה של הציבור החרדי הולך וקטן. אין זאת משום שתנועת התשובה נמצאת בנסיגה מספרית; ההפך הוא הנכון. מספר הולך וגדל של יהודים חילוניים מבקשים לברר את זהותם היהודית באמצעות התוודעות לעולם ההלכה והדעת היהודיים. יחד עם זאת, דומה כי חל פיחות ניכר במידת המשיכה של העולם החרדי בקרב בעלי התשובה. המתבונן בדרכה העכשווית של תנועת התשובה ייווכח בקלות שהיא שינתה כיוון.

דומה כי חל פיחות ניכר במידת המשיכה של העולם החרדי בקרב בעלי התשובה. המתבונן בדרכה העכשווית של תנועת התשובה ייווכח בקלות שהיא שינתה כיוון

העניין הוא, ששינוי זה אינו מתבטא רק בפיחות בביקוש. היחלשות הקשר אל הציבור החרדי אינה מנת חלקם הבלעדית של בעלי תשובה חדשים, הנמצאים בתחילת דרכם האמונית, ומלכתחילה משוללי רצון להשתייך לחרדיות; גם בקרב בעלי תשובה ותיקים ניתן לזהות תהליך של התרחקות.  ישנה תנועה הולכת וגדלה של קהילות ופרטים שכבר נטמעו בעולם החרדי, וכעת מבקשים להתרחק ממנה ולבנות את חייהם בקהילות משלהם, או במרחב הישראלי הכללי. סיפור חייו של הרב יהודה גרינוולד, מוותיקי בעלי התשובה במגזר, ומי שבעצת הרב שלמה וולבה זצ"ל חיבר ספר הדרכה לבעלי תשובה המבקשים להשתלב בעולם החרדי – "לדעת בארץ דרכך", הוא עדות למתרחש בעולם התשובה הוותיק. גרינוולד עצמו נטמע והתבסס היטב במסגרות החיים החרדיות. למרות זאת, הוא  פעל להקמת קהילה נבדלת לבעלי תשובה וקבע את מושבו בין כתליה. הדברים הבאים, המצוטטים מפיו, עשויים לתרום להבנת רוח השינוי וסיבותיו:4

זו חוויה מאד משחררת. לא ידענו עד כמה עד שעברנו לכאן לפני שבע שנים. לא היו לנו בעיות פרקטיות בציבור החרדי, הילדים למדו בת"ת הכי יוקרתי בירושלים. אבל פה אנחנו לא מרגישים בהתמודדות כל הזמן עם העולם החרדי. אנחנו גרים מחוץ לקהילה החרדית המקומית, וכל עוד היא לא מפעילה עליך את מכבש המוחלטות – אפשר להעריך אותה בצורה יותר אובייקטיבית. אולי ניתן לומר שהרבה מבעלי התשובה הוותיקים, חזרו לבחור והפסיקו לחקות את השכנים.

העולם החרדי הוא עולם מאד מוחלט, מאד אבסולוטי. זה ניגוד מוחלט לעולם הפוסט-מודרני שבו יש הרבה יותר תמיהות ושאלות ויחסיות. לבעלי תשובה שהיו רגילים לזה, והיו רגילים לחופש רגשי ומחשבתי גדול, קשה להיכנס למשבצת החרדית הקלאסית. איך הם יכולים לשלוח את הילדים לחיידר חרדי אם הם לא מזדהים עם כל מיני עקרונות של החיידר שאמנם אינם הלכה, אבל הם מובנים מאליהם בציבור החרדי? בשבילם זה כלא… בעלי תשובה רגילים לשיח מאד פתוח וכן בין אנשים. בציבור החרדי יש קודים אחרים של התנהלות. זה קשה… אנשים שחשוב להם להתקרב אל השם, אבל גם מתוך חיבור רגשי וחברתי ומאוד פתוח ומכיל. הקהילה החרדית מפחידה אותם. בעלי תשובה היום הם אינדיבידואלים מאד, ולא מוכנים לוותר על האינדיבידואליות הזו. הם מחפשים סביבה שתקבל אותה. אסור לשכוח גם, שבניגוד לבעלי התשובה של פעם, בעלי תשובה של היום כן יודעים משהו על חרדים וחזרה בתשובה.

ההסברים לשינוי התודעתי בתפיסת החרדיות אצל בעלי תשובה עשויים להיות מגוונים. למותר להניח כי בעלי תשובה חדשים הושפעו מהשיח התקשורתי העוין ומהדה-לגיטימציה המופגנת כלפי הציבורי החרדי. ועוד: זירת הידע והתרבות היהודית העכשווית תוססת ונגישה מכפי שהיתה בעבר, מה שמאפשר לפרטים החפצים בשיבה לחיק היהדות לקנות ידע תורני ולקיים את מצוות הדת בסביבת חייהם הרגילה. לא ייפלא אפוא שבעלי תשובה חדשים אינם ששים עוד "להיכנס לערפל", ולערוך שינויים מרחיקי לכת באורחות חייהם.

