צריך עיון > בין הסדרים > קהילות עצמאיות לבעלי תשובה

קהילות עצמאיות לבעלי תשובה

בשנים האחרונות נשמעים קולות בעולם התשובה הקוראים להקמת קהילות עצמאיות לבעלי התשובה, תמורת היטמעות בודדים בתוך הקהילות הדתיות הקיימות. הרב עופר גיסין סוקר בקצרה את תולדות הרעיון ואת האתגרים הניצבים בפני ישומו בפועל:

 

לפני עשרים וחמש שנה בקירוב שמעתי מחבר מצפת שהאדמו"ר מביאלה שליט"א (שהיה אז גם הרב של העיר לוגאנו בשוויץ) כינס את כל בעלי התשובה בעיר ואמר להם דברים חריפים שנשמעו אז ממש מהפכניים. האדמו"ר אמר להם מעין הדברים האלה: "אני רואה שכולכם, חבדניקים, ברסלבים וליטאים, מנסים להיטמע בחברה החרדית ובציבור שבו אתם חיים. זה לא יצליח. אתם צריכים לבנות קהילות עצמאיות משלכם, עם מוסדות חינוך משלכם. תקבלו עזרה וסיוע מבעלי נסיון בחברה החרדית, אבל אל תנסו להיות כמוהם, אפילו לא בלבוש. רק כך בעלי התשובה יוכלו להוביל שינוי ומודל לחיקוי בחברה שומרת המצוות, ולא להיגרר אחריה".

לשמוע דברים כאלה מאחד מגדולי הדור, אדמו"ר חסידי ותלמיד חכם מפורסם (עד היום נדפסו לא פחות משבעים ושישה ספרים מדברי תורתו בגמרא, הלכה וחסידות), היה מאד מבלבל, אם להודות על האמת. באותו הזמן לא היו בינינו אנשים שיכלו לעכל את ההשקפה הזו. הדעה הרווחת היתה שהחזרה בתשובה מחייבת לכלול היטמעות חברתית מוחלטת בחברה החרדית ובמגזר מתוכו שאליו בחר כל אחד להשתייך. יכול להיות שגם לא היו אז אנשים מקרבנו שהיו מסוגלים להוביל מהלך כזה, וממילא הוא לא התרחש…

יש כאלה גם המפקפקים בהיתכנות הענין נוכח השוני בין קהילה של בעלי תשובה לבין קהילות חרדיות רגילות. קהילה חרדית מרוכזת בדרך כלל סביב דמות של אדמו"ר או רב גדול, וחברי הקהילה הם בעלי רקע משפחתי, מנטלי וחינוכי זהה. קהילה של בעלי תשובה, מטבע הדברים, מורכבת מאנשים מרקעים שונים ומעדות שונות. לדעתם, אין לכן כמעט סיכוי ליצור קהילה שמטרתה התארגנות חברתית קהילתית ולא קידום רעיון רוחני מסוים או שכל ענינה הוא התלכדות סביב דמות הרב. לדעתי, בעיה זו ניתנת לפתרון ע"י לימוד המודל הארגוני של קהילות דתיות-לאומיות שגם הן לא הומוגניות, ומורכבות מאנשים עם רקעים שונים ומעדות שונות, ומתפקדות לתועלת היחיד המשפחה והקהילה בצורה טובה, לעתים גם ללא דמות מרכזית של רב ומנהיג רוחני…

 

למאמר המלא באתר "מענה"