תנועת ש"ס – לאן?

מאמר תגובה ל"דיוקנה של תנועה"

תנועת ש"ס שוקעת. שקיעתה אינה מסמנת כשלון, אלא אדרבא, הצלחה. ש"ס הרימה את דגל המזרחיות בגאון ועתה הוא נישא ברמה בכל שדרות החברה הישראלית. שתי אופציות עומדות כעת בפני התנועה: מיתה מכובדת של התנועה הישנה והפיכה ל"דגל התורה הספרדית", או שינוי צורה שיביא בשורה חדשה של חיבור בין מסורתיות לישראליות.

א' טבת תשע"ח

מפלגת ש"ס סובלת מגסיסה מתמשכת ומיוסרת. ראשיה מתעקשים להשאיר אותה בחיים, אף שכל הסנסורים הפוליטיים מסמנים שהיא כבר מזמן לא אתנו. התמרונים המגושמים הנערכים לאחרונה מזכירים יותר מכל החייאה מלאכותית. לו הישירו חבריה מבטם למראה, היו מבינים שהגיע הזמן להיפרד. אולי זה נשמע מוזר, אבל למרות היותה רק בת 35, הגיעה שעתה של מפלגת ש"ס במתכונתה הנוכחית להיפטר מן העולם. דומה שהיא מילאה אחר כל הציפיות, והיא הולכת לבית עולמה אחרי שהגשימה את כל יעדיה ושימחה את כל מכריה.

עצובה היא השעה שבה נדרשת מפלגה להגיד שלום. קשה שעת הפרידה. אולם מעטות הן המפלגות שיכולות לסמן 'וי' גדול על המטרות שלשמן הוקמו. היא יכולה להסתלק מן העולם בלב שקט – משימתה הושלמה. שקיעתה האטית והמתמשכת אינה מסמנת אבדן דרך, אלא השלמת דרך. ש"ס הגיעה ליעד, וכעת היא מתחפרת במקום. הולכת ומתחפרת, הולכת ושוקעת.

כיצד מפלגה שהצליחה למנף בצורה כה מרשימה את כישלונותיה, מאבדת את כוחה דווקא היום, כאשר המזרחיות כה מקובלת ואף נחשקת?

מדוע זה כך? מה קרה למפלגה שפרצה בסערה אל הפוליטיקה הישראלית והטביעה בה חותם כה עמוק? כיצד מפלגה שהצליחה למנף בצורה כה מרשימה את כישלונותיה, מאבדת את כוחה דווקא היום, כאשר המזרחיות כה מקובלת ואף נחשקת? איך זה שדווקא בימי דוד ביטן, משה כחלון, מירי רגב ואבי גבאי, הולכת ש"ס ושוקעת אל דפי ההיסטוריה?

התשובה לדעתי מצויה בתוך השאלה. תפקידה של ש"ס היה להביא את בשורת המזרחיות אל הפוליטיקה הישראלית. כיום, כאשר המזרחיות מעורה בפוליטיקה הישראלית לבלי הפרד, ייחודה של ש"ס אינו ניכר. תם זמנה של פוליטיקת הזהויות המזרחית.

 

פוליטיקה של זהויות

המניע העיקרי המוציא אנשים לקלפיות הוא השבטיות. הרצון להזדהות. ההיגיון נותן כי אנשים יצביעו עבור האינטרס האישי שלהם. העשירים אמורים לתת את קולם למפלגות הימין, המחזיקות בתפיסת עולם קפיטליסטית המיטיבה עמם, ואילו המעמדות הנמוכים יותר – הדעת נותנת שיצביעו שמאל, בשאיפה למדיניות רווחה נדיבה ושוויונית.

במקומות מסוימים בעולם זה עובד אולי כך, אבל לא במדינת היהודים. המרכז העשיר והשבע – בעלי החברות הגדולות המתגוררים בתל אביב וגלילותיה – מצביע באופן מסורתי בעד מפלגות השמאל. ודווקא הפריפריה, העניים, השכבות החלשות, מצביעים בהמוניהם למפלגות הימין. עולם הפוך.

מדינת ישראל היא מדינת כל עוליה. דומה היא לפקעת בצל. בכל שכבה מתגלה ישראליות אחרת, שונה לחלוטין מהקודמת לה. עליות מכל קצוות תבל הביאו את מדינת ישראל למשבר זהות מתמשך, והיא מחפשת אחר מדורת שבט שסביבה יוכלו כולם להתחמם. אין קול אחד לישראליות. אין פסקול אחיד, שאתו יכולים כולם להזדהות.

שונות זו הובילה את ישראל ל"פוליטיקת הזהויות" הנהוגה כאן. אנשים אינם עושים חשבון של רווח והפסד מאחורי הפרגוד. הם באים להצביע על הזהות שלהם

שונות זו הובילה את ישראל ל"פוליטיקת הזהויות" הנהוגה כאן. אנשים אינם עושים חשבון של רווח והפסד מאחורי הפרגוד. הם באים להצביע על הזהות שלהם, לחזק את השבט שאליו הם משתייכים. וכן, אף שהימין מעודד פחות תקציבים וקצבאות שאליהם מייחלות השכבות החלשות, ההצבעה אליו נמשכת ואפילו מתעצמת בקרב הנמנים על קבוצות אלה. ההצבעה למפלגת ימין היא הרבה יותר מסתם הצהרת התנגדות לחלוקת הארץ; היא הצהרה חברתית, משפחתית, שבטית.