זירת הידע והתרבות היהודית העכשווית תוססת ונגישה מכפי שהיתה בעבר, מה שמאפשר לפרטים החפצים בשיבה לחיק היהדות לקנות ידע תורני ולקיים את מצוות הדת בסביבת חייהם הרגילה

אשר לקהילה הוותיקה והמעורה באורחות הציבור החרדי, נדמה כי דבריו של גרינוולד ממצים. ברי כי לא קל ואולי אף בלתי אפשרי לגשר על פערים תרבותיים ומנטליים חריפים כגון אלה המצויים בין המגזר החרדי והכללי. יתרה מכך, בעלי תשובה רבים חווים משברים אישיים משמעותיים בעקבות הדחיה שהם חווים בניסיון ההיטמעות במוסדות החרדיים. ובכלל, התוודעותם של בעלי תשובה לכך שחולשות מוסריות הן מנת חלקם של בני אנוש באשר הם, ובכלל זה גם של החרדים, פוגעת בתמונה האוטופית שהצטיירה בעיני רוחם, ומציבה סימני שאלה גדולים נוכח בחירתם באורח החיים החרדי.

עד כה דנתי בקיצור נמרץ בתנועת התשובה, בחיבור שלה למרחב החיים החרדי ובקשיים שחיבור זה מעורר. כן הצבעתי על שינוי מגמה משמעותי. אינני חפצה להאריך אודות טעמיו של שינוי זה או להתיימר להעניק לו הסברים מדויקים, בעיקר משום שחסרה לי ההבנה הדרושה לכך. גם אינני מבקשת להאריך בביקורת, אם כי בהחלט יש לה מקום, בנוגע לדפוסי הדחיה, ההדרה וההתנשאות המאפיינים את החברה ואת המוסדות החרדיים ביחסם לבעלי התשובה. בעלי התשובה הם נקודת המוצא לדיון, ולא עיקרו. ברצוני להרהר דווקא בהשלכות האפשריות של מגמת שינוי זו על העולם החרדי עצמו.

***

עד לא מזמן, וכפי שהרחבתי לעיל, זוהתה נטיה ברורה של בעלי תשובה לבסס את חיי התשובה שלהם במסגרות החיים החרדיות. מערכת היחסים של בעלי התשובה עם הציבור החרדי מורכבת, ונדמה שהחיבור ביניהם יצר השפעות משמעותיות על שני הצדדים.

בעלי התשובה מאתגרים את העולם החרדי. כניסתם של אנשים שגדלו בתוך עולם אחר לחלוטין, מבחינה ערכית, מושגית ותפיסתית, היתה חומר מתסיס עבור החרדיות הישנה והשוקטת על שמריה. פתאום הוצרך הציבור החרדי להתמודד עם שאלות באמונה ובהשקפה, בהלכה ובאורחות חיים, וזאת בעקבות חשיפתו לעולם הערכים והלבטים המורכב שעמו מתמודד בעל התשובה.

בעלי התשובה מאתגרים את העולם החרדי. כניסתם של אנשים שגדלו בתוך עולם אחר לחלוטין, מבחינה ערכית, מושגית ותפיסתית, היתה חומר מתסיס עבור החרדיות הישנה והשוקטת על שמריה

החילוני הישראלי גדל בתוך עולם מודרני, על ערכים של ציונות וצבא, על אידיאל של מימוש עצמי, ועל גישה ביקורתית לחיים, הוא רגיל ליחס בין-אישי הרבה יותר ישיר, שאינו מכיר את ההייררכיה הקהילתית המסורתית. עם כל המטען הזה הוא הגיע אל העולם החרדי, מתוך רצון עז להשתייך. אלא שבדרך הוא שאל שאלות וביקש תשובות משכנעות. בשביל לתת מענה הוכרחה החרדיות עצמה להתעורר, לחדד את דרכה ולבחון מחדש את עקרונותיה.

כניסתם של בעלי התשובה למרחב החיים החרדי הצדיקה דיון ציבורי-הלכתי בנושאים שקשה היה ליצור להם לגיטימציה ציבורית לפני כן. לדוגמה, העיסוק בשאלות הקשורות למעמדה המשתנה של האישה בעולם המודרני, והמאמץ למציאת קו מחבר בין גישות חינוך מודרניות למסורת החינוך היהודית, צמחו במידה רבה מתוך האתגר שהציבה תנועת התשובה לפני החרדיות.

תנועת התשובה תרמה גם לפיתוח עולם ההלכה. פוסקי הלכה מרכזיים דנו בקשיים הייחודיים לציבור בעלי התשובה, ופסקו לטובת אימוץ הדרגתי של אורח החיים ההלכתי; לעתים אף הוצעו סדרי קדימות לאימוץ המצוות.5 כן, עיון בשאלות ותשובות הלכתיות של פוסקי הלכה בני זמננו מעיד על התמודדותו של עולם התורה החרדי עם מורכבות מערכת היחסים שבעל התשובה מקיים עם עולמו הישן, ועל פתרונות הלכתיים יצירתיים ועדינים במיוחד.6 מערכת היחסים של בעל התשובה עם הוריו החילוניים, תחת החובה לקיים בהידור את המצוה "כבד את אביך ואת אמך", היא דוגמא למורכבות זו, והיא מצטרפת לשאלות קשות ומורכבות של יוחסין והיתר לקהל, שעולות לעתים בקרב בעלי תשובה.

