בשעת כתיבת מאמר זה (יום שלישי, כ"ח באדר) משתולל נגיף הקורונה במלא עוזו ברחבי הגלובוס, וקשה עדיין להעריך את השפעתו. מחוץ לא תשכל חרב, אבל מחדרים אימה. מצד אחד, לא ניתן לשער איך תתפתח המגפה, ואף תוצאותיה אינן ידועות. אבל מצד שני, היא גם לא הגיעה בהפתעה. הגורמים המוסמכים התריעו על כך מראש, והיא נפוצה בדיוק כפי התחזית.
בשורות הבאות אדון ביחסה של היהדות החרדית לסכנות נגיף הקורונה ובלקחים שעליה לדעתי להסיק מכך לאתגרים הניצבים בפניה באופן כללי.
המאמר להלן יהיה ביקורתי, חריף ומכליל. הוא יעשה את מה שבשעות רגילות אין לעשות – יצביע על פגמים ללא הצעת ייעול. אולם, אם בימים כתיקונם משול מעשה ממין זה להטחת בוץ ילדותית, הרי שבשעה זו חיי אדם תלויים על כף המאזנים
המדע המודרני והמודרניות בכלל העמידו לפני היהדות אתגרים מורכבים, והיא נדרשת לאתגרים אלו בעצמה רבה. אופני ההתמודדות של היהדות החרדית עם אתגרים הם מסכת ארוכה שיריעתו של מאמר זה קצרה מלהכיל. התמודדות זו נמשכת כבר מאות שנים, וטרם תמה המערכה. עם זאת, ההתנהלות החרדית ב"משבר הקורונה" בשבועות האחרונים, רצף האירועים וההנחיות השונות, ראויים להתבוננות מיוחדת, באשר הם כעין סרט מהיר המאפיין את יחס החרדיות למודרנה במשך מאות שנים. תהליכים שבדרך כלל נפרשים על-פני עשרות שנים התגלגלו במהירות עצומה – תוך שבועיים.
המאמר להלן יהיה ביקורתי, חריף ומכליל. הוא יעשה את מה שבשעות רגילות אין לעשות – יצביע על פגמים ללא הצעת ייעול. אולם, אם בימים כתיקונם משול מעשה ממין זה להטחת בוץ ילדותית, הרי שבשעה זו חיי אדם תלויים על כף המאזנים. אין מטרת הביקורת דלהלן השחרת פניה של החברה החרדית. אילו הייתי חפץ בכך, לא הייתי נשאר בחברה זו ולא מגדל את ילדי בתוכה. אולם, התנהלות שביום יום נראית על פניה נסבלת, הופכת בשעות הקשות לקטסטרופה. מאידך גיסא, דווקא עתות משבר הן המתאימות להפיק לקחים ולערוך חשבון נפש נוקב.
***
ביום רביעי, שושן פורים, ימים ספורים לאחר שהחלה הקורונה מתפשטת והולכת ברחבי העולם, הודיע ראש הממשלה על איסור התכנסות של למעלה מ-100 איש. איסור זה לא נקלט היטב בציבור החרדי. התפילות וסדרי הישיבות המשיכו כסדרם, חתונות נערכו כרגיל, אם לא בגלוי אז במחתרת, באווירת גבורה פרטיזנית. הגעתי לחתונה כזו ביום חמישי, ט"ז אדר. מאות אנשים רוקדים, לוחצים ידים ומצטופפים במבואות ובפרוזדורים. בכניסה לאולם השאירו בחור צעיר "לשמור" שלא יכנסו יותר מדי אנשים (או לספר כך לשוטרים שיגיעו), אך מובן שלא היתה לכך כל משמעות. הציבור זורם בהמוניו. נכנסתי לרגע להגיד מזל טוב למחותנים וברחתי מהאולם כל עוד נפשי בי, וביציאה נתקלתי בשוטרים שהגיעו לבדוק את הנעשה. והנה, אברכים וילדים מהתלים בשוטרים, זה שולח אותם לכאן וזה לכאן – העיקר להתעלל ב"ציונים הרשעים" שרוצים לבטל תורה ושמחה מישראל.
ימים ספורים לאחר שהחלה הקורונה מתפשטת והולכת ברחבי העולם, הודיע ראש הממשלה על איסור התכנסות של למעלה מ-100 איש. איסור זה לא נקלט היטב בציבור החרדי. התפילות וסדרי הישיבות המשיכו כסדרם, חתונות נערכו כרגיל, אם לא בגלוי אז במחתרת, באווירת גבורה פרטיזנית
בשבת פרשת כי תשא (י"ח באדר) כמעט ולא ניכר שינוי בסדרי התפלה, ב"טישים" ובכלל ההתכנסויות החרדיות. במוצאי שבת התקבלה הוראה לסגור את מוסדות החינוך, ולהימנע מהתכנסות של למעלה מעשרה איש, וגם זאת תוך שמירת מרחק של שני מטר מאדם לאדם. בתחילה, כמעט כל מוסדות החינוך החרדיים נמנעו מלציית להוראה, והמשיכו בלימודים כסדרם. "תורה מגנא ומצלא." במקביל, התפרסמו קריאות לשמור על הוראות משרד הבריאות לצד חיזוק בלימוד התורה, זאת על אף שההתנהלות בפועל לא הותירה כמעט אפשרות להקפיד על הוראות אלה.
הרשויות הודיעו שלא יתנו לתופעה זו להמשיך והגיעו לסגור מוסד אחר מוסד. בעקבות כך, לקראת סוף אותו שבוע, הודיעו רוב המוסדות על סגירת שעריהם, ולא מרצונם הטוב. כיוצא בו, החתונות באולמות בוטלו, אך לא ממשמעת יתר של הציבור: בעלי האולמות בארץ פשוט סגרו את שעריהם. התחליף לכך היה חתונות בחצרות הבתים בצפיפות ובדוחק רב. יש שארגנו חתונות מרובות משתתפים והודיעו למוזמנים לשמור על חשאיות האירועים. "טיש יארצייט" שלא היה אפשר לוותר עליו נערך בהשתתפות מאות חסידים. באתרים החרדיים התפרסמו תמונות של אירועים שונים בציבור לגווניו, שבהם אין כלל שמירה על ההוראות. התנהלות זו, ראוי לציין, לא אפיינה דווקא את היהדות החרדית במדינה הציונית, אלא היתה משותפת גם לקהילות חרדיות מעבר לים. בארצות הברית חוסר הזהירות היה קטסטרופלי, והתוצאות כבר ניכרות בשטח ל"ע.
ב"יתד נאמן" ובאתרים החרדיים התריעו על כך שהוראות משרד הבריאות אינן נשמרות בציבור החרדי, תוך הקפדה לציין שמדובר במיעוט קטן מתוך הציבור. אך השטח ידע לספר שכמעט כל השטיבלאך המשיכו לפעול כסדרם, עם עשרות אלפי מתפללים. שלא במפתיע, בתקשורת החילונית הושמעו טענות קשות על החברה החרדית, ואף בארצות הברית נשמעה ביקורת קשה על חלקים גדולים בחברה החרדית שאינם נשמעים להוראות הבידוד.
לקראת שבת ויקהל פקודי (כ"ה באדר) התפרסמו הוראות מחמירות יותר, ואכן ניכרה נכונות לשמירה על ההוראות באופן חלקי למדי. ביום ראשון הכריז "יתד נאמן": "הציבור החרדי קידש שם שמים בציות מוחלט להוראות הזהירות." לצערי הרב, בשעת כתיבת שורות אלו (כ"ח באדר) עדיין מתפרסמים תיעודים שונים מאירועים חרדיים רבי משתתפים. תיעודים כאלה ממשיכים לזרום, אם כי הנפח שלהם ירד. וכדי ביזיון וקצף.
ההתמודדות הכושלת של הציבור החרדי מול איום הקורונה משקפת באופן עמוק כשלים בהתמודדות החרדית עם איומי המודרנה בכלל
אני סבור שההתנהלות הכושלת של הציבור החרדי מול איום הקורונה משקפת באופן עמוק כשלים בהתמודדות החרדית עם איומי המודרנה בכלל. להלן אציין כמה נקודות משמעותיות בהתייחסות לנגיף הקורונה, המייצגות דפוסי התנהלות של הציבור ביחס לעולם המודרני.
ביטול העולם החיצוני
"תורה מגנא ומצלא" – היש מי שכופר בזה? ודאי שלא. האם זה פוטר אותנו מזהירות מסכנה? אין אחד שסובר כך. אף יהודי ירא שמים אינו חושב שבשעת הצורך אין ללכת לרופא אלא להתמיד בלימוד תורה (ואיני נכנס כאן לדברי הרמב"ן בעניין רשות הרופא לרפא, שכבר ביארו אותם גדולים וטובים). והרי התורה מגנה? אלא שכל יהודי יודע שמוטלת עלינו החובה לעשות השתדלות למען רפואתנו.
הוראת משרד הבריאות לסגור את הישיבות ואת תלמודי התורה יושבת על החלטה של גורמים מומחים, האחראים על בריאות הציבור, כדי למנוע סכנה. אין סיבה שהחלטה זו תהיה תקפה פחות מכל החלטה אחרת על טיפול רפואי, שלא עולה על הדעת להימנע ממנו בשם הגנה על התורה. אולם, למרבה הפלא, הציבור נוהג אחרת.
הנה לדוגמא הבטחת אחד הרבנים מיום ראשון, י"ט באדר: "מי שימשיך בלימוד תורה ותפילה בבית הכנסת לא יארע לו שום נזק."[1] ומי יעז לחלוק על הבטחה כזו?! והמציאות: "כשליש מהישראלים שנדבקו בנגיף הקורונה, נחשפו לו בעת שהתפללו או למדו בבתי כנסת ובישיבות." (גם אם הנתונים מוגזמים, לענייננו די אפילו בקשר קלוש עם האמת.)[2]
אם יהודי היה מגיע לרב ומספר לו שהוא סובל מדלקת ראות, אבל הוא מתלבט אם ללכת לרופא או להמשיך ללמוד, כיצד היה מורה לו לנהוג? ללא ספק, כל רב חרדי היה אומר לו "משוגע, סגור את הגמרא ורוץ אל הרופא". אולם, כאשר הדבר נוגע להתנהלות ציבורית, ננקטת משום מה גישה של התעלמות מהמציאות, תוך כפירה בחובת ההשתדלות
אם יהודי היה מגיע לרב ומספר לו שהוא סובל מדלקת ראות, אבל הוא מתלבט אם ללכת לרופא או להמשיך ללמוד, כיצד היה מורה לו לנהוג? ללא ספק, כל רב חרדי היה אומר לו "משוגע, סגור את הגמרא ורוץ אל הרופא". אולם, כאשר הדבר נוגע להתנהלות ציבורית, ננקטת משום מה גישה של התעלמות מהמציאות, תוך כפירה בחובת ההשתדלות. המציאות כביכול בטלה מול התודעה הציבורית החרדית, ודרישה פשוטה לאחריות ציבורית אינה זוכה למענה הולם. כל שמוטל עלינו כדי להתמודד עם האיום החיצוני הוא להדק עוד קצת את הגרטל. המציאות החיצונית כבר תקרוס כליל.
התנהלות זו, כאמור, באה לידי ביטוי בדרך כלל ביחס לאיומים רוחניים ותרבותיים. הציבור מתחנך על כך שכל העולם כולו הוא הבל וריק, ו"אין לנו שיור אלא התורה הזאת". ביחס לאיומים רוחניים, התנהלות זו לפעמים מועילה, ולפעמים פחות – ובכל אופן מדובר במדיניות קוהרנטית ומוצדקת. הבעיה מתחילה כאשר הלך הרוח משתלט לגמרי על המחשבה הציבורית, והופך לטמינת ראש בחול ביחס לכל מה שמחוצה לנו. האם לא למדנו כלום משואת יהדות אירופה? שמענו מספיק פעמים אמירות "היה לא תהיה" על אסונות הממשמשים ובאים – האם אחד מאלו שהבטיחו זאת מוכן לבא ולפרוע את השטר למשפחות שכולות ושבורות?
מגיע לנו – אנחנו מיוחדים
פועל יוצא של גישת הביטול כלפי העולם החיצוני הוא תפיסה רווחת של "אני ואפסי עוד". הרי כל העולם כולו אינו מתקיים אלא בשביל הבל פינו. ישתגע אפוא העולם כולו, ואנחנו נמשיך בשלנו. הם מבטלים אירועים "שלהם" – שיבטלו! אבל איך זה נוגע לאירועים "שלנו"?! גם כאן, אפשר להישען על הרבה אמרות ראויות ונכונות מצד עצמן, אך לא רלוונטיות לחלוטין לסיטואציה הנוכחית. נכון, "אנו רצים והם רצים" – אינו דומה משחק כדורגל לכינוס של תורה ותפילה. אבל האם למשחית אכפת מכך? הרי כולנו יודעים גם כי כיוון שניתנה רשות למשחית להשחית, הוא אינו מבחין בין צדיק לרשע.
פועל יוצא של גישת הביטול כלפי העולם החיצוני הוא תפיסה רווחת של "אני ואפסי עוד". הרי כל העולם כולו אינו מתקיים אלא בשביל הבל פינו. ישתגע אפוא העולם כולו, ואנחנו נמשיך בשלנו. הם מבטלים אירועים "שלהם" – שיבטלו! אבל איך זה נוגע לאירועים "שלנו"?!
אבל לא – אנחנו מיוחדים. סוגרים בתי-ספר ואוניברסיטאות? שהם יסגרו! אנו "לא נכנעים" ולא סוגרים ישיבות ותלמודי תורה. אפילו מקוואות גברים, שאינם אלא הידור שלא מן ההלכה, אינם יכולים להיסגר. כי מה, שיהודי יוותר על הטבילה שלו בגלל תקנות המדינה? והנה דו-שיח שפורסם:
ליצמן: לא יכול להיות שאפשר יהיה לרדת עם הכלב אבל מקווה יהיה סגור.
נתניהו: מה לעשות, הנגיף לא מכבד את הדת.
ליצמן: אז אם הוא לא מכבד, שאנחנו נכבד!
כיוצא בו, בכלי התקשורת החרדיים התפרסמה בקשה של ח"כ משה אבוטבול להחריג מספרות מהתקנות החדשות, כי יהודיים דתיים חייבים להסתפר לפני פסח.[3] המשק כולו מושבת, אנשים מאבדים את פרנסתם, פגישות בין-לאומיות מתבטלות. הבורסה קורסת וכלכלות עולמיות תלויות על כרעי התרנגולת – אבל שומרי מצוות חייבים להסתפר (ודווקא אצל ספר)!
הגדיל לעשות רב באחד מארצות אירופה שבלי בושה מספר במכתב לבני קהילתו:
בישיבה משותפת עם נציגי הממשלה נסינו לדחות את הדבר עד לאחר ש"ק, בטענה שעלינו להתכונן ולהתארגן, גם עקב האורחים החשובים שהגיעו לעירנו לשבת מיוחדת זו (פרשת פרה), וכן שבעלי השמחות כבר הכינו קידושים ועוד ועוד, אולם הם באחת ומי ישיבנו שאין באפשרותם להוציא מן הכלל אף חלק הכי קטן מהאזרחים, והחלטות הממשלה חייבות להתבצע במילואם ובמועד שנקבע, שכל אחד ואחד חייב לשאת באחריות גמורה עם הכלל, והם עומדים ע"ז בכל תוקף.
מול עניין בוער של פיקוח נפש, עומד רב ומתלונן על אכזריותן של הרשויות שכן בעלי השמחה הכינו קידושים! באותה מדינה הרי סגרו עשרות אלפי אירועים שגם אליהם התכוננו והתארגנו, אבל לנו היהודים מגיעה פריבילגיה כי יש לנו "פרשת פרה" ואורחים מכובדים. כמובן, קצב אירועי הקורונה גרם לאותו רב לחזור בו.
כמה שנאה וחילול ה' התנהגות זו מביאה.
לצערנו, מדובר בסימפטום לדפוס התנהגות מצוי בקהילה שלנו בכלל ובארץ ישראל בפרט. אנחנו מיעוט, ואנחנו נלחמים על שמירת התורה אשר יקר סחרה מכל סחורה. אבל אסור לנו לשכוח את מקומנו ולפתח תודעת "אני ואפסי עוד" מסוכנת.
העדר חשיבה מערכתית
בערב שבת האחרון פניתי לרב במקום מגורי ומחיתי על סדרי התפילה בבית הכנסת בשבת, הרחוקים מהוראות משרד הבריאות מרחק רב. הוא ענה לי שאין כאן מגפה, שהרי עוד לא מת אף אחד. עניתי לו: כשימות מישהו כאן זה יהיה מאוחר מדי. ואכן, נגיף הקורונה התפרץ והתפשט בארץ בדיוק כפי שהתריעו עליו מראש הגורמים המוסמכים. עם זאת, ההתעוררות הרצינית בקהילה החרדית בארץ החלה רק כאשר התגלה הנגיף אצל כמה מבני הקהילה, בצירוף מקרי פטירה ל"ע בקהילות שונות בעולם.
נגיף הקורונה התפרץ והתפשט בארץ בדיוק כפי שהתריעו עליו מראש הגורמים המוסמכים. עם זאת, ההתעוררות הרצינית בקהילה החרדית בארץ החלה רק כאשר התגלה הנגיף אצל כמה מבני הקהילה, בצירוף מקרי פטירה ל"ע בקהילות שונות בעולם
לא זו בלבד שטחו עינינו מלקרוא את הכתובת שנכתבה על הקיר באותיות קידוש לבנה, אלא שמי שכן גילה מידה של ראיית הנולד זכה לגינויים ועלבונות, כביכול הוא רודף דת. הנה למשל מה שספג ראש עיריית פתח תקוה, שעיניו צפו למרחוק כבר בשושן פורים. בכתבה "ראש העיר 'מחמיר' על חשבון בתי הכנסת", נכתב כך:
זעם בעיר פתח תקוה לאחר שבניגוד גמור להנחיות משרד הבריאות האוסרים לקיים התכנסויות של למעלה ממאה איש, ראש עיריית פתח תקוה רמי גרינברג מרחיק לכת, ומקבל החלטות מחמירות הרבה מעבר לנדרש, מה גם שהוראותיו חורגות לכאורה מסמכותו.[4]
תכנון עתידי מערכתי להתמודדות עם אתגרים שונים אינו קיים בתודעה החרדית. הרב יצחק ברויאר ז"ל כבר ראה זאת, כשלעג למטרה שאגודת ישראל הציבה לעצמה "לפתור ברוח התורה והמצוה את כל השאלות שתעלינה יום יום על הפרק בחיי עם ישראל", קרי: לא לעסוק ביצירה ובבניין לעתיד אלא לבנות בתי חולים מתחת לגשר.[5] לדוגמא: כלכלנים במשק מודאגים מכך שאחוז הילדים שאינם לומדים ליבה גובר והולך. בעיתונות החרדית כל מי שמעלה חשש כזה מקוטלג מיד בתור שונא חרדים הבז ליהדות ורוצה בעקירתה. בלי להביע עמדה כלשהי בנושא לגופו, הרי ברור שבעיה מסוג זה אינה ניתנת לתיקון באופן מידי והיא דורשת תכנון רב-שנתי; אך אצלנו יודעים היטב רק לכבות שרפות. אין כל נכונות לדון בבעיות המצריכות ראיית הנולד.
בסוף תמיד מגיעה ההתפכחות. בקצב האירועים במשבר הקורונה, היא הגיעה מהר מאוד. אבל כמה אנו סובלים ונסבול עוד מהתפכחות מאוחרת.
דוגמא: אחד מהמוסדות שהמשכילים (הראשונים, אלו של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20) ירו בו את חציהם היה תלמוד התורה היהודי. הם זעקו נגד התעללות קשה המתרחשת במוסדות אלו ועל תנאים פיזיים שאינם נאותים. רבים מהמשכילים סיפרו שהחינוך בתלמודי התורה היה הסיבה ליציאתם מכלל החרדים לדבר ה'. אולם, כל מי שניסה לדבר על משהו בנאלי כמו פתיחת חלונות בבתי תלמוד התורה, נחשב משכיל והואשם בשנאת הדת. לבסוף, לאחר מאה שנה, המשכילים יכולים להיכנס לתלמודי התורה שלנו ולהיות מרוצים. כל הרעיונות שלהם מיושמים היטב במוסדות החינוך. כיוצא בו, אני עוד זוכר את התגובות הנזעמות להוראת משרד החינוך שלא להכות במוסדות החינוך. יודעי דבר ידעו לספר עד כמה החינוך "שלהם" גרוע, ואיך בשנאתם הם רוצים להתערב ולומר לנו מה לעשות. והנה, היום ב"ה כולנו מסתדרים היטב בלי הכאת תלמידים בתלמודי התורה, ואף יודעים להסביר שחינוך מתוך אהבה ומשמעת הוא הדרך החינוכית המסורה לנו מרבותינו מדורי דורות וח"ו להכות תלמיד.
האינסטינקט של המגננה מובן בהחלט. איננו רוצים שמשרד החינוך יגיד לנו מה לעשות ואיך. איננו רוצים גם שהרשויות יאמרו לנו מתי אנחנו יכולים לפתוח בתי כנסת ומתי לא […] הבעיה היא שדפוס המגננה מסמא לעתים את עינינו ומונע מאתנו את היכולת לראות את הנולד
גם כאן, האינסטינקט של המגננה מובן בהחלט. איננו רוצים שמשרד החינוך יגיד לנו מה לעשות ואיך. איננו רוצים גם שהרשויות יאמרו לנו מתי אנחנו יכולים לפתוח בתי כנסת ומתי לא. אנחנו מלומדים בגזרות שאכן נובעות משנאת דת באצטלה הומנית, כמו גזרות על השחיטה ועל המילה. אולם, הבעיה היא שדפוס המגננה מסמא לעתים את עינינו ומונע מאתנו את היכולת לראות את הנולד.