במשך ארבעה עשורים וחצי, התחלקו הזהויות במדינת ישראל לימין ולשמאל. הימין זיהה את עצמו עם העממיות הישנה, והצליח ליצור תחושת זהות אצל קבוצות שהרגישו תחושות דומות. המזרחיים מצאו את עצמם מודרים מהציונות הסוציאליסטית בעלת הגוונים החילונים-מערביים המובהקים, ואילו הליכוד, המזוהה עם העם והמסורת, היה עבורם בית. התחושה היתה שהשמאל, ששלט ללא עוררין, רודף את המזרחיים, את הפריפריה, ואת כל מי שאינו מיישר קו עם הדוקטרינה הסוציאליסטית הבן-גוריונית.

 

לא ימין ולא שמאל

בשנת 84' פרצה ש"ס אל שדה הפוליטיקה הישראלית, והצליחה להפר את מאזן הגושים ימין-שמאל ששרר עד אז. עד לאותה שנה היתה ההשתייכות העדתית חלק מהחבילה שהציע הימין (ובמיוחד מנחם בגין, כפי שניתן להתרשם מנאום "אנחנו צ'חצ'חים?" המפורסם, שביטא את הבוז לאליטה האשכנזית השלטת). ש"ס הצליחה לבטל את חזקת הימין על מצביעים מזרחיים, על ידי כך שהיא הציבה את הנושא העדתי במרכז המצע שלה. צעד זה הביא מאות אלפי אנשים לזנוח את הימין ולתת את הקול שלהם למפלגה מזרחית שתחזיר עטרה ליושנה.

הדגל המזרחי שהניפה ש"ס טמן בחובו לא רק את הגעגוע לבית אבא, למסורת, לשירים, לכבוד, אלא פרט על נימים של אפליה גזעית ושל שאיפה להביא את המזרחיות למרכז השיח הישראלי. במובן הזה הציעה ש"ס למצביעיה "ליכוד משודרג". היא נתנה את כל מה שהליכוד מציע, עם שדרוגים. היו לה ברכות הרבנים, הכבוד המשפחתי והחזרה למקורות בצורה אותנטית, בלי להסתתר ובלי להתחבא, זאת לצד התפקיד הישן של הליכוד – מגני ה"אחר", ה"אנדרדוג".

ש"ס היא המפלגה היחידה בישראל ששרדה לאורך תקופה בלי אג'נדה מדינית סדורה. היא הלכה עם הימין ועם השמאל, ועם כל מי שהסכים לשרת את המטרות שלשמן הוקמה המפלגה. מי שחושד בה בשמאלנות או בימניות אינו מכיר את האקלים המפלגתי של ש"ס. בכל מה שלא קשור לנושאי הליבה שלה, היא פרגמטית להפליא. ש"ס מעולם לא התיימרה לקבוע סדר יום מדיני. היא נקלעה, בעל כורחה, לצמתים מכריעים בחיי מדינת ישראל, ונאלצה לקבל הכרעות. ההחלטות הללו התקבלו תמיד על בסיס השאלה מה ישרת טוב יותר את האינטרסים של המפלגה, ולא בהכרח על-פי שיקולים לגופו של עניין.

לאורך כל ההיסטוריה שלה, ש"ס היתה מפלגה של דגל אחד – העלאת קרן המזרחיות. במהלך השנים היא ניסתה להניף דגלים נוספים כמו דאגה לחלשים, מאבק במסתננים ועוד – אבל לא היא ולא הציבור קנו את זה

לאורך כל ההיסטוריה שלה, ש"ס היתה מפלגה של דגל אחד – העלאת קרן המזרחיות. במהלך השנים היא ניסתה להניף דגלים נוספים כמו דאגה לחלשים, מאבק במסתננים ועוד – אבל לא היא ולא הציבור קנו את זה. סוד הצלחתה לא היה דאגתה לשקופים וגם לא קנאותה לגירוש מסתננים. את הנקודות שלה היא צברה בשדה העדתי – היא היתה שופרו של הקול המזרחי.

אז מה קרה בשנים האחרונות? למה בסקרים ש"ס הולכת ויורדת? פשוט מאד. משום שהיא הצליחה יותר מדי. התנועה שהצליחה להפוך את המגרש הפוליטי כולו לש"ס אחת גדולה, איבדה את יתרונה היחסי. אם השר נפתלי בנט נאבק להכניס את מורשת יהדות המזרח לתוך מערכת החינוך הישראלית; אם יו"ר מפלגת העבודה אבי גבאי מדבר בערגה על השבתות בבית של אמא; אם משה כחלון הוא נער פוסטר של המזרחיות המצליחנית והלא מתנצלת; ואם בנימין נתניהו מוצא בדי-אן-איי שלו שורשים מזרחיים – הרי שהמטרה הושגה. המזרחיות הפכה מהילד המוחרם של הכיתה לנסיך הבלתי מעורער של בית הספר. ונסיך כבר לא צריך טובות. הוא לא זקוק לרחמים ולא יכול לבקש הנחות.