העיסוק של העולם החרדי במחקר מדעי, ובפרט בשאלות רגישות הנוגעות לקדמונות העולם או לגישת מדעי היהדות וביקורת המקרא, נבע מהצורך להתמודד עם שאלותיהם של בעלי תשובה ומהרצון לספק להם תשובות מושכלות ומשכנעות. העיסוק בשאלות הללו תרם לפיתוח העמדה החרדית כלפיהן, והספרות התורנית שנכתבה בעקבותיו שימשה גם קוראים חרדים מבית.7

בדומה לכך, מסתבר כי תנועת התשובה עוררה את הצורך לברר ולאמת שאלות יסוד ביהדות הנוגעות לאמונה בא-ל, לאמיתות התורה ומעמד הר סיני ולשאלת ההשגחה והבחירה. התשובות לשאלות נוסחו עבור קהל בעלי התשובה בשפה נגישה ובכללים בהירים, אך עם הזמן תרמו גם לשואלים חרדים מלידה שחוו תקופת משבר של ספקות ובלבול.

אפילו העיסוק בשואת יהודי אירופה והשאלות הקשות שהוא מציף, התעורר במידה מסוימת בעקבות בעלי התשובה. לדוגמא, הספר "השואה", המלקט דברים בנושא חורבן השואה "מתוך אספקלריה של תורה", נכתב אחרי שנים ארוכות של שתיקה מצד העולם החרדי בנושאים אלה. מחברי הספר, הרבנים יואל שוורץ ויצחק גולדשטיין, כתבו את הספר למרות האיסור על עיסוק "במופלא מאתנו", מתוך אתגר שהציב בפניהם עולם התשובה. החשש היה ששתיקה מתמשכת תתפרש בטעות כהודאה.

ולא זו בלבד: תנועת התשובה חשפה את החרדיות לאתגרי הישראליות, ואילצה אותה להתמודד ישירות עם שאלות הנוגעות לגבולות ההכרה במדינה הציונית וליחס של החרדיות לצה"ל ולשלטון הדמוקרטי. במובן הזה, כניסתם של בעלי תשובה למרחב החיים החרדי הולידה את ההכרח לחדד את העקרונות העומדים בבסיס התפיסה החרדית, ותרמה בכך לחיזוק הזהות החרדית ולניסוח תפקידה הייחודי בתוך האומה הישראלית. הנה כי כן, תנועת התשובה וסימני השאלה שהיא הציבה בפני העולם החרדי, הביאה את האחרונה לא רק להתעמת עם תפיסות כלליות שקודם לכן זכו להתעלמות מופגנת, אלא אף לנסח טוב יותר את קווי דמותה האידאולוגיים.

ספרי ההדרכה לבעלי תשובה, שנכתבו בעידודם ובהסכמתם של גדולי הדור, עסקו בשאלות קיומיות הנוגעות לאיזון הראוי בין ענייני פרנסה ולימוד התורה, ושאלת ההשתדלות האנושית מול האמונה והביטחון בהשגחה שמימית.8 ספרות זו מבוססת על תפיסות תורניות המדגישות את ערכו היחידני של כל יהודי, ומעודדות אותו להביא לידי ביטוי את עולמו הפנימי ואת כשרונותיו הייחודיים – לא רק לצרכי פרנסה, כי אם למיצוי תכליתו בעבודת השם. המקום של היחיד וכישוריו האישיים, אשר לא ניתנה לו התייחסות בתפיסה החרדית המסורתית, קיבל תוקף תורני. אמנם ספרי הדרכה אלה נכתבו למענם של בעלי תשובה, אך לא ייפלא אם העקרונות המנוסחים בהם השפיעו על הציבור בכללותו.

הרעיון של היחיד וביטויו העצמי, כמו גם הקונספט של "יצירה" בכללה (בתחום האמנות ובתחומים רבים אחרים), נעדר כמעט מכל נוכחות של חרדים עד בואם של בעלי התשובה

כאן מתבררת גם תרומתם הניכרת, באיכות ובהיקף, של בעלי התשובה לביסוסו של עולם רוח תרבותי המותאם לכללי ההשקפה החרדיים. הרעיון של היחיד וביטויו העצמי, כמו גם הקונספט של "יצירה" בכללה (בתחום האמנות ובתחומים רבים אחרים), נעדר כמעט מכל נוכחות של חרדים עד בואם של בעלי התשובה. בעלי תשובה הקימו ויצרו יש מאין עולמות תוכן ואסתטיקה יהודיים בתחומי התאטרון, הספרות והקולנוע, המוסיקה והאמנות. יצירה שהיא מקור להנאה ולחיזוק רוחני, אך גם צוהר חיוני לתוך העולם החרדי עבור שאר הציבורים הישראליים.

