צריך עיון > סדר עיון > האם היהדות שמרנית? > כשהספינה טובעת אין מקום לשמרנות

כשהספינה טובעת אין מקום לשמרנות

מאמר תגובה ל"האם היהדות שמרנית?"

הבעיות האקוטיות שעמן מתמודדת היהדות החרדית היום דורשים מאתנו פעולת תיקון דחופה. אסור להצדיק את השאננות באמצעות פלפולים שמרניים כאלו ואחרים, אלא עלינו לפעול במהירות ובנחישות לתיקון הליקויים.

כ"ו ניסן תשפ"א

בתגובה למאמרו של הרב פפר על השמרנות אבקש לטעון שתי טענות. ראשית, כאשר עומדים לפני  בעיות אקוטיות כמו אלו שהציבור החרדי נדרש לטפל בהן, הדיון על אודות שמרנות ופרוגרסיביות הופך למגוחך. שנית, מבט לאחור על ההיסטוריה היהודית מלמד שהשמרנות אכן שימרה במידה רבה את היהדות האותנטית אבל הפסידה את רוב העם היהודי. לולי צעדים אנטי-שמרניים שננקטו במאת השנים האחרונות, לא היה נשאר כמעט שריד שישמר את היהדות המסורתית.

 

מעשי ידי טובעים ואתם מתווכחים על שמרנות?!

מעשה במדינה שבה חיים מיליוני יהודים מסורתיים הרחוקים מחיי תורה ומצוות מלאים. כדי לחזק את רוחניותם של תושבי המדינה, יזמו עסקנים מקום תורה על אי בודד. פעם בשנה מגיעה ספינה ועליה עולים טובי הבחורים במדינה ומפליגים לעבר אי התורה והיראה העולה ופורח בהצלחה רבה. משנה לשנה עולה מספר הבחורים הדורשים לעבור למקום תורה. דא עקא, התפוסה של הספינה מוגבלת ל-1000 בני אדם בלבד.

בשנה הראשונה חורגים מנהיגי הספינה מעט ומעלים על הספינה 100 איש מעבר לתפוסתה, כלומר 1100 איש. כיצד ניתן לאבד מאה בחורים הרוצים להתעלות בתורה ויראה? זועקים העסקנים. הבה נצטופף מעט, נמתח מעט את הכללים, וה' יעזור. אולם, הביקוש לא נעצר בזאת. בכל שנה גובר הביקוש, והעסקן ההוא מצליח לדחוף את פלוני, והאחר את אלמוני, וכך מעלים על הספינה בחורים מעבר למכסה. הכיתוב על השלט המזהיר מפני העמסת יתר נשחק כבר מזמן בצפיפות ובדוחק הגוברים. הספינה הולכת ובלה, אך בינתיים עומדת בעומסים החריגים – אלה הפכו ברבות הימים לנורמה.

אם קברניטי הספינה ימשיכו להתעלל ביכולת הקיבול שלה, ולא יעניקו לה שיפוץ יסודי מהמסד עד לטפחות, סופה להתפרק בקול רעש גדול במוקדם או במאוחר. אי אפשר לקחת סימן לבאות מהצלחת המודל עד היום. אין כאן מקום לדיון שמרני או פרוגרסיבי אלא לפעולה נחרצת, מחשש לקריסתו של המודל החרדי הקיים

בשלב מסוים שמו לב כמה עסקנים מדרג ג', ולאו דוקא מאלו הדואגים לשלוח בחורים למקום תורה, שהתגלעו באניה סדקים העלולים להטביעה על כל אלפי הבחורים שעליה. הם פנו לאחראים על הספינה, אך אלו דחו אותם בטענות מסוג: חרדקי"ם, שונאי תורה, התורה מחזיקה את עצמה ושלל סיסמאות ידועות. גם דרישות לאמצעי בטיחות, כסירות וחגורות הצלה לכל נוסעי הספינה, נדחו בבוז על ידי הרבנים והעסקנים האחראים על הספינה. כאשר אותם עסקנים מדרג ג' פנו לגדולי התורה בבקשה להפחית ממספר הבחורים העולים על הספינה עקב הסכנה שבדבר, הם נענו על ידי אותם גדולים:

"אני תומך בעשייה הזו. היא נצרכת מאד, אפילו חיונית, ואני מברך עליה, אך לא אוכל לתת לה תמיכה פומבית. אני מבקש שבשום אופן לא תזכיר את שמי בעניין הזה."

במקביל, התפתח ויכוח בין שמרנים לפרוגרסיביים. השמרנים טוענים שבכל שנה ושנה עולה מספר הבחורים שעל הספינה ולא קרה עדיין שום דבר. "צריך לנקוט גישה שמרנית ולהמשיך באותה דרך, תוך תיקון זהיר של הספינה." הם מגייסים לצדם את הניסיון ארוך השנים בהעמסת יתר, בתקוה שהניסיון ימשיך להוכיח את עצמו, וכשם שלא קרה אסון חמור עד היום, גם בהמשך לא יקרה דבר. הפרוגרסיביים לעומתם טוענים שצריך להפסיק באופן מידי את הגדלת המכסות ואף להוריד את מספר הבחורים למותר על פי התקנות.

ומה קרה לבסוף?

ישנם שני תרחישים אפשריים. האחד אופטימי למדי. מספר הבחורים העולים על הספינה גדל וגדל, נס מועט המחזיק את המרובה מתקיים מול עינינו, והספינה ממשיכה בדרכה עד עצם היום הזה, ועל סיפונה אלפי בחורים שחשקה נפשם להתעלות בתורה ויראת שמים.

התרחיש השני פחות אופטימי. הצפוי מראש קרה והספינה ירדה למצולות על אלפי הבחורים שעליה. בשל האסון הנורא הוחלט להקים קרן מיוחדת, והפעם בתמיכתם הברורה והמפורשת של גדולי ישראל מכל החוגים והעדות, לסיוע למשפחות הטובעים ולרכישת ספינות גדולות ובטוחות שתוכלנה להסיע לאי את הבחורים שחשקה נפשם בתורה.

 

נדרשת פעולה, לא "כלכלת שינוי"

הציבור החרדי בארץ אינו הספינה המדוברת. הוא הולך וגדל בחסדי ה', והתחזיות הקודרות באשר לעתידו הולכות ומתבררות כתחזיות שוא. ישנם סדקים בשוליים, אבל אלו תופעות טבעיות בתוך ציבור ענק שכזה. עם זאת, בעיות חריפות בתוכו דורשות פתרון; ישנן ספינות רעועות שאי אפשר להצדיק את קיומן בתואנות שמרניות, אלא צריך לפעול לתיקונן, ויפה שעה אחת קודם. נכון שהספינות מחזיקות מעמד עדיין, אבל גם לזה יש גבול. אפשר למתוח את החבל עוד ועוד ולהרגיש שהכל בסדר, אבל התרחיש הפחות אופטימי מרחף כצל על המציאות שלנו.

מדוע אנשים נוהגים כך? האם משום שהם שמרנים? אינני חושב שמדובר בפילוסופיית חיים עמוקה. דומני שההסבר לכך הרבה יותר פרוזאי: עצלות החומר, דבקות בשגרה, סירוב לראות את הנולד

אציין כמה מן הספינות הרעועות, שלעת עתה מחזיקות מעמד ומובילות את נוסעיהן למקום תורה, ועל כן, לצופה מן הצד נראה כאילו עולם כמנהגו נוהג ואפשר להמשיך כך הלאה לנצח.

