את הרושם החד אודות הנטיות הגזעניות המשגשגות בחלק מהציבור החרדי קיבלתי לפני למעלה מעשור מטור עיתונאי תמים למראה. הטור לא עסק בספרדים ואשכנזים, אלא ברשמי מסע של עיתונאי חרדי שחזר מארצות הברית. כותב הטור לא נחשד אצלי מעולם בגזענות כלפי ספרדים. אדרבה, הוא היה ידוע בחיבתו הגדולה למנהיגי ש"ס. אך כשכתב על רשמיו מהתפוח הגדול, הוא לא יכול היה להסתיר את שאט נפשו מהמספר הרב של אמריקאים שחורי-עור שאליהם נחשף. הכושים האלה, הוא התלונן, גורמים לך להאמין שאכן מוצא האדם מן הקוף.
איך יכול אדם חרדי – איך יכולים אנשים תורניים שתפקידם לבקר את כתיבתו – לסבול אמירה כזו? איזה רגש סלידה עמוק כלפי המראה השחור צריך אדם לשאת בתוכו כדי שיניח בצד את כל המטען התורני שלו וישווה בין בני אדם לקופים?
מילים אלו, שחור על גבי לבן, התפרסמו בעיתון חרדי המתפאר בוועדה רוחנית. ועדה זו הייתה פוסלת בזעזוע כל אמירה שעלולה להכיל, גם בפרשנות מרחיקת לכת במיוחד, כל שמץ של זלזול בקודש, או בדל ביטוי שניתן לראות בו בבואה דבבואה של חוסר צניעות. למרות קפדנותה הרבה, אותה ועדה ממש אפשרה לעיתון להדפיס הצהרה שחלק מברואיו של אלוקים יכולים לשמש הוכחה לטענותיו של דרווין על התפתחות המינים.
ללא ספק, הכותב היה מתגונן שלא דיבר אלא לתפארת המליצה. אבל התמיהה בעינה עומדת: איך יכול אדם חרדי – איך יכולים אנשים תורניים שתפקידם לבקר את כתיבתו – לסבול אמירה כזו? גם מי שמשוכנע שכל צאצאי האפריקאים בימינו הם בגדר כנען שקולל "עבד עבדים יהיה לאחיו" (קביעה שאבן עזרא חולק עליה),[1] בוודאי יודע שגם כנען היה צאצא של אדם הראשון. גם הוא נברא בצלם אלוקים. איזה רגש סלידה עמוק כלפי המראה השחור צריך אדם לשאת בתוכו כדי שיניח בצד את כל המטען התורני שלו וישווה בין בני אדם לקופים?
עניין של צבע
האמירה הזו חידדה לי תופעה שבה הבחנתי כבר מזמן: האפליה הגזעית בציבור החרדי אינה רק עניין של מוצא, אלא גם עניין של מראה וצבע. כולם יודעים שבציבור החרדי קיימת עדתיות – נוהג להתבצר בזהות הקהילתית המקורית. התבצרות זו היא אחת הסיבות שניתן להצמיד לתופעת האפליה של מזרחיים במוסדות החינוך ובשידוכים. אולם, העדתיות מסבירה רק חלק מהתופעה, שכן שלא כל חרדי מזרחי סובל מאותה רמה של אפליה, או סופג אותם ביטויי דחייה. במקרים רבים, האפליה החרדית פועלת על מסנן מסוג אחר: צבע עור.
תמיד חשבתי שלציבור החרדי האשכנזי קל להכיל את המזרחי שמתנהג כמוהו ומדבר כמוהו. אולם כשבגרתי, הבנתי כי בעיקר קל לו יותר להכיל את המזרחי שנראה כמוהו. לספרדים המכונים "משתכנזים", או אפילו לאלה שדבקים במסורתם אך מרגישים בבית גם בקרב ציבור חרדי אשכנזי, יש בדרך כלל מכנה משותף אחד: גון עור בהיר יחסית
חרדים ספרדים רבים יעידו שמעולם לא חוו שום אפליה. זו היתה החוויה שלי עצמי במשך שנים ארוכות. תמיד חשבתי שלציבור החרדי האשכנזי קל להכיל את המזרחי שמתנהג כמוהו ומדבר כמוהו. אולם כשבגרתי, הבנתי כי בעיקר קל לו יותר להכיל את המזרחי שנראה כמוהו. לספרדים המכונים "משתכנזים", או אפילו לאלה שדבקים במסורתם אך מרגישים בבית גם בקרב ציבור חרדי אשכנזי, יש בדרך כלל מכנה משותף אחד: גון עור בהיר יחסית.
מי שחושב שמדובר בהפשטת יתר של המציאות, מוזמן לשוחח בארבע עיניים עם מנהלי מוסדות חינוך חרדים-אשכנזיים ולשמוע שאכן, מראה חיצוני משחק תפקיד משמעותי בבחירת התלמידים שימלאו את "המכסה" הידועה לשמצה. משגיח בישיבה קטנה ספרדית, החוסה תחת מטריית המוסדות של אדם ידוע מאד בציבור החרדי, סיפר לי כיצד נאלץ לאסור על תלמיד מוכשר ללכת להיבחן ב"חברון" בהנחיה ישירה של מנהל-העל של המוסדות. "איך אתה יכול לשלוח אליהם מישהו שנראה שחור כל כך?", התלונן בפניו הלה. בישיבה קטנה אחרת – דווקא ליטאית – סיפרו כיצד מתוך כל הבחורים הספרדים שנשלחו להיבחן במספר ישיבות ליטאיות בעל שם, התקבל רק אחד: "הבלונדיני". כשרשמתי את בני הבכור לגן-ילדים ומכתב הקבלה בושש לבוא, ייעצו לי עסקנים בעיר שבה התגוררתי שבעלי יערוך ביקור עם הילד במשרדו של המנהל: "הוא יראה שהילד נראה אשכנזי, והכל יהיה יותר קל." הסבירו לי. לא שמנהלי המוסדות חשודים בקבלת תלמידים על בסיס העדפה אסתטית – אבל התלמיד הבהיר "נטמע" בקלות רבה יותר במוסד. הוא אינו מקלקל את החזות הלבנה שמנהלי המוסדות מבקשים לשמר, למען יוקרתם.
עבור ספרדים כהי-עור, המסע אל הקבלה החברתית בתוך הציבור החרדי האשכנזי ארוך ומייגע הרבה יותר. כמעט כל מלמד בתלמוד תורה אשכנזי שבו לומדים תלמידים ספרדים (או תימנים) כהי-עור, זוכר את הפעם שבה נאלץ לנחם ילד ממרר בבכי, כי חבריו קראו לו "כושי" ולגלגו על צבע עורו
הצבע, כמובן, אינו חזות הכל, תרתי משמע. ספרדיים מובהקים מאד שיתנהלו במופגן בניגוד לקוד החרדי-אשכנזי, יספגו דחיה בלי קשר לצבע העור שלהם. כמו כן, ברור שתלמידים ספרדיים בינוניים לא יתקבלו לישיבת חברון רק בשל היותם בהירי שיער ועיניים. אבל כשמדובר בספרדי מוכשר עם מדד מזרחיות-מובהקת נמוך, צבע העור מעניק לו את חותם האישור הסופי. לא שישתדכו אתו, חלילה, או יאפשרו לו להיות מגיד שיעור בישיבה קטנה אשכנזית; אך לכל הפחות יותר לו ללמוד בישיבה.
עבור ספרדים כהי-עור, המסע אל הקבלה החברתית בתוך הציבור החרדי האשכנזי ארוך ומייגע הרבה יותר. כמעט כל מלמד בתלמוד תורה אשכנזי שבו לומדים תלמידים ספרדים (או תימנים) כהי-עור, זוכר את הפעם שבה נאלץ לנחם ילד ממרר בבכי, כי חבריו קראו לו "כושי" ולגלגו על צבע עורו. בתלמוד תורה מפורסם בבני ברק, נאלץ לפני מספר שנים המנהל להיכנס לכיתה ה' ולהגן על מצטיין הכיתה, ילד שחום ממוצא מרוקאי. הוא סיפר לתלמידים בהרחבה על כך שהילד הוא צאצא של גדולי עולם כמו החיד"א, בתקוה שתפארת הייחוס תשכיח את העלבונות שהטיחו בו על צבע עורו.
"בהיר?"
הטרגדיה הגדולה בתופעה הזו היא האופן שבו היא חצתה קווים ונכנסה אל תוככי הציבור הספרדי עצמו. שדכנים של בני עדות המזרח מכירים את תלי-התלים של השאלות על צבע עורם של המועמד או המועמדת. לבן לגמרי? אוף-וייט? צבע מוקה? שזוף קלות? כהה יותר? שידוכים נופלים לפני פגישה ראשונה, לפני בירור פרטים מהותיים יותר, בגלל שאלת הגוון. ולפני שמישהו יטען שמדובר בהעדפות טבעיות, ושלאדם אסור להינשא למישהו שאינו מחבב את מראהו – נזכיר שמדובר, במפורש, בהעדפות חברתיות מובהקות. על כל בחור או בחורה שבאמת אינם מחבבים מראה כהה (וזכותם, כפי שזכותם של אחרים להתעקש שלא להשתדך עם ג'ינג'יים) יש כמה וכמה שהחשש שלהם הוא חברתי נטו.
הטרגדיה הגדולה בתופעה הזו היא האופן שבו היא חצתה קווים ונכנסה אל תוככי הציבור הספרדי עצמו. שדכנים של בני עדות המזרח מכירים את תלי-התלים של השאלות על צבע עורם של המועמד או המועמדת. לבן לגמרי? אוף-וייט? צבע מוקה? שזוף קלות? כהה יותר? שידוכים נופלים לפני פגישה ראשונה, לפני בירור פרטים מהותיים יותר, בגלל שאלת הגוון
כך לפני מספר שנים אחד המשגיחים המוכרים בישראל קיבל פניה בהולה: בחור ספרדי בהיר עור התלבט אם לגשת לשידוך עם בחורה מצוינת אך שחומה, וביקש את עצת המשגיח. לא המראה הציק לו, אלא המטען הגנטי: מה יקרה, הוא דאג, אם יהיו לו ילדים כהים? האם מותר לו להסתכן בהבאת ילדים שבוודאי יסבלו חברתית בציבור החרדי? (לתוהים: המשגיח יעץ לו לקדם את השידוך, אבל רק אחרי שישן לילה על השאלה והתלבט בה רבות, מודע לאמת בשורש הדאגה של תלמידו).