***

מבלי לגרוע מאומה מחשיבות הדברים שנאמרו לעיל, נדמה כי התרומה הגדולה ביותר לעולם החרדי שאפשר לייחס לתנועת התשובה, טמונה בבחירתה ליטול חלק במסגרותיו. בניגוד לחרדים מבית, כניסתו של בעל התשובה למרחב החיים החרדי היא מעשה המבטא הבעת אמון באתוס הרעיוני שהציבור החרדי הולך לפיו, וסלידה ממה שבשלו נבנו ובוצרו חומות החרדיות. ערך חינוכי רב טמון בנוכחותו של בעל התשובה במרחב החיים החרדי. נוכחותו היא סמל לצדקת דרכה של החרדיות, ומרפא לכוחות הניוון הטמונים בהרגלי החיים האמוניים ובשגרת עמל המצוות:

אין ספק שבציבור החרדי, כמו בכל חברה שמושרשת על מסורת, יש סיכון של "מצוות אנשים מלומדה", וכשמגיעים אנשים שמביאים אתם הרבה התחדשות והתלהבות אמתית, זה מכניס המון חידוש ותחיה רוחנית לחברה כולה. אפשר לראות את זה באופן מעשי בעובדה שסיפורי החיים של בעלי התשובה נהפכו למאד פופולריים בשנים האחרונות, לא בגלל שזה סיפור מתח יפה, אלא כי יש הרבה מה ללמוד מהם. בעלי תשובה נקראים לספר על המסע הרוחני שלהם לעולם התורה והמצוות בסמינרים לבנות או במחנות קיץ ישיבתיים לבנים, כדי לחזק ולהפיח חיים והתלהבות בקיום המצוות אצל אותם תלמידים. יש לבעלי תשובה הרבה כוח, דבקות ומסירות נפש לקדוש ברוך הוא, שמלמדים ומחזקים את החברה כולה… בעוד שרבים הם האנשים שהמחויבות לקהילה 'שלהם' מחזיקה אותם במערכת הדתית, אנחנו פה בשביל הקב"ה, למענו, ורק למענו…9

בנקודה זו לבדה בעלי התשובה החרדיים הנם משאב רוח עצום עבור הציבור החרדי.

מודעת פרסומת של כנס קהילת בעלי התשובה "נהורא"

 

מגמת השינוי המטרידה של תנועת התשובה

ימי הסער והפרץ שעברו על החרדיות בעקבות תנועת התשובה נראים היום פרק השייך להיסטוריה. כפי שתואר לעיל, מערכת היחסים הקרובה בין השתיים משנה את פניה והמגמה ההולכת ומתחזקת, לכאורה, היא של ריחוק והפרדות.

אלא שחלק לא מבוטל מהציבור החרדי כלל אינו מוטרד מהעובדה שהעולם החרדי כבר איננו התשובה האולטימטיבית לחוזרים בתשובה, ויתכן כי מציאות זו נוחה לו. רבים מבני המגזר רואים בשינוי מהלך טבעי הנובע מהיקפה הגדול של תופעת התשובה בקרב הציבור הישראלי, ומהעובדה שהחרדיות בהגדרתה איננה ולא יכולה להיות תנועה המונית. דעה רווחת היא כי המגזר החרדי הוא מגזר הנושא מאפיינים אליטיסטיים: החרדיות דורשת מחבריה מחויבות מוסר וערכים לאורח חיים תובעני, ולכללים קפדניים שאינם מתאימים לכל אחד. מסיבה זו רבים משלימים עם מערכת היחסים המשתנה בין קהילת בעלי התשובה והחרדיות. מציאות זו נתפסת מהלך טבעי, ובוודאי לא סיבה מיוחדת לדאגה.

לתפיסתי, אבדן חלקה של תנועת התשובה בחרדיות הוא בשורה רעה ומסוכנת לעולם החרדי. כפי שביקשתי להראות לעיל, מידת ההשפעה והחשיבות של תנועת התשובה על החרדיות גדולה. אנו מורגלים להניח כי תנועת התשובה נזקקת לעולם החרדי, ומודעים היטב לקשיים ולמורכבות שחיבור זה מעורר. אולם, נדמה כי נחשפנו הרבה פחות לחלקה החיובי של תנועת התשובה בציבור החרדי, וליחסי הגומלין וההפריה ההדדיים המתקיימים בין השתיים.

נדמה כי נחשפנו הרבה פחות לחלקה החיובי של תנועת התשובה בציבור החרדי, וליחסי הגומלין וההפריה ההדדיים המתקיימים בין השתיים

עד היום, בעלי התשובה היו אלה שחיזרו אחר החברה החרדית, והיו נכונים לוויתורים כואבים כדי להשתלב בשורותיה. ניסיון זה הגיע למשבר, במידה רבה מכיוון שהחברה החרדית מצדה לא עשתה מאמץ דומה. היא הניחה שאין לה מה להרוויח מקבלת השבים לשורותיה, ואולי יש לה מה להפסיד. החברה החרדית הרגישה כי היא "עושה טובה" לבעלי התשובה בכך שהיא מקבלת אותם, ולכן היא גם לא הבינה את הטרוניה מצדם על הקשיים שהם פוגשים בדרכם.

טענתי היא כי טוב תעשה החברה החרדית אם תשנה גישה זאת, אם תבין את התרומה הנכבדה של בעלי התשובה לחברה החרדית עצמה – את השפעתם החיובית עד היום, ואת הרווח הגדול ששני הצדדים יכולים להפיק מהמשכה של ברית זו.