ההצלחה היא לעתים הכישלון הגדול ביותר.

 

גדולה מיתת צדיקים

יש התולים את התרסקותה של ש"ס בפטירתו של מרן הגר"ע יוסף זצ"ל, שהיה המנהיג הרוחני האחרון שתחת גלימתו יכלו לחיות בשלום כל הפלגים הספרדיים. אולי זה נכון. אבל זהו רק חלק מתוך פאזל גדול בהרבה. נכון אמנם שבחודשים האחרונים מסוקרת תנועת ש"ס דרך הפריזמה של מאבקי ישי-דרעי. נכון גם שמאבקים אלה אינם תורמים לעליית המפלגה בסקרים; סביר להניח שהם גם פוגעים, במידה זו או אחרת, במצבת המנדטים של התנועה. אבל זו הסתכלות פשטנית מדי.

פטירתו של מרן הרב עובדיה יוסף היתה בהחלט ציון דרך – לא משום שבלכתו נפתחו מאבקי ירושה מכוערים על הנהגת הציבור הספרדי, אלא דווקא בגלל המספר הבלתי נתפס של משתתפי הלווייתו, ובשל הכבוד האחרון שקיבל מכל חלקי העם. משופטי בית המשפט העליון עד למוכרים בשוק מחנה יהודה. כולם חלקו לו כבוד.

הלווייתו של הרב עובדיה יוסף סימנה נקודת מפנה משמעותית ביחסים שבין מדינת ישראל למזרחיות. לא עוד מבט פטרוני ומתנשא, אלא התייחסות לתרבות שוות-ערך

הלווייתו של הרב עובדיה יוסף סימנה נקודת מפנה משמעותית ביחסים שבין מדינת ישראל למזרחיות. לא עוד מבט פטרוני ומתנשא, אלא התייחסות לתרבות שוות-ערך, שפטירת מנהיגה הרוחני היא אסון לאומי, לא פחות. אין זה פלא שהיזמה להפוך את יום פטירתו של מרן הרב יוסף ליום אבל לאומי זוכה לקונצנזוס כמעט מקיר לקיר בכנסת ישראל.

האבל הלאומי הזה, ההכרה החד משמעית במפעליו הרוחניים והתרבותיים של הרב עובדיה, עומדת בעוכריה של תנועת ש"ס. המזרחיות כבר אינה תרבות שוליים, וראשי המפלגה כבר אינם יכולים לשבת על כס הקרבן, לבכות את האפליה ולהתמרמר נגד הגזענות. המזרחיות הפכה לבון-טון הרשמי של מדינת ישראל.

בלכתו, הפך הרב עובדיה זצ"ל את מפלגתו ללא רלוונטית. אם המזרחיות אינה מופלה עוד, איזה ערך יש למפלגה הנושאת את דגל דיכויה?

ש"ס הקימה מפעלי חינוך עצומים, מוסדות תרבות וישיבות קטנות וגדולות, ועשתה את הבלתי ייאמן. בתחילת שנות השמונים, איש לא העלה על דעתו שהמזרחיות תהפוך למוצר הכי נחשק על המדף הפוליטי.

אותה הצלחה בדיוק היא העומדת בעוכריה.

ש"ס זקפה את קומתו של היהודי המזרחי ושילבה אותו בחברה הישראלית, וכיום המזרחיות אינה מתכנסת תחת דגל מפלגתי מסוים, אלא מבקשת את ההנהגה. ההצלחה היא כה גדולה, עד שאנשים מסתכלים כמעט בזלזול על הניסיונות להחיות את המפלגתיות המזרחית. הדור הצעיר אינו מבין בשביל מה צריך מפלגה מיוחדת, אם הם יכולים לבחור בין מירי רגב לאבי גבאי.

ש"ס זקפה את קומתו של היהודי המזרחי ושילבה אותו בחברה הישראלית, עד שהמזרחיות בפני עצמה חדלה מלהיות "אישו". הדור הצעיר אינו מבין על מה יש להיאבק. הם, שנולדו לתוך המהפכה, מקבלים את הכל כמובן מאליו. יש ישיבות, מוסדות, רבנים, גדולי תורה, מוזיקה מיינסטרימית – מדוע למען ה' צריכים מפלגה? למה לתקן דבר מתוקן?

 

בין מטא-מורפוזה למיתה-יפה

ובחזרה לפוליטיקה.

ההצלחה של מפלגות שקמות אד-הוק לצרכים ספציפיים היא תמיד בעוכריהן. לאורך ההיסטוריה הפוליטית של מדינת ישראל, מעולם לא שרדה מפלגה בעלת דגל אחד לאורך זמן. שוו בנפשכם שהשר כחלון יצליח להוריד את מחירי הדירות בשלושים אחוזים. אזרחי המדינה יכירו לו טובה עצומה. אבל האם יבחרו עבורו שוב בקלפי? ממש לא. המטרה שלשמה הוקמה המפלגה כבר הושגה. זה קצת לא פייר, אולי. יש בזה לא מעט טעם לפגם. אבל אלו הם החיים הפוליטיים.

