אין כמו רפורמה משפטית כדי לסוכך על תהליכים שבימים כתיקונם היו יכולים לשמש טריגר לאייטם תקשורתי לוהט. פוליטיקאי טוב יודע לנצל את מסכי העשן הללו ולקדם במעלה המסלול הבירוקרטי מהלכים שאור זרקורים כבדים יגרום להם להישרף.
בשבועות האחרונים נחשפתי לפולמוס המתקיים בעצלתיים סביב התיקון להצעת החוק במקצועות הפרא־רפואיים שהעלו חברי יהדות התורה וש"ס. יוזמה זו מבקשת לאפשר הוראת מקצועות אלו במסגרת הסמינרים של רשת "בית יעקב" ללא צורך בחסות אקדמית, כנהוג היום.
כמו בהרבה סוגיות לאחרונה, המקצועיות הופכת לסוגיה פוליטית. אנשי המקצוע עושים את המקצועיות שברשותם לחניתות וקרדומים לקידום מטרות פוליטיות, והפוליטיקאים מנצלים בתורם את כוחם כדי להילחם באנשי המקצוע
ביסודו של דבר, מדובר ביוזמה ברוכה. כל יוזמה שנועדה להגדיל את האפשרויות לקבל השכלה, שבאמצעותה יוכל עוד מישהו או מישהי לרכוש מקצוע ולהתפרנס בכבוד, מבורכת בעיני. מנגד, לימודים מקצועיים כשמם כן הם, נדרשים להיות מקצועיים. בלי קשר לזהות המקצוע, יש ללמדו ברצינות ובמקצועיות הנדרשת. קביעה זו נכונה לגבי חנווני או חלפן כספים, יועץ משכנתאות או מהנדס תוכנה. על אחת כמה וכמה נדרשת זהירות בכל הנוגע למקצועות העוסקים בחיי אדם.
אם מדובר בטייס המופקד על הגאי המטוס או רופא מנתח, פשרות ועיגולי פינות עלולים לעלות בחיי אדם והם בבחינת פיקוח נפש. המקצועות הפרא־רפואיים אינם תמיד באותה דרגת סיכון, אולם גם הם בבחינת עיסוק ב"חולה שאין בו סכנה", לפחות מבחינה מטפורית. אולי אין לחלל עבורם את השבת, אך חובה לעמוד על המשמר ולדאוג לבניית מסלולי הכשרה תקניים, בפרט במערכי התכנים והפיקוח. רשלנות בתחומים הללו עלולה להיות הרת אסון.
הבעיה היא, שכמו בהרבה סוגיות לאחרונה, המקצועיות הופכת לסוגיה פוליטית. אנשי המקצוע עושים את המקצועיות שברשותם לחניתות וקרדומים לקידום מטרות פוליטיות, והפוליטיקאים מנצלים בתורם את כוחם כדי להילחם באנשי המקצוע. זהו מצב אקוטי שבסופו של דבר יבוא חשבון עם הציבור כולו.
המקצועיות בשרות הפוליטיקה
אם נטה אוזן לרטוריקה של המתנגדים להצעת החוק של המפלגות החרדיות, נתרשם שהקליקה המקצועית היא טלית שכולה תכלת, שהיא מוכנה לקבל את החרדים לתוכה ללא תנאים מוקדמים, ורק עקשותם של החרדים לפסול את האקדמיה בשל דעות קדומות חשוכות גורמת להם לצאת ביוזמות אנטי־מקצועיות. תאור זה רחוק מן האמת.
בסופו של דבר, האקדמיה היא מוסד חינוכי בעל ערכים מסוימים, כפי שחזרו והבהירו כל ראשי האוניברסיטאות בימים האחרונים […] ערכים אלו אינם עולים בקנה אחד, בלשון המעטה, עם הערכים של החינוך החרדי
בתור מי שלמדה באוניברסיטת תל־אביב, במחיצת אשפי האספרסו והחניית הג'יפים, אני יודעת היטב כי מלבד מספר צדיקים בסדום, העין העקומה על הציבור התורני בפרט ועל כל המדיף ריח יהדות בכלל היא משהו מובנה, כמעט תנאי סף בדירקטוריון. ההבדלים, אם קיימים, על פי רוב הם בזווית הגיאומטרית של עקימת העין, וגם הם זעירים במיוחד.
