בשבוע זה מלאו יובל שנים לשיבה אל ירושלים העתיקה. המקומות הקדושים, הכותל המערבי, קבר רחל ומערת המכפלה, ניתנו ביד ישראל לראשונה מזה 2,000 שנה. בחוברת שיצאה לאור בשנה שעברה, מלקט תלמיד ישיבת 'מרכז הרב', שי הירש, עובדות והנהגות מגדולי ישראל ביום ירושלים. מתוך הדברים עולה כי היו גם רבנים חרדיים מובילים, שבדרך כלל התנגדו לציונות על גילוייה השונים, שהביעו שמחה מיוחדת בשנת תשכ"ז וציינו זאת בהודיה לה'. חלקם אף המשיך לציין יום זה לאחר מכן, וגם התבטא נרגשות אודות ניצני הגאולה שהתגלו בישועת ישראל במלחמה:
הרב שלמה זלמן אוירבך ראש ישיבת 'קול-תורה' בירושלים הורה לתלמידיו לומר 'נשמת כל חי' עם היוודע הבשורה על כיבוש ירושלים. וכתב הרב שמואל כ"ץ: שמעתי מעד נאמן: שבהיותו בכותל המערבי בליל כ״ח באייר בשנת תשכ״ח או תשכ״ט, הוא ראה את תלמידי ישיבת "קול תורה", עם ראש הישיבה הרב ש״ז אויערבאך, אומרים פרקי הלל… הרב דוד שפירא, רב שכונת 'בית הכרם' בירושלים, סיפר כי בבית מדרשו נוהגים לחגוג את 'יום ירושלים', כולל אמירת ההלל בתפילה. וזאת, על פי הוראתו הברורה של הרב אוירבך…
עם שחרור הכותל המערבי בשנת תשכ"ז, הוחלט בישיבת תפארת בחורים שבראשותה עמד הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל, שביום חג השבועות ילכו כולם לתפילת מוסף בסמוך לכותל… ויהי כאשר הגיעו לכותל המערבי ונעמדו לתפילת לחש של מוסף בסמוך לאבני הכותל, לא הצליח הרב אלישיב לעצור בעד רגשות רוחו ההומה, ומן עיניו הטהורות זלגו פרצי דמעות ללא הרף. לפי עדות בניו, הדבר עשה עליהם רושם כביר, כאשר מעולם לא ראו את אביהם, שליבו כלב ארי בכל מצבי החיים, בהתפרצות רגשות עזה וגלויה מעין זו, כאשר הוא מוחה דמעותיו מעין הפוגות… מנהג זה המשיך עוד עשרות בשנים, עד לשנותיו האחרונות של הרב אלישיב…
הרב סרנא נהג לעשות סעודת הודייה ביום שהסתיימה בו המלחמה. בוגר ישיבת חברון, הרב ישראל גליס, אף העיד שבישיבה אמרו הלל בברכה בשנה הראשונה…
סיפר הרב יאיר חדד: לפני כעשרים שנה למדתי בישיבת פורת יוסף אצל מו"ר הרה"ג יוסף עדס זצוק"ל, והרב היה ידוע כקיצוני בדעותיו בדרך כלל, אך ב'יום ירושלים' אחד התלמידים הניח ראשו על ידו על השולחן והרב אמר לו בבדיחותא: מה אתה עושה 'נפילת אפים', הרי היום אין נופלים על פניהם? ולפליאת התלמידים הסביר: כן היום 'יום ירושלים', יום שנעשו בו ניסים גדולים, ולכל הדעות אין אומרים תחנון…
