צריך עיון > סדר עיון > לשם מה צריך את האקדמיה? > חשיבותו של החינוך הריאלי

חשיבותו של החינוך הריאלי

מאמר תגובה ל"לשם מה צריך את האקדמיה?"

הסיבה לשכרם הנמוך של החרדים היא בעיקר המקצועות שהם בוחרים ללמוד. חרדים אינם לומדים כמעט מקצועות ריאליים, המקנים לבעליהם שכר גבוה. המקצועות האקדמיים שהם כן לומדים אכן מתאפיינים בשכר נמוך. בחירת המקצוע של הגבר החרדי היא תוצאה ישירה של העדר לימודי ליבה בגיל צעיר. אם אנו רוצים לשפר את שכרם של גברים חרדים, עלינו לטפל בהעדר לימודי הליבה.

ב' חשוון תש"פ

מאמרו של אליהו לוי עוסק בשאלה, מהי הדרך הראויה לשילוב חרדים בתעסוקה במדינת ישראל. הוא מותח ביקורת חריפה על הקצאת משאבים ציבוריים למימון לימודים אקדמיים לחרדים, אחר שמדדים שונים מוכיחים כי המסלול האקדמי אינו משיג את התוצאות הרצויות. מחמת כשלון מסלול זה, מציע לוי לתת עדיפות למסלולי תעסוקה חילופיים, ועידוד של "קפיצה למים" ורכישת מיומנויות תעסוקתיות תוך כדי תנועה. כמו כן מעביר הכותב ביקורת על דרישת הסף לתואר אקדמי בשירות הציבורי. בכך הוא מצטרף לעמדתם של מרגליות, קיסר וברקוביץ (2019), הקוראת לצמצם את הדרישה לתואר ראשון בתור תנאי סף למגוון תפקידים.[1]

בראשית הדברים אציין כי ביקורתו של לוי ראויה שתעמוד בפני קובעי מדיניות מחד גיסא, ובפני הבוחרים בעתידם התעסוקתי מאידך גיסא. השקעה של כספי ציבור חייבת לעמוד למבחן ולדיון ציבורי חוזר, הן במטרותיה והן בתוצאותיה. באשר לבוחרים בעתידם התעסוקתי, חשוב להציג תמונה הוגנת בפני השוקלים את המסלול האקדמי, תמונה הכוללת את משך ההשקעה, את הקשיים בדרך להשלמת הלימודים, ואף את רמות השכר הצפויות לאחר השלמתם.

בתגובתי אבקש לערער על זיהוי הבעיה, וממילא גם על מסקנת המאמר. לטענתי, שכרם הנמוך של החרדים הוא (בעיקר) תוצאה של המקצועות שהם בוחרים ללמוד

לגופם של דברים, אבקש לבחון את הסוגיות שעלו במאמר בשיטת הניתוח מקובלת במדיניות ציבורית. כלומר, תחילה יש להגדיר תופעה בלתי רצויה הדורשת שינוי. לאחר מכן יש לאתר את הבעיה הגורמת לתופעה זו, ורק לאחר מכן ניתן להציע חלופות לפתרון הבעיה, באופן שישפיע על התופעה עצמה.[2] התופעה הבלתי רצויה המתוארת במאמר היא רמות שכר נמוכות אצל גברים חרדים עובדים. האקדמיה נועדה לשיפור רמת השכר שלהם, ולטענת הכותב, אינה משיגה מטרה זו. מסקנתו של הכותב מכך היא שאקדמיה אינה נחוצה לטיפול בתופעה, והיא אפילו מזיקה.

בתגובתי אבקש לערער על זיהוי הבעיה, וממילא, גם על מסקנת המאמר. לטענתי, שכרם הנמוך של החרדים הוא (בעיקר) תוצאה של המקצועות שהם בוחרים ללמוד. חרדים אינם לומדים כמעט מקצועות ריאליים, המקנים לבעליהם שכר גבוה. המקצועות האקדמיים שהם כן לומדים אכן מתאפיינים בשכר נמוך. בחירת המקצוע של הגבר החרדי היא תוצאה ישירה של העדר לימודי ליבה בגיל צעיר. מכאן המסקנה שאם אנו רוצים לשפר את שכרם של גברים חרדיים, עלינו לטפל בנושא לימודי הליבה.

 

מה מונע מחרדים להשתלב במשרות איכותיות?

מדוע חרדים מוכשרים אינם משתלבים במשרות איכותיות בשוק התעסוקה? לוי במאמרו מזהה את הבעיה במבנה שוק העבודה בישראל. לטענתו, השוק משתמש בתואר האקדמי בתור מערכת איתות לאיכות העובדים. מסיבה זו, הצפת השוק בבעלי תארים מזיקה למערכת באוכלוסיה הכללית ושגויה במיוחד בבחינת מועמדים חרדיים, שכן המבנה החברתי החרדי שונה. העדר לימודים אקדמיים אצל מועמד חרדי אינו מעיד בהכרח על כך שאיכות עבודתו נמוכה.

יש לנו אפוא תופעה בלתי רצויה, שהיא שכרם הנמוך של עובדים חרדיים; ויש גם בעיה – שגיאה במערכת האיתות. חיבור בין התופעה לבין הבעיה יביא לטיעון הבא: רמת השכר של גבר חרדי נמוכה בהשוואה לשכר מקבילו בחברה הכללית, כיון שיש קושי בזיהוי כישוריו הרלוונטיים של העובד החרדי חסר התואר האקדמי.

שורש ההשערה (חסרת הבסיס) העומדת ביסוד הטענה הוא הניסיון לשמר את המבנה החברתי הישן בחברה החרדית; הטענה מאדירה את "חבורת הלומדים" באמצעות השפלת החרדי העובד והגדרתו בעל קוגניציה נמוכה יותר

הכותב עצמו מפקפק בטיעון, שכן הבעיה האמורה (שגיאה באיתות) מסבירה את רמת השכר הנמוכה של חרדי נעדר השכלה אקדמית, והרי תופעת השכר הנמוך קיימת גם אצל חרדי בעל תואר אקדמי. לעניין זה מציע לוי את ההסבר הבא: "במילים פשוטות, רבים מהחרדים היוצאים ללימודים אקדמיים אינם העפרונות הכי מחודדים בקלמר. גם אם הממשלה עושה את כל המאמצים 'להנגיש' להם את התואר, המעסיקים אינם קונים זאת." טענה רדיקלית זו חייבת לעמוד במבחן אובייקטיבי. לדעתי, שורש ההשערה (חסרת הבסיס) העומדת ביסוד הטענה הוא הניסיון לשמר את המבנה החברתי הישן בחברה החרדית; הטענה מאדירה את "חבורת הלומדים" באמצעות השפלת החרדי העובד והגדרתו בעל קוגניציה נמוכה יותר.

במאמר מוצע גם פתרון לבעיית זיהוי הכישורים של העובד החרדי. הכותב מציע ליצור תבחינים חלופיים לזיהוי עובדים איכותיים, וכן לבטל את תנאי הסף של תואר ראשון במשרות במגזר הציבורי. שילוב של פעולות אלו יאפשר לעובדים חרדים איכותיים להתאקלם בשוק העבודה ולשפר את רמת השכר שלהם. מן הסתם, הכותב אינו מציע פתרון להעלאת רמת הקוגניציה של החרדים האקדמיים.