החילוק הברור בין כהי העור ובהירי העור בולט עוד יותר כששניהם בני אותה משפחה. במשפחות ספרדיות רבות, חלק מהילדים בהירים לחלוטין, וחלקם כהים. הילדים הבהירים נטמעים בקלות בחברה החרדית האשכנזית, בעוד אחיהם אינם יכולים לעשות זאת. אם ההורים שולחים את הילדים לתלמודי תורה אשכנזים ולרשת בית-יעקב, כל ילד יכול לדווח על חוויות שונות לחלוטין. כאמור, היחס המפלה אינו מוגבל לחברה האשכנזית. ההורים עומדים חסרי אונים מול האבסורד: כל הילדים גדלו באותו בית, כולם אהובים וברורים ואין ביניהם הבדלים שכליים או נפשיים משמעותיים, ובכל זאת ילד אחד פופולרי בחברה ומבוקש בשידוכים בבגרותו – בעוד שילד אחר מתקשה הרבה יותר להשתלב, וסופג דחיה אחרי דחיה בשידוכים רק בגלל גון העור שלו. חלקם מפנימים בסופו של דבר את רגש הדחיה: הם בעצמם, בהגיעם לשידוכים, יסרבו לשמוע על בן-זוג או בת-זוג כהי-עור.
אפליה על רקע צבע עור
תופעת העדפת הצבע הבהיר אינה ייחודית לציבור החרדי. למעשה, יש לה אפילו שם: "קולוריזם". את המושג קולוריזם טבעה הסופרת והאקטיביסטית השחורה אליס ווקר בספר שכתבה בשנת 1983. קולוריזם, לדבריה, הוא: "יחס מפלה או מועדף לאנשים מאותו הגזע על בסיס צבע עורם". היא תיארה תופעה שהאוכלוסיה האפריקאית-אמריקאית בארה"ב הכירה כבר במשך דורות רבים. עוד לפני הישגי התנועה למען זכויות האזרח, אמריקאים שחורים יכלו להימלט מתוצאותיה הקשות ביותר של הגזענות אם התמזל מזלם להיות בהירים מהממוצע. כך, גם הם עצמם נתנו יחס מועדף לבהירים יותר ביניהם.
הניסיון להתגבר על נטיה מגונה זו מביא היום רשתות אופנה להוציא קטלוגים ובהם ייצוג של מגוון רחב של המראה האנושי. באופן דומה, חברות מקפידות לייצר בובות המייצגות את כל הגזעים האפשריים. אפילו האימוג'ים, הסמלים הקטנים המשמשים להבעת רגשות ברשתות החברתיות, מוצעים היום בקשת צבעי העור האנושי
תופעה זו אינה מוגבלת לארצות הברית בלבד: היא קיימת בחלקים גדולים באסיה ובאפריקה. במדינות אלה הפך צבע העור הבהיר סמל סטטוס של המעמד הגבוה, שמקורו בהסתגרות האליטות בארמונותיהם בקיץ, כך שעורם לא השתזף כפי שהשתזף עורם של הכפריים העמלים בשדות. נוסף לכך, המקומיים הושפעו מהתקופה הקולוניאלית, שבה הופיע האדם הלבן בתור שליט ובן לגזע עליון.
בהתאם לכך, באפריקה ובאסיה נפוץ השימוש במוצרים מבהירי עור, שחלקם גם מסוכנים מאד. צרכני מוצרים אלו מסבירים את לקיחת הסיכון בגילוי לב: כשעורם מתבהר, הם אומרים, הם זוכים ליחס טוב יותר. בכך הם אינם משלים את עצמם: השלכות הקולוריזם, בכל מקום, מדידות לחלוטין. שאנקר ודנאטאם, אמריקאי ממוצא הודי ועיתונאי לענייני מדע, כתב ב-2010 במאמר דעה שפרסם ב"ניו יורק טיימס", כי: "תריסרי מחקרים מוכיחים שגון עור… משחק תפקיד עוצמתי בקביעה מי מתקדם ומי לא… את מי שוכרים לעבודה ואת מי לא, מי מורשע ומי נבחר".[2] האפליה הזו מתחילה כבר בגיל צעיר מאד. מחקר משנת 2013 מצא כי תלמידים אפריקאים-אמריקאים כהי-עור מושעים מבית הספר פי שלושה מתלמידים אפריקאים-אמריקאים בעלי עור בהיר יותר.[3]
הניסיון להתגבר על נטיה מגונה זו מביא היום רשתות אופנה להוציא קטלוגים ובהם ייצוג של מגוון רחב של מראה האנושי. באופן דומה, חברות מקפידות לייצר בובות המייצגות את כל הגזעים האפשריים. אפילו האימוג'ים, הסמלים הקטנים המשמשים להבעת רגשות ברשתות החברתיות, מוצעים היום בקשת צבעי העור האנושי. אפשר לתהות על מידת היעילות של משטר התקינות הפוליטית בהקשר זה, אבל לפחות נעשה ניסיון מודע להתגבר על אפליית הצבעים. בישראל בכלל, ובחברה החרדית בפרט, המודעות לבעיה נמוכה בהרבה.
חוסר מודעות לאפליית הכהה
באופן כללי, החברה החרדית מתנהלת בעיוורון מוחלט לתופעת אפליית הכהה. את הבעיות של האפליה העדתית כולם מכירים, ולכל אחד יש עמדה שבה הוא מצדד, בגלוי או בסתר. עם זאת, השיפוט השטחי על בסיס צבעו של אדם אינו נושא שעולה על סדר היום. מחוץ למשפחות הספרדיות החרדיות שסובלות את תוצאותיו, הוא פשוט זוכה להתעלמות מוחלטת.
דוגמא בולטת לכך היא הצגת האדם הלבן בתור מודל אנושי בלעדי הראוי לשמו. בחוסר רגישות קיצוני, ספרי הילדים החרדיים והעיתונות החרדית מציגים, כמעט תמיד, דמויות בהירות בלבד. עד ספריו של אברהם אוחיון, שמן הסתם היה רגיש יותר לנושא, מעולם לא זכיתי לראות איור של ילד שאינו צח-עור בספר ילדים חרדי. במגזינים חרדיים (ובעיקר באלו המיועדים לנשים) הנוהגים לפרסם תמונות ילדים בשער אפשר למצוא ילד כהה-עור, במקרה הטוב, פעם בשנה או שנתיים.
בחוסר רגישות קיצוני, ספרי הילדים החרדיים והעיתונות החרדית מציגים, כמעט תמיד, דמויות בהירות בלבד. עד ספריו של אברהם אוחיון, שמן הסתם היה רגיש יותר לנושא, מעולם לא זכיתי לראות איור של ילד שאינו צח-עור בספר ילדים חרדי. במגזינים חרדיים הנוהגים לפרסם תמונות ילדים בשער אפשר למצוא ילד כהה-עור, במקרה הטוב, פעם בשנה או שנתיים
חוסר הרגישות אינו עוצר במדיום העיתונאי: לא מזמן חלפתי ליד בית ספר יסודי ספרדי לבנות של רשת "בני יוסף" (לשעבר, "מעיין החינוך התורני"). בשערי בית הספר התנוססה כרזה עליזה גדולה שהכריזה את שם בית הספר, ולצדה איור של שתי בנות עם ילקוטים: שתיהן בהירות שיער וכחולות עיניים. גם אם יש שתי ילדות כאלה בבית הספר, הן ללא ספק מיעוט זעום בבית הספר. מה מרגישות הילדות שאינן בהירות שיער – שלא לדבר על ילדות כהות ממש – כשהן רואות את התמונה שבחר בית הספר שלהן לתלות בריש גלי בשער בית הספר? האם מישהו בכלל טרח לחשוב על כך?
גם בחברה הכללית בישראל זכתה סוגיות גון העור במשך שנים רבות להתעלמות, ממש כפי שקורה היום בציבור החרדי. בשיח המעשי והתיאורטי על הסוגיות העדתיות בישראל, הוזכר צבע העור לעתים רחוקות בלבד. רק העלייה מאתיופיה בשנות השמונים העלתה את המודעות להעדפה או לאפליה על בסיס גון עור. [4]עלייה זו הציבה בפני הציבור הכללי בישראל מראה שלא ניתן היה להתחמק ממנה: בניגוד למזרחיים, שחזותם החיצונית יכלה להיות זהה לחלוטין לזו של יוצאי אשכנז, יוצאי אתיופיה לא יכלו בשום מצב "להתמזג" בתוך הקהל לבן העור.
למרות זאת, לחברה הכללית בישראל, על מאפייני כור ההיתוך הציוניים שבה, היה נשק רב-עוצמה (גם אם בלתי מודע) נגד קולוריזם: נישואים בין-עדתיים. לפי נתוני מפקד האוכלוסין האחרון (1995), 25% מכלל הילדים בני העשר היו צאצאים של נישואים בין-עדתיים.[5] סביר מאד להניח ששיעורם באוכלוסיה כיום עומד על מספר גבוה הרבה יותר. נישואים בין-עדתיים אלו הביאו לכך שהמראה "הלבן הטהור" הפך נדיר יותר בחברה הישראלית הכללית, וכך התעדכן מראהו של הצבר הטיפוסי (השוו את מראה הישראלי הממוצע בן ימינו לאופן שבו מתאר קולונל מיינרצהגן, בספרו "פרקי יומן מזרח תיכוני", את אנשי היישוב החדש בארץ ישראל שפגש, אהרן אהרונסון וחבריו בהירי השיער ותכולי העיניים) .[6] גם אם הקולוריזם בחברה הכללית בישראל טרם נכחד, הוא מתבטא כיום בעיקר ביחס ליוצאי אתיופיה; ואפילו אצלם, 12% מצאצאי העדה נישאים לבן או בת זוג שאינם מהעדה האתיופית.
הציבור החרדי, לעומת זאת, אינו יכול להתנחם בכך שנכדיו יהיו צבעוניים יותר, ולפיכך סובלניים יותר. באקלים חברתי שנרתע באופן כמעט גורף מנישואים בין-עדתיים (ולמען ההגינות, יש לציין שרתיעה זו קיימת גם בקבוצות רבות בתוך הציבור הספרדי-חרדי, הן מעדיפות באופן מובהק להשתדך רק עם יוצאי אותה עדה, או למצער עם אלה שהגיעו מארץ סמוכה), שוני בגוני העור הוא עובדה שאינה עשויה להשתנות בזמן הקרוב. הציבור האשכנזי החרדי נמצא במסלול בטוח לקראת היותו הציבור האחרון על פני כדור הארץ ששומר על לובנו באדיקות. בניגוד אליו, הציבור הספרדי ימשיך לאפיין את השוני – בתוך המשפחה ומחוצה לה.
