צריך עיון > סדר עיון > מחיר העגלה המלאה > מלכודת הדבש של חממות ההייטק

מלכודת הדבש של חממות ההייטק

מאמר תגובה ל"מחיר העגלה המלאה"

שכרן הנמוך של נשים חרדיות הוא בעיה המאפיינת ביחוד את תחום ההייטק. שורש הבעיה טמון בכבלי הזהב של חממות ההייטק החרדיות. המסגרות הייעודיות לנשים חרדיות מציעות לבוגרות סמינר חסרות ניסיון תעסוקה זמינה בתנאים נוחים. אולם בו בזמן הן עוצרות את התפתחותן המקצועית ומטמיעות בהן גישה של בינוניות.

ב' טבת תשע"ט

מאמרה של רותי קפלר בנושא שכרן הנמוך של הנשים החרדיות העלה לדיון סוגיה חשובה וכאובה, והציג טענות נכונות וצודקות. עם זאת, הנני לחלוק על חלק מהן, וכן על מסקנתה הסופית.

הגב' קפלר פותחת במילים חמות על אודות העובדת החרדית: "הנשים החרדיות השכירות הן קבוצה ייחודית בשדה התעסוקה הישראלי. חזקות, אמביציונריות, מוכשרות ומסורות." מטבע הדברים, לא כל העובדות החרדיות עונות על התיאור, אך הוא בהחלט תקף ביחס לחלק משמעותי מהן.

ם אם העובדת החרדית מוכשרת, מבריקה ומסורה, היא עלולה למצוא את עצמה כבולה למסגרת תעסוקתית שאינה מעוניינת בקידומה, שמקדשת את הבינוניות, ושמייצרת עובדות טובות הרבה פחות ממה שהן היו יכולות להיות

הבעיה היא שלרבות מנשים אלה אין אופציה לממש את כישוריהן. אם בדרך כלל יכולות אלו מיתרגמות לקידום תעסוקתי ולשורה מכובדת בתלוש במשכורת, במקרה של נשים חרדיות מסוימות אין הדבר כן. גם אם העובדת החרדית מוכשרת, מבריקה ומסורה, היא עלולה למצוא את עצמה כבולה למסגרת תעסוקתית שאינה מעוניינת בקידומה, שמקדשת את הבינוניות, ושמייצרת עובדות טובות הרבה פחות ממה שהן היו יכולות להיות.

הבה נקרא לילד בשמו: חממות ההייטק החרדיות.

 

המקרה הייחודי של ההייטק החרדי

אני סבורה שהבעיה שהגב' קפלר מתארת – שכרן הנמוך של העובדות החרדיות – אינו בעיה כללית במשק, אלא מאפיין ייחודי של ענף ההייטק החרדי. ברוב המקצועות שמזכיר המאמר, הנשים החרדיות מרוויחות פחות או יותר כפי המקובל בשוק. אם יש פערים, הם זניחים, ונעוצים בגורמים שונים כגון מיקום גאוגרפי (בירושלים משתכרים פחות מבמרכז), מעורבות של עמותות פנים-חרדיות (כגון בתחום החינוך) ועוד.

הבעיה האמתית והכואבת קיימת בתחום אחד: עולם ההייטק. ליתר דיוק, במסגרות ההייטק הייעודיות לנשים חרדיות. שם, השכר הממוצע של העובדות נמוך באלפי שקלים מהמקובל במשק. עובדת חרדית עשויה להרוויח 10,000 ₪ פחות מעובד חילוני. מדוע? האם אלו הם כוחות השוק החופשי?

עובדת הייטק חרדית בעלת ותק של שלוש וארבע שנים עדיין משתכרת פחות מעובד מתחיל בשוק הכללי. זאת בעוד מקבל השירות, כלומר חברת ההייטק הצורכת את עבודתה, משלמת לחברת הקבלן הרבה יותר, ולעיתים אף כפול, ממה שמקבלת העובדת

מובן שהרבה גורמים מצטרפים יחדיו ויוצרים את המציאות הזו, אך הגורם שלוקח את כל הסיבות ומתרגם אותם לעלות של אלפי שקלים בחודש לעובדת הוא מונופול (או קרוב למונופול) של חברות הקבלן הייעודיות לנשים חרדיות, המספקות עבודה זולה וזמינה לחברות הגדולות במשק. כמו כל מקרה של מונופול, ושלא כפי שהניחה הכותבת במאמרה, אכן מדובר בסוג של "כשל שוק".