 

האם אכן אלו הבעיות?

הגדרת הבעיה על ידי הכותב מבוססת על הנחת יסוד בנוגע ללימודים אקדמיים, שלימודים אלו אינם מספקים לעובד (בדרך כלל) הכשרה מקצועית הנדרשת לביצוע עבודתו, אלא משמשים איתות לאיכות העובד. אני מבקש לחלוק על הנחת יסוד זו. להלן אטען כי רוב המקצועות המתגמלים במשק דורשים הכשרה מקצועית ארוכה הנעשית כיום רק במוסדות האקדמיים. בהתאם לכך, אטען כי תופעת רמת השכר הנמוכה של גברים חרדיים נובעת מהעדר הכשרה מקצועית מתאימה, או מבחירה במקצועות מכניסים פחות בקרב העובדים החרדיים.

מהו מספר החרדים העוסקים בתחום ההנדסה? כמה מתוך אלו עוסקים בתחומים פרופסיונליים בתוך עולם ההנדסה – הנדסת חומרים, הנדסת מכונות, הנדסת תחבורה, הנדסת מים, הנדסת אווירונאוטיקה, או אפילו הנדסת מיפוי וגאו-אינפורמציה?

נושא התשואה להשכלה נחקר רבות בישראל ובעולם, בניסיון לאמוד את התשואה הכלכלית להשקעה בהשכלה. מעבר לשאלת התשואה הכללית להשכלה, במהלך השנים נחקרה גם התשואה לתחומי לימוד שונים. מחקרים שונים של בנק ישראל ומשרד האוצר מלמדים על פער משמעותי בין התארים השונים. כך, למשל, גבוהה התשואה לשנת לימוד בתחומי מדעי המחשב, הנדסה ורפואה ב-60-40 אחוזים מן התשואה לשנת לימוד בתחום החינוך, זאת לעומת תשואה שלילית בתחומים מדעי הרוח, פסיכולוגיה ואמנות.[3] על פי ממצאים אלו, הסיבה המרכזית לרמות השכר הנמוכות לגברים חרדיים היא בחירה במקצועות מכניסים פחות. מספר דוגמאות אינטואיטיביות לכך: מהו מספר החרדים העוסקים בתחום ההנדסה? כמה מתוך אלו עוסקים בתחומים פרופסיונליים בתוך עולם ההנדסה – הנדסת חומרים, הנדסת מכונות, הנדסת תחבורה, הנדסת מים, הנדסת אווירונאוטיקה, או אפילו הנדסת מיפוי וגאו-אינפורמציה? מנגד, לא נתקשה למצוא אקדמאים חרדיים בוגרי משפטים, מנהל עסקים או חינוך. דווקא בתחומים אלו, המאופיינים ברמות שכר נמוכות, נמצא גברים חרדיים רבים.

בדומה למחקרים המוזכרים לעיל, הנתונים הסטטיסטיים התומכים בהשערה זו זמינים למדי. מגרף התפלגות השכר במשק על פי נתוני הלמ"ס עולה כי ממוצע השכר בתחום החינוך עומד על כ-8,000 ש"ח בחודש, לעומת ממוצע שכר של כ-20,000 ש"ח בחודש בתחומי המידע והתקשורת. תחומי התעסוקה בחברה החרדית תואמים את תחומי השכר הנמוכים. בתחום החינוך, למשל, שיעור החרדים עומד על 18%, לעומת 6% בלבד בשוק העבודה (ראה גרף להלן).

לצד בחירת המקצוע, נתוני הלמ"ס אף מגלים את היחס בין מקצוע הדורש הכשרה אקדמית משמעותית, לבין מקצועות שאינם דורשים הכשרה זו. תחת הכותרת "משרות שכיר ושכר ממוצע למשרת שכיר",[4] ניתן לראות בדו"ח שוק העבודה האחרון של הלמ"ס כי מקצועות בעלי שכר ממוצע של 20,000 ש"ח ומעלה הם דווקא מקצועות בעלי הכשרה אקדמית ממושכת: ייצור תרופות, ייצור מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי, מחקר מדעי ופיתוח, אספקת חשמל ואספקת מים. בתחתית רשימת ההכנסות נמצאים מקצועות נטולי הכשרה: שירותי מטפלי בית, שירותי מזון ומשקאות, שירותי דת וכן שירותי ניהול ותמיכה למשרדים. בעניין זה מעניין לציין את רמות השכר למשפטנים, תחום הדורש הכשרה ממושכת, אבל סובל מעודף היצע. על פי הדו"ח, עומד השכר הממוצע על 11,556 ש"ח לחודש – מעט יותר מהשכר הממוצע במשק.

הנה כי כן, רמות השכר הגבוהות במשק מתואמות עם רמת ההכשרה המקצועית הנדרשת לביצוע עבודות אלו. שירותי מטפלי בית או הסעדה מתוגמלים בשכר נמוך, לעומתם ייצור מכשור אלקטרוני ואופטי או ייצור תרופות – מקצועות הדורשים הכשרה מקצועית ממושכת – מתוגמלים ברמות שכר גבוהות. נתונים אלו מלמדים כי התואר האקדמי משמש בתור הכשרה מקצועית התואמת את תחומי העבודה, ולא רק איתות לאיכות המועמד. ההנחה שהכשרה אקדמית מתגמלת היא אפוא נכונה, אך גם בחירת המקצוע משפיעה רבות על רמת השכר.

במאמרו, מצטט הכותב ביקורות המועברות בשנים האחרונות כלפי הלימודים האקדמיים, שתוכנן העיקרי הוא שניתן משקל יתר לתואר האקדמי בשוק העבודה. הנתונים המובאים לעיל עומדים בניגוד לעמדה זו. חשוב לציין כי עיקרי הביקורות על מבנה התארים האקדמיים וההשקעה בהם מתייחסים להיקף הלימודים, לרמת המיקוד בתחומים הנדרשים למשק ולשיטות ההוראה. מאידך גיסא, אין עמדות רציניות המתנגדות לצורך הבסיסי בהכשרה מקצועית איכותית למקצועות מכניסים, בין בהנדסה ובין בתחומים טכנולוגיים שונים (לצד רפואה, משפטים ומקצועות נוספים), דבר הנעשה כיום באופן בלעדי כמעט במסלול האקדמי.