אנשי המל"ג, דיקני האוניברסיטה והרקטורים ברובם הגדול רחוקים מלאהוד את הציבור החרדי, אם להתבטא בעדינות. בימים כתיקונם הם מקפידים מאוד על התקינות הפוליטית המצופה מהם וממעמדם, ויהיה קשה להפיל אותם באמרות מפורשות בגנות הציבור החרדי, אך רוח המפקד די ברורה. הם מוכנים לקבל את החרדים לפי התנאים שלהם בלבד, ואם הם נותנים פה ושם "הקלות", הם עושים זאת בעקמומיות פנים. ראינו זאת בסוגיית לימודים בהפרדה, ובכפייה של בג"ץ להכניס מרצות בקורסים המועברים בקמפוסים המיועדים לגברים חרדיים בלבד.
על התחשבות בניואנסים כמו חתונה או לידה, מאן דכר שמיה. "מי הכריח אותך להתחתן כל כך מוקדם (22) ובאמצע הלימודים?" היתה התשובה שקיבלתי באופן אישי תוך שהובהר לי מדוע יום אחרי השבע ברכות (שבעיקרון גם הם ניתנו לי בחסד ממש ולפנים משורת הדין) הייתי צריכה להמשיך ולנסוע בארבעה אוטובוסים מירושלים להכשרה מעשית בראשון לציון, שלוש שעות לכיוון (התעללות שהיתה יכולה להיחסך בעשר דקות של מחשבה על שיבוץ לפי מרחק). הרי ככלות הכל, לא מדובר בטיול משפחתי של חודשיים למיאמי ביץ', המצדיקים קבלת מועד ד' וה' למבחן (סיפור אמיתי). בסך הכל עוד חרדית שמתחתנת. או יולדת. ושוב יולדת.
כיום שמור הידע המקצועי בידי האקדמיה. מי שמתכחש למציאות הזו לוקה באווילות. אך אותה אקדמיה אינה מוכנה לשחרר אותו. העובדה שהיא רותמת את המקצועיות למאבקים הפוליטיים שלה ומבקשת להדיר את החרדים מאותו ידע מקצועי אינה אמורה לעבור בלא תגובה בעולם מתוקן
זאת כמובן אנקדוטה קטנה, הממחישה בעיקר את המרחק התרבותי והמנטלי. הבעיה האמיתית באקדמיה היא האווירה החילונית והמסרים הפוליטיים והערכיים העוברים באוויר. בסופו של דבר, האקדמיה היא מוסד חינוכי בעל ערכים מסוימים, כפי שחזרו והבהירו כל ראשי האוניברסיטאות בימים האחרונים במכתביהם הפוליטיים (אין דרך אחרת לכנות זאת) בדבר הרפורמה במערכת המשפט. ערכים אלו אינם עולים בקנה אחד, בלשון המעטה, עם הערכים של החינוך החרדי. המרצים מעבירים אידאות שונות לתלמידים, לעתים בצורה סמויה, ולעתים, אם יש חשש שהתלמידים לא הבינו את הרמז, בצורה מפורשת. רק השבוע הכריזה אוניברסיטת תל־אביב שבה למדתי על שבוע "חינוך לדמוקרטיה", שנועד להבהיר לתלמידים כי הערכים שמחנכים אליהם במוסדות החינוך החרדיים הם רעים ומזיקים. מה תעשה תלמידה חרדית שכל רצונה היה ללמוד קלינאות תקשורת, פיזיותרפיה או תזונאות? מדוע היא צריכה לעבור את האינדוקטרינציה הזו?
דא עקא, שכיום הידע המקצועי שמור בידי האקדמיה. מי שמתכחש למציאות הזו לוקה באווילות, אך אותה אקדמיה אינה מוכנה לשחרר אותו. העובדה שהיא רותמת את המקצועיות למאבקים הפוליטיים שלה ומבקשת להדיר את החרדים מאותו ידע מקצועי אינה אמורה לעבור בלא תגובה בעולם מתוקן.
מקצועיות היא האינטרס שלנו
כעת נחזור אלינו. התגובות של חלק מחברי הכנסת החרדים מלמדות שהם חשים מותקפים. קבוצות כוח מסוימות עושות את מה שהן יודעות לעשות הכי טוב: לקחת את המומחיות המקצועית ולעשות אותה כלי לניגוח פוליטי. אני בהחלט מבינה ללבם של חברי הכנסת. כשמתנגחים באופן לא ענייני זה מרתיח.
