תפקידו של הרב הקהילתי

כיצד נראית הקהילה שלכם?

הבה נדמיין שתי קהילות. בקהילה א' רשומים כתשעים מתפללים. בבית הכנסת מתקיימים מניינים תמידיים כסדרם: שני מנייני שחרית, הראשון בשש, לממהרים לצאת למלאכתם, והשני בשעה שמונה, וכן מנייני מנחה ומעריב. בין המניין הראשון לשני יש גם דף יומי, שמוסר אברך מהשכונה. בשבתות יש מדי פעם קידושים שבהם מתאספים בני הקהילה יחד, ואולי גם כמה מהנשים מתכבדות בצלחת רוגלאך שאחד הילדים מעלה לעזרת נשים,  ובלילי שבת של החורף עולה בכל פעם אחד מן המתפללים למסור דרשה קצרה בעניין הפרשה.

"בשביל מה אנחנו צריכים רב?" השיב אחד מהם לשאלת אורח שהגיע לביקור מחו"ל ותהה על נפקדותו של כותל המזרח. "רק זה חסר לנו? מישהו שיתחיל להגיד לנו מה לעשות ומה לא לעשות?"

לקהילה א' אין רב. רוב המתפללים הם מה שקוראים "חרדים עובדים", ורבים מהם סבורים כי רבנים הם עניין של קהילות אברכים. "בשביל מה אנחנו צריכים רב?" השיב אחד מהם לשאלת אורח שהגיע לביקור מחו"ל ותהה על נפקדותו של כותל המזרח. "רק זה חסר לנו? מישהו שיתחיל להגיד לנו מה לעשות ומה לא לעשות?" בעיני מתפללי קהילה א', העולם מתחלק לשנים: לומדי תורה ושאינם לומדי תורה. לומדי תורה צריכים להתפלל במניין אברכים, לשמוע שיעורים בהלכה מרב בית הכנסת, ולשאול אותו שאלות בכל ספק הלכתי. עבור העובדים, בית הכנסת הוא מקום להתפלל, לשמוע שיעור דף היומי, ולאכול הערינג בקידוש בשעה שהשמחה שרויה במעונו של אחד מחברי הקהילה. לשם מה הם צריכים רב?

הקהילה השניה, קהילה ב', נראית קצת שונה. גם שם, רוב חברי הקהילה – מאה שלושים ושש משפחות – עובדים לפרנסתם. אלא שעבורם בית הכנסת אינו רק מקום תפילה. בית הכנסת הוא מרכז קהילתי לכל דבר ועניין. בית הכנסת הוא מרכזם של החיים הרוחניים והקהילתיים של כל בני המשפחה. בבית הכנסת מתקיימים ארבעה שיעורים בכל יום. שני שיעורים בדף היומי, כמובן, אחד בבוקר ואחד בערב, שיעור בהלכה, ושיעור בעיון בשעות הערב. מלבד זאת, ישנו שיעור דו-שבועי ופעילויות לבני נוער, חוגי העשרה לילדים, שני שיעורים שבועיים לנשים שנמסרים על ידי הרב והרבנית, אחד בנושאים מתחלפים מעניינא דיומא ואחד בספר משלי. מלבד זאת, לפני החגים ובמועדים מיוחדים משמיע הרב שיעור הכנה מיוחד, ולקראת הימים הנוראים ישנה בכלל תכונה מיוחדת, ומרצים אורחים מגיעים בכל מוצאי שבת למסור שיחות חיזוק לבני הקהילה. נוסף לכך, בכל ערב מתמלא בית הכנסת מפה לפה בלומדים בחברותא, ועל הכל מנצח רב הקהילה.

חדרו של הרב, השוכן בקומה השניה של בית הכנסת, הוא מעין אתר עליה לרגל עבור כל בני הקהילה. אין אדם מבני הקהילה, צעיר או מבוגר, שאינו מבקר שם אחת לזמן מה. דלתו של הרב פתוחה והוא קשוב לכל צורך קטן וגדול של כל אחד ואחד מבני הקהילה. מצבו האישי של כל חבר בקהילה קרוב ללבו, והוא אינו שוכח לדרוש בשלומו של כל אחד, להתעניין בעסקיו, בלימודיו, בשמחותיו ובקשייו. רב הקהילה הוא מעין בן משפחה קרוב של כל אחד ואחד מבני הקהילה, ההופך את כל המתפללים למשפחה אחת גדולה.