 

חילוף החומרים של האומה הישראלית

ההפריה ההדדית שבין החברה החרדית לבין בעלי התשובה מזכירה את סיפורה של רות. חכמינו מצאו טעם מיוחד לקריאת מגילת רות בחג השבועות, והוא לקח החסד הטמון בקריאת המגילה:

אמר רבי זעירא, מגילה זו אין בה לא טומאה ולא טהרה ולא איסור ולא היתר, ולמה נכתבה? ללמדך כמה שכר טוב לגומלי חסדים.10

רות ומעשיה הם מופת של חסד. מסביב ליסוד זה נכתבה המגילה, והאירה לא רק את מציאותו של החסד אצל רות ובועז, אלא גם את חסרונו אצל דמויות האחרות במגלה. מגילת רות מלמדת כי לפני בואה של רות, היתה מידת החסד חסרה בישראל. מחמת חיסרון זה, ירדה קרן גיבורי ישראל, מה שהתבטא גם בירידת אלימלך ובני ביתו מן הארץ. ישועתם של גיבורי המגילה ושל האומה הישראלית כולה צומחת ממידת החסד של בת עם זר הפסול לבוא בקהל השם.

וכך אומר הרב יוסף ליפוביץ (תלמיד הסבא מסלבודקה), מחבר הספר "נחלת יוסף", בביאורו למגילת רות:

גילוי זה פותח לפנינו טפח לראות את חילוף החומרים במעבדה של ההיסטוריה העולמית – מעבדתו של הקב"ה. עם ישראל נתערער מחוסר בוויטמין חסד, וכדי למלא את החיסרון הזה נלקחה נשמה נכריה שהיתה עשירה בוויטמין זה, וניטעה בקרב עם ישראל. בואה של רות היה כעין עירוי דם בתוך גוף האומה הישראלית, שהכשיר אותו לחיים מחודשים… שהביאה לעולם כוח משיחי.11

אנקדוטה מעניינת היא שעורכו של הספר היה הרב אברהם קריב, בעל תשובה שאותו קירב הרב ליפוביץ ליהדות. סגנונו הבהיר של הספר ושפתו הנגישה, הם תרומה של כישוריו הספרותיים המודרניים של הרב קריב.

מערכת היחסים בין עולם התשובה והחרדיות מתאפיינת בתהליכי הפריה, יידוע וחיזוק הדדיים. תנועת התשובה נקשרה בעולם החרדי כי היא מצאה בו תשובות שימלאו את חסרונה. אך גם החברה החרדית ניזונה והתעצמה מחוזקותיה של רעותה. תנועת התשובה העשירה את החרדיות ב"ויטמינים" של חיוניות, אומץ, חידוש ויצירתיות – "ויטמינים" שהיו חסרים אצלה או אולי התמעטו במרוצת הזמן וההרגל. חיבור זה בין כוחות שונים ומרוחקים, גם הוא חלק ממעבדת ההיסטוריה של האומה הישראלית וטמון בו כוח גדול, כוח של התחדשות המסוגלת להביא גאולה לעולם.

פנית הפרסה שעושה תנועת התשובה ממרחב החיים החרדי עלולה להיות הפסד גדול לחרדיות, לתנועת התשובה ולעולם היהודי בכללותו. אולם מעבר לעצם ההפסד שבנתק, החברה החרדית חייבת לראות בבריחת בעלי התשובה מקהילתה תמרור אזהרה מהבהב. ההתרחקות של בעלי התשובה אינה רק אות לקשיים האישיים, אלא תמונת ראי של תופעה נרחבת יותר שיש בה פגיעה בחברה החרדית עצמה. אם נוכחותו של בעל התשובה במרחב החיים החרדי היא סמל לאיתנות ולאמיתות עקרונותיו של האחרון, הרי שהנסיגה ממנו עשויה להיות עדות לחסרונו.

מזווית הראיה של בעלי התשובה, צלם דמות החרדיות המסורתית, המקדשת ערכים של אמת בלתי מתפשרת, דעת תורה ועמקות מחשבה, צניעות וזולתנות, הולך ומתערער

בעלי תשובה ותיקים – חלק נכבד מהם – מתרחקים מהחרדיות העכשווית, כי בעיניהם היא כבר אינה מבטאת את עולם הערכים שעבורו הם ביקשו לחיות בקרבה. מזווית הראיה של בעלי התשובה, צלם דמות החרדיות המסורתית, המקדשת ערכים של אמת בלתי מתפשרת, דעת תורה ועמקות מחשבה, צניעות וזולתנות, הולך ומתערער. חברה שקמה על מנת להקים מעפר את עולם התורה ולהבטיח את המשך שגשוגה של הרוח היהודית ופעימתה בלב האומה הישראלית, נסוגה מערכיה, לפי תפיסתם, אל התעסקות קפדנית בניסוח קריטריונים אנקדוטליים לבחינת מידת התאמתו או אי-התאמתו של מי שמבקש להשתייך אליה. שונות וייחודיות מודרות מד' אמות המיינסטרים החרדי; כל מה שאינו מתיישב או לכל הפחות מתיישר לקווי המתאר של התבנית השכיחה, יוצא או מוצא מן הכלל.

קהילה שבבסיסה רעיון של חיי מהות אינה יכולה להרשות לעצמה לנסח את ערכיה באלימינציה ולחוש מאוימת ממנעד הקולות של חבריה. חוסנה ועוצמתה של הקהילה תלויים ביכולת שלה להעניק לחבריה מרחב ערכים אמין, שהכניסה אליו נעשית מדעת ומרצון, והאנשים המשתייכים אליו מחויבים לו בשלמות. שליטתם הגוברת של הקודים החברתיים מרחיקה מהחרדיות הון יקר ופוגמת ביכולתה של הקהילה להיתרם מעוצמתם של כוחות רעננים, גם אם הם קצת שונים ממנה. מציאות זו מאיימת על המשך התפתחותו של מרחב החיים החרדי בתור מרחב של חיי דעת, למדנות, רוח ויצירה יהודיים.

