צריך עיון > בין הסדרים > הכלכלה הלא-שוויונית של האהבה

הכלכלה הלא-שוויונית של האהבה

במהלך ההיסטוריה רבים התקוממו כנגד ההעדפה שבאהבת אדם אחד יותר מהאחר. חז"ל מלמדים כי הבעיה אינה עם האהבה, אלא עם ההבלטה החיצונית שלה.

פרשת ויגש תשפ"א

"אמר רב לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים שבשביל משקל שני סלעים מילת שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו נתקנאו בו אחיו ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים" (שבת י, ב).

העדפה בין בני משפחה היא עניין מצוי מאד בספר בראשית. אברהם שלח מעל פני בני השפחות. רבקה אוהבת את יעקב. יעקב אוהב את רחל והוא עושה ליוסף כתונת פסים. ויוסף עצמו ממשיך בקו זה, ומראה העדפה מיוחדת לבנימין, ולבסוף, אביו מעדיף את אפרים על פני מנשה.

עם זאת, בדברי חז"ל למעלה אנו רואים שהם מתייחסים בביקורתיות מסוימת להעדפה בתוך המשפחה. הם מותחים ביקורת על יעקב, ואף תמהים על יוסף שהמשיך בקו זה: "'לכלם נתן לאיש חליפות שמלות ולבנימן נתן חמש חליפות' – אפשר דבר שנצטער בו אותו צדיק יכשל בו" (מגילה טז, א). ואכן, העדפה יוצרת קנאה. עשיו קינא ביעקב. לאה קנאה ברחל. האחים קנאו ביוסף. ולבסוף, אפרים קנא ביהודה. האם זה מה שחז"ל מבקשים ללמד אותנו, שאסור להעדיף בין קרובים?

***

אי השוויון בין בני האדם הוא עובדה מדעית מוצקה שאי אפשר להתכחש אליה. עם זאת, אי-שוויון זה גורם חוסר נוחות לרבים. במדינת ישראל יש אפילו משרד ממשלתי מיוחד בשם "המשרד לשוויון חברתי", ובאופן כללי, מדדי שוויון הם מכשיר רב עוצמה בפוליטיקה העולמית.

אך מעבר לאי הנוחות מעצם קיומם של פערים בין בני-אדם, ישנו עניין נוסף, עמוק יותר, שמפריע לאדם אפילו יותר: הכלכלה הלא-שוויונית של האהבה. לא כל אדם זוכה לאותה מנה של אהבה; יש אנשים אהובים יותר ויש אהובים פחות. כאן כבר לא מדובר בחוק טבע אלא ביחס אנושי. ואכן, כנגד האהבה המתעדפת מקדשים לוחמי השוויון – מאותו האיש ועד ג'ון לנון – מלחמה של ממש. הם מבקשים לבטל את ההעדפה של איש על פני רעהו, ומכריזים: אהבה שוויונית לכל! גישה זו באה לידי ביטוי בימינו בתנועה התומכת בגלובליזציה, זו המבקשת למחוק גבולות ולטשטש העדפות טבעיות ללאום, למשפחה, לקרובים ולידידים, ולהפוך את העולם כולו לכפר ענק אחד שבו כולם אוהבים את כולם.

אך מדובר בשאיפה לא אנושית. טבעו של אדם להעדיף אנשים מסוימים על פני אנשים אחרים. למעשה, אהבה, מעצם טבעה, משמעה העדפה. לאהוב אדם משמעו להעדיף אותו על פני האחרים. וכשם שאין פרצופיהם שווים כך אין דעותיהם שוות. השונות בין אנשים משמעה העדפה שונה. ההבדל בדעות משמעו הבדל בהעדפות – אדם אחד מעדיף גלידה בטעם וניל ורעהו גלידה בטעם שוקולד. בדומה לכך, יצחק אוהב את עשו, רבקה אוהבת את יעקב, ויעקב אוהב את רחל. התכחשות לכך שהאדם הוא יצור מעדיף היא התכחשות לטבעו הבסיסי – היא אנטי-הומנית.

הביקורת של חז"ל על התנהגות יעקב ויוסף אינה חלילה ביקורת על עצם ההעדפה, על עצם הקשר המיוחד בין יוסף לאביו. חז"ל תמכו ללא ספק באהבה מתעדפת. הרי כל תורתם מלאה מזה: הם מחדדים את גבולות ההבחנה בין יהודי לגוי, ובין עניי עירו של אדם לעניי עיר אחרת. הם אינם מקדמים מוסר שוויוני של אהבה אחת לכל. הביקורת שלהם מתייחסת להכרזה הרהבתנית על האהבה.

חז"ל מבקרים את כתונת פסים ואת הענקת חמשת החליפות. הם אינם מקבלים את ההבלטה של השונות במבעים חיצוניים מנקרי עיניים. אין להם ביקורת על כך שיעקב אהב את יוסף יותר משאר הבנים, אלא על כך שהוא הבליט את השונות הזו.

ההבלטה של השונות אינה הבעה של האהבה היתרה, אלא הכרזה אליה כלפי העולם כולו. היא לא מוסיפה דבר לאהוב, אלא מספרת לכל העולם עד כמה פלוני אוהב את אלמוני. כאן נמתחת הביקורת של חז"ל. כל עוד ההעדפה נראית עניינית, כזו שמביעה את המשיכה הטבעית של אנשים מסוימים אל אנשים אחרים, חז"ל אינם רואים בכך בעיה. אולם, כאשר מדובר בפעולה מוחצנת המגלה את האהבה לעין כל, ואינה מוסיפה אלא קנאה, יש להימנע ממנה.

כך או כך, חז"ל אינם מבקשים חלילה לעוות את המציאות ולשנות את טבע האדם, דרך שיש בו חורבן עצום בעצם מהותה.

"אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא: תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, שנאמר וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך, אל תקרי בניך אלא בוניך" (סיום מסכת ברכות).

תגובה אחת על “הכלכלה הלא-שוויונית של האהבה

  • נפלא ביותר. ישר כח גדול לרב.
    אמת בטהרתה כדרכו. (אולי אסור לגלות את האהבה…). ונסיים ב "צריך עיון".

כתוב תגובה:

נא להזין תוכן בתגובה
חובה למלא שם
נא למלא כתובת אימייל