שתי דוגמאות אלו הן בדויות לחלוטין, כמובן. עם זאת, הן משקפות במידה רבה הבדלים קיימים בין קהילות "בעלי-בתים" בארץ לקהילות דומות בחו"ל.

 

מה קרה לקהילה בארץ?

רבנות קהילה היא מן התפקידים החשובים ביותר בהיסטוריה של העם היהודי. במשך דורות שימשו רבני הקהילה עמוד התווך של העברת המסורת היהודית והיו אחראים לשמירת התורה והמצוות בעם היהודי. רב הקהילה היה מורה הוראה לבני קהילתו, מלמדם תורה, מייסרם בדברי מוסר בשעת הצורך ואף משמש יועץ לעת מצוא. כמעט כל גדולי התורה המוכרים לנו מארון הספרים היהודי שימשו גם ברבנות קהילה גדולה או קטנה במהלך חייהם.

עם זאת, בשנים האחרונות חלו שינויים מסוימים ביהדות החרדית בארץ הקודש, והם השפיעו על מבנה הקהילה, וכפועל יוצא מכך גם על תפקיד הרב. החברה החרדית בארץ, ולמצער הליטאית, התעצבה סביב קהילות בני-תורה. בקהילות המורכבות בעיקר מאברכים, תפקידו ואחריותו של הרב מתייחדים בשני אופנים עיקריים.

ראשית, ברמת פסיקת ההלכה. למנויים על "קהילת הלומדים" יש ידע הלכתי מעמיק יותר משל בעלי בתים. השאלות שאברכים שואלים את מורה ההוראה הן שאלות של תלמידי חכמים ולא שאלות של "בעלי-בתים". לעומתם, אנשים שאין תורתם אומנותם באים אל הרב כהדיוטות. עמדה זו יוצרת צורך רב יותר בסמכות הלכתית-רוחנית.

שנית, בקהילה של בעלי בתים, מרבית היום עובר בעבודה או בכל מקום אחר מחוץ למוסדות התורניים המקובלים, וישנו מחסור בהווי תורני. תפקידם של בית הכנסת ושל רב הקהילה במילוי חלל זה משמעותי מאד. בקהילת הלומדים, לעומת זאת, נסוב הווי החיים התורני בדרך כלל סביב הכולל, ולכן תפקיד הרב מצטמצם.

בקהילה של בעלי בתים, מרבית היום עובר בעבודה או בכל מקום אחר מחוץ למוסדות התורניים המקובלים, וישנו מחסור בהווי תורני. תפקידם של בית הכנסת ושל רב הקהילה במילוי חלל זה משמעותי הרבה יותר

שינויים אלו ביטלו למעשה את הפונקציה העיקרית של רב הקהילה המסורתי – להיות עמוד השדרה התורני של הקהילה. בהרבה קהילות אברכים, מצומצם תפקידו של הרב, והוא משמש בעיקר בתור פוסק הלכה. גם דרשות בית הכנסת עוסקות בעיקר בנושאים הלכתיים ולא בשאלות אקטואליות. ישנם מקרים שבהם רב הקהילה הוא ה"מרא דאתרא", ומובאות אליו הכרעות ציבוריות, שבמקרים אחרים מתעסקים בהן גדולי הדור. אולם, גם במקרים אלה, הרב אינו עמוד השדרה הרוחני של הקהילה, אלא ה"גדול" המקומי. כמובן, יש קהילות אברכים יוצאות דופן, שבהן תפקידו של הרב רחב והוא מעורב מאד בחיי בני הקהילה, אך הן אינן מעידות על הכלל.