היתממות ומלחמת קודש
בגישה המתוארת לעיל, גם כאשר ביקשנו להתמודד עם המגפה, היה זה בדרך של "אין ולאו ורפיא בידיה". במכתב שהתפרסם ב"יתד נאמן" ביום שני, כ' באדר, נכתב בראשיתו על חשיבות תלמוד תורה של תינוקות של בית רבן, ולאחריו אזהרה חמורה לשמור על הניקיון ולאוורר את הכיתות ולשים רווח בין עדר לעדר. ברור שלקיים ישיבה או תלמוד תורה תוך שמירה על ההוראות של משרד הבריאות הוא דבר בלתי אפשרי. ילדים עוברים מכיתה לכיתה, פוגשים זה את זה בהפסקות, נוסעים ביחד בחזרה לביתם. האם אפשר לקיים תלמוד תורה שבו בכל כיתה עשרה ילדים במרחק של שני מטר זה מזה? האם אפשר ללמוד עם חברותא היושב במרחק של שני מטר? היעלה על הדעת תקנון צניעות שבו יכתב: "חצאית עד הברך בלבד, ויש להזהר בזהירות עצומה שלא יתגלה שום חלק מהרגל מעל הברך"? ואכן, המסר חלחל עמוק, ההוראות נשמרו באופן חלקי עד בכלל לא, עד שהמשטרה התחילה לכפות על המוסדות את סגירתם.
האם אפשר לקיים תלמוד תורה שבו בכל כיתה עשרה ילדים במרחק של שני מטר זה מזה? האם אפשר ללמוד עם חברותא היושב במרחק של שני מטר? היעלה על הדעת תקנון צניעות שבו יכתב: "חצאית עד הברך בלבד, ויש להזהר בזהירות עצומה שלא יתגלה שום חלק מהרגל מעל הברך"?
ביום שישי (כ"ד באדר) התפרסם מכתב מרבני בני ברק בכותרת: "הכרעת התורה", על אודות הזהירות הנדרשת וכללי ההתנהגות בעת הזו. נכתב שם: "ושמענו את דברי כמה מהרופאים המומחים והדרכים שהם מציעים." אין די בהנחיות הכלליות של משרד הבריאות, אלא היה צורך בהתייעצות מיוחדת. ומה הן ההוראות המיוחדות: "לפצל את המניינים לעזרת נשים וכו' ולקיים מנינים רבים." בחשבון פשוט, גם אם נפצל את כל האנשים המתפללים לכל המניינים האפשריים, לחלוטין אין דרך לעמוד בכללים של שתי קבוצות של עשרה אנשים העומדים במרחק שני מטר האחד מרעהו (זאת מבלי להזכיר את קריאת התורה – וכי בעל הקורא יעמוד במרחק שני מטר מהעולה?). "וכן ילדים עד קרוב לבר מצוה לא יתפללו בבית הכנסת." בשונה מרבני מודיעין עילית שפטרו ילדים עד גיל בר מצוה מבית הכנסת, רבני בני ברק לא היו מסוגלים לוותר אף על "הקרובים לבר מצוה", ושוב מבלי לתת גדר מדויקת בדבר. מעניין להעריך כמה ילדים "קרוב לגיל בר מצוה" יש בבני ברק. יתכן שדי בהם לבד למלא את מכסת המתפללים האפשרית תוך שמירת הוראות משרד הבריאות. "היכלי הישיבות והכוללים. חובה לקיים את ההוראות ללא התחכמויות ולפזר את התלמידים לקבוצות קטנות." עינינו הרי ראו שאי אפשר להחזיק מוסד בצורה כזו. מדוע להמשיך ולזלזל בשלום הציבור (החרדי בפרט, והכללי בכלל)?
מהספק שמא לא יישמרו ההוראות היה צריך לסגור את כל בתי הכנסיות, שכן יש כאן חשש סכנה ופיקוח נפש לרבים. בנסיבות אלו, כיצד אפשר לתת תורת כל אחד בידו ולהשאיר את הדברים להתנהלות הציבור, בפרט כאשר כל בר דעת מבין שאי אפשר לעמוד בכללים? לא לחינם סגרו במוצאי שבת הרבה מן השטיבלאך. הרי מי שראה איך הדברים התנהלו בשבוע שקדם למכתב יכול היה לדעת היטב כיצד יתרחשו הדברים בשבת.
מהספק שמא לא יישמרו ההוראות היה צריך לסגור את כל בתי הכנסיות, שכן יש כאן חשש סכנה ופיקוח נפש לרבים. בנסיבות אלו, כיצד אפשר לתת תורת כל אחד בידו ולהשאיר את הדברים להתנהלות הציבור, בפרט כאשר כל בר דעת מבין שאי אפשר לעמוד בכללים?
כתבנו על מכתבו של הרב מאירופה המצר על כך שהרשויות לא נענו לבקשתו להתיר עריכת קידושים בבתי כנסיות. את מכתבו מסיים אותו רב בהצהרה שהוא לא ילך השבת לבית הכנסת אלא יתפלל במניין בביתו. הוא לא כתב בפירוש שאין להתפלל בבתי הכנסת בשבת, אלא הצהיר על עצמו. המשמעות של המכתב היא בערך כך: "השלטונות מתעקשים שלא לפתוח את בתי הכנסת, אני בתור רב לא יכול להגיע להתפלל, ואתם תעשו מה שאתם רוצים." צאן מרעיתו הבינו היטב את הדברים, וביום שבת נאלצה המשטרה לסגור בכוח בתי כנסיות באותה עיר. התקשורת גם דיווחה על כך שאנשים מהקהילה הנ"ל הסתובבו בפארקים, עד ששכניהם הגויים הזמינו להם משטרה. כלומר, הציבור הבין היטב לאן רוח הדברים נושבת. כנזכר, בהמשך השבוע, עם התגברות הקורונה, חזר בו אותו רב וכבר דיבר בחריפות נגד הפרת ההוראות.
רק היום (חמישי, א' ניסן) פורסמו ב"יתד נאמן" מכתבים חד משמעיים המזהירים מפני זלזול בהוראות, ועל כך שיש בזה משום "לא תעמוד על דם רעך". הרבנים מתרצים את שינוי ההוראות בכך ש"המציאות השתנתה". במחילה מכבודם, המציאות לא השתנתה. היא היתה צפויה במדויק, אלא שלא היה להם העוז לנקוט את הצעדים הנדרשים.
נשים לב לדברי אחד האדמו"רים: "אנו עומדים בזמן קשה כאשר עולים גזירות שונים, ועכשיו גזרו גם כן על המקוואות. איני רגוע מזה." במקום לחזק את חסידיו לשמור את עצמם ולהיזהר מלהזיק אחרים, הוא מתמקד ב"גזירות", כאילו השלטון גזר עליהם גזרות רעות. ונניח שהשלטון לא היה "גוזר", הרי יש כאן סכנת חיים של הכלל – איך אפשר לזלזל בזה? אדמו"ר אחר כתב לבחורי ישיבתו דברים ברוח דומה, שעל אף שהוא חושב שאין צריך להישמר כל כך, הוא סוגר את הישיבה "בגלל השלטונות". מתוך כך, לא פלא שבחורים צעירים שרים לשוטרים, שבאו לבדוק האם שומרים על ההנחיות, את הפזמון הנודע "בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים". אם המסר הוא שיש "גזירות", צריכים הרי למחות נגד הכופרים הגוזרים אותן.
כולנו יודעים שמכתבי רבנים מסוגלים להיות נחרצים, ולהזהיר את הציבור להתרחק מן הכיעור ומן הדומה לו, ומן הדומה לדומה. אבל במקרה דנן, נראה כי הנקודות המנויות לעיל הביאו לתגובה חלושה ורפה
אפשר להאריך בדוגמאות, אבל דומני שדי באלו לשקף את הרפיון שאפיין את ההנהגה בכל הנוגע להשתדלות לעצירת המגפה. כולנו יודעים שמכתבי רבנים מסוגלים להיות נחרצים, ולהזהיר את הציבור להתרחק מן הכיעור ומן הדומה לו, ומן הדומה לדומה. אבל במקרה דנן, נראה כי הנקודות המנויות לעיל הביאו לתגובה חלושה ורפה. כמובן, היו רבנים מעטים שאכן מתוך קריאת דבריהם ניכר שהם מתכוונים לשמירת ההוראות כפשוטן, אך למרבה הצער לא זו היתה הרוח השלטת.
התמודדות עם ביקורת I: דו פרצופיות
עד כה דיברתי על פגמים בהתמודדות עם המשבר, הנובעים מדפוסי התנהגות שהשתרשו אצלנו בעקבות המאבק במודרנה. אולם, אם לטעויות שנעשו מתוך הרגל אפשר למצוא תירוץ, קשה הרבה יותר להגן על הימנעות מהפקת לקחים ומעשיית חשבון נפש בעקבות אותן טעויות.
האם העובדה ששגינו כל כך בהתנהלות המוקדמת שלנו עם המשבר הביאה אותנו לעשות חשבון נפש? חלילה! דרך ההתמודדות שלנו עם השגיאות החמורות היתה העמדת פנים ודו-פרצופיות. העמדנו פנים של שמירה על הוראות משרד הבריאות כדי להתמודד עם הביקורת החיצונית. כלפי חוץ נקטנו עמדה חסודה, וכלפי פנים המשכנו בעסקים כרגיל. וכשהגיעה הביקורת, במקום לומר חטאנו ולהפיק לקחים, עשינו את מה שאנחנו עושים תמיד והפכנו זאת למתקפה אנטישמית.
האם העובדה ששגינו כל כך בהתנהלות המוקדמת שלנו עם המשבר הביאה אותנו לעשות חשבון נפש? חלילה! דרך ההתמודדות שלנו עם השגיאות החמורות היתה העמדת פנים ודו-פרצופיות. העמדנו פנים של שמירה על הוראות משרד הבריאות כדי להתמודד עם הביקורת החיצונית
בזמן שהגורמים הרשמיים מתריעים על הסכנה החמורה והציבור החרדי אדיש ועובר על ההוראות בריש גלי, על סדר היום צריכה לעמוד התעוררות ציבורית לחזק כל אחד לשמור על עצמו שלא יזיק ושלא יוזק. ארך זמן רב עד שהעיתונות החרדית הבינה זאת. ב"יתד נאמן" של יום ראשון, י"ט באדר, הכותרת הראשית עדיין דיברה על "להתחזק בעת צרה", אך בעיתון מיום שלישי, כ"א באדר, הופיעה כבר בעמוד האמצעי כותרת גדולה על הזלזול במחוזותינו בהוראות משרד הבריאות ועל הסכנות הכרוכות בכך. האם זה אומר שהמסר הופנם? לא ברור. מימין לאותה כותרת, באותיות קטנות יותר, הופיעה כותרת נוספת: "אין לנו שיור רק התורה הזאת" – מאמר מערכת על החשיבות של לימוד התורה ועל כך שבהיכלי התורה ממשיכים ללמוד ברצף בלי שימת לב למה שקורה בחוץ. כיוצא בו, באותו עיתון מופיעה כתבה נרחבת על חתונות מחתרתיות, עם סופרלטיבים על "אנשים עם לב רחב" "שמחה עד הגג" "חתונה עם מלאכים" ועוד. הכתבה מתארת את החתונות הללו, ולפי התיאור הן רחוקות מאד מהוראות משרד הבריאות. מה הקורא אמור להבין מכך? מה עם פיקוח נפש? מה עם כל האזהרות החמורות המופיעות באותו גיליון עצמו?
למחרת (רביעי, כ"ב באדר) כבר נסגרו כל המוסדות. בעיתון של אותו יום, במאמר המערכת, נכתב כך: "בשעה שבה השלטונות הורו על סגירת מקומות תורה ומוסדות החינוך שבהן נשמע תמיד קול תינוקות של בית רבן". שימו לב למסר בין השורות: "השלטונות" הורו על סגירת מקומות תורה. לא סגרנו אותם מתוך זהירות, אלא "השלטונות" כפו עלינו את גזרותיהם. למחרת, יום חמישי, הגיעה התפכחות, ובמאמר המערכת נכתב: "למלא ללא כחל וסרק את כל הוראות רשויות הבריאות, שנועדו לבלום את ההדבקה ההמונית." ה"שלטונות", בעלי הקונוטציה השלילית, הפכו בן לילה ל'רשויות הבריאות".
גם לאחר התגברות המגפה והזלזול המתמשך בציבור החרדי, ביום שלישי, כח אדר, מופיעים בעמוד הראשון מכתבים ארוכים לחיזוק בעניינים הצריכים חיזוק. אחד המכתבים זכר לציין בסופו גם: וכמובן שצריכים לשמור על כללי הזהירות. אחד הרבנים אף אומר שמצות "ואהבת לרעך כמוך" מחייבת גם להתפלל על השני. כאמור, רק היום, חמישי, נזכרו ב"יתד" לפרסם אזהרה חמורה על שמירת הוראות הזהירות, מדין "לא תעמוד על דם רעך".
"יתד נאמן", שופרו של הציבור החרדי הליטאי, נקט אפוא דו-פרצופיות גלויה. הוא פיזר מילים יפות על החובה להישמע להוראות משרד הבריאות, להוציא מלבם של הקובלים על התנהלות החברה החרדית, אך עשה זאת תוך העלמת עין ממפרי ההוראות.
התמודדות עם ביקורת II: הכחשה והאשמה באנטישמיות
דו-הפרצופיות של העיתונות החרדית משמשת בהמשך בתור חומה מפני הביקורת. כאמור, הציבור החרדי היה רחוק מלשמור על ההוראות, ולא נעשו מאמצים משמעותיים מצד מנהיגיו לעורר אותו לכך. היה צורך באכיפה נרחבת ובהתגברות משמעותית של המגפה כדי להביא אותם להקפיד על הזהירות הנדרשת. על כך, עלתה בצדק ביקורת בציבור החילוני. האם ביקורת זו הביאה את הציבור שלנו לעשות חשבון נפש? ודאי שלא, שהרי כולנו יודעים שכל ביקורת על הציבור שלנו אינה נובעת אלא מ"אנטישמיות".
בימי שלישי ורביעי בשבוע שעבר (כ-כ"א באדר) נכתב ב"יתד" כי "רק בודדים אצלנו אינם נשמעים להוראות", וחס וחלילה להתנהג כך. אז אם כתוב ב"יתד" שרק בודדים מתנהגים כך, מי יאמר אחרת? הנה דבריו של הרב רביץ, ראש מועצת "גבעת יערים": "רשעות לחשוב שחרדים מזלזלים בהוראות."[6] במקום להכות על חטא (אם בקהילתו ואם בכלל) קובע רביץ כי זו "רשעות" אפילו לחשוב כך.
לאחר שעברה שבת שבה חלה התעוררות מסוימת ומסויגת בשמירה על ההוראות, גם אם במקומות מרכזיים רבים הם עדיין לא נשמרו כלל, כמו בשטיבלאך רבים, יצא "יתד נאמן" בכותרת ראשית: "הציבור החרדי קידש שם שמים בציות מוחלט להוראות הזהירות."
קידוש ה'?! חילול ה' בממדים נוראים! במקום לעשות חשבון נפש, להכות על חטא ולומר כי שגינו באופן שבו נהגנו, אנו מכחישים את המציאות, מאשימים את מי שמבקר אותנו בשנאת דת, ואז עוד מדברים על "קידוש ה"!
קידוש ה'?! חילול ה' בממדים נוראים! במקום לעשות חשבון נפש, להכות על חטא ולומר כי שגינו באופן שבו נהגנו, אנו מכחישים את המציאות, מאשימים את מי שמבקר אותנו בשנאת דת, ואז עוד מדברים על "קידוש ה"!
האם זו הדרך להתמודד עם חילול ה' הנורא, לקרוא לכך קידוש ה' ולצפות שמישהו יאמין לכך?
לצערנו הרב, כל מי שמתמצא בהוויה החרדית יודע שעיוות המציאות והעמדת פנים ביחס לביקורת על החברה החרדית אינם מיוחדים למקרה זה. מבקרים אותנו? אין זה אלא שמדובר באנטישמים שונאי תורה ויהדות. "רשעות" לבקר אותנו, כמו שאמר אותו ראש מועצה. ומה עם חשבון נפש על זלזול בחיי אדם? ומה עם עשיית תשובה על חילול ה'? ב"יתד נאמן" לא שמעו על רעיונות משונים כאלה.
***
רצף אירועי הקורונה הוא מהיר ביותר; תהליכים שבדרך כלל מתפרשים על פני עשרות ואף מאות שנים התהוו במהירות שיא. גם קיצוניות היתר שבמחננו מופיעה כאן בצורה החריפה ביותר שלה – אלה שמפגינים נגד ליצמן על סגירת בתי כנסיות, ואלו שמכריזים שהם ממשיכים בלימודים ובתפילות כסדרם. בימים כתיקונם, הפגמים שבהתנהלות הציבורית שלנו אינם בולטים כל כך, ואולי אף נדמים לגיטימיים. אולם, המגפה מקצינה את הכל וחושפת את הדורש תיקון.
הבה נשים לב לדרך ההתמודדות שלנו עם הקורונה, ניתן דעתנו על הכשלים שנמנו לעיל, ולא נלך שבי אחר סיסמאות המופרחות באיצטלה דקדושה. כך נהיה פתוחים יותר לביקורת, הן היוצאת מתוכנו והן המגיעה מחוצה לנו, ונשתמש בתובנות הללו לעמידה איתנה יותר באתגרים שתרבות המערב מציבה לנו השכם והערב.
[1] https://www.bhol.co.il/news/1088095
[2] https://www.kikar.co.il/352727.html. איני ערב לדיוק הנתונים, אך הכיוון ברור.
[3] https://www.ch10.co.il/news/581297/
[4] https://www.kikar.co.il/350850.html
[5] הרב יצחק ברויאר, דרכי, הוצאת מוסד יצחק ברויאר 1987, עמ' 135.
[6] https://www.kikar.co.il/351723.html
Photo by Brina Blum on Unsplash
הבהרה
מגיבים רבים כאן, באופן פרטי ובמקומות אחרים מטילים את האשמה על ביתו של רבי חיים קנייבסקי. מגמה זו היא חוסר לקיחת אחריות על המצב וזריית חול בעיני הציבור. ראשית, הציבור החרדי באמריקה גם הוא התנהל ברשלנות גדולה, אי הקפדה על ההוראות, עקיפה של הנחיות הממשל, קיום מניינים ואירועים רבי משתתפים בסתר ועוד. גם בארץ חלקים גדולים בציבור החסידי לא צייתו כלל להוראות, עשו חתונות ואירועים המוניים. ביום שישי האחרון התפרסמה רשימה ארוכה של שמחות בציבור החסידי, אשרי המאמין שהשמחות הללו התקיימו עם עשרה אנשים בלבד במרחק שני מטר. בעתונות עדיין מתפרסמים תיעוד מחתונות בהם הכללים לא נשמרים. קשה לומר שכל הציבור החרדי באמריקה והציבור החסידי בארץ השתית את הנהגתו על פי הוראת רבי חיים קנייבסקי. גם לא ראינו קריאה של רבנים ואדמורים, לכל הפחות בסדר גודל כמו להצביע בבחירות, שתקבע באופן ברור ומיידי לשמוע להוראות משרד הבריאות.
שנית, גם אותם גדולים שכביכול לא היו בשיטתו של רבי חיים קנייבסקי לא עמדו בעצמם בהנחיות של משרד הבריאות, הוראות רופסות מאוד, מכתבים פושרים, חתונות של נכדים, מניינים בבית שהתקיימו עד לאחרונה על אף שאין כל אפשרות של מרחק של שני מטר מאדם לאדם.
והעיקר, נניח שאכן מחמת דעתו של רבי חיים קנייבסקי פחדו להביע עמדה חזיתית נגדו, עד שרבני בני ברק במכתבם מיום חמישי כג אדר לא העיזו לכתוב לסגור את הכוללים והישיבות, אלא רק שינהגו על פי הוראות משרד הבריאות תוך ידיעה ברורה שאין אפשרות לשמור על כך. כלומר, שאפילו במקום פיקוח נפש, פחדו הרבנים לצאת נגד דעתו של רבי חיים קנייבסקי, קל וחומר לשאר עניינים שאם רבי חיים קנייבסקי או רב אחר צדיק וקדוש אומר דעה קיצונית ובלתי סבירה הרבנים מפחדים להתעמת ובוחרים ליישר קו ולהשלים עם הגזירה. אנו, הרי מצפים מההנהגה לצפות דברים מראש, לקחת אחריות על נזקים שיווצרו כתוצאה מההוראות שלהם או מאי ההוראות שלהם; ואם ההנהגה כושלת בעניינים של חיים ומוות, ברור שבמקרים שבהם אין חיים ומוות ניצבים מול העינים הפחד מאיש קדוש כזה או אחר מסיט את ההוראות לכיוונים קיצוניים ובלתי סבירים. כעת, לאחר הקטסטרופה הצפויה מראש, זו לא חכמה ולא הנהגה לצעוק 'ונשמרתם', 'רודף'. הנהגה אחראית עושה זאת כמה שבועות קודם.
אין מטרתי במאמר זה להתריע על נזקי הקורונה, אלא להצביע על הכשלים בהתנהלות החרדית שבאו לביטוי חריף באירועי הקורונה. במאה וחמישים שנה האחרונות הכרעות רבות הוכרעו בצורה כזו, שאחד גדול וקדוש עם דעה קיצונית ובלתי סבירה עמד על דעתו ואי אפשר היה להתווכח או לשנות את דעתו, והרבנים כדי למנוע מחלוקת הסכימו לו. הכרעות אלו נתפסו כמוסכמות על הכל, וכל נסיון ערעור עליהן נתפס כהליכה נגד כל גדולי הדור, אף שהאמת לאמיתה שרק גדול אחד או שנים סברו כך והשאר נגררו על כרחם לדרך זו. עד היום אנו סובלים מאותם הכרעות שכאילו התקבלו בקונצנזוס, ואף שהמציאות מורה על כשלונן, אין אפשרות לסגת מהם.
חסד עשה לנו ה' שרצף אירועי הקורונה הציבו לנו "מראה שחורה" לדרך קבלת ההכרעות בציבוריות החרדית וההתנהלות חסרת האחריות של הציבור בעקבותיה. אבקש מהקוראים והמגיבים לא להסיט את הביקורת כלפי נכד זה או רב זה, עלינו להכיר בכנות בכשלון ולנסות לשפר אותו מיסודו.
