צריך עיון > מראי מקום > כנות והתחדשות בתשובה

כנות והתחדשות בתשובה

מראה מקום
 

מה משמעותה של תשובה הנעשית על בסיס קבוע? בכל שנה אנו מגיעים לימי התשובה ומצווים לשוב. אך כיצד ניתן לשוב שנה אחרי שנה – ממה אנו שבים כל שנה ולאן אנו צועדים? האם אין משהו מלאכותי ואולי לא כן בתשובתנו? הרב שמואל גרשון רוזנברג ז"ל עוסק בבעיה זו לאור הגותו של רבי נחמן מברסלב:

 

בצעירותי הייתי מוטרד תמיד מהשאלה של הכנות והממשות של מה שאנו עושים בימים אלו. מתפללים, מבקשים סליחה, לומדים הלכות תשובה, ומה הלאה? מה נותר מכל זה למשך השנה כולה, האם משהו ישתנה? מהי מידת הכנות במה שאנו עושים? מו"ר הגר"ש פישר השוה זאת לכביסה. יש צורך לכבס את הבגדים גם אם יודעים אנו ששוב יתלכלכו…

בעיית הכנות של התשובה, כמו גם הכנות הדתית בכלל, הטרידה רבות את החסידים. בעייתו של ר' נחמן איננה רק שאלת הכנות, אלא אף בעיית הרוחניות: האם התשובה כאקט דתי עשויה להביא למצב ספיריטואלי גבוה ומלא השראה ודביקות, והאם בכלל מסוגל האדם לחיות במצב כזה? ר"נ מתחבט בפער שבין המעשה הדתי, שלא פעם הופך לאקט בנאלי, למצות אנשים מלומדה, לבין שאיפתו למלאוּת של הוייה. שאלה זו עולה לא פעם בעולמנו כשאלת היחס בין הדת כמימסד לבין הדתיות…

לתשובה שני היבטים הפוכים […] התשובה היא חזרה להתחלה. אדם חי את חייו; כשהיה צעיר היו לו חלומות, אידיאלים מחשבות ותקוות. במרוצת השנים נתכסו הללו באבק של שיכחה […] התשובה היא חזרה למקור, למקוריות האותנטית שממנה ניטל. להיות מה שהוא אמור היה להיות. מאידך, כך מסביר ר"נ בהמשך התורה שם, היא גם חידוש, באמצעותה מתחדשת הנשמה…

קווי המיתאר של התשובה ברורים: אותנטיות, התחדשות, תחייה והיות להוויה. המובן של מילים גבוהות אלו די פשוט, ונוכל לתארו בקלות. האם אנו חיים כפי שאמנם היינו רוצים לחיות? כל אחד מאיתנו מבחין שיש זמנים, אירועים, חוויות שמלאים חיות ויופי, ולעומתם זמנים של יובש 'אשר אין בהם חפץ'. פעמים אנו חיים יותר, ופעמים מתדרדרים לריקנות, בנאליות חוסר טעם ומשמעות. ישנם מילים, רעיונות, אמיתות המעוררים בנו תחושה חזקה ומשמעותית של המציאות, שמלהיבים אותנו וממלאים אותנו בשמחה וטעם. התחדשות ותחייה בהקשר זה, פירושם להתקשר לאותה מלאוּת, לחיות באופן אינטנסיבי יותר ועמוק, כפי שראוי שנחיה, וכפי שפעם העזנו לחלום…

 

למאמר המלא באתר ישיבת "שיח יצחק"