אין עמדות רציניות המתנגדות לצורך הבסיסי בהכשרה מקצועית איכותית למקצועות מכניסים, בין בהנדסה ובין בתחומים טכנולוגיים שונים, דבר הנעשה כיום באופן בלעדי כמעט במסלול האקדמי

שינוי בהגדרת הבעיה משליך בצורה ישירה גם על הפתרון. הכותב מציע לוותר על דרישת סף של תואר אקדמי בתפקידים בשירות הציבורי. אך הצעה זו אינה רלוונטית לתפקידים בשירות הציבורי הדורשים הכשרה מקצועית איכותית וממושכת, שהם הרוב המכריע של התפקידים. בדו"ח "עובדי מדינה לפי דירוג מקצועי, ועובדי דירוג מנהלי לפי דרגה" של הלמ"ס נמצא שמחצית מתוך כ-80 אלף עובדי מדינה מועסקים בתחומים פרופסיונליים מובהקים, כגון רופאים, אחיות, מהנדסים ולוחמי אש. אלו מחייבים הכשרה מתאימה, המועברת לרוב במוסדות האקדמיים. אף אחד אינו רוצה לעבור ניתוח אצל אדם שלא למד רפואה, או לחצות גשר שנבנה על ידי אדם שאינו מהנדס. כשליש מעובדי המדינה נמצאים בדירוג המנהלי ברמות שכר נמוכות. בכלל שאר העובדים, כ-15 אלף המדורגים "אקדמי כללי", נמצא כלכלנים, רואי חשבון, מתכנני ערים, גיאוגרפים, הידרולוגים וכיוצא בהם. כלומר, רובן המוחלט של המשרות אינו רלוונטי לנעדרי השכלה אקדמית ייעודית. נותרנו אם כן עם כמה מאות משרות הרלוונטיות לדיון על תנאי הסף של השכלה אקדמית. בהינתן קצב תחלופת העובדים בשירות הציבורי, ניתן להעריך כי מספר המשרות השנתי הרלוונטי נמוך מאוד. מובן מאליו כי שינוי בתנאי הסף במשרות אלו לא יהיה game changer בתחום תעסוקת חרדים.

 

מחסור בלימודי ליבה

מדוע אפוא חרדים אינם מצליחים להשתלב במקצועות בעלי שכר גבוה? התשובה לכך אינה טמונה באיזה כשל שוק מסתורי של מערכת האיתות, אלא בכך שאין להם ההכשרה הרלוונטית למקצועות אלה. נתונים שיטתיים הנאספים מהמוסדות האקדמיים וממרכזי תעסוקה חרדיים מלמדים על רתיעה ברורה של גברים חרדיים מלימודי מדעים מדויקים בכל וריאציה שלהם.

אם כן, התופעה הלא רצויה שעלינו להתמודד אתה היא הרתיעה של החרדים ממקצועות ריאליים. מניין היא נובעת? התשובה לכך פשוטה: מהעדר הכשרה ריאלית בסיסית. גם כאשר חרדים מחליטים ללכת לאקדמיה, העדר לימודי הליבה מונע מהם להשתלב במקצועות הריאליים, שלהם פרמיה גבוהה לתואר. הסיבה לשכרם הנמוך של בעלי תארים חרדיים אינה אפוא פער תרבותי, אלא פער ריאלי הרבה יותר: חוסר ידע במתמטיקה ובאנגלית.

הסיבה לשכרם הנמוך של בעלי תארים חרדיים אינה אפוא פער תרבותי, אלא פער ריאלי הרבה יותר: חוסר ידע במתמטיקה ובאנגלית… חרדי המבקש לרכוש השכלה ריאלית נתקל בחסם מרכזי – העדר ידע בסיסי במתמטיקה ובאנגלית, המכונה בעגה הפוליטית "לימודי ליבה"

בניגוד למקצועות כמו חינוך, מנהל עסקים או משפטים, שניתן לרכוש איכשהו גם ללא לימודי ליבה, קשה מאד להפוך למהנדס ללא חינוך מתמטי מגיל צעיר ויכולות גבוהות באנגלית. יש אמנם אחדים, בעלי יכולת יוצאת דופן, המסוגלים להשלים בזמן קצר את הפער. אך עבור האדם הממוצע, גם אם הוא נמצא בחצי המוכשר יותר של התפלגות הפעמון, מדובר במשימה כמעט בלתי אפשרית. יעיד על כך המספר הזעום של גברים חרדיים הבוחרים במקצועות הריאליים, והמספר הזעום אף יותר של אלו הצולחים את חוק לימודיהם וזוכים בתעסוקה איכותית ומכניסה.

כלומר, שכרם הנמוך של גברים חרדיים נובע מכך שהם אינם לומדים מקצועות ריאליים המאופיינים בשכר גבוה, והסיבה לתופעה היא פערים ברמת ההשכלה. חרדי שמבקש לרכוש השכלה ריאלית נתקל בחסם מרכזי – העדר ידע בסיסי במתמטיקה ואנגלית, המכונה בעגה הפוליטית "לימודי ליבה".

שיפור רמת השכר של גברים חרדיים בשוק העבודה המודרני מחייב התמודדות ישירה עם אחת הסוגיות הנפיצות ביותר בחברה הישראלית: לימודי ליבה לבנים בבתי ספר חרדיים. לעניין זה יש להפריד בין הטווח הארוך לטווח הקצר והבינוני. בטווח הארוך, כל ניסיון לשיפור כושר ההשתכרות של גברים חרדיים חייב לעבור דרך הקניית ידע בסיסי במתמטיקה ובאנגלית מגיל בית הספר היסודי והלאה. ללא בסיס זה, דינו של הדור החרדי הבא לשכפל את מצבו של הדור הנוכחי: חיי דחק, תוך מאבק קיומי מתמשך.

יחד עם זאת, פתרון זה לא יתרום לשיפור מצבם הכלכלי של הגברים החרדיים בטווח הקצר והבינוני. כלומר, אלה שכבר עברו את שלב בית הספר ונמצאים כיום בגיל העבודה. לקבוצה זו מוצע להשקיע כל מאמץ בלימודי השלמה של מקצועות המתמטיקה והאנגלית, כך שלכל הפחות המוכשרים שבקבוצה זו יצליחו להשלים את הידע החסר ולהשתלב במשרות איכות. למעוניינים לסייע לקבוצה זו, ניתן להמליץ על מיקוד במימון השלמת פערים במתמטיקה ובאנגלית ועל סיוע בשכר לימוד בתארים בעלי פרמיה גבוהה לתואר, יותר מאשר בתארים בתחומים רוויים כמו חינוך, משפטים ומנהל עסקים.

 

הערה לסיום:

מאמרו של אליהו לוי מתאר בין השורות פרט חרדי חסר אונים, אשר השתכרותו תלויה בגורמים חיצוניים רבים שאינם בשליטתו. דוגמאות לכך הן השימוש במונח "הסללה" ביחס לפעולות הממשלה, וכן ב"איתותים של החברה" ביחס ללחץ החברתי המונע מהפרט בחירה זו או אחרת.

לטעמי, גישה זו שגויה. היא עלולה להיות שותפה ליצירת מציאות של השלכת האחריות על גורמים חיצוניים במקום לקיחת אחריות אישית של הפרט. על כל אדם, בפרט אדם מאמין, יודע שיש לו בחירה, לבחור בעצמו בטוב ולא להיתלות בהחלטות של אחרים. בכל הנוגע לתעסוקה, על כל אדם לעשות את הבחירה האישית שלו – בין אם מדובר בלימודי משפטים במכללה האקדמית אונו, ובין אם בעבודת שיווק בחברת סלולר, או בלימודי הנדסה באוניברסיטה.

