מחיר האשליה

מאמר תגובה ל"מחיר העגלה המלאה"

הציפיה שבנות חרדיות יצליחו בתחום ההייטק היא אשליה. לאשליה זו יש מחיר והוא תסכולן של עובדות ההייטק החרדיות. בנות הסמינרים נוהרות אל לימודי ההייטק במחשבה שזהו מסלול מבטיח המתאים לאמהות חרדיות. אולם זו טעות. הצלחה בתחום ההייטק דורשת כישורים שונים מאד ממה שמקנה ההכשרה בסמינרים.

כ"ג טבת תשע"ט

מאמרה המצוין של רות קפלר העלה לדיון את תחושת הקיפוח של נשים חרדיות בעקבות שכרן הנמוך. לדברי הגב' קפלר, תחושת קיפוח נובעת מחוסר מודעות. אצל נשים חרדיות רבות, הטענה הרווחת על אפליה מסתירה את העובדה הפשוטה שלבחירות יש השלכות, וכי לשוק החופשי יש חוקים שראוי לכבד. לדעתה של קפלר, העובדות החרדיות משוות את עצמן בטעות לעובדות מהמגזר הכללי. לאמתו של דבר, לאורח החיים החרדי – בחירה לגיטימית וראויה כמובן – יש מחיר כלכלי. נשים חרדיות הן אמנם מסורות מאד, אך מגבלות שונות הנובעות מאורח חייהן עושות אותן למבוקשות פחות. השכר, בהתאם, נמוך יותר.

המאמר של גב' קפלר עוסק בנשים חרדיות עובדות באשר הן. אך כפי שמציינת הגב' יעל ראבד במאמר התגובה שלה, לתעשיית ההייטק יש מקום מיוחד בזירה של נשים חרדיות עובדות, ובפרט בהשוואת שכרן של נשים חרדיות לשכר המקובל בחברה הכללית. ראבד סבורה שפערי השכר נובעים מניצול לרעה של כוח עבודה חרדי על ידי "חממות ההייטק", שבהן עובדות קבוצות גדולות והומוגניות של נשים חרדיות. התגובות האחרות למאמרה של גב' קפלר הזדעקו על הזלזול בנשים החרדיות ומנו את מעלותיהן הרבות, את חריצותן, את מסירותן ואת יושרן. ברצוני להציע מבט שונה מעט על תסכולן של עובדות ההייטק החרדיות.

תחושת התסכול והקיפוח של נשים רבות היא תוצאה של האשליה שכשרונן המזהיר לבדו יהפוך אותן לעובדות הייטק השוות זהב

בעשר השנים האחרונות ניהלתי עובדות הייטק חרדיות במספר תפקידים ובמגוון מודלי תעסוקה. תפקידי הניהול כללו קבוצות של עובדות קבלן חרדיות בתנאי "חממה", סטודנטיות חרדיות ששילבו לימודים לתארים אקדמיים עם עבודה בהייטק, ונשים חרדיות שהשתלבו בצוותים רגילים.

התסכול של הנשים החרדיות בהייטק נובע לדעתי מציפיות חברתיות סותרות המופנות אליהן. מצד אחד, בשנות הלימודים בסמינר הן משוכנעות שהייטק הוא מסלול החלומות. הן שומעות על נשים חרדיות המצליחות להיות עקרות בית מסורות במשרה מלאה ולצד זה להיות עובדות הייטק מבריקות ומצליחות. הן נשבות בחלום אשת החיל ההייטקיסטית, המסורה באופן מלא לביתה ולמשפחתה, ולצד זה מצליחה להיות כוכב בעולם ההייטק, כולל משכורת שמנה ותנאים מעולים. כאשר אותן בנות יוצאות לעבודה, הן מגלות כי עולם ההייטק שונה ממה שהובטח. הן מגלות כי גם אם הן נודעו בסמינר בתור סופר־מוכשרות וסופר־משקיעות, אין בכך די להצליח בעולם ההייטק. תחושת התסכול והקיפוח של נשים רבות היא תוצאה של האשליה שכשרונן המזהיר לבדו יהפוך אותן לעובדות הייטק השוות זהב.

נשים חרדיות הן אכן עובדות נהדרות. מוכשרות. מסורות. אמינות. ישרות. אך כל אלו אינם עושים אותן בהכרח לעובדות הייטק מצטיינות, ולא למתחרות שוות ערך לבוגרי אוניברסיטאות מהמגזר הכללי. כדי להצליח בהייטק נדרשות תכונות אחרות, שאינן מצויות במידה גדושה בקרב בנות חרדיות, למרות מעלותיהן הרבות. זוהי כמובן הכללה. תמיד יש יוצאות מן הכלל. אך קיומן של יחידות סגולה אינו מצדיק את מכירת חלום ההייטק בסיטונאות. התאמת הציפיות למציאות עשויה לחסוך כאב ותסכול גדולים, לעודד בחירות מושכלות ומודעות יותר, ולאפשר את החשיבה הנחוצה, במישור הערכי ובמישור המעשי, בשילוב נשים חרדיות בהייטק הישראלי.

 

תסמונת הראש הקטן

טיבה של העבודה בהייטק אינו תמיד מוגדר. עולם ההייטק דורש יוזמה וסקרנות, הרבה מאד מחשבה עצמאית וערעור על מוסכמות. ההצלחות הגדולות של חברות הייטק וכן של יחידים בתוך החברות הן תוצאה של חשיבה נועזת ושל דחיפה לחדשנות. ההייטק דורש נטיה לעשות דברים אחרת; הוא צריך אנשים הגורמים לדברים לקרות, המשפיעים על שינויי כיוון ואינם מפחדים לקחת סיכונים.

מה שעושה את ישראל ל"אומת הסטארט־אפ" הוא חוצפתם של המהנדסים, העובדה שהם אינם עובדים לפי הספר, וההתעקשות שלהם לעשות דברים אחרת. זוהי בדיוק הגדרתו של עובד הייטק מצטיין. מנהל הנדסה ותיק תיאר פעם בהרצאה את עובד ההייטק האידאלי: עובד המנהל את עצמו. זהו עובד המעלה רעיונות חדשים לשיפור וליעול, ומוצא את הזמן "להשחיז את הסכין" – להשקיע זמן ומאמצים בהתפתחות המקצועית שלו, בלימוד וביצירה שישפרו את תפקודו ואת תפקוד הקבוצה בטווח הארוך. עובד זה אינו צריך שהמנהל ידגים לו כל פעולה ויגדיר לו בפרוטרוט כל משימה. הוא מבין את המטרה וחותר אליה בכוחות עצמו בכל המרץ.

עובד החלומות של מעסיק בהייטק הוא מי שבאמת אוהב את מה שהוא עושה. כתיבת קוד מרתקת אותו. הנדסת תוכנה גורמת לו התרגשות. הוא יתעסק בכך גם מעבר לשעות המשרד, כי העבודה מעניינת אותו וקרובה ללבו. ההשגים המקצועיים שלו והצלחת המוצר חשובים לו, והוא מוכן לעשות את ה"אקסטרה מייל", להשקיע מעבר, כדי להשיג אותם.

הנשים החרדיות הן כאמור עובדות נהדרות על פי פרמטרים רבים. עם זאת, הן אינן מתאפיינות בדרך כלל בתכונות הגורמות לעובד ההייטק להצטיין. הן אינן מגלות עצמאות מחשבתית ותעוזה, ואינן נוטות לקחת סיכונים

נתונים אלו דורשים עצמאות מחשבתית ודבקות במטרה. הנשים החרדיות הן כאמור עובדות נהדרות על פי פרמטרים רבים. עם זאת, הן אינן מתאפיינות בדרך כלל בתכונות הגורמות לעובד ההייטק להצטיין. הן אינן מגלות עצמאות מחשבתית ותעוזה, ואינן נוטות לקחת סיכונים. עובדות חרדיות נוטות להמעיט מאד בתקשורת עם אנשים אחרים בחברה. באופן כללי הן תישארנה בקוביה שלהן, תוך מיקוד מלא במשימות הניתנות להן. הן תבחרנה לא להתבלט, גם כשהן מקבלות הזדמנות לכך. תכונות אלו פוגעות ביכולת שלהן להתפתח ולהתקדם מבחינה מקצועית.

האמירה שהעובדות החרדיות הן בעלות מוסר עבודה גבוה, שחזרה ונשמעה בתגובות למאמרה של קפלר, נשענת על היותן זהירות מאד בגזל זמן. הן אינן מבזבזות זמן בפינת קפה וכדומה, והן מסורות ונאמנות למקום העבודה. אכן, במובן הצר של בזבוז זמן הנשים החרדיות בדרך כלל נוהגות בזהירות, וכשיש להן משימות מוגדרות הן תקפדנה מאד שלא להוציא את זמנן לריק. אני עצמי נתקלתי בעובדות שבאו לשאול איך לדווח על הדקות שהן נוטלות לתפילת מנחה או להפסקת אוכל. אולם פטפוט בפינת קפה וזמן לאינטראקציה חברתית, או אפילו מנוחה ותפילה, אינם בזבוז זמן מבחינת המעסיק. אם יעלה משם רעיון חדש או כיוון פעולה אחר – השראה שלפעמים מגיעה בנסיבות לא צפויות – הרי שהאינטרס של המעסיק הוא דוקא לעודד זאת. אם העובד מסור לעבודתו ואינו מנסה להשתמט ממנה, הפסקת התרעננות תעזור לו לגשת לעבודה בראש נקי יותר. הביצועים של עובד נינוח ורענן הם טובים יותר, ולכן האינטרס של המעסיק הוא שייקח הפסקות אלו וירגיש נוח במקום עבודתו.