לפני כעשור הוכנס לסמינרים מסלול לימודי הנדסת תוכנה, אשר פתח את הדלת בפני נשים חרדיות לעולם הצומח והמתפתח של ההייטק הישראלי. אלא שבוגרות סמינר בעלות תעודת הנדסאי תוכנה התקשו להשתלב בקליקה המסוימת של ההייטק הישראלי. היה מי שזיהה פוטנציאל עסקי בקושי של הנשים לעבור ישירות מחממת הסמינר לעולם ההייטק, ופתח באזור חרדי חברה הקולטת אך ורק נשים חרדיות, רובן ללא ניסיון קודם. מסגרת זו עוזרת בהכשרתן הראשונית, ומאפשרת להן עבודה בהיקף של 90% משרה (שיעור מועדף לנשים חרדיות), אינטרנט מסונן, השגחה צמודה של רב על המצב הרוחני במקום וגמישות בשעות העבודה. היא אף מתווכת את העבודה שלהן לחברות הייטק מהגדולות במשק. פתרון מצוין! גשר, חממה.

כיום קיימות בשוק מספר חברות כאלו, ודרכן מועסקות קרוב ל-2,000 נשים חרדיות. מהי אם כן הבעיה בשיטה נפלאה זו? העניין הוא שמסגרות אלו פיתחו תלות בקרב העובדות החרדיות. עובדת חרדית שהתחילה את דרכה בחברה כזו מתקשה להמשיך בקריירה שלה באופן עצמאי. לא זו בלבד שחברות הקבלן אינן עושות דבר כדי לקדם את העובדות שלהן, אלא שהן מעודדות דווקא מצב של אי-קידום. הפרופיל הנמוך שבו נשארות הנשים החרדיות מאפשר לחברות להמשיך ליהנות מכוח עבודה זול, ולגזור קופון הולך ותופח אצל חברות ההייטק. במקום לתת לנשים להתקדם, תוך התמודדות (בונה) עם הקשיים הנלווים, כפי שעשו ועושות נשים חרדיות בשאר המקצועות, כובלות חברות הקבלן את העובדות החרדיות במלכודת דבש. הן מחליקות להן את השלב הראשוני הקשה, אך לאחר מכן נותרות הנשים משועבדות, גם כשהן מסוגלות כבר לצאת אל השוק החופשי.

לא זו בלבד שחברות הקבלן אינן עושות דבר כדי לקדם את העובדות שלהן, אלא שהן מעודדות דווקא מצב של אי-קידום. הפרופיל הנמוך שבו נשארות הנשים החרדיות מאפשר לחברות להמשיך ליהנות מכוח עבודה זול, ולגזור קופון הולך ותופח אצל חברות ההייטק

בוגרת מסלול הנדסאי מתחילה את עבודתה באחת מחברות הקבלן הללו בשכר הנמוך בעשרות אחוזים משכרן של עובדות מתחילות בעלות נתונים זהים בשוק הכללי. עובדת הייטק חרדית בעלת ותק של שלוש וארבע שנים עדיין משתכרת פחות מעובד מתחיל בשוק הכללי. זאת בעוד מקבל השירות, כלומר חברת ההייטק הצורכת את עבודתה, משלמת לחברת הקבלן הרבה יותר, ולעיתים אף כפול, ממה שמקבלת העובדת. בנוסף, בעולם ההייטק מקובלים סטנדרטים גבוהים מאוד של תנאים סוציאליים: קרן השתלמות, ארוחות בוקר, תקציב לארוחת צהריים (לפחות עשרים שקלים ליום), ועוד. למותר לציין שהעובדות החרדיות בחברות הקבלן אינן מקבלות הטבות אלו, ובקושי זוכות למינימום המחויב על-פי החוק. אם יש פרצות בחוק המאפשרות לחמוק ממתן הטבות, מובן שהן מנוצלות מיד. בחברת קבלן מסוימת, במקום ארוחת בוקר יש לחם פרוס במשרד, וגם הוא אינו ניתן סתם כך: על מי שנתקעה ללא ארוחת בוקר לבקש רשות מהאחראית לקחת פרוסה.