  1. האמת נעדרת – לימוד תורה עדרי: לימוד התורה הפך בימינו לתופעת עדר. אלפי אנשים שראשם אינו בתורה ולבם אינו חפץ ללמוד יום שלם הופכים לאברכים במשרה מלאה מהעדר אלטרנטיבה הולמת. אלפי בחורים שאינם מתאימים ללימוד יום שלם נגררים בכוח למציאות שאינה בריאה להם.
  2. היוקר יאמיר – קריסה כלכלית: ציבור של עשרות ומאות אלפי אברכים שאינם עובדים הוא נטל עצום על כלכלת המדינה, שסופו קריסה כלכלית שתוצאותיה הרות אסון. בכלל זה, חוסר בלימודי ליבה בגיל הצעיר שתוצאותיו אי יכולת להתפרנס בכלל או פריון עבודה נמוך שאינו מתאים לגידול משפחה מרובת ילדים חרדית סטנדרטית.
  3. אנשי הגבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו – דחיית החרדים העובדים: היעדר מסגרות מתאימות לחרדים עובדים ומשפחותיהם באופן שישמר את זהותם כבני תורה ואף את אורח חייהם החרדי בכלל, גם לאחר יציאתם לעבודה.
  4. מלכות תהפך למינות ואין תוכחת – יחסי חרדים-חילוניים: הקיטוב, השנאה והפחד בין החרדים לשאר החברה גוברים והולכים, הצדדים מאבדים יכולת לדבר זה עם זה. הפוליטיקה החרדית והתקשורת הפנימית נוקטות גישה של "הכלבים נובחים והשיירה עוברת". אין נסיון אמיתי לתוכחה או לשיח כלשהו. שיחה, ואפילו תוכחה, מחייבת בהכרח הכרה באחר מתוך עמדה של ויכוח. החברה החרדית אינה מוכנה לעשות זאת; היא עוצמת את עיניה.

לכל אחד מנושאים אלו יש תתי נושאים רבים שניתן להרחיב בהם רבות. אמנם, מטרתי כאן אינה למנות כרוכל את האתגרים של החברה החרדית. הבעיות ידועות ומפורסמות, ואיני מתיימר להעלות כאן נקודות שאף אחד לא חשב עליהן. ברצוני להצביע על כך, שלמרות פרסומן של הבעיות, נראה כי גישת ההתעלמות הרווחת נאחזת בכך שעדיין לא קרה דבר – הספינה נוסעת והכל זורם כרגיל והסדקים בסיפון ניכרים רק בשוליים. העסקנים מותחים את החבל עוד ועוד, ובעוד הספינה הולכת ונשחקת, הם ממשיכים להעלות את המשקל ואת החריגה.

אבל הספינה אינה יכולה להמשיך לשאת את המטען לנצח וללא גבול. אם קברניטי הספינה ימשיכו להתעלל ביכולת הקיבול שלה, ולא יעניקו לה שיפוץ יסודי מהמסד עד לטפחות, סופה להתפרק בקול רעש גדול במוקדם או במאוחר. אי אפשר לקחת סימן לבאות מהצלחת המודל עד היום. אין כאן מקום לדיון שמרני או פרוגרסיבי אלא לפעולה נחרצת, מחשש לקריסתו של המודל החרדי הקיים.

 

לא שמרנות ולא פרוגרסיביות, סתם עצלות

ל'משל הספינה' יש תרחיש שלישי שלכאורה הוא הפשוט וההגיוני ביותר: הפחתה מידית של מספר הבחורים בהתאם ליכולת הקיבול של הספינה, ושיפוץ יסודי שלה, שייתקן את הליקויים שהצטברו משנים ממושכות של העמסת יתר. וכך תוכל הספינה להמשיך בדרכה ולהביא מדי שנה אלף בחורים להתעלות בתורה ויראה.

הצעה זו אינה שמרנית ואינה פרוגרסיבית. היא דרישת השכל הישר והתחשבות בסיסית בהוראות ההפעלה של הספינה. אולם, מציעי רעיונות כאלו בדרך כלל יידחו בבוז. העסקנים המדוברים, שהביאו להעמסת הספינה מלכתחילה, ינהלו נגדם מסע הכפשות, ויציגו אותם כשונאי תורה, כמודרניים רחמנא ליצלן שקוראים את הוראות ההפעלה של הרכב שלהם ודואגים לקחת אותו לטיפול פעם בשנה. הם ידברו על שנאת התורה של אותם אנשים, ועל שהם מפקירים נערים שחפצה נפשם בתורה מכל מיני שיקולים זרים וחששות של אפיקורסות. כיצד יתכן שספינה המובילה בחורים טהורים ללמוד תורה תטבע? הם יזעקו בקול גדול. איננו צריכים לנחש שכך הם יגידו. אנו שומעים זאת כל הזמן סביבנו.

פעמים רבות, אולי ברוב המקרים, אנשים ממשיכים בשגרה ומתעלמים מפעמוני האזעקה, כי אם זה החזיק מעמד עד עכשו, למה שפתאום משהו ישתנה? ואז הבית נשבר כצפוי, רק שבינתיים יש עוד כמה אומללים שחייהם נהרסו בעקבות כך

מדוע אנשים נוהגים כך? האם משום שהם שמרנים? אינני חושב שמדובר בפילוסופיית חיים עמוקה. דומני שההסבר לכך הרבה יותר פרוזאי: עצלות החומר, דבקות בשגרה, סירוב לראות את הנולד. אנו מוצאים זאת במקרים של שלום בית שמתערער חלילה. יתכן שכולם מסביב מבינים שמוטב לפרק את הבית כשהעניינים עדיין לא הסתבכו מדי, ולא לנסות להמשיך ולסחוב. אבל עדיין, פעמים רבות, אולי ברוב המקרים, אנשים ממשיכים בשגרה ומתעלמים מפעמוני האזעקה, כי אם זה החזיק מעמד עד עכשו, למה שפתאום משהו ישתנה? ואז הבית נשבר כצפוי, רק שבינתיים יש עוד כמה אומללים שחייהם נהרסו בעקבות כך. גם הקורונה סיפקה לנו סיטואציה דומה: כל אנשי המקצוע הזהירו שכדאי לעשות סגר חריף בהתחלה כדי למנוע את התפשטות המחלה ולא לחכות עד שהמחלה תעשה שמות באוכלוסיה, ואז יהיה צורך לעשות סגר חריף יותר וממושך יותר. האם אלו שהמשיכו בחייהם כרגיל עשו זאת מתוך שמרנות? איני חושב שיש קשר. אי ראיית הנולד מכונה אצל חכמינו בשמות אחרים. שמרנות אינה אחד מהם.

חוץ מהקושי לשנות מההרגלים ולצאת מאזור הנוחות, לדרישת השינוי יש עוד שתי נקודות רכות הגורמות להעדיף מדיניות של שב ואל תעשה.

ראשית, השינוי לעולם לא יוכח כנכון אלא אם כן תווצר קטסטרופה. נדגים זאת במקרה של ילד שאנשי המקצוע ממליצים להוציאו מהמסגרת הרגילה. נניח שנוציא אותו מהמסגרת החרדית הרגילה ונעביר אותו למסגרת קלה ומגוונת יותר. גם אם הילד פורח במסגרת החדשה, לעולם לא תהיה לנו הוכחה שכך היה ראוי לעשות. תמיד יהיה אפשר לטעון שלו היינו משאירים אותו במסגרת רגילה, הכל היה מסתדר בסוף והוא היה צומח לגדול בישראל. הרי יש אפילו כמה סיפורים המאוששים את התזה הזאת. לעולם לא נוכל להוכיח שהצעד הפשרני הוא הנכון. לא זו בלבד, אלא שכל כישלון של המעבר ייזקף לחובת אנשי המקצוע. ההצלחות אינן נחשבות ראיות, אלא רק הכשלונות. רק אם תיווצר קטסטרופה, כשהילד ינשור לגמרי מאורח החיים היהודי, יהיה אפשר לטעון שהצעד הפשרני נכון. כך גם בשלום בית: פירוק הבית מוקדם לעולם לא יוכיח שהיה נכון לא לנסות לסחוב ולשקם אותו. רק לאחר נקודת האל-חזור ניתן להוכיח למפרע שהיה צדק בפירוק מוקדם.