בעלי התשובה הם תא מרכזי ופועם בלבה של החרדיות. כניסתם לעולם החרדי היא חלק מ"חילוף החומרים" הנחוץ לאומה הישראלית, וכניסתם לקהילה היא תכנית נסתרת מ"מעבדתו של הקדוש ברוך הוא", כדברי הרב ליפוביץ. אמצעי הההדרה וההרחקה, האידאולוגיים והסתמיים, המוסדיים והפרטניים, לא יגנו על החברה החרדית מפני רוחות רעות של שינוי, אלא יעדירו ממנה ניגונים מועילים של התחדשות ויאיצו את שליטתם של כוחות הניוון והחדלות.

 

 


[1]  נתוני המדגם זמינים כאן.

[2] 22% מהחרדים הגדירו את עצמם חוזרים בתשובה.

[3] עמותות כמו "ערכים" ו"לב לאחים" המשויכות ארגונית לציבור הליטאי ו"הידברות" ו"צוהר" המשויכות לחסידות בעלזא. חלקה של הציונות הדתית בתנועת החזרה בתשובה אמנם קטן ומאוחר יותר בזמן אך בשנים האחרונות הוא הלך וגדל, דוגמת מפעלה של תנועת "מעיני ישועה" בנשיאות הרב מרדכי אליהו.

[4] ראיון מיום 22.05.16 שפורסם באתר הידברות

[5] ראו לדוגמה אצל הרב יהודה גרינוולד, לדעת בארץ דרכך; הרב משה גרילק, שיח שבים; הרב אורי זוהר, ובחרת בחיים.

[6] קימי קפלן, בסוד השיח החרדי, תשס"ז, עמ' 119.

[7] להרחבה ראו: קפלן, שם עמ' 103.

[8]ראה לדוגמא: גרינוולד, לדעת בארץ דרכך. נראה שבעיה זו הטרידה חוזרים בתשובה רבים, ולכן טורח המחבר להביא דברים מפיהם של הרבנים ישראל יעקב קניבסקי, האדמו"ר מבעלז והרב שלמה וולבה, ולציין את קביעתם החותכת לפיה על החוזר בתשובה לעבוד במקביל ללימודי התורה.

[9] מתוך ראיון של דן טיומקין באתר הדברות מיום 23.07.15

[10] רות רבה, ב', ט"ו.

[11] מגלת רות עם פירוש "נחלת יוסף", תשי"ט.

 

15 תגובות על “"לברית הבט"

  • לעניות דעתי, מאמר זה לא רק עומד בפני עצמו אלא גם מהווה תגובה וביקורת למאמר של יהודה הערשקאוויטש,. לטענתו, החרדיות המיינסטרימית (בניגוד לקצוות המודרנים והשמרנים) מאמצת גישה מהותנית לזהותה החרדית, ויודעת לא ליפול בפח המאפיינים האקראיים והזמניים המבקשים להדבק בה. דומני – שהשבשבת שמציבים בעלי התשובה, מעידים יותר מכל לאן הרוח נושבת, ומציבים תמונת מראה אמינה יותר למצבה של החברה החרדית ולמידת דבקותה בערכים המהותיים לה, מכפי שהוא תאר במאמרו.

  • הפיל שבחדר שהמחברת אינה מעזה להכיר בו הוא שהמסקנה המתבקשת היא שלמרבה הצער החברה חרדית היא חברה נחשלת, הדומה במרבית הפרמטרים לחברה הערבית, ושהחוזרים בתשובה נסוגים בהרבה מובנים בהצטרפותם לציבור הזה. טוב הדבר שעכשיו הם כבר לא צריכים להקריב עצמם ומשפחתם על הבמה הזו כדי לשמור מצוות.

  • בדיחה משנות השמונים

    מדוע החרדים כ"כ מתלהבים מבעלי התשובה?

    כי זה מראה להם שבחרדיות שלהם יש משהו.

    ואידך פירושא.

  • המאמר הזה, מוסיף לא מעט על המאמר של נועה ירון. (בדיון סופרים, ספרים…) גם שם טוענת נועה אותן טענות. חרדיות שמקרבת ושוכחת לעזור. חרדיות שמתייגת ושוכחת לעבור.

    נסכים לרגע עם הגישה במאמר. החרדיות דורשת מוחלטות, ולא עושה די לקרב.
    אבל יש לי שאלה.
    מי אמר שבעלי תשובה מתרחקים מן החרדיות? אולי מן הגינונים החרדיים אבל לא מהחרדיות? מה זה חרדיות עכשווית? מי נותן תיוג מה עכשווי ומה לא?

    בעלי תשובה הולכים לקהילות משלהם. והם לוקחים אתם את החרדיות לשם. בתי ספר שמלמדים כמו בחדר, חזות חיצונית מוקפדת, מצוות בהידור. מה לא חרדי בזה?