לעומת הקהילות החרדיות בארץ, ביהדות ארה"ב, גם התורנית, שונה התמונה מאד. תפקיד הרב בקהילה הוא משמעותי מאד, והוא דומה יותר לתפקיד המסורתי של רבנות קהילה בהיסטוריה היהודית. רבני הקהילה בארה"ב הם עמודי התווך של הקהילה, ותפקידם לדאוג לכל הצרכים הרוחניים של בני הקהילה, וכן לנהל את החיים הקהילתיים מבחינות אחרות. הם מעורבים בחיים החברתיים של בני הקהילה, ויש להם תפקיד חשוב במעגל החיים המשפחתי. הם כתובת לייעוץ אישי, לבעיות בשלום בית, לטיפול בבני נוער, לתמיכה בזקוקים לסיוע וכן ליישוב ענייני שכנים. עבודתם רחבה בהרבה מאשר הוראת הלכה ונשיאת דרשות ליל-שבת בבית הכנסת. הם מספקים גם הכוונה אידאולוגית לבני הקהילה, ויודעים להוכיחם כשצריך, והם מגדלור תורני ומוסרי להתנהגות נאותה.

בתקופה האחרונה, נראה כי היהדות החרדית בארץ-הקודש חוזרת באופן חלקי אל הצורה הישנה של הקהילות היהודיות. באזורים שונים בארץ נוצרות קהילות של יהודים חרדיים העמלים לפרנסתם, אלו שאין תורתם אומנותם והם אינם מחזיקים עצמם תלמידי חכמים. התגבשות קהילות אלו מעלה אתגרים רבים בחיי היומיום, וכן אתגרים אידאולוגיים, מחשבתיים ומוסריים. נראה כי התפקיד הישן של רב הקהילה חוזר להיות רלוונטי במיוחד עבור חרדים עובדים. רב הקהילה יכול לשמש דמות רוחנית, שתפקידה לגבש את בני הקהילה יחדיו.

נראה כי התפקיד הישן של רב הקהילה חוזר להיות רלוונטי במיוחד עבור חרדים עובדים. רב הקהילה יכול לשמש דמות רוחנית, שתפקידה לגבש את בני הקהילה יחדיו

בקהילות אלו, על הרב להיות עמוד השדרה התורני, האידאולוגי והמוסרי של הקהילה כולה, ולספק לחבריה עצה ותמיכה בשעת הצורך. עליו לחבר אותם חזרה אל התורה בסיומו של יום העבודה, לספק להם עצה בנוגע לחינוך בני הנוער, ואולי אף למסור להם שיעור בשבת בצהרים. הוא צריך להיות כתובת גם להתייעצויות שאינן הלכתיות במובהק, אבל נוגעות לגופי תורה: שאלות מוסריות של התנהלות פיננסית מסוימת, אתיקה במקום העבודה, אתגרים רוחניים שעולים ממפגש יומיומי עם אנשים ונשים שאינם שומרי מצוות, וכן הדרכה כללית להתנהלות בעולם החולין. כללו של דבר, תפקיד הרב הקהילתי מקבל משנה חשיבות בחייהם של אנשים עובדים, ברמה האישית, המשפחתית והקהילתית.

במאמר זה יוצע מודל לרבנים קהילתיים, מודל המבקש לגעת בצרכים המשתנים של קהילה יהודית-תורנית בת זמננו. אבטיפוס זה מתבסס על מודל הקיים בקהילות רבות בארצות הברית. מנסיוני בתור רב קהילה בכמה קהילות בארצות הברית, טרם העלייה לישראל, ובתור פסיכולוג וחוקר בנושא בריאות הנפש ורוחניות, אסקור במאמר זה את מאפייני הרבנות הקהילתית בכמה מישורים, כמו יעוץ אישי, תכני בית הכנסת, מעורבות באירועים סביב מעגל החיים, מעורבות קהילתית, התפקיד הייחודי של אשת הרב ומשפחתו כחלק מהמעורבות הכללית בקהילה, והעבודה האישית של הרב. המאמר ידגיש מדוע מעלים הצרכים המשתנים של הקהילה החרדית דרישה לסוג אחר של רב; לדמות שאינה ממוקדת רק בהיבטים ההלכתיים של היהדות, אלא גם בצרכים הרוחניים, הרגשיים והציבוריים של בני הקהילה. במסגרת זו אציע את הדרך להכשיר רבני קהילה למלא את תפקידם בצורה טובה יותר.

 

להרחיב את ספסלי בית הכנסת

בתי-כנסת של אברכים משמשים בדרך כלל בתי מדרשות שבהם מתקיימות גם תפילות. אולם, התפקיד החשוב שהרב ובית הכנסת ממלאים בחייהם של אנשים הטרודים בעסקי החול יוצר צורך להרחיב את הפעילות של בית הכנסת ולהפנות אותה לכל בני הקהילה ומשפחותיהם.