בחירה באפשרות של שינוי היא בחירה באפשרות שאינה מתגמלת מבחינה פסיכולוגית. היא דורשת יציאה מהשגרה ומאזור הנוחות, היא אינה יכולה להיות מוכחת, והיא כרוכה בויתור מידי, לעומת המשך המצב הקיים, שתמיד מחזיק תקוה קלושה שנצליח נגד כל הסיכויים

נקודת חולשה נוספת של דורשי השינוי היא ששינוי כרוך תמיד בוויתור טוטלי, מה שאין כן עמדת שב ואל תעשה. נחזור לילד שאנחנו שוקלים להוציאו מהמסגרת הרגילה. כאשר אנחנו משאירים אותו במסגרת הרגילה, לא ויתרנו באופן מוחלט על החזון שייצא גדול בישראל או לכל הפחות אברך בן תורה. כאשר הוצאנו אותנו מהמסגרת הרגילה ויתרנו בהחלט על החזון הזה. כך גם בשבירת הבית – פירוק הבית הוא ויתור מוחלט וסופי על האופציה של שלמות הבית. יש כאן סוג של ברי ושמא – ההפסד הוא ודאי, וההצלה מנזק מוטלת תמיד בספק.

לסיכום, בחירה באפשרות של שינוי היא בחירה באפשרות שאינה מתגמלת מבחינה פסיכולוגית. היא דורשת יציאה מהשגרה ומאזור הנוחות, היא אינה יכולה להיות מוכחת, והיא כרוכה בויתור מידי, לעומת המשך המצב הקיים, שתמיד מחזיק תקוה קלושה שנצליח נגד כל הסיכויים. גורמים אלו הם המשמרים מצב שהציבור מבכר להמשיך לנסוע בספינות הרעועות והמוכרות, למרות הסיכון שהן יישברו ויטילו את נוסעיהן הימה, על פני טיפול בצורך הניכר לעין כל לערוך שינויים נדרשים ודחופים ביותר.

 

הניסיון מורה: חייבים לשנות

הרב פפר מגן במאמרו על כלכלת השינוי החרדית, בתואנה שזו הולמת את ההגות השמרנית, המאמינה כי יש לבצע שינויים באופן זהיר ומחושב. אולם, תכונתו הראשית של השמרן היא ההקשבה לקול הניסיון. השיעור החשוב ביותר שהניסיון מלמדנו הוא שכלכלת השינוי שעליה ממליץ הרב פפר מובילה לאבדון.

ההשכלה, הציונות ושאר התנועות האידאולוגיות במאתים וחמישים השנה האחרונות גרמו לחילון מואץ של עם ישראל, הן באירופה והן בארצות המזרח. מספר החרדים לדבר ה' שנותרו באירופה שלפני השואה היה מועט ביותר. האם ההתנגדות להשכלה הצליחה? כן ולא. ההתנגדות שימרה במידת מה ציבור הממשיך לאחוז ביהדות המסורתית, אבל איבדה את רוב רובו של העם היהודי בכל העולם. האם המדיניות השמרנית הצליחה? כאן התשובה היא חד משמעית: לא. ההצלחה לשמר את אורח החיים המסורתי נבעה מרפורמות בלתי פוסקות, אלא שלמרבה הצער, הן תמיד הגיעו מעט מדי ומאוחר מדי, אחרי שהיהדות הנאמנה ניזוקה קשות.

האם המדיניות השמרנית הצליחה? כאן התשובה היא חד משמעית: לא. ההצלחה לשמר את אורח החיים המסורתי נבעה מרפורמות בלתי פוסקות, אלא שלמרבה הצער, הן תמיד הגיעו מעט מדי ומאוחר מדי, אחרי שהיהדות הנאמנה ניזוקה קשות

הרבה מן הנושאים שעליהם ביקרה ההשכלה את היהדות דאז אכן תוקנו לאורך השנים, אבל רק לאחר הקטסטרופה, תשלום קורבנות יקרים מבני עמנו. החינוך של תינוקות של בית רבן, שספג ביקורת רבה על ידי סופרי ההשכלה, עבר שינויים רבים, עד שהיום אפשר לומר שהללו היו מרוצים במידה רבה מתלמודי התורה על טהרת הקודש בימינו. תלמודי התורה האדוקים ביותר בימינו דומים הרבה יותר לבתי הספר החדשים של המשכילים מלחינוך הישן. במילים תורניות אומרים שהיום הדרך היא 'ימין מקרבת'. כיוצא בו, מי זוכר היום את המלחמה של הרב וולף זצ"ל בפסיכולוגיה המודרנית? בכל הסמינרים יש היום מדריכות פדגוגיות, יועצות ושאר נשות מקצוע בעלות הכשרה פסיכולוגית, והחברה החרדית כולה נעזרת בפסיכולוגיה המודרנית ובפסיכולוגים שלמדו באוניברסיטאות. אלו דוגמאות קטנות ממלחמות שווא, שלא תרמו כלום ליהדות, לא הצליחו לעצור את השינוי, ולבסוף, אחרי שזה היה כבר מאוחר מדי עבור רבים שניזוקו ללא תקנה, כל השינויים התקבלו.

אקח לדוגמא את יהדות ליטא שברובה העצום נשמדה רוחנית לפני השואה. אחת היוזמות שהצילו את המעט ששרד ממנה היתה רשת בתי ספר "יבנה", שהיו בתי ספר מודרניים עם לימודי חול ומורות בוגרות אוניברסיטה, ולשם שלחו רוב החרדים הליטאים, חניכי תנועת המוסר, את ילדיהם.[1] כיוצא בו, הבחורים שהיו בישיבות ליטא היו נראים בחורים מודרניים מאוד, וזאת לאחר שהישיבות הישנות, שבהן התלבשו בלבוש מסורתי, כשלו לחלוטין. בפולין הקימה אגודת ישראל תנועת נוער חרדית, עיתונות חרדית, ועל כולנה את תנועת בית יעקב. כל אלו היו יוזמות מודרניות והיה בהן מן החידוש שאכן עורר התנגדות. דווקא השינויים הללו גרמו לשארית הפליטה מההשכלה לשמור על זהותם היהודית. יוזמות אלו כולן נולדו בבחינת "בית חולים מתחת לגשר". בכל אחד מהמקרים, המדיניות הראשונית היתה התנגדות לכל יוזמה שהיא.[2] רק אחר כך, שכבר לא נותרה ברירה והתרחשה קריסה, נבנו 'בתי חולים' עבור השורדים.

גם בארץ נעשו שינויים רבים מן המקובל אז, החינוך העצמאי, שינוי שפת הלימוד בישיבות לעברית. השתתפות בבחירות, הצבעת נשים, נוער אגודאי, נחל חרדי ועוד. וידוע משלו של החזון איש לקנאים שבאו למחות בו על שינוי השפה. וכך מספר זאת ר' משה שנפלד זצ"ל:

כאשר באו קנאי ירושלים אל רבנו הק' ובקשת בפיהם שיפרסם אסור על למוד העברית בת"ת בהסתמכם על איסור הקדמונים השיב להם רבנו הק': משל למה הדבר דומה? לגנרל זקן שניהל מלחמה בנקודת קרב מסוימת, שם היתה החזית העיקרית. עברו שנים, הגבולות הועתקו ממקומם, המבצרים הישנים נתפוררו, חדשים הוקמו. והנה שוב פורצת מלחמה ואותו גנרל זקן טוען, שיש לרכז שוב את כל הכוחות בשדה הקרב ההיסטורי, שבו פקד בשעתו על חייליו, למרות שעכשו קיימות נקודות תורפה חדשות ומסוכנות יותר.[3]

לאחר השואה, חוותה היהדות החרדית בכל העולם כולו פריחה עצומה, וכמו שכתבתי, לא נראים סימני קריסה מהסוג שעליו מדברים נביאי הזעם החוזים את התפרקות החברה. אני מאמין שיש ליהדות החרדית היום כוחות חיות רבים, והיא תמשיך לשגשג ולפרוח בשנים הקרובות. אבל צריך לשים לב לקולות המתריעים על בעיות אקוטיות ולא להישאר שבויים בתודעה המנחמת של "מה שהיה הוא שיהיה". ההתנגדות לכל שינוי בטענה שהוא נגד המקובל לנו מהחזון איש ומהרב שך היא חזרה על טענתו של הגנרל הזקן. המלחמות של היום אינן המלחמות של תקופת הרב שך והחזון איש. צריך לשים לב מראש מהיכן עלולות לנבוע סכנות ולהקדים תרופה למכה, ולקדם יוזמות שימנעו את האסונות מבעוד מועד. איזה סוג יוזמות לנקוט? יתווכחו בזה השמרנים והפרוגרסיביים – העיקר שיעשו משהו אל מול פני הסכנה.