כאשר המקצועי הופך לפוליטי, נוצרת סכנה אחרת, חמורה לא פחות. הסכנה היא שהדרג הפוליטי ישיב מלחמה שערה, וינסה לנטרל ולסרס את הגופים המקצועיים. בכך, במקום לעשות תיקון של המצב הקיים, שהידע המקצועי שמור אצל קליקה קטנה וסגורה, אנו עלולים להגיע לחורבן
אולם כאשר המקצועי הופך לפוליטי, נוצרת סכנה אחרת, חמורה לא פחות. הסכנה היא שהדרג הפוליטי ישיב מלחמה שערה, וינסה לנטרל ולסרס את הגופים המקצועיים. בכך, במקום לעשות תיקון של המצב הקיים, שהידע המקצועי שמור אצל קליקה קטנה וסגורה, אנו עלולים להגיע לחורבן: התחום ייפרץ לחלוטין, והמקצועיות כולה תרד לטמיון.
במקום לשחק לידי הגורמים המקצועיים העוינים את היוזמה החרדית, המבקשים להראות שאיננו מסוגלים לעשות אף דבר כמו שצריך, אני ממליצה ליטול את החנית לידינו. יש אתגרים מורכבים מאוד בהוראת המקצועות הפרא־רפואיים, שאם לא ייתנו עליהם את הדעת, היוזמה הזו, שבעיני היא ברוכה כאמור, תיכשל.
כשמדובר במקצועות פרא־רפואיים, זיהוי המהמורות העלולות להיווצר והתוויית פתרונות הולמים הם חובה קדושה, לא פחות מהצורך למצוא ערוצי פרנסה נוספים. להתעלם מדרישות־סף מקצועיות שיעניקו למהלך גושפנקא מערכתית, בטענה שאנחנו לא חייבים להוכיח שום דבר לאף אחד ושתמות השפיות, היא שער עצמי מפואר במיוחד. חבל שנהיה בגדר בא לברך ונמצא מקלל.
אסור לוותר על הרגולטור
הצעת החוק נותנת את הדעת על הקף השעות הנדרש, ומדגישה שמוסד יוכל להעניק תעודה רק אם מסלול הלמידה יהיה שווה בהקף השעות לסך השעות הקיים בלימודי תואר ראשון. זה בהחלט נהדר. אמנם הארכת זמן הלימודים לשלוש שנות לימוד וחצי במקום שנתיים כנהוג בסמינר מזקיקה יכולות גישור זניחות יחסית, אך עם זאת הקף השעות לא נועד רק לשמש בסיס השוואתי שיאפשר לומר 'הנה זה כמו תואר'.
כפי שנזכר במאמר של אורית ג'ושוע, חלק מהתכנים הנלמדים עלולים לאתגר את האוירה שמבקש להנחיל כיום החינוך בין כתלי הסמינר. חומרי הלימוד במקצועות המדוברים, מי יותר ומי פחות, נוגעים באנטומיה, מיניות פלילית ותסביכים רגשיים מסוגים שהצניעות יפה להן. מלבד זאת, מקצועות אלו דורשים מלבד הידע המקצועי גם כללי אתיקה נוקשים, שאינם נהוגים בהכרח בחיי היומיום במגזר.
כל אלו דורשים לפתח את תכנית הלימודים באופן המקצועי ביותר. כלומר, במקביל לתהליך החקיקתי, המכשיר את חוקיות המהלך, יש צורך לקיים דיונים רציניים על אופני היישום שלו. וזה לא פשוט.
בפן הרגולטורי, יש צורך בהקמת מערך מבקר בעל שיניים אשר יפקח על כשירות התהליך הדידקטי המתפתח ויעמיד מסד תנאי־סף המקבילים למערך האקדמי, תוך שהוא אמון על טיב התכנים, אופי ההכשרות, הקף הסילבוסים וכל שאר הטייטלים הנחוצים ליצור מערכת איכותית ומקצועית להוראת מקצוע פרא־רפואי. גוף זה אמור לוודא שאכן כלל הרכיבים מקבלים את מקומם כיאה לממסד מקצועי, לא פחות מבכל גוף אקדמי.
זוהי בעיני הבטן הרכה של המהלך, עקב אכילס של כל היוזמה הזו. בה טמון המפתח להצלחה או לכישלון. תמיד אפשר לקבץ חבורה עליזה של אנשי שלומנו, לטעון שהמקצועיות היא נר לרגליהם, ולהעלות 'מינהל', ו'ועדה מייעצת' על ראש שמחתנו. בסך הכל מדובר בשטעלע טוב, פרנוסע לא רעה בכלל יחסית לחבר'ה בבית הכנסת, ומה לנו להלין על עיסוקם של יהודים.