גם עבור הדור הבא – דור ילדינו שיצטרך לעמוד בנטל כלכלי הולך וגדל – אנחנו בוחרים את מידת ההכשרה שיקבלו, המשפיעה במידה רבה על היכולת העתידית שלהם לבחור במגוון מסלולי תעסוקה.

לעתים נוטים אנו לברוח מאחריות בטענות ש"אין ברירה" וכי "כך קובעת החברה". אך המדינה או החברה אינן מקבלי ההחלטות, כי אם האדם עצמו, ויש לקוות שכך יישאר. תפקיד המדינה היה ונותר טיפול בכשלי שוק. לצד החברה – כל חברה עם הדגשים וההעדפות שלה – עליה אף ליצור תנאי רקע טובים יותר שיאפשרו את רמת החיים של הפרטים החיים בה.

השאר תלוי בנו.

 


[1] יורם מרגליות, ניצה (קליינר) קסיר ואליהו ברקוביץ, "דרישת תואר אקדמי כתנאי סף במכרז למשרה בשירות הציבורי", המכון החרדי למחקרי מדיניות 2019.

[2] דוגמא להמחשה, מדיניות "סימון ערכים תזונתיים במוצרי מזון": הליך מדיניות נכון יכלול את השלבים הבאים:

  1. תופעה בלתי רצויה – צריכת מזון לא בריא,
  2. בעיה – העדר אינפורמציה לגבי ערכים תזונתיים,
  3. פתרון – סימון ערכים תזונתיים.

בהליך זה נשאל, האם אכן צריכת מזון לא בריא נובעת מהעדר אינפורמציה? אם התשובה שלילית, נחפש בעיות אחרות המובילות לתופעה.

לעומת זאת, הליך מדיניות שגוי מדלג שלב וכולל רק את השלבים הבאים:

  1. בעיה – העדר אינפורמציה לגבי ערכים תזונתיים
  2. פתרון – סימון ערכים תזונתיים.

בהליך מדיניות זה אנחנו עשויים למצוא את עצמנו עם רגולציה כבדה על השוק, אף שמדיניות זו אינה רלוונטית כלל לבריאות הציבור.

ראו למשל

Dery, D. (1984). Problem definition in policy analysis, Kansas: University of Kansas Press, pp. xi-27.

Ben-Shahar, Omri (2016). The surprising failure of food labeling. Pro Market

[3] ארגוב, א' (2016). התפתחות ההשכלה בישראל ותרומתה לצמיחה ארוכת הטווח. בנק ישראל.

קריל, ז', גבע, א' ואלוני, צ' (2016). לא כל התארים נולדו שווים: בחינת הפרמיה בשכר מרכישת השכלה גבוהה, כפונקציה של תחום הלימוד. אגף הכלכלן הראשי, משרד האוצר.

[4] הלמ"ס, ספטמבר 2019

תמונה: Bigstock

28 תגובות על “חשיבותו של החינוך הריאלי

  • איש לאוהלך יעקב! כל אחד ידאג לעצמו. תתבגרו.

  • מדהים, אמיץ!!!
    בעיקר הפסקה האחרונה- קולעת בול במטרה: אדם שרוצה חיים טובים לו ולילדיו, חייב לקחת את גורלו בידיו ולראותץ מה יוביל אותו ואותם להשגת פרנסה טובה. לא להמתין לשינויים בשוק העבודה הישראלי או בשינוי מדיונות התקשי"ר או שהרבנים יסכימו להכנסת מקצועות וכו'. פשוט צא ודאג לעצמך ולילדיך!!!

    • הפשטנות הזו מאד מיתממת, במחילה.
      כל מי שחי בתוך החברה החרדית יודע היטב היטב את המחירים העצומים שמשלמים האינדבנדואליסטים. הן בקבלה למוסדות חינוך וישיבות, הן בשידוכים והן בחיים בכלל במעמדם החברתי והמקובלות בתוך הקהילה.
      המאמר עצמו, פשוט מצוין! אמיתי, כנה ונוקב ומגיב לטענות התמוהות, בלשון המעטה, של אליהו לוי במאמרו שאפילו לא מתחילות להחזיק מיים.
      רק חבל על הפיסקה האחרונה.
      הפיתרון האמיתי יהא רק בהתניית תקציבים בלימודי ליבה. לצערנו, הסתכלות אמיתית נכוחה על המציאות בשטח ונכונות לקבל ביקורת בונה, אינן חלק מארגז הכלים של הפוליטיקה החרדית.

  • יפה כתבת.
    בהתייחס לחלק האחרון של כתיבתך, החרדי שמנהל לפי ״גדולים״ או ״אדמו״רים״ או ״חכמים״, הוא הרי מראש אדם שויתר על עצמאות חשיבתית. מה תועלת בהטפה לאדם זה לחשוב עצמאית, הרי זה סותר את אמונתו הדתית.

    אתה צריך אולי להתווכח עם מורי הדרך של אנשים אלו, אבל אני מניחה שהם ישנו את דעתם באחת משלושת הסיטואציות: רעב עד כדי סכנת חיים אצל מאמיניהם, נטישה של מאמיניהם בגלל אובדן אמונה בדרך המכוונת אותם לחיי עוני, אילוצים חוקיים ללמד לימודים ליב״ה. בינתיים בישראל זה לא קורה.

  • אין ברירה. המדינה צריכה להכריח את החרדים ללמוד אנגלית ומתמטיקה ביסודי ובתיכון.
    להכריח ע"י שלילת תקציבים מוחלטת מכל מוסד שאינו עומד בתנאי סף של לימוד אנגלית ומתמטיקה; או בשיטות אחרות.

    https://www.themarker.com/misc/themarkersmartphoneapp/.premium-1.7213421

    • באיזו סיטואציה פוליטית אתה רואה את זה מתקיים?

  • מחקר של משרד האוצר:

    בעבודה זו בחנו את המאפיינים של העובדים בהייטק בשכר גבוה, אותם הגדרנו כ- "הייטקיסטים." מצאנו כי בכל הנוגע לרכישת השכלה, שיעור גבוה מבין ה- "הייטקיסטים" הם אקדמאים, וזאת בניגוד אולי לסברה הרווחת שרבים מבין העובדים בהייטק אינם פונים להשכלה גבוהה, אלא רוכשים את הכישורים הרלוונטיים לגמרי בעצמם, או בזמן השירות הצבאי. כמו כן, מצאנו כי יש קשר חזק בין רכישת כישורים מתמטיים וכישורי תכנות הנרכשים במסגרת לימודי מחשבים בתיכון ובאקדמיה, לבין ההשתלבות בתעשיית ההייטק. זאת כאשר בהשוואה בינלאומית שיעור הלומדים מדעי המחשב בישראל אינו גבוה. מכאן כי השקעה רבה יותר בתחום המחשבים במערכת החינוך וההשכלה הגבוהה נדרשת להמשך חיזוק התעשייה והמשק.