אסיים כאן בדברי רבנו מאיר שמחה זצ"ל במשך חכמה פרשת בחוקותי.

ובההנהגה של האומה בענינים הזמנים, כאשר היה המשפט מסור להם לדון להוראת שעה, שהשעה היה צריכה לכך [היו ראשים לחדש ולתקן תיקוני הזמן]. לא כן בגולה, שנתמעט הקיבוץ והאסיפה בלימוד התורה, שמטעם זה אין רשות לשום ב"ד לחדש דבר […]

כך היא דרכה של האומה, שכאשר יכנסו לארץ נכריה, יהיו אינם בני תורה, כאשר נדלדלו מן הצרות והגזירות, והגירוש, ואח"כ יתעורר בהם רוח אלקי השואף בם להשיבם למקור חוצבו מחצבת קדשם, ילמדו, ירביצו תורה, יעשו נפלאות, עד כי יעמוד קרן התורה על רומו ושיאו, הלא אין ביד הדור להוסיף מה, להתגדר נגד אבותם, מה יעשה חפץ האדם העשוי להתגדר ולחדש, יבקר ברעיון כוזב את אשר הנחילו אבותינו, ישער חדשות בשכוח מה היה לאומתו בהתנודדו בים התלאות, ויהיה מה, עוד מעט ישוב לאמר שקר נחלו אבותינו, והישראלי בכלל ישכח מחצבתו ויחשב לאזרח רענן, יעזוב לימודי דתו, ללמוד לשונות לא לו, יליף ממקלקלתא ולא יליף מתקנתא, יחשוב, כי ברלין היא ירושלים, וכמקולקלים שבהם עשיתם, כמתוקנים לא עשיתם ואל תשמח ישראל אל גיל בעמים. אז יבוא רוח סועה וסער, יעקור אותו מגזעו, יניחהו לגוי מרחוק, אשר לא למד לשונו, ידע כי הוא גר, לשונו שפת קדשינו, ולשונות זרים המה כלבוש יחלוף, ומחצבתו הוא גזע ישראל, ותנחומיו ניחומי נביאי ד', אשר נבאו על גזע ישי באחרית הימים, ובטלטולו ישכח תורתו, עומקה ופלפולה, ושם ינוח מעט, יתעורר ברגש קדש ובניו יוסיפו אומץ ובחוריו יעשו חיל בתורת ד', יתגדרו לפשט תורה בזה הגבול, אשר כבר נשכחה. ובזה יתקיים ויחזק אומץ. כה דרך ישראל מיום היותו מתנודד.

רבים מביאים את סוף דברי ר' מאיר שמחה שם בתור נבואה על השואה שתבא אם נהפוך את ברלין לירושלים, אבל לא שתו לבם לסיבה לכך לדבריו. טבע האדם שהוא אוהב חידושים, הוא מסביר, וכאשר אין מספקים לו חידוש בתוך התורה, מסיבת הניוון של הגלות, הוא מחפש את החידוש בחוץ. במקום לחכות לתהליך הכואב שר' מאיר שמחה מתאר, שנוצר מחוסר חידוש ומשמרנות דכאנית, עלינו לחשוב איך לתת טעם חדש ביהדות שלנו, טעם שימנע את הצורך בחיפוש אחרי חידושים מחוץ ליהדות.

 


[1] ראה בספרו האוטוביוגרפי של הרב יצחק אלחנן גיברלטר ז"ל, "יסור יסרני" .

[2] אחד מגדולי ישראל שלא אזכיר את שמו התנגד למעבר לנורות חשמל בבתי הכנסת.

[3] השקפתינו חלק א (אין מספרי עמודים).

Photo by Jason Blackeye on Unsplash

39 תגובות על “כשהספינה טובעת אין מקום לשמרנות

  • בחלק מהדברים אני מסכים עם הכותב אבל בעיקרון לא כל דבר מתלבש על שמרנות ופרוגרסיביות, למשל להחליט איזה בחור יתקבל לישיבה ואיזה לא יתקבל אין לאף אחד סמכות להחליט כי אינך יודע מי יגדל ומי לא, מצורף לינק בצורת שיר על יצחק אלחנן שמאלה https://www.youtube.com/watch?v=DAa4MOWmGFA&ab_channel=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%91
    וזה לשון הגמרא עירובין ל"ב ע"ב
    רבי סבר ניחא ליה לחבר דלעביד הוא איסורא קלילא ולא ליעבד עם הארץ איסורא רבה ורבן שמעון בן גמליאל סבר ניחא ליה לחבר דליעבד עם הארץ איסורא רבה ואיהו אפילו איסורא קלילא לא ליעבד. בעברית פשוטה מעדיפים להקפיד על הכל למרות שרוב הציבור ירד מהדת, זה כבר מחלוקת בגמרא

  • מאמר נוקב .

    באופן אישי אודה , שהמאמר גרם לי תחושת אי נוחות גדולה.
    האם אני מוכן להודות שכל חיי חייתי באופן לא נכון . ?

    האם אני מוכן להודות שההתייחסות לאדם כמכונת תפקוד וכמכונת לימוד תורה כפי שמציעה הגישה של
    ה " נאר תירה " היא טעות ?

    האם אני מוכן להודות שיש מצוה לקיים את מצוות " שארה כסותה ועונתה לא יגרע " לפרנס את האשה !מה שחינכו אותי כל חיי לא לקיים . ?

    אביא בענין זה את משלו של רבי נחמן מברסלב על המלך והיועץ שחלמו שמי שיאכל מהתבואה יהיה משוגע , וסופו של דבר הם אכלו גם ורק עשו להם סימן לעצמם שהם משוגעים .

    יתכן שאין ברירה היום למי שרוצה לחיות בציבור אלא לאכול בעצמו מהתבואה המשגעת ורק לעשות סימן .

  • האמת שאני לא כל כך מבינה.

    החרדים בסופו של חשבון טובים לכולם. רק צריך לדעת לנהל אותם נכון, דהיינו להביא אותם לסף של עוני, שלא יעודד אנשים להישאר שם.

    האם החרדית תלד 8 ילדים, בניהול נכון של המצב 6 יהפכו לדתיים וחילונים. הם אלו שיעבדו בעבודות בשכר נמוך בשל חוסר השכלה, וירצו שילדיהם יתקדמו בחיים וימשיכו להתפתח (בהמשך יש גם ילודה נמוכה, ואצל החילונים כנראה מתחת לשיעור התחלופה).

    המפתח הוא ביטול קצבאות והנחות לאנשים שלא עובדים.

    זה מעניק לאורך זמן גם עובדים בשכר נמוך, גם המשך צמיחה של הדור הבא, גם חינוך חרדי שתוצריו הם בעלי פשיעה נמוכה, זה מאפשר לאלו שרוכשים השכלה להתקדם כי יש פחות תחרות בשל העדר יכולת לחרדים לרכוש השכלה, גם לחרדים זה נותן הרגשה של קידוש השם לחיות בעוני, בקיצור רווח מכל הכיוונים.

    המפתח הוא כמובן חוסר יכולת פוליטית של החרדים לקבל קצבאות, כשהעוני יעודד את מרבית המתבגרים לעזוב את הציבור ולא לחנך את ילדיהם כחרדים.

    • עוני לא יגרום לילדים של היהדות החרדית להיות דתיים או חילוניים,
      כי אחרי הכל היהדות החרדית כשמה – חרדה לדבר ה' .
      יש אכפתיות מהתורה ומאלוקים .
      נכון שיש הרבה מה לתקן כפי שכותב יפה במאמר כאן .
      אבל השורש ישאר .
      כשלאדם אכפת גם אם הוא טועה בסוף הוא יתקן .