הגישה הקפדנית של נשים חרדיות מתאימה לעבודה בעלת אופי פקידותי או שגרתי, אך אינה בהכרח תורמת לאיכות העבודה בתחום ההייטק. לעתים היא אף מזיקה.

כמו כן, המשימות בחברות ההייטק אינן תמיד מוגדרות. יש מצבים שראש הצוות עסוק. אין לו פנאי להגדיר לעובד משימה חדשה, ולעתים הוא גם אינו מעוניין לעשות זאת. בזמנים הללו יש מקום ואפילו ציפיה להגדלת ראש, למחשבה קדימה, לניצול הזמן ליוזמות חדשות ולהתקדמות מקצועית. זמנים אלו הם נקודת החולשה של העובדות החרדיות. הנשים החרדיות (בהכללה, כמובן) באות למלא הוראות, והן אינן נוטות לחשוב בעצמן על הצעד הבא.

בעבודתי נתקלתי לא אחת בעובדות משועממות, שסיימו את המשימה שלהן ואפילו לא יידעו את ראש הצוות בכך. הן לא חשבו שזו האחריות שלהן, וודאי שלא ניצלו את הזמן כדי להתייעל או לחשוב קדימה. כשניתנה להן משימה הן הקפידו שלא לגזול אף רגע מזמנו של המעסיק, אך ברגע שנסתיימה המשימה הן נקטו גישה פסיבית. עמדתן היתה שאם הבוס צריך אותן הוא יודע לאן לפנות. וודאי שאחרי 15:30, שעת היציאה מהמשרד, ענייני עבודה לא עלו כלל על לבן. בתחום ההייטק, זו אינה ההגדרה של עובד מסור.

 

אינטראקציה חברתית

התכונות המאפיינות עובד הייטק טוב אינן שכיחות בדרך כלל בקרב זאבים בודדים. ההייטק דורש יוזמה וחדשנות, ולשם כך דרושה אינטראקציה ערה עם אנשים אחרים. כדי ליצור חשוב לשמוע מגוון דעות ורעיונות; להיות מעודכן בנעשה בתחום; להבין את האתגרים של הקבוצה; להיחשף לזוויות שונות של הפרויקטים בחברה ולדרכים שונות לפתור בעיות. כדי לקדם יוזמה, כדי לגרום לחברי הצוות שלך לרצות לעזור לך, וכדי להניע אותם לפעולה כשאתה זקוק להם, נדרשים יחסי עבודה חמים. כללו של דבר: כדי להשיג פריצת דרך, הן פריצת דרך טכנולוגית והן פריצת דרך תהליכית, דרושה תקשורת טובה בין אנשים.

לא לחינם מעודדות חברות ההייטק חברויות במקום העבודה. הישיבה ב־open space, ההשתתפות בכנסים, הפטפוט בפינות הקפה והמפגשים באירועי צוות הרווחים בחברות הייטק מיועדים לעודד את האינטראקציה בין העובדים. באמצעות זאת ממריצות החברות את עובדיהן לשמוע ולהשמיע ולפתח רשת קשרים שתעזור להם ותעזור בסופו של דבר לחברה. כן, האווירה החברית והנינוחה גורמת לעובדים להרגיש בבית במקום העבודה, ובית הוא מקום שאתה מרגיש אכפתיות כלפיו ושאתה מוכן להשקיע בו.

מבחינת המעסיק, מ'בזבוז זמן' זה יוצא רק טוב. הרי לא באמת משנה לו אם העובד כותב קוד במהירות שיא. פריצות דרך אינן מגיעות בן רגע, הן דורשות תהליכים של ניסוי וטעיה, של חשיבה ישירה ועקיפה, ועבודת צוות ממוקדת מטרה אך גמישה באופיה. מבחינת המעסיק, העיקר כמובן הוא התוצאה. כל עוד העובד מגיע לתוצאות מעולות, המעסיק מרוצה.

מנסיוני, וכמובן בהכללה, עובדות חרדיות מעדיפות תקשורת באמצעות מיילים ולא בשיחה פנים אל פנים. כמו כן, הן מעדיפות לשבת בנפרד מטעמי צניעות (או מרצון לשמור על סביבה הומוגנית), ומסרבות להשתתף באירועים חברתיים מאותה סיבה. הן מבדלות את עצמן חברתית, ובידול זה גוזר עליהן גם בידוד מקצועי. בחירה זו מובנת מאד מבחינה ערכית, אך היא בהחלט מקשה עליהן להצטיין.

 

השכלה

הכשרתן של בוגרות הסמינרים החרדיות היא לימודי תעודה של הנדסאי תוכנה. לימודים אלו שונים מאד מתואר מלא במדעי המחשב. הם מקנים להן את הידע הטכני הנחוץ לכתיבת קוד, אולם ידע זה אינו כולל הבנה יסודית של מדעי המחשב. משום כך, בוגרות הסמינרים חזקות בעיקר בפרקטיקה של כתיבת תוכנה. חוזקה זו מספיקה לתפקידים אחדים, אך לא לחינם מעדיפים מעסיקים בשוק ההייטק את בוגרי האוניברסיטאות (אפילו על פני בוגרי מכללות, בעלי תואר במדעי המחשב), בפרט לתפקידים בחוד החנית של התעשיה.

לבוגר אוניברסיטה יארך אולי זמן ממושך יותר עד שהוא יתרום בפועל למקום העבודה. אבל כשהוא יתחיל, התרומה שלו תהיה כמעט תמיד גדולה יותר. לימודי התיאוריה באוניברסיטה מסייעים לכתוב קוד טוב יותר, נכון יותר ובהבנה טובה יותר של התמונה הגדולה. יכולת התכנון וההבנה של בוגרי אוניברסיטאות גבוהה יותר. כן, הלימודים באוניברסיטה מעניקים לעובד נתוני פתיחה טובים יותר, גם מבחינת היכולת להתמודד בצורה עצמאית עם דברים חדשים. בוגרי אוניברסיטאות רגילים לכך שלא מאכילים אותם בכפית, ושלא מלמדים אותם ולא מגדירים עבורם כל שלב. הם יודעים לעבוד קשה ולמצוא בעצמם תשובות כדי להצטיין. אפשר לרכוש יכולות אלו גם תוך כדי עבודה, על ידי למידה מאחרים. אולם לשם כך נדרשת כאמור אינטראקציה שוטפת עם מהנדסים מנוסים ולמידה מהם, לצד השקעה אישית.

הכרה בלימודי הסמינרים בתור לימודים אקדמיים לא תפתור את מצוקת הנשים החרדיות, אלא להפך – היא תחזק את האשליה שאפשר לראות בלימודים אלו נתוני פתיחה טובים לשוק ההייטק, ותעצים את התסכול שלהן כאשר תגלינה שמעסיקים אינם מתייחסים לכך כמצופה

ההעדפה שנותנים מעסיקים לבוגרי אוניברסיטאות אינה נובעת מדעות קדומות. היא נגזרת מניסיון המורה שלבוגרי אוניברסיטאות יש סיכויים גבוהים יותר להצליח ולהצטיין לאורך זמן. במאמרו ב"הארץ", האשים ח"כ מיכאל מלכיאלי את משרד החינוך והמל"ג שאינם מכירים בלימודי הנדסת התוכנה בסמינרים בתור תואר אקדמי. לדבריו, האחריות לשכרן הנמוך של עובדות הייטק חרדיות מוטלת על כתפיהם: "המדיניות הצבועה של משרד החינוך והמל"ג מובילה לניצול מחפיר של נשים חרדיות בידי חברות תאבות בצע."[1] איני סבורה שיש כאן ניצול מחפיר, וגם לא חברות תאבות בצע – בוודאי לא במידה העולה על תאוות הבצע של כל חברה עסקית אחרת. האינטרס של כולנו אינו להחליש את תעשיית ההייטק הישראלית, שהיא אחד הקטרים המניעים את התעשיה הישראלית. הכרה בלימודי הסמינרים בתור לימודים אקדמיים לא תפתור את מצוקת הנשים החרדיות, אלא להפך – היא תחזק את האשליה שאפשר לראות בלימודים אלו נתוני פתיחה טובים לשוק ההייטק, ותעצים את התסכול שלהן כאשר תגלינה שמעסיקים אינם מתייחסים לכך כמצופה.

הפער בין בוגרות סמינרים לבוגרי אוניברסיטאות נובע מההבדל הממשי בין לימודים בסמינר ללימודים באוניברסיטה: מתכונת הלימוד בסמינרים שונה מזו שבאוניברסיטה, והיא אינה מעודדת את פיתוח אותן התכונות. הפנמת עובדה זו עשויה להפחית את רמת התסכול הקיימת בשל שכרן הנמוך של הנשים, ולכל הפחות לתעל אותו לכיוונים מועילים יותר. מתן גושפנקא אקדמית ללימודי הסמינר לא ישנה את המצב.

 

לא אשת קריירה

מנין נובע אפוא תסכולה של אשת ההייטק החרדית? האם עובדות ההייטק החרדיות פשוט אינן מודעות לתרומתן לעבודה? מדוע מה שברור למעסיקים אינו ברור לעובדות? לדעתי המקרה של עובדות ההייטק החרדי הוא ייחודי. עובדות הייטק חרדיות חיות בקונפליקט תמידי בין רצונן שלא להיעשות לנשות קריירה – לא להתמסר לעבודה או להקדיש לה מאמץ מעבר להכרחי – לבין הצורך שלהן להיות עובדות טובות והרצון להצטיין. זהו קונפליקט כמעט חסר מוצא.