***
אין זה מעניינו של מאמר זה לנתח את עומק תופעת הגזענות הפנים-חרדית, או את החרפה שהיא ממיטה על הציבור. בעיה זו לא נולדה אתמול, והיא לא תיפתר ביום אחד. אולם, אם את האפליה העדתית ניתן איכשהו לתרץ בתואנת הרצון לשמר מסורת ייחודית במשפחה או במוסדות הקהילתיים, הרי שלתופעת הקולוריזם אין כל תירוץ. יהודי שמתיימר להיות שומר תורה ומצוות אינו יכול, בשום כסות שהיא, להצדיק אפליה או יחס מועדף על בסיס צבע עור. אין כל סיבה שספרות ועיתונות ילדים יגרמו לילדים כהי-עור להרגיש חריגים – חריג שהוא מיעוט גדול מאד בקרב ילדים חרדיים בני דורנו. אין כל סיבה שהורים חרדיים יתמלאו דאגה עם לידתו של ילד כהה-עור, בשל החשש ממה שצופן לו העתיד. ואין כל סיבה שנערה מזרחית כהת-עור תגלה בתקופת השידוכים שכל מעלותיה אינן עומדות לה, פשוט משום שהיא "לא מספיק בהירה".
יהודי שמתיימר להיות שומר תורה ומצוות אינו יכול, בשום כסות שהיא, להצדיק אפליה או יחס מועדף על בסיס צבע עור. אין כל סיבה שספרות ועיתונות ילדים יגרמו לילדים כהי-עור להרגיש חריגים – חריג שהוא מיעוט גדול מאד בקרב ילדים חרדיים בני דורנו. אין כל סיבה שהורים חרדיים יתמלאו דאגה עם לידתו של ילד כהה-עור, בשל החשש ממה שצופן לו העתיד
יהיו אשר יהיו שורשיו של הקולוריזם החרדי, הוא מצוי כיום הן אצל בקרב עדות אשכנז והן בקרב בני עדות המזרח. אם איננו יכולים להסכים על שום דבר אחר הכרוך בשאלת העדתיות, לכל הפחות נוכל להסכים על כך: ציבור של בני תורה אינו יכול לאפשר אקלים חברתי שבו גון עורו של אדם הוא בעל משקל כה גדול, עד שלעתים הוא חורץ את גורלו. אם בקרב אחינו היהודים לא נלמד לראות קודם כל את הנשמה שמאחורי גון העור, נראה שסופנו להגיע למקומו של אותו עיתונאי שציטטתי בראשית המאמר: מוכנים כמעט להאמין שעל בני אדם שמראם החיצוני שונה לא חלה, חלילה, הקביעה הפשוטה מכל: "ויברא אלוקים את האדם בצלמו, בצלם אלוקים ברא אותו".
[1] אבן עזרא על התורה, בראשית ט', כ"ה
[2] https://www.nytimes.com/2010/01/19/opinion/19vedantam.html
[3] Hannon, L., DeFina, R. & Bruch, S. Race Soc Probl (2013) 5: 281. https://doi.org/10.1007/s12552-013-9104-z
[4] דהאן כלב, ה' (2017) גון העור בישראל – היבטים עלומים. פוליטיקה, 26, 69-102
[5] Gshur, B. and B.S. Okun (2003) Generational effects on marriage patterns: Jewish immigrants and their descendants in Israel, Journal of Marriage and the Family, 65(2), 287-301
[6] ריצ'רד מיינרצהגן היה קצין מודיעין בריטי, צפר חובב, סופר פורה, ונוכל שלזכותו נזקפים כמה ממעשי המרמה המדעיים הגדולים בהיסטוריה. בדיעבד טען שרבות מהרשימות ב"יומן מזרח תיכוני" (יצא לאור ב-1959 בבריטניה וב-1973 פורסם בעברית, בתרגומו של אהרן אמיר) – בדויות. תיאורו את אהרונסון ועמיתיו, עם זאת, תואם את המידע האחר הקיים מאותה התקופה.
תמונה: Bigstock
האם אשכנזים כהי עור מצליחים פחות בחברה החרדית? מקובלים פחות?
קולוריזם הוא רק ממד אחד של גזענות. כפי שנכתב בפירוש במאמר, צבע עור בהיר *לבדו* לא יציל את המזרחי החרדי מאפליה, אלא כשהוא מצטרף לגורמים נוספים. כך גם בצד ההפוך – אשכנזי שהבעיה היחידה שלו היא צבע עור כהה לא יופלה. אני כן מכירה אישית מקרה של אשכנזי כהה-עור עם רקע משפחתי בעייתי שהצבע היה המכה בפטיש שהשאיר אותו מחוץ לישיבה שרצה. ובמחקרים שנערכו בעולם, אכן נמצא שגם בחברות מגוונות מאד (כמו ארה"ב) לבנים בעלי עור כהה יותר סובלים מאפליה בהשוואה לשאר הלבנים.
כל המאמר היה נראה לי קצת מוזר, אבל חשבתי שאולי אין לי היכרות מספקת עם המגזר הספרדי ואולי יש שם אפליה על רקע צבע, אבל כשאני רואה דברים אלו בתגובות אני מבין שכנראה מדובר בבעייה רחבה יותר "התמסכנות כללית" ששטפה את העולם.
תודה על המאמר. בוא ננסה קצת למדנות ישיבתית, אין לי דרך אחרת לנסח את תגובתי. אין שום בעל מוסד או כל חברה שהיא שמפלה אנשים על רקע צבע עורם. אשכנזי כהה-עור, ויש כאלו, לעולם לא יידחה ממוסד לימודים על רקע צבעו בלבד. הדחייה היא בוודאי מספרדים, על רקע "גזעני" כמו שאוהבים הספרדים לומר [לא אכנס לזה כאן, הגבתי על פרקש], אלא שעדיין, בעלי המוסדות לא חשים בנוח מההתנהלות שלהם והם מנסים לעגל פינות, למשל לקבל ספרדי שדומה במנטליות שלו לאשכנזים, או לפחות דומה חיצונית לאשכנזים ולא מבליט נוכחות ספרדית במוסד. זאת אשליה להניח שהצבע כשלעצמו הוא הסיבה. כדאי לחשוב שנית.
הסיבה שילדים כהי עור לא יופיעו על שערי מגזינים היא טכנית לגמרי. הילדים שלי, למשל, הם לבנים ועדיין לדעתי לא מתאימים לדגמן אופנה, כי הם לא הכי יפים בסקאלה. אני חושב שהם חמודים ובעיניי יפים מאוד, אבל איני נאיבי, ואני יודע שיש יפים מהם שמתאימים יותר. עור כהה הוא נתון יבש, יש מדינות שלטעם אזרחיהן העור הכהה הוא היפה ביותר והלבן הוא חיוור וחסר-צבע, ויש מדינות שלטעמן העור הבהיר הוא יפה יותר. כנראה, כך מותר להניח, במדינה שלנו, כרגע, טעם האנשים [והציירים בכלל] נוטה יותר לטובת הבהיר. וגם בזה לא שייך להכליל, יש מרכיבים רבים ליופי, ויש כהים יפהפים ויש לבנים שהאף שלהם לא פרופורציונלי ביחס לכל הפרונט והם מכוערים לאללה… כהות או בהירות הינן נתונים יבשים של טעם, ואין טעם להתכחש לטעם הרווח ולביקוש בשוק.
אני חושב שלנו כיהודים דתיים, חשוב לזכור, אין כל עניין ודגש על יופי שיווקי ודוגמנות חוצות. אנחנו מכירים פי אלף בפנימיות של האדם, במעלותיו ובאנושיותו. מה ערך יש ליופי חיצוני מול יופי פנימי?!
דומני שאילו היו אומרים לי שהילדים שלי לא יפים מי יודע מה, לא הייתי נפגע מזה, ולא כי אני לא אוהב יופי, אלא כי אפילו אילו הייתה זאת פגיעה, הפגיעה הזאת היא לא בי אלא באלוקים שברא אותם, ובעיניי החשיבות של היופי היא מזערית לאין ערוך לעומת היופי הפנימי שאותו אני מעדיף לטפח ולשפר. מי שנפגע מכגון דא, צריך עבודה רצינית עם עצמו.
בכלל, חשוב לזכור, כל הטרור שעושים נגד אנשים שמזהים תכונות על בסיס מוצא, הוא [בגדול] טרור של ליברלים נגד שמרנים. ההשלכה של זה לימינו, היא שמותר לאדם להגדיר את עצמו, את מגדרו, את תכונותיו בעצמו, ומי שמצביע על העובדות היבשות, עלול גם לעוף מהעולם האקדמי והתקשורתי או הפוליטי. לדעתי זה רחוק מלהיות יהודי, כי אם בעולם אדם נמדד לפי הכלים שהוא קיבל, ביהדות המבחן הוא בכלל לא בעובדות של נקודות המוצא, אלא בעבודה ובהתקדמות העצמית, מה אדם עושה ל-מ-ר-ו-ת הנתונים שהוא קיבל, כיצד הוא מתנהג בעיני אלוקים ואדם, ולכן הנתונים והתכונות שבמוצא, הינם כלים אישיים ופרטיים של האדם כלפי אלוקים [כלומר, אלו כלים הוא העניק לו כדי להתקדם כאן בעולם, בדיוק כמו מקום וזמן לידתו] ואינם אומרים לנו – הציבור מסביב – מאומה.
ומה עם שמנים?
אנשים מעדיפים מראה חיצוני אחד על פני מראה אחר לפי מוסכמות חברתיות. שינוי מוסכמות חברתיות הוא הליך של שנים והציבור החרדי מושפע בתחום הזה מהציבור הכללי העולמי.
את מדברת על מוסדות לימוד ששם באמת אין מקום לקבלה על בסיס מראה חיצוני, ומה עם מקומות עבודה? ומה אם מדובר בעבודה ייצוגית? שם מותר לבחור בהירים ורזים?
וכשמדובר בנישואין לדעתי ודאי שיש מקום לבחירה על פי טעם אישי.
נכון, מה אשמים הכהים שנולדו כהים? מה אשמים השמנים שנולדו שמנים ומה אשמים המכוערים?
הם במהלך חייהם מופלים לרעה בלי סוף, יש לך דרך מעשית לפתור את זה?
מה אחוז האנשים שהם מכוערים באופן חריג שפוגע בהם בחיים? נמוך. יהודים כהים, לעומת זאת, יש בשפע רב. ההשוואה לשמנים לא עובדת משתי סיבות: האחת, שמן יכול – לפחות בתיאוריה – להפוך לרזה. כהה לא יכול להפוך לבהיר. השניה – בהתחשב במגיפת ההשמנה של היום, לאנשים קל יותר להזדהות עם שמנים, אם משום שהיו כאלה בעצמם, או כי יש מישהו כזה במשפחה או בין החברים. זה לא ימנע אפליה במקום בו דורשים 'ייצוגיות' אבל כן מונע תחושה של 'הם אחרים'. לא כך לגבי כהים: מי שגדל במשפחה בהירה, בקהילה בהירה, במוסד שבו בקושי יש פרצופים כהים, מפתח תפיסת עולם שבה 'אנחנו' בהירים ולכן אדם כהה הוא אחר, הוא 'הם'.