    • לשמרית ולאבי, עיינו כסף משנה פ"ג מהלכות תלמוד תורה ה"י, ולגופו של עניין יש סתירה במסכת אבות כתוב אבות פ"ב מ"ב, רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא אומר יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, ועוד כתוב אבות פ"ו מ"ה, במיעוט דרך ארץ, ועוד כתוב אבות פ"ג מ"ה, רבי נחוניא בן הקנה אומר כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ. איך זה מסתדר, חייבים לומר שיש 3 דרגות יש אחד שלימוד תורה אצלו ודרך ארץ זה שווה בשוה [גם לתנא הזה אין היתר רק ללמוד 40 דקות ביום דף יומי] יש דרגה יותר גבוהה שעיקר הזמן זה לימוד תורה וקצת עוסקים בדרך ארץ [היו כמובן תנאים כאלו] ודרגה עוד יותר גבוהה זה כמו רבי שמעון בר יוחאי שכל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו לגמרי, ובדורנו בשביל לגדול באמת בתורה חייבים להתנתק לגמרי מעול פרנסה והכסף משנה שם וכן הש"ך ביורה דעה סימן רמ"ו ס"ק כ' מתרצים את כל הטיעונים של חובת פרנסה ומתנת בשר ודם ועוד ועוד והראיה שגדולי הפוסקים בדורות האחרונים אמרו שרק כך גדלים בדורנו, בינתיים ב50 שנה האחרונות לא מצאנו גאון בעל שיעור קומה שעסק גם לפרנסתו [לא איזה פירוש על משניות או ספרים של ווארטים נחמדים לפרשת השבוע ועוד פנינים מהסוד הזה, אני מדבר על תשובות קשות להלכה או חידושים גאוניים בש"ס]

    • ישראל, כוונתי שהמצב יגרום לאנשים לבחון מחדש את דעותיהם.

      אני מניחה שבבחינה הזו חלק ימשיכו את הנהגה של הוריבהם וחלק יחשבו שבמקומות אחרים יש פתרונות נכונים יותר.

      אסור לשכוח שעוני מאתגר גם את ההנהגה שנאלצת לבחון את אמונותיה ודעותיה, ואת היכולת להעביר אותם הלאה, מבלי לאבד את האמון שוב ושוב.

    • חמודי, לא כל כך הבנתי.

      אף אחד לא מדבר שאדם ילך ללמוד רפואה ומהכולל של בר אילן יצא גדול הדור. מדובר על מי שאחרי ישיבה תיכונית ילך ללמוד בישיבה גדולה במשך שנתיים שלוש, ואם זה מתאים לו ימשיך להתעלות לאורך ימים (והרוב אחרי 7 – 8 שנים אם לא גדל בצורה מספיקה יצא ללמוד ולעבוד).

      צורך החיים החרדית משעבדת את כל הציבור לייצור גדולי תורה. כל מה שאני כותבת היא שצריך להפנים להם את העלויות דהיינו לאתגר לילדים את החשיבה האם זה מה שהקב"ה ביקש מעם ישראל או מדובר בהמצאות מאוחרות.

      יחשבו, ויחליטו.

  • "אלפי אנשים שראשם אינו בתורה ולבם אינו חפץ ללמוד יום שלם הופכים לאברכים במשרה מלאה מהעדר אלטרנטיבה הולמת. אלפי בחורים שאינם מתאימים ללימוד יום שלם נגררים בכוח למציאות שאינה בריאה להם."

    כל כך נכון.

    עצוב.

  • אין קשר בין המשל לנמשל בכי הוא זה
    נכון שיש בחורים שקשה להם ללמוד יום שלם ונכון שיש אברכים שקשה להם ללמוד יום שלם בכולל אבל היום הענין להישאר במסגרת תורנית הוא נצרך לדבר בסיסי ביותר
    המשך הצביון החרדי של הנער או האברך
    וצביון זה לא יוכל להישמר כלל וכלל בלשון המעטה אם כל אלה שאין בכוחם ללמוד יצאו לעולם הכללי
    ואין ויכוח בדבר זה
    וכל בר דעת מבין שהפתרון הוא לא לגרום להם לצאת מהישיבות ולדרדר אותם הלאה

    • בארץ ישראל זה קשה מאוד לצאת מהמסגרת התורנית, בחו"ל למשל מלמדים את הילדים כבר מגיל צעיר שיש ציבור מסויים שימשיך כל חייו בלימוד תורה, אבל רוב הציבור יכנס לעולם המעשה יקבע עתים לתורה לפי רמתו אולי לא יצא רבי עקיבא איגר אבל יצא יהודי שומר תורה ומצוות ירא שמיים ובמקרים רבים תומך תורה גדול, האפשרויות שם הן שונות לגמרי מבארץ ישראל א' האפשרויות הכלכליות שם גדולות מאוד זה לא משנה אם אתה גר בארצות צפון ודרום אמריקה או באירופה דרום אפריקה ואפילו אוסטרליה והמזרח הרחוק, האפשרויות הכלכליות הן אדירות, לעומת זאת כאן בארץ האפשריות לשמור תורה [בצורה קלאסית חרדית לא דתי לייט] ולהשתלב חזק בעסקים עם משכורת של 50000$ לחודש היא בלתי אפשרית באורח חיים חרדי קלאסי, זאת אומרת 3 תפילות ביום לא מקוצרות ולימוד תורה אמיתי [לא רק 40 דקות דף היומי] בלתי אפשרי, המציאות היא שכאן בארץ כדי להרויח אותו דולר שמרויחים בארצות אחרות צריך לעבוד פי 4 זו עובדה, גרתי הרבה בחו"ל וראיתי שם בשטח שכדי לחיות טוב ברווחה כלכלית לא צריך להיות עבד לכסף כמו כאן בארץ [מה שהיה לפני 70 שנה בארצות הברית שייך להיסטוריה]. כאן מי שיוצא לעבוד אין מצב שהוא יהיה מחובר לתורה, המציאות שהם משתנים, אני הייתי בארבה ארצות בחו"ל וראיתי יהודים שתורתם אינה אומנותם שלומדים שעות על גבי שעות בבתי כנסת ובין לבין סוגרים עסקאות כבדות בארץ הדבר הזה הוא בלתי אפשרי [אולי יש אלפיון עליון אבל בארצות אחרות זה אפילו יותר מחצי עליון]

    • הפתרון הוא ליצור מסגרות חרדיות נוספות ברמה שייתנו מענה.

      ההנהגה החרדית הנוכחית וכנראה גם בעתיד הנראה לעין לא מסוגלת לכך (עיין מכתב מאליהו ח"ג 356 – 357).

      הפתרון הוא למצוא אלטרנטיבות במקומות אחרים.

    • להשאיר אנשים עניים ומתוסכלים כל ימיהם זו אופציה ראויה? אנושית ודתית?
      והאם באמת אי אפשר לשמר אנשים דתיים נאמנים ללא שיטה זו?
      כמה עלובה היא השיטה שמשמרת את עצמה בצורה כזו!

  • * זה לא קושי לצאת מהרגלים. הסיבות לכך עמוקות ובסיסיות, החל מפרימיטיביות מובנית וכלה בניפוח חולני של ההתבדלות מהעולם.
    * היעדר אפשרות להוכחה – ניתן להוכחה באמצעים סטטיסטיים.
    * ויתור על טוטאליות – מותר להפקיר אדם שהסכוי שלו להיות ת"ח משמעותי קלוש מאוד לסיכון דתי ו/או כלכלי ואישי משמעותי?

    • אין כזה דבר סיכוי קלוש להיות תלמיד חכם אינך יודע מתי תתעורר בו השאיפה, כל ילד נושא את הפוטנציאל להיות רבי עקיבא איגר לאף אחד אין שם סמכות להחליט בזה, באחד התגובות כאן הבאתי את הלינק לשיר יצחק אלחנן שמאלה

  • הפתרון הפשוט והישר הוא ללמוד לקבל חרדים שיוצאים לעבוד ולפרנס את עצמם ברווחה. ללמוד לחבר אותם לקהילה ולתת להם מקום מכובד כמו כל אברך. ילדים בקהילה החרדית יגדלו ללמוד שאפשר לבחור וללכת ללמוד מקצוע ולעבוד ועדיין להיות חלק מהקהילה בלי להרגיש פחותים או שווים פחות.