חברות קבלן בהייטק אינן הסדר מיוחד לחברה החרדית. בשוק ההייטק מקובל מאד לעבוד עם חברות קבלן (בעיקר עובדים מתחילים), ואין להתרעם על עצם קיומן. העניין הוא שהקופון שהן גוזרות במקרה של הנשים החרדיות הוא שערורייתי. היחס אל הנשים החרדיות, השכר שהן מקבלות והתנאים המוצעים להן זועקים "ניצול". גם אם התנאים הקיימים מאפשרים למצב מעוות זה להמשיך, אסור לנו, הנשים החרדיות, להסכים לכך. עלינו לעשות ככל שביכולתנו למנוע זאת.

להלן אתאר את התנאים המאפשרים את המשך העסקתן של הנשים החרדיות בהייטק במסגרת הכובלת של חברות הקבלן, ואת הנזקים של מצב זה.

 

מה רע בחממות ההייטק?

המצב הנוכחי של חממות ההייטק לנשים חרדיות הוא בכי רע. הוא מצמצם את יכולתן של נשים חרדיות, מדכא את המוכשרות שבהן, וממילא הופך אותן לעובדות טובות הרבה פחות ממה שהיו יכולות להיות. נפרט נקודות אחדות:

טיב העבודה. כאמור, לחברות הקבלן אין עניין לקדם את העובדות שלהן. הן אינן מרוויחות מכך כלום. נוח להן דווקא לשמר את העובדות החרדיות בתור סוג של "עובדות שחורות" המבצעות את העבודות שחברות-האם לא רוצות להתעסק בהן. כך נוצר מצב שהעבודות החרדיות מקבלות מלכתחילה את העבודות הפחות מאתגרות – עבודות שוחקות שאין בהן אפיק של התבלטות והשקעה. ידוע לי על חברה גדולה שבפירוש דואגת שעובדות הקבלן החרדיות לא תעשינה את אותן העבודות שעושים שאר העובדים בחברת האם. בכוונה תחילה, נשלל מהעובדות החרדיות אופק של התמקצעות והתקדמות.

אם עובדת מקבלת את המינימום בכל הקשור לשכר ולתנאי עבודה, המוטיבציה לתת מעצמה מעבר לנדרש תהיה בהכרח נמוכה. להתבלט? להצטיין? הלא עסקת החבילה היא מינימום תמורה למינימום עבודה. כן, יש המצליחות להתעלות ולהצטיין. מנגד, קל מאוד ליפול במלכודת

שאלת המוטיבציה. אינני טוענת שבנסיבות אלו אין מי שאכן מתקדמת ומתבלטת. תמיד תהיינה נשים מוכשרות, שאפתניות ובעלות יוזמה, שתצלחנה להתקדם בכל מצב. אך ברור שמדובר בסביבה המקשה מאד על נשים להתבלט ולהתקדם, גם כשהן עובדות מצטיינות ובעלות יכולות מרשימות. כשהן נמצאות בתוך חברות הקבלן, גם אין להן מוטיבציה רבה להשקיע. אם עובדת מקבלת את המינימום בכל הקשור לשכר ולתנאי עבודה, המוטיבציה לתת מעצמה מעבר לנדרש תהיה בהכרח נמוכה. להתבלט? להצטיין? הלא עסקת החבילה היא מינימום תמורה למינימום עבודה. כן, יש המצליחות להתעלות ולהצטיין. מנגד, קל מאוד ליפול במלכודת.