לפי הידיעות שקראתי, הבעיה העיקרית כאן לא היתה שלגר"ח שליט"א יש דעה קיצונית ובלתי סבירה בענין, אלא שלא הביאו לפניו מידע נכון. הראיה לכך היא שאחרי שהחמיר המצב והמגפה התחילה להתפשט בבני ברק, הוא הורה על סגירת כל בתי הכנסיות כולל המנינים ברחובות. אם הוא היה מבין את המצב שבועיים קודם לכן הוא היה מורה כך גם אז.
הבעיה העיקרית היא שהצורה בה מתייעצים עם גדולי ישראל איך להתנהל היא מגוחכת לחלוטין, לא מביאים שום מידע ולא מתייעצים עם מומחים, אלא שואלים שאלה בת כמה מילים ומקבלים תשובה בת כמה מילים, ועל פי הכרעה כזו צריך כל הציבור להתנהל. זה ממש בושה וחרפה. (וזה מבלי להתייחס לשאלה האם בכלל כל אדם צדיק ות"ח מבין בפרקטיקה ציבורית, או שמא מדובר בכשרון שלא מצוי בהכרח אצל כל אדם גדול, וד"ל).
הבהרה לא ברורה
בין שאר ההמצאות שהוציא הציבור החרדי בארץ הוא להכתיר את ההכי מבוגר שבדור בתארים מפוצצים (שר התורה) ודעתו, אף שהיא מבוססת לרוב על אנשים שבאים לשאול שאלות המכוונות לתשובה הרצויה.
דע לך שמה שיוצא משם יש לו השפעה עצומה.
– בקשר לחו״ל, אני חי באירופה ומסביבי בעיקר יהודים יוצאי עדות המזרח, ואני תמיד משתאה על הכבוד וכמות הפעמים שהם מצטטים ׳אותו׳ (במרכאות, כי הם לא יודעים איך זה הולך עם הנכד וכו׳).
הבעיה הגדולה עם ההמצאות שהחרדים הישראלים המציאו, שהן מיוצאות לרחבי העולם.
אני מכיר אישית רופאי שיניים המקדישים כל רגע פנוי ללימוד תורה, אבל לילדיהם זה לא הספיק והם החליטו לאמץ את המודל של האברכים הישראלים, ורבים מצאו עצמם בפני שוקת שבורה.
אותו הדבר עם המודל של החיידר בלי לימודים ׳חיצוניים׳ המיובא לכאן למרות שהוא לא מתאים לרוב הציבור, ובאמת הרבה ילדים נפלטים משם (למזלם בשונה מהנעשה בארץ, יש להם הורים שמקבלים אותם איך שהם ומכוונים אותם למסגרות מתאימות, בניגוד לנעשה בארץ…).
-בקשר לשאר הרבנים, אתה בעצמך מודה שהרבנים האחרים מפחדים להביע דעה שזה כשלעצמו מצב לא בריא.
אני מתאר לעצמי שאפילו אדמו״ר שלא ׳כפוף׳ אליו, הוא בכל אופן ׳פוזל׳ לעבר פסיקותיו.
הציבור הליטאי הרי ניכס לעצמו את ה׳דעס תיירה׳, שרק זה מפחיד הרבה אנשים.
תראה למשל איך אחינו יוצאי ע״מ נשרכים אחריהם למרות שהכח הפוליטי שלהם יותר גדול!
בקיצור, אתה בוודאי צודק בביקורת שלך, והיא אמורה להיות מכוונת לכל השיטה החרדית שאף פעם לא מוכנה להסתכל פנימה כשיש בעיה, ותמיד יורה החוצה כלפי ה׳הסתה׳ של ה׳אנטישמים׳.
אנחנו אף פעם לא אשמים!
עכשיו למשל הם מתלוננים שלא היה מספיק ׳מידע׳. מספיק לעבור מערכת בחירות אחת בסביבה חרדית כדי להיווכח שכשזה נוח להם הם מיודעים בפרטי הפרטים…
ציוניות- זה סיכום הדברים. כל הקשור בקבלת מרות מכח ציונות, מעורר התנגדות קיצונית בחברה החרדית. (די לראות זאת בחציית כבישים ללא התחשבות בכללי התנועה הציוניים, רמזור וכו..).
מה יקרה אח"כ.. כבר לא משנה..
נסתדר..
העיקר לכפור בכופרים.
מילא לעצמם אלא שעכשיו ההשלכות על כל עמי והעולם .
הכעס צריך להפנות למנהיגים החרדים שבמרותם לוקחים שבי ציבור שלם.
הרב פרקש ישר כח על המאמר ועל האומץ תרשה לי לשאול אותך שאלה שאולי תיראה קצת מקנטרת אך זו אינה כוונתי מאמרך הקודם שפורסם כאן בעניין ההבדלים בין אשכנזים לספרדים שגם הוא עורר פולמוס ער ודיון רחב כלל בתוכו את הקביעה כי החרדיות האשכנזית היא מעוז של רציונליות השוקלת כל דבר במאזני השכל וההיגיון בעוד הספרדים עממיים רגשיים וכו' כבר אז הקביעה הזו היתה מופרכת וכל שכן עכשיו כל הפתולוגיות שתיארת בכישרון רב במאמר זה הן מבית היוצרשל הציבור החרדי אשכנזי בלבד ואם חלק מן הספרדים ירשו אותן זה אך ורק בגלל שלמדו במוסדות אשכנזים או במוסדות ספרדו ליטאים שלעיתים הם גרועים הרבה יותר תרבות האברא קדברא הזו הזלזול הפתולוגי ברבדים הכי בסיסיים של המציאות תרבות מחיקת השכל האישי השנאה לכל דיסציפלינה שאינה כתבי הקודש חיסול הקומון סנס והמרתו ב"השקפה" "דעת תורה" ושאר המצאות הרבנים הספרדים נהגו מתחילת המשבר הזה בדרך הכי הגיונית והכי מתקבלת על הדעת ללא משחקים ועיגולי פינות(מספיק לראות את הרב דוד יוסף פשוט מגרש אברכים מהכולל כבר לפני שבועיים הרבה לפני שהמשטרה הציונית הגיעה לעשות נו נו נו לעדר השוטים) האם לנוכח המציאות הנפרשת לפנינו תעדכן את קביעתך זו?
ישר כח על המאמר ולכל המגיבים.
הדיון עצמו הוא חשוב וכולי תפילה שגם יופקו המסקנות הנכונות.
כתבת שהציבור החרדי באמריקה התנהל ברשלנות ולא הקפיד על ההוראות. לידיעתך אני גר בארה"ב וזה ממש לא נכון, למעט חלק קטן שקיים בכל אוכלוסיה. רובו המוחלט של הציבור התנהל לפי ההוראות, אלא שההדבקה העיקרית אירעה בפורים כשאף אחד – גם לא הממשלה – לא ידע שהנגיף מתפשט. כשיצאו הוראות מהשלטונות הרוב המכריע ציית מיד וסגר את כל בית הכנסת והמוסדות. גם באנטוורפן היה כך, והציטוט ממכתבו של המרא דאתרא שם לא היה נכון כלל, אלא להיפך – הוא כתב שצריך לציית להוראות הממשלה.
איך יכול להיות שרבנים פוסקים בשאלות ציבוריות בכמה שניות בלי לרדת לנושא לעומקו ולהבין את המשמעויות וההשלכות הרחבות שלו? הרי בגלל שהמשיכו ללמוד עד סוף זמן חורף כנראה נפסיד את זמן קיץ…
תודה רבה על המאמר הנוקב, רק אם אפשר לקבל מקורות למאורעות הסטוריים כמו "במאה וחמישים שנה האחרונות הכרעות רבות הוכרעו בצורה כזו" וכ"ו, או "אחד מהמוסדות שהמשכילים (הראשונים, אלו של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20) ירו בו את חציהם היה תלמוד התורה היהודי. ", למען הקורא המעוניין להחכים עוד.
נפלא מאד!
ר' משה יצחק דברים כדורבנות!
נכון מאד!
הייתי שמח שתעלה גם את ההתייחסות לענייני צניעות שמתנהלים בה באותה השיטה ואף יותר גרוע.
המאמר נפלא,
ישר כוח על האומץ של כתיבת שורות אלו!
הנקודות שהעלתה חשובות וראויות להתייחסות של מנהיגי הדור.
אני חושבת שהציבור שלנו חי בתחושת נרדפות ולכן כל פניה מהשלטונות נתפסת כרצון להרע ולא להיטיב,
מאמינה שלאחר המשבר תהיה הרבה תזוז בתוך הציבור שלנו ושהתפיסה הנ"ל תשתנה במקצת
בדיוק מהדברים האלה נפרדתי מהחברה לא מהדרך שלה.
לא הספקתי לעבור עדיין על כל המאמר אך מדוע טרחת לציין דווקא את דברי הרב בוארון ולא את מי שרבים מכנים אותו שר התורה שהוא סלל לכאורה את הזלזול הציבורי החרדי בקורונה האם זה משיקולי גזענות או סתם פחד שיסקלו אותך חבריך
צודק, זה בולט מאוד במאמר
תודה על הדברים יישר כוח על הגבורה באמירות. שנזכה לבריאות ולגאולה בקרוב שבת שלום!
נכדו של הרח"ק הביא כליה על הציבור, שלא לדבר על החילול השם העצום.
גם רבנים צריכים להתבטא רק בדברים שהם מבינים.
אכן. כל זמן שהכותב הנכבד (שכתב מאמר נפלא ומדויק ואמיתי) לא מציין ומצטט את דברי שר התורה הרב קנייבסקי שליט"א בימים שכל בכירי השלטון ניסו לדבר על ליבו (או על לב מקורביו) שיואיל להתייחס ברצינות להוראות משרד הבריאות, אז הוא חוטא בשורש החטא שמתואר במאמרו על כלל הציבור החרדי.
בשביל לתקן את הברוך הגדול שהציבור החרדי נמצא בו, אין ברירה אלא לאחוז את השור בקרניו.
יישר כוח.מאמר מחכים ונוקב.אכן עד היום לא שמענו שרבנים התנצלו על כך שלא איפשרו לקהל עדתם בתקופת השואה לעלות לארץ וסופם של אותם אנשים שנספו בשואה חלק מאותם רבנים הוברחו וניצלו. רבנים איפשרו את הסכם אוסלו כשתמכו בממשלה אז.אלפים נהרגו כתוצאה מההסכם .פיגועי התאבדות ועוד כמו כן הם תמכו בממשלה שגרשה יהודים מביתם בגוש קטיף.גם כאן הם עדיין לא עשו חשבון נפש.הלוואי הלואי שהפעם זה יקרה.אולי בזכות אנשים נבונים וכנים כמוך יחול שינוי חג שמח
משום שהרב בוארון שליט"א המשיך לדבוק בדברי האיוולת שלו גם אחרי שכל הרבנים הבינו את גודל טעותם
לדעתי כל ההשלכה של הטירוף הזה למשהו של ציונות הוכ לא מדוייק בעליל
הסיבה העיקרית לחוסר ציות של חרדים לכל נושא היא גישת חיים של "הכל יהיה בסדר" מה שנקרא "סמוך" וכמו שכולם נוסעים נגד חוקי התנוע וחורגיח בבניה ועוד ועוד דברים שלא חוקיים ולא בגלל שהמדינה ציונית אלא שהאיסוריל התורניים גורמים לנו לעשות שכל מה שלכ נאסר בתורה הוא מותר (ולכן ככל שאדם הוא פחות דתמ הוא יותר שומר על הכללים בכל נושא שהוא)
מאמר נכון רק חבל שלא היית מסוגל להתאפק ולהכניס דברים שלא קשורים ממש לעניין כמו לימודי ליבה אלא קשורים לאג'נדה של כותב המאמר
זה קשור ועוד איך, אותו תפיסת עולם ילדותית.
אתה מגיב בלי להתאפק, במקום לברך על הביקורת הבונה הזו.
וכן, צריך ללמוד לימודי ליבה.
התעלמת מההוראה הראשונית בענין… שבעקבותיה נהגו כפי שתיארת, כיון שהותרה הותרה.
דברים מדוייקים לחלוטין כיאה לתלמידו של הגר"מ שפירא זצ"ל.
שתי הערות.
1. הדיסוננס שהכותב מצביע עליו בציבור הליטאי ובשופר יתד נאמן, נבע ממחלוקת אמיתית בין שר התורה הגר"ח קנייבסקי, שאמר במפורש שסכנה גדולה היא לסגור את התתים והישיבות יותר מהמגיפה, (כמו שראו בתיעוד מפורש ממנו) לבין הגר"ג אדלשטיין שטען כבר בהתחלה שעלינו לציית להוראות.
אלו שתי גישות, והעיתון היה חייב להביע יחד עם הסכנה ושמירת הבריאות את הסכנה
בדבר סגירת מוסדות התורה .
2. יש משהו מאד עמוק בתפיסה החרדית שמעיד לדעתי על פחד וחוסר שליטה, בתפיסה החרדית אי אפשר לומר פשוט : תסגרו את מוסדות הלימוד, אל תלמדו בבתי המדרש ואל תלכו לבתי הכנסת. כי אולי ח"ו מישהו עוד יפרש את זה שאנחנו מתכוונים לכך באמת… ואולי יהא מכך תקלה גם כשתעבור המגיפה… לכן תמיד משתמשים בלשון דו משמעית שניתן להבין אותה רק ליודעי רמז וסוד..
בכך טמון לדעתי כשל גדול בחינוך, מה הפחד הגדול?? הרי אנו אמונים על "פיקוח נפש דוחה
את כל התורה" אז מה? זה רק בלימוד תיאורטי בבית המדרש? זה לא בחיים עצמם?? למה אי אפשר לומר פשוט בפשטות: "זהו ציווי התורה כרגע, ולכן לסגור את הגמרא, ולהתפלל ביחידות. נקודה. בלי פלפולים ובלי הוספות של "מה חובתינו בעת הזאת" כן, חובתינו בעת הזאת היא להישמע להוראות בלא כחל ובלא שרק,
ואם יורשה לי לומר, שאם היינו דתיים באמת, היינו אנחנו מובילים את הקו הכי תקיף בשמירה על הבריאות ונותנים בזה דוגמא לכל הציבור הכללי. ולו רק בגלל שזו באמת מצווה עכשיו! אבל ככה זה שהחינוך לתורה ויר"ש הוא חיצוני ולא מגיע באמת מרצון לקיים את רצון ד'.
עצוב שאלה הם פני הדברים.
זווית ראיה נוספת: כמעט אף אחד מהרבנים לא למד יהדות.
ולכן, פשוט אין להם ביטחון עצמי לדעת מתי אפשר לסגור ישיבות ובתי כנסת ומתי לא?
כאשר הם צריכים לשאול את עצמם "מה רוצה הקדוש ברוך הוא"? אין להם כלים.
לכן הם נצמדים למוכר והידוע, וכל שינוי הוא לא ברובד הידיעה שלהם.
מה זה 'היהדות' שהם לא למדו???
לא שאני חסיד שוטה של איזשהו רב… אבל יש תחושה שאתה מתכוון שהם לא למדו את דעתך…
הוא מתכוון ללימוד מחשבת ישראל, אמונה ופנימיות התורה. ספרים כמו הכוזרי שעליו הגר"א "היה אומר ללמוד ספר הכוזרי, שהוא קדוש וטהור, ועיקרי אמונת ישראל ותורה תלויים בו". אם לא למדת את המספר הלא רב של ספרים אלו, אז כאשר תבוא לפסוק הלכה לא תדע לכוון לאמת כי אינך מכיר את הבסיס לכל הבניין. כאשר לא לומדים את פנימיות התורה לא מבינים לא רק מאיפה הכל יונק אלא גם לאן הכל הולך, וגם מה קורה בימינו אנו…
הושטה כאן אצבע מאשימה באישום חריף כנגד "החרדיות", המביאה את הציבור החרדי עד לכדי זלזול בפיקוח נפשות.
אלא שהאצבע – שהפכה לאגרוף מכה על חטא – אינה מושטת לכיוון הנכון והראוי!
כמו כל עם, קבוצה, עדה וחוג בעולם, ארך לאנושות להפנים את המצב והדרישות ממנו.
גם רשויות הבריאות, בכל העולם, לא הטילו את המגבלות ("גזירות" בחרדית לפי טעמך), וזאת יתכן משתי סיבות:
א. הם עצמם לא הפנימו לקראת מה אנו הולכים. מה שלא בטוח נכון, שכן גם לאחר שהוברר המצב במדינות אחרות, עדיין הוטלו המגבלות שלב אחר שלב.
ב. וזה כנראה יותר נכון ומסתבר, הם הבינו שאי אפשר להפיל על הציבור סגר מלא בבת אחת. ולמרות החיוניות, זה פשוט "לא יעבוד".
גם לציבור החילוני, ארך זמן להפנים את המגבלות. כשם שכותב המאמר ציטט ולינקק תיעודים של הפרות חמורות בציבור החרדי, ישנם תיעודים רבים של הפרות חמורות לא פחות גם בציבור החילוני. (טיילות וחופי ים עמוסים וכדו').
מה שכן, חלק גדול מהווי חייו של הציבור החרדי, מוטמע באירועים חברתיים ואחרים שהם חלק מרכזי וחשוב מאוד בהווי חייו, ולפעמים אמנם החשיבות נובעת מסיבה דתית, נכון, אבל עדיין לא סותר שזה הווי נפשי עמוק. ולשנות אותו אורך אולי קצת יותר זמן מאשר לשנות הווי חברתי שאינו חרדי, ולא בגלל שאינו חרדי, אלא בגלל שהוא פחות חשוב ומהותי יותר בחייו.
ההכלה הנפשית לשינוי אורח החיים, ולויתור על חוויות חיים יומיומיות, ארכה באופן טבעי בהחלט זמן רב יותר בציבור (ובממסד) החרדי, שוב לא בגלל שהוא "חרדי", אלא בגלל המציאות, שאורח חיים זה נובע וקשור במניעים נפשיים עמוקים יותר, ולכן אורכת יותר זמן להטמיעו.
רק אציין את תמונתו של אחד מחשובי ראשי הישיבות שהפכה לויראלית, בה הוא נראה מסדר קידושין עם מערכת בידוד שאפילו רופאי מחלקות הקורונה בבתי החולים לא מצטיידים בה…
דווקא בגלל שהציבור החרדי כה גרעיני, קהילתי ומאוחד הוא היה יכול להפנים את ההנחיות ולממשם בצורה טובה מכל מגזר אחר. איפה הסייגים, איפה "ונשמרתם" איפה "חמירא סכנתא מאיסורא"?
העובדה שהציבור החרדי, כמו חלקים ממגזרים אחרים, לא ויתר על החיים הציבוריים על אף מה שהתורה מלמדת אותנו זו הבעיה. את זה אי אפשר לתרץ בזה שהציבור יותר מהותי בחיי החרדי.
הבעיה היא שהציבור לפעמים יכול להידמות לכלי ריק שכה בטוח בצדקתו אך בעצם הוא יפה רק בבחוץ. הציבור כל כך מפחד משינוי שגם חשבון נפש ציבורי לא מקובל.
איני בן החברה החרדית, אבל אני כן מכיר אותה והנ"ל נכתב מתוך דאגה לעתיד העם (בדומה לכותב המאמר).
מההתקפה על יתד נאמן אפשר לחשוב שמדובר בעצניק, לעומת זו הנטיה לאמונה העיוורת בשלטון החוק דווקא מריח חרדקי.
לגופם של דברים, מאחר והעומדים מאחורי החלטות הממשלה אינם מודעים או מכירים בשיקולי דעת תורה, ברור שלא ניתן לסמוך עליהם בעיניים עצומות, במקרה דנן אכן מסתבר שהצדק איתם אולם ברור שהיו ועוד יהיו החלטות ממשלה שאינם תואמות ואינם מתחשבות כראוי בצרכי הציבור החרדי.
בתור מיעוט חרדי במדינה חילונית, כאשר הרבה מחוקי הממשלה נוגדים את דעת התורה, הציבור החרדי עומד בפני בעיה, מצד אחד, אם נחנך ונתחנך על ציות גמור לשלטון החוק הרי זה נתינת יד לפשעים נגד התורה, מצד שני, החינוך שקיבלנו שבנוי על זלזול ושאט נפש מהשלטון החילוני, גורם לחוסר כבוד וזלזול גם בחלקים בו השלטון עושה את עבודתו נאמנה ושהציות להם הוא חשוב מאין כמוהו.
הפתרון לבעיה זו אינו על ידי השתלחות בלתי מרוסנות ברבנים או גדולי תורה, הפתרון צריך להיות על ידי התוויית דרך למערכות החינוך החרדי שדרכם יועבר לדור הבא האיזון הדרוש בין סלידה וזלזול בחלקי השלטון החילוני הפועל נגד התורה לבין כבוד והערכה לחוק ככל שהוא נצרך לקיום העולם.
גם שאתה הולך לרופא אתה מחפש תשובות של דעת תורה. דעת תורה היא לא מפלט לכל בריחה מהמציאות ולראש בקיר במיוחד שאנחנו רואים איך הדברים מתנהלים. הנתונים מוכיחים כי הדעת תורה נכשלה ובתי הכנסת הפכו לבתי הקורונה
די לפטור כל ביקורת כפוליטית, זו רעה חולה
אין לי אפילו איך להתחיל לענות לך, אבל אסכם בקצרה שההשקפה המעוותת שלך ושל הדת ההזויה שלך, בבחינת הם ואנחנו, ועלינו עומד העולם גורמת לבורות וסכנה מאין כמוה.
מי שואל אותך בכלל האם ניתן לסמוך על השלטונות או לא? מי אתה בכלל?
גם לפי היהדות דינא דמולכותא דינא אז לא, אבי כץ. הליטאי החשוב, שלא אוכל עגבניות בפסח כי לפני מליון שנה אספו בשקים של העגבניות גם קמח.
הוא ושכמותו, יהיו קנאים לתורה הקדושה. ויחליטו ברוב חכמתם המופלגת מה יש לקבל משלטון הכופרים, ומה לא.
גם הרב קנייבסקי עשה את זה, לא הלך משהו.