    • למירי, אין מצב החברה החרדית בנויה על זה שלומדי תורה הם מעל ההמונים לשנות את כיון זריחת השמש ממערב למזרח במקום למזרח למערב הרבה יותר קל

    • חמודי צודק.

      לא צריך לשאוף לשנות את החברה החרדית. צריך לדאוג שהאנשים יעזבו את הפלג השמרני שלה כשיפנימו את העלויות של החברות בה.

  • פעם היו חרדים כאילו שאחזו בפרנסה והשכלה בסיסית חלקם יצאו לחיי עבודה וחלקם לתורה לדוגמה משפחת שלזינגר בה אח אחד היה ראש ישיבת קול תורה והשני מנהל בית חולים שערי צדק אחרי הרדיפה עד חרמה של חוגי פא"י נתרסקה האםשרות החברתית הזאת וכל מי שמחזיק גם בהשכלה ופרנסה וגם בתורה מוצא עצמו לבד,מעט גדולי תורה מעיזים לתת גבוי פומבי לדרך כזאת רק בשינוי וכלאחר יד ,הפתרון היה בידינו והרסנו אותו בקוצר רואי ובהרבה שנאת חינם . כל זמן שלא יהיה לזה גיבוי מגדולי תורה העומדים בראש אין מאמר כזה או אחר מעלה או מוריד ,כל זמן שעסקנים מכתיבים את דעת הקהל ואת שאלת מי הוא גדול ומה היא "ההשקפה המסורה לנו " ולא האמת ישאר המצב גרוע אין לנו על מי להלין רק על עצמנו

    • המכתב מאליהו כותב שיש שתי דרכים ביהדות החרדית שיטת פרנקפורט ושיטת הישיבות (הכוונה היא כמובן לישיבות ליטא).

      אף אחד לא חייב ליפול במלכודת של "הגדולים".

      אם מספיק מהציבור לא יפלו למלכודת הזו, הם יאלצו לבחון את עמדותיהם מחדש.

    • אני רואה מכל התגובות פה באתר שצריך יותר ויותר לחזק את הדרך המקורית של עם ישראל שהכול כפוף לגמרא ולשלחן ערוך ולהפסיק להתייחס לכל מאמר השקפתי בעתון חרדי יהיה אשר יהיה, גם ספרי מוסר אמורים להיות בנויים על הגמרא ועל התנ"ך [יש כמובן ספרי מוסר שחלקם בנויים על הקבלה, אבל זה לשון יורה דעה סימן רמ"ו סעיף ד' בהג"ה, ואין לאדם ללמוד כי אם מקרא, משנה וגמרא והפוסקים הנמשכים אחריהם, ובזה יקנה העולם הזה והעולם הבא, אבל לא בלמוד שאר חכמות. (ריב"ש סימן מ"ה ותלמידי רשב"א) ומ"מ מותר ללמוד באקראי בשאר חכמות, ובלבד שלא יהיו ספרי מינים, וזהו נקרא בין החכמים טיול בפרדס. ואין לאדם לטייל בפרדס רק לאחר שמלא כריסו בשר ויין, והוא לידע איסור והיתר ודיני המצות (רמב"ם סוף מדע ס"פ ד' מהל' יסודי התורה).] כך שכל הדרכים החדשים הם מסוכנים מאוד, לא הצליחו לשכנע אותי מדוע אברך שלא מרגיש טעם בלימוד ואינו מסוגל ללמוד יום שלם חייב לשבת בכוילל [בחורים רווקים אין ברירה] זה לשון אור שמח פ"א מהלכות תלמוד תורה ה"ב
      מצוות ת"ת אשר בוודאי אם יבקש האדם טרף ומזון בכ"ז אינו נחשב למפריע מצוות ת"ת, ואספת דגניך כתיב (דברים יא, יד), וכן למשל אדם חלוש המזג, וכן כל אחד לפי ההכרחיות שלפי הרגלו, וכן לפי טוהר נפשו של אדם, כי אינו דומה בחיוב ת"ת האיש אשר נפשו מרגשת בשכלה הזך ונקשרה בעבותות אהבה לתלמוד תורה, לאיש אשר כוחות נפשו נרפים ועצלים,

  • לכל המגיבים, אם נדבר מבחינה שכלית אפשר להתווכח לכל סברה תמיד יש סברה נגדית, אבל מה אעשה והנביא מבטיח לנו ישעיהו נ"ד, י"ג, וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך, והגמרא אומרת על זה ברכות ס"ד ע"א, אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם. הפירוש הוא לא כמו שכולם חושבים שהם עצמם מרבים שלום [אולי גם זה הפירוש], הפירוש האמיתי כשכולם ילמדו תורה יהיה שלום בעולם, כולנו יודעים שבימי חזקיהו המלך כשנעץ חרב בבית המדרש וחייב את כולם [כן את כולם] ללמוד תורה, סנחריב הגיע עם מליארדים חיילים וכולם מתו. מי לנו גדול מהחזון איש שאמר שבאירופה כל זמן שהיה עמל התורה של רבי ברוך בער לייבוביץ זצ"ל הנאצים ימ"ש לא יכלו לעשות כלום. במילים פשוטות יש דברים מעל השכל האנושי

  • ושכחתי להוסיף מעינינא דיומא שבדורו של חזקיהו המלך שכולם למדו תורה ובדורו של רבי שמעון בר יוחאי שאמר ברכות ל"ה ע"ב, שמעון בן יוחי אומר אפשר אדם חורש בשעת חרישה וזורע בשעת זריעה וקוצר בשעת קצירה ודש בשעת דישה וזורה בשעת הרוח תורה מה תהא עליה אלא בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית על ידי אחרים שנאמר ועמדו זרים ורעו צאנכם וגו' ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית על ידי עצמן שנאמר ואספת דגנך ולא עוד אלא שמלאכת אחרים נעשית על ידן שנאמר ועבדת את אויבך, לא נראתה הקשת בשמים, לא צריך הוכחה יותר מזה מה באמת רצון ה' נקודה

  • מאמר בוטה ונוקב, יישר-כוח! המחבר הביא דוגמאות מאירות-עיניים: איך הת"ת כיום דומה ל"חיידר המתוקן" של המשכילים, איזו ההתנגדות הייתה לפסיכולוגיה המודרנית… הנה עוד דוגמא: איזו התנגדות הייתה לסכיני השחיטה המלוטשים שחידש הבעש"ט (מוזר שחסידיו דהיום הם אולטרה-שמרניים, בעוד שהוא היה חדשן רב-אנפין). עוד אחת: איזו התנגדות הייתה להקמת בית-החולים ביקור-חולים…
    הזכרתי כבר בעבר את היתרון המהותי והמשמעותי שיש לשמרנות: דבקות בדרכי אבות. אבל יש נקודה נוספת, אשר נוטים להכחישה-להדחיקה: יש גם אינטרס בשמרנות המחמירה, היא לא רק לשם-שמיים! מנהיגיה ועסקניה ומקורביהם, המובילים קהילות ועדרים ו"חצרות" (לאו-דווקא חסידיות) עם משמעת נוקשה, זוכים בשליטה הגוררת עוצמה, כבוד, ממון ושאר ירקות. אצל חלקם זה במודע, אצל חלקם זה בתת-מודע…
    הנה כמה דוגמאות לשליטה אבסולוטית, דוגמאות המבוססות על ארועים אמיתיים בעולם החרדי-שמרני (אשר אינני משתייך אליו, רק צופה, שומע מקרוב וקורא מרחוק): מי יזכה להיות עסקן וכמה אחוזים יקבל, מי יקבל תואר "הרה"ג האמיתי", איזה נכד יקודם לתפקיד "המוציא והמביא", מי יקבל כמה מאיזו קרן/התרמה, איזה פדופיל יוגלה לעיר אחרת ואיזה פדופיל יזכה דווקא בקידום למשגיח בישיבה, תעשייה של משרות אמיתיות ומדומות, תעשייה של קרנות צדקה שלמעשה מקימות חברות המגלגלות מיליונים ומעסיקות המונים, לאיזה עסקן מותר אייפון, איזה מקורב/קרוב בטלן יקבל מינוי כראש-כולל ואיזה ת"ח אמיתי וצנוע יישאר אברך עני (כנ"ל לגבי מינויים של מפקחות ומורות), למי יש זכות לשלוח יד בשכר ובפנסיה של עובדים פשוטים (למשל גננת, עובד אחזקה), מי יירש איזה תפקיד שהתפנה ר"ל… (אני משוכנע שכל קורא יוכל להוסיף דוגמאות משלו ומשל קרוביו ושכניו).
    כלומר, ודאי שהשמרנות נועדה גם לש"ש ולתקן עולם במלכות שדי, ודאי שהיא שומרת על לכידות הקבוצה ועל דרכי אבותינו, ודאי שהיא מבטיחה את עתיד עמ"י ואת המשכיות היהדות המקורית, אך יש בה מאפיינים של חברה כלכלית היררכית וסגורה, השולטת בכל פן של חיי עובדיה, מתגמלת יפה שכבה מסויימת, אינה מאפשרת ל"עמך" לצאת מהמסגרת ובמקרים רבים מותירה אותו בנחיתות.