הוצאת שם רע. ארע לי לדון רבות בנושא המדובר עם עובדים ועובדות בעולם ההייטק. טענה שנשמעת רבות בקרב מי שעבד עם חרדיות כוללת את הסעיפים הבאים: "הנשים החרדיות הן עובדות של ראש קטן. הן יוצאות כל יום מהמשרד בשעה שלוש. העבודה לא מעניינת אותן. הן עושות מה שצריכות והולכות הביתה. גם אם מציעים להן קידום הן לא מעוניינות." סגנון העבודה המקובל בחממות ההייטק החרדיות אכן מעודד גישה של "ראש קטן". אך אלה שנפגעות מכך הן כמובן אותן נשים חרדיות המסוגלות ליותר, המפנימות את תרבות העבודה הקלוקלת של החממה. בנוסף, גישה זו יוצרת תדמית שלילית על העובדות החרדיות בעולם ההייטק הישראלי. הן נתפסות בתור כוח עבודה זול ולא מוצלח. כתוצאה מכך, יש מעסיקים שלא יזמנו עובדת חרדית לראיון. מי שכן מזמן ואף מקבל לעבודה אישה חרדית, עשוי להציע לה שכר נמוך מכפי שהוא משלם לשאר עובדיו.

סגנון העבודה המקובל בחממות ההייטק החרדיות אכן מעודד גישה של "ראש קטן". אך אלה שנפגעות מכך הן כמובן אותן נשים חרדיות המסוגלות ליותר, המפנימות את תרבות העבודה הקלוקלת של החממה. בנוסף, גישה זו יוצרת תדמית שלילית על העובדות החרדיות בעולם ההייטק הישראלי

אתגרי ילודה. יתרה מזאת, וכפי שגב' קפלר ציינה, בקרב נשים חרדיות עובדות יש ממוצע ילודה גבוה. אולם, חופשות לידה של העובדות הופכות לבעיה רק כשהעסק כולו מורכב מנשים צעירות. כאשר הצוות הטרוגני, העובדה שאישה אחת נמצאת בחופשת לידה אינה מונעת מהצוות לתפקד כרגיל. במצב שכל העובדים בעסק הם נשים צעירות עם ממוצע ילודה גבוה, כך שלעתים חצי צוות נמצא לפני או אחרי לידה, העבודה עלולה להיפגע בלי ספק. כך, חממות הייטק המורכבות מנשים חרדיות בלבד סובלות בהחלט מנחיתות משמעותית ביחס למרכזי תעסוקה הטרוגניים. נקודה זו מצטרפת לתדמית הנמוכה של העובדת החרדית.

חממות ההייטק של נשים חרדיות יוצרות בעיות רבות. אבל האם אפשר לבוא אליהן בתלונה? הרי הנשים בוחרות בהן מרצונן החופשי, כפי שטענה גב' קפלר, מתוך נכונות לשלם את המחיר הנלווה (השכר הנמוך). מה רע אפוא בהסדר ההעסקה? ובכן, למרבה הצער נראה שמדובר בבחירה שאינה כה חופשית. גם המחיר, בהתאמה, אינו הולם.

 

אליה וקוצים בה

נשים חרדיות בתחילת דרכן התעסוקתית נהנות מהיתרון שיש לחממות החרדיות להציע. המעבר מן הסמינר לחברות הייטק ישראליות אינו קל, והעובדה שמסגרות אלו מאפשרות מעבר נוח נזקפת לזכותן. הקוץ שבאליה הוא שלעתים קרובות מדי אין מדובר במסגרת המאפשרת מעבר, אלא בתחנה ראשונה שהיא גם תחנה סופית עבור העובדת החרדית. מצב זה גוזר שנשים רבות אינן מנצלות את הפוטנציאל התעסוקתי שלהן, וסובלות הן מפגיעה בגובה המשכורת והן מחסימת האפשרות לעבודה מאתגרת ומספקת יותר.