    אחרי כל הטענות, ( והן רבות) הם מוצאים להם קהילות ברוח החרדיות. נכון, ללא גזענות וללא עוד אלו תופעות כמו זו, אבל תופעות כאלו אינן חרדיות, הן סתם קישוט. אבל חוץ מזה קהילות אלו חרדיות למהדרין.

    נכון, הן קהילות עצמאיות. בעלי תשובה. אבל מה רע בזה? ברור שכל מי שעשה את הדרך למצוות מבין דברים שחרדי סתם לא בדיוק מכיר. אז מה? למה מותר קהילות יוצאי תימן ולא קהילות חוזרים בתשובה?
    זו לא הבדלות מהחרדיות. זו התאמה של החרדיות למסלול שלהם. למה לא.

    בעלי תשובה לא צריכים אישור מאיש. ואם נוח להם בקהילות שלהם, עם כל הכאב, זכותם.

    ואגב, דווקא כך קל להם יותר לצפות על החברה החרדית מהצד, ורובם מאמצים חלק לא מועט מהבייסיק החרדי. (גם כשמופיעים בכפה סרוגה וטי שירט)

    • נכון מאוד

  • נדמה שחלק מן הכותבים או מגיבים מתייחסים לחרדיות כשיטה. וחלק כחברה. (כמו כותבת המאמר)
    אם חרדיות היא שיטה, בעלי תשובה מאמצים חלקים ממנה וגם אצל הסרוגים אמצו לא מעט. לא משנה איך קוראים לזה.
    ואם חרדיות היא חברה, אז צריך עיון שוב. כי החברה כבר לא קטנה, והיא שם כולל להרבה קהילות שונות מאוד. ( הבסיס לכולם, קיום מצוות במדה מסוימת) כך שלעזוב קהילה קיצונית לא דומה ללעזוב קהילת חרדים מודרנים. כל עוד העוזבים שומרים מצוות הם בזיקה מסוימת לציבור החרדי. ( כמו הרבה חרדים מבית) והגירה כזו מתרחשת בתוך העולם החרדי לא פחות.

    אין שום פסול בהגירה פנימית. קחו אתכם את הדברים הטובים. וכל השאר, למי אכפת.

  • יש בעיות רבות בחברה החרדית, חוסר הכנות בעבודת השם, שיפוטיות, סגידה לכסף, שטחיות, אי קבלה של האחר
    תיוגים, מעמדות "בעל תשובה" ספרדי" אפליה.
    גם בלימוד ישנה בעיה עמוקה של שבלוניות, לומדות חסר עומק ועוד ( חוסר עצום בתחומים שונים של מכמני היהדות מחשבה, מוסר ועוד..
    ויש גם מעלות אדירות של מחוייבות ללימוד להלכה, ליראת שמים חסד…
    המאמר כלל לא נוגע באף אחד מן הדברים בצורה יסודית, כך שלא ברור למה פורסם בכלל.

  • מאמר יפה ובהיר.
    אני חושבת שתופעת בעלי התשובה המתרחקים היא רק סימפטום לבעיה העצובה יותר של הפיכת החברה החרדית לרדודה יותר וחיצונית יותר, ולאוסף כללים שאין להם קשר לעבודת השם.

  • המשך –
    לא נראה לי שמצב זה ישתנה בעתיד,לפחות לא כל עוד העולם הופך לחיצוני יותר ויותר.
    אבל למרות כל זאת , כל מי שחי / משתלב בעולם החרדי יכול להנות מסביבה שמורה יחסית ומתנאים אפשריים לעבודת השם.
    החברה כחברה היא חיצונית, אבל בתוכה יש יחידים מהכל : עמוקים, עובדי השם, רדודים , חיצוניים.
    לדעתי האישית אין פה פתרון מערכתי, יש עבודה אישית שאינה תלוית חברה.

  • בתור בן להורים חוזרים בתשובה, אני אנצל את ההזדמנות להגיד שטוב עושים בעלי התשובה שהם מתרחקים מהחברה החרדית.
    החברה החרדית היא חברה מעמדית שמתקשה מעצם הגדרתה לקבל את השונה – החוזרים בתשובה מוגבלים למעמד נמוך לפחות דור קדימה. מי צריך את זה.

    אגב, הייתי מוסיף מרכאות כפולות ומכופלת לכל עניין ה"מחקר המדעי" שהחברה החרדית כביכול התחילה לעסוק בו בעקבות החוזרים בתשובה. עדיין לא נתקלתי בהתייחסות רצינית מצד רב חרדי כלשהו ליחסים שבין תורה ומדע שלא הציגה תמונה מסולפת של המציאות.

  • כדאי לקרוא את הקטע הבא:

    מקובלים אנו שמרידה רוחנית תהיה בארץ ישראל ובישראל, בפרק שהתחלת תחית האומה תתעורר לבא. השלוה הגשמית שתבא לחלק מהאומה, אשר ידמו שכבר באו למטרתם כולה, תקטין את הנשמה, ויבאו ימים אשר תאמר אין בהם חפץ. השאיפה לאידיאלים נשאים וקדושים תחדל, וממילא ירד הרוח וישקע, עד אשר יבא סער ויהפך מהפכה, ויראה אז בעליל כי חוסן ישראל הוא בקודש עולמים, באור ד' ובתורתו, בחשק האורה הרוחנית, שהיא הגבורה הגמורה המנצחת את כל העולמים וכל כחותיהם. הצורך למרידה זו, היא הנטיה לצד החמריות, שמוכרחת להולד בכללות האומה בצורה תקיפה אחר אשר עברו פרקי שנים רבות, שנאפסו לגמרי מכלל האומה הצורך והאפשרות להתעסקות חמרית, וזאת הנטיה כשתולד תדרך בזעם ותחולל סופות, והם הם חבלי משיח אשר יבסמו את העולם כולו ע"י מכאוביהם.