    מצאנו עוד כי הסיכוי להפוך ל"הייטקיסט" עולה ככל שהיכולות, ובמיוחד היכולות המתמטיות של הפרט, גבוהות יותר, אולם היכולות אינן משקפות את כל הסיפור. מהניתוח עולה כי מספר קבוצות באוכלוסייה – ובעיקר נשים, ערבים וסטודנטים להורים ממעמד נמוך – אינן ממצות את פוטנציאל ההשתלבות בתעשייה, אם בגלל חסמים כמו סטריאוטיפיים מגדריים, אם בגלל מיעוט בקשרים לעובדים בתעשייה, אם בגלל גורמים מוסדיים ואם בגלל גורמים אחרים. לתובנה זו משמעות רבה למדיניות, שכן במקביל למאמצים לשפר את המיומנויות המתמטיות של כלל הצעירים בישראל, אם באמצעות שיפור מערכת החינוך ואם באמצעים אחרים; גם לכלי מדינות ספציפיים שימוקדו בהסרת חסמים להשתלבות של אותן קבוצות בתעשייה, עשויה להיות תרומה להרחבת ההון האנושי הרלוונטי. באופן כללי יותר, לצעדים אלה גם עשויה להיות תרומה לשיפור הקצאת המקורות במשק ומכאן על הצמיחה והפריון.

    https://mof.gov.il/ChiefEcon/EconomyAndResearch/ArticlesSet/Article_10092017.pdf

  • 1. האם בוגר הנדסת חשמל או הנדסת אלקטרוניקה חרדי ימצא משרה ? אני מניח שלא עקב אנטיגוניזם
    2. יש אד"מורים הרוצים בחסידים עם יכולת כלכלית ויש אדמורים החוששים מהקטנת קהילתם בכל אופן לימודי ליבה מקדם חשש יציאה מקהילתם ואף השארת בחורות נעדרי חתנים
    3. בעיקרון גם אנשי הסנהדרין ידעו שפות עם תרבותן
    4. כנמנה על העם היהודי , החרדים שואפים למקסם מינימום זמן להתקדמות ולכן אין סבלנות ללימוד מתמטיקה גבוהה המצריך חוץ מלימוד גם הטמעה בראש הלומד שעתה בחייו הבוגרים אין לו את השלווה

    • אין לבוגר… חרדי שום בעיה ואין שום אנטגוניזם. לא לחיות מהתקשורת.

  • בכללות אלי מוגרנשטרן צודק לחלוטין.
    1. רוב החרדים שמחזיקים בתואר אקדמאי זה בתחומים קלילים של מדעי הרוח, שהמתמטיקה והאנגלית נצרכים בעיקר ככרטיס כניסה ולא כחלק מהמקצוע. וזה מובן לחלוטין כי את פערי המתמטיקה והאנגלית באמת קשה להשלים (אנגלית זו פחות בעיה ברוב המקצועות מלבד מדעי המחשב, וברובם די בכישורי שפה בסיסיים שניתן לרכוש במאמץ סביר). ואכן לכך אין דרכים עוקפות מלבד לימודי ליבה.
    2. מאידך חשוב לציין היות ובמוקד הדיון עומד פערי השכר בין בעלי השכלה חרדים אל מול חילונים, שפערים אלו כמעט בלתי נתינים לביטול אלא לצימצום. אם אינני טועה מנתונים שקראתי בעבר אחוז הזכאים לתעודת בגרות בחינוך הממ"ד גבוה מהממלכתי, אבל ככל שעולים בסולם ההשכלה אחוז בוגרי הממ"ד פוחת (מן הסתם גם אחוז הדתיים מבוגרי הממ"ד פוחת ומתמעט..). ניתן להניח שתופעה זו נובעת מכמה סיבות בין היתר, בשונה מהציבור הכללי שבו מצוינות הינה בעיקר במדעים המדויקים, (כי לדידם מדעי הרוח, זה לבינונים או לטיפוסים), הציבור הדתי מקדש את מדעי הרוח, ובצדק. כמו כן ערכי הרוח הדתיים תופסים מקום נכבד בחיי האדם, וכן שיקולים דתיים קונקרטיים לעתים מונעים אפשרויות שונות, וקשה לתפוס הכל. (ניתן לראות זאת גם באוניברסיטאות האיכותיות, אחוז הדתיים במדעים המדויקים בעברית/תל אביב/טכניון, פחות בהרבה מחלקם היחסי).
    3. האם זו בעיה, ויש כאן נתון הדורש שינוי? לדעתי לא. כל עוד המציאות שבה הדתיים הם מיעוט בעל ערכים השונים מהרוב, עלינו להכיר בגבולות הכח. לימוד התורה דורש השקעה, וגאוותינו היא לא רק בפיזקאי אלא גם בעובד ה', וממילא האנרגיות מופנות גם לתחומים נוספים. וכך גם בציבור החרדי, אל תצפו שלימודי ליב"ה יתנו נתוני שכר שווים, אלא רק צימצום הפערים באופן משמעותי, שזה וודאי דבר חשוב.
    4. אבל לדעתי יש כאן שגיאה בצורת הדיון. הדיון אינו אמור להיות 'אנחנו מול החילונים', 'אנחנו מול חרדי בארצות הברית' אלא האם לנו טוב או לא טוב. בשבת אמר לי חבר תובנה מענינת שניתן להתווכח עליה. שוחחנו בשאלה נידושה, האם העתיד הטכנולגי יביא בסופו של דבר שלא יהא צורך כמעט בעבודה אנושית, והזמן האנושי יתפנה לעוד בליינות ותרבות וסדרות בנטפליקס, או שמא לא. חברי השיב, שעקרונית כבר מלפני דורות היה ניתן לחסוך אחוז ניכר מהעובדים, אלא שהאנושות ממשיכה להשקיע כוחות עתק בקטני קטנות הנובעים בעיקר משיקולי תחרות ויוקרה ולא כצורך אמיתי, כדוגמא הביא את התחרות של חברות הטכנולגיה עלית (אפל, סמסונג, וואוי, ועוד) מי יצליח לייצר סמרטפון ללא מגרעת כלל, לא יאומן כמה כסף וכח עבודה מושקע בשיפור עיצובי פעוט, שלא אמור לשפר את איכות החיים באופן משמעותי, ומן הפרט הקש על הכלל, כיחלק עצום מהאנרגיה אנושית איננה מושקעת בצרכי אמת אלא בקטנות, וניואנסים תמיד יהיו.
    5. אנחנו צריכים לחשוב האם הציבור החרדי נמצא במצב טוב או שמא במצב שמחייב חישוב מסלול מחדש. ובענין הזה למרות הקולות הרבים כאן, אינני רואה טעם לשינוי מן היסוד. יש כאן כותבים הטוענים לעוני מחפיר (יש כאן כותבת שבאופן תמידי כותבת אודות העוני הנורא), לדעתי המציאות אינה כזאת. הציבור החרדי ברובו אינו חי בעוני מחפיר. הוא אכן פחות מרמת החיים החילונית או המערבית, ויש לנו גם יותר ילדים במשפחה ממוצעת וגם לא נותנים מתנת בת-מצווה טיול לאפריקה, אבל בהחלט רובינו חיים ביום-יום טוב, בהתאם לצרכינו ומושגינו. בעשרות אלפי משפחות האשה היא המפרנסת העיקרית (והיא למדה ליב"ה), ובעשרות אלפי משפחות הבעל עובד בעבודות שמספקות הכנסה סבירה (5000-10000), בין אם הוא עורך תורני או מנהל חשבונות. ואלו החפצים בעבודות עם הכנסה רבה יותר, יש את האפשרות ללימודים אקדמאיים במסלולים שונים. נכון איננו שווים ולא נשתווה לאחינו החילוניים, אבל מי אמר שזהו המדד? האם כעת כל כך גרוע?
    6. אמת גם אצלינו לא הכל טוב, יש את אלו שלא מסוגלים לשבת וללמוד בכולל, ויש את אלו שהשלום בית נפגע כאשר האשה מכניסה 12000 והוא 2000, ויש את אלו שמעונינים ביותר מאשר הכנסה משותפת הסובבת את ה10,000 ויש את אלו שמעונינים לתת ביטוי לכשרונות שונים בהם ניחנו וכו' וכו', אבל אינני יודע אם כל אלו מצדיקים לשנות את כל המערכת, אולי אם הציבור החרדי ראה לערך נכון את אי לימודי הליב"ה, אז עדיין אין את הנתון שמחייב לשבור את העיקרון. אולי צריך לספק מסגרות פרטניות ומקומיות, וצריך עיון..