הכהים הם חלק נכבד מהציבור החרדי היום. והעובדה שקשה יותר להיות כהה בציבור החרדי מאשר בשאר הציבור הישראלי היא נקודה לרעתנו. הציבור החרדי לא מושפע מהציבור הכללי והעולמי כיום בגישה לצבע העור – הוא מושפע מגישות של פעם, בעיקר בגלל שילוב של חוסר מודעות וחוסר רצון להתבונן במראה.
אכן גם כלפי שמנים יש שמנופוביה.
ומעין דוד, להגיד ששמן יכול להיות רזה זו תגובה של אדם רזה(ואני כותבת בלי לדעת כלל מה מידותיך) וממש ממש פוגענית ושיפוטית כלפי אדם שמן.
אנשים בתפקיד יצוגי אמורים להיות נחמדים וצריכים לבצע מכירות לכן למחפשים אנשים שנראים טוב נכון שיכול להיות בחור שמן אבל נחמד וחביב והוא ימכור יותר מאשר רזה וסתום אבל המציאות היא שבדיוק כמו שנחפש מקרר שנראה יפה אז גם מוכר יפה מצליח למכור יותר טוב אבל מכיוון שסטטיסטית בחור יפה ימכור יותר טוב בעל החנות מראש יעדיף ללכת על בטוח
לעומת זאת צבע לבן מול שחום ….. המקום האחרון בעולם שחושבים שלבן זה יפה זה בחברה החרדית…. פעם לבן העיד על מעמד גבוהה היום כל בנות אירופה הולכות למכוני שיזוף לקבל צבע ורק החרדים מפחדים לצאת לשמש..
מאמר בעייתי.
משווה בין היחס לשחורי העור לבין היחס לספרדים, ומתעלם מהגורמים לכך שבאמת יש לשחורים בארה"ב בעיות שגורמות לפשע ולעוני (חד הורות באחוזים גבוהים מאד, לדוגמה).
כמו"כ לוקח נושא באמת שולי עד לא קיים במציאות של האפליה נגד הספרדים ומעמיד אותו בפרונט.
פריבלגיה לבנה איננה הבעיה, תעיד ע"כ העובדה שללבן מנברסקה יש פחות סיכוי להתקבל ל-MIT מאשר חברו השחור מניו יורק או קליפורניה.
הבעיה היא גזענות – חד וחלק. לצעוק עם תאוריות לא מבוססות לא יעזור יותר מדי.
נ.ב. לצטט סופרת אנטישמית כמקור המאמר לא מכבד את הכותבת יותר מדי.
אליס ווקר היא לא מקור המאמר, היא רק טבעה מילה שהתקבלה לתופעה מוכרת, ומאז זו המילה שבה משתמשים בהקשר זה. אנחנו לא נמנעים מלהשתמש בעברית, למשל, במילים שנטבעו על ידי אנשים רחוקים מיהדות.
המאמר לא משווה בין שחורי העור לספרדים, אלא בהדגמת תופעה שקיימת בכל ציבור (כולל באפריקה ובאסיה) של העדפה לגוון עור בהיר. ואכן, הבעיה היא גזענות: אולם הקולוריזם ראוי לפרונט, לדעתי, משום שהוא קיים גם בציבור הספרדי, ובגלל השטחיות העצומה שלו. הקולוריזם גם עוזר לגזען-בהכחשה להבין את עצמו: אם מישהו ש'לא נראה אחר' מקבל ממך יחס טוב (לפחות כל עוד אתה לא יודע שהוא אחר…) ומישהו שכן נראה 'אחד מההם' זוכה ליחס שונה, בהכרח אתה מבין שהשיפוט שלך לא אובייקטיבי. ספרדים בהירים רבים יכולים להעיד על יחס טוב יותר שקיבלו בחברה חרדית אשכנזים שפשוט לא 'עלתה' עליהם (שם משפחה ניטרלי ועור בהיר, למשל) – בניגוד לחבריהם המזרחיים במובהק, מובהקות שבה הצבע משחק חלק חשוב. את שם המשפחה הרי אפשר להחליף. את העור, לא ממש.
ואם לא ברור, הכותרת 'הפריבילגיה הלבנה' ניתנה כאן בהשאלה לעניין צבע העור, לא במשמעות הרווחת בשיח העולמי. לכן גם דוגמת הלבן-מנברסקה-שלא-מתקבל-לליגת-הקיסוס לא רלוונטית (שם נכנסים לתמונה כללי אפליה מתקנת הרווחים באוניברסיטאות האמריקאיות וזה וודאי לא קשור למאמר זה).
לא בטוח.
ברור שהגזענות היא תופעה קיימת ונפוצה, ואנשים משייכים אותה לשונה מהם. אחד מהדרכים לציור השונה הוא הצבע, אבל זוהי לא הבעיה, אלא סימפטום.
התאוריה של הצבע הלבן והפרילגיה הלבנה לעומת זאת, קצת פחות מבוססת, וגורמת לעלייה של פוליטיקת הזהויות, שרק גורמת להפרדה ולהדגשת השוני בינינו.
את כל הדוגמאות שהובאו במאמר ניתן לשייך לגזענות כפשוטה, או לאידיאל יופי.
באשר לווקר, היא מייצגת תפיסת עולם גזענית שמחלקת את העולם לשחור ולבן. מכאן למשל ,האנטישמיות שלה (או התירוץ שלה).
לא לחינם אלו שמחלקים את העולם לשחור ולבן נוטים לאנטישמיות.
הפתרון לבעיה הנוראה של הגזענות לא תבוא אל פתרונה בצורה שהמאמר מציע, ואפילו יחריף אותה.
רק נמוכי מצח מפלים. בארה"ב הוכח שהשנאה לשחורים מגיעה מלבנים עם השכלה נמוכה, ובעלי הצוורון הכחול. כך גם החרדים האשכנזים שהם בעלי השכלה נמוכה לעומת החילונים, אז הם צריכים לשנוא ספרדים כדי להרגיש גבוה יותר. מי שגורם למצב המגעיל שספרדים חושבים שבאמת שאשכנזים טובים יותר זה בעיקר ש"ס ששולחים את ילדיהם למוסדות אשכנזים. ושולחים מסר לשאר הספרדים: אתם נחשלים כי לא יקבלו אותכם … בבחירות האלו יש להשמיד את ש"ס לחלוטין ולהקים מפלגה ספרדית שכל ילדיהם ילמדו במוסדות ספרדים בלבד.
חזק מאוד נהניתי
בס"ד
כבר במהלך קריאת המאמר, חשבתי על ההקבלה להשמנה.
אמנם יהודית כתבה על כך, אך חשוב לי להוסיף את שלי;
אני באופן אישי בחורה שמנה, אמנם מטופחת, מאוד, אך שמנה.
לצערי, זה לא בדיוק אפשרי לי להוריד משמעותית במשקל מסיבות שונות שלא כאן המקום לפרטן, אך ממש כפי שהכהה לא יכול לשנות את גוון עורו.
האם אבוא בתלונה למישהו על כך?
"לך לאומן שעשעני" כבר מופיע בעבר אצל חז"ל כתגובה.
אך, יחד עם זאת שאכן אסור חלילה לפגוע בשני בכל צורה שהיא, עדיין קיימות מדרגות מבחינה תורנית.
מה אני אשמה שלא נולדתי בת לוי או כהן?
אז כן, נולדת ספרדיה, אולי כהה אולי בהירה. אך זו המציאות.
וכשם שאני בילדותי, חונכתי וגדלתי שמי שפוגע בי שאני שמנה אז הוא מסכן ולא אני, כך גם אתם, הספרדים צריכים לחנך את ילדיכם.
ואם יש מקום שלא התקבלתי בו בשל מראי, והיו הרבה, המשכתי הלאה.
למה אתם נלחמים להיכנס למוסדות שלנו?
מה אנחנו "חייבים"?
חוקית, מותר שלא לקבל אנשים לעבודה על בסיס מראה ייצוגי.
אבל בגלל סיבה עדתית, מין ודת, אסור.
למה?!
אולי מחר יבוא מישהו וידרוש שביתו תתקבל לתלמוד תורה כיוון וזו אפליה?
קבלו את המצב שאתם נמצאים בו ולכולכם ייטב.
יש לכם האפשרות להקים מוסדות טובים באמת, ברמה גבוהה, שלא כל ספרדי יוכל להתקבל אליהם אלא רק המצויינים ואתם לא מבצעים זאת, מדוע?
אה, כי אתם רוצים ללכת למוסדות אשכנזיים. מבחינתי, הבעיה אצלכם.
כמו שאני לא רוצה שילדי ילמדו במוסדות חסידיים, למרות שיש שם יותר כסף, יותר השקעה, יותר…
מראש, הגישה צריכה להשתנות קודם כל אצל עדות המזרח, שלא יפלו את עצמם.
ולא רק על צבע עור, גם בשל מוצאים שונים.
את יודעת טוב ממני כי מרוקאי לא ינשא בקלות לתימניה וכך עם עירקי, תוניסאי, חלבי..
גם אצלכם יש "דרגות"…
אגב, חברתי הטובה ביותר היא ספרדיה, אך זה עדיין לא אומר שארצה להשתדך עימם.
וזה בסדר. גם לא עם חסידים, לבנים ככל שיהיו. למרות שאני שחומה ורבים בטוחים שאני מרוקאית.
סיכומו של עניין, דרגות שונות תמיד היו וימשיכו להיות.
גם בתורה ובהלכה יש להן מקום לא מועט.
יחד עם זאת, אסור בתכלית האיסור לפגוע באדם מכל סיבה שהיא.
אך, תקידו של כל אדם לחנך את עצמו וצאצאיו, והברירה ביד כל אחד מה להנחיל להם.
יהודיה, את חוזרת על ענין הדרגות שוב ושוב (בתגובות שונות) ולדעתי את מפספסת נקודה חשובה ועיקרית בענין זה.
אם אלוקים טבע בבריאה את ענין הדרגות הוא גם זה שקבע אילו דרגות קיימות, ולמורת רוחך הוא לא קבע שאשכנזים הם דרגה מעל ספרדים ולא שרזים הם דרגה מעל שמנים ואפילו לא שבהירים הם דרגה מעל כהים.
צר לי אבל זה המצב, וכל עוד לא קיבלת כתב מינוי היישר מאלוקים לבצע הדרגה בעם, לא את ולא עסקני הציבור ממנו באת, אין לכם כל זכות לעשות זאת.
משתתפת בצערך 🙁
מאמר יפה שמעלה נושא חשוב ביותר מהתת מודע אל הרובד הגלוי, לא ראיתי עד היום מאמר שעסק בזה בהקשר החרדי.