תודה רבה לך באמת.
אבל אין לך שום הבנה בסיסית במגיפות, וברפואה, או בביולוגיה.
אלו מקצועות שאתה אפילו לא יודע מהם, ובמקרה הגרוע בז להם.
כמובן חכמת גויים… בוודאי.
ועיקרון זה נאמר לגבי כל דבר כמעט ביחס בין חרדים לחילונים.
הרב פרקש, יפה דרשת !
אבל, מה שאירע הוא תוצאה של הגישה החרדית של דעת תורה, שכביכול החזון איש מסוגל להסביר למנתח מוח מה עליו לעשות על פי הלכות טרפות, אול לבנות בית על סמך תוספות בעירובין. יצרתם גולם של דעת תורה. חוששני שלא תוכלו להפילו מבלי לקעקע את כל החרדיות.
זו תופעה נפלאה ביותר. שכל ה"חרדיות" נשענת על סיפור אחד שהחזון איש כביכול עשה ניתוח מוחי. אני עשיתי המון ניסיונות לשכנע חרדים כמוני שבמקרים רפואיים אין לדרוש את הרבנים, כי אינם יודעים מאומה, וחובה לסמוך על המדע האפירי. בכל פעם אני שומע אותה תגובה "הפוך בה והפוך בה", ועל זה אני עונה הלא כתב הרב חיים וולוזין ברוח חיים שהכוונה בזה שאפשר להתיר עגונה בהלכות סוכה, ומה ענין זה לרפואה או מדעים אחרים. ואני מוסיף, האם אתם יכולים להצביע על פני יהושע או תוספות שמעניק מידע בנושאים של בריאות ורפואה? האם פתאום באיזה גיל מתגלה אליהו לחכמי דורנו ומגלה להם רזי הבריאה? בדרך כלל, הם חושבים לשנייה ומיד משיבים "הלא החזון איש עשה ניתוח מוחי". ממש נפלא איך שיש אמונה כה נחוצה וחזקה והיא משענת על סיפור אחד שלא היה ולא יהיה. הגיע הזמן לנתח את המקורות ולראות שרק האדמורי"ם שלא היה להם ידיעות התורה וכח הוראה יצרו את המיתוס שיש להם יד ושם בכל חכמות שבעולם ע"י רוח באשם. ולמה צריכים כולם לסבול מזה?
בשואה היו המון רבנים שלא ידעו מה לעשות
יש המון רבנים שהם נגד חיסון ילדים
והמון רבנים לא חזו את המגפה הזאת
ומי שיאמר לצרותינו די יאמר לשטות זו די!
אכן נכון , בורות בהוויות העולם מביאה לידי פיקוח נפש , לעיתים התנהלות ענייה בבית , ובעיקר השפלת האישה , חוסר אינטלגנציה רגשית , חוסר אפשרות להגיע ללימוד חושן משפט יורה דעה ואבן העזר , דיקדוקי טירלול בהלכות באורח חיים , וחוסר כתיבה תמה ותחבירית .
תודה יעקב כהן!
תמצות ברור ונכון מאוד של הבעיה ושורשיה!
שלום, למה לדוגמא אתה לא מביא את ההחמרות אותם קבע האדמו"ר מגור.
ביוטל הטישים בפורים, סגירת החדרים ומוסדות לבנות, ועמידה מדוקדקת בכל הוראות משרד הבריאות.
גם שאתה הולך לרופא אתה מחפש תשובות של דעת תורה. דעת תורה היא לא מפלט לכל בריחה מהמציאות ולראש בקיר במיוחד שאנחנו רואים איך הדברים מתנהלים. הנתונים מוכיחים כי הדעת תורה נכשלה ובתי הכנסת הפכו לבתי הקורונה. ברצוני להוסיף שתגובתך מחזקת את הנאמר בפוסט שהחרדי לא מסוגל לקבל ביקורת אלא מייד מתייג
התחלתי לקרוא עד שהגעתי לקטע של סילוף עובדות – ועצרתי. ואני חייב להגיב עליו לפני כל דבר אחר.
"הגדיל לעשות רב באחד מארצות אירופה שבלי בושה מספר במכתב לבני קהילתו:
בישיבה משותפת עם נציגי הממשלה נסינו לדחות את הדבר עד לאחר ש"ק, בטענה שעלינו להתכונן ולהתארגן, גם עקב האורחים החשובים שהגיעו לעירנו לשבת מיוחדת זו (פרשת פרה), וכן שבעלי השמחות כבר הכינו קידושים ועוד ועוד, אולם הם באחת ומי ישיבנו שאין באפשרותם להוציא מן הכלל אף חלק הכי קטן מהאזרחים, והחלטות הממשלה חייבות להתבצע במילואם ובמועד שנקבע, שכל אחד ואחד חייב לשאת באחריות גמורה עם הכלל, והם עומדים ע"ז בכל תוקף.
מול עניין בוער של פיקוח נפש, עומד רב ומתלונן על אכזריותם של הרשויות בכך שבעלי השמחה הכינו קידושים! באותה מדינה הרי סגרו עשרות אלפי אירועים שגם אליהם התכוננו והתארגנו, אבל לנו היהודים מגיעה פריבילגיה כי יש לנו "פרשת פרה" ואורחים מכובדים. כמובן שבקצב אירועי הקורונה אותו רב חזר בו".
עכ"ד הכותב.
איזה עיוות וסילוף! במקרה אני קראתי את מכתב אותו רב במקורו ביום שיצא. והרב אמר שם בדיוק את ההיפך!! וכמו שמצטט הכותב – הרב ההוא יודע את נפש קהלו, האנשים שקשה להם עם ביטול השמחות ואורחים שבאו במיוחד וכו' – ומכיוון שהנחיות הרשויות (כמו בארץ) כל הזמן הן מצב נזיל שלומד ומתנהל תוך כדי תנועה הוא ניסה לקבל אישור מהשלטונות עבור קהילתו לדחיה של 24 שעות בלבד – אבל השלטונות עומדים על האיסור בכל תוקף – וחובה גמורה לציית להם!! הוא גם פותח את מכתבו קודם כל בכך שמשתוללת מגיפה וחובה גמורה לציית להוראות!
אותו רב ממשיך וכותב שהוא עיין היטב בנושא וגם בסוגיה ההלכתית, והחליט שהוא אישית לא יבוא לבית הכנסת אלא יתפלל במניין מצומצם בביתו הפרטי.
אז מה שכותב המאמר ציטט בשמו (ציטוט חלקי וסלקטיבי!) ופירשן אותו – הוא שקר גמור, ולדעתי עליו לבקש מחילה מאותו רב.
הנה המכתב המקורי, למי שרוצה לראות את האמת:
https://www.bhol.co.il/news/1088578
ממה שראיתי ועקבתי במשך התקופה הרב הזה הוא מהיותר אחראים, שמיד בהתחלת המשבר כבר לקח אחריות והורה הוראות ברורות והראה דוגמה אישית.
לבקש עבור קהלו אישור לדחיה של 24 שעות בסה"כ כדי התארגן מול הוראות שנחתו במפתיע – בטח שזכותו. כמו שכל גוף במדינה דורש להחריג אותו או לקבל הקלות, וכמו שעד הרגע הזה בישראל תחת סגר מותר לצאת להפגין! על כל נושא ומטרה!
כל גוף במדינה דואג ומנסה לדאוג לאינטרסים שלו, ובצדק, (משרד הבריאות הרי רוצה כבר מזמן להכניס את כולם לסגר צבאי ולחלק לאזרחים מנות קרב). והרב ביקש בסה"כ דחיה של 24 שעות כדי להתארגן. ומשנענה שא"א – אסר מיד על כולם, ציווה להישמע להוראות, והראה דוגמה אישית בעצמו, שהוא כרב העיר לא יבוא לבית הכנסת כל השבת.
לכן מה שצוטט ופורשן בשם אותו רב – חייב תיקון, יש כאן לא רק סילוף האמת אלא ביזוי ת"ח ממדרגה ראשונה. לפני שפועלים עבור "השלום אהבו" צריך להיות "האמת אהבו". כך מלמד אותנו סדר הפסוק. וכידוע גם צדק צריך לרדוף בצדק.
אני מנסה לדון את הכותב לכף זכות שכתב בחופזו ולא קרא היטב את המכתב – אבל כף זכות זו היא רועץ, כי איך אפשר להכפיש רב מפורסם בעיר ואם בישראל – אחרי קריאת מכתבו בחופזה ומקופיא! הלוא צריך לקרוא היטב היטב ולהפך בזכותו עשר פעמים לפני שכותבים "הגדיל לעשות רב אחד" וכו' ולשימו ללעג וחרפה. לכל היותר היה אפשר לטעון "רב חשוב מרבני אירופה לא דק במילותיו שלא להניח בהם מקום לטעות, וקהלו יכול היה להבין ממנו כך וכך". אבל לא להטיח ברב שזו גישתו האישית – על פי קטע אחד במכתב – שכל כולו אומר את ההיפך!
לפעמים כשמוצפים בביקורת על ציבור – נסחפים ורואים הכול באותן משקפיים ושופטים הכול לחומרא וצובעים הכול באותו צבע. צריך מאד להיזהר מזה. לא לאבד את חוש הביקורת – גם בתוך הביקורת.
בתפילה שיתהפך הכול לטובה מבחוץ ומבפנים, בכלל ובפרט, ויתקיימו בנו במהרה דידן בקרוב תיכף ומיד ממש כל מילות ברכת השכיבנו וברכת שים שלום וברכת המעביר שינה, אמן.
Shlomo Tikochinski
המוח האנושי המתבונן ומבקש להבין תופעות דתיות, שוגה כרגיל בטעות בסיסית, בכך שהוא רץ ישר אל הפנומן התיאולוגי, מנסה להבין את הרעיון האמוני, משם הוא ממשיך הלאה אל המישור החברתי הסוציולוגי, אל ההשלכות הפוליטיות, ההיסטוריות והכלכליות.
הטעות היא שזה מתחיל הפוך. לכל תופעה אנושית יש בראש ובראשונה עקרון מארגן קבוצתי עלום למדי, מה שקרוי בשפת האתנרופולוגים 'הביטוס', פרדיגמת בסיס תרבותית תודעתית ראשונית, חמקמקה ובלתי ניתנת לאפיון מלא, שעליה יושבת הדת וכל צבאה.
במקרה היהודי דומה שלא אטעה אם אומר שהתהוותה כדת באלפיים השנים האחרונות מבוססת על חווית יסוד קיומית קבוצתית של תרבות-נגד לתרבות הרוב. יסוד זה מופיע בכל טקס ותפילה ובעשרות וואריאציות: אשר בחר בנו מכל העמים, הבדילנו מכל העמים, כי בנו בחרת, אתה בחרתנו, כי אנו עמיך ואתה אלוהינו, אתה שלנו, אנחנו שלך, יש את 'כולם' ויש אותנו, יש את 'העולם' ויש אותנו, יש יהודי ויש את כל 'השאר', ה'גויים', 'אומות העולם'. שפה שלמה של מונחים ומושגים מושרשים עד העצם התפתחה סביב תודעת הבידול. מדרשים מייצגים זאת היטב: "למה נקרא שמו אברהם העברי? כל העולם כולו מעבר אחד והוא מעבר אחד" (בראשית רבה מב,ח), ועוד כהנה רבים.
המסורת היהודית הכתובה היא קודם כל שלל סמלים ויצוגים רעיוניים לתיאור כל ה'אחרים' מול ה'אני הקולקטיבי' היהודי. אפילו בעברית המודרנית והמחולנת, אין עוד עם שיש לו שם חיבה פרטי לHomeLand שלו: 'הארץ', ובמקביל – שלל שמות לעולם שמחוץ לה: גולה, ניכר, תפוצות, פזורה, ארץ העמים, עכו"ם, אומות העולם, גויי הארצות, משפחות האדמה, ועוד ועוד. שפה היא תרבות, וריבוי שמות לתופעה מסויימת זו עדות מאין כמוה למרכזיותה בתרבות.
עקרון יסוד חוויתי קבוצתי זה, חצה את שלל הזהויות היהודיות ההיסטוריות מקצה לקצה על פני הכדור, ועד היום הוא מונח בתשתית של כל עדה יהודית. חווית מיעוט משמר, נרדף תרבותית, שורד, מתגונן, נבדל, שאת כוחו הוא שואב אך ורק מדבקותו בתרבות-הנגד שלו. אין פלא אפוא שעם הגעת עידן הריבונות היהודית היה זה שבר מהותי ועמוק ברצף מסורת החשיבה היהודית, וקשת הפתרונות והמיזוגים והפרשנויות והתיאולוגיות והרעיונות הרוחשים עד היום סביב סוגייה זו, רק מוכיחה שעדיין מדובר במטמורפוזה שטרם עוכלה. עיכולה הוא בפירוש גדיעת רצף של חווית יסוד יהודית בת אלפיים שנה. זאת כמובן מלבד הפרדוקס המובנה שהיה טמון בלאומיות היהודית, כאשר השמרים עליהם תפחה היו, כמובן, תרבות-הנגד היהודית, אשר במימושה טמון היה גם כיליונה: המעבר לתרבות רוב עצמאית. כבר נגע בכך גרשום שולם במכתבו המפורסם לרוזנצוויג, בו ניבא כי האלוהים העתיק היהודי 'לא ייאלם דום', דווקא בשל חידוש השפה היהודית כשפה ריבונית.
רבות מדובר עכשיו על קבוצות חרדיות ואחרות שאינן נשמעות לצו הבידוד והסגר של הרשויות. אינני מדבר רק על הקנייבסקיזם מבני ברק, הוא רק קצה קרחון. תודעת היסוד העמוקה של הקבוצה היא היא הענין. שמירת רצף יהודי היא קודם כל שמירת רצף תודעתי של תרבות-נגד. על תודעה זו התפתחה היהדות ההיסטורית על שלל מופעיה: ההלכה והמנהג, המיסטיקה והחסידות, וחג הפסח המתקרב יוכיח. לקטוע את כל זה ולהתחיל לחשוב כתרבות רוב, פירושו לשמוט מן היהודי את הבסיס הראשוני הכי בסיסי, את ה'הביטוס' הקולקטיבי הבלתי מודע, את המניע הבלתי מונע לכל המסורת שלו. מידת ההיענות של קבוצות יהודיות שמרניות לצוי השעה המגבילים פעילות קבוצתית בכל מדינה על פני הגלובוס, היא נגזרת ישירה של מפלס החשדנות שלהן מול השלטון בכל הנוגע לאיום תרבותי, יחד עם בדיקת מגבלות כוחו כמובן. 'אין מזל לישראל' (בבלי, שבת קנו,א) שבים ומצטטים המאמינים, אלא שהמעיין שם בתלמוד מוצא שהדבר שנוי במחלוקת, אבל למי איכפת? התודעה הרב-דורית העמוקה היא הקובעת.
במאה העשרים קרה דבר מעניין. העידן המודרני הביא עמו כידוע את תנועות המחאה והאידיאלים הגדולים, שיהודים רבים נסחפו לתוכן ואף הובילו. גם בקרב שומרי מסורת אדוקים התעוררו לפתע זרמי עומק חבויים של אנטי ממסדיות לשמה, של אנרכיזם ומחאה. כזו היתה למשל תנועת 'נוברדוק', זרם מתוך 'תנועת המוסר' שלקח עד הקצה את הנבדלות מן 'העולם' ומן הממסד באשר הוא, ואנשיו היו 'פריקים' אקטיביסטיים של יראת שמים והחזרה בתשובה. כך גם הזרמים הקנאים בישוב הישן בירושלים, כך גם חסידי חב"ד תחת רוסיה הסובייטית, כך סאטמר מול הציונות, ועוד. המשותף לכולם הוא: הממסד מסומן כמאיים על דרכם הדתית-תרבותית, והמלחמה בו הפכה לנקודת הכובד של החוויה הדתית של בני הקבוצה.
זה מה שקורה עכשיו עם 'הפלג' הירושלמי של החברה החרדית הליטאית. הממסד חשוד בעיניהם באשר הוא ממסד. לא חשוב מה יחליט ובאיזה נושא, מחובתנו להתמרד כנגדו, כחלק מביטוי עומק של נבדלות יהודית מסורתית. זוהי יהדותנו, זה 'אברהם העברי', ישראל מעל למזל, מעל לחוק, מעל לנורמות, אחרת מה עשינו.
שלמה טיקוצינסקי אומר שהיהדות היא "תופעה דתית" – שהיא בעצמה "תופעה אנושית" – שהתחילה "כמו כל תופעה אנושית" – מלמטה, מהתרבות, מ"הביטוס תרבותי-תודעתי", וכך "התהוותה הדת היהודית באלפיים השנים האחרונות". מדובר בסך הכל בתרבות נגד שהתלבשה במעטפת דתית-תיאולוגית וזוהי הדת היהודית מימי חורבן בית שני וחז"ל ועד אלינו.
אני מבין ששלמה מחלק בין "היהדות של חז"ל" ל"יהדות של התנ"ך" [כפי שהוא מבין אותה, אלוקים יודע איך ומה. (כמובן רק אם באמת יש אלוקים ואין הוא רק "הביטוס שהתחיל מלמטה ולבש אח"כ מעטפת של פנומן תיאולוגי")], שרק היא בעיניו – לפחות בינתיים, נחכה לעדכון משלמה בעוד תקופה – התחילה מלמעלה, מ"פנומן תיאולוגי" אמיתי.
אני לא אכנס לשיקולים של האתר שהביא כאן דעה כזו ואמירות כאלה, אני רק אומר שאם כך אז אפשר כבר להתחיל להביא כאן גם דעות של מבקרי מקרא, של רפורמים, הכול הולך.
יישר כוח גדול נתנאל!
אתה צודק לחלוטין.
גם אני שמעתי הקלטות של אותו רב מהרגע הראשון שבו הוא מזהיר את בני קהילתו לא לשחק באש ולציית לכל החוקים של השלטון ושהם מתכוונים אך ורק לטובת האוכלוסייה ושמדובר בסכנה עצומה .
וגם הההקלטות שלו אח"כ לבני הקהילה כולם היו באותו סגנון.
וגם אני תמהתי על העיוות המוחלט של הכותב בעניין זה.
יואיל נא הכותב הנכבד להתנצל ולהבהיר למה הוא עשה את זה.
תחי הפתטיות!! אז למדת תואר בסוציולוגיה. יש לך פטיש זה לא אומר שכל דבר הוא מסמר.
ואמת אני חושב שזה יפה שהאתר מביא גם דעות מהקצוות. במיוחד שהם כאלה חמודות.
ונתנאל סחטיין על הציניות. אהבתי.
מאמר נוקב ומדוייק.
אף אני מצטרף להערה הנ"ל על שלא הכללת את ראש הגורמים לחוסר השמיעה להוראות, שזה מרן שה"ת שליט"א.
שלמה טיקוצינסקי מכנה את היהדות "תופעה אנושית" ומכריז כי גם ליהדות "יש בראש ובראשונה עקרון מארגן קבוצתי עלום למדי, מה שקרוי בשפת האתנרופולוגים 'הביטוס', פרדיגמת בסיס תרבותית תודעתית ראשונית, חמקמקה ובלתי ניתנת לאפיון מלא, שעליה יושבת הדת וכל צבאה." -ולא "רעיון אמוני". האם כוונתך בכך לתורה שבכתב או רק ליהדות שנכתבה באלפיים שנה האחרונות (הוה אומר תורה שבע"פ)? (-האם אתה כופר בתורה מן השמים או "רק" בתורה שבע"פ?)
בנוסף כותב שלמה כי "במקרה היהודי דומה שלא אטעה אם אומר שהתהוותה כדת באלפיים השנים האחרונות(!) מבוססת על חווית יסוד קיומית קבוצתית של תרבות-נגד לתרבות הרוב." האם לטענתך דברי משה "ונפלינו אני ועמך " או נבואתו של בלעם "הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב" גם כן "נתהוו באלפיים השנים האחרונות"?
אני מנסה להבין את כוונת דבריך, ואף קראתי אותם שוב. מה הכוונה במושג "המסורת היהודית הכתובה"? שאליה אתה מתייחס כ"תופעה אנושית"?
שאלתי מופנית לעורכי האתר, שמתם לב לדברים שכתובים כאן? אתם נותנים במה לביקורת המקרא וביקורת חז"ל (שכל מי שלמד קצת היסטוריה יודע שכמעט תמיד זה מגיע ביחד שכן התורה ניתנה לנו יחד עם פירושה ע"י חז"ל באמצעות המסורת)
מפת מיקומי חולים של משרד הבריאות
https://www.govmap.gov.il/sites/coronamap.html
מס' החשיפות בב"ב לחולים מאוד מאוד גבוה, כפול מת"א (רק להזכיר, 200 אלף נפש מול חצי מיליון)
למה לא לומר דברים כהויתן?
כולנו יודעים מיהו גדול הדור (או הנכד שלו) שפסק להשאיר ישיבות ובתי כנסיות פתוחות ומעולם לא חזר בו או הוציא פסק חדש לסגור הכל?
כמובן שהכל תוך גלגול עיניים צדקני על שמירה על הוראות הרופאים כמו לשלוח תלמידי ישיבה למועדון לילה תוך שמירת גדרי הצניעות…
כל רב שניסה לצטט משנה ברורה מפורשת הותקף בקנאות על כך שיוצא נגד גדול הדור.
אביי חלק על רבא ובית הלל התנצחו עם בית שמאי, כל המשנה והגמרא הן שקלא וטריא זה אומר כך וזה משיב …
אבל שנים של השקפה ב יתד-נאמן עם דעת תורה מחקו כל יכולת למחשבה ברורה.
הכל זה ציות עיוור – אפילו אם אומר לך שימין זה שמאל (שגם זה מוסבר במקורות אחרת ).
בימי הביניים הכנסייה אסרה לחלוק על הדוגמה ושרפה מדענים שטענו כי הארץ מקיפה את השמש או שכדור הארץ עגול.
למזלנו לבלרי יתד לא יכולים לשרוף ברחובה של עיר מי שחולק על גדול הדור, אבל הם ידאגו למרר את חייו ככה שיפחד לפתוח את פיו אפילו יודע שכל הציבור עובר על הלכות מפורשות.