אסור לחברי הכנסת ליפול בפח ולחשוב שטובת הציבור היא לעשות קומבינה חקיקתית שתכשיר לימודים פסידו־מקצועיים. טובת הציבור היא להכפיף את המהלך לרגולציה מחמירה, שתוודא שלא נעשים כל קיצורי דרך בלימודי המקצוע
אך היות שאני מאמינה שטובת ציבור שולחיהם היא העומדת לנגד עיניהם של חברי הכנסת החרדיים, אין מנוס מלהתריע בשער. הפיתוי להקים ועדה 'מקצועית' שתשמש חותמת לכל המהלך הוא חזק מדי. מדוע שהפוליטיקאי ימנה מישהו שיגביל אותו? זאת במיוחד אם הוא מרגיש שהגורמים המקצועיים עוינים אותו מסיבות לא מקצועיות… אולם זו תהיה טעות חמורה. רגולטור חזק הוא אינטרס שלנו, של הציבור החרדי ושל הציבור כולו. אסור לחברי הכנסת ליפול בפח ולחשוב שטובת הציבור היא לעשות קומבינה חקיקתית שתכשיר לימודים פסידו־מקצועיים. טובת הציבור היא להכפיף את המהלך לרגולציה מחמירה, שתוודא שלא נעשים כל קיצורי דרך בלימודי המקצוע.
כשמטפלות פרא־רפואיות מדברות על החשש מפני איבוד המקצועיות וזילות התחום, הן למעשה מתכוונות להקמתו של גוף רגולטורי לא רציני, שידשדש בביצה הפנים־מגזרית וייטול חלק בסבך אינטרסים פרי אנ"ש, תחת האינטרס הציבורי החורט על דגלו את המקצועיות.
בהקשר זה, כשם שאנו זועקים על השופטים הממנים את עצמם ויוצרים גילדה אינסופית, בבחינת נאה דורש נאה מקיים, מומלץ שהגוף הרגולטורי שבידו הכוח (שלא לומר החובה) להחליט החלטות כואבות, כואבות למנהלי הסמינרים, כואבות לבעלי אינטרסים, לא יהיה מורכב ממי שיצטרך למחרת להכניס את הבת שלו לסמינר שעליו הוא מופקד.
יש צורך בגוף מקצועי, בלתי תלוי, שאינו עוין את הרעיון שהסמינרים ילמדו את המקצועות הללו, אך גם אינו בעל עניין בסיפור. מי שיאייש את כסאות הוועדה המייעצת והמינהל המופקדים על ניהול ההליך וטיבו יצטרכו להכריע בין צנזור תכנים לבין נפילת קווי הטלפון של משמרות הצניעות מרוב עומס, בין סרוס המקצועיות לבין מה יגידו עליהם בשטעטל. עלינו לוודא אפוא שאותם חברי ועדה יתעדפו את המקצועיות על פני הקהילתיות, ללא מורא וללא משוא פנים.
***
הפוליטיקה החרדית נמצאת בנקודת זמן זוהרת למדי, בתקופה של שינויים היסטוריים, מרחיקי לכת, טקטוניים. החברים החרדים במליאת המשכן ייזכרו אולי לדורות כמי שהחזיקו באצבעותיהם את קולמוס הזמן וכתבו את השינויים הדרמטיים הללו בדפי ההיסטוריה.
גם בנושא הזה. שמו בידכם את היכולת לבחור אם על היוזמה שהגיתם ייאמר ברוך או ארור. האם הצלחתה תהיה נחלת הצלחתו של הציבור ששלח אתכם בפרט ושל העם היושב בציון בכלל, או היא תהיה לעוד קרדום בידיהם של קבוצת בעלי כוח אינטרסנטיים.