ש"ס של היום דומה לגוסס שעבר ניתוח מורכב. הניתוח הצליח, החולה החלים, אבל מתעקש להישאר בבית החולים. צוות בית החולים יהיה אולי אמפתי בימים הראשונים, אבל מהר מאד הוא יאבד סבלנות וידרוש מהחולה לפנות את המיטה. מצביעי ש"ס אינם מבינים למה אנשים בריאים כמותם צריכים להיות מאושפזים בבית חולים, אם הניתוח הצליח.

אין ספק שלרב אריה דרעי יש זכויות רבות בהרמת קרנה של יהדות המזרח. הוא עמד בחדר הלידה, בימים שבהם באה לאוויר העולם, וניווט את דרכה בתקופות שבהן המזרחיות היתה ילד חורג של התרבות הישראלית. לזכותו ייאמר שהוא גם זיהה את חוסר הרלוונטיות של ש"ס בעידן הנוכחי, כבר לפני מספר שנים. בטרם חזר לפוליטיקה, הוא שירטט את מפלגת החלומות שאותה הוא רוצה להקים, ודיבר על הקמת מפלגה שתהיה גשר בין חרדים לחילונים, בין דתיים לחילוניים, בין פריפריה למרכז. מעין מפלגת יאיר לפיד בגרסה מסורתית. רצה מסובב הסיבות והוא חזר לתנועת ש"ס, ומה שנשאר לו כעת הוא לנסות להציל את מה שנשאר.

מה מוטל עליו לעשות? בראש ובראשונה עליו להבין כי המסורתיים, המזרחיים, הפריפריאליים – אלו נעלמו בעשן. הם אינם מרגישים צורך בתנועה שתקומם אותם. הם מקוממים ועומדים. הם תופסים עמדות בכירות במשק, בצבא, בפוליטיקה. מה להם ולאפליה? מה להם ולהרמת קרן מרוממת ועומדת?

ש"ס צריכה לקבל החלטה מכרעת בנוגע לעתידה: האם היא תישאר בסביבה החמימה של בני התורה… או תפתח את השורות ותביא אתה בשורה חדשה

אבל ש"ס לא חייבת להיקבר בבית העלמין הפוליטי כבר בבחירות הקרובות. יש לה לא מעט מצביעים שאין להם חלופה. אלו הם ה"בני תורה" המזרחיים, שש"ס היא המייצגת הבלעדית שלהם בכנסת ישראל. כמה מאלה יש? כנראה בסביבות ארבעה מנדטים. זה מה שהסקרים אומרים, וזה מה שהשכל הישר אומר. אם "דגל התורה" שווה שניים-שלושה מנדטים, כנראה ש"ס לא שווה יותר מארבעה. זה הציבור המקורי שיצעד עם ש"ס באשר תלך.

עבור הקהל השבוי אין צורך בקמפיינים. הניסיונות המאולצים להלהיב את הרגש המזרחי, באמצעות מלחמת חורמה במוסדות אשכנזיים שמקבלים ספרדים על פי מכסה קבועה מראש, מעוררים חמלה. לא בטוח שזה מוסיף קול אחד לתנועה, אולי להפך. אם יש מוסדות ספרדיים מצוינים, למה להתעקש להשתלב במוסדות אשכנזיים? המלחמה הזו היא חרב פיפיות. הצעקה המוצדקת מאין כמוה נגד האפליה, היא בעצם הכרה בטענה שהמוסדות הספרדיים פחות טובים. אף אחד אינו אוהב לשמוע שהוא פחות טוב. גדלים היום עשרות אלפי בחורי ישיבות במוסדות ספרדיים מצוינים, עשרות אלפי בנות במוסדות החינוך הספרדיים, ונמאס להם לשמוע את צעקות הנציגים המלמדות במרומז שהם סוג ב'.

ש"ס צריכה לקבל החלטה מכרעת בנוגע לעתידה: האם היא תישאר בסביבה החמימה של בני התורה, מגרדת את תקרת ארבעת המנדטים, ותהפוך סופית למפלגת נישה חרדית-ספרדית המיועדת אך ורק לבני תורה, או תפתח את השורות ותביא אתה בשורה חדשה. אם לשפוט על פי השנים האחרונות, ש"ס נשאבת לאזור הנוחות שלה. היא רובצת על הספה הביתית, מתנחמת בחיקם של בני התורה וכמעט מוותרת על הסיכוי להרחיב את השורות. אולי זו ההנהגה התורנית יותר, אולי זו עייפות החומר בהנהגה הפוליטית, ואולי, כמו שסביר יותר להניח, אלה פשוט הבעיות התכופות שמקשות על ניהול אסטרטגיה וחשיבה לטווח ארוך.

***

המאמר הזה נכתב בימים שבהם מתמודדת ש"ס עם שורה ארוכה של חזיתות מבית ומחוץ. רבים קמים עליה לכלותה, אבל בסופו של יום נראה שההתפוררות מתחילה מלמעלה. אם לא תשכיל לשנות את פניה, לרענן את מצעה ולבחור בדגלים רלוונטיים יותר שיצליחו להחזיר את הקהל האובד הביתה, הרי שבקרוב היא תלך מהעולם. הליכה זו לא תהיה בצער ובייסורים. ש"ס תזכה ל"מיתת נשיקה", יציאה רגועה ושלווה לאחר שהשלימה את ייעודה בעולם. ראשיה אינם צריכים לבכות. הם יכולים לשלב ידיים בשמחה, להביט לעבר השקיעה, ולחייך חיוך גדול. המטרה הושגה, גם אם האמצעים הלכו בדרך כל הארץ.