קהילות של אנשים עובדים צריכות להביט על תפקודו של בית הכנסת שלהם בצורה רחבה יותר. על בתי הכנסת להרחיב את החזון שלהם כדי למשוך יותר עניין בחיי בית הכנסת והקהילה. מה הם סוגי האירועים האחרים שיכולים להתרחש בבית הכנסת, אשר ייפנו לחברי קהילה ייחודיים? לדוגמא, תוכן חברתי יצירתי או הזדמנויות להרחבת הקשרים יוכלו להציע בפני בני הקהילה את האפשרות לחוש מחוברים ונתרמים משהותם במקום.

בתי הכנסת הם בית עבור כל בני הקהילה. אם הפעילות היחידה המתרחשת בבית הכנסת היא תפילות בשעות הייעודיות ואולי גם שיעור דף יומי ולימוד אבות ובנים לפני מנחה, הרי רבים ירגישו חסרי שייכות אל בית הכנסת ואל הקהילה

בתי הכנסת הם בית עבור כל בני הקהילה. אם הפעילות היחידה המתרחשת בבית הכנסת היא תפילות בשעות הייעודיות ואולי גם שיעור דף יומי ולימוד אבות ובנים לפני מנחה, הרי רבים ירגישו חסרי שייכות אל בית הכנסת ואל הקהילה. על רבני הקהילה לוודא שהם עונים לא רק על צרכי בני הקהילה הסטנדרטיים, אלא גם הצרכים של האחרים בקהילה, כמו נשים, ילדים ובני נוער, רווקים, אנשים בעלי צרכים מיוחדים ובני גיל הזהב. לדוגמא, הרב יכול להעביר שיעורי משנה עבור ילדים, או לקיים בביתו עונג שבת בליל שבת עם בני הנוער.

המיקוד הגובר והולך על נוער בסיכון, מוכיח כי הקהילה שלנו צריכה להציע יותר עבור בני נוער, על מנת להעניק להם תחושת שייכות. לרוע המזל, המערכת הבית ספרית אינה מציעה את החיבור הזה בדרך כלל, וכך יכולים רבני הקהילה להיות גורם חשוב בחיבור הנוער אל בית הכנסת, ובצורה רחבה יותר – אל התורה והיהדות.

קבוצה אחרת אשר לעתים קרובות חשה דחויה על ידי הקהילות, היא ההורים היחידאיים. רבני קהילה יכולים לתת תשומת לב מיוחדת לאנשים הללו דרך קשר אישי או תכנית בבית הכנסת, אשר תאפשר לאלו שיתכן שחשו דחויים על ידי הקהילה – לחוש שוב את החיבור לקהילה מאמינה.

כמו כן, רבני קהילה צריכים להעניק תשומת לב מיוחדת לחילופי הדורות המתרחשים כאשר בני קהילה צעירים מצטרפים לקהילה, ולהציע מענה לצרכים המיוחדים לקבוצה הגדולה והחדשה הזו. לכל דור דרישותיו המיוחדות, ואחד מתפקידיו של רב הקהילה הוא להיות קשוב לצרכי הדור הצעיר, לחבר אותם אל הווי החיים היהודי דרך הקהילה, ולגרום להם לחוש שייכים.

בחברה החרדית בארץ, איננו ערים כל כך לצורך זה, כיוון שרוב הילדים גדלים בבתים תורניים חזקים. נוסף לכך, בני הנוער לומדים בישיבות אשר נוטעות בהם את תחושת השייכות, והם חשים מחוברים אליהן, יותר מאשר לקהילה הביתית שלהם. אולם דומני כי גם מבחינה זו, בקהילות של אנשים עובדים יש מקום גדול יותר לרב לקחת אחריות על חיבור הדור הצעיר אל התורה והיהדות, דרך המסגרת הקהילתית. התמקדות בקבוצה הזו תשרת את צרכי ההווה וצרכי העתיד של הקהילה.