גדל כאן דור של רבנים גדולים-קטנים שאין להם דעת משל עצמם.
מעולם לא היו כל כך הרבה בחורי ישיבה בעם ישראל ועדיין כל סנדלר וחנווני לפני 100 שנה ידע יותר שחמורה סכנתא מאיסורא
אפשר לראות שאצל החרדים הספרדיים שפחות מחוייבים לאותו גדול קם הרב יוסף חלוץ לפני המחנה והכריז שמצווה מין המובחר להתפלל ביחיד והלך ועשה מעשה ופיזר את תלמידיו מבית המדרש לביתם (גדול שבחבורה…).
עצם בקשת הרב מוכיחה שהרב פרקש צודק.
בבסיס הבריונות העצניקית עומדת ההנחה כאילו האוייב הוא המדינה ולא הוירוס. אם המדינה תאשר הוירוס יעצור.
וזו אותה תפיסה מטומטמת שהנחתה את ליצמן להתעקש על היתר תפילה בבתי כנסת עמוסי וירוסים לעשרה אנדים, כאילו שהשולחנות לא מעבירים וירוסים לפחות ממנין.
צריך ראייה רחבה יותר מזו שהמאמר מציג.
מתור להצביע על כשלים, אך את הציבור החרדי צריך להעריך לפי תפקודו בכל שטחי החיים – נאמנות לתורה, שמירת ערכי המשפחה, חינוך, עשיית חסד, פרנסה – ולא על פי אירוע של פעם במאה שנה.
אין חברה שומרת תורה שלא ניזוקה מחיבור למודרנה. הציבור החרדי משתדל, ובצדק, לא להתחבר לתקשורת ולחילוניות המודרנית, כדי לשמור את עצמו מאותו חלק מתירני שבהם, שנוגד את תורה.
לכן כשקוראת מגיפה עולמית כזו, בלתי נראית, נדירה, שבאה פעם בכמאה שנה, כל העולם נתפס בלתי-מוכן, כולל הציבור החרדי.
מי אם לא הציבור החרדי רץ לסייע בעניני רפואה לכולם: יד שרה, עזר מציון, עזרא למרפא, זק"א, ועוד. לא הוגן להאשים דווקא אותו בזלזול בשמירת חיים.
לפי הידוע לי, כשהירדנים הפגיזו את שכונות ירושלים ב-1967 כל החרדים ירדו למקלטים. בקורונה ההבנה של הציבור מתאחרת, כי האויב בלתי-נראה.
כאשר הירדנים הפגיזו כל אחד ראה מיד שיש סכנה לחייו, במקרה של הקורונה הסכנה לא מיידית ולכן אנשים זילזלו כמו בנושא עישון שידוע שהוא סכנת חיים אבל הנזק לוקח שנים ולכן רבים מזלזלים.
ועוד נקודה – מי שיצא מהמקלט בהפגזות מתחייב בנפשו ואילו צעירים שיצאו בימי הקורונה כנראה ישרדו את הנגיף ומי שיפגע הם מבוגרים וידוע שאדם קרוב אצל עצמו…
תקרא שוב. המאמר הזה הוא בדיוק ההיפך ממה שהבנת.
המאמר מציג את קורונה כאבן בוחן להתנהלות ההנהגה החרדית עם *כל* המודרנה.
תמיד ראש באדמה עד שאין ברירה. עם חינוך, רדיו, מחשבים, ואינטרנט בהתחלה אסור, אחר כך רק אם חייבים, בסוף זה מצויין! רק שבדרך כלל זה לוקח עשרות שנים וקשה לשים אצבע עם השינויים. ועם קורונה זה היה עניין של ימים, ולכן זה מקרה בוחן מצויין.
אבל התבנית קיימת וקבועה. היעדר תכנון לרחוק.
על זה בדיוק דיבר כותב המאמר.
במקום להבין שיש פה בעיה שצריך לתקן, אתה מרגיש מותקף וחייב להגן על עצמך ש"צריך להסתכל על דברים אחרים שבהם הציבור החרדי טוב יותר מכולם".
אתה מתבצר בטפיחה עצמית על השכם, במיתוסים שמטפחים בציבור החרדי כדי שיוכלו לתרץ בהם את כל הבעיות ולטאטא מתחת לשטיח כל מחדל ורעה חולה.
זה שיש בציבור החרדי המון אנשי חסד, לא סותר שיש שם גם המון זלזול בכל כלל שאיננו פסיקה הלכתית חמורה של הרב שלך דווקא.
מזלזלים בכל חוק, בכל כלל, בזמנו של האחר, באיכות החיים שלו, באוויר שהוא נושם, בחירות שלו…
כמו שנכתב – אני ואפסי עוד.
אני לא יודע אם אתה מתנדב דגול באחד מארגוני החסד, אבל גם אם הקמת את יד שרה, זה לא מתיר לך לעשן בחלל סגור שיש בו אנשים אחרים, או לחנות כמו פריץ בחניה כפולה בזמן שכל התנועה ברחוב מתעכבת בגללך, ובעל הרכב שחסמת מחכה לך רבע שעה שתחזור ותשחרר אותו.
גישה כזו חולה מאין כמותה, והיא בעצם אומרת שמי שעשה כמה מצוות, עכשיו מותר לו ללכת ולעשות עבירות, כי המאזניים עדיין נוטים לצד הזכות.
ראית מקום ביהדות שיש בו היתר כזה?
הכותב מכוון את טענותיו לא לציבור אלא לרבניו מנהיגיו . אלו לא ראו את הנולד לא בסברא ולא ברוח הקודש. ואפילו כשדפקו על דלתם ואמרו להם רבותינו המגיפה פה טחו עיניהם לראות להבין ולהורות לצאן מרעיתם להציל נפשם. הבעיה בראשי הציבור ולא בציבור
מאמר מצוין. כל הכבוד הרב פרקש על האומץ להגיד בקול את מה שרבים חושבים לעצמם.
צריך מישהו שיצעק "המלך ערום".
יצוין לשבח האדמו"ר מקרלין שמהרגע הראשון עמד על קוצו של יו"ד על כל מה שמשרד הבריאות אמר.
הוא עצמו עמד בקשר עם בכירים במשרד הבריאות לחקור בדיוק מה מומלץ.
ובפורים בטו עשה איש קצר מאוד רק למתי מספר והזהיר כל הזמן להקפיד יתר על המידה מחמת חשש פיקוח נפש
גם מה שהורה על סגירת בתי הכנסת לפני שבועיים , והוראה ברורה ביותר להתפלל ביחידות ולא במנין בשום אופן
גם כל ההתנהלות שלו מול אתגרי התקופה כטכנולוגיה וכדו הוא ממקום ריאלי ולא אמוצינאלי
משה אמת וכתבו אמת!
אמנם בכל דבריו, ובפרט מכל התגובות, עולה דבר שכולם מתעלמים ממנו. אני כתושב ארה"ב עומד ומשתומם שיש כאן נושא של "חרדים מול הממשל המקומי", האם זה דבר מקומי בכלל? זה פשוטו כמשמעו מהודו ועד כוש בכל מדינות העולם. השקפה כה צרה נובע, לדעתי, מניתוק מלא ממה שקורה בעולם. את המחשבה שסוגרים את הישיבות ובתי ספר בגלל שהם אנטי דת יכול להיות רק בסביבה שאינה מודע למה שמתרחש בעולם. לדעתי, הבעיה הכי גדולה היא שהצהירו מלחמה נגד הרשת, נגד המדע, ונגד כל מקורות המידע. מדובר באנשים מנותקים ממציאות העולם. אם היו יודעים שמה שעשו משרד הבריאות בארץ הוא אותו דבר שעשו בסין, בהודו, בארה"ב, וקוריה, וכו', האם היה מקום לחשוב שיש כאן גזירה משלטונות על הישיבות?! בעולם גלובלי ומודרני אי אפשר לשבת מנותק ככה. לא זו הדרך של היהדות מעולם. ואף אם נניח שכן צריכים להיות מנותק, אבל לכל הפחות, למען השם, להיות מודע לכך, ולשאול את האנשים שכן יודעם מה שמתרחש.
מה שקרה היום היא תוצאה ישירה מהמלחמה נגד הרשת ונגד המדע. את שאר הדברים גם כן נכונים, אבל שתי סיבות הללו הן יותר חזקות לדעתי.
ואז היו יכולים לצטט את אחד מגדולי עולם שכתב בשו"ת שלו שאין שום הוכחה מגויים לעם ישראל.
התחזית שלי
המיין סטירים של הציבור החרדי יעלם אחרי משבר הקורונה
בפרט כאשר מספר המתים יחצה את רף ה500 חרדים.
גם הפלג הירושלמי או השרידים שלו יכרתו גט כריתות מהדת .
מי שישרוד גם בריאותית וגם דתית זה היהדות בפריפריה וחלק משמעתית מהחדרים החדשים
היהדות החרדית תקבל גוון אחר לגמרי .
נראה כי כותב המאמר, נטוע אי-שם בשנות ה-90, והוא רואה ביתד נאמן את פני הציבור החרדי כולו. (טוב, הליטאי).
נראה כי הוא מוזן אך ורק מיתד. ולא ממקורות חרדיים אחרים.
כדאי לו להתעדכן, באשר לאחוזי מנויי העיתון ההוא מקרב הליטאים, והיחס הרציני שהם מייחסים אליו.
האם לא שמע את דבריו של הרב רובין מהר נוף? – שדבריו הופצו בתפוצת מיילים ווואטסאפ, מן הסתם במספרים גבוהים יותר מאשר מנויי יתד נאמן. (של אמצע השבוע, לא יום שלישי…) – וזה ממש ממש בתחילת ההגבלות של משרד הבריאות.
האם לא ראה את מכתבו של הרב ישראל לנדא ראש ישיבת היכל יצחק?
האם בתי כנסיות לא נסגרו? כמו, איצקוביץ בבני ברק, מוסאיוף בירושלים, היכל יצחק בקרית ספר? ואלו המרכזיים, מבלי לבדוק ולסקור כמה בתי כנסיות שכונתיים שננעלו על מנעול.
כל הזמן מתפרסמות עוד ועוד תמונות של אדמורי"ם ורבנים בכל מיני מצבים של שמירת מרחק – כמו האדמו"ר מוויזניץ הצועד ללא שהוא נסמך על שני משמשים. (מי שרק מבין, זה כמעט כמו לא ללכת עם שטריימל בשבת!) ושאר הגבאים צועדים במרחק 2 מטרים ממנו.
באשר לתלונה של Y לעיל, על מספרי הידבקות גבוהים בבני ברק בלי כל יחס לת"א הסמוכה.
נו, באמת, בת"א כמעט לא מתפללים בבתי כנסיות, לא לומדים בישיבות, לא בכוללים, אין ממוצע של 8 נפשות בדירה קטנטנה. וכו' וכו'.
האם ההידבקויות אירעו בגלל זלזול בהוראות משרד הבריאות?
והרי רוב רובן של ההידבקויות של החולים המתועדים בלינק הנ"ל, נדבקו עוד לפני ההוראות המחמירות של משרד הבריאות.
אז אולי הבעיה של החרדיות, זה בתי הכנסיות וריבוי הילדים?
ובאשר למפירי ההוראות הרבים:
נשאל אחד המתגורר ליד ישיבה פלוני, לדעתו על בחורי הישיבה.
אמר: כולם בטלנים, אני רואה אותם מסתובבים כל היום ברחוב.
נשאל: ואף אחד לא לומד שם?
ענה: מעולם לא נכנסתי לבית המדרש.
שוטה, אתה רואה רק את הבודדים המסתובבים בחוץ, ואינך רואה כמה מאות יושבים ושוקדים על תלמודם יומם ולילה.
יש מפירים, ואותם אנו רואים ברחוב.
אבל יש הרבה יותר שמקפידים על הוראות משרד הבריאות, והרבה מאוד מתוכם מקפידים אף יותר ויותר מההוראות.
רק אותם אנו פשוט לא רואים. וחבל שכותב המאמר בחר לעצום עיניים ולצמצם מבט!
הכותב מתיחס לכמה מגדולי הרבנים או מבאי ביתם שלא עמדו בפרץ אלא איחרו את המועד וגם זה בהעמדת פנים. ודאי היו רבים וטובים שהבינו ופעלו
בימים האחרונים אני חש תחושה עזה שמשבר הקורונה מותיר את העולם הדתי – פשוט לא רלוונטי.
מגיפה כמסר שמימי:
בכל משבר או אתגר אחר, קל לקשר אותו ולפרשן אותו דתית. אם קורה אסון לאומי לעם היהודי, זה בגלל חטאינו (למשל – השואה בגלל ההתבוללות), אם קורים ניסים (מלחמת המפרץ, מלחמת ששת הימים), זה בגלל שאנו בנים למקום.
אם קורים אסונות אצל הגויים – אנחנו מפרשים זאת כדי שניקח מוסר (“אמַרְתִּי אַךְ תִּירְאִי אוֹתִי תִּקְחִי מוּסָר – צפניה ג’ ז’). אנחנו גם יודעים להסביר שזה מידה כנגד מידה: אם איראן לוקה – זה עונש על הגרעין. אם זה איטליה וספרד – בגלל הנצרות והאינקווזיציה, גרמניה – בגלל השואה.
המגפה הנוכחית (והשלכותיה הכלכליות החברתיות והפסיכולוגיות) תוקפות ללא הבדל צבע גזע ומין (כולל ארצות שאין לנו שום רגש וזיכרון היסטורי ותרבותי כלפיהן – כמו סין). זו בעיה שמסכנת מאמין שינטו מיפן, מוסלמי שיעי מאיראן וחובש שטריימל ממאה שערים – באותה מידה. מה שקורה כעת מראה שאין שום קורלציה בין מה שאתה שם על הראש, או מה שאתה מאמין בו, לסיכוי שלך למות מהמחלה. (למרות כל מה שכתבתי, מתפרסמות ידיעות בשם רבנים למה יש קורונה, למשל – https://bshch.blogspot.com/2020/03/blog-post_4334.html , אבל אינני מצליח להבין מדוע הסינים קשורים לזה).
תפילות לעצירת המגיפה:
דבר נוסף – בד”כ כאשר יש אסונות, העולם הדתי מתאחד, ותולה את ההצלחה או הכישלון בתפילות. אם מצליחים, זה בזכות התפילות, אם לא, כי לא התפללנו מספיק, כי יש ‘חרון אף’, וכדומה.
במצב שלנו, הגורמים שמטפלים במצב מבקשים מהדתיים לא להתכנס ולהתפלל בבתי כנסת, כי זה פשוט מזיק. “תעשו טובה, תחכו עם התפילות שלכם להזדמנויות טובות יותר. בינתיים -פשוט אל תפריעו”, בניגוד לסלחנות הרגילה כלפי תפילות – “אם לא יועיל לא יזיק”…
זה קורה לא רק בארץ, אלא גם בעולם, למשל – https://www.bhol.co.il/news/1090298
גם הלך הרוח בקהל (שאינו שייך לגורמי הרפואה או הדת) משדר שציבור המאמינים גורם רק נזק למלחמה הלאומית, כאשר הוא מפר את הוראות הממשל כדי לקיים טקסים דתיים, או סתם בגלל חוסר מחוייבות לחוק ו\או למדע.
נראה לי שהעולם הדתי לגמרי מחוץ למשחק, ואין לו שום אמירה ברורה או עזרה שהוא יכול לתרום.
הגישה החרדית העקרונית הינה קידוש כל מאמר אגדי כפשוטו (וידועה איגרת החזו"א המפורסמת [כמדומני אגרת טו או טז] שנרתעים אנו לשמוע על כל פקפוק וכו') וממילא אם נאמר שתורה מגנא וןמצלא השכל הישר יוצא לפנסיה. כאשר יש אמירות של גדולי תורה המפקפקות בכך שהארץ סובבת לשמש ושהארץ כדורית מה הפלא שדברי הרופאים (טוב שברופאים לגיהנום, כזכור) משקלם פעוט. אה, החזו"א צייר למנתח מח כיצד לנתח. מישהו ראה את הציור? הוא מספיק כהוראות לפתיחת קרמבו ואיני מאמין שבסיפור נכון.
נכון שבאופן פרטי אנשים הולכים לרופאים, כי פיתחנו דו פרצופיות מדהימה, לכתוב בתחילת הפיסקה שתורה מגנא וכו' ומיד אח"כ להתעלם מזה, לחיות בתיאוריה בעולם של הרמב"ן ש"מה לרופא בבית ירא ה'" אבל כשרב מרכזי חולה להביא לו רופא מקצווי תבל בסכומי עתק (והיו דברים מעולם), ועל הדרך לשלוח שליח בשבת לוודא אצל סמכות רבנית שידיעתה בענייני רפואה לוטה בערפל, אם לעשות טיפול פלוני. בעולם כזה ההתנהגות הציבורית הינה המתגלית צפויה.
ויותר – פעמים רבות ככל שהרב שקוע יותר בעולמה של תורה הוא שקוע יותר בחשיבה בנוסח שתיארתי וזה עולמו הפנימי, ומעולם כזה נובעות כל מיני הוראות ציבוריות שהלוואי ולא יתברר שהן היו פיגוע
ועוד נקודה – בפסיקת הלכה צריך לדעת את סדר החחשיבות, דאוריתא, דרבנן, מנהג, משובח וכדו'. פעמים נראה שיש בעניין חוסר פרופורציה.
וכמובן ההתנגדות לציונות ולמדינה שהפכה לאיזשהו תסביך עצום. אם אתה מפגין אתה ציוני שהרי אינך חושש שהם יהרגוך ואינך חושב שהם חשודים על רציחה (והדברים ידועים, לצערי). אז ברור שכל ההחמרות של משרד הבריעאס הן כדי לסגור את הישיבות, למנוע טישים וכו' [נכון שיש בתקנות הטיה חברתית לצרכי הרוב וקניית מזון לכלב מותרת (המסכן בוחל בשניצל?), אבל ככלל הן הגיוניות ושקולות]
היה מעניין לעקוב רחרי תגובות הרב אידלשטין שבהתחלה דווח שדעתו שיש לקיים את הוראות מ. הבריאות אך נמנע מלומר כך בגלל דעה אחרת ולאט לאט, עם התברר גודל המשבר, ההיע דעתו יותר בחדות.
ועל השקרים הסיטונאיים וההתנסחות הצבועה של יתד חבל ללהכביר מילים.
אני חושש ממה שסיפור כזה עלול לעשות לדור נצעיר יחסית, שגוגל על אמונת חכמים מוקצנת. ההיתלות ב"ינקי" היא תירוץ דחוק ביותר.
והערה ל"שכן טוב" – אצלנו הזלזול בהוראות אינו של אטנשים פרטיים אלא מגובה, לפחות בשתיקה (וגם יותר) מלמעלה. מעניין שלגדולי תורה יש בעיה בהכלה נפשית.
לשלמה טיקוצינסקי – אתה באמת חושב שאבן היסוד, או בין אבני היסוד של היהודות היא הניכור ושהניכור הזה גורם לערוך חתונה של 500 איש בזמן כזה?
כמה כואב.
כמה כואב לראות את מה שקרה מול העיניים.
העיניים הביטו והשתוממו, הלב זעק, הראש התפוצץ.
היכן האחריות שלנו?
איפה השכל הישר, ההגינות?
ומאידך:
כמה תענוג לראות תלמידי חכמים שמחוברים למציאות, עם יראת אלוקים.
שמחוברים לכתוב, לא משקרים – יודעים מה זה פשט, דרש רמז סוד. ולא כל וורט הופך להיות המושכל ראשון.
מאמנים בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה. אבל לא שקרנים, יודעים מה וורט ומה זה פשט. מהי דרשה ומהי אסמכתא.
מנסים להבין ורגיל לשונם לומר 'איני יודע'. אבל מנסים לברר ולהבין. לא חושבים שהם כבר מבינים בכל תחום.
אלא לומדים ולומדים ולומדים. ומפעילים שכל ישר.
והעיקר: לא מסכימים להפוך אותנו ואת התורה לטיפשית. גם אם זה נשמע מאוד מרומם וקדוש ומתוחכם.
לימוד זכות:
א. לא כולם שומעים תקשורת.
ב. לחרדי אמתי (שאין לו אינטרנט פתוח בבית או טלוויזיה) אין מה לעשות בבית. הפתרון: ללמוד, לקרא וכו' אבל זה קשה, יש הרבה נפשות בבית קטן… בקיצור, לא פשוט.
כמה אחוזים מכלל הציבור לא שמרו השבת על הוראות משרד הבריאות?
הקוראים בתורה והעולים אליה. אותם אלה שבגלל הגשם נכנסו לבית כנסת או למקום צר יותר באמצע התפלה.
וכל אחד יוסיף מנסיונו.
נניח שרק עשרה אחוזים לא שמרו על ההוראות, האם לאחר חוסר המשמעת של השבועיים האחרונים, גדולי ישראל שעיניהם צופות למרחוק לא הבינו שעשר אחוז לא ישמרו על ההוראות, האם בנושאים אחרים גם היו מתנהלים ברשלנות כזו. המסקנה המצערת הבלתי נמנעת שגדולי ישראל אינם רואים למרחק של יום אחד.
הלימוד זכות על הציבור שקשה לו להתרגל וכו… אבל היכן הגדולים והרבנים שאחראים על הציבור ועיניהם צופות למרחוק, פשוט סוגרים את האוורווה לאחר שהסוסים ברחו.
לכל מלמדי הזכות שהציבור החרדי לא יודע וכו' זה שקר מוחלט עם העמדת פנים צבועה, יש מודעות רחוב השכם והערב בשבועיים האחרונים בכל מקומות הציבור החרדי. חוץ מזה כל רכילות קטנה נפוצה בציבור החרדי במהירות שיא חוץ מהקורונה? פלאי פלאות? במקום להכות על החזה אשמנו בגדנו מתנצלים בהתנצלויות עלובות.