    • ליהודי ישראלי, אני כתבתי בלי סוף על הנושא הזה ואני שוב לאחר התגובה שלך לא יכול להתאפק ואני חייב להגיב שוב שאין שמרנות ואין פרוגרסיביות כל דבר חייב להיות מעוגן בגמרא והלכה לא כל מנהיג יכתיב את הנערווים שכרגע עלו לא בבטן [הגולגולת מעל הגוף שלו בכלל לא פועלת]

  • תכל'ס, מאמר נוקב ומייאש.
    אין שום סיכוי שהחברה החרדית תשנה את העיוותים במובנים שיש בה.
    מה לעשות? מי שיכול – שיברח!

  • יאוש אחד גדול !
    נשתברו מאות מקלדות על הנושא העגום הזה
    והשינוי מתקדם בקצב של צב (ולא צבו של אכילס)
    אולי כבר אפשר להכריז חדל ברברת ולהתחיל להציע רעיונות וכיווני פעולה פרקטיים
    מה תכל'ס אפשר לעשות
    שבענו מאמרים נוקבים לרוב המשוכנעים השתכנעו כבר מזמן ושאינם משוכנעים לא מתכוונים להשתנות הגיע הזמן לפעולות (או לפחות רעיונות לפעולות)

    • אין ייאוש בעולם, לעולם לא תדעו כמה כל המאמרים האלו משפיעים לטווח ארוך, כשהייתי ילד בישיבות למדו 7 דפים בזמן יצאו עמי ארצות משנות לימוד בישיבות היום יש מודעות חזקה ללימוד גם הרבה בקיאות, כשהייתי ילד כמעט ולא היו בתי כנסת אשכנזים שלא דיברו בתפלה היום קשה למצוא בתי כנסת שמדברים בשעת התפילה, סבלנות דברים משתנים לא ביום אחד

  • לנתי וגם ליוסילי — אספר לכם 3 סיפורים מהחיים, מהמייאש ועד המעודד, אולי זה יעזור לכם לבחור נתיב.
    אני גר ליד שכונה חרדית למהדרין מן המהדרין לחומרא. רמת-החיים הממוצעת היא בינונית ומטה, יש הרבה מאד נזקקים, אם כי יש גם "גבירים".
    סיפור ראשון, על תרבות השנור:
    פנה אלי אברך מהשכונה הנ"ל. הוא עובר לדירה חדשה, אולי אני יכול לעזור לו, כי הוא צריך רהיטים חדשים.
    –מדוע לא תפנה לגמ"ח? הרי יש לכם הרבה כאלה.
    –כי גמ"ח צריך להחזיר.
    –ולמה פנית דווקא אלי, הרי אני לא מוגדר אצלכם כאנ"ש (ובצדק).
    –כי פעם מימנת פעילות תורנית גדולה ויקרה, ושמעתי שאתה מממן בקביעות פעילות תורנית, סימן שיש לך כסף (הוא כנראה הניח שיש לנו בגינה עצים של ירקרקים).
    –אבל במחילה, פעילות תורנית לציבור זה שונה מאד מריהוט לבית פרטי!
    מאז הוא משתדל לא לפגוש אותי, כדי לא לומר "שלום", פעם הוא ענה לי "שלום" בשפה רפה, כשם שעונים לע"ה בט' באב…
    סיפור שני, על סיכוי לשינוי:
    פנה אלי אברך מהשכונה הנ"ל להתייעץ, כי הוא ידע שהייתי בעבר מחובר היטב לטכניון בחיפה. סיפר שיש יוזמה חשובה בטכניון, ממומנת ע"י המדינה ותורמים, שמטרתה הכשרת חרדים למקצועות הנדסה. מציעים לו את כל הלימודים חינם, המתחילים בשנת מכינה להשלמת פערים. מקבל מחשב והדרכה עליו, דמי-כיס לכיסוי נסיעות וכדומה. האם כדאי לעשות זאת, כי הוא אינו מתכוון לגדול בתורה והפרנסה מעורפלת.
    –אל תהסס, מציעים לך הצעה מדהימה! תאר לעצמך קיבוצניק שלמד באיזשהו בי"ס תיכון איזורי ללא תעודת-בגרות. שירת כקצין ביחידה קרבית 3 שנים סדיר ועוד שנה קבע. גם הוא זקוק לשנת מכינה לפני שיוכל להתחיל לימודי-הנדסה, אבל הוא יצטרך לשלם את כל לימודיו, לקנות בעצמו את המחשב ואין שום דמי-כיס!
    –אבל בכולל אני מקבל 2000 לחודש…
    התשובה הזאת גרמה לי לזעם ולייאוש. אינני יודע מה עשה בסופו-של-דבר.
    סיפור שלישי, על מי שעשה את השינוי:
    פנה אלי אברך מהשכונה הנ"ל, יש לו בעיה, אולי אני מכיר כאלה שיכולים לייעץ לו (אכן אני מכיר). הבהרה מראש: הוא חרדי לחלוטין, עם כל ה"שמונה בגדים".
    סיפר לי שהחליט שהמערכת בה הוא חי היא עקומה. הוא כבר השלים תעודת בגרות, אפילו עשה שירות צבאי קצרצר, אם כי נזהר להחליף את המדים בטרם נכנס לשכונה (אין חשש לעויינות מצד השכנים, אבל ספסנישט – הוא יקלקל שידוכים לכל המשפחה…). סיים כעת לימודי ראיית-חשבון וחייב לעשות סטאז'. הלך לכמה משרדי רו"ח חילוניים, ענו לו בנימוס שאינו מתאים לאווירת המקום ולסוג לקוחותיהם. הלך למשרד רו"ח חרדי, ענה לו שסטאז'ר חרדי לא בא בחשבון, כי אינו מעוניין שיקום עוד משרד רו"ח חרדי שיתחרה בו בתוך קהילות החרדים (זו תשובה של חרדי שאינו מאמין בקב"ה, רק בחשבון הבנק).
    ובכן, האם מישהו יכול לייעץ לו.
    פניתי לשני מנהלי-כספים שהכרתי מעברי, נדהמו מהבעיה, התשובה זהה: בשביל להתקבל לסטאז' צריך סבלנות, במקרה הזה כנראה צריך הרבה-הרבה סבלנות… לאחר מספר חודשים סיפר לי אותו אברך בשמחה שב"ה ראה ישועות – התקבל לסטאז' אצל רו"ח עם כיפה סרוגה (ר"ל) שקיבל אותו בסבר-פנים יפות.
    מסקנה: לא להמתין עד ש"המערכת" תתעשת – זמן רב חלף עד ש"המערכת" הודתה שסכיני הפלדה המלוטשים של הבעש"ט כשרים לשחיטה שבעתיים יותר מאשר סכינים עקומים העשויים מברזל רך… צריך אומץ ומסירות-נפש אישית כדי לעשות שינוי! היא יותר קשה מאשר מסירות-נפש ללכת לטיש בליל-שבת גשום, או להשכים לותיקין, אבל הרבה יותר קלה מאשר שירות צבאי קרבי (שם מסירות-הנפש היא כפשוטה, אבל הביטוי "מסירות-נפש" עבר זילות בטרמינולוגיה החרדית).
    ובכן, אומץ אישי – "חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלוהינו, וה' יעשה הטוב בעיניו" (דברי הגה"צ יואב בן-צרויה זיע"א – שמו"ב י' י"ב; אשר ביתו היה נקי מגזל ומעריות כמדבר – סנהדרין מ"ט.; והוא הדוגמא העילאית במשנה מכות פ"ב מ"ז לאדם שישראל צריכים לו).