    • אתה כותב 'האשה היא המפרנסת העיקרית', כאילו זה מצב נורמלי שאשה תלד ותגדל ילדים רבים, וגם תעבוד בפרך במשרה מלאה.
      לא, זה מצב לא נורמלי.
      נשים נקרעות תחת עול הפרנסה, משחירות פניהן, מאבדות את השנים היפות של גידול הקטנטנים – בלחץ עבודה נורא.
      הזעקה הזאת עולה מכל פינה בציבור החרדי. קשה להאמין שיש מי שעדיין לא שומע אותה. גם גברים מבינים היום, שאשה שיוצאת מהבית בשש בבוקר וחוזרת בארבע, נשחקת מהר מאד, ומתקשה לתת את המיטב לילדיה הרכים. (למרות שהיא מבחינתה עושה כל מאמץ לכך).
      אל תתייחס למצב הזה כאל נורמלי. כי הוא לא.

    • מתעניינת יקרה,

      אינני רוצה להרחיב, למה הנשים הן אלו המשמשות ככלי להובלת הציבור לחוסר רכישת השכלה לצורך עבודה.

      אבל אם אישה לא מרוצה ממצבה וכבר "אכלה בוסר", כיצד היא מחנכת את בניה ובנותיה? האם היא עומדת על כך שהם כן ילמדו במוסדות עם חרדים עם בגרות? האם היא עושה תחרות עם השכנות על כמות הילדים?

      אם כשהיא לא בגיל 18 – 20 שאז כמובן יש לדון אותה לכף זכות כי זו הדרך בה חינכו אותה אלא בגיל 30 היא רואה שיש בעיה, שתשנה את חינוך ילדיה

  • אלי מורגנשטיין, מאמר נפלא!!!!! שפתיים יישק משיב דברים נכונים!!! מאיר עיניחכמים!!!

    גם אהבתי מאד את דברי שמרית על ג' הגורמים שהגדוילים יסכימו להכנסת לימודי ליבה (אגב אני בכלל לא מבין מה מסוכן לחרדיות לימודי מתמטיקה ואנגלית, אין בזה לא כפירה וגם לא רוח אנטי חרדי, לענ"ד יותר מסוכן להמשך החרדיות שהדור החדש ירגיש שהגדוילים שלהם הביאו להם רק צרות ועוני ח"ו… והרי כל האידיאולוגיות המסוכנות של העולם נמצאות בפני כולם באינטרנט הפתוח גם למי שלא יודע מתמתיקה ואנגלית, וזה הדבר הלכאורה מסוכן, לא מתמתיקה ואנגלית וקצת יותר כסף לבית. ) הלוואי שלא יצטרכו לג' הגורמים הללו ויתקיים בהם דברי רבותינו ז"ל "איזה הוא חכם הרואה את הנולד".

    גם אהבתי מאד מאד את דברי "מתעניינת" על מצב האשה החרדית הישראלית בימינו. מאיר עיני עיוורים!!!

  • עוד דבר חשוב, כהמשך למאמר הנפלא הזה שבגלל העדר לימודי ליבה החרדים מעדיפים במקצועות כמו משפטים, פסיכולוגיה וכו' ולא הנדסה ורפואה:

    לכאורה המקצועות שהחדרים בוחרים בגלל העדר לימודי ליבה יותר מסוכנים לשימור המשך החרדיות בגלל השיטות המדעיות והאידאולוגיות הנלמדות באותן מקצועות (פסיכולוגיה ושאר מדעי הרוח) משא"כ לימודי הנדסה ומחשבים שזה ממש דומה לחוטב עצים ולשואב מים של השטייטל אלא שיותר מתוחכם ותו לו, אין בזה לא אידאולוגיה ולא אמונות שונות וכו'.

    לפ"ז העדר לימודי ליבה דווקא גורמת להתרחקות מהחרדיות ולא להפך. והדברים מרפסין איגרא

    • חרדי מארגנטינה, הם חושבים אחרת ממך.

      https://www.bhol.co.il/news/1045961?utm_source=whatsapp&utm_medium=link

    • שכחתי לומר שגם לימוד משפטים מלבד הבעיות האידאולוגיות לכאורה יש בזה בעיה הלכתית של עזיבת חוקי התורה כדי ללמוד חוקי עכו"ם וכו' כידוע, משא"כ לימודים הריאלים.

      תודה לשמרית על הקישורים

  • מרן הרב עובדיה יוסף זצ״ל ביקש מנציגיו ללמד את לימודי היסוד-אנגלית מתמטיקה ועברית – בגיל הרך, עד לגיל 13 ודרש!!! שהרמה תהיה הגבוהה ביותר שאפשר. כדי שביציאתם להשתלמות באקדמיה וללימוד מקצוע יוכלו להשתלב ולהגיע להשגים ולרמת הכנסה מכובדת. הוא כאב את כאב הנשים המפרנסות ועודד יציאה לעבודה של לומדי תורה כדי לאפשר לנשים לגדל את הילדים. אין חולק על אהבתו ללומדי תורה ועל מסירותו לסייע בעדם. צריך גם וגם !!!!!! עולם התורה יקר לנו, אך הוא לא ישרוד בדרך זו. משפחות שמגיעות לפת לחם או נשענות רק על פרנסת הנשים לאורך זמן נשחקות. וכן אנחנו יכולים להצליח וכן!!! מקבלים אותנו לעבודה נחשקת אם בידינו התעודה המתאימה.

    • אכן, מרן הרב עובדיה זצ"ל היה ויהיה יחיד בדורות! וגם כב' הרבנית עדינה בר שלום מב"ת יורשת האמיתית של מרן זצ"ל בהארת עיני ישראל באור האמיתי של התורה ובקשת טובת העם בכל האומץ בבחינת לא תגורו מפני איש. שניהם פורצי דרך ובעלי מהפכה תורנית אמיתית אדירה וגדולה שכל העם זקוקה לה.