הבעיה לא בציבור אלא במנהיגינו שעיניהם טחו לראות
אחר קריאת המאמר בעיון רב, מסקנה, הכותב מתעב אדמורי"ם וחסידים, (כרגיל ולא בצד ההפוך) ולכן מצטט "כביכול…" רק אדמורי"ם שנהגו בפראות ומכסה על ערוות הגדוילים והמורונים שלו, לידיעת הכותב, ורק למשל, הראשון שהתווה לסגור את השמים ובעקבות כך באה הדרישה מליצמן (כפי שהצהיר מפורשות משה ברסימנטוב, וזאת למרות שליצמן התווכח על מה שראה כאיפה ואיפה מכוונת אבל בעיקרון רבו הוא המחמיר מאוד בכל הנוגע לונשמרתם) הוא דווקא האדמו"ר החסידי מגור שביטל את התפילות בבית המדרש מאז ההוראה של 5000, ורואים את החסידים שלו מתפללים ברחוב ובמרחק בלי התחכמויות של קנאים מטופשים, כעת מתקצבים בהוראותו את כל הפסח של אברכים גם לא ברורות ילדים בכדי שיוכלו לעשות פסח ולא לנסוע ולהתאסף אצל ההורים המבוגרים, הוא הצהיר חד משמעית שאם לא יהיה אפשר לעמוד ביעד הוא יורה לאברכים להגעיל את הכלים של כל ימיות השנה ולהשתמש בהם בפסח
אתה פשוט לא קראת את המאמר. רוב המאמר מתקיף את גדולי הרבנים הליטאים ואת שופרם המרכזי "יתד נאמן".
ביום שישי קראתי את הכתבה של הרב פרקש ואת ההערות, ויש הרבה נקודות שצריכים ללבן, וכן תפיסות עולם חלוניות אצל חלק מהמעירים, ואולי כמה מכותבי התגובות הם חילונים.
אני רוצה להתייחס למה שכתב הרב פרקש במקרה של הוירוס השורר בארץ ישראל הוא פיקוח נפש ואסור לקיים מנינים, וכן נראה שהסכימו לדבריו כל המעירים.
בשבת כשחשבתי על המאמר הנ"ל, נזכרתי בהלכה בהלכות תענית שקשורה לדבר, פתחתי את השולחן ערוך וחפשתי והתפלאתי, וז"ל בהלכות תענית (או"ח תקעו א-ב): "כשם שמתענים ומתריעים על הגשמים כך מתענים על שאר הצרות. וכן על הדבר איזהו דבר עיר שיש בה ת"ק רגלי ויצאו ממנה שלשה מתים בשלשה ימים זה אחר זה הרי זה דבר, יצאו ביום אחד או בד' ימים אין זה דבר. היו בה אלף ויצאו ממנה ששה מתים בג' ימים זה אחר זה הרי זה דבר. יצאו ביום אחד או בארבעה אין זה דבר, וכן לפי חשבון זה. ואין הנשים והקטנים וזקנים ששבתו ממלאכה בכלל מנין אנשי המדינה לענין זה". רמ"א: "היה דבר במדינה ושיירות הולכות ובאות ממנה למדינה אחרת שתיהן מתענות אף על פי שהן רחוקות זו מזה".
משנה ברורה: "שלשה מתים – מת א' בכל יום: אין זה דבר – דאין זה קבע אלא אקראי בעלמא: בכלל מנין אנשי המדינה – לפי שהן חלושות המזג. ועיין בלבוש דבין מנין הת"ק ובין מנין המתים לא יהיו מאלו וכן משמע בשלטי גבורים: היה דבר במדינה – אף בחו"ל: אע"פ וכו' – לפי שהדבר מתלוה ובא עמהן:"
מבואר בהנ"ל ובמשנה ברורה שרבותינו ידעו שאנשים מדביקים אחד את השני, ואעפ"כ הם פסקו שאם מתים פחות מג' אנשים לחמש מאות בג' ימים, אנחנו לא מטרחים את הצבור לגזור עליהם תענית. וכן פחות מו' אנשים לשש מאות וכו'.
לפי החשבון יוצא שג' מתוך חמש מאות הוא קצת יותר מחצי אחוז, ואם נחשב חצי אחוז מ-600000 איש הוא 30000 איש. ולפי"ז נתאר לנו שבארץ ישראל ישנה מגפה שמספר האנשים שמתים בתוך שלש ימים הוא רק 20000 איש לא גוזרים תענית, כיון שזה לא מות קבוע אלא מות ארעי בעלמא כדברי המשנה ברורה.
וביאור הדבר, שהרי אלפי אנשים מתים יום יום ממחלות, יש מחלות יותר שכיחות, ויש מחלות פחות שכיחות, אבל זהו דרך העולם, לכן אם הגיע דבר שרק חצי אחוז מהאנשים מתים, זוהי מחלה ככל המחלות, ואין צורך לגזור תענית.
והמעניין ביותר הוא: שאע"פ שרבותינו ידעו שהאנשים מעבירים את המחלה, הם לא אסרו לצאת מהבתים, אע"פ שבפיקוח נפש החמירו מאד, הוא דוחה שבת, וכן ושמרתם לנפשותיכם וכו', והסברה היא כנ"ל שעולם כמנהגו נוהג ואי אפשר לחייב את אנשי המדינה להיסגר בבתים ולהרוס את כלכלת המדינה, ואנשים ירעבו ללחם. ולכן אע"פ שהם ידביקו אחד את השני, הם יכולם לצאת החוצה. כמובן שכל אדם שיש לו חולה בביתו שיתפלל עליו, וילך אצל חכם וכו'. ומי שחושש שלא יצא החוצה.
וגם כשמתים ג' אנשים בג' ימים לא מצאנו שחז"ל אסרו לאנשים לצאת ולחיות את חייהם, אלא שגוזרים תענית. וראיה לדבר מדברי הגמרא (ב"ק ס ב): "דבר בעיר אל יהלך אדם באמצע הדרך מפני שמלאך המות מהלך באמצע הדרכים דכיון דיהיבא ליה רשותא מסגי להדיא". לצאת לא חששו משום הדבקה, אלא חששו ממלאך המות, שכיון שנתן לו רשות להמית בעיר הזאת, מי שהולך באמצע הדרך, יש חשש שמלאך המות יקטרג עליו, וגם אם הוא לא בכלל הגזירה להמית, הוא יכלל בגזירה.
ואם מותר לצאת החוצה כמנהג דרך ארך, ק"ו שחייבים להתפלל במנין, ולהמשיך את הישיבות, ואין בזה שום איסור. [ואם זכות התפילה בצבור או זכות הלימוד תורה יעזור לעצור את הדבר ולו במעט, זה חשבנות שמים, אנחנו לא יודעים באופן ברור מתי זה עוזר ומתי לא. ונושא זה טעון ברור עמוק].
הבעיה בזמנינו שאם נתנהג כך, כיון שדעת בעלי בתים הפוכה מדעת תורה, וק"ו דעתם של חלונים, וק"ו של כופרים ושונאי ה', וכיון שלא יאשימו אותנו כרוצחים, לכן אנחנו צריכים להשמע לרשויות.
[מי שחושב שהראיה מהשולחן ערוך לא נכונה, אשמח לשמוע את חות דעתו]
א. השו"ע מדבר על מה מתענים ומתריעים ועל זה גם השיעור מה הקשר לגבי הרחקות בריאותיות שצריך.
ב. שו"ע תקע"ו סעיף ה "וכן מתענים על החולאים כיצד הרי שירד חולי אחדו לאנשים הרבה באותה העיר כו' " והרמ"א שם" ובאלו חולאים א"צ שימותו בג' ימים כמו בדבר שהוא בא משינוי אויר " משמע להדיא שחולאים שאנחנו יודעים שהסיבה היא חולי צריך להתענות גם בפחות מכך.
ג. המגפה של הקורונה היא מקרה שעוד לא היה לו התייחסות בהלכה למחלה שיש לה זמן דגירה וצריך לתכנן מעתה בשביל עוד שבועיים שזה דבר שלא היה ידוע בזמנם ופה אנו עומדים על נקודה נוספת בפן ההלכתי האשכנזי לצערי בעוד שבציבור הספרדי יש את דרכו של הרב עובדיה שהיה פורץ דרך וחידש גם במקומות בהם רבים חששו לגעת וכן בניו , הפוסקים האשכנזים מה שלא צריך לדון לא דנים ולכן במקרה הזה במקום להעמיק ולהבין שאכן זה מקרה חדש שלא היה בפנינו וצריך לדון עליו ולמצוא את המקרים שאליהם הוא דומה שותקים. והציבור ח"ו ישלם את המחיר ל"ע
זה רק נידון של גזירת תענית ולא של פיקוח נפש.
הגע בעצמך, משמע שאם יהיו "מספיק" מתים, אז יגזרו תענית ציבור בצפיפות ברחובה של עיר. ואם זה עצמו סכנה? אז ודא שלא יעשו
בהמשך לתגובתי הקודמת על דבריך אוסיף 2 עניינים ששכחתח
לגבי הערה א' אןסיף דוגמה להמחיש את ההבדל בין גזרת תענית לחובת הרחקה ברור הרי שגם במחלות שאין להם תענית חובה מוחלטת להשתדל לא להדבק בהם , אם יש בן משפחה שחולה בדלקת גרון נניח יש צד שבגלל שלא גוזרים תענית אין חובה הלכתית מצד שמירה על הגוף לא להדבק להתרחק ממנו?
דבר נוסף ששכחתי באותו סעיף בשו"ע מביא המשנ"ב של"ה שכשי מחלה שמתי ממנה יש לברוח מן העיר שהיא מחלה המתדבקת כלומר גם בזמנם במחלות שידעו בהם שהם מדבקות יש חובה להתרחק .
קראתי.
רציתי להסכים, אך לא בדיוק.
הגישה הבעייתית היא לא הגישה ה'חרדית', אלא הגישה ה'ישראלית'.
החרדים במקרה הזה, נעו בין 3 סיבות שבגללם לא נכנסו לבידוד מהיר.
1) גם החרדים הם ישראלים, הדוגלים בשיטת 'סמוך על סמוך' ו'יהיה בסדר'. גם הציבור הכללי במדינה לא בדיוק נשמע עד השבוע להוראות. חופי תל אביב וכל הפארקים בארץ לא היו מלאים בחרדים, אלא בחילונים. חבר סיפר לי שנסע עם הוריו ליער בן שמן ולא היה שם שולחן אחד פנוי. חילונים- לא חרדים.
1300 דוחו"ת חולקו במהלך השבת הזאת (!!!) , ברחבי הארץ. מתוכם רק ל-2 בתי כנסיות. השאר חילונים.
רק בעוד שהחילונים עושים את זה בניפנוף של 'יאללה, שיפסיקו לבלבל ת' שכל", החרדים עושים את זה דרך האיצטלה של "השם יעזור"….
2) גישת 'יתד' הלא עקבית נבעה מחילוקי דעות בצמרת. הגר"ג אדלשטין דרש שכל הישיבות יינעלו על מסגר ובריח וכולם יצייתו מיד להנחיות מומחי הבריאות. לעומתו, סבר הגר"ח קניבסקי שלפי כללי ההלכה, הקורונה אינה נחשבת ל'מגפה' ואדרבה, לימוד התורה ברבים ימנע את התפשטותה. בתחילה התפשטה דעת מו"ר הגרח"ק, אך לאחר שמשרד הבריאות לחץ, הורה הגרח"ק "לא להיחלם עם הרשויות. הם לא רוצים לעשות גזירת שמד, אלא לשמור, לפי דעתם, על הבריאות". בנוסף להוראה חדשה זו, התקבלה דעת רוב גדולי ישראל, שסברו כדעת הגרי"ג, ולכן הגישה השתנתה. (אולי לא תסכים איתי עם השורה הבאה, אבל בסדר. זאת דמוקרטיה…: לענ"ד, אם דעתו של הגרח"ק הייתה מתקבלת ולא היו מבטלים תורה דרבים, הייתה זכותו של אותו זקן מגינה על כל העם היושב בציון. (
3) החרדים התקשו, ועדיין מתקשים, לשמור על ההוראות, בגלל שהגנים החרדים- הרוחניים מחייבים תפילה בציבור, בית כנסת, מקווה וכן הלאה.
איך אמר לי יהודי חרדי פשוט וצדיק, סבא שלי, בן ה89? "אפילו באושויץ התפללתי במנין, ומאז לא הפסדתי תפילה בציבור"…
בנוסף, החברה החרדית חייה בצורה שבטית- קבוצתית, לא רק בגלל הרוחניות, אלא בגלל אופי החברה שלנו. לכן אנו מתקשים יותר מכל השאר לוותר על תפילות ולימוד משותף. גם זה יעבור, כשכמה אונזעררס' ימותו, השם ירחם….
חלק מהמגיבים כאן מסבירים, מתנצלים, מגנים על ההתנהלות של הציבור החרדי ורבניו. גם אם נקבל את כל ההסברים, מטרת המאמר אינה לתלות נאשמים בכיכר העיר אלא להפיק לקחים מההתנהלות הזו. קצב האירועים עם נגיף הקורונה כל כך מהיר כך שנותן לנו מבט כללי וחד על אופן ההתנהלות של החברה החרדית.
הלקח הנדרש להפיק מהמאמר, שכל ההסברים ההתנצלויות הללו בסופו של דבר גורמים לנזק עצום שתוצאותיו מתבררות כאיומות, ולכן באתגרים הבאים שיבואו לציבור החרדי, עלינו להפסיק עם אופי ההתנהגות והתגובה שנובע מכל ההסברים וההתנצלויות הללו, ולהתנהל באופן שונה ובצורה מושכלת יותר, כפי שפירטתי במאמרי.
באושוויץ להתפלל במניין היה מקסימום סיכון שלו (לא שאני חושב שזה חכם במיוחד – אבל מי יכול לשפוט…) בקורונה זה סיכון של כל האנשים האחרים. כשם שמקבלים שכר על הדרישה כך מקבלים שכר על הפרישה.
ההלקאה העצמית היא כלי חביב מאד.
אך האם החברה החרדית לקתה בדבר יותר מכל חברה אחרת??
יש נתון עובדתי אחד שחשוב לדעת, הוירוס הפתיע את כל מי שאינו חזק בתחום רפואת הציבור
ולצערנו אין כמעט אוכלוסיה מוגדרת בעולם שהתנהלה כראוי
ספרד ואיטליה הן מדינות מודרניות עם מערכת רפואית מעולה, ותראה מה קורה
תבדוק מה אמר טראמפ נשיא המעצמה הגדולה בעולם לפני שבועיים
ידוע לכל כיצד התנהל הממשל האנגלי, שהוא ודאי ממשל אחראי מסודר ופדנטי
דוקא ליצמן החרדי, התריע בזמן לשלוח לבידוד את כל השבים מחו"ל ולהחזיר את כל התיירים בהקדם, חבל שלא שמעו בקולו.
בגדול, כפי שאני רואה, הציבור בסביבתנו הקרובה, נשמע להוראות, חבל ללכת רחוק, צריך פשוט לעקוב אחר ההוראות וליישמן.
יעזור ה' לכולנו
לא קראת את המאמר. המאמר מציג את הקורונה באבן חובן להתמודדות הל ההנהגה החרדית עם דברים "מבחוץ".
וכן, ליצמן נהג מצויין (עם כמה החלטות תמוהות), וכן ההנהגה החרדית דיברה הכפל לשון ונכשלה בהנהגה.
לשאלתך – אז כן, הציבור החרדי נפגע במגיפה יותר מכלל הציבור.
מספר החולים המאומתים בב"ב גדול מת"א למרות שמספר התושבים בת"א גדול בהרבה וחלק מההדבקות בת"א היא של צוותי רפואה שנשלחו לטפל בחולים במסירות נפש ונדבקו שלא באשמתם.
הציבור החרדי גר בצפיפות איומה ככה שהסכנה שם הרבה יותר גדולה מאשר הבריטים או האמריקאים מחוץ לניו יורק (חצי מחולי הקורונה בארהב הם בניו יורק וחלק גדול מהם בריכוזים החרדיים )
מנהיגים אמתיים כמו הרב יוסף הרב רובין והאדמור מקרלין שחיים בתוך עמם הבינו שהקורונה מסכנת את תושבי ב"ב הרבה יותר מאשר תושבי הרצליה המרווחת יצאו חלוצים לפני המחנה בהוראות ברורות וחמורות *לפני* שמשרד הבריאות ביקש.
רבני הציבור הדת"ל שחי בפחות צפיפות יצאו עם פסקים דומים.
לאן נעלמו שאר הרבנים?
מישהו ראה את גדול הדור לאחרונה?
לא מוזר לך שבזמן כזה הוא נאלם דום?
לשבג. בתור חסידו של שר התורה אתה מתקשה לראות את האמת בעיניים, שהוא הגורם הראשי לזילזול בציבור החרדי הרי הישיבות נסגרו רק לאחר צווים של הרשויות גם אחרי שהיה ברור מה קורה באיטליה ובספרד.הרי תמיד סיפרו לנו על רוח הקדש ובשמה רדפו והתירו את דמם של מי שלא הלך בתלם, איפה רוח הקדש? איפה הראיה למרחוק? אני מבין שעדיף לך להתעלם כי שקר של שנים נחשף פה וההכרה בכך היא קשה מנשוא, אבל אולי מה שקרה פה יפתח למי שאינם חסידים שוטים להבין שלא כל אדם ענק וגדול בתורה הוא מנהיג, ורוח הקדש לא מנהלת את הציבור אלא מה שהעין רואה והשכל חושב. איני כופר במושג דעת תורה, אני כופר בעיוות שיצרו למושג בשם הנסיון לשלוט על הציבור ולהסיר כל אפשרות לחשיבה רציונלית אפילו ע"י רבנים וגדולי ישראל אחרים (אפילו בנידון דידן שדעת הרב אידלשטיין והרב לנדוי היתה שונה אבל לא היה להם את האומץ להביע את דעתם רק אחרי זמן רב במושגי המגיפה) כשהפכו את הציות לדעת תורה לציות למיסטיקה ואיומים.
אחזור שוב על דברי, אותם פירסתי לא היום, אלא בפרוץ המגיפה, כשעדיין לא מת אף אחד:
אם כולנו היינו צועדים ללא ספיקות לאור הנהגת הגרח"ק בנושא, ההנהגה השמיימית היתה אחרת.
לא היו נפגעים.
זו דעתי
מצידי שיחשבו שאני חסיד שוטה או רשע ערום. זה לא משנה את דעתי.
הנושא הוא לא מה יחשבו אלא מה אתה. אם אתה חושב שזה מוביל למסקנות כאלו אולי כדאי שתבין את הדרך שבעזרתה אתה מגבש דעות…
אני מבין שהרבנים החרדיים ישבו ודנו עם אנשי מקצוע מהשורה הראשונה האם שיטת איטליה טובה או שיטת אנגליה או שיטת טראמפ, והגיע למסקנא ע"פ דעת תורה כמובן ששיטת טרמפ צודקת, כי אם שיטת אנגליה צודקת לזקנים ובעלי מחלות רקע היו צריכים לומר לעזוב את הישיבות, וחלקו בכך על הבנת אנשי הבריאות בארץ. מסקנה דעת תורה שווה הרבה פחות מדעת הרופאים כי מי צדק? אז מהיום נדע לפחות שדעת המומחים היא הרבה יותר חשובה מדעת תורה
אין ספק שחלק מגדולי ישראל נרדמו ולא עשו את עבודתם כמנהיגים, ובזמן שהם יודעים שיש ציבור גדול מאוד שסומך עליהם ורק עליהם, אז במקום לדאוג לבריאותו הלכו וחיפשו גימטריות על קורונה ומשיח, הבטיחו הבטחות שאף יהודי לא ימות, פיזרו סגולות ושאר ירקות, אבל את מה שנדרש ממנהיג שחצי מליון חרדים סומכים עליו- לא נעשה.
וכן, הם לא יוכלו לומר ידינו לא שפכו את הדם הזה, ידיכם שפכו!!! ועדיין ממרים אתם ולא אוסרים באיסור חמור וגמור את המניינים והמקוואות…
לצערנו נוכחנו שדתי מצוות דוחות חיי אדם, מניין, ומקווה.
בושה!
מאמר אמיץ, כואב ואמיתי. לשבחו של הגר"ג אדלשטיין – הוציא הוראות ברורות על הזהירות בפק"נ ובשפ"ד (אם כי ההוראות יצאו באיחור רב). לגנותו של נכד הגר"ח קנייבסקי בסרטון: חילול ה' ובזיון ת"ח המופץ:
הדבר ברור שהרבה רבנים ובכללם גם גדולי דור גרמו לזילות של המגיפה בתחילתה זה היה בולט לכל מי שעקב אחרי האירועים.
עם זאת נשאלת השאלה איפה הציבור?! האם הוא אינו מסוגל לחשוב בשביל עצמו ?!הרי לא מדובר כאן בנושאים הלכתיים מדובר כאן בחיים עצמם. לכל אחד יש הורים סבים סבתות קרובי משפחה חולים. נשים בהיריון וכו'. ופה שמתי לב לדבר מאוד בולט. בעוד בעלי בתים כן הקפידו באופן יחסי ( כפפות מסכות הימנעות מהתאספות) אברכים כמעט לא ראית בכל הנ"ל זה אומר שהציבור האברכים הוא כמו עדר אין מחשבה עצמית ואין רצון עצמי רק מה שמקובל ואם לא מקובל לצאת עם מסיכה אז לא יוצאים גם במחיר שתדביק בכך את אשתך ההריונית אם לא מקובל להתפלל מהמרפסת אז לא מתפללים מהמרפסת אלא הולכים למניין עם 50 איש גם כשאתה יודע שתתארח אצל אביך החולה בפסח.
מה שאין כן אצל בעלי בתים הם באמת עשו מה שטוב להם ומה שטוב בעצם לכולנו
זו נקודת הראייה שלי
והיא מאוד מאוד מעציבה אותי כאברך תלמידי חכמים היום הם חסרי שיניים הם העדר סומא בערפל.
אכן זאת הקושיא שהכי קשה לי. זה לא הגדול שמוציא את הפסק, זה ראשי הישיבות שפשוט מצייתים בלי לשאול שאלות, ההורים שממשיכים לשלוח לחיידרים והאנשים שהולכים לתפילה במנין. וכי אם היה יוצא פסק שמותר לאכול רבנות גם היו מקבלים בכזאת שלוות נפש, בלי לבקש תשובה הלכתית מסודרת? איפה ההגיון הפשוט ויצר ההישרדות הבסיסי?