מטבע הדברים, העובדת החרדית תרצה להראות לחברה שבה היא חיה (וגם לעצמה) שסולם הערכים שלה לא השתנה ושחשוב לה עדיין להיות אמא מושלמת ורעיה מסורה הרבה יותר מלהצטיין בעבודה. הייתי עדה למקרים שבהם רצון האשה להוכיח שהיא איננה אשת קריירה הביא לסרובה לעבוד במשרה מלאה, אף שבאותן שעות נוספות היא היתה יכולה לחסוך את שעת הנסיעה הביתה בשעות השיא – לעבוד במשרה מלאה ולחזור לביתה באותה שעה בדיוק. אולם הרצון בתדמית של "עובדת במשרה חלקית" הביא אותה לוותר על כך. היא לא רצתה להיחשב בין חברותיה אשת קריירה העובדת במשרה מלאה.

עובדות הייטק חרדיות חיות בקונפליקט תמידי בין רצונן שלא להפוך לנשות קריירה – לא להתמסר לעבודה או להקדיש לה מאמץ מעבר להכרחי – לבין הצורך שלהן להיות עובדות טובות והרצון להצטיין

נשים חרדיות רבות מסרבות לעבוד במשרות הובלה וניהול. נשים מוכשרות, שבאופן טבעי מסוגלות ורוצות להשפיע, לא תסכמנה לקחת עליהן אחריות נוספת ותגבלנה את ההתקדמות שלהן. לפעמים נובע הסרוב מחששות בנוגע לצניעות בהובלת צוות מעורב, אבל במקרים אחרים הן נמנעות מלהרחיב את מעגלי ההשפעה שלהן, כי השפעה רבה דורשת השקעה רבה יותר. נסיעות לחו"ל, עבודה מהבית או בשעות לא מקובלות, ובכלל השקעה רבה בעבודה, מתקבלות בהרמת גבות ואף בביקורת מצד הסביבה.

צירוף השיקול הערכי והשיקול התדמיתי, כל אחד לפי העדפותיו ונסיבות חייו, עומד מאחורי סרוב נשים חרדיות לקידום בעבודה. נתקלתי בנשים רבות שנענו בשלילה להצעת קידום, בתואנה ש"בעלי עיקם את האף". לא פלא שבחממות ההייטק, שבהן עובדות קבוצות גדולות של בנות חרדיות, נוצר לעתים מחסור חמור של כוח אדם דוקא בתפקידי הובלה.

קשה לעובד לראות אנשים מוכשרים פחות מתקדמים וחולפים על פניו, וקשה לו לחנוק נטיה טבעית להתקדמות, גם אם ברור לו שהוא בחר בדבר הנכון ערכית. היתה לי עובדת נהדרת שלאחר שהצעתי לה משרת הובלה והיא סרבה לה מטעמים דתיים וערכיים, היא כבתה לחלוטין ואיבדה גם את היכולות המרשימות שניחנה בהן. במבט לאחור, אולי זו היתה טעות להעמיד אותה במצב זה.

מבחינת המעסיק, השקעה בעובדים ללא אופק לניהול או הובלה טכנית משתלמת פחות מהשקעה בעובדים בעלי פוטנציאל להתקדמות. העובדות החרדיות הן כאמור 'חיילות' נפלאות, אבל צריך לגדל גם מפקדים, ואת אלו קשה להצמיח מתוך אוכלוסיה זו.

 

מסלול ישיר לתסכול

התסכול של עובדות ההייטק החרדיות נובע מציפיות חברתיות סותרות, המציבות אותן במצב בלתי אפשרי. מצד אחד מצפים מעובדות ההייטק להישאר בדיוק כמו שהן היו בשנות הסמינר. מצופה מהן להמשיך לעבוד בחברת נשים חרדיות ולא ליצור אינטראקציה עם החברה הכללית; מצופה מהן שלא תשקענה יותר מדי בעבודה, ושתראינה את עיקר ייעודן בהיותן אמהות ורעיות; ומצופה מהן שלא תפתחנה עצמאות מחשבתית ושלא תרכושנה תארים אקדמאיים (וגם אם כן, שלא תספרנה על כך).

מצד שני, מוכרים להן חלומות – ביבוא ישיר מהחברה הכללית – בדמות משכורות ענק, יכולת לפרנס בן תורה בכבוד, ועבודה מספקת תוך ניצול כשרונותיהן הברוכים. (בוגרות המסלולים בסמינרים כולן מצטיינות – כולן בעלות ממוצע 98% וציון 100% בפרויקט הגמר.) יוצרים אצלן ציפיית שוא להצליח ולהצטיין בעבודה תובענית, במקום עבודה תחרותי, השגי ולא יציב, מקום שאפילו חזקים מתקשים לשרוד בו.

שוק ההייטק הוא מקום הדורש שקיעות והתמסרות בעבודה, ראש גדול ויוזמה, לצד התקדמות מתמדת. החינוך בסמינרים אינו מעודד תכונות אלו, ומטבעו אינו בנוי לייצר עובדות הייטק ברמה גבוהה. לצד זה, החברה מצפה מנשים חרדיות להיות סופר־וומן – גם כוכבות הייטק מבריקות וגם אמהות למופת. בתוך הסד המוגבל והקשיח של "בין שמונה לארבע" – וגם זה בקושי רב – הן אמורות להתחרות על מקומן בשוק ההייטק. האם זה בכלל אפשרי?

כדי להחזיק את כל הכדורים באוויר, להיות אמהות למופת, לשמור על תדמית של 'לא אשת קריירה', לעמוד בשיפוט החברתי הנוקב ולהישאר מלאות מוטיבציה והתלהבות, צריך הרבה מעבר ליכולת מתמטית גבוהה. זה כמעט על־אנושי.

החברה מצפה מנשים חרדיות להיות סופר־וומן – גם כוכבות הייטק מבריקות וגם אמהות למופת. בתוך הסד המוגבל והקשיח של "בין שמונה לארבע" – וגם זה בקושי רב – הן אמורות להתחרות על מקומן בשוק ההייטק. האם זה בכלל אפשרי?

השינויים הארגוניים התמידיים, גישת המריטוקרטיה [החזק שורד] ואי היציבות הכללית של שוק ההייטק דורשים מעובדים – גם מעובדים מצטיינים – השקעה בלתי פוסקת, מחשבה לטווח ארוך, שיווק עצמי, יכולת ניידות רבה בין חברות שונות ואורך רוח לתקופות של חיפוש עבודה בין לבין. אין הרבה משרות בתעשיה הנשארות יציבות לאורך זמן. בתקופת טלטלה, דוקא העובדות החרדיות, בפרט עובדות זמניות בתנאי חממה, הן הראשונות להיפגע.

אז ברור שהן מתוסכלות. הן מרגישות שהן משקיעות מעל ומעבר. האגדה מהסמינר על הבנות החרדיות החכמות יותר והמוכשרות יותר עדיין מהדהדת בתודעתן. ובכל זאת הן מרוויחות חצי מעמיתותיהן באוכלוסיה הכללית. הן אינן רוצות להשקיע כפי הנדרש בשוק ההייטק, ואולי גם אינן מסוגלות לכך. הן חשבו שההייטק הוא מסלול מבטיח ושהן יהיו הדבר הבא בשוק הישראלי. אבל הנה הן, עובדות עבודה שגרתית בשכר ממוצע ללא יכולת התקדמות ממשית. חלום ההייטק שלהן התנפץ לרסיסים וקול תסכולן עולה מקוצר רוח ומעבודה קשה. אבל מי אשם בכך – המעסיקים? כוחות השוק? המל"ג ומשרד החינוך המסרבים להעניק ללימודים שלהם תואר אקדמי? או שמא מי ששלחו אותן אל ההייטק ונטעו בהם תקוות שוא?

הרעיון לשלוח בנות חרדיות להייטק דורש בדק בית רציני ומחשבה מעמיקה. אין זה הוגן לשלוח אותן לזירת קרב כשהידיים שלהן כבולות. וודאי שהפתרון לבעיה אינו לכעוס על המעסיקים או על כוחות השוק. הגיע הזמן לומר להן את האמת, ולהסביר להן ולמשפחותיהן קצת יותר על המחירים שהכניסה לעולם ההייטק גובה.

הרעיון לשלוח בנות חרדיות להייטק דורש בדק בית רציני ומחשבה מעמיקה. אין זה הוגן לשלוח אותן לזירת קרב כשהידיים שלהן כבולות

אינני טוענת שהתביעה החברתית מהאשה להיות מסורה לביתה ולהתרחק מתדמית "אשת קריירה" היא ענין שלילי. אדרבה, סולם הערכים של אותן נשים נכון מאין כמוהו. הן בוחרות ב"עגלה המלאה", כפי שהטיבה לתאר הגב' קפלר במאמרה. הבעיה נמצאת באשליה המוטעית שמוכרים להן, שהן יכולות להצליח בהייטק מבלי לוותר על סגנון חייהן ועל ערכיהן הבסיסיים. אפשר לומר שהנשים החרדיות סובלות מהבעיה שתנועת הפוסט־פמיניזם מעלה לשיח היום. הן נאלצות להתמודד על מקומן המקצועי בעולם גברי, מבלי לוותר על התפקידים הנשיים המסורתיים. אין פלא שהן חשות שמצב זה אינו הוגן. הן נתפסות בין הרצון למלא את הציפיה החברתית, להיות התרנגולת מטילת ביצי הזהב, לבין הציפיה החברתית ההפוכה, להיות עקרת בית למופת המסורה לביתה ולמשפחתה.