הצרכים של הדור הצעיר משתנים מזמן לזמן וממקום למקום, אולם ישנו מכנה משותף לכולם: הם אינם מוצאים את מקומם בקהילות המבוגרות. לפני כמה שנים, כאשר כיהנתי בתור רב קהילה בוושינגטון, בבית הכנסת האורתודוקסי הכי קרוב לבית הלבן, הגיע אלי איש צעיר אשר רצה להביע את חוסר שביעות רצונו לגבי היבט מסוים בבית הכנסת שלנו. לאחר שהציג את הנושא הוא הפטיר בלי משים "אולי אני פשוט צריך להקים בית כנסת בעצמי". שאלתי אותו על הערה משונה זו, והוא תיאר איך עבד בעבר עבור חברת הייטק, וכאשר לא היה מרוצה מהדרך שבה התנהלו הדברים בחברה, החליט לפתוח חברת סטארט-אפ משל עצמו, והצליח מאוד. הוא חשב שאם תהליך כזה הצליח לו במישור התעסוקתי, אולי הוא צריך לפעול באופן דומה בחיי הרוח שלו, ולהקים "בית-כנסת סטארט-אפ". הלך רוח זה מצוי במיוחד בקרב דור הצעיר של היום. הרעיון של הקמת מסגרת עצמאית ובלתי תלויה קורץ להם במיוחד, על אף שאינו בהכרח הדבר הטוב ביותר עבורם ועבור הקהילה.

 

להקשיב לצרכי הנפש

מעבר למסגרת בית-הכנסת, לרבנים קהילתיים יש תפקיד חשוב בחיי בני הקהילה. כאשר יהודים דתיים נתקלים בקשיים אישיים או משפחתיים, הם מגיעים אל רבני הקהילה לעזרה לפני שהם פונים לגורם אחר[1]. ואכן, רבני קהילה בקהילות בחו"ל עשויים להתמודד עם שאלות, אשר נוגעות לנושאים שהם מעבר להלכה ולשלחן ערוך. רבני קהילה מתמודדים עם שאלות בבריאות הנפש, טראומה, נוער בסיכון, בעיות בחיי הנישואין, התמכרויות ועוד.

כאשר הרבנים הקהילתיים מודעים וערניים לתחום בריאות הנפש במשפחה, אפילו שאלות בסיסיות בהלכה עשויות להיבחן בצורה שונה. שאלות הלכתיות המוצגות על ידי בני קהילה באופן תדיר, נוגעות פעמים רבות לנושאים פסיכולוגיים עמוקים יותר מאשר לדילמות הלכתיות

יתר על כן, כאשר הרבנים הקהילתיים מודעים וערניים לתחום בריאות הנפש במשפחה, אפילו שאלות בסיסיות בהלכה עשויות להיבחן בצורה שונה. שאלות הלכתיות המוצגות על ידי בני קהילה באופן תדיר, נוגעות פעמים רבות לנושאים פסיכולוגיים עמוקים יותר מאשר לדילמות הלכתיות. חשוב מאוד לא רק להבין את השאלות של בני הקהילה, אלא גם להבין מנין נובעות השאלות הללו. רב קהילתי צריך לקחת את הנושאים הללו בחשבון כאשר הוא שוקל את תשובותיו. לפחות הוא צריך לקחת בחשבון את הנושאים העומדים מאחורי השאלה, בבואו לספק תשובה הלכתית.

למעשה יכול הרב לעזור למשפחה גם על ידי שימוש בשאלה כדי להציע להם נחמה והדרכה עבור הנושא החשוב יותר העומד ברקע. לדוגמא, כאשר כיהנתי בתור רב בארצות הברית, קיבלתי שאלה בטהרת המשפחה מבעל שביקש לכאורה רק תשובה הלכתית בסיסית. מהיכרותי עם הזוג הזה, בצירוף הבנתי כיצד הפרעות אישיות עלולות להשפיע על הדינמיקה המשפחתית, הבנתי שלשאלה ההלכתית של הבעל יש יותר נגיעה לאישיותו הקשה וליחסי הנישואין הבעייתיים, והרבה פחות להלכה עצמה. כך, בזכות הידע הזה, יכולתי להציע תשובה הרגישה לא רק להלכה אלא גם לנושא שעמו מתמודדת המשפחה מאחורי הקלעים.