החלק המדאיג בעיני הוא חוסר הרציונליות. כאשר ישנם תלמידי חכמים [לפי ערך הדור] אשר טוענים בתקיפות שזו גזרה של השלטונות וגזרה על הדת וכו כו- יש כאן אבדן דעת. אבדן שפיות. ואין מדובר בשופטני אלא באנשים אשר בכל ענייניהם הארציים הם נורמלים לחלוטין ואף פקחים למדי, וכאשר מדובר בענייני הציבור הם הופכים להיות אנרכיסטים.
זה מדאיג מאוד, ציבור איכותי ובעל רצון טוב מגיע לתהומות שכאלה.
אם זה לא מגיפה לפי כללי ההלכה האם היום זה נכנס בכללים?או שהכללים השתנו? האם 12 מתים במדינה בסדר הזמן שזה קרה מתכנסים לכללי ההלכה על מגיפה? ואם לא מה השתנה שפתאום אסור להתפלל אפילו בחוץ? האם לא הגיע הזמן להסיק מסקנות ולא להמשיך להתפלש בתרוצים המעוגנים בהלכות לא רלוונטיות העיקר לא להודות שהמלך (דעת תורה במתכונתה המיסטית) הוא ערום. אני מבין שזה קשה לכל מי ששנים השתמש בשר התורה לקריירה פוליטית או סמי הלכתית. האם פעם הכריעו שאלות של פיקוח נפש לא על בסיס של שו"ע אלא על בסיס אותו צדיק? האם רע"א לא יכול לומר את מה ששר התורה אומר? האם אין זכות אותו צדיק של רע"א מגרדת את זכותו של שר התורה?
למי שמסתפק האם כותב המאמר כיון לאמת ניתן לפתוח מוסף של יתד נאמר פרשת ויקרא מאמרו של א. חפץ מאמר שכולו שיר הלל על החובה ההלכתית בשמירה על הגיינה וכיצד ההלכה הקדימה את כל הגויים שהבינו זאת רק לפני כ300 שנה. וכי נתון זה הוכח בזמן מגיפת האבעבעות השחורות ( במאמר המוסגר לא מצאתי נתונים היסטוריים שמוכיחים שאכן בקרב היהודים היו פחות מתים מבשאר, יעויין בדרשןת הר"ן בדרשה העשירית כמדומני שמתאר מציאות נוראה בקרב היהודים. אלא שהייתה טענה אנטישמית מובהקת שטענה שהיהודים לא מתים (אלא מה) והתשובה לטענה המופרכת הייתה שגם לשיטתכם הסיבה היא כיון שהיהודים מקפידים בנטילת ידיים ולא בגלל שהם הרעילו את הבארות ) הסאב טקסט של המאמר שאין לנו צורך במקורות חיצוניים שילמדו אותנו מה היא הגיינה. ואם זה לא הספיק במסגרת הביא סיפור מישיבה שמשרד הבריאות סגר לה את המטבח כיון שתנאי ההגיינה לא עמדו בתקן . לאחר מכן אסף איש צוות מהישיבה והסביר לתלמידים שהחזיר שמתגולל ברפש גם כן בא בתלונה אל הכבש והפרה מדוע אתם לועסים בחזרה מה שכבר לעסתם (מעלה גרה) זה חוסר בהגיינה. כך להבדיל משרד הבריאות דורש מאיתנו לשמור על הגיינה. ברור !!!
הכל טוב ויפה
רק חבל שלא כתבת על ההוראה של ר' חיים קנייבסקי
שהציבור פעלו לפי זה
כציבור חרדי אנו פועלים לפי מה שהגדולים אומרים
גם עם אומר לך על ימין שהוא שמאל צריך להאמין.
ולכל המגיבים צריך להיזהר בכבוד חכמים
זה מסוכן יותר מקורונה.
לא מסוכן לחשוב לבד כדי לא להסתמך על מישהו אחר
ההוראה של הגר"ח קנייבסקי לא באה כפסק הלכה כיון שלא השתמש בכלים בהם פוסקים הלכה ומי שקורה למה שיצא מבית מדרשו של הגר"ח פסק הלכה טועה ומטעה ! מה שיצא משם זו או נבואה או דברים הנאמרים ברוח הקודש ואיני מזלזל בכך יש מושגים כאלו! אך אין היתר לאף אדם לסמוך על רוח הקודש בשאלות הלכתיות טהורות ולכן טענת ההסתמכות על הגר"ח קנייבסקי לא תעזור ביום פקודה אם בעולם הזה ואם בעולם הבא
אם אומר לך על שמאל שהוא ימין?
כלומר אם אומר לך להתאבד? הרי זה פחות או יותר המצב!
חוץ מזה הגיע הזמן שתפקח את עיניך.
זה לא מה ש׳הגדוילים אומרים׳ אלא הצורה בה יושב המקורב ושואל את השאלות כדי לכוון לתשובה הרצויה.
כולנו ראינו איך הנכד מסביר לו ש׳המדינה רוצה לסגור את החיידרים׳ במקום להגיד לו שבכל העולם סגרו את בתי הספר מזמן כי משתוללת מגיפה.
מה הקשר עם ׳המדינה רוצה׳?
אז אם לכך אתה קורא דעת תורה וממנה לא תסור ימין ושמאל, באמת מגיעה לך הנהגה כזו.
משהו לא ברור בשו"ע להלן?
שולחן ערוך או"ח תרי"ח סעיף א'(הלכות יו"כ)
חולה שצריך לאכול אם יש שם רופא בקי אפילו הוא עובד כוכבים שאומר אם לא יאכילו אותו אפשר שיכבד עליו החולי ויסתכן מאכילין אותו על פיו ואין צריך לומר שמא ימות אפילו אם החולה אומר אינו צריך שומעים לרופא ואם החולה אומר צריך אני אפילו מאה רופאים אומרים אינו צריך שומעין לחולה:
מפרשים
ט"ז
מגן אברהם
(א) אפי' הוא עכו"ם: וכתב הרא"ש בשם ריב"א דעכו"ם או אשה נאמנים להכחיש ישראל:
(ב) שאומר: אפי' אינו אומר שיסתכן רק שאומר שאפשר שיכבד עליו החולי נותנין לו שאנו חוששין שמא יסתכן [ב"ח מהר"ש לבוש ומהרי"ל]:
מאמר מרתק. ד״ר צבי לניר שחקר במשך הרבה מאוד שנים הפתעות בסיסיות בארגונים ובקבוצות מתאר איך קבוצה מכחישה את השינוי, באופן שמעמיק הרבה יותר את פער הרלוונטיות שלה. כך הוא מתאר את מה שהחברה בישראל עושה לנוכח מה שקרה במלחמת יום הכיפורים ובמקרים רבים נוספים. הוא טוען כי כדי ששלב ההכחשה יגמר צריכים לעמוד אנשים פרטיים, ספורים, ולייצר ״הכרה״ בכך שיש פער, ושהפער הוא לא טכני (״לקח לנו עוד שבוע להתארגן״) אלא מהותי (כזה הנוגע בצורת ההשקפה הבסיסית על העולם, ולכן יופיע באתגרים נוספים בעתיד). רק ההכרה הזו יכולה להוליד למידה מערכתית של השינוי הנדרש. המאמר הזה הוא מסוג הרגעים האלו.
להרחבה:
http://doalog.co/relevancy
ועוד הערה על הסתגלות. חלק מהתגובות כאן, ובוודאי מחוצה לכאן ישתיקו בנקל (עבור עצמם) את הקול הברור שבמאמר. הם יגידו – לא כך הם פני הדברים (״בקהילה הזו לא נהגו כך וכו׳״), ״זה פירוש לא נכון של העובדות״, הם יתקפו את כותב המאמר (״שמזלזל בדעת תורה או בתלמידי חכמים). אבל האתגר שהמאמר מתאר הוא מערכתי, לא אישי, פרטי. הוא נוגע בצורת הסתכלות ופעולה של הציבור כולו.
המבנה שד״ר לניר מתאר את תהליך ההתפקחות כמהלך קוגניטיבי, פשוט למדי. צריך ״לראות נכוחה״. מרגע שמישהו רואה נכון דברים מתחילים להסתדר. אבל המציאות לא ממש פועלת כך. הגישה המשלימה של המנהיגות ההסתגלותית מתארת כמה כואב וקשה לקבוצות להתסגל. זה כואב כי ה-DNA הקיים חייב להשתנות במידה מסויימת כדי להתאים את עצמו. ואז הקבוצה מגייסת את מה שההוגים של הגישה הזו מכנים מנגנוני ״המנעות מעבודה״ (עבודה = המאמץ לקדם שינוי). השינוי מאוד כואב כי הקיים כל כך אהוב ונוח. ויש לנו המון מנגנונים להמנעות מעבודה, כמו שתיאר פרופ׳ רון חפץ:
הסטת תשומת הלב:
התמקדות בהיבטים הטכניים של האתגר וביצוע של פתרון טכני;
הגדרת הבעיה כך שתתאים למורשת או לניסיון הקיים;
הורדת הלחץ על ידי סיפור בדיחה או לקיחת הפסקה (בהקשר של דיון ממשי);
הכחשת עצם קיומה של הבעיה;
יצירת מאבק, כגון התכתשות על רקע אישי, במקום להתמקד בבעיה;
ביטול והשמטת אפשרויות פעולה שמעיבות על מורשת העבר.
השלכת האחריות:
דחיקה לשוליים של מי שמבקש לקדם את הנושא ("לירות בשליח");
למצוא שעיר לעזאזל שאשם בבעיה;
למצוא אויב חיצוני;
לתקוף את הסמכות;
להטיל את העבודה ההסתגלותית על אלו שאינם יכולים לקדם אותה (יועצים, ועדות וכיוב').
התיאור הזה הוא כללי. הוא לא נכתב על הסוגיה הזו אלא על האופן שבו מערכות – ארגונים, קבוצות, ציבורים ולאומים – מתקשים להסתגל לשינוי משמעותי. אבל הם גם אות אזהרה שכשרואים אותם בפעולה אז יודעים שיש כאן אתגר עמוק שחייבים להתמודד איתו באופן רציני ולעתים גם כואב.
מאמר חשוב , אנחנו עדים מה קורה שיש קבלת החלטות בלי דיון , בלי לשמוע אנשי מקצוע ישירות וכל שכן ששלופים תשובה על המקום לשאלה של נכד
אולי הגיע הזמן להבין שהרב קנייבסקי לא מחובר למציאות?
כך רואים בכל התשובות שלו בכל עניין שהם בדרך כלל מילה אחת או שתיים בלי הקשר.
האם אפשר להשוות אותו למנהיגות הפכחית של הרב שלמה זלמן אויערבך זצל?
שלום!
אני ציוני דתי, מה שחלקכם מכנים מזרוחניק. קראתי את המאמר והרבה מהתגובות. ואני אשמח אם תתנו דעתכם על המציאות הזו ביחס להתנהלות "הציונים". רבני הציונות ואני מדבר בעיקר על רבי ומורי הרב שמואל אליהו קבעו תפילות רבים ומיד שנאסרו ההתקהליות הם הפכו למשודרות וללא הגעה פיזית למקום. הם קבעו פה אחד לציית להוראות משרד הבריאות. אצלנו בישיבה הודיעו על הנהלים וברגע שמשרד החינוך הודיע על סגירת המוסדות, פוזרנו לבתים עם אפשרות לחזור אך ורק כדי לקחת חפצים נחוצים. לעומת זאת בציבור החרדי שכחו את ההלכה ש"חמירא סכנתא מאיסורא" והמשיכו ללמוד בישיבות כרגיל. אז אולי למדתם יותר ממנו אבל נאמר: "בוצע ברך ניאץ ה' (תהילים. י' ג') בהלכה נאמר (נראה לי הרמב"ם) על זה שמי שמברך על דבר הגזול, לא רק שברכתו אינה מצווה, אלא היא עברה. אולי גם ללמוד בפיקוח נפש זה אותו דבר. והנה עכשיו רואים שיותר ממחצית החולים הם חרדים. ובציונות הדתית האחוזים ממש נמוכים. אז אולי נקשר את זה שבציונות הדתית שמרו על הנהלים במדויק והראו דוגמא לעם ועכשיו אין "אצלינו" הרבה חולים. ואפילו מרן שר התורה אמר להפסיק לגמרי את המניינים בבני ברק, ואפילו ברחוב כי אחוזי החולים שם גבוהים. אולי נקח את זה כדוגמא למחשבה על כמה צריך להישמע להוראות וכמו שהכותב כתב: לא כל מה שהמדינה קובעת הם גזרות שמד. תפסיקו לראות את המדינה תמיד מתנכלת לדת. נכון לא כולם אוהבים את הדת ויש גם ששונאים אותה ואני ממש לא מסכים איתם. אבל תראו מה קרה באירופה במגפות. ולוואי שלא נגיע למצב כזה.
אתה צודק לגמרי. נראה לי שאתה אומר אותם דברים שנכתבו במאמר.
כואב הלב שבחסות מאמר נכון כואב ומדויק של אדם ירא שמים השתרבבו בתגובות דברי כפירה רעים שראוי לקרוע עליהם.
היהדות יושבת בדיוק בקו התפר הדק מן הדק שבין מציאותיות ואמונה במה שלמעלה מן הטבע, וזה ללא ספק אתגר שעלול לבלבל. איננו ישמעאלים המאמינים שהכל ״מכתוב״ אבל גם לא אדומיים המאמינים רק במה שעיניהם רואות. הקב״ה חפץ בטבע ומנהיג עולמו בדרך הטבע. אבל הוא גם חפץ בקידוש הטבע וגילוי כבודו ונסיו החורגים מן הטבע.
בסופו של דבר זה הרבה יותר פשוט ממה שנראה.
יש בסך הכל 3 דברים שהוראתם ייהרג ואל יעבור. כל השאר נדחים מפני פיקוח נפש (שנקבע על ידי המציאות היבשה, הגויית, המדעית ואפילו הכפרנית ר״ל)
יש ביטחון והשתדלות. אבל רק מעטים עשו כרשב״י ועלתה בידם. ואלה שאינם בדרגה הראויה, אך פועלים כרשב״י וגוזרים על עצמם ועל משפחותיהם חיי צער עוני ודלות, יתנו על כך את הדין.
ואידך זיל גמור
העיקר שאתה יושב *בדיוק* על התפר הדק… איזה יופי שזה יצא *בדיוק*…
שלום וברכה.
הביקורת לדעתי אינה מצודקת, והטעם לפגם שיש בה הוא רב. וכדלהלן.
א. כל ציבור בישראל או בעולם, אם היה מקיים התקהלות או התכנסות כל שהיא, באופן קבוע ויום יומי, היה קשה מאד לנתק אותו ממנהגו זה ולשנות את אורחותיו. הסיבה שהציבור החילוני נשמע יותר מהציבור החרדי, הוא משום שההתכנסויות וההתקהלויות שלו אינם חלק משגרת החיים היום יומית. משכך השינויים אינם שינויים מהותיים בדפוס החיים, והרבה יותר קל להם להיתפס ולהיטמע. זאת יש לזכור בראש ובראשונה, עוד קודם הנדון לעצם העניין.
ב. כשנוסיף לכאן את ההרגשה והידיעה שהתפילה בעיקרה היא סיבה לרפואה ולא למחלה, לשפע אלוקי ולא למניעתו, נבין ששינוי בעניין זה הוא קשה שבעתים.
ג. נכון שאנו אמונים לשמוע בקול דברי הרופאים, כי נתנה רשות לרופא לרפאות. אולם הכשל ההסברתי היה של הממשלה. בתודעת הציבור היה שההוראות הם הוראות 'ממשלתיות', ולא הוראות רפואיות. אם משהו בממשלה היה מברר איך ניתן להטמיע את ההוראות בציבור החרדי, הוא היה מבין שעל ההוראות הרפואיות יחתמו אכן רופאים, ולא שרי ממשלה. נכון שמשרד הבריאות הוא גוף רפואי, אולם הוא נתפס בתודעה יותר כגוף ממשלתי. ועל כך, מיד.
ד. הכותב מתלונן שבכל מקום שהתגובה החרדית הייתה 'בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים' וכדו'. הדברים נכונים, וטוב שכך. ציבור חרדי הוא ציבור שאמון על ערכי התורה והאמת. הציבור החרדי אינו מאמין בכלל בממשלת ישראל, ובהוראות ראשיה. הציבור החרדי היה ועדיין מאמין שראש ממשלה בישראל מסוגל 'למכור' את בטחון המדינה ואת העם כולו, למען אינטרס פוליטי או אישי. הציבור החרדי יודע את דבריו של אברהם אבינו ע"ה על שלטון שאינו שומר תורה ומצוות 'אין יראת אלוקים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי", ולצערנו גם יהודים מבני עמנו, שהם תינוקות שנשבו ולא זכו לאותה 'יראת אלוקים', גם הם בכלל זה. ישנה משמעות (אני מקוה שהיא משמעות שגויה) בדברי הכותב שיחס זה אינו נכון. אך האמת היא שעלינו להתנתק בנתק גמור מלראות איזה 'משהו' בשלטונות החוק. אין לנו אלא הוראות רבנינו, או הוראות הרופאים, וכפי הנפסק להלכה. על הממשלה היה להבין זאת, ולחפש דרך נבונה איך להשמיע את הדברים לציבור.
ה. הבעיה שלנו עכשיו שהתוצאות לכאורה מראות שהצדק היה עם ראשי השלטון, ולא עם דברי חלק מהרבנים. הרי אם התוצאות היו שונות מאמר הביקורת לא היה נכתב, והוא נכתב משום שלדבריו 'הוכח' מה קורה כשלא שומעים בקול השלטון. הכותב טוען שישנה בעיה של חוסר יכולת של הציבור החרדי להתמודד עם המציאות המודרנית, וכעת הוא מקוה שמציאות זו תשתנה. ובכן, כולי תקוה שהציבור החרדי ימשיך לשמור על עצמו 'סגור', והוא ממש לא יהיה מחובר עם הציבור הישראלי בארץ.
תשובה על כך יכולה להינתן רק באותה 'שפה' 'חרדית' וסגורה, והיא תלויה ביסודות מהותיים של גדרי השתדלות ובטחון. אינני בטוח שכל מי שמשוייך לציבור החרדי יזדהה עם התשובה ויבין אותה, גם לא מי שמועיל בטובו להמשיך להיות שייך לחברה החרדית, ולחנך את בניו בתוכה… התשובה היא רק למי שחי את דבריה של תורתנו הקדושה באמת, ואמונה בהשי"ת חיה ופועמת בתוכו ממש. אם גם מי שלא מאמין, וגם מי שמאמין, שניהם עושים את מה שנקרא 'השתדלות', אז מה ההבדל בניהם? האם ההבדל הוא רק בהשקפה? רק במחשבה וללא השלכה מעשית? כמובן שלא. מי שעושה את ההשתדלות מתוך תקוה שההשתדלות היא זו שתביא את התוצאה, נמצא שהוא מאמין בהשתדלות עצמה. על כן כשקוראת תוצאה כזו או אחרת, תשפיע התוצאה על המעשה, והוא ימדוד וישקול לפיה האם המעשה היה נכון, או לא. אולם מי שמאמין בהשי"ת שהוא עשה ועושה ויעשה לכל המעשים, אזי אצלו ההשתדלות היא אך ורק 'מס'. הוא מחוייב לעשות את ההשתדלות כפורע חוב, אולם התוצאה אינה קשורה להשתדלות. אדם שלא עשה את ההשתדלות הנאותה, יכול להענש על זה גופא שהוא לא עשה את ההשתדלות, והקב"ה יסובב שיגרם לו נזק חס ושלום, כמבואר בספרים, אולם גם אז המדידה לא תהיה על פי התוצאה, אלא על פי אמות המידה של התורה הקדושה. כלומר, הוא יפנה לפוסק' או לרבו, וישאלנו כיצד הוא היה אמור להתנהג ומהם דרכי השתדלות שעל פי התורה, והיאך הוא צריך להתנהג בדרכי ההשתדלות מעתה ואילך.
כפי הנראה לעיניים היתה דעת קודשו של מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א שעלינו למעט בחובת ההשתדלות ולהגביר את בלימוד התורה שהיא מגנא ומצלא. הדברים נעוצים ביסודות המבוארים בסוגיות ערוכות בש"ס, וכפי מאמרו המצויין של הגרש"ב גנוט שליט"א ב'פורום אוצר החכמה'. רוב גדולי דורנו חלקו עליו בזאת והם סברו חובת ההשתדלות צריכה להיות אחרת. האם התוצאות מורות שהגרח"ק לא צדק? לא. כי אם לדעתו זוהי דעת התורה, כך אכן צריך לעשות. ליבי אומר לי, שאם היינו זוכים, היינו כולנו נישאים תחת הנהגה מופלאה זו שבה בקש להולכינו מרן הגרח"ק, ולצערינו הרב , מכמה סיבות, נראה שלא זכינו.
מי שחי את האמונה יודע, שכל אחד ואחד מאלו החולים, נגזר עליו משמים שכך יהיה. בין אם הוא תושב תל אביב, ובין אם הוא תושב בני ברק. נכון, עלינו ללמוד לקח ממה שאירע, ולשוב ולחדד בין כותלי הציבור החרדי את היסודות של 'בטחון והשתדלות'. לברר שוב מה צריך לעשות, והיאך יש לנהוג לעתיד. האם זה סיבה, שמעתה עלינו לתת אמון בכל פוקר וזולל נבלות, ולהכפיף את הנהגותינו אליו? לא ולא. אלא אם כן הוא רופא, ואלא אם כן כך היא דעת תורתינו הקדושה.
אנו מאמינים ויודעים, שגם השתלשלות המאורעות שמראה שכאילו לאורך כל הדרך היו 'חילוניים אחראיים' שניסו 'להסביר' לנו מה צריך לעשות ואיך יש לנהוג, ואנו לא שמענו אליהם, ו'כתוצאה' מכך כאילו נגרם כל הכאוס והמחלות, הם גם כן חלק מהניסיון שלנו, עד כמה אנו חשים באמת ש'הגזירה אמת, והחריצות שקר'!