האבסורד הוא שאף שבסופו של דבר העבודה בהייטק אינה מעשירה את העובדות החרדיות, ואף שהבנות העובדות שם מקריבות הרבה כדי להישאר מסורות לביתן, עדיין רבים בחברה רואים בהן מסודרות היטב ("הייטקיסטית!"). מי כמוהן יודע שאין מדובר במשכורת עתק, ושהן נאלצות לשלם יום יום כדי להחזיק מעמד. הגיע הזמן לקבל את הבחירות של אותן בנות בלי שיפוטיות, בין אם הן בוחרות לעשות לביתן ובין אם בוחרות להישאר בביתן. ראוי להתייחס אל הנשים העובדות בהערכה עמוקה, כי הן באמת עושות כמיטב יכולתן, והן נשות חיל אמתיות בכל מובן שהוא.


[1] מיכאל מלכיאלי, "סיפורן של שפחות", הארץ, 25.11.2018 (זמין לצפייה כאן: https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.6681699).

59 תגובות על “מחיר האשליה

  • וואו, הרבה אי דיוקים.
    איזה אישה חרדית הלומדת בסמינר מצפה מעצמה להיות הייטקיסטית? סמינר זה לרב מורות וגננות ובמקרה הטוב איזה גרפיקה.
    בואו נודה על האמת: המגזר שלנו לא פותח אותנו לאופציות עבודת הייטק ושכלולים.

    • אמהות וקרירה לא הולכות ביחד א"א להשיג הכל. בלי קשר לחרדית או לא, בכל בחירה ישנו ויתור על משהו אמא שבוחרת בקרירה מוותרת על אימהות. וכן להיפך אמא שבוחרת באימהות מוותרת על קרירה. שכל אחת תעשה את השיקולים שלה והכי חשוב בלב שלם.

  • תגובה מושלמת ומקצועית!!!
    קודם שאנשים יבינו מה זה הייטק ואח"כ שיתלוננו ….

    1. האשליה שכל בנות הסמינר מוכשרות ומובילות מזכירה את האשליה שמוכרים לבחורי ישיבה… מי שלמד גמ' או קצות החושן יכול להשלים בגרויות תוך שנה (תוך כדי עבודה ועם שלושה ילדים).

    2. ראיתי בחיי תוכניתנים מוכשרים שמתכנתים מגיל 10 ועובדים בתחום כמה שנים ולומדים לימודי מדעי המחשב והם נכשלו במבחנים!! אנשים שנושמים קוד עשר שנים נגשו למועד ב'!! מי שחושב להשוות בין הסמינר לאוניברסיטה חי באשליה ….

    3. מניין התסכול? נשים בהייטק מרוויחות הרבה יותר מכל חברותיהן!! אז למה להסתכל על החילונית שמרוויחה יותר במקום על החברה שגם השקיע שנים בסמינר ומרוויחה חצי??

    4. מדברים הרבה על מטריקס אבל יש גם את משרדי הממשלה – במשרד ממשלתי אין הבדל בשכר בין סוג התעודה. והמקומות האלו מלאים בחרדיות ואין שם אפליה!! אלפי חרדיות עובדות דרך חברות הקבלן ומקבלות בדיוק כמו החילוניות!!

    5. אינטראקציה חברתית – אני עובד לא מעט שנים בתחום ואני חייב להגיד שהבעיה החברתית היא גדולה מאוד. גם אני כחרדי לא יוצא למפגשי חברה ולא מוצא את עצמי משתתף ברוב השיחות (סרטים\בנות\כדורגל) אבל זה לא סותר את זה שצריך להיות חברותי ונחמד. אני לא ישב לשיחה עם עובדת כי יש לי גבולות של צניעות, אבל כשבאים בבוקר אומרים בוקר טוב… כשיש שיחה של עבודה מתחילים ב"מה נשמע, איך היה סופ"ש".
    ישבתי עם חרדיות הייתי נכנס למשרד בבוקר אומר בוקר טוב ואף אחת לא עונה… יושבים בשיחת עבודה "כמי שכפאו שד", כאילו שם רואות דמות דיוקנו של מנהל הסמינר שאומר "השיחה צריכה להיות מקצועית בלבד". כאילו שהיא תרד ברוחניות מלהגיד בוקר טוב בחלל החדר. זה לא נעים לשאר הצוות ולכן הרבה לא אוהבים לעבוד עם חרדיות.

    • כל מילה בסלע

    • אני לא כל כך מבין, כתבת שאתה מסכים עם המאמר שלפיו (להבנתי) אמורה העובדת החרדית להיות לא רצויה (או לחילופין בשכר נמוך). ומאידך אתה כותב שבמשרדי ממשלה ולמיטב ידיעתי גם בהרבה מחברות הביטוח והבנקים העובדות מקבלות שכר שווה לעמיתותיהן החילוניות ורק מטריקס היא הבעיה. אז לא הבנתי המאמר נכון או רק חכם ומסוגנן??
      האמת היא שהמאמר נכון אך ורק כלפי נשים המצפות להגיע באמת לחוד החנית של התחום וכמו שהוזכר בו "אומת הסטארטפ". אבל כל זה לא קשור לענינינו – וכי התלונה היא על חוסר הצלחתם להפוך למפתחות המוביליי הבא? אתמהה! הדרישה והתביעה היא אך ורק להשוות את שכרם לעובד הממוצע בהייטק המרויח משכורת נאה מאד אף בלא לעמוד באף מההגדרות והתנאים המוזכרים במאמר לעיל ודרישה זו פשוטה ונכונה ולגיטימית לכל מי שלא עושה שקר בנפשו.

    • נכון מאד! גם המאמר מדוייק מאד וגם התגובה! אומרת את זה כעובדת הייטק שעובדת במשרד חילוני…

    • "כשיש שיחה של עבודה מתחילים ב"מה נשמע, איך היה סופ"ש".
      כן, כן, ככה זה מתחיל.
      ואיך זה ממשיך?
      ואיך זה נגמר?
      הנשים הללו ראויות לכל שבח והחרדי הזה מוכיח עד כמה הן צודקות.

  • וואו, ממש אהבתי את המאמר. מדוייק ומתמצת.
    שתי בעיות נוספות שיש למתכנתת חרדית: האחת חסר ידע באנגלית, והשנייה שאין אינטרנט בבית כדי לאפשר עבודה מהבית.
    עבדה איתי מתכנתת חרדיה שבטופס רישום של הבן שלה לתלמוד תורה הייתה צריכה לחתום שאין אינטרנט בבית, ובעבודה (שלה!) האינטרנט צריך להיות מסונן.
    היא רצתה לגשת עם זה למנכ"ל לבקש שיהיה אינטרנט רימון במשרד. משרד חילוני לגמרי, כמובן שזה ממש לא אפשרי.
    הייתה הולכת לאסוף את הילדים ומחכה להם רחוב ליד, כדי שלא יראו שאמא נוהגת…

    • אני לא יודעת באיזה עולם את חיה.
      אני אשת הייטק בת 25, עובדת בחברה דתית ומרויחה כמו שמקובל בירושלים. קצת פחות מהשוק.
      למדתי בסמינר הכי מיינסטרים. החברות שלי מהעבודה והלימודים כולן שייכות למיינסטרים של הציבור החרדי.
      לכולנו יש אינטרנט בבית. כל אחת עם החסימה שלה, וזה קרה עוד לפני הקורונה.
      לרבות מתוכינו יש רישיון נהיגה ומי שלא – זה מאילוצי זמן ו.או תקציב.
      מה שאת מתארת שייך לקהילות חניוקיות במיוחד בציבור.

  • סוף כל סוף מישהי מעיזה להסתכל לאמת בעיניים, מאמר איכותי, מקצועי וניתוח נכון ומצער של מצב הבנות החרדיות מהסימנרים.

  • מאמר נכון לחלוטין. עוד ענין שהוזכר במאמר הנ"ל אך לא הודגש, זה שבהייטק כל הזמן יש חידושים וכדי להתעדכן במה קורה ולהיות ב"חוד החנית" – צריך המתכנת להשקיע על חשבון זמנו הפנוי… לאמא שמגיעה הבייתה בחמש ויש לה ארבעה ילדים – אין זמן פנוי, לאבא עם אותן שעות יש זמן פנוי (אפילו אם הוא אבא מאד נוכח).

    • נגעת בנקודה כואבת.
      בימינו הנשים צריכות ללהטט בין כל המשימות – גידול ילדים, תחזוקת בית, עבודה – בזמן שמה שמצופה מגברים הוא רק להצליח בעבודה.
      מתי נבין ששוויון אמיתי יבוא רק כשהגברים יהיו מוכנים לקחת על עצמם יותר עול?

    • בעלי למשל, לוקח על עצמו המון עול בית ועם הילדים, אבל… בלי להעליב אף אחד… הוא לא יודע כמוני להכין שיעורים עם הילדים או כיצד להדריך אותם להתנהל חברתית ("לא הזמינו אותך ליומולדת? אני אגיד למורה שצריך להודיע לכל ההורים שחובה להזמין את כולן!" כל מיני עצות כאלה… לא של אחיתופל אבל של אבות…) ולכן הדברים האלה תופסים לי המון מקום במח ובלב. כשאת עובדת עד 5 בצהריים את לא יכולה בינתיים לדאוג מה קורה בבית, ונניח שאת כן יכולה – כשאת חוזרת הלב שלך חייב להיות בבית ולא בלימודי קוטלין או החידושים בג'אבה. אני לא חושבת שהגברים לא מוכנים לקחת עול אלא שהרבה נשים מסרבות לתת את העול הזה כי הם, למרות הרצון הטוב, לא יודעים לשאת אותו כמונו. אני וכמוני לא מעט חברות נותנות לבעל לעשות קניות, לשטוף רצפה וכו' וכו' אבל חפצות להיות נוכחות מאד בחיי הילדים כי לדעתנו אנחנו עושות את זה יותר טוב.