    הרב א"י הכהן קוק, אורות התחיה פיסקה מד

  • אני סולד משנאת החרדים המובעת בחלק מהתגובות, מהוצאת דיבה על צבור שלם, מחוסר ההבנה שבתרבות החרדית העשירה [לא עשיר במובן חילוני אבל במובן יהודי] ולא אתייחס ואגיב לפרטים. אבקש לשמור על שיח מכובד ומכבד.

    לגופו של עניין – אני גדלתי בסביבה לא יהודית [בבית מודרני-דתי] וכעת גר בשכונה חרדית לחלוטין ומוצא מעלות רבות בחברה, השאיפות הרוחניות, החסד, המסירות למשפחה וכו'. לבעלי תשובה קשה להשתלב וזה מובן. אין זה בהכרח מעיד על חיסרון בצבור החרדי אלא על הבדלים יסודיים הרקע, השפה, בהרגלים וכו'. הצבור החרדי הוא נפלא ומאד לא מושלם וצבור בעלי התשובה הוא נפלא ולא מושלם. מכיון שבעלי התשובה רבים אינם מוצאים את מקומם בצבור החרדי, הקימו שכונות נפרדות. מצויין מובן וטוב לכולם. כולנו בני אברהם יצחק ויעקב אבל לא צריכים לחיות אחד ליד השני.

  • ראשית, ברצוני להגיב על הפלטפורמה המבורכת- צריך עיון. עכשיו בכנות, באמת צריך עיון כמה הקוראים והכותבים כאן מייצגים את הציבור החרדי, מבלי לפגוע באף אחד… האם יש אישיות רבנית בכירה, אדמור, פוסק או מנהיג מגדולי הדור החרדיים שמוכן לקחת חסות על מה שנכתב כאן? לכל הפחות הסכמה? ברכה? ייתכן שהקוראים והכותבים כאן משייכים עצמם לחברה החרדית ואולי אפילו חלקם במיינסטרים… אך עדיין פועלים בעולם מקביל לעולם החרדי הממסדי… מדברים כביכול מתוככי החרדיות אך בפועל נמצאים קרוב לגדר, כל אחד יחליט מאיזה צד של הגדר…
    בתור דור שני לבעלי תשובה אני יכול לומר שמה שהכי מפריע לנו זו הדואליות הצינית הזו. אין פלא שבעלי תשובה הולכים ונהיים עצמאיים יותר. השאלה היא: מתי המהפכה הפוסטמודרנית תחלחל אל הדור החרדי הצעיר? אני לא מדבר על יציאה לעבודה או על שינוי קוד לבוש. האם תימצא דמות רבנית שתוביל את המהלך? מה יהיה החזון? האם הוא עדיין יקרא 'חרדי'? צריך עיון…

  • בס"ד
    לפעמים בעלי התשובה מגלים את המכוער בחברה, כמו למשל הגרלות שנערכות בארגונים מסוימים ולבסוף מתברר כי עוסקים בחילול השם ועושים תרגילי עוקץ.

  • מסכימה מאוד עם כותבת המאמר, היא העלתה נקודות חשובות לדיון וכתבה בהיר ועמוק. תודה על האומץ לעלות בפלטפורמה הזאת את הנקודות הללו למחשבה.
    אני רק רוצה להוסיף שעבור החברה החרדית בעלי התשובה, על כל הסוגים והמינים, מהווים סוג של מראה לטוב ולמוטב….ולא תמיד רוצים להסתכל במראה, לא תמיד זה מחמיא. ועל כן, במקום לתקן את עצמה כחברה היא מחליטה שהכתם נמצא על המראה ומנסה לקרצף את המראה. בעלי התשובה משקפים בפני החברה החרדית את חולאיה העמוקים ביותר (גם בגלל מאפיינים של בעלי התשובה כמו כנות, שיח ליברלי, חוסר קבלה אוטומטית של יירכייה ונורמות חברתיות וגם בגלל שעצם המפגש עם הזר מוציא מהחברה את החלקים הפחות מחמיאים שלה) ופעמים רבות החברה החרדית תעדיף להטיל את האשמה על בעלי התשובה במקום לערוך חשבון נפש פנימי.
    אני כותבת את זה בכאב רב ולא מתוך הנאה להשתלח במגזר שלם. הייתי רוצה לראות איך כחברה אנחנו כחברה חוזרים באמת למקורות, לעצות הקדושות של מסכת אבות וכו', ומצלים את המראה כדי לעדן ולזכך את מחננו ולקלף ממנו קליפות מיותרות של שמרנות ונורמות חברתיות שאין להם דבר וחצי דבר עם יהדות פנימית.

כתוב תגובה:

נא להזין תוכן בתגובה
חובה למלא שם
נא למלא כתובת אימייל