בסופו של יום נראה שההתפוררות מתחילה מלמעלה. אם לא תשכיל לשנות את פניה, לרענן את מצעה ולבחור בדגלים רלוונטיים יותר שיצליחו להחזיר את הקהל האובד הביתה, הרי שבקרוב היא תלך מהעולם

אולם אם ש"ס חפצת חיים, היא צריכה לחשב את מסלולה מחדש. ישנם לא מעט מנדטים הממתינים למפלגה שתציע חיבור בין המסורתיות לישראליות. יש קהל גדול שאינה רוצה לשמוע על אפליה, אלא על בניה. הציבור, כך נראה, קץ בדמעות של צער, וכמה לדמעות של שמחה.

ש"ס עומדת בפני נעילת שער. אם תפשוט ותלבש צורה חדשה, היא עשויה להישאר אתנו עוד הרבה שנים, ולסייע לחיזוק עולם התורה ולהשגת היעדים של שומרי המסורת במדינה. אם לא, היא תוכל תמיד להתגאות בכך שהיא המפלגה היחידה בהיסטוריה שהשיגה את מטרותיה בטרם החזירה את מנדטה ליוצרה.

21 תגובות על “תנועת ש"ס – לאן?

  • דברי חכמה אך אם יורשה שתי הערות.
    א. אמנם ש"ס נחלה הישגים לא מבוטלים בציבור הכללי בהעלאת קרן המזרחיות, אך אני חושב שהמלאכה לא הושלמה כלל בציבור החרדי והם עוד לא רואים את סוף הדרך, כך שבציבור החרדי הם עדיין מאוד רלוונטים להעלאת קרן המזרחיות.

    ב. מהי העלאת קרן המזרחיות, האם הכוונה רק יצוג במוסדות ציבורים ודאי שכוונת המחוקק היתה גם בהכנסת ערכי היהדות והמסורת לשיח במדינת ישראל ופה הם רלוונטים מתמיד.

  • שלום וברכה
    מאמר מעניין, ואם יורשה לומר, קצת בלתי צפוי מצד הכותב המלומד, (בניגוד לעמדתו הקבועה המלומדת).
    אך נראה לי שאם כבודו היה מהציבור נשוא הכתבה, היה מבין עוד כמה יש לפעול ולתקן.
    ונכון, ברגע הראשון יקפוץ בראש המילה 'נחיתות', אז יקפוץ,
    אפילו תחשוב שאנחנו קצת התאבנו בכך, אבל לצערנו אצלנו זה במציאות,
    אבל צריך לחיות כספרדי בן תורה להרגיש זאת
    רק לפני שבוע נחשפנו לסרטון ממשרד למכירת דירות בבני ברק….
    הגזענות נמצאת מתחת לפני השטח, אבל קימת ובועטת
    גדלנו בישיבות אשכנזיות ולמדנו את הקריצות העיין וצקצוקי הלשון.
    אז המסקנה שיש עוד הרבה מה לעשות לתנועה הנ"ל,
    לא שאני מאמין שהגזענות תעלם, כי היא לא תעלם לעולם (יש קבוצות באוכלוסיה שרוב ככל קיומם מתקיים ועמד רק על כך), ולכן צריך תנועה שתעמוד ותציב פנים בגאווה, בזכות ולא בחסד !!!

  • כפי שהוזכר בתגובות הקודמות, בציבור בחרדי בשונה מהציבור הכללי- יש אפלייה בולטת ודעות קדומות רבות שעדיין חיות ובועטות, למרבה הצער.
    השאלה האם מפלגה מספקת פתרון לבעיות הללו או שהפיתרון נמצא בזירות אחרות כמו: חינוך, משפט ועוד, אם בכלל זה אפשרי..

  • מאמר יפה ומאתגר לשם שינוי,אולם הרגשתי בניסיון שיטתי להציג את שקיעתה של ש"ס לסיפור הצלחה מסחרר ולא היא.

    ישאל עצמו כל אחד ואחת,האם כיום משהו השתנה באמת בהצבעת הזהויות?
    הרי אפשר בנקל לשרטט פרופיל של מצביעי מפלגת העבודה מר"צ ויש עתיד וכו'
    עדיין הפרופיל יהיה בעל קווים ברורים עם ניחוחות אנטי מזרחיים ובוודאי שאנטי דתיים,לכן ההצהרה של כביכול סיום דרכה של ש"ס אינו עולה בקנה אחד עם ההצבעה השבטית שחיה ונושמת גם בימינו אך באיצטלא של הכלה וקבלה של כווווולם,אך לא כן היא תמונת המצב כפי שהיא באמת.