בתור תימני בהיר שלומד בישיבה ליטאית אני יכול בהחלט להזדהות עם תוכן המאמר, יוצא לי לקבל פידבקים מאנשים שבאים "לפרגן" לי על כך שאני לא נראה תימני…
אני חושב שכל מי שלמד במוסדות ליטאיים מקבל את הסטריאוטיפים האלה built-in, מניסיון אישי קשה מאוד להשתחרר מהם.
הערה קטנה:
לדעתי ההקבלה בין נושא השידוכים לעניין הקבלה במוסדות (לא רק במאמר שלך) מטשטשת בעיני את עוצמת האפליה.
קשה לבקר אדם על בחירותיו בנושא השידוכים, בכ"ז זה עניין אינדוידואלי, מה שלא נכון בכלל בעניין האפלייה במוסדות שם זה גזענות טהורה כפי שהיטבת לתאר במאמרך.
מעניין מה משה חיים פרקש (לדעתי: הגזען) שניסה לעשות רציונליזציה לאפליה החרדית יאמר על המאמר?
תימני, הא? אז אולי תסביר לי למה אצלכם לא רוצים הבהירים להתחתן עם הכהים? ולמה אני בתור שדכן, שומע יותר מפעם אחת מתימני, שמבקש שאמצא לו שידוך, אבל שלא יהיה "כושי סמבו"? אני מתבייש לשמוע את זה, אבל זה נאמר!
נאורות בשקל
הציטטה הפותחת מאמר, מתוך מאמר בעתון חרדי.
ככל שמדובר על גויים, מאוד מקובל בקרב כותבי הספרים, גם ה"קדושים", להשתמש בכל דבר בשביל לגנות אותם וכל הקשור בהם בכל דרך אפשרית.
יש לזה גם קישור הלכתי מסויים מצד איסור "לא תחנם", לא תתן להם חן.
הרב שמשון פנקוס הביא בשם הרב ליס, שצריך לדבר בצורה כזאת, כי אם לא ידברו על גויים לשלילה, זה יגרום להתבוללות.
לעניות דעתי, זו גישה מוטעית. העולם היום הוא כפר גלובלי, וכל נער או מתבגר שיתקל בגוי, עלול לראות שה"שד איננו כל כך נורא".
מבחינה זו, השימוש בצבע העור בשביל לדמות אנשים לקופים, הוא רק חלק קטן ממסע השיימינג ודלגטימציה שעושים לכל אלה שאינם יהודים. והדבר נחשב אף לדבר מצוה.
לגויים הלבנים יש דרכים אחרות, איך לעשות להם שיימינג.
זה נשאר עוד מהתקופה, שהגויים סיפרו כל מיני בדותות על יהודים, והיהודים גמלו להם בשיימינג משלהם.
אבל מעניין היה למצא במאמר, שההפליה על רקע הצבע היא אופיינית גם לציבור הספרדי.
וכן אפלייה על רקע מוצא בשידוכים.
הדברים הם אמת לאמיתה, לפי הידוע לי.
במאמר נתבאר כהנחה פשוטה, שהעדפת אנשים בעלי עור בהיר על פני אנשים בעלי עור כהה הוא דבר מופרך ופסול מעיקרו.
יתכן, שזו תפיסה מודרנית.
אבל במקורות שלנו, אנו מוצאים בכמה מקומות כהנחה פשוטה וטבעית, שהעור הבהיר והלבן עדיף על פני העור הכהה.
1. בשיר השירים "שחורה אני ונאוה בנות ירושלים" (שיר השירים א' פסוק ה') ופירש רש"י
"אתם רעיותי אל אקל בעיניכם אף אם עזבני אישי מפני שחרות שבי כי שחורה אני על ידי שזיפת השמש ונאוה אני בחיתוך איברים נאים, אם אני שחורה כאהלי קדר המשחירים מפני הגשמים שהם פרוסים תמיד במדברות קלה אני להתכבס להיות כיריעות שלמה"
דהיינו, יש כאן הנחה ברורה, ששחור הוא פחות יפה.
2. בבראשית "עתה ידעתי כי אשה יפת מראה את" (בראשית י"ב פס' י"א) ופירש רש"י רש"י בראשית פרשת לך לך פרק יב פסוק יא
"ופשוטו של מקרא הנהר נא הגיע השעה שיש לדאוג על יפיך, ידעתי זה ימים רבים כי יפת מראה את, ועכשיו אנו באים בין אנשים שחורים ומכוערים, אחיהם של כושים, ולא הורגלו באשה יפה"
דהיינו שברור, שהמצרים המקוריים, שהיו שחורי עור יהיו להוטים אחרי אשה שצבע עורה לבן.
3. בסוטה, גבי אשה שנחשדה בחוסר נאמנות לאישה ועברה את הבדיקה בבית המקדש על הפסוק "ונקתה ונזרעה הזרע"
תלמוד בבלי מסכת סוטה דף כו עמוד א
אם כן, מה תלמוד לומר ונקתה ונזרעה זרע? שאם היתה יולדת בצער יולדת בריוח, נקבות – יולדת זכרים, קצרים – יולדת ארוכים, שחורים – יולדת לבנים.
מכח שלושת הראיות הללו, אני מסיק, שהעדפה על בסיס הצבע מעוגנת במקורותינו, ולפי זה עלינו לראות אותה לגיטימית.
נפלא ממש. למה לא להעמיק עוד קצת במקורות, כדי שנוכל להביא משם הוכחות לכך שמותר להעדיף קבלת תלמידים בהירים על פני כהים, למשל?
אין ספק שיש שורשים היסטוריים להעדפת עור בהיר יותר. למעשה, נושא זה נידון בפירוש במאמר. כל זה לא קשור בכלום למוסריות המצב שבו אדם חווה אפליה בחייו על בסיס צבע העור שלו, או להיגיון בכך שאדם נמנע מלהינשא לבת זוג כהה לא בגלל טעם אישי אלא משום חשש חברתי.
בנוסף, מי שרוצה להיצמד בדבקות להגדרות היופי במקורות, עלול למצוא עצמו במבוכה מול אידיאל היופי המודרני, שלא עולה בקנה אחד, למשל, עם תיאורים מסויימים בשיר השירים. וזה עוד לפני שנכנסים לפרקטיקות התקשטות מעוגנות לחלוטין במקורותינו כמו ענידת נזמים באף, שאף תקנון צניעות לא יאשר אותם בזכות 'הנחה פשוטה וטבעית במקורות'.
זה טוב ויפה שיש מקורות אולם אינך יודע מהו ה"בהיר" אליו מכוונים המקורות. יותר פשוט להניח שמדובר על היחס בין שחורי עור של היום למראה ספרדי אופייני של היום, שהרי באותם ימים אירופה עדיין לא הייתה מיושבת…
כל שלושת המקורות הם לגמרי לא רלוונטיים. אכן, אפשר לראות בהם את ההעדפה האנושית למראה בהיר מבחינה אסתטית, ואין בזה כל חידוש שהרי המציאות מוכיחה שכך היא דעת רוב בני אדם. אין שום קשר בין זה לבין ההשלכות המפלות עליהן דובר.
מעיין,
אולי אפשר לחדש לך…
אולי בהשראת אירופה ומה שעברו בה, לא רק ספרדים. בציבור אשכנזי, בחלקו, בלונדינים יותר…
יותר מטופחים, יותר מקובלים…
אני מכירה מספר משפחות שבהן רוב ילדים כהים, וילד בלונדיני זוכה לסוג של פינוק. בלונדיני, יש לו את זה… מכירה מקרוב.
אולי זה על רקע מלחמת העולם, בה צבעים אריים היו כרטיס כניסה ולפעמים הצלה, ילדים במראה ארי קל יותר להציל, בכל מקרה, הערכה לבהיר ולבלונד קיימת, וקטלוג בתוך הציבור האשכנזי או לפחות חלקו מצוי מאד.
אז הנושא, אינו ספרדים.
פריוולגיות בצבעים בהירים, כן, קיטלוגים חברתיים.
כמו עוד קיטלוגים ומוסכמות. ללא קשר למוצא.
ואגב, לא רק בציבור היהודי או החרדי. גם בעולם הגדול.
התגובה שלך נכונה אבל חלקית.
זה נכון שהאפליה אינה דווקא ספרדית אלא גוון העור וכמו דהוכחת. אלא שעדיין יש להדגיש ולחלק בין הגזענות והאפליה הכללי לבין אותה הגזענות שבמגזר החרדי. אין כאן המקום להאריך בזה אבל אומר בקצרה שאני רואה את הגזענות במיגזר החרדי כמוטציה אכזרית שהתפתחה והשתכללה מהגזענות הכללית שחיו בצילה יהידים אשכנזים רבים במדינות אירופה התפתחה הרבה מעבר ממדים של צבע ויופי חיצוני אל עבר הערכה מהותית ופנימית של האדם. הגזענות המוטציונית הזו איבדה כל פרופורציה עד שבקרב אנשים לומדי תורה ראשי ישיבות רמים ועוד שאני באמת מעריך ומכבד אותם שעליהם ועל תורתם העולם עומד…עדיין איני נמנע מלציין נקודה שהנני חושב שהיא ראויה לתיקון בפרט מצדם ומתוקך תפקידם ומעלתם (איך אמר לי פעם אחד מגדולי הדור, כתוב "והאיש משה וגו'" ללמדנו שען גדלותו עדיין היה הוא 'איש' נשצה גבוהה ביותא אבל ידיין לבושה הוא חומרי אולי הכי מזוקק אבל עדיין…), שהנה אפילו הם משקרים לעצמם בענין הגזענות שלו ישיאו לביתם ספרדי רק מחמת שוני באופי ודומיו. שזה ודאי אינו אמת…
אינני מאשים גזענים מחמת שזוהי המציאות אליה נכנסו. ואם יש טענה היא על אלו שבידם לשנות וחושבני שחובה זו מוטלת על אנשי ההנהגה התונית הדתית כמו בכל עניניי חיזוק הדת במישורים של בין אדן למקום ובין אדם לחבירו. אלא שמשום לא שמעתי מעולם כל רב מכל עדה שהיא שצדבר על תיקון ענין זה. ואין לומר שלא עליהם החובה לתקן העולם כולו, שהרי בכל ענייני הדת אין פונים מנהיגנו לשנות את כולם אלא לשמר את הבני עליה ואת המיעוט הזך וכו א"כ למה שלא ישנו את המיעוט הזך גם בענין חמור זה (בין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר).