  • ליהודי ישראלי, שינויים יש בכל מיני דברים, למשל אני מכיר יהודי תלמיד חכם שלצורך חיבור ספריו הגיע לראשונה לפני למעלה מ20 שנה עם מחשב נייד לבית המדרש, אז עוד היו כמה פאנטאים אהבלים שמרנים שהתנגדו והשתוללו, השיא היה שאחד המויחים ראה ל"ע טפט עם תמונה של פרחים על המסך כשהנ"ל סגר את המחשב הוא בא אליו במחאה נמרצת והשתולל כמו שור שרואה מטפחת אדומה, התלמיד חכם שתק ולא התייחס, כעבור זמן מה כשיצאו ספריו לאחד הראשונים שהוא הראה את ספריו זה היה למויחה המופרע ואמר לו כשראיתי אותך הבנתי את פירוש הגמרות שנאת עמי ארצות לתלמידי חכמים ועם הארץ הוא חסיד אל תדור בשכונתו, כנ"ל לגבי האינטרנט, וכנ"ל לגבי הנחיות הקורונה. ודווקא לסיום סיפור שמספרים בשם האדמו"ר מסאטמער בעל הדברי יואל, כשהוא מינה את בעל המנחת יצחק לגאב"ד העדה החרדית שהיה מקודב רב במנצ'סטר בקהילה די קרובה לציונות שאלו אותו איך הוא ממנה רב כזה לעדה החרדית הוא ענה קנאי אפשר להיות בין לילה אבל גדול בתורה אורך שנים, הציבור יתרגל להרבה שינויים בחיים איני חייב להזהות עם מה שאתה רוצה שיבוא אבל יש הרבה הרבה מה לשנות ולשפר בציבור החרדי, למשל הגזענות המגעילה ומעמדות הירושות ובכלל כל הנפוטיזם הגרוע ביותר בציבור החרדי, אמר לי סוחר אחד מדוע בעסק שלי אני יכול להכניס בני משפחה ובישיבה שלי לא, עניתי לו עסק זה דבר שאמור להכניס כסף באם בני משפחתך לא יעמדו בתקן תראה להם את הדלת אולי בצורה מכובדת אבל תראה [היו דברים מעולם, דווקא באידיש אומרים מיט משפוחע עסטמען קוגעל] אבל בישיבה ברגע שאתה ממנה בן משפחה שאינו ראוי לא תעיף אותו בכל מצב גם אם הוא יחריב לך את הישיבה [גם בזה היו דברים מעולם] לא שבציבור הלא חרדי הכל בסדר אבל שם יודעים להתלונן [גם בציבור החרדי למדו אבל לא מספיק] אבל בציבור החרדי החונטה כל כך חזקה שרוב בני האדם מפחדים להתלונן

  • אני את עצמי הצלתי לפני כארבע שנים למדתי תואר היום אני בתפקיד חשוב בבנק השכל הישר שלי לפני 4 שנים לא איכזב.(אף שחטפתי ביקורת רבה מהסביבה על הצעד הזה) היום כשכל חבריי האברכים חרדים לגורלם הכלכלי, אני נמצא במקום טוב וגם מהבחינה הרוחנית אני לומד בערב בכולל ככה שאני נהנה משתי העולמות

    • תשמע אין שום צדק ושום מוסריות שאברך שאין לו טעם בלימוד שימשיך בכולל כי זה הסטנדרט והוא חי באשליות שזה יזיק לו לשידוכים [הוכח שלא] אם המטרה היא פרנסה אין בזה שום דבר רע את מה שתוקפים זה בעיקר אם המטר להשתלב בחברה הכללית

  • אני לא מאמין שהמאמר הזה נכתב ב-2021
    הרי כל מי שרוצה ללכת ללימודי תואר הדרך סלולה בפניו
    במגוון מסלולים ומילגות

    יש כיום אלפים אלפים של אנשים שמתפרנסים יפה מאוד אחרי שהשלימו את לימודיהם.

    מה אתם רוצים שר' גרשון יוציא מכתב שמצווה גדולה ללכת ללמוד בטכניון???
    מנסה להבין לאן אתם חותרים???

    • מספיק לי שרב גרשון יוציא מכתב שמותר ללכת לעבוד. זה הכל.
      הוא לא עושה את זה (ולא יעשה, לעולם) בגלל כל הסיבות שהוזכרו מקודם.

  • מאמר נפלא. המובאה בסיום נבואית, הזדהיתי מאוד עם האדם השואף להתחדשות ושיפור

  • אני קורא את המאמר אחרי האסון במירון.
    לרגע חשבתי שעל זה הוא מדבר.
    ובכל זאת האסון רק הוכיח את נכונות הדברים

  • מאמר מאד אמיץ, ואודה על באמת שאני מזדהה עם חלקים רבים מתוכו.
    אבל היות והרב פרקש כותב כאן בשמו המלא,
    נשמח לשמוע ממנו מדוע אינו ממהר לברוח מהספינה בטרם יטבעו, הוא וילדיו.
    כפי הידוע לי מהיכרות קרובה, הרב פרקש מנהל אורח חיים חרדי קלאסי,
    ילדיו לומדים במוסדות חרדיים קלאסיים, וכו' וכו'.
    האם המלך עירום?

  • מאמר יפה מאוד.

    המושגים 'שמרנות' ו'פרוגרסיביות' לא שייך לשיח של בית המדרש אלא יש להשתמש בהם רק לצורך השעה כי אחרת אנחנו שוכחים את המנגינה המיוחדת שעוברת אצלנו בירושה מדור לדור.

    מכל מקום, צריך לזכור ולהפנים. הדור הרביעי של החרדים (בני 10-20) כבר לא יסכימו וגם לא יכולים להיות כלואים בתחום המושב שהמדינה/עסקנים שרטטו עבורם. מדובר בכמות עצומה של נערים וילדים שאין אפשרות למסגר את כולם בישיבות וכוללים. פשוט אין מצב.

    יוזמות כמו נחל חרדי, תיכון חרדי, בי"ס מקצועי חרדי וכדומה הם הכרח המציאות. הנוער החרדי הוא ישראלי נטו. צריך להכיר בעובדה ולדאוג שהוא יישאר ירא שמיים גם מחוץ לכולל.

  • זה שמאשים עשה את החור,
    לא צריך עיון ולא פלפול,
    לא אמרתי שום תגובה כזאת

  • לשימרית.
    רוב רובן של הקצבאות שהציבור החרדי מקבל, הן קצבאות שכולם זכאים להן – גם לא חרדים.
    כך שללא ביטול מדינת הרווחה באופן מלא, לתכנית שלך לא יהיה מספיק השפעה.
    נוסף על כך, כל שינוי שיהיה כן מספיק משפיע, יגרום לציבור החרדי להגיב ע"י כך שהוא ישנה את עצמו בהתאם למציאות החדשה ויתאים את עצמו אליה. שום ציבור, ובטח שלא ציבור חרדי אינו סטטי, הוא מגיב לתמריצים ולמציאות משתנה.
    כך שקשה יהיה לך מאוד לחזות את תוצאות של שינויים שאת רוצה לתכנן.

כתוב תגובה:

נא להזין תוכן בתגובה
חובה למלא שם
נא למלא כתובת אימייל