    אישית בחרתי בש"ס משנת 1996 ועד 2013,אך ב 2015 כבר לא,ש"ס איבדה דרך הן בגלל פטירת מרן זצ"ל,והן משום שכל מה שהיה ידוע בעבר על המלחמות הפנימיות והתככים הפנימיים פשוט התפרץ החוצה,בחייו של מרן למרות פרישת הרב אמסלם ויציאתו של אמנון יצחק להקמת מפלגה שלמעשה שולחת איתות לציבור המצביעים המזרחיים של ש"ס
    עדיין דבר לא שבר את הנאמנות לש"ס,לפחות לא לרוב המצביעים המסורתיים,ש"ס נכשלה משום שלא ידעה לשים בצד את מלחמות האגו הטיפשיות ולחבק את הרב עמאר שהיה היורש הטבעי למרן עליו השלום.
    בניגוד לכותב המאמר פטירתו של מרן הייתה הגורם העיקרי והמכריע לקריסת ש"ס ולאי היכולת של הציבור לייצר אמפתיה והזדהות עם התנועה,נוסיף לזה את הדרתו של הרב עמאר והפיצול של אלי ישי וליכלוכי מלחמת החצרות ונקבל את קריסת ש"ס.

    מרן הרב עובדיה היה השלם שחיבר את כל חלקיה של ש"ס החלקים שהיו שסועים שונאים זה לזה ונוקמים זה בזה,כשמרן נעלם ש"ס נעלמה יחד איתו,כי לא נמצא מנהיג בלתי מעורער שיתייצבו כולם מאחוריו ויכתירו אותו לראש רבני ספרד,בדיוק כמו שידעו הליטאים לאחר פטירת הרב שך להעמיד את הרב אלישיב ולאחר פטירת הרב אלישיב הרב שטיינמן (למרות הפלג הירושלמי)וכעת הרב גרשון אדלשטיין,וכן בכל חצר חסידית מיד ממנים את היורש,נכון שש"ס איננה חצר חסידית,אך אם המטרה הייתה חשובה מהאגו ש"ס לא הייתה מתפוררת לעולם.

  • מבלי לזלזל במפעל חייו של מרן הרב עובדיה ע"ה, מאבקי הכוח והתככים האינסופיים שליוו את ש"ס מאז הקמתה ועד היום (ע"ע הרב יעקב יוסף ע"ה, יבל"א הרב יצחק פרץ שליט"א, חיים אמסלם, אלי ישי, ניסים זאב, החבירה לחיים רמון באוסלו – בניגוד להבטחות מפורשות לציבור הבוחרים, ועוד) הוכיחו שהניסיון לבנות מפלגה בעלת השפעה ציבורית יציבה וחזקה, שתתבסס על אישיות תורנית בקנה מידה עצום – כשל. לא עושים את התורה קרדום לחפור בה – קבעו חכמינו וש"ס היא ההוכחה הכואבת לכך.
    ומילה נוספת לגבי הפן העדתי/שבטי שציין הכותב הנכבד: הציבור המזרחי אינו טיפש. אי אפשר לקנות את קולותיו בזעקות קיפוח ואפלייה ובו זמנית לדאוג לבנותיהם של אישי ההנהגה הפוליטית לסמינרים מעולים על טהרת הגזעיות האשכנזית. הניסיון הוכיח שהשימוש בפן העדתי נועד למטרות פוליטיות בלבד ומערכות הבחירות מאז 84' יוכיחו. כל טיעון בדוגמת 'שס הרימה את קרן המזרחיים' וכד' אינו אלא הולכת שולל. הליכוד של מנחם בגין עשה זאת עוד לפניה…

  • שס לא סימה שםדבר יש ציבור ענק של שש שבע מנדטים שלא מצבעים בשביל מזרחי וכו'אלא בגלל גדולי ישראל שעומדים בראשה, ולא רק בציבור החרדי גם בספרדי המסרותי הרבה יעשו כפי רבותיהם הרב אלבז הרב זמיר הרב מוצפי, אז בבקשה אל ספיד את שס הרבה עשו זאת והיה צריך להספיד את הדברים שלהם

  • ראשית אני אוהב מאד לקרוא את מאמרך ועכשיו לעיקרם של דברים. שס חיה ונושמת בכל ערי הפרפריה. אני מזמין אותך ואת שאר המספידים לחזות בעשיה המבורכת שצוברת תאוצה של ממש בקרב הנוער החילוני. נוער שממלא בהמוניו את מדרשיות הקירוב של תנועת שס. ממש מתקיים בהם לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע דברי ה" הם דור העתיד שלנו בקרב המזרחיים. אלה בני נוער שקולותהם ביום פקודה לא ילכו למרצ ושינו אלה לתנועה שמצילה אותם ומעלה אותם לדרך ה".אגב המדרשיות פורחות ומשגשגות מרגע שרבי אריה חזר לתנועה וד"ל.
    שס זה בית, כמו שהליכוד הוא בית ובית לא עוזבים גם עם יש אכזבות…. בכל מפלגה יש שינויים בהתאם וכך גם בשס.
    ואתה כותב יקר לא הראשון שמספיד את שס…עשו את זה הרבה הרבה עוד לפניך וברוך ה" היא חיה ובועטת