עוד ב הערות קטנות
1. גזענות בפרט בקרב האשכנזים שורשה מדימוי עצמי נמוך שהתפתח ברבות השנים בזמן הגלות ובפרט בזמן המלחמות. תעיינו בזה…
2. בנוגע לטענת אנשי הדת החרדים שאין כאן גזענות אלא שוני תרבותי באופי ומסורות. ארצה הציג בפניהם את אחת ממירות חז"ל החשובות שבש"ס שמשום מה אינה מוכרת בקרב חובשי בית המדרשות. המימרא מציינת שאע"פ שהללו מטהרים הללו מטמאים הללו אוסרים והללו מתירים, אפילו הכי לא נמנעו בית הלל ובית שמאי להשיא בנותיהם לבניהם וכו'. ואין לומר שהשוני בינהם הוא רק ענחם של דינים טכנים ולא שינוי באופי. שהרי העידו חז"ל שנקבעה הלכה כבית הלל ולא כבית שמאי אף על פי שבית שמאי היו חריפים יותר והיינו משום שהיו בית הלל נוחים יותר בתוכונות נפשם שלא היו קפדנים… אכ השוני היה גם ענין של אופי וגם ענין שוני דיני ובכל זאת לא נמנעו מלישא וכו' ועליהם נאמר כך מוזכר שם בגמרא "האמת והשלום אהבו".
חברים בואו לא נפחד מהאמת. אלא אדרבא נכיר בה וננסה לשנות עיוותים שנולדנו אליהם ולברא עולם טוב יותר.
אינני מבין את הסרקזם. אז המקורות אינם רלבנטיים לצורך הדיון, כי אבד עליהם הכלח חס ושלום? הנה מבואר, שיש יתרון לבעלי העור הלבן. למה שזה ישתנה היום, יותר מבימי המקרא והתלמוד?
מאידך גיסא, ברור שהתיאורים בשיר השירים הם לא כפשוטם, ויש בהם רמז יותר מפשט. אבל הבאתי עוד שני מקורות, להראות שהתפיסה הזאת היא מונחת באנדרסטייטמנט פנימי. וודאי לא יהיה נכון לומר שזה מופקע.
ואילו היינו מוצאים מקור להעדפת סוג תלמידים זה על אחרים, בהתאם לכללי הפסיקה וההנהגה, כך היינו נוהגים.
בהנחה, שכאן כותבים חרדים לחרדים, כמובן 😉
האם מצאנו בתורה או בחז"ל הצדקה לאפליית כהי עור? לא. מה שמצאנו הוא התייחסות למציאות חברתית שהייתה אז שבה עור בהיר נחשב יפה יותר. המאמר לא רק שלא חלק על כך אלא הציג את ההתייחסות המסורתית הזו (כולל בחברות כהות בכללן) במפורש.
אולם המציאות החברתית שמתארים חז"ל אינה תורה למשה מסיני שמחובתנו לשמר היום. לדוגמה, חז"ל קובעים במפורש שחרש פטור מהמצוות, ורוב פוסקי דורנו פוסקים אחרת, כי אי אפשר להשוות בין מציאות החיים של חרש דאז (שהיה בהכרח גם אלם) למציאות החיים של חרש היום. האם שמעת על מוסד חרדי שיתנגד לקבל תלמיד חרש כי מעוגן במקורות שהוא ממילא פטור מהמצוות ואין טעם לבזבז עליו זמן ומשאבים שאפשר להקדיש לחינוך אחרים, שאינם פטורים? אני מניחה שלא.
למי שמסתפק בכך שהיחס לשחורים מתאר מציאות רווחת ולא יותר די לעיין במה שהתורה כותבת במפורש על משה רבנו: "כי אישה כושית לקח". ועל אף שבתלמוד בבלי מפורש במשמעות 'משונה במעשיה' ורש"י כותב גם הוא הסברים שאינם כפשוטו, בעלי התוספות כותבים שאכן מדובר באישה כושית ממש, והאבן עזרא אף כותב שמדובר בציפורה עצמה, כי בני מדיין היו כהים ככושים. אז מה, נבחר סלקטיבית את הפירושים שמתאימים למסקנה אליה אנחנו רוצים להגיע, כי היא מאפשרת לנו לחיות יותר בנוח עם עצמנו?
השימוש במקורות לא נועד להצדיק את הדרך, אלא רק להסביר כי הנטיה הקימת ליופי הבהיר היא טבעית לגמרי ולא טרנד שהתחיל מתישהו בהסטוריה בעקבות אפנה כזו או אחרת. את חוזרת שוב ושוב בדברייך כי גם אם זה כתוב במקורות, המקורות לא מצדיקים אפליה בגלל זה. זה נכון לחלוטין, אבל תמים לגמרי. היום ה'פריבילגיה הלבנה' מתבטאת לדוגמה בקושי בקבלה למוסדות, אבל תהיי בטוחה שגם בדורות קודמים היתה גם היתה פרבילגיה כזו שהתבטאה בדרכים אחרות. הדורות ההם לא היו מושחתים פחות.
ומה בדיוק גורם לך לסבור שנושא המאמר הוא השוואה בין רמת השחיתות המוסרית של דורות קודמים וזו של דורנו?
הנקודה שלי – ואני חוזרת עליה בפעם המי-יודע-כמה – היא פשוטה: אם בציבור החרדי הישראלי *כיום* קשה יותר להיות כהה עור מאשר במגזרים אחרים בישראל, זו תעודת עניות עבורנו. הא ותו לא.
ממש לא רק בציבור החרדי. עיני ראו ולא אחר בבית חולים תל אביבי מרכזי, אחות ראשית מתעדפת מחכות בתור במיון יולדות לפי מוצאן….. תסתכלי על הפרצוף של הפוליטיקה הישראלית. ע"ע מירי רגב ודומותיה/דומיה. גם הם מתבכיינים בתקשורת הישראלית בלי סוף על אפלייתם הגזעית, ממש כמוך בבמה הזו וכקודמייך. אין חדש תחת השמש, פשוט היום גם את יכולה להביע את דעתך במקום שקורא לעצמו "חשיבה והגות חרדית", ולהתבכיין כאילו רק הציבור שלנו גזען. ואולי תפני בטענות גם למפלגה שלכם, שבכל מערכת בחירות מוציאה שוב ושוב את השד העדתי מרבצו כדי לגרד עוד איזה מנדט מהנחיתות המזרחית. מה זה היה אמור להיות "קמפיין השקופים"? זה ציבור שמכבד את עצמו? אתם פשוט ציבור בכיין. ויפלו אותך בכל מקום עם צבע עור כהה, לא חושבת שיש מה לעשות פשוט תגידי תודה שאת בהירה כמו שהצהרת ותמשיכי הלאה. לא תמיד תיקון נעולם הוא דבר אפשרי.
מעיין, מאמר כואב ופוגע בבטן הרכה.
רוצה רק להוסיף על תיאוריית הקולוריזם.
לצערי, במוסדות החינוך בת ספרדיה עם צבע עור כהה שתתלבש באופן לא מאד תואם את התקנון תיקרא "פרחה"/שבבניקית וכד' לעומת זאת בחורה בהירה שתלבש את אותם בגדים היא רק "מודרנית"…
שרה שפר,
מה זה משנה איך קוראים לזה? מתכוונים לאותו דבר…
אכפת לך אם זה בביטוי מערבית או בעברית מכובסת?
מרים: את שואלת ברצינות? אם יאמרו על הבת שלך שהיא 'שבבניקית' תרגישי בדיוק אותו הדבר כאילו אמרו עליה 'מודרנית'?
'מודרנית' אמנם מגיע עם קונוטציות שליליות מסויימות בחלקים גדולים מהציבור החרדי, אבל לפרחה/שבבניקית יש קונוטציות קשות הרבה יותר בכל חלקי הציבור.
שמענו כבר שמחפשים שידוכים ל'בחורה מודרנית'. טרם שמעתי שמפרסמים על הניסיון למצוא שידוך ל'בחורה פרחה'…
מעין דוד,
מודרנית זה תאור כולל, פרחה קצת יותר פרטני. זה מודרני בסגנון זול…
לא תמצאי בשידוכים בחורה פרחה כי מגדירים את זה מודרנית, הוא אשר כתבתי.
הגבול בין פרחה ומודרני דק מאד, וסובייקטיבי, כל מיני סגנונות התנהגות שאצל אחד מכונים פרחיים, אצל אחר הם מודרנים. כמעט כל פרח מגדיר עצמו מודרני או פתוח… אין הבדל ברור. ענין של מוסכמות בכל חברה מה מודרני מקובל, ומה לא. ואז מוגדר כפרחי.
הבעיה של הקלוריזם עתיקה כימות עולם. (והוכיחו לך את זה אפילו מהמקורות) ולא קשורה לבעיה של אפליה בין ספרדים לאשכנזים ביהדות החרדית.
אם כבר ספרדים נגועים בה הרבה יותר, אצל אשכנזים שאלת גוון העור לא עולה כלל בשידוכים, וגם לא בלידת התינוק/ת.
להאשים את האשכנזים גם בזה זה פתטי וילדותי, במיוחד לאור זה שאת בעצמך יודעת על הבהרת העור אפילו בסין ששנים היתה מנותקת מציביליזציה מערבית. אם כבר, וגם זה לא הייתי מאשימה את הספרדים שלמדו את האשכנזים ממנהיגם המגונה להתייחס לאדם לפי צבע עורו.
ונטיה של אדם בשידוכים בהחלט מוכוונת ממה שהוא ינק בבית, אם כל פעם שנולד תינוק השאלה בבית היתה מה צבע עורו וממי הוא ירש את העינים (אם רצון עז שירש דוקא מסבתא אליזבט את העינים הכחולות..) גורמת לו לחוש הערצה ובעקבות כך משיכה למודל האדם הלבן.
אצל אשכנזים אין בעיה להיקרא כהה ויפה בשידוכים בניגוד לספרדים… לצערנו.
אכן, הקולוריזם הוא לא בעיה חדשה. נדמה לי שכתבתי את זה כאן כבר, גם במאמר וגם בתגובות, לפחות פעם אחת או שתיים. בציבור החרדי, עם זאת, יש לו משמעות רבה יותר *בגלל* האפליה העדתית, כפי שגם כתבתי כאן כבר, כי גם במקום שאין העדפה אסתטית נוצרת העדפה חברתית. לא מדובר כאן ב'מי יירש את העיניים הכחולות של דודה אליזבת וייראה כמו אירופאי קטן' ואפילו לא ב'מי יהיה הילד בעל המראה הארי שיהיה ניתן להצילו אם השואה תחזור על עצמה' כפי שכתבה כאן מגיבה אחרת. במקום זאת, הילד בעל הצבע הבהיר הוא ילד שיהיה קל יותר להריץ אותו במסלול החינוך החרדי. ממילא, ההשוואה לאשכנזים כהים לא במקומה. חרדי אשכנזי רגיל לא מתמודד עם נומרוס קלאוזוס ועם אפליה ממסדית בתוך הציבור ולכן המשמעויות החברתיות של גוון העור שלו זניחות, חוץ מאשר במקרים מיוחדים מאד.