  • וואו, איזה ניתוח בהיר ומדויק!

    • בקיצור, שהבעלים ילבשו סינר (באופן קבוע, ולא רק בתור עזרה) ויגדלו את הילדים לבד. כדאי גם לשנות את הנוסח בכתובה מ "ואנוכי איזון ואפרנס…" ל"ואנוכי איתזון ואיתפרנס מעבודת אשתי", שהרי ידוע שהכתובה היא מסמך מחייב לכל דבר ועניין. והכל בא במקומו בשלום.

  • אפשר להתפרנס יופי גם מלואו טק, ואכן רוב החרדיות מכוונות למשרות IT ומכרזי חשכ"ל.

  • מעולה. כל כך נכון ואמיתי.
    מזדהה עם כל שורה.
    מניסיון אמיתי של שנים רבות בתחום.
    מעריצה אותך שהעזת להציף את האמת.

  • בתור טכנולוג ויועץ בהמון חברות אני חייב לומר שהרוב ממש לא נכון.
    לרצות להתקדם טכנולוגית וללמוד לא קשור לחרדי או חילוני. זה עניין של אופי והבנה של מה נדרש בכדי להתקדם. רובם באמת רוצים ועושים ומי שלא זה עניין שלו.
    יחסי חברה זה חשוב בכדי להתקדם. אבל מי שלא רוצה לשנות למסלולי ניהול זה פחות רלוונטי. אתה לא לומד מאחרים. אתה מתייעץ אבל לומד די לבד עם הכוונה של ראש צוות.
    והמשכורות כל כך גבוהות ביחס לכל תחום. כך שמי שיודע לבצע משימות יקבל שכר ללא תחרות בשום תחום. אז איזה חלומות מוכרים? מציאות של שכר של 10,000 לחודש נקרא מעליב ולך תשווה (לא בהתחלה אבל די מהר).
    בקיצור רוצו להיטק ואל תתייחסו לפטפטת. השוק צמא לעשרות אלפי עובדות חרדיות.

    • יש קשר בין חינוך לסגנון חשיבה.

  • ניתוח נכון ויפה אולם לפחות ממחצית המשרות בהייטק אינן דורשות את התכונות שצויינו במאמר (וגם בהן החילוניות מרויחות יותר). וכן כל אחת עושה את הבחירה שלה ואני בוחרת בגאווה שלא להיות בחוד החנית של ההיטק הישראלי, זה בסדר גמור.

  • מאמר מרשים. נוגע בנקודה משמעותית ביותר. אמנם לא עבדתי עם נשים חרדיות אבל חברת צוות סיפרה שבעבודתה הקודמת הייתה אינטראקציה עם נשים חרדיות והיא הייתה בהלם מהחנק העצמי שלהן. לדוגמה אחת מהן התקדמה בעבודה והייתה אמורה להעביר הרצאה על טכנולוגיה חדשה שהיא התנסתה בה. נקבעה פגישה וזומנו אנשים מכמה משרדים בשביל להחשף לחומר החדש. ויהי היום והגברת מודיעה שהיא לא תעביר את הסשין הלז. למה? בעלי שאל את הרב וכו'
    מעבר לזה שזו התנהלות לא מכובדת, אני חש שיש כאן (ולא רק כאן) מתח סמוי בין האישה המצליחה והתורמת לבין הבעל שבמקרה הטוב עושה את תפקידו. חולשה אנושית זו עשויה לגרום לו לנצל באופן פסול את השליטה שלו ולעשות abuse לתורה בשביל לשמור על מעמדו. לפני שיקפצו עליי, זה כמובן לא מרוע ולא במודע…

  • הכול נכון, אך גם אישה שמתאימה להייטק מכל הבחינות תסבול מאפליה בולטת. גם בגלל שמדובר באישה וגם בגלל היותה שונה מהרוב החילוני.
    החברה בארץ לא מקבלת את השונה בקלות, מניסיון את צריכה להיות הרבה יותר מהשאר מכל הבחינות כדי להתקדם מעט…

    • חנטרשת. אין שום אפליה. תהיה נחמד וטוב במה שאתה עושה ופשוט תצליח.

  • נהניתי מאד לקרוא את המאמר, לעניות דעתי מדויק ונוגע בדיוק בנקודות שגם אני חשתי.
    בלימודים בסמינר מאכילים אותך בכפית נקודה. אין לך שום יכולת ללמוד לעבוד ולהתכונן לחיים האמתיים שאפילו גישה לאינטרנט אין לך בשביל לחפש חומר וללמוד דברים חדשים!! כל פרויקט שעשינו בסמינר, התבסס על הדפים והחומר שהמורה לימדה, מה שהיא לא לימדה – לא ידענו ולא עשינו ופה זה נגמר. הראש הקטן מתחיל קודם כל בחינוך!! ובאופן הלימוד בסמינרים החרדים, מה ששונה לחלוטין מכל מוסד לתואר ראשון אפילו מכללה. ללמוד שפת קוד זה שטות למי שיש את הכלים והבנה עמוקה במדעי המחשב. בסמינרים החרדים פועלים בדיוק בשיטה ההפוכה: נותנים לך ללמוד המון שפות קוד, אבל שום יכולת ללמוד בעצמך.
    לקח לי המון זמן וקושי עצום להשתלב בחברה חילונית ולפתח יכולות שכל אדם שלא מגיע מרקע חרדי מגיע איתם בילד אין… אבל אחרי מאמץ והמון השקעה, הצלחתי להדביק את הפער וגם להגיע לתפקיד ניהולי ב"ה. (שכמובן דורש ממני הרבה יותר… לא יכולה לקום ולעזוב ב-15:30, יש לך אחריות לצוות שנשאר גם עד 00:00 בלילה במידת הצורך!!).
    במסגרת התפקיד, ביקשו את דעתי לגבי הקמת צוות מיקור חוץ ממטריקס מודיעין עילית. כמובן שהמלצתי והרביתי לשבח את יושרן וחריצותן של הבנות וכו' ואכן גייסנו צוות של כמה בנות, שאחת מנוסה מאד, והשאר טריות. לצערי הרב, למרות כל ההמלצות שלי, הבנות בהתנהגותן גרמו לחילול השם, בדיוק כפי שהיטיבה הכותבת לתאר… הן עבדו במסירות בלי להרים את הראש מהמסך, אכלו מול המחשב בלי להחליף מילה עם אף עובד במשרד, וחשבו שזה מה שיקצור להן את זר התהילה, אך הן טעו בגדול…. זה שהן לא ענו ל"בוקר טוב" או "בתיאבון" שאנשים שיגרו לעברן (והן היו קבוצה!! זה לא היה אישי למישהי שיכול להיות בעיה הלכתית) גרם לכל האנשים במשרד לשנוא אותן!!! (ואנשים באו לשאול אותי… למה הן לא עונות?! וכמה שניסיתי לסנגר עליהן, לא עזר.)
    ההתנהגות הזו של הבידול גם גרמה לחוסר יכולת שלהן לשקף את העבודה (הדי טובה יש לומר) שהן עשו. בנוסף לכך האנגלית העילגת של הבנות, והמיילים שהן שלחו (בשביל למעט בדיבור עם העובדים) שהיו מלאים בטעויות, עוד יותר פגמו ביכולת שלהן לשוות לעבודה רושם מקצועי. וכך מהר מאד החברה אצלינו סגרה את הפרויקט, עם טעם רע מאד שנשאר לכל המנהלים בפה. (לצערי הרב, חברות חרדיות שלי שעובדות במקומות חילוניים והעסיקו אצלם צוות של בנות חרדיות מספרות על חויה די זהה.)
    ההשמצות על העבודה שלהן אחרי שהן הלכו היו ללא פרופורציה וחוטאות לאמת, אבל כבר לי לא היה הרבה מה לעשות בנידון…
    מתי כולנו נתעורר ונבין שאי אפשר לבקש ללמוד x ולקבל שכר כמו y?! אי אפשר להשוות בין שכרן של עובדות חרדיות לחילוניות, כי ברגע שההשכלה שלהן שונה אתה לא יכול להשוות!! בכל תהליך השוואתי, אתה חייב להשוות תפוחים לתפוחים ולא למין אחר של פירות.
    אז עם כל הכבוד לחברי הכנסת, במקום להתנגח בחברות שבאמת לא מעניין אותן אם הן מעסיקות חרדי, ערבי, דרוזי או נוצרי ופשוט מחפשים אנשים מבריקים עם ידע תיאורטי רחב (בעל תואר ראשון) שיקפיצו את העבודה קדימה. זה הכל.
    במקום להתחנן למטריקס ולכל מיני חברות מסכנות שיעסיקו את הבנות החרדיות אפילו בחינם (זה מה שעושים מנהלי הסמינרים), בואו נקבל הכשרה מתאימה שווה ורלוונטית לשוק התעסוקה ואז נהיה שוות בין שווים. זה מגיע לנו!

    • איתך בכל מילה.
      מי שירים את הכפפה לתת קורס תקשורת, ואימון יעשה מהפך…

  • תיאור חד ומדויק.
    אני רוצה להוסיף נקודה שלא קשורה בהכרח לנשים אלא בכלל לעובדי הייטק דתיים ויכול להוות לעיתים חסם. מנהל בהייטק נאלץ, לדאבוננו, לעיתים לא רחוקות לבקש מהצוות שלו עבודה בשבתות וחגים.
    ישנן עובדות חרדיות שמעדיפות להמנע מתפקידי ניהול שעשויים לעמת אותן עם הצורך להתמודד עם מציאות כזו.