חממות החרדיות אינן מכשירות את הנשים "לחיים האמתיים" שמחוצה להן. לאחר שנשים אלו צברו ניסיון, כאשר מטבע הדברים לפחות חלקן היו רוצות לנסות את מזלן בשוק הכללי, הן עומדות מול קושי משמעותי

החממות החרדיות אינן מכשירות את הנשים "לחיים האמתיים" שמחוצה להן. לאחר שנשים אלו צברו ניסיון, כאשר מטבע הדברים לפחות חלקן היו רוצות לנסות את מזלן בשוק הכללי, הן עומדות מול קושי משמעותי. מצד אחד, הן כבר התרגלו להסעות, לגמישות מרבית בשעות עבודה, לנגישות גבוהה, ולעבודה במסגרת תוך-קהילתית. קשה להן לעשות את מה שעושות חברותיהן שלמדו מקצועות אחרים – לא ידוע לי על משרדי אדריכלות או ראיית חשבון המארגנים הסעות לעובדות, או המורכבים רק מעשרות נשים חרדיות. נשים חרדיות רבות העובדות בתוך החממה אינן רואות בכלל עבודה מחוצה לה בתור אופציה ריאלית וממשית. קשה לראות מבעד לכותלי החממה.

מהצד השני, כל כוחן של חברות הקבלן הוא בשמירת הנשים החרדיות הרחק מחברות ההייטק, ולכן הן מתאמצות להאדיר את השוני של האישה החרדית מכלל האוכלוסיה ולהדגיש את התנאים המיוחדים שהיא צריכה. הן משדרות לחברות ההייטק הכלליות שעל-מנת להעסיק נשים חרדיות יש צורך באינספור התאמות וסייגים, אף שהמציאות מוכיחה שמדובר במשימה יחסית קלה שבעיקר דורשת יחס מכבד ומבין. בוודאי לא מדובר בעשרות כללים וסייגים – תחומי תעסוקה אחרים יוכיחו.

לסיכום, בוודאי אין להתכחש למעלות שבחממות החרדיות; אך לצד זאת חשוב להכיר במגבלותיהן ובמגרעותיהן. כאשר אישה חרדית בוחרת, מתוך מצב של חופש ומודעות, להישאר לאורך שנים במסגרות אלו, ראויה בחירתה להערכה רבה. אם מדובר בוויתור מודע על יכולת קידום בתמורה לסביבה מותאמת לסטנדרטים רוחניים ולאורחות חיים של אימהות, בהתאם להעדפות העובדת ובהתאם להוראות רבותיה, אזי הדבר כמובן לגיטימי וראוי. אך לעתים שאינן רחוקות מדובר בבחירה שנבחרת עבורה ולא בבחירה חופשית ומודעת. בהתאמה, המחיר שהיא משלמת על הבחירה אינו מחיר הוגן. דווקא חברות הקבלן דואגות שכללי השוק לא יצליחו לאזן אותו.

 

כוחות השוק אינם גזרה משמים

לסיום, מילה על כוחות השוק.

הגב' קפלר הסבירה באריכות ובטוב טעם כיצד פועלים כוחות השוק ואיך הם יוצרים את שכרה הנמוך של העובדת החרדית. כאמור, יש בדבריה הרבה מן האמת. אולם מתוך תיאור המצב וניתוחו הגיעה קפלר למסקנה שעלינו, העובדות החרדיות, לקבל את המצב באהבה ולהשלים אתו, לדבוק בערכים שלנו ולשלם בגאון את המחירים. עם החלק של דבקות בערכים אני מסכימה בחום; אך עם הגישה בכללותה איני מסכימה כלל וכלל.

נו מבלות שעות כה רבות בעבודה. הבה ננצל אותן כדי להיות הכי טובות שאנו יכולות, ללמוד, להתפתח, להתקדם ולתת מעצמנו. אסור לנו להיכנע ל"כוחות השוק" הפועלים נגדנו. עלינו לפעול בכל יכולתנו כדי להתקדם ולהשתפר

חוקי השוק אכן קבועים וקיימים. יש לכבדם. אך כוחות השוק, בניגוד לחוקיו, אינם גזרה משמים, והם בהחלט ניתנים לשינוי. באלפי מקרים לאורך ההיסטוריה קמו אנשים ושינו במעשה ידיהם את "כוחות השוק". יוזמה אנושית אינה צריכה להיות נשלטת על ידם. כאשר כוחות השוק מדכאים את כוחותיו של האדם, השוק עצמו נפגע, וחבל שכך.