  • הכל תירוצים יפים, אך הנה האמת לענ"ד:
    ש"ס נמצאת בירידה כי העומד בראשה איבד את ה"בייגלה", אין לו כבר את ההילה של המצליחן "הכל יכול" שהופך חול לזהב.
    הרב אריה דרעי הסתבך עם הקלטות מביכות פעם אחר פעם, עם פרשיות פלילים לא נעימות פעם אחר פעם, עם קשרים שאינן מנוהלים נכון מול רבנים בכירים במגזר… כיום העומד בראש תנועת ש"ס הוא בעל תדמית בעיתית ביותר! יש לו מידי הרבה שונאים מתוך המגזר הספרדי ואף מחוצה לו…
    ישנה תחושה כאילו אי אפשר לדרוש מרוב הציבור הספרדי העממי להמשיך להזדהות עם אריה דרעי, ובאופן פרדוכסלי גם אי אפשר כיום בלעדיו….
    זאת בנוסף שאין כיום אישיות רבנית בכירה בעלת כריזמה, שיש לו קשר ישיר ובלתי אמצעי עם "העם שבשדות" כמו שהיה אצל הרב עובדיה…
    כך נאבדה תחושת השייכות לש"ס.
    להרגשתי המאמר האחרון של הרב אריה דרעי, נדמה יותר כדברי הספד וסיכום תקופה לתנועת ש"ס, מאשר חזון מפכה לעתיד מפואר של התנועה.

  • אני חושב שהגיע הזמן שכל בני התורה יתאחדו, זאת אומרת שכל המפלגות החרדיות יתאחדו למפלגה אחת, וכל חבר כנסת יצביע לפי רבותיו. רק אחדות
    אנחנו כמצביעי שס ועוד הרבה כמוני לא נצביע בבחירות הבאות, אם שס וג' לא יתאחדו למפלגה אחת, כך שכל המפלגות הקטנות לא ינסו בכלל לקום.
    זה רצון ה', נמאס כבר מהמחלוקות ומהמשנאה, תראו רק כמה אסונות בתקופה האחרונה יש בציבור החרדי.
    בתקווה שכל הפוליטיקאים יבינו זאת.

  • הרב ברייטקוף היקר תמיד אוהבים את השנינות את הניתוח ואת המקוריות שלך אבל במאמר הזה לדעתי שגית בשני מסקנות כי היו חסרים לך 2 נתונים מאוד בסיסיים.
    א. טענת ששס התורנית שוה 4 מנדטים קצת יותר מדגל התורה ששוה 3. כנראה אתה לא מודע לכך שכיום מקבלי הדיחויים הספרדים מועד הישיבות עומד על 55% דהיינו יותר מהליטאים והחסידים ביחד !!! אז כנראה שהבנקר התורני של שס עומד בין 5 ל-7 חוץ ממסורתיים שבעבודה נכונה ועם נציגים טובים בעירייות גם הם יחזרו הביתה.
    ב. אני שייך לפריפריה ואין לך מושג קלוש מה קורה שם בשנתיים האחרונות בתחום הקירוב דהיינו מגידי השיעורים ואברכי אל המעין וכו' זה די מזכיר את הימים הטובים לפני 20 שנה. בס"ד יש התעוררות אדירה מתחת לפני השטח.
    ג. ובנוסף לדעתי שס עדיין מחוייבת המציאות כי הגזענות והאפליה עדיין לא נעלמו לגמרי. אל תשכח מה היה הקש ששבר שבגללו שס קמה לפני 35 שנים. היה מדובר על רוטציה במקום הרביעי לנציג ספרדי (הרב מזרחי) באגודת ישראל. רוטציה שלא קוימה… ולכן הרב שך דחף בכל הכח ששס חייבת לקום (ואז מנחם פרוש רץ על 4 למרן הרב עובדיה והבטיח לו עולם ומלואו אבל כבר היה מאוחר מידי.. ברוך ד) ובאמת אתה חושב שאם שס תיעלם פתאום מהמפה אז אגודה ודגל ירוצו לדאוג לאינטרס של הציבור הספרדי? למוסדות הספרדים?! לעולם התורה הספרדי שפורח בצורה חסרת תקדים ?! הלואי, אבל עוד לא הגענו לימות המשיח. אין מה לעשות – ואשתמש בהשאלה – המציאות היא כשהמשטרה נעלמת הפשע מתגבר.. היום כל גזען או מפלה שוקל 1000 פעמים אם זה ישתלם לו וזה רק מעצם הקיום של תנועת שס. אין ברירה תשלימו עם זה שס כאן כדי להישאר עוד הרבה שנים בעזרת ד'. להמשיך את מהפכת הענק שעדיין לא הושלמה.

  • מאמר מעניין. אבל לדעתי ברור שש"ס הולכת לקראת מיתה אבל לא מיתת נשיקה אלא מוות בעריסה. היא חייבת דחוף את אלי ישי בשטח.

  • ממש לא נכון שזו שעת שקיעה
    להיפך זו הזריחה של המפלגה
    לראות את כל הפירות וגדולי הדור שעכשיו צומחים ומצמיחים את תלמידיהם
    תראה את הרב זמיר כהן הרב דניאל זר הרב אייל עמרמי הרב יגאל כהן אלו רבנים שבזכות הכוח של שס בתלמודי תורה בבתי ספר בתקציבים הם יכולים להצמיח עוד ועוד תלמידים שומרי מסורת ולקרב אותם ולהביא אוותם לתנועה הקדושה