 

מעורבות רבנית באירועים משפחתיים

בקהילות מן המודל המתואר, מעורבים רבנים קהילתיים הרבה יותר במעגל החיים המשפחתי של בני הקהילה שלהם. הם לוקחים חלק בכך על ידי נסיונות שידוכים לבני הקהילה הרווקים, ייעוץ לפני חתונה לבני הקהילה העומדים לפני הנישואין ולאלה שזה אך נישאו, סיוע לזוגות בקשיים בחיי הנישואין המוקדמים שלהם, עזרה לזוגות כאשר הילד הראשון שלהם נולד, ייעוץ לזוגות אשר נתקלים בקשיים בהבאת ילדים לעולם, השתתפות בבריתות מילה, קידושים, בר מצוה ובת מצוה. בצד השני של הספקטרום, מסייעים רבנים לבני קהילה להתמודד עם הורים מזדקנים והורים העומדים למות, ומלווים אותם בתהליכי אבדן ואבל.

בהתחשב בכך שהחרדים העובדים אינם מחוברים לכולל, הם עלולים לחוש חוסר חיבור להווי החיים היהודי, גם במסגרת מעגל החיים המשפחתי. משכך, תפקידו של הרב הקהילתי ותפקידה של הקהילה הוא להציע תחושת שייכות וחיבור

תפקידם של רבני הקהילה אינו נוגע רק לידע בהלכה. רבני קהילה הם בן משפחה נוסף עבור בני הקהילה שלהם, והם חלק מאירועי מעגל החיים של בני הקהילה. תפקיד זה הוא מרכיב חשוב נוסף בהצעת שירות מלא לבני הקהילה. כפי שצוין במבוא, בהתחשב בכך שהחרדים העובדים אינם מחוברים לכולל, הם עלולים לחוש חוסר חיבור להווי החיים היהודי, גם במסגרת מעגל החיים המשפחתי. משכך, תפקידו של הרב הקהילתי ותפקידה של הקהילה הוא להציע תחושת שייכות וחיבור.

 

תפקידה של משפחת הרב

תכונה נוספת מיוחדת לרבני הקהילה הוא התפקיד הייחודי של אשת הרב ומשפחתו. כפי העולה מחז"ל, בעבודה הקהילתית של אברהם ושרה, "אברהם היה מגייר את האנשים ושרה מגיירת את הנשים". לאשתו של רב הקהילה תפקיד חשוב מאוד בהצלחת הקהילה. ראשית, ישנם נושאים רבים, ביחוד נושאים נשיים, שבהם נשים בקהילה תרגשנה נוח יותר לפנות לאשת הרב לצורך ייעוץ.

תפקיד אשתו של רב הקהילה אינו דומה לשום תפקיד של בת זוג אחרת. אין דמיון בתפקידים בין אשתו של רב הקהילה לבין אשת רופא שיניים או נגר. אשת רב הקהילה צריכה להיות "עזר כנגדו" בתהליך הכללי של שירות הקהילה בצורה עקבית

בעבודתי בארצות הברית נחשפתי למקרים רבים שבהם שאלות טהרת המשפחה רבות לא נשאלו, כיוון שהנשים בקהילה חשו אי נעימות לפנות אל הרב. לאשת הרב תפקיד חשוב במענה על שאלות שאינן מצריכות פסיקת הלכה. שאלה כמו "אנו מתקשים בשמירת טהרת המשפחה", או שאלה טכנית כמו "מה עלי לעשות אם אני נאלצת לבצע 'הפסק טהרה' בזמן העבודה?" אשר דורשות פחות פסיקת הלכה ויותר תמיכה ואמפתיה, יכולות לקבל מענה על ידי אשת הרב בצורה קלה ורגישה יותר. אשת הרב יכולה לשמש גם מתווכת בין בת הקהילה לבין הרב עבור שאלות אשר מחייבות פסיקת הלכה בידי סמכות רבנית.

יתר על כן, היחסים שבין הרב לאשתו הם מודל לדינמיקה משפחתית בריאה עבור כלל הקהילה, והם דוגמא חשובה והשראה להרמוניה זוגית ומשפחתית. תפקיד אשתו של רב הקהילה אינו דומה לשום תפקיד של בת זוג אחרת. אין דמיון בתפקידים בין אשתו של רב הקהילה לבין אשת רופא שיניים או נגר. אשת רב הקהילה צריכה להיות "עזר כנגדו" בתהליך הכללי של שירות הקהילה בצורה עקבית.