    • אני עובדת באחת מחברות ההייטק הגדולות בתעשייה, ותביעה זו של לעבוד בחגים ובשבת מעולם לא הועלתה ואפילו להיפך, המנהלים רוצים בכך שעובדים ינוחו ויתרעננו.

    • יכול להיות שישנן חברות שאין בהן לחץ.
      בחברה (סטארט אפ) בה אני עובדת כעת, אחד מהצוותים עבד בכל חגי תשרי, כולל יום כיפור.
      ובחברה קודמת בה עבדתי, אחת הגדולות והמוכרות, אנשים בהחלט עבדו בסופי שבוע לעיתים לא נדירות בכלל.

  • מאמר מדוייק.
    נראה לי שהשכלה מתאימה הייתה פותרת חצי מהבעיה.

  • רב התגובות כאן צודקות מאוד, אבל חשוב להדגיש שהסמינרים (מאיר, וולף, חדש, ישן, ועוד) הכניסו מספר שינוים בתכני הלימוד. המרכזי שבהם הוא זה שמאפשרים לבנות לגלוש באינטרנט, ומחייבים אותן ללמוד לבד שפות למשל pyton. יש כמה שעורים שנמסרים אך ורק באנגלית, והוסיפו לנו עוד שעורי אלגוריתמיקה. נכון שזה לא משתוה ללימוד של תואר במדעי המחשב, אבל רובן של הבנות משלימות לתואר לאחר סיום הלימודים תוך כדי עבודה.

    • מונעים מהבנות ללכת למקומות אחרים ע"מ לקבל תואר, ורק אחרי שהן מסיימות הן מבינות שאין להן ולא תהיה להן עבודה עד שיהיה להן תואר מוכר ולא שהתואר חשוב כ"כ אלא שהרמה כ"כ נמוכה שאין מצב להעסיק אותן חוץ ממקומות כמו מטריקס. מה גם שיוצא להן לשלם הון עתק על הלימודים הכפולים.

  • מאמר יפה ובהיר.
    מה תכל'ס? מה יוצא מהדברים שלך?
    מקריאת המאמר נראה שהמסקנה שלו היא שזה החיים, אין מה לעשות, ותפסיקו למכור לוקשים לבנות.
    אז זהו, שאמנם חלק מהבעיות שאת מעלה אי אפשר לפתור, אבל חלק גדול כן יכול להשתנות. אפשר להפנות ללימודי מחשבים בנות עם אהבה לתחום, שאוהבות באמת את הקוד, אפשר גם ללמד אותן לחפש לבד.
    הגישה של ראש קטן לא חייבת להתקבע. אפשר ללמד בנות להגדיל ראש, כל התכונות שאת מתארת (שנפגשתי בהן בעצמי) הן לא גזירת הכתוב, אין שהן משהו הלכתי, זה פשוט כי כך הן חונכו.
    נכון, עיקר תפקידך הוא להתמסר לבית ולילדים, אבל כשאת בעבודה תשקיעי את הלב שלך, אל תעשי דברים רק לצאת ידי חובה.
    וגם אין סיבה שב 15:30 את יוצאת בכל מחיר, את יכולה מדי פעם להישאר יותר, זה לא יפגע בילדים אם זה נדיר, ואת זוכרת שזה לא תפקידך העיקרי.
    זה מצריך להטוטנות, אבל גם עכשיו הן מלהטטות

  • כ"כ מדויק ונכון.
    בתור אחת שעבדה בעבר בחברה חרדית, וכיום בחברה חילונית – אני מזדהה עם כל מילה!

  • מאמר מרתק ומלמד. איני חרדי ואיני עובד היי-טק, אבל אני גר בסביבה חרדית ויש לי קרובת משפחה, נערה מוכשרת ביותר, חרדית למהדרין הנמצאת במלכודת ההיי-טק החרדית.
    הנערה רווקה, רחמנא ליצלן, רוצה בעל אברך ירא שמים שלא יפסוק פיו מאורייתא. הנערה גאון ובכל זאת לא חושבת שהיא צריכה ללמוד שום דבר הלכה לבסיסו – שכן כעת אביה ובעלה לעתיד יגידו לה מה לעשות. שפיפות הדעת היא ערך בחיי נערה חרדית. הבעת דעה נוגדת בפני הממונים עליה נחשבת בעיניה חוצפה. הסיכוי של נערה חרדית לפרוח בכל מקום המקדש יצירתיות, תיחכום וכד' קטן יותר עקב השמרנות החינוכית מלידה. אם אסור אפילו להרהר בשאלות באמונה, קל וחומר לשאול אותן בפועל, יוצר שמרנות שאינה בריאה לעבודה המצריכה פריצות דרך והטלת ספק. אני מבין את גישת החינוך החרדי ומדע לכך שהגישה הזו עדיין הכי יעילה בשימור החרדיות ואולם, כמו שאמרו לפני, יש לכך מחיר.

  • תיאור חד ומדויק.
    אני רוצה להוסיף נקודה שלא קשורה בהכרח לנשים אלא בכלל לעובדי הייטק דתיים ויכול להוות לעיתים חסם – מנהל בהייטק נאלץ, לדאבוננו, לעיתים לא רחוקות לבקש מהצוות שלו עבודה בשבתות וחגים.
    ישנן עובדות חרדיות שמעדיפות להמנע מתפקידי ניהול שעשויים לעמת אותן עם הצורך להתמודד עם מציאות כזו.

  • בתור מתכנתת חרדית יוצאת סמינר עם תעודת הנדסאי בלבד ועם נסיון של כמה שנים וכמה מקומות עבודה.
    נכון שתואר ישפיע בשכר, אבל לרוב רק של העבודה הראשונה. בכל ראיון עבודה שהייתי (והיו הרבה, ומבחירה) מעולם לא נשאלתי על סוג התעודה, בכל מקום למעט מקום עבודה ראשון – הנושא היחיד שהיה על הפרק הוא כמות הידע שלי, והאם הוא תואם את ציפיותיו של היושב מולי.
    אולי במקום לעודד בנות לכוון למקום עבודה ראשוני שיכניס הרבה כסף (כמעט לא אפשרי), תכוונו אותן כן ללכת למקום ממוצע שמשלם שכר ממוצע – ורק לשם המקפצה – נקודה למחשבה.
    וכן, אני עובדת משרה חלקית, ומשלמת על כך טבין ותקילין, ומבחירה.
    הכל זה עניין של סדר עדיפויות, אז עבודה ראשונה מקבלים קצת פחות – ומשקיעים יותר, ובהמשך אפשר לדרוש יותר. כדאי שבסמינרים יסבירו לבנות שכסף הוא תוצאה של השקעה והתאמה לתפקיד, ומקצוע כמו הייטק לא בהכרח מתאים לכל אחת.
    ומעולם, מעולם לא נתקלתי בזלזול או בדרישה שלא מתאימה את אורח חיי החרדי, תמיד רק כיבדו. אבל כן, בתור אחת שתמיד עבדה במקומות חילוניים מעורבים, ולאו דווקא בצוות חרדי סגור, עבודה מעורבת דורשת הקרבה דתית. נקודה.
    לא משנה כמה את חזקה דתית, או בעלת ערכים מצויינים – אין לך שליטה על הנושאים שעמיתייך לעבודה מדברים, או על תוכן אוצר המילים שלהם, וכל אחת תעשה את השיקולים שלה.
    לסיכום, חיים מאושרים וילדים שרואים את אמא שלהם יותר שווים כל קידום מקצועי או עוד כמה (או הרבה) שקלים במשכורת.
    זו דעתי ובהצלחה לכולנו
    שנמשיך לשלב עבודה, זוגיות, ילדים, ואושר!!!

  • תיארת את מקום העבודה שלך אחד לאחד. תיאור חשוב ונכון.
    רק אין לשכוח שיש עוד מקומות, שבהם הדרישות שונות לגמרי ולמשל לא מצפים להגדיל ראש יותר מידי – מכירה מישהי שעזבה מאצלכם ועברה למקום מסויים ולא ראו שם בעין יפה את הגדלת הראש המיותרת שלה. ביקשו ממנה להשאיר את זה למנהלים.
    ויש עוד נקודות בכתבה שלא תואמות בכלל מקומות עבודה אחרים.

  • מאמר נכון ומדויק, פשוט מדהים לקרוא ולראות כמה זה נכון יישר כח!!