לנו, העובדות החרדיות, יש כוח רב – הרבה יותר ממה שאנחנו חושבות. בידינו להשפיע על "כוחות השוק". באופן אישי אני משתדלת לפעול במישורים רבים כדי לשנות ולשפר את המצב. קיימת כיום קהילה מקצועית המאגדת קרוב ל-1,000 נשים חרדיות העובדות בהייטק. נשים אלו מופקדות לעזור זו לזו, ולפעול כל אחת לקידומן של כלל חברותיה. אישה שמצאה עבודה בחברה טובה, המתגמלת כראוי וגם מכבדת את עובדיה ואת בחירותיהם האישיות – נעשית שגרירה של כלל הנשים החרדיות.

אני רוצה לנצל במה מכובדת זו ולקרוא לאחיותי הנשים החרדיות: אנו מבלות שעות כה רבות בעבודה. הבה ננצל אותן כדי להיות הכי טובות שאנו יכולות, ללמוד, להתפתח, להתקדם ולתת מעצמנו. אסור לנו להיכנע ל"כוחות השוק" הפועלים נגדנו. עלינו לפעול בכל יכולתנו כדי להתקדם ולהשתפר. אנחנו נרוויח מכך; כל העבודות החרדיות תרווחנה מכך; וגם כלל המשק במדינת ישראל יצא נשכר.

12 תגובות על “מלכודת הדבש של חממות ההייטק

  • בדבר אחד צדק במאמר – חממת הייטק לגידול ילדים… ההרגשה של עבודה במקום כזה זה קצת כמו לעבוד במחלקת יולדות… נשים בהריון מדדות בחודש תשיעי וחלקים של משאבות חלב במטבח.
    יצרנו חברה עקומה ובמקום לישר אותה מאשימים את החילונים…
    תלמדו את הבנות תואר ולא תעודה.
    תלמדו את הבנות השקפה נכונה ותתנו להן את הכלים לשרוד בסביבה חילונית.
    תתנו את האפשרות להכשרות בסביבה חרדית.
    ותקבלו נשים שמצליחות.

    • תירוץ טפשי.
      לשיטתך חרדיות צריכות לוותר על הערכים שלהן (כמו ילודה גבוהה, התייעצות עם דמות תורנית וכו׳) רק כדי לקבל משכורת זהה לעמיתיהן החילוניות??
      אני מסכים בהחלט עם הטענה שצריך ללמד תואר ולא תעודה, וכן ללמד השקפה נכונה וכלים להתמודד עם סביבה חילונית, אבל בשום פנים ואופן לא לוותר על ערכים אפילו בכהוא זה.

    • כל מילה אמת

    • המהםכה הפמיניסטית בציבור החרדי – החברה החרדית מייצרת בעיות ואח"כ לא מבינה איך לצאת מהן.
      המצב בו הגבר החרדי לא עובד גורם לשינוי מעמדות בתוך הבית החרדי. הגבר שהיה אמור להיות המפרנס והבסיס של הבית הופך להיות אמא במשרה מלאה. האשה הולכת לעבודה בהיי טק כדי לפרנס את בעלה האברך וחייבת להשקיע בעבודה כדי להיות משמעותית במקום עבודתה, מה שמייצר מצב שהבעל צריך לעשות את מטלות הבית: לבשל, לכבס, להוציא את הילדים ולהיות איתם וכו'. ואז הגבר תופס את מקום האשה בבית והאשה שיוצאת לפרנס, ממלאת את מקום הגבר בבית…
      בקיצור , עולם הפוך ולא נורמלי נוצר בחברה החרדית.
      אולי עוד כמה שנים הציבור החרדי יתעורר משנתו ויבין לאלה תהומות גררה אותו השיטה של היפוך התפקידים בבית.
      אולי אז, נחזור למציאות שפויה שבה הבעל מפרנס וקובע עיתים לתורה והאשה משקיעה את רוב מרצה ומעייניה לגידול המשפחה וטיפוח הבית.