כללו של דבר, היווצרותן של קהילות עובדים בעולם החרדי בישראל מחייבת הערכה מחדש של תפקיד רב הקהילה. הדור החדש מחייב את הרב להיות רב-ממדי, בדומה למודל הרב בארצות הברית, בעל סט שונה של הכשרות וכישורים אשר ישרתו את הצרכים הרוחניים, הפסיכולוגיים והרגשיים של הקהילה. מטרתו של המודל הרבני המתואר לעיל לסייע לא רק בשיפור חייהם של בני הקהילה שכבר חברים בה, אלא גם במשיכת חברים חדשים המנותקים כיום מחיי קהילה מסורתיים, ומחפשים דרך להעצים את חייהם הרוחניים.

על ידי הרחבת הפעילות של בית הכנסת בניצוחו של רב הקהילה, על ידי יצירתיות וגמישות, ופרסום העובדה כי בית הכנסת משרת צרכים דתיים ורוחניים אך גם רגשיים, פסיכולוגיים וחברתיים, יתחזק הקשר של בני הקהילה אל החיים היהודיים, והקשרים הפנימיים בינם לבין עצמם ייבנו על בסיס פעילות תורנית ובעלת משמעות.

 

מה נדרש מהרב

עד כה דיברתי על השירותים שהרב אמור לספק לבני הקהילה. כעת, ברצוני להציע כמה עצות והמלצות עבור הרבנים עצמם, אשר יסייעו להם לעשות את עבודתם טוב יותר.

ראשית, משרת רב קהילה מהסוג המתואר היא דבר הדורש זמן. על הרבנים להקדיש זמן מיוחד לשם טיפול בענייני הקהילה. מאידך גיסא, אופי הפעילות הציבורית של הרבנים עלול לייצר בעיה הפוכה. המחויבות לזמן ורמת המעורבות העמוקה בחיי בקהילה עשויות לגרום לרבנים לחץ אישי, מתח ושחיקה. הרבנים חייבים להקדיש זמן באופן יומיומי לצרכי בריאותם ולצמיחתם האישית. כמו כן, חשוב שהרבנים ייטלו הפסקות וחופשות. הם צריכים ליצור קשרים עם רבנים אחרים מהקהילה, לשם תמיכה והחלפה במקרה שהם זקוקים להפסקה.

כמו כן חשוב כי רבני הקהילה יהיו מודעים למחיר שיתכן שבני משפחותיהם משלמים. ישנה ספרות מתפתחת בנוגע לאפקט ההשפעה שיש להיותו של האדם בן של רב.[2] על רבני הקהילה להיות ערים לסיכונים העלולים להיגרם למשפחתם עקב תפקידם, ולוודא שהם מעמידים גבולות בריאים בין המשפחה ובין הקהילה. הרבנים צריכים לקבוע זמן למשפחה בלוח הזמנים שלהם, ולהציע תשומת לב עבור כל הילדים במשפחה, כך שילד לא ירגיש שלאביו יש זמן לכל אחד בקהילה מלבד אליו.

מעבר ללמידת הלכה, מצריכה רבנות קהילה חינוך והכשרה נרחבים אשר יובילו להסמכת הרבנים בנושאים כמו פסיכולוגיה ובריאות הנפש, דינמיקה משפחתית ואתיקה. כאמור, אלו הם נושאים שרבני קהילה מהמודל המתואר נדרשים אליהם כל העת

נוסף לכך, מעבר ללמידת הלכה, מצריכה רבנות קהילה חינוך והכשרה נרחבים אשר יובילו להסמכת הרבנים בנושאים כמו פסיכולוגיה ובריאות הנפש, דינמיקה משפחתית ואתיקה. כאמור, אלו הם נושאים שרבני קהילה מהמודל המתואר נדרשים אליהם כל העת. חשוב שההכשרה שהרבנים מקבלים תכלול את הנושאים הללו. יתר על כן, הכשרה תואמת תעזור לרבנים לדעת מתי ביכולתם להציע נחמה עבור משפחות הזקוקות לעזרה, ואילו קשיים הם מעבר ליכולותיהם ודורשים הפניה למקצוענים בתחומי בריאות הנפש. הכשרת רבנים צריכה לכלול גם היכרות עם גורמים רלוונטיים, על מנת שיוכלו לכוון את בני הקהילה הזקוקים לכך לתכניות ההתערבות והטיפול המתאימות. רבנים קהילתיים מסוגלים גם לעזור בביסוס שירותי חירום והערכות כפי הנדרש. הם גם יוכלו לשלב בשיעורים ובדרשות מושגים מעולם בריאות הנפש.