  • זו גם דעת הרבי מליובאוויטש להקים חזית דתית מטוחדת

  • מעניין שכל המגיבים ובעל הכתבה כולם מתנערים מן הנושא העיקרי. מפלגת ש״ס אמנם קשורה בשמו של הרב עובדיה ויש מריבות מי ממשיך את שמו. אך הנושא העיקרי שצריך לעלות , מה ש״ס כמפלגה עוזרת לי כבוחר. לי יש הרגשה כבוחר ש״ס לשעבר ואני אשמח שיתקנו אותי שיסבירו לי במה היא תורמת לי , ״ מפלגת השקופים״ , פעם ש״ס דרכה היה לעזור לכלל הציבור והחלשים . איפה המלחמה על הזקנים והנכים , יוקר המחיה ,מחירי הדיור.
    אותי כבוחר לא מעניין משחקי האגו ומי יקבל כסף על הכסא ויסדר את חבריו. בשביל מה אנשים שם מקבלים כסף יקר ומה הם עשו בשביל הציבור מי מתי שהרב עובדיה נפטר – אשמח שתרשמו לי.
    גילוי נאות – בחירות אחרונות הצבעתי ‘יחד’

  • עיין גם מאמרו של אהרון רוז באתר מידה, לגבי נצחון טראמפ ופוליטיקת הזהויות.
    למגיבים למעלה, מסתבר שללא קשר דווקא למזרחים, בעולם כולו שיטה פוליטית המבוססת על זהויות מבוזרות לא עובדת.

  • לכל בוחרי ש"ס לשעבר,
    מאוד מענין לשמוע איזו מפלגה בחרתם בפעם האחרונה? אם בחרתם ג' – אנא ספרו לי מה הועילו לכם נציגי ג' בשנים האחרונות יותר מנציגי ש"ס?? ואם בחרתם במפלגה שאינה חרדית – ודאי שלא הועלתם לא לעצמכם ולא לציבור.
    אני אישית גר בירושלים ויכול לספר לכם שצביקה כהן, מלכיאלי וזאבי (עוזרו של צביקה) עוזרים רבות לציבור הספרדי בעיר, הן בקבלת תקציבים ואישורים לבניית בתי כנסיות (גם של אשכנזים) והן בקבלה למוסדות חינוך אשכנזיים וספרדים.

  • צודק לגמרי. ש"ס היא מפלגה שצריכה להגדיר את עצמה,ולדעתי עדיף ללכת על הבני התורה שזה הבונקר, בנוסף נציג לבעלי התשובה ,כדי להגדיר את עצמה ככה, היא חייבת ללכת בשילוב ידיים עם כל ראשי הישיבות הספרדים מין מועצת ראשי ישיבות, יותר חיבוק ודאגה לבני התורה,מבלי לזנוח את עולם התשובה. שזה בעצם המקום של הגדילה של המפלגה.

  • האירוניה (ואני משתמשת במילים עדינות) שכותב אשכנזי מרשה לעצמו לכתוב שהדור הצעיר המזרחי לא מבין על מה יש להאבק?! על מה אתה מבסס את הקביעה הזאת? ולמה אתה חושב שאפלייה מתחילה ונגמרת במוסדות הלימודים?! כמה זלזול, חוסר הבנה ופטרונות יש פה, כשבדרך מחולקות עצות שמנציחות את האפלייה הקיימת (תשלחו למוסדות של ספרדים, כן למה להלחם עם תופעה פסולה בואו נמסד אותה) תוך שימוש בססמאות שמתעלמות מהמורכבות שבסוגיה (כוח והשפעה של אליטה קיימת בייחוד בחברה שמרנית סגורה, תהליכי סוציאליזציה ועוד) מעבר למוסר אנושי ויהודי בסיסי, שלא לדבר חס וחלילה על צדק וזכויות. ושלא לדבר על מקרים שבהם אין מוסד כזה בנמצא… יש הרבה סיבות ששס צריכה לשנות את המצע שלה אבל ביטול המאבק באפלייה הוא האחרון שבהם.

  • ראוי שתציין שאתה עובד עם דגל התורה ותחשוף בפני הקוראים מי משלם לך על זה שאתה תוקף את שס

  • כותב יפה אך היום בשנת 2021 אפשר לראות שטעה בהנחת היסוד ששס באה רק עם דגל המזרחיות.
    זה לא נכון.
    שס מניפה דגל של מזרחית תורנית ויהודית יחד עם עזרה לשקופים והיהדות לא תשקע לעולם ושקופים גם עדיין נמצאים.
    לכן שס כיום עם 9 מנדטים נגד כל הסקרים והתחזיות.
    כותב המאמר נפל שבי אחרי הסקרים והתחזיות וטעה טעות מרה שיש לשייכה למוצאו של הכותב אשר אינו מאפשר לו לחוש ולזהות את הזרמים והצרכים בחברה החרדית.

    • צר לי לראות שיש עדין אנשים שקשה להם לראות ששס עולה ופורחת ועדות המזרח עוד יותר פורחים תפרגנו לא יזיק זה רק יועיל וביום שביבי הולך הביתה שס קופצת ל 15 מנדטים ויותר תאהבו כל יהודי תפסיקו להשאר בדעות קדומות תזכרו שאין דבר כזה עדות אנחנו בני אברהם יצחק ויעקב בהצלחה לכולם

כתוב תגובה:

נא להזין תוכן בתגובה
חובה למלא שם
נא למלא כתובת אימייל