    • תגובה לאלי.
      אלי היקר זה ציטוט שלך "והאשה משקיעה את רוב מרצה ומעייניה לגידול המשפחה וטיפוח הבית". או במילים אחרות: נשים למטבח.
      תגיד באיזה שנה אתה חי?! לדעתי במאה הקודמת. אני אישה, חרדית ורוצה להתפתח בקרירה, וזו זכותי! ולא, לא לטפח את הבית! בשביל זה אני מתחלקת עם בעלי במטלות ועם העוזרת כשצריך, וכן כנ"ל בגידול הילדים.

    • לא יצרנו חברה עקומה.
      החברה שלנו היא ישרה, מלאה בערכים, מעריצה גידול ילדים ואת תפקידה האמיתי של האשה. השקפה נכונה צריך תמיד.
      אך צריך לזכור שעבודה במקומות חילונייים היא בדיעבד. כסף זה דבר חשוב, קידום ומיצוי עצמי זה דבר חשוב, אבל להעריץ את הנשים שמסוגלות לוותר על קידום ושכר כי לשמור על עצמן.

  • מי שרוצה מוזמנת לנסות את מזלה בחברה נורמלית וללמוד על חשבונה טכנולוגיות עדכניות.
    על הדרך תלמד אנגלית – אמנם יודעות יותר מהגברים החרדים אבל עדיין האם הן יודעות לקחת ספרים טכניים באנגלית ולקרוא/לקרוא בלוג מקצועי/לדבר עם לקוחות או עובדים אחרים שלא מהארץ?
    וגם הנדסאית תכנה זו הכשרה פחות טובה, בטח במסגרת סמינר.
    עד אז תפסיקו ליילל.

  • יותר מהכל, יעידו התגובות מעלי (של "מתכנת אמיתי" ו"חרדי בהייטק"), כמה הכותבת צודקת!

  • הדבר היחיד שיכול לעזור זה תחרות בשוק. יש לקוות שעוד שחקנים יכנסו לתחום והמונופול המרושע הזה יפסק.

  • לי יש תואר במדעי החברה, ומה יוצא לי ממנו? הטענה תלמדו תואר לא נכונה. להיפך, תלמדו מקצוע!

  • בהמשך לדבריו של אלי – הבית החרדי על סף התפרקות.
    הנשים החרדיות שיצאו להייטק – לא יהיו חרדיות, אלו שעדיין שם.
    הילדים יגדלו מעצמם – כי אבא לא יכול להיות אמא.
    הציבור החרדי צריך להתעורר. ומהר, לפני שיתפרק הכל.
    וכאיש הייטק מנוסה (מעל 20 שנה) – זה לא עבודה מתאימה לנשים בכלל.. מכל הבחינות.

    • מנסיוני המר, אשה שיוצאת לעבוד עם משכורות גבוהות זה תפקידים תובעניים, הגבר הופך לאמא והאשה לגבר, הילודה מתמעטת, פחות אימהיות, גבר פחות לומד אפילו כאברך, מכת מצרים ממש. יש יותר כסף, אין ערכים, האשה יורדת ברמה הרוחנית והבית כולו מפסיד. עדיף שהבעל יעבוד אבל תישאר הרוחניות, האושר עם כל ילד שנוסף. מה החכמה והגבורה בלעבוד עם חילונים שבד"כ מלגלגים על "אשה שמפרנסת אברך בטלן ויולדת לו ילד כל שנה"? והגיבושים והפתיחות ה"מכילה".. מה יוצא טוב מזה? להשוויץ שאני מוצלחת יותר מהחברה המורה? הילדים והבעל שלה שקטים וגאים בה יותר!! לי ולילדים שלי זה עלה מחיר אישי כבד…! הסיכון לא שווה את הכסף!!

כתוב תגובה:

נא להזין תוכן בתגובה
חובה למלא שם
נא למלא כתובת אימייל