      נראה לי שכמו לגבי פסקים אדירים אחרים של מרן זצ"ל, גם על זה נאמר (כמו שאמר פעם פרופ' בנימין בראון) "קולות ופסקים שאין רוב הציבור החרדי יכולים לעמוד בהם". מרן זצ"ל רצה להתיר ואפי' לחייב לימודי מתמטיקה ואנגלית, אבל הקהל החרדי מפני סיבות שונות סירב לקבל את ההיתר ואת החיוב.

      הנני מצרף כמה מפסקי מרן להיתר ולחובת לימודי חול לילדים הנצרכים לרכישת מקצוע וכן מקורות ממנו לחובת הבעל לפרנס את הבית ושלילת השיטה שהאשה היא המפרנסת:

      בעניין לימודי תורה כל היום בישיבה בלי לימודים תיכוניים מרן כתב דברים מפורשים שזה לא לכלל ישראל אלא לבחורים מיוחדים ויחידים וז"ל:

      [בחור ללמוד תורה כל היום] 'רק ליחידי סגולה אשר אדיר חפצם להתעלות במעלות התורה ויראת ה' טהורה, ובפרט לאלה אשר חנן אותם ה' כשרונות נעלים בתפיסה מהירה וזכרון מופלא, אשר נשקף להם עתיד מזהיר להיות מורי הוראות בישראל, ולדון דין אמת לאמיתו, ולקרב את ישראל לאביהם שבשמים, ולזכות את הרבים להגדיל תורה ולהאדירה, אשר אין לך מדה טובה הימנה' אבל 'אין למדים מן הכלל על הפרט (…) מפני שאין זו מדת כל אדם אלא ליחידי סגולה שכמותו בלבד'. (שו"ת יחוה דעת חלק ג סימן עה)

      כמו שכתבה הרבנית שליט"א, מרן לא ראה בעין יפה מה שאצל הרבה משפחות של אברכים עול הפרנסה מוטלת בעיקר על האשה (ראה הרב אליהו שטרית [מקליד ספריו של הרב עובדיה], ספר רבנו, ירושלים תשע"ד, עמ' נד, "ו' טבת תשנ"ט).

      מרן הרב עובדיה עצמו, לאורך כל חייו, לקח על עצמו את עול פרנסת משפחתו בעבודתו כרב ודיין בקהילות ישראל וכאשר לא היה לו משרה רבנית עבד כמלמד תינוקות בבית הספר, כבעל קורא בבית הכנסת וכן ניסה לעבוד כשוחט (ראה ניצן חן ואנשל פפר, מרן-עובדיה יוסף-הביוגרפיה, ירושלים 2004, עמ' 99 ד"ה מאחר שהמלגה; הרב עובדיה חן, החזון והמהפכה, תשרי תשע"ז, עמ' 33. שם כתוב שהרב עובדיה עבד כמלמד גמרא בתלמוד תורה של חסידות סאטמר במשך שעתיים ביום; הרב יעקב ששון (נכדו של הרב עובדיה), אביר הרועים, חלק שני, ירושלים תשע"ד, עמ' 58; הרב דוד יוסף, ארחות מרן, חלק שני, ירושלים תשע"ו, 'ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם', עמ' 872.].

      על דעתו של של רבינו תם – שרבים מתקשים בה – שמפרש מימרת 'יפה תלמוד תורה עם דרך' שדרך ארץ [=עבודת פרנסה] עיקר ותלמוד תורה טפל, פירש הרב עובדיה שאפשר שרבינו תם מעמיד את המשנה 'במי שחייב להקדיש רוב זמנו להביא טרף לביתו, דטפלי רמו ביה, וחייב לפרנסם (…) ואין מנוס אם לא יעשה דרך ארץ עיקר ( ענף עץ אבות, ירושלים תשס"א, פרק ב, משנה ב, עמ' עט, תחילת טור שני).

      מלבד זאת, מרן נקט בכמה מקומות בפשטות שחייבים ללמד לבנים אומנות כדי שיהיה להם ממה לפרנס בעתיד, גם לבני עשירים (ענף עץ אבות, עמ' לז, ד"ה אהוב את המלאכה; וכן שם שם סוף עמ' עט עד עמ' פ טור שני, מעשה בעשיר גדול משכיל וחכם)

      מרן החשיב למודי אנגלית לצעירים כדבר מצוה הלכה למעשה [כשאר לימודי אומנות] (שו"ת יביע אומר, חלק ז, אורח חיים, סימן כא, החל מאות ג)

      מרן החשיב פרנסת המשפחה כדבר מצוה (יביע אומר, חלק י, אבן העזר, סימן כז; שו"ת יחוה דעת, חלק ג, ירושלים תש"מ, סימן מז, ד"ה אמנם)

      הורה לכמה בני תורה ללכת לעבוד (ראה לדוגמה הרב יהודה נקי שו"ת מעין אומר חלק יב, פרק ג, סימן שלד, עמ' ת; הרב אליהו שטרית הנ"ל עמ' צד, "כג מרחשון תש"ס"; וכן ראה מקרים קרובים שו"ת מעין אומר שם סימן קט, עמ' שכב; חלק יא, אורח חיים, סימן ג, עמ' ז.)

      בעיקר תמך מרן בהקמת מכללות להכשרה מקצועית לאברכים ( ראה מכתבו על 'המרכז להחרדי להכשרה מקצועית' בהנהלת הרבנים וינבנגר ופוגל, יא ניסן תשנ"ז, ברשת https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/0/01/%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%94_%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3.jpg )

      למעשה, גם בנוגע למה שקבע בתשובתו שעדיף לתלמיד חכם ללמוד כל היום בכולל, כאשר שאלו אותו אם מדובר באיסור ללכת לעבוד, ענה: 'ודאי שלא אסור, שהרי אמרו חכמים יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ' ( שו"ת מעין אומר (הנ"ל), חלק יא, פרק ב, סימן ד, עמ' לח)

      יש להוסיף, שלפי דעת הרב עובדיה 'כל תלמיד חכם שעוסק בתורה תמיד בכל עת פנאי שלו, אע"פ שעוסק באומנות או בסחורה או במלאכה לצורך פרנסת בני ביתו בריוח' הוא בגדר תלמיד חכם שתורתו אומנותו שההלכה פוטרת אותו מתשלום מסים מסויימים ( שו"ת יביע אומר, חלק ז, חושן משפט, סימן י, אות ח.)

      עוד יש להוסיף שמעבר לענייני פרנסה, מרן נקט שבמדינת ישראל יש ערך דתי נוסף לאומנויות והמקצועים השונים כדי להיות עצמאים ומשום יישובה וכבודה של ארץ ישראל (עיין היטב שו"ת יחוה דעת חלק ג סימן עה, שהביא דברי החתם סופר בזה וסיים: "ונראה שגם בזמנינו יש מקום לדברים הנ"ל". )

    • הנני מצרף קישורים לדבריה הנפלאים של אור עינינו הרבנית עדינה בר שלום תליט"א יורשת וממשיכה דרכו של מרן זצ"ל

      על רצונו של מרן הרב עובדיה בהקמת מכללות בעיקר לגברים החרדים ועל מאבקו בעניין זה נגד השיטה השולטת ראה

      https://youtu.be/7O1ZJXgSwK0?t=1300 [דקה 21:40]

      https://youtu.be/Nx7bB4N2tx4?t=1281 [דקה 21:20].