  • רציתי להביע התנגדות מכיוון שונה. כעובדת בחברה גלובלית גדולה, הגעתי למסקנה ששוק ההיטק לא מעודד נשים באופן כללי. אמנם כן, אם תספרו אותן אולי תהיה יחסיות הוגנת כלשהי בהשוואה לגברים, אך רובן עובדות בקיו איי ומשרות פיתוח זוטרות. נשים בתפקידי ניהול הן בכלל חריגות בנוף. וככל שהעובדת בכירה יותר, היא איכשהו אנטיפתית וחברותית הרבה פחות…. זה אולי שוביניסטי ומכליל, אבל זו המציאות שנוכחתי אליה. חברה לצוות חילונית לחלוטין לוקחת חל"ד של עשרה חדשים, ולאחר מכן יוצאת כל יום בארבע אפס אפס כי אמא היא אמא היא אמא ולא משנה ההשתיכות המגזרית שלה.
    אני חושבת שהמוכשרות המטאוריות הן די בודדות בצמרת וזו עובדה. לא בודדות רק בהצלחה שלהן בשוק, אלא בודדות במובן הפשוט בחייהן הפרטיים. מסתבר שבחורות שופעות ומלאות חיים בד"כ לא תקבורנה את עצמן בשוק ההיטק, הן תמצאנה מקומות הרבה יותר קלים לביטוי עצמי… ההבדל הוא שהן יכולות להרשות לעצמן להתעסק במה שהן אוהבות כי המטרה שלהן איננה לפרנס משפחה.
    זו סתם היתה הערה שלא ממין הענין, כי הכתבה עוסקת ב"בעיה" החרדית. אני חושבת שאת המאמר כולו כתבת מתוך הנחת בסיס מוטעה. את חושבת שבנות הולכות ללימודי הנדסאים כדי להפוך לכוכב הייטק, ולא כן הוא. בנות פשוט מחפשות עבודה. זו השאיפה הבסיסית והבלעדית שלהן, עבודה מסודרת ומתגמלת כאשר ענין התגמול הוא כבר פרשנות אישית… אצל רובן שכר של 10,000 ש"ח הוא בגדר חלום. כשבת בוחרת מסלול לימודים, השאלה העיקרית המנחה אותה "האם יש בזה עבודה?" בהנדסאים בדרך כלל בנות משיגות עבודה מהר יותר מפרחי ההוראה וגם השכר – מעליב ומנצל ככל שיהיה ביחס לשוק – עדין גבוה בכפול מהמורות…

  • שרי יקרה,
    את מאד מכלילה. לא חכם לכתוב מאמר כה מרשיע על ציבור שלם, ולציין כל שני משפטים "אני לא מכלילה" — כי את בהחלט מכלילה!
    מה שאת בעצם אומרת הוא שהנשים החרדיות הן גזע נחות, חסר מוטיבציה, ובקיצור עדר של מוגבלות, ועם כל זה גם מספיק טיפשות כדי לחשוב שהן בעצם נורמליות.
    חשבת אולי על האחריות שצריכה להיות בפרסום דבר כזה? את כותבת הרי באינטרנט, לא במאמר למערכת של יתד!
    גם אני מכירה מקרוב את הנשים החרדיות בהייטק. ויכולה להעיד כי יש בנות עם ראש גדול, ויש עם ראש קטן. יש שאפתניות ויש פחות, יש כשרוניות ופורצות דרך ולעומתן ממוצעות שעושות את העבודה ותו לא. כך בכל מגזר, מגדר או התפלגות אחרת של אוכלוסיה.
    לא כל תופעה הופכת להיות "תסמונת חרדית". וכדי להגדיר אחת כזו יש צורך במחקרים רציניים, ולא די בראיה צרה ממקום עבודה אחד, שממנו את גוזרת תופעות ותסמונות.

    • תמר, שמעי נא:
      לכותבת אין ענין חלילה להנמיך את בוגרות הסמינרים. נהפוך הוא, היא בסה"כ מספרת את החסרונות שלהן כלפי עבודה בהייטק ובעיקר כלפי חשיבה עצמית מפותחת שנדרשת שם למטרת ידע וייעול.
      אני אמנם גבר אבל גם כן חרדי בהייטק, ואכן אני יכול לספר שאני מדי יום עובד עם/על עצמי לשפר משהו שהוא מאוד חשוב בעבודה בכלל ובהייטק בפרט, ואוסיף שהרבה חברים/בחורי ישיבות סיפרו לי שהוא גם כן מנת חלקם והוא: יכולת עמידה באחריות, ביצוע משימה בהצלחה, ולקיחת אחריות גם מאחורי כישלון כזה או אחר, ואני אסביר…
      יעיד כל בחור ישיבה מיינסטרים שמעולם בישיבה לא הגדירו יעד כל שהוא, מעולם לא היו מבחנים חובה (הייתי חמש/שש שנים בישיבה גדולה ומעולם לא זכור לי שהרגשתי כישלון כי לא ידעתי משהו, ולא הייתי גאון הדור). בכלל קשה מאוד למדוד ולראות שאיפה למצוינות, וגם הכשרוניים ביותר לא ממש מצליחים לפתח את כישרונותיהם. הישיבה, אולי מבלי משים, מקדשת את הבינוניות הבלתי מחייבת.
      לא יודע אם הצלחתי להסביר את הדברים בצורה ברורה אך אשמח לראות פה עוד תגובות של גברים חרדים שגם כן מרגישים ככה.

    • לדוד. אין לי מושג באיזה ישיבה למדת. בישיבה שבה למדתי (חברון) לא היה דבר קדוש יותר מכישרון ויכולות מעולות בגמרא.
      זה נכון שחוץ מזה לא היית צריך להיות מוכשר או מבין בשום תחום אחר. מחנכים לבינוניות בתחום האישי, לא בתחום הלימודי. בסמינרים משלבים ומחנכים לבינוניות בכל התחומים…

  • שרי יקרה,
    אין לי מושג איזה מקום עבודה תיארת, אבל קרוב לוודאי שתיארת את אחת מ"חממות ההיטק" המדוברות… (שאני עדיין מעריכה מאאאאאד את אלו שבוחרות לא לוותר על העקרונות שלהן ולהשאר שם למרות השוק המפתה!!).
    בתור אחת שעובדת כבר 10 שנים בתחום ההייטק, וכיום בתפקיד ניהולי, אני מוחה בתוקף על התיאור המעליב שתיארת.
    במהלך שנות עבודתי ובכל מקומות העבודה שעבדתי בהם הכרתי עשרות בנות חרדיות:
    חלקן — דומות לתיאור שתיארת במאמר: עושות את העבודה והולכות הביתה.
    אך חלקן — מגדילות ראש ועושות הרבה מעבר (בלי קשר לשעות נוספות!).
    אצלנו בחברה (חברה חילונית למהדרין) יש 4 ר"צ (מתוך 10) חרדיות מבריקות והרבה מאד מפתחות חרדיות. ולפחות פעם בחודש המנהלים באים לשאול "אולי יש לכן עוד חברות כמוכן?"…
    במקביל לכך הכרתי גם מפתחים חילונים כאלו וכאלו… (וגם כאלו שיוצאים להפסקות תה, קפה, סיגריה וצהריים ואח"כ נשארים עד 7 בערב להשלים פערים ברוב מסירותם).
    כמו בכל תעשייה, צריך עובדים מכל הסוגים. ויש הרבה מאד מקום בתעשיית ההייטק לעובדות מסורות כמו שתיארת. אולי לא בחברות סטארטאפ, אבל עדיין יש חברות רבות שמתאימות לעובדת חרדית.
    לא כל מעסיק מחפש כוכבי הייטק, ורוב המעסיקים מעריכים אותן, את יושרן המוחלט ואת עבודתן על אף כל החסרונות שציינת.

    • כל מילה פנינה!

  • גב' קרויזר, פגעה במדויק בהבדלים שבין מסלולי הלימוד ובהשלכות הכלכליות הנובעות מכך.
    הדברים לא נוגעים לאוכלוסיה החרדית בפרט, אותם חוקים תקפים לגבי כל עובד.
    כ-5 ממכרי עובדים בתחום ההייטק, יוצאי האונ' המובילות (העברית, טכניון, ת"א, בן גוריון) משתכרים ב-20K+, יוצאי המכללות מסתפקים בשכר שנע בין 14-8K. לבוגר מכללה חילוני קשה יותר להשתלב בשוק ההייטק מאשר בוגר אוני' ,בדומה לבוגרת מכללה חרדית. לא אחזור על הסיבות, גב' קרוזיר תיארה אותן מצוין.
    חסרה לי נקודת התייחסות נוספת בכל המאמרים בנושא. אלו שהם חוד החנית לא התחילו את הקריירה שלהם לאחר האוני'. הם התחילו אותה בגיל צעיר מאוד. זה אנשים שההיכרות הראשונה שלהם עם מחשבים באה עוד בנערות, בדרך כלל הם הגבירו את לימוד המחשבים בתיכון, והם מתעסקים בעולם הזה הרבה לפני שגורם מסומך כלשהוא לימד אותם על כך, דבר שפחות נפוץ בעולם החרדי.
    ואין התייחסות לבוגרי הצבא ,כדאי לא לשכוח שיח' כמו 8200 וממר"ם מונות אלפי בוגרים שרובם משתלבים במשרות בהייטק.
    גורמים אלו גם נכנסים לשקלול המשכורת הסופי.

    • אני חושבת שעם כל הכבוד למקצועיות, שכחת שעבודה היא רק השתדלות, ואבוי לה לאישה שכדי להרוויח את לחמה מוותרת על הענין הקל ביותר שבצניעות. הלא המשכורת שהיא תקבל או לא נקבעה כבר מר"ה ועד ר"ה, ועודף השתדלות לא תתן מאומה, אבל שמירת הערכים, הצניעות וההלכה היא זו שתביא לה שפע של ברכה בכסף!
      וברור שעדיף שאישה תעסוק בתחום שהיא אוהבת ומתחברת וגם אם היא בגלל צניעותה והליכותיה כביכול מפסידה משכורת גדולה יותר, עדיין היא עובדת את מספר השעות שעושה מזכירה או מנהלת חשבונות ועוד כל מיני מקצועות בסגנון הזה ומרוויחה יותר, כך שהיא עדיין נהנית מהמעלה שבהייטק. גם המגבלות שאת מתארת של השעות והזמנים אכן נובעות מבחירה של אישה להקים משפחה ולוותר על משכורת גבוהה, אז נכון שעכשיו היא מרגישה מנוצלת לכאורה אבל תחשבי על ההשקעה שלה לטווח ארוך, לעומת קרייריסטיות שמגדלות שניים-שלושה ילדים, כמה נחת היא תקצור מההשקעה הזאת, כסף בא וכסף הולך והמשפחה לעולם עומדת.
      חיה, וזה ההמשך של האדם…לא חשבון הבנק שלו. אם את אכן אשת בעלת ראיה מרחבית את צריכה לראות את פני הדברים בצורה כזאת, כהשקעה לטווח ארוך, עסק שמניב פירות בעתיד ולא היום מחר…
      בהצלחה!