מסכים עם בערך 60% ממה שכתבת, למעט הנושא של היחס לשלטונות, שגם אם מתנגדים לציונות-אי אפשר לבטל כל הוראה של השלטונות כעפרא דארעא, הרי "אלמלא מוראה של מלכות, איש את רעהו חיים בלעו"…
יצחק היקר,
כתבת דברים ארוכים, ולרובם אינני מסכים כלל, בלשון המעטה, אך ברצוני להגיב רק לנקודה הראשונה שכתבת בסעיף א'.
האם הציבור הכללי (החילוני) איננו רגיל להתכנסויות וכו ? האם לא שמעת על כמליון אנשים שהפסיקו ללכת יום יום לעבודתם, ורבים מהם איבדו את מטה לחמם ? האם זה קל יותר מלחדול ללכת לתפילה ?
דבריך הם הוכחה נוספת על התנשאות שיש בנו כלפי כלל עם ישראל. חבל.
המאמר שלך פשוט נפלא. ללקק את האצבעות.
רק הערה קלה: המכתב של הרב מאירופה שהזכרת, לדעתי, הובן על ידך שלא כראוי. הרב הזה הוא רבה של הקהילה החרדית באנטוורפן שדווקא מצטיינת ביותר בשיתוף פעולה עם השלטונות, מתוך כבוד הדדי והערכה.
רק מה?
התקנה הציבורית הראשונה התקבלה ביום חמישי אחרי פורים, ומייד הודיעו על סגירת כל בתי הכנסת לחלוטין. האנשים עדיין לא עיכלו שהשגרה משתנה, ופתאום בית הכנסת נסגר ללא שום הודעה מוקדמת. האווירה ברחוב עדיין לא הייתה מתוחה. גם הגויים חיו עדיין בשגרה שלהם, בתי הספר הממלכתיים היו פתוחים ביום ששי, ופתאום מדברים על סגירת בתי הכנסת, לכן פרסם הרב מכתב שבו הוא מצהיר, שהוא ביקש לדחות את ההוראה ביום, אך בשל סירובם הוא ממלא לגמרי אחרי ההוראות (וגם בנקודה הזו, נראה לי שהיא הובנה הפוך: הרב התכוון לומר שאפילו הוא בתור רב לא יתפלל במניין, והוא משמש כדוגמה אישית. אולי החיפוש שלך אחרי מקורות, עיוות קצת את ההבנה, ומצאת זלזול במקום שאין בו.)
אבל באופן כללי, המאמר מצויין, מרתק, ואינטליגנטי.
חוששני שאחרי האירוע הקשה שאנו עוברים יכנס הציבור החרדי ורבניו לחשבון נפש נוקב .
לא תעמוד על דם רעך . ונשמרתם מאוד לנפשותכם -לא קיימנו נשמענו לקול רבנים שלא העריכו את חומרת המצב וסמכו על מקורבים ונוגעים בדבר במקום לשמוע למשרד הבריאות .ולרופאים.
שאלות בהלכה -שואלים רב
שאלות בבריאות -שואלים רופאים.. ומי שמקפיד במצוות חייב להחמיר
אני למשל כבר ממחרת הפורים מתפלל ביחידות בביתי –
אל חשש הם לעולם לא יערכו חשבון נפש. המסקנה היחידה שלך צריכה להיות פשוט לקחת אחריות על החיים שלך ושל משפחתך ולא להמתין לכל "הוראה" שיוצאת מבית כזה או אחר. דבר זה נכון לכל תחום בחיים.
דרך אגב אני כבר נוהג ככה הרבה שנים בגלל שאני יודע איך בתים של "גדולים ושרים" מתנהלים, ואיזה אינטרסים שפלים ולפעמים קטנוניים מעורבבים ב"הוראות" היצאות משם.
למשל, מאוד יתכן שהחלטת "בית הרב קנייבסקי" לזלזל בהוראת הממשלה לסגור את כל מוסדות החינוך היה פשוט כדי לא לאפשר לציבור החרדי ה"צייתן" לחוות בפעם הראשונה בחייו לשמוע מיד אחר הוראות ממשלה של שרים בשר ודם ולא של שר התורה בעצמו. רק שלבסוף במקרה הקורונה זה התפוצץ להם בפרצוף וחשף את ערוות התנהלותם.
המסקנה הכי חשובה שהאיש החרדי הפרטי צריך להסיק היא, שהתנהלות קלוקלת כמו זו שראינו סביב ה"הוראה" של בית הרב קנייבסקי היא התנהלות שגרתית גם בעת שגרה, רק שהפעם זה התפצוץ להם בפנים.
ממזמן לא קראתי מאמר כל כך מקיף מעמיק ונוקב – דברי אמת ניכרים.
באשר לעניין הרב קנייבסקי, ההבהרה אינה מובנת דיה, צריך לומר ביושר הנהגתו של הרב בשבועיים שבין פורים לראש חודש ניסן הוכחה לצערנו כהנהגה שהמיתה אסון על עמנו. הדברים פשוטים מצולמים ומתועדים ואף על פי כן רוב הציבור שלנו בוחר להתעלם, לטמון את ראשו בחול ולהאשים את חג הפורים ואת הצפיפות וכו' שכולם סיבות נכונות אך לא יכולות להצדיק את הנהגתו של הרב קנייבסקי.
באשר לכוחו הציבורי של הרב אין ספק ששם טמונה נקודת הכשל. הרב קיבל מעמד של פוסק הדור + מקובל הרואה את הנולד בעל מופתים. מעמדו הציבורי נקנה לו בכל הציבורים החרדיים ואף בציבורי הדתי לאומי והמסורתי בישראל ויצר אווירה שיתר גדולי הדור הם רק " ראשי ישיבה" .. כנראה שכך גם תפסו את עצמם.
מצב כזה של הפיכת גאון בתורה ככול שיהיה לדמות קבלית בעל כוחות על טבעיים שאינה מסוגלת לטעות ואין לחלוק על פסיקותיה (פרט לפלג) הוא מצב שלא היה בעברנו. גדולי הדור הקודמים "הסתפקו" בגדלותם התורנית ולא היו בעלי מופתים. תפיסתו אלו הסוטות מהשכל הישר מראיה נוכחה של המציאות הם אלו שהביאו את הכשל.
עם כל הכבוד, אין שום תועלת לביקורת (שהיא שקרית לגמרי), שאתה מהעביר אותה ברבים. יש לך ביקורת על מישהו, תיפגש עמו ודבר עמו.
אתה וכמותך מדמיינים איזה סוג ישות דמיונית שנקראת חרדים, ומהעביר ביקורת לא נכונה בעליל על גבי עיתון ברבים. ואז אתה ושכמותך גורמים לפנאטי החילונים וחלק מפנאטים משלנו, לרדוף את החרדי בשנאה מטורפת. עומדים חרדים מתחזים בתקשורת הכללית ובתקשורת המתחזה לחרדי ואומרים בפה מלא שנאה שצריך להיכנס בחרדים לשלוח משטרה עם מקלות וכו' וכו'
כל השנאה בעולם בכל ימי ההיסטוריה מקורו בפנאטים שרואים ישויות דמיונית כמו ישות החרדים או ישות היהודי או ישות הישראלי וכו' וכו'
אתה יושב לך וכותב מאמר כביכול מתוך דאגה למישהו דמיוני שנקרא חרדים. וגורם למה? שהמדינה שהיא מדינת משטרה לכל דבר יכנס לשכונות מול ההמונים ומול הילדים שלכל אדם וילד יש לו שם כלומר קיומו היא אמיתית ולא דמיונית. כלומר זה לא ישות דמיוני מול ישות דמיוני, זה שוטרים פנאטים שבאים להכות ילדים ובאים להתגרות עם ילדים.
בכל מדינה מתוקנת יש דוברות ישירה בין המשטר למנהיג המיעוטים, ובמיוחד מול מיעוטים נכבשים (כן, אנו החרדים נכבשים לכל דבר. זה שלחילוני ולדתי לא נעים להכיר בכך, זה הבעיה שלהם).
אבל אנו מדינה חובבנית לכל דבר מהגרועים שבאומות, שולחים משטרה לתוך ההמונים מול ילדים.
ומאיפה בא החוצפה של המדינה להתנהג כמו מדינת משטרה?! מכם החרדי החוכמולוג שחושב שהוא יותר חכם מכל מנהיגינו.
מתי ר' חיים למשל נתן מאמר ביקורת לציבור שלו בעיתון ברבים?
מתי אדמור מגור\וויזניץ\בעלז ועוד ועוד, נתנו מאמרי ביקורות לציבור שלהם ברבים ?
למה הם לא עושים את זה, כי הם לא מדומיינים. הם יודעים מי הציבור שלהם ומדברים עמם ישירות.
לעצם הביקורות:
עד שגנץ פירק את כחול לבן, רוב רובו של המדינה לא לקחו את ביבי נתניהו עם הדרמה שלו ברצינות. לא המדיה הכללית ולא הפוליטיקאים. כולם חשבו שזה רק פוליטיקה.
לכולנו יש זיכרון לפחות למה שהיה לפני שבועיים שלוש. אתם זוכרים את הסרטון של לפיד למשל?
רק אתמול יאיר שריקי פרסם תמונה מצה"ל אייך חיילים יושבים ביחד בבקו"ם.
למה הבת שלי צריכה להגיע לעבודה שיש שם יותר ממנין עובדות, ולבן אסור להתפלל במניין ?
כלומר כל זה הביא לחוסר אימון מוחלט במערכת. שמצד הכלכלה והצבא מותר הכל. אבל שמגיע לנושאי דת כמו להתפלל במנין וכו' וכו', זה אסור, ואם לא קיימו את הצו, שלחנו עליהם את השוטרים כמו שכל מדינת משטרה בעולם השלישי נוהגת.
עכשיו מתברר שהנגיף נישא עד 8 מטר באוויר (מחקר שנעשה על ידי חוקרי מכון הטכנולוגיה האמריקני MIT, מצא שרסיסי רוק בהם עלולים להימצא נגיפי קורונה, מגיעים גם עד מרחק של שמונה מטרים לאחר עיטוש או שיעול, ולא שני מטרים כפי שדורשות ההנחיות בעולם – משה פריד בבחרדי היום). כלומר ארגון הבריאות העולמי אמרה שני מטר מספיק. והנה מתברר שזה לא מספיק וזה יכול להסביר את ההתפרצות בישובים חרדים שהם שכונות צפופות. כלומר חרדים נהגו בסדר כמו כלל הציבור, רק התברר ששני מטר לא מספיק.
לסיכום:
1, אני חרדי שגר ובעיר ובשכונה חרדית, לא ראיתי שום דבר חריג. אבל משטרה כאן כאילו אנו מדינת משטרה. וכן, זה מפריע ופוגע. אני לא צריך לשמוע שוטרת ברמקולים כי בא לה לדבר ברמקול ולהשוויץ מול ילדי השכונה שיש לה רמקול.
2, החוסר אימון במערכת היה כלל ציבורי בגלל הפלונטר הפוליטי.
3, אם נכון שלא מספיק שני מטר, זה מה שמסביר את החולים הרבים בשכונות הצפופות. כלומר החרדי כמו החילוני התנהג בסדר גמור.
4, אין מקום להעביר ביקורות על גבי עיתון.
א' כי זה לא מועיל.
ב' זה מדרבן את השונאים לרדות בנו יותר. כי הם לא רואים פרטים רק ישות דמיונית ולכן אפי' שכותב המאמר יפגוש חילוני או חרדי לייט, החילוני והחרדי לייט יסתכל עליו בבוז כי הוא נכנס לאותו משבצת של הישות החרדי הדמיוני. אז מה תספר לו שאתה כתבה מאמר ביקורת בצריך עיון ואתה חרדי נאור ומשכיל ?!
5, כמו כל דבר רעה בעולמו של הקב"ה יש גם טוב. הטוב שיצא מהקרונה, שהתגלה לעינינו את השנאה שיש לחרדי לייט כלפי החרדים לדבר השם. שנאה שלא ראינו אפי' אצל החילוניים.
ואותי זה מאוד משמח שכל המתחזים יצוא מהמחבואים. כי הציבור התמים הצעיר סוף סוף ראה מיהם, על דרך הֲלָנוּ אַתָּה, אִם לְצָרֵינוּ.
השבבניק או המודרני של פעם לפחות עסק למען הציבור שלנו, בפוליטיקה או בעסקנות אחרת ככה צמח כל החסד הנפלא בציבוריות החרדית וככה צמח כל המוסדות הגדולים והקהילות הגדולות. ככה שתמיד חרדי אפי' הכי מודרני היה באמת ובתמים בעדינו ולטובתינו.
השבבניק של היום?! המודרני של היום ?! התברר לנו שהוא הוא השונא העיקרי שלנו. ולא רק זה, הוא ראשוני המדרבנים את מדינת המשטרה נגדינו.
האמת למי שיש לו חוש חד, הבין את זה כבר מזמן. אבל מגיפת קורונה הוציא אותם מהמחבואים. וטוב שכך.
מהיום נדע הלנו אתה אם לצרינו?!
פעם מודרני או שבבניק לפחות היה לו עם מה להתגאות, תראו את עולם החסד והמוסדות שבנו בכל העולם.
המודרני של היום? חוץ מציוצים ברשת מה הוא מוכר לנו? ומה הוא מוכר לציבור הכללי ?
כלומר אפי' בעולם הגדול הוא לא מוכר כלום חוץ משנאה מטורפת לבשר מבשרו שזה משפחתו וכל קרוביו.
הרי אין דבר כזה ישות חרדי דמיוני, הוא פוגע במשפחתו הקרובה ותו לא.
מה שקרה בבני ברק קרה, מסיבות כאלה ואחרות, מוצדקות יותר או פחות, ואין טעם לחפש אשמים. מה שחשוב יותר הוא לחשוב מה הלאה.
לדעתי העוצר שעשו לבני ברק הוא מבורך – הן בכדי להגן על שאר המדינה (וממילא למעט שנאה וחילול השם), והן – וזה מה שחשוב יותר – מפני שבדיעבד נוצרה כאן הזדמנות פז לבדוק מה באמת קורה כאשר ציבור שלם או רובו נדבק ולא נוקטים באמצעים מיוחדים. כמה יחלו קשה ויזדקקו להנשמה בבתי חולים (וגם כאן העוצר יחייב שיביאו אליהם פנימה במדת האפשר את המכונות והצוותים – המתנדבים – ולא להיפך!), וכמה יפתחו חיסון טבעי, כמה יעברון וכמה יבריאו טבעית, ומה יקרה ממילא בגל הבא של המגפה אם ח"ו יבוא.
בקיצור: צריך כעת אורך נשימה, עם תקוה ותפילה שבסופו של דבר יגבר קידוש השם על חילול השם (כדרז"ל).
כמה שאלות של מזרוחניק:
1. כמה כתבו כאן שהנחת העבודה היא שהשלטונות מושחתים ויעשו הכל למען אינטרסים אישיים – האם המציאות מאשרת הנחה זו? האם חילונים יותר אינטרסנטיים מפוליטיקאים חרדים?
2. הנחה שניה שמטרת התקנות היא פגיעה בדת – האם הפעולות של מדינת ישראל אכן נועדו לפגיעה בשומרי המצוות או כדי להגן עליהם? האם ההשקעה הכספית העצומה של מדינת ישראל במיוחד בבני ברק מאשרת את ההנחה הנ"ל או סותרת אותה?
3. ההנחה השלישית היא שאנו יכולים לסמוך רק על הגדולים – האם ההוראות של הגדולים היו נכונות? האם יש להם את הכלים לבחון את המציאות או שהם ניזונים מפי משבקי"ם בלתי אמינים? האם אפשר להשוות את העומק של דיונים של שעות במשרד הבריאות (אצל שר בריאות חרדי!) או אצל רוה"מ, לשאלות של כמה דקות אצל הגדולים?
4. ההנחה הרביעית שלגדולי הדור יש דעת תורה בכל ענייני החיים – האם הנחה זו עומדת במבחן המציאות? האם לרב קנייבסקי שליט"א יש הנחיות לגבי ניהול הקורונה בעולם או שמא יש לו הנחיות הנוגעות רק לחיי הקהילה החרדית, והאם גם בענייני הקהילה החרדית הוא אמור לקבוע מה נכון מבחינה רפואית או שמא רק לוודא עם רופאים שהנחיות הממשלה סבירות?
5. ההנחה החמישית שהממשלה נגד המגזר החרדי – האם הנחה זו נכונה בממשלה שיש בה 3 שרים חרדיים שאחד מהם הוא שר הבריאות? האם לא היה ראוי לבדוק עם השר ליצמן שלא מדובר בגזרה נגד הדת ולהורות לציבור לבצע את ההוראות?
הכל מתומצת במאמר הגמ' ב"ק נ"ב ע"א: "כד רגיז רעיא…" – הקב"ה מסמא עיניהם של גדולים, פועלי-ישועות ומלוב"נים (כל התארים נכונים אך ורק בעיני עדריהם התמימים).
ישר כח על האומץ. והלוואי שהדברים ישפיעו על ההתנהלות מכאן ולהבא, לא רק בעניין הקורונה
יישר כח גדול, הרב פרקש. דברים כדרבנות.
לענ"ד אמת דברת, וכן המגיב ר' שלמה.
ואסביר:
האתוס המאפיין של החברה החרדית היא ההתבדלות, ובכל מאורע חיצוני גדול – ארצי או גלובלי, החרדי יחפש בתת מודע היכן ניתן להתבדל במקרה זה, ואינם יודעים לעשות את ההבדלה המתבקשת בין "המדינע" לבין רשויות מקצועיות.
שנית, מסמפטומי ההתבדלות היא הפיכת כל דבר שאינו בעל אותיות שחורות על גווילים מצהיבים – לחוצני לתורה, ללעומתי לקדושה, בעוד שהקדושה ועבודת ה' עצמה היא לחיות ולחוות את העולם והבריאה, רק בצורה נכונה ומותאמת לתכונתה המקורית.
דבר נוסף, התואר "רב" כיום מוענק לאחר כבוד דווקא למישהו שהוא מנותק מהעולם ושקוע בספרים. "אינו מכיר צורת מטבע/אשה/שניצל" זהו משפט נפוץ הנאמר במחוזותינו כמחמאה, בעוד שהאמת היא ש"רב" אמור להיות מעורה בצורה יסודית ביותר בהווי העולם, וכמו כן בידיעת התורה, וכן להורות דרך כיצד לנהוג בעולם ע"פ התורה.
ולכן אם בחרת לעצמך רב המנותק מהעולם, אל תתפלא אם יהיה קל בעיניו לנתק אף אותך מהעולם.
שתי תמיהות מציקות לי: (א) איך רבנים חשובים שלפק"נ של יחיד (ושל עצמם) יחפשו רופא מעולה, פסקו כלאחר-יד בפק"נ של רבים, אפילו ללא בי"ד של 23? (ב) האם בב"ב יתחילו לומר "מי שבירך" לחיילי צה"ל, כמקובל בסידורי הציוינים והפרענקים, או שיחברו נוסח חדש: " בעבור שמספקים אוכל"?
קראתי את המאמר והרגשתי צרימה חזקה, משום מה נזכרתי בסיפור על האוניה ששקעה בים והכל חיפשו דברים כבדים להשליך לים, והנה רואים יהודי אחד רץ מהר לחדרו, חוזר, ומשליך לים את ה…טלית והתפילין שלו.
החיטוט העצמי המתלהב הזה, שנראה כאילו מסמל יכולת ביקורת עצמית גבוהה, הוא קצת מוגזם במחילה.
בתוך עמי אנכי יושב, והחילונים לא יותר מחונכים מהחרדים, או יותר ממושמעים, פשוט הם נחשפו להרבה יותר מידע ותמונות קשות, בעוד לחרדים האסימון נפל קצת באיחור.
גם רשויות הבריאות התנהלו בקצב מסויים, כמו בכל העולם, בתחילה אסרו התקהלויות ענקיות ואח"כ יותר קטנות וכך הלאה, הכל השתנה תוך כדי תנועה, כך שההנחיות היו די גמישות, יתכן שחילונים פחדו יותר למות, והחרדים לא היו מודעים כל כך.
הדרישה מגדולי התורה ליישר קו בקביעות ובאופן מיידי עם כל שינוי בהוראת משרד הבריאות, או במילים אחרות שינהגו כרבנים דת"ל הרואים במדינה כסא השם ובראשיה שליחי דרחמנא, היא קצת ילדותית. זכותם של רבנים לטעון שכשם שמתירים התקהלויות מסויימות כך יש להתיר לימוד תורה ותפילה. אפשר שלא הסבירו להם נכון, ואין מצופה מרבנים יהיו גדולים ככל שיהיו לגייס מיידית את רוח הקודש לעזרתם, והם נתנו תשובה בהתאם לנתונים.
בכל אופן לכל אורך המאמר, כמו מאמרים אחרים כאן באתר, אני מרגיש את רוח השלכת הטלית והתפילין המנשבת בחלל, איני יודע מה אני מרגיש כאן יותר, שמחה לאידם של חרדים פנאטיים שלא השכילו להפנים את רוח העידן החדש של החרדים המתקדמים, או צער על כך שעדיין ישנם חרדים שלא זכו לאייפון חדשני המחבר אותם אל העולם הגדול…
לא הבנתי, הרי כתב-העת מתיימר לייצג דעה חרדית 'מתקדמת' ומפוכחת, ואילו מאמר זה נותן תחושה שרק רואים חדשות כל היום וקונים את כל הזבל שהתקשורת מוכרת על ה'מגפה' הזאת.
הכי מצחיק זה לעורר למודעות חברתית ו'התקדמות' ובעצם להשוות קו עם המיינסטרים המערבי המגוחך שרק הוכיח ומוכיח כל פעם מחדש שהוא הרעה החולה של כל העולם. הרי יש רופאים למשל שמדברים על הקורונה בצורה הרבה יותר רגועה ומפוכחת ושהשפעת הרגילה שאנו מכירים הרבה יותר חמורה, אך אבל הפתיחות המחשבתית שאליה חותרים לא מתקרבת לשם. מאידך, אתם באים בטענות לשמרנים.
אייל – מסכים איתך !