סין העתיקה ודומותיה, עם כל הכבוד, לא ממש קשורות לכאן: רוב העולם כבר מודע לבעיית הקולוריזם ולפחות מנסה להילחם בה. אם קשה יותר *היום* להיות כהה בציבור החרדי מאשר בכל ציבור ישראלי אחר, האם עלינו להאשים בכך את אנשי המזרח הרחוק? את חז"ל?
בשורה התחתונה, עם זאת, אכן כיוונתי את המאמר במפורש לבני כל העדות. אני חושבת בהחלט שחרדים ספרדים צריכים בעצמם להילחם בקולוריזם בתוכם, למרות שעבורם גוון עור הוא אכן עניין בעל השלכות אמיתיות יותר מאשר עבור כהי עור במגזרים ישראלים אחרים.
בקיצור אם נסכם את דבריך. הקולוריזם זה תופעה מגונה שנמצאת בכל העולם ברובד כזה או אחר.
בציבור החרדי היא נמצאת רק אצל הספרדים, ואין להאשים אותם שקשה להם להתנער ממנה כי זה מה שנותן להם את היכולת להתערב במוסדות אשכנזים.
יופי, אז יש תרוץ, כל הכבוד. (מסכנים הספרדים החילונים שאין להם את מי להאשים)
כשמסכמים משהו לא אמורים לקרוא אותו קודם? כתבתי בפירוש שקולוריזם קיים בכל הציבור החרדי, אלא שגם האשכנזים וגם הספרדים משתמשים בו כבסיס לאפליה רק כלפי ספרדים, בדרך כלל. אצל הספרדים שאינם חרדים הקולוריזם כמעט ולא קיים כי הם כמעט ואינם חווים אפליה על רקע זה (בוודאי ובוודאי לא אפליה בקבלה למוסדות לימוד!). אם קשה לך להאמין, פשוט שוחחי עם בעלת תשובה וותיקה כהת עור ושמעי ממנה איך הגוון שלה הפך לחיסרון משמעותי רק אחרי שחזרה בתשובה… לי, למשל, יש חברה טובה שחוותה את התהליך הזה. בסופו של דבר היא נישאה לבעל תשובה אמריקאי (כחול עיניים ולבנבן), והיא מסרבת לחזור לגור בארץ. אני לא יכולה לומר שאני לא מבינה אותה.
מצטערת, הנסיון שלי בשנות חיי הוא שונה.
אני אשכנזיה, יש לי גיסים וגיסות מכל הגוונים, בחיים לא התייחסנו לצבע עור של כלה חדשה כמו שלא התייחסנו לצבע עור של תינוק שנולד.
הפעם הראשונה שנחשפתי להתייחסות כזו היתה כשניסיתי להציע את חברותי הספרדיות בשידוך, והייתי צריכה לרדת לתת גווני פנטון של מוקה עם חלב.
שכנות חרדיות ספרדיות (שולחות לחינוך ספרדי) שהתחתנו עם בעל כהה יותר אמרו שזה היה להם קשה, אצל אשכנזים זה לא שאלה כלל.
אני גרה בשכונה מעורבת, יצא לי לדבר עם אמהות שאינן חרדיות שמקוננות לי על "זו הילדה הכושית שלי, אבל זו הילדה היפה(בהירה)".. גם ראיתי תוכנית של בייבי בום, שם אמהות חילוניות (ספרדיות) מדברות כל כך הרבה על הצבע של התינוק העתידי.. ולא נראה לי שזה בגלל שהן חושבות שיום אחד הוא יחזור בתשובה…
בקיצור, קצת מוגזם להאשים את האשכנזים בקולוריזם של הספרדים, במיוחד שהוא נפוץ בכל המדינות שבהם יש כהי עור, כמו הודו סין כלל ארצות ערב. כן כן, **בכל ארצות ערב עד ימינו** יש התייחסות מירבית לצבע העור. יותר סביר להניח שזו תופעה מבישה שהם הביאו איתם מהבית כשעלו ארצה.
קראי למשל על https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%90%D7%98%D7%9E%D7%94_%D7%9C%D7%95%D7%93%D7%94%D7%99
אנחנו לא חוזרות שוב ושוב על אותם דברים בדיון הזה? כן, הקולוריזם הוא תופעה היסטורית ותרבותית נרחבת. הנקודות שלי ספציפית לגבי החברה החרדית הן 1. העור הבהיר משמעותי יותר בציבור החרדי (ראי ענייני הקבלה למוסדות) 2. בגלל שבציבור החרדי אין נישואים בין עדתיים, הבדלי הצבעים חדים יותר. בציבור הישראלי הכללי נישואים בין עדתיים יצרו ערבוב של גנים שאכן מתבטא במראה הישראלי הממוצע, בעוד הציבור החרדי אשכנזי נשאר לבן מאד (עם כל הכבוד לאשכנזים הכהים המעטים, שגם הם לא בדיוק בגווני יוצאי תימן).
מה ראית אצל השכנות שלך אני לא יודעת, אבל אם אנחנו משתמשים באנקדוטות, הרי במשפחתי המורחבת ובקרב חברותי אני רואה שהחרדים חוששים ברובם מנישואים לבני זוג כהים והלא-חרדים ממש לא – וכפי שהדגשתי, לא בכל המקרים זו העדפה אסתטית. הרי ראית את המגיבים כאן שציינו שהם מכירים מניסיון אישי אפליה מצד מוסדות ואנשי חינוך אשכנזים על בסיס צבע עור – את באמת חושבת שאין לזה השפעה על קולוריזם בציבור החרדי הספרדי? הגישה להפלות *בפועל* על רקע צבע עור (ולא רק להעדיף אסתטית או לשבח בהתלהבות את יופי העור הבהיר!), מאפשרת לקולוריזם לא רק לשרוד בקרב הציבור החרדי הספרדי אלא אפילו להתחזק.
בקיצור, אני ממש לא מתרשמת מהצהרות כמו 'אצלנו האשכנזים מעולם לא דנו בצבע העור של הכלה החדשה או התינוק החדש' – לפחות כל עוד זה לא מתלווה למציאות שבה צבע העור הוא לא אישו גם אם מדובר בתלמיד ספרדי שמבקש להתקבל למוסד, ואין שיפוט שטחי ומזלזל של ספרדים רק בגלל צבע העור שלהם.
את צודקת לחלוטין בנושא האפליה הפחותה ל"משוכנזים", ואת הסיפורים בענין הקבלה למוסדות על רקע זה אני מכירה מקרוב. אך את ממש טועה בקשר להעדפה אפילו של המזרחיים עצמם לבהירי עור (בשידוכים למשל) ועל הסלידה מהמראה השחור. מה לעשות, הבהיר יותר הוא יפה יותר. עובדתית. תסתכלי מה כותב רש"י על תושבי מצרים כהי העור בפרשת ירידת אברם ושרי למצרים. הסלידה מהכהה היא מימות עולם, וגם הכושים באמריקה במאבקם הצודק לשחרור ושויון טבעו את הסיסמה "Black is nice" , בניסיון זהה לשלך לבטל כל הבדל אסתטי בין הגזעים.
החידה שלך אינה חידה אלא השערה שלך על סמך סיפור או שנים.
אבל ברור לכל הכותבים כאן שהחברה שמייחסת חשיבות גדולה לילד מיד עם לידתו איזה צבע יש לו הם הספרדים האינטלגנטים ולא אוכלי מופלטות כמוני.
וברור שהקשר בין זה לבין אפליית הספרדים הוא מקרי בהחלט. במיוחד שגם לסבתא מסעודה בת שמונים הקולוריזם מאוד חשוב.
מדוע בחרת להתעלם מלהגיב מדוע הספרדים מתעלקים עלינו ולא אנחנו עליהם הרי מההיסטוריה אי אפשר ללמוד דבר וכיצד נוצר פער משמעותי כל כך? לפי דעתך אז מדוע מדוע היום בארץ יש לספרדים תרבות נחותה שהאשכנזים לא סובלים אותם? מאיפה זה בא?
אינטלגנטיות מתבטאת בעיקר בטיבם של טיעונים ולא בטיבם של הצטעצויות לשוניות.
על הגזענות הפנימית שמענו כבר שהיא עולה על האשכנזים, ששם לאף אחד לא איכפת אם המוצא הונגרי, פולני, ליטאי, ואפילו רומני.
כעת משהו חדש מתגלה לי שבתרבות הספרדית עניין גדול מצבע העור והעינים של הילד, כך ממש בלידה זה נורא חשוב.
נו! למול תרבות מפוארת כזו קשה לחשוב שאשכנזים הם לא עליונים…
שמעת פעם על ההוא שרצח את ההורים שלו ובשלב הטיעונים לעונש ביקש מבית המשפט לרחם עליו כי הוא יתום? זו בדיוק המקבילה למי שמתיימר לייצג תרבות שהתנהלה באופן בלתי מוסרי כלפי תרבות אחרת, ואז להעניק שיפוט מתנשא לתגובה שההתנהלות הזו עוררה בתרבות השנייה.
הפלא ופלא, אבל במגזרים אחרים, אפילו 'עם תרבות ספרדית' מודגשת יותר, כיום אכן עניין צבע העור כמעט ואינו משמעותי. החשיבות הקיצונית מוענקת לו במגזר החרדי ספרדי בגלל הכרת המציאות בשטח של אפליית הכהים, בעיקר בקבלה למוסדות חינוך.
כן! ממש את בטוחה בזה?
לפני שהספרדים הופלו על ידי האשכנזים הצבע לא היה בכלל פרמטר חשוב עבורם. הכל רק בגלל האפליה?
במה עוד האשכנזים אשמים?
קראת פעם את התיאורים של אנשי העליה משנותיה הראשונות של המדינה איך הם מתארים את הספרדים? זה גם בגלל האשכנזים? (את אינטלגנטית ואין לי ספק שאת מודעת לתיאורים הללו רק את מעדיפה לברוח מהמציאות)
אני מאמין לתיאורים שלהם באמונה שלמה בפרט שחלקים גדולים מהתיאורים שלהם מאפיינים את הספרדים עד היום.
אם נתחיל לצטט כל תיאור היסטורי שנכתב פעם על קהילות ישראל, חוששתני שהתוצאה לאו דווקא תהיה ניצחון בנוק אאוט לצד אחד… כפי שכבר הפניתי מגיב אחר במאמר אחר כאן – קראת פעם את 'היהודי הנודד הגיע' של אלבר לונדר, שביקר קהילות יהודיות רבות באירופה של בין שתי מלחמות העולם? אחרי שתקרא נוכל לקיים דיון האם תיאורים כאלה, מדוייקים ככל שיהיו, מקדמים משהו בדיון שמתקיים בתשע"ט. וספציפית לעניין הקולוריזם – אם יש ספק בחלקה של החרדיות בעניין, כל מה שצריך לעשות הוא לבדוק עד כמה גוון העור קריטי בעיניו של ספרדי חרדי בהשוואה לספרדי שאיננו חרדי.