  • אני גם מתכנת וגם בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה. (אגב, מוגדר כדתי לאומי)
    קריאת התגובות למאמר הנכבד ברצף מובילה אותי ישירות לפילוח ברור בין סוגי הכותבים.
    ברור לחלוטין כי השגת היעדים שהעלתה הכותבת מצריכה "ראש גדול" לא רק בעבודה עצמה אלא גם ובעיקר בגישה לעבודה. בדיוק בכך נמצא הויכוח.
    "ראש גדול" יש לרוב עובדות ההיטק החרדיות – גם אלו המוגדרות במאמר 'חיילות'. השאלה היא באיזה תחום נדרש להגדיל ראש.
    הרי מוסכם שעובדות ההיטק בכל רמה שהיא הינן מוכשרות ובדר"כ אף למעלה מהממוצע. הינן בעלות אינטלגנציה גבוהה וכו' וכו'.
    ההבדל הוא פשוט:
    האחת, בוחרת לעצמה את ערכי הדת והחרדיות כראשונים במעלה ובתחום זה היא תהיה לגמרי "ראש גדול". היא תיזום איך להתגבר על מכשולים ונסיונות בבית ובעבודה, איך ליצור כל פעם רף חדש לכבישה בסולם ערכי החרדיות, איך להישאר רעיה מסורה על אף העומס האדיר שיש לכל אמא ממוצעת חרדית ועוד ועוד. כן, לא שכחתי. היא גם תיזום איך לעבוד בהייטק בלי שזה יפגע בערכים. בשביל זה היא תסכים לא להיות ראש צוות, לא להשתתף בגיבושונים, לא לעבוד מהבית, לא להישאר בעבודה על חשבון הילדים, לא להשקיע עוד שעות של השתלמויות וקורסים שבאים על חשבון זמן האיכות שלה עם הילדים והבעל. היא תעשה הכל ותפעיל את כל היצירתיות וכישורי היזמות שבמוחה בשביל לכבוש את היעד האמיתי של חייה. בזה היא סופר ראש גדול.
    השניה, מוכשרת כחברתה (וכמו הכותבת הנכבדה ושאר המגיבות המגבות) שסימנה לעצמה את היעד. היא רוצה להיות "הייטקיסטית". לצורך זה היא תהיה הכי "ראש גדול" שבעולם. היא תתמסר בכל כוחה ומוחה לעבודה. היא תיצור אינטרקציה בין חברי הצוות, היא תוסיף שעות רבות בערב ובלילה כדי לפצח בעיות ולהמציא פתרונות, היא תטוס מדי פעם לחו"ל ללימודים או לקשרי עבודה בשביל להגדיל את היכולות ההיטקיסטיות שלה, היא תבקש מבעלה לא פעם שישכיב את הילדים או יתן להם ארוחת ערב כדי שתוכל להשלים יצירה חדשה בתכנה, היא תתמוטט בשבת מעייפות אחרי שבוע של סיום פרויקט ועבודה רציפה עד עשר כל לילה וכו' וכו', בקיצור "ראש גדול".
    בשתי האפשרויות חייבים את התכונה הקריטית הזו – "ראש גדול".
    או שאת ראש גדול להיות הייטקיסטית.
    או שאת ראש גדול להיות חרדית.
    הבחירה בידייך! בהצלחה!

    • כל מילה פנינה!!

    • מהמם !!!

  • נראה לי שזה יהיה גילוי נאות מצד הכותבת (מאמר נפלא וממצה) לומר לנו אם היא מצליחה להיות מנהלת בהייטק יחד עם היותה 'אברכית' מן המנין או בלשונה כמו בוגרת סמינר קלאסית ואז זה באמת מיוחד מצידה, או שהיא רק בוגרת הסמינר אבל כיום שינתה את חייה באופן כללי מבחינת האוירה בבית ובגידול הילדים ואז זה לא רלוונטי לרוב האברכיות שממלאות את מטריקס וכדו'.

  • כתוב יפה ומדויק, נקודות מענינות ורלוונטיות.
    קל תמיד להאשים את החברות / הממשלה, קשה לראות שלפעמים זה הבחירות שלנו שגורמים למצב הנוכחי.

  • היי, אני מזמינה אותך לבקר אצלינו במשרד.
    יושבות קבוצת נשים חרדיות יחד שלא מפסיקות להתקדם מקצועית.
    מאז שנכנסו לעבודה, וסליחה שאני מכניסה גם קצת גאווה, המערכת קפצה בכמה רמות!
    הכנסנו לכאן את כל החידושים.
    וסתם כך האוירה בצוות היא כל הזמן להעלות רעיונות חדשים ולפתח בטכנולוגיות הכי חמות בשוק.
    אנחנו יושבות רק חרדיות יחד כך שיש לנו את האפשרות שאמרת, לשוחח עם צוות יחד על פתרונות. ולהגיע למקסימום!
    זה צוות של מוכשרות שכל מעסיק היה חולם לקבל!
    ואגב המעסיק שלי אמר שהוא מעוניין רק בחרדיות. ולא, זה לא בגלל השכר הנמוך כי הן מקבלות שם כמו החילוניות.
    אז תני כבוד!

    • תגובה אמיתית ומדהימה.

  • בהייטק מקובל לכתוב קצר, ברור ומתומצת.
    בחיינו המקצועיים אין מאמרים ארוכים וטרחניים כל כך.
    לעצם הענין, הכותבת מרחיבה בהבדל בין מתכנתת למהנדסת, אך יש מקום לאלו ואלו.
    הסמינרים אכן מייצרים מתכנתות אך לא מעט בוגרות עושות את הקפיצה למהנדסת (כפי שעשתה הכותבת).
    הסיפור עם התואר אף הוא לא מדוייק והעובדות בשטח יוכיחו.
    אסור לרפות את ידיהן של בנות המגזר, תחזקנה ידיהן!

    • לכותבת המאמר אין תואר ראשון בהנדסה וגם לא במדעי המחשב. למיטב ידעתי יש לה תואר במינהל עסקים.

  • אני עובדת בתחום יותר מעשרים שנה, ומנסיוני במקומות עבודת רבים ושונים-
    גם נשים חילוניות למהדרין כשמגיעות לשלב של שילוב בין קריירה ומשפחה, נוטות בהרבה מהמקרים לבחור במשפחה במקום ראשון על חשבון ההתפתחות האישית בעבודה וחלום "אשת הקריירה".רואים את אותם דפוסי התנהגות של "הנחת העט" בשעה 16:00 (במקום 15:00 אצל חרדיות) לקיחת ימי מחלה רבים, ובכלל, רצון להשאר במשבצת המוכרת והנוחה ולא להתקדם מקצועית מה שידרוש גם ממנה הרבה הרבה יותר מאמץ ושעות.
    בארגונים גדולים ומשרדי ממשלה בהם יש את עובדי התקן, רואים את התופעה גם בגברים, שבשלב בניית המשפחה מעדיפים להשאר במשבצת הנוחות שלהם.
    לכן, לדעתי, אין לנכס תופעה זו לנשים חרדיות בדוקא.
    ובכלל, אמא לילדים העובדת בהייטק (או במשכות מלאות תובעניות אחרות) צריכה פשוט להיות מודעת, מודעת ליכולות שלה, מודעת לשאיפות שלה, מודעת ליתרונות שלה. וכשמתנהלים בעבודה ובוחרים מתוך מודעות מגיעים לתחושת מימוש ופחות תסכולים.

  • לאחר שקראתי את המאמר והתגובות הנזעמות דומני שמהיכרות, אז אספר. לגופם של דברים כותבת המאמר מנהלת צוות של בודקות תוכנה עובדות קבלן שכידוע מלכתחילה הבנות החזקות בסמינרים לא מגיעות לצוותים אלו, ומי שמגיע מקבל שכר נמוך. ואכן שם יש בעיה של בנות מתוסכלות. אבל מנסיוני אני יכול להעיד שבחברה שלנו ושל כותבת המאמר יש עשרות רבות של בנות שעובדות בצוותי הפיתוח, ואף משמשות בתפקידים בכירים, ולא בניהול אלא ארכיטקטים שהם אנשים מקצועיים מאד (ולא המנהלים) ומרוויחות מצוין. עוד אציין שכיום כל חברה שמכבדת את עצמה מבינה שיש צורך לתת לעובדים לשלב בית ועבודה. רק לדוגמא באינטל מקבלים חופשה נוספת של חמישה שבועות ובגוגל שלושה חודשים (כתבתי בקיצור ואולי עוד המועד להאריך) בנות הטובות להייטק (ולא כל מרמור אישי אמור להיות מאמר מורכב ומנומק).

    • אם אתה מתיימר להגיב מהיכרות, מוטב שתדייק בעובדות. כותבת המאמר לא מנהלת צוות של עובדות קבלן ולא נראה לי שיש פה עניין של מרמור אישי. יש הרבה מאד אי דיוקים נוספים במה שכתבת.

  • יצירתיות מגיעה מהמגבלה

כתוב תגובה:

נא להזין תוכן בתגובה
חובה למלא שם
נא למלא כתובת אימייל