      על התנגדותו של מרן שעול הפרנסה תהיה על האשה ראה:

      https://youtu.be/Nx7bB4N2tx4?t=392 [דקה 6:32]

      https://youtu.be/8A7FxBlhRNM?list=LLy3pJbXWjKkRSI7Vk9p-2vA&t=1258 [דקה 20:58]

      https://youtu.be/J-RhRn6R-gE?t=229 [דקה 3:49]

      על עבודתו של מרן הרב עובדיה עצמו כמלמד תינוקות כדי לפרנס את משפחתו ראה

      https://youtu.be/J-RhRn6R-gE?t=750 [דקה 12:30]

      https://www.haaretz.co.il/misc/1.1368417 [ד"ה הם עברו לגור]

  • אולי תחקרו איך לשמר את האוטנטיות החרדית.
    עשרות אימהות בוכות על השינוי שעשו ילדיהן ומתקשות מאד לרוות נחת מנכדיהן.

    • דבורה-
      מתי הן כבר יבינו שיש רק מעט מאוד "גדוליי דור"?
      ולאן נעלם כל החינוך ה"טהור" שלהן ומה שלמדו בישיבות?

  • שתי הערות.
    1. אני לא רואה כיצד לימודי ליבה יתרמו לכל העניין שחרדים ילכו למקצועות עם שכר גבוה, הרי גם אם יכניסו לימודי ליבה. זה יהיה רק ביסודי. כמה ממה שילמדו שם יזכרו אח"כ? הולכים אחכ לישיבות ולא זוכרים דבר. וללמוד ליבה גם בישיבות לא יעלה על דעת אף אחד. וגם לו יצוייר שילמדו בישיבה כמה זוכרים אחכ? מה שעשו בגרות בגיל הנעורים? עין ערך ישיבות התיכוניות החרדיות המלמדים ליבה שלא מוציאים ולו אחד למקצועות ריאליים ברמה גבוהה!!
    2. כל המאמרים הנ"ל מפספסים נקודה אחת פשוטה, והיא, שהסיבה האמיתית שחרדים לא הולכים ללמוד מקצועות ריאליים רוחיים היא משום שאורח החיים החרדי בגיל 28- 35 שחשקה נפשו של אברך לצאת למעגל העבודה אינו מאפשר התמסרות מוחלטת ללימודים אקדמאיים מפרכים. כאשר אתה עם שניים שלושה ילדים והפרנסה חונקת. אין לך זמן ולא סבלנות לשבת ללמוד ולהשקיע. ולא, לא הבעיה היא היעדר לימודי ליבה כי אם הייתי רווק ומשוחרר מכל עול כמו עמיתיי החילוניים בגיל הזה בדרך כלל לא היה שום בעיה לשבת ולהשקיע וללמוד אנגלית למתמטיקה ברמה גבוהה. הסיבה היחידה שאני לא עושה את זה היא בגלל שכאשר גבר חרדי יוצא לעבוד הוא כבר במצב שצריך פרנסה כעת ואין לו את הראש לשבת ללימודים אקדמאיים מפרכים. זו הסיבה ואין בלתה!!
    לכן הפיתרון הוא שינוי אורח החיים החרדי. אולם מכיוון שאורח החיים החרדי הוא הלכה למשה מסיני( ואני לא מדבר בציניות, אלא באמת נעשה במחשבה תחילה כדי להיבדל מהחילוניים) אין שום פיתרון באופק.

  • הבלים…

    הדרך הנכונה ביותר להוסיף בתורה וביראת שמים, ללמוד רק תורה לעבוד.
    לקיים אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות.

    70 אחוז מאלו שלמדו מקצוע עובדים במקצוע אחר לגמרי אז למה לבלבל את המוח.

    השנים הטובות של הילד והנער צריכות להיות משוקעות רק בתורה, מוסר ויראת שמים. זו הערובה היחידה. לשלמות גופו נפשו ופרנסתו.

    • יעקב
      מה שאתה כותב-סותר לחלוטין את הסיפא של דברייך.
      אם לא ילמד לימודיי ליב"ה גם בישיבה הגדולה ( אם הבנות לומדות-אז מדוע לא שגם הבנים?) אז איך יפרנס אם ירצה להשתלב במקצוע שטעון לימודיי ליב"ה עמוקים?

  • שכל אחד יקבל את ההחלטות שלו וייקח אחריות על החיים שלו במקום לנסות לשנות את כל המערכת. בני התורה ימשיכו את ילדיהם לתורה וליראת שמיים ולהתבדלות, וכל השאר – איש ואישה הישר בעיניו/ה ת/יעשה. והמחירים? קטן על האמיצים פורצי הדרך. מקסימום יתחתנו זה בזה ויפתחו לעצמם מוסדות חינוך עם לימודי ליבה על טהרת הקודש. את תרומת המעשר יתרמו למוסדות שלהם שייזכו מן הסתם בתמיכה ממשלתית רחבה ויעזבו לנפשם הטהורה את צדיקי הדור וממשיכי הדרך להתמודד עם הבעיות הכלכליות שלהם בשקט… מה שנקרא – חיה ותן לחיות 🙂

  • אני לא מבינה את הערת הסיום שמופיעה בסוף המאמר ומי כתב אותה…

    כותב המאמר מדבר על הסללה מכוונת ומפורשת בכוונה תחילה בהיעדר לימודיי המשך של מתמטיקה ואנגלית בישיבות.אז מדוע כותב ההערה קובל על כך שהחרדי הממוצע הוא "חסר אונים" ו"תלוי בשלל גורמים.."?
    הרי הוא באמת כזה…!
    החרדי הממוצע תלוי במערכת החינוך החרדית שתכתיב לו אם יתקיימו לימודיי ליבה במסגרות ישיבתיות,או לא…!!
    החרדי הממוצע תלוי בחברה שקובעת שבגיל 22,23 כבר צריך ללכת להתחתן כשאין לבחור שום הכשרה מקצועית…
    ולא-הוא ייחשב כ"לא נורמלי" … !!
    (מקסימום הוא יכול לצאת לפגישות שידוכים ואז לשקר ולומר שלא מצא ענין בבחורה ושזה לא מתאים…)

  • נקודה קטנה בצד ככל שמתחילים מתמטיקה בגיל צעיר זה קל יותר,ואפילו לא צריך להיות חכם כמו שבטעות נדמה וראיה מהרוסים שרובם יודעים מתמטיקה והם לא בעלי iq גבוהה מו הממוצע מתמטיקה לא מאיימת על עולמנו הרוחני ולו היה הציבור משכיל (תרתי משמע) להתמקצע במתמטיקה זה יכול היה להיות כיוון לפתרון הרבה בעיות של הציבור החרדי לפרנסה

  • אלי, תודה רבה על המאמר, נהנתי לקרוא.

    https://www.bankhours.co.il/

כתוב תגובה:

נא להזין תוכן בתגובה
חובה למלא שם
נא למלא כתובת אימייל