את מניחה ללא כל הוכחות שהקולריזם נפוץ אצל משפחות חרדיות ספרדיות יותר מאשר משפחות ספרדיות לא חרדיות. השערה היפותטית שאת מעלה גם בלי הוכחות שהסיבה שהקולוריזם נפוץ אצל משפחות ספרדיות חרדיות הוא בגלל האפליה האשכנזית לפי צבע.
ועל סמך שתי השערות לא מבוססות את מאשימה את האשכנזים.
אני למשל חושב שאפשר למצא סיבה אחרת מדוע הקולריזם נמצא אצל משפחות ספרדיות חרדיות כיון שהם פרימיטיביות יותר ממשפחות שאינם חרדיות והפרימיטיביות שלהם גם גורמת שהאשכנזים לא ירצו אותם.
בקיצור, כל אחד יכול לזרוק כל מיני השערות לא מבוססות, נתונים לא מבוססים העיקר לזרוק רפש על השני.
באשר לתגובתך שלא היה כל ספק שהיא תבא בקשר לאיזה ספר שמתאר קהילות באירופה. לא מכיר את הספר אבל נניח שדבריו אמיתיים ומציגים את היהדות באירופה באור שלילי. את פשוט לא מבינה את הענין.
מבחינתנו האשכנזים, הספרדים כיום, הם אנשים פרימיטיבים אוכלי מופלטות ומייצגים כהיום במידה רבה את מה שנכתב עליהם בספרות משנות העלייה, וכיון שכך אנו לא רוצים הרבה מהם בקרבתנו.
בקשר לאשכנזים אחת מהשתים, אם האשכנזים מייצגים היום בעיניך את הספר שאת אוהבת לנפנף איתו אז ממש מצויין, מאנשים כאלו כדאי מאוד להתרחק ולכן ממליץ לספרדים להתרחק מאנשים כמונו ולא להתעלק עלינו ואם איננו מייצגים כיום את הנאמר בספר מה את מנפנפת איתו?
הדיון העיקרי הוא לא היסטורי אלא קונקרטי, אנשים אינטלגנטים מול אוכלי מופלטות (מוגזם אבל לחדד את הענין) או כמו שאמר החכם גרבוז 'מנשקי הקמעות, עובדי האלילים והמשתחווים ומשתטחים על קברי קדושים'.
בציבור אחד גוון עור יכול לגרום לילדים או בני נוער לא להתקבל למוסדות חינוך נחשבים. בציבור אחר זה לא קורה. חידה: באיזה ציבור ייחסו חשיבות רבה יותר לגוון העור? את התשובות נא לשלוח לאוכל מופלטה.
אני מודה לך מאד על שטרחת לכתוב תגובה כה מפורטת וכנה. על זה בדיוק נאמר: 'ישפוט הקורא', כשהוא לוקח בחשבון שבחילופי הדברים בינינו אני זו שמייצגת את אוכלי המופלטות, ואתה את האינטליגנטים. May the best one win!
המאמר מצוין ומעלה סוגיה לא מדוברת שעד היום לא היו לה מילים וצורה.
המאמר חשוב, כי לדעתי הוא שורש העובדה שאנחנו עדיין דנים בנושא הפרימיטיבי הזה "ספרדים ואשכנזים". לדעתי, אם לא היה הבדלים בגוון העור בין ספרדים לאשכנזים – לא היינו שומרים עד היום על הפרדה כל כך בוטה, בדיוק כמו שהאשכנזים התמזגו בתוכם על אף הטענות הקשות על תרבות נחותה של בני המדינה האחרת.
שתי אנקדוטות רלוונטיות ששמעתי מכלי ראשון:
1. בזמן בחינת קבלה לישיבה איכותית ונחשבת המשגיח מציין על טופס ההרשמה של הבחור "כהה".
2. רשם של חיידר מוודא שההורים של בן ה3 בהירים!
בנוגע למוסדות – הרבה פעמים זה מגיע דווקא מההורים: ההורים לא רוצים יותר מדי ספרדים, המנהל לחוץ מהדרישה ומנסה לגמד את בעיית הספרדיות. אכן, משפחות עם שם מעוברת או לא אופייני יתקבלו ביתר קלות, כמו כך גם בהירי עור.
אגב, מהתגובות במאמר זה (ובמאמרים נוספים בנושא) אני מתרשמת עמוקות מההכחשה ששרוי בה רוב הציבור האשכנזי. הוא לא מוכן לראות את עצמו כגזען! לשם כך הוא משתמש במנגנון הכחשה מתקדם ,"רציונאליזציה". כבר אמר מי שאמר – מה שאתה יכול להדחיק, תדחיק! אכן, במצב כזה חמור של גזענות אין מנוס אלא להדחיק.
בקיצור, היה מעניין. תודה שכתבת!
מה פתאום מכחישים??? אנחנו גזענים גאים
את כל המאמר תמצת אריסטו במשפט אחד
"היופי הוא מכתב ההמלצה הטוב ביותר"
יישר כח מעיין דוד
הן על המאמר והן על תגובותייך החכמות, המנומקות הבנויות לתלפיות.
כספרדי שנראה אשכנזי, וכן אישתי וילדי, לומד בכולל ליטאי וחי חיי קהילה ליטאים לגמרי, הזדהתי עם כל מילה.
אפתח ואומר שההתנערות מגזענות הניכרת מבין התגובות היא פשוט תעודת עניות שמבטאת יותר מכל את ההתנשאות והיהירות המבחילים של האשכנזים בכלל , ובפרט של החרדים בהם.
תגובות חסרי "רציונאליות" לוגיקה והיגיון פשוט איפיינו את כל תגובותים של השיכנוזים, בלי שום נימוק הסבר או ביסוס אחד כלפי הנאמר עם תגובות שאפיינו את חוסר ההבנה המוחלט מהמאמר.אך מה שאפיין יותר מכל את תגובותיהם הם הכחשה והתקפה.(ושוב לקיות בגזענות)
אגב הגזענות האשכנזית לדורותיה שלמעשה קיימת במידה כזו או אחרת בכל מגזר מביאה אותי תמיד לאבסורד,כי אלו הסבלו מתורות גזע אימצו לעצמם את התורות הללו.
המצב האבסורדי בו בחור ספרדי שואף להראות שכנזי ולהתנהג כשכנזי היא מבטאת יותר מכל את המצב האיום בו החברה החרדית נמצאת,כי המצב הידרדר לכך שבו בחור ,בוחר במודע למחוק כל זכר לזהות שלו ולאבד אותה כי כך החברה החרדית מחנכת.
לבוז לספרדים,לשאוף לתקן אותם לחיות בתחושת עליונות תמידית ולהעביר להם את המסר בדבר נחיתותם.
אני לא חרדי אך לאחרונה התוודעתי לעולם הזה יותר מן העבר, ולנוכח ההיכרות והחשיפה לפסולים השונים התמייה הגדולה שלי היא מדוע הספרדים מחפשים להשתלב עם האשכנזים ולחפש להדמות להם תוך בזות למקורותיהם,במקום לשאוף להקים מקומות מצויינים משל עצמם,אם זה ישיבות, סמינרים שיהיו מצויינים וישאירו אבק לכל מתחרה!!!
המצב הוא איום ונורא, עסקני הציבור הספרדי-חרדי (קרי שס) מניפים את דגל המזרחי המסכן אך במקום לרומם,לפעול ולשנות המצב המכוער הם מנציחים אותו. הם "מתבכיינים" על אפלייה וגזענות ואחר כך שולחים את ילדיהם וילדותיהם למקומות שכנזים.
זו הדוגמא? עלובים!
בעולם החרדי יש כלכך הרבה עוולות שצריך לתקן ואין לספרדי להתאים את עצמו לקודים ולהתנהלות המחפירה והמכוערת הזו.
מהבנה שלי שהגיעה לאחר שיחות את חרדים למיניהם המצב הוא כזה .
שהאשכנזים חיים עם תחושת עליונות על ספרדי והספרדים מ(במוסדות השונים)מחנכים אחד את השני להכיר בעובדה האומללה הזו.
כך שכל בחור ישיבה שואף להגיע למקום שכנזי וכך גם הצד הנשי בסמינרים.
הגזענות בעולם החרדי צועקת וזועקת ואין עונה.
האשכנזים מתכחשים לכת ביקורת עניינת ומציאותית ככל שתיהיה,ראו את התגובות השונות למאמר הנפלא הזה, והרבנים לא מוחים על שום דבר, (למרות שיש משבר הנהגה חמור בלי קשר לנושא הזה) והספרדים לא באמת מגדילים ראש ושואפים עצמאית לתיקון המצב.
הגיע הזמן שהספרדי יזום ויתנער מכל רגשי הנחיתות שמציפים אותו (אמנם בצדק, אך אין להם מקום יותר) ויפעל ביסודיות לדרך עצמאית חדשה ובריאה.
הבחורים הספרדים מוכשרים אינטלגנטיים וחכמים לא פחות ויש שיגידו גם יותר…
כך אמרו לי בוגרים מהישיבות המובחות ביותר כגון חברון,תיפרח,פוניבז' וכו וכו
"שהבחורים העילויים,למדנים,ומוכשרים ביותר שהיו בישיבה בזמננו היו ספרדים" !
"למרות שבשל כך הם זכו להתנהגות מבזה מצד "חבריהם" האשכנזים".
כי הללו לא יכלו לסבול שחלילה ספרדי מוכשר וחכם מימנו…
אויש בושה וחרפה.
אני לא מתכוון להתריס או לנסות להשוות בין עדות ומגזרים אך את הדברים שנאמרו לי אני אומר לכם אחיי החרדים בניסיון אמיתי להעביר מסר חשוב.
אני לא האמנתי ששמעתי על סיפורים בלתי יאומנים שקרו במוסדות החרדיים האשכנזים כלפי ספרדים וספרדיות.
ואתם וודאי מכירים את הסיפורים ואף יותר ובשל כך לא אמנה אותם כאן.
על כן אין מקום להטיח ולקוות לטוב אלא לקום ולעשות ולהתנער כליל מהחברה האשכנזית החרדית ולהתייסד במקום ספרדי ישראלי טהור שיהיה איכותי יהודי ערכי ושוויוני כלפי עם ישראל היקר.
למרות שאני חושב שהמצב הנכון ביותר מכל הבחינות, הוא לפעול לאחווה שלום ורעות ולהתנער מכל סממן עדתי ולהיות עם ישראל בתפארתו כאיש אחד בלב אחד.
אבל המצב לא נראה באופק וכמו שכתבתי לעיל יש כוחות שמפריעים לדבר לקרות, משכך המסקנה הקודמת היא הרלוונטית ביותר כלפי הציבור הספרדי חרדי.
בהצלחה.