נושא מקביל מתחום בריאות הנפש אשר חשיבותו לתפקיד הרב הקהילתי היא מכרעת, הוא ההבנה של האתיקה ושל גבולות עבודת הרבנות הקהילתית. בהתחשב במעורבות הרבה שיש לרב הקהילתי בחייהם של בני הקהילה, התקשורת שבין הרב ובני הקהילה עשויה לשלב גם שאלות ומפגשים אינטימיים. חשוב מאוד שהרבנים יהיו ערים לעניין הגבולות, ולחשיבות האיזון בין התמיכה בבני הקהילה, לבין השמירה על יחסים בריאים ומקצועיים. חשוב שהרבנים יוודאו שהקשר עם בני הקהילה מונע מהרצון לסייע, ולא מתוך רצון למלא איזה צורך אישי, תסביך נחיתות או חסך בביטחון עצמי.

באופן דומה, הכשרה בנושאי אתיקה יכולה להעלות את המודעות לחשיבות הסודיות בעבודת הרב. בשל מעורבותו של הרב בחיי בני הקהילה, הוא חשוף לפרטים אישיים מאוד. הבנת החשיבות שבשמירה על סודיות המידע, והמודעות לנזק העלול להיגרם מחשיפת מידע, הם הכרחיים בעבודה הקהילתית של הרב. למרבה הצער נחשפתי למקרים רבים שבהם היו לחוסר הזהירות של רבנים השלכות מזיקות. היבט נוסף של הנושא הוא התמקדות במגבלות של הסודיות, והידיעה מתי מבחינה משפטית חובה לחשוף מידע.

לדאבוננו, בישראל ובארצות הברית התפרסמו מקרים שבהם רבנים היו מעורבים בצורה אינטימית בחיי בני הקהילה שלהם, מה שהוביל אותם להתנהגויות מאוד לא אתיות. מקרים אלו מספקים את ההוכחה לחשיבות הכשרה נרחבת בנושא גבולות ואתיקה עבור הרבנים. "אין אפוטרופוס לעריות", ולכן יש להתמקד בכך.

למותר לציין כי תפקידו של הרב הקהילתי הוא לשרת את בני הקהילה, ולא לנצל את קשריו הקרובים עם בני הקהילה על מנת למלא צרכים אישיים. אלו יכולים להיות צרכים בסיסיים כמו עסקת נדל"ן טובה או רווחים פיננסיים, או צרכים משמעותיים יותר כמו הצורך בהשפעה, הערצה, כבוד או כח.

על המלצות אלו יש להוסיף בניית רשת קשרים עבור רבנים קהילתיים. לדוגמא, חיבור עם בתי כנסת אחרים באזור על מנת ליצור תוכן משותף, שיעזור לבני הקהילה לחוש חיבור רחב עם הקהילה הגדולה ועם העיר. חיבור עם ארגונים מקומיים כמו המשטרה ואנשי החירום ופיתוח יחסים עם הארגונים הללו עשויים לעזור מאוד במקרי התמודדות קהילתית עם משבר; זאת בדומה לפרקטיקה הרווחת היום של שיתוף פעולה של רבני הקהילה עם ארגוני צדקה, כדי להציע סיוע לבני הקהילה הזקוקים לכך.

לסיום, כפי שהגמרא אומרת במסכת מועד קטן, "א"ר יוחנן מאי דכתיב  כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא, אם דומה הרב למלאך ה' יבקשו תורה מפיו ואם לאו אל יבקשו תורה מפיו…" רבני קהילה המספקים את הצרכים ההלכתיים, הרוחניים, הרגשיים והציבוריים של כל בני הקהילה אכן משרתים כשליח של ה' – מלאך ה' שמפיו יבקשו תורה.

 

---

[1] Schnall, E. (2006). Multicultural counseling and the Orthodox Jew. Journal of Counseling and Development, 84, 276–292.

[2] Anderson, C. (1998). The experience of growing up in a Minister’s home and the religious commitment of the adult child of a Minister. Pastoral Psychology, 46, 393-411.

תמונה: Bigstock