ובדבר הגורמים המקצועיים הנאבקים בחוק, בידיכם היכולת להחליט על מה המאבק נסוב. האם זו מלחמתם האווילית של אנשים קטנים המתנצחים בשאלה מי יעשה יותר כסף מהצורך של נשים חרדיות להתפרנס, או זהו מאבק אמיתי בין כוחות המנסים לנכס את מקצועיות הענף לבין האומרים להם: תבינו, המקצועיות היא מאנ"ש…
תמונה: Bigstock
בתור קלינאית תקשורת, אני ממש מוטרדת מהצעת חוק החדשה של החברי הכנסת החרדים, המקצוע הזה מצריך מקצועיות רבה, כמו רופא, אם השוק יתמלא במטפלים לא מקצועיים, הדבר יפגע בהתקדמות של הילדים שלנו, ובתור אחת שלמדה בסמינר אני מודעת לכך שהדגל של הסמינר הוא לא בהכרח המקצועיות אלא יותר לימוד בשביל שנוכל לפרנס בית של תורה, (למדתי חינוך מיוחד, ואין לתאר את חוסר הרצינות שאפפה את הלימודים, החל מהמבחנים והנכוחות בשיעורים…)
נקודה חשובה שחגית העלתה היא שצריך גוף חיצוני שלא קשור לפוליטיקה שיהיה אחראי על מהלך כזה, גוף שאינו משרת את הפוליטיאים החרדים אלא את הציבור, ובמקרה הזה שמעתי שרוצים לתת למנכ"ל משרד הבריאות לקבוע את הפרמטרים של הלימודים, זה כמו לתת לחתול לשמור על החלב, משרד הבריאות תמיד נמצא או בידי יהדות התורה או שס ( וסליחה מראש מהפוליטאים, אני בשונה מחגית יודעת שהפוליטיקה וריצוי מנהלי הסמינרים חשובה להם יותר מהמקצועיות, עיין למשל ערך מס על השתייה המתוקה, או ועדת חקירה לאירוע מירון, ויש עוד דגומאות לעניין הזה)
בכל אופן תודה חגית קופמן שהעלאת את הסוגיא הכואבת הזו לסדר היום
ההשוואה לתחושות מלימודי החינוך המיוחד לא נכונה בדיוק מהאמור בכתבה. מה שברור לכולנו על הרצינות והאחריות בלימודי מקצועות הבריאות הוא ברור ומודע גם למנהלי הסמינרים ולפולטיקאים שמלווים.
לא הרי בת שלומדת חינוך מיוחד כשרוב הכיתה לא תהיינה מורות בפועל (אתגר בפני עצמו של הסמינרים) כהרי מגמה של קלינאות תקשורת. זה ברור לכל מי שמטפל בעניין, למעט קלינאיות ותיקות חרדיות שלא נותנות את האמון.
שוחחתי עם 2 מנהלי סמינרים, כשאחד מהם הוא גם בהנהלת איגוד הסמינרים וזה ברור להם וחשוב להם בדיוק כמו שזה חשוב לכותבת הנכבדה (שכתבה טוב מאוד) ולכולם. ואגב, גם ברור לכל הנוגעים בדבר שצריך רגולטור מקצועי.
יגיע יום ויעדיפו מקצועית את קלינאיות התקשורת ממסלולי הסמינרים בדיוק כפי שיש במגמה של ראיית חשבון וכפי שיש בתוכנה וכו
כמו שהרגשת האפליה והדחיה של הציבור החרדי עמוקה ואמיתית, כך הרצון לרצות מי שמבזה מקצועיות אמיתית בנימוק של "יראת שמיים" מזוייפת, ראוי להידחות ללא היסוס. מי שייפגע מזה יותר מהאחרים אלו הלומדות שבאמת מחפשות פרנסה ברווחה למשפחות שהן עתידות להקים, בע"ה. הציבור ילמד מהר מאד ש"המטפלות" הללו, למעשה, אינן מטפלות ולא ייעזר בהן. למעשה, הפוליטיקה של מנהלי ומנהלות הסימינרים, תעצים את מתנגדי החרדים ותתן להם קרדום נוסף כדי ל"הוכיח" מדוע אי אפשר להוציא את הנחלת ההשכלה מידם. חבל שהשכל הישר לא פועל כאן. זה יהיה "אסון מירון" חינוכי ומקצועי. אסור שזה יהיה.
מי שיפגע אלו האוכלוסיות שחיות בעוני. בוגרות הסמינר ישתלבו בשרות הציבורי שיכריחו אותו לקבלן והגבירים, אלו ישלחו את ילדיהם למטפלות בוגרות האונברסיטאות. בקיצור. שוב דופקים את העניים.
אין ספק שנדרש רמה מקצועית.
אך חשוב שנזכור
הכותבות של המאמרים אינן המדד הנכון של מקצועיות ומבלי להכיר אותם כלל ומבלי לשפוט אותם. ואסביר מדוע
מי שלמדה במקומות אלו , דהיינו במקומות חילוניים אינה רואה את החיים החרדיים באותו מבט שלנו.
הלימודים באוניברסיטאות ברובן הם לימודי תאוריה משעממים . המון שטויות שעבר עליהם הכלח.
שיטות שכבר מזמן אינם רלוונטיות. כפירה ומריחת זמן.
לכן לבוא ולהגיד שאצלם יש את הידע זה קישקוש במיץ.
להפך
אצלינו הלימודים מזוקקים רק מה שצריך לדעת ולא יותר.
איני יודע איפה למדה הכותבת ובאיזה סמינר מחפפים אבל כמו בכל מקום יש יותר ויש פחות
לאמסתם רודפים אחרי הבנות החרדיות ולא רק בגלל מוסר העבודה אלא בגלל החומר המזוקק.
אין לי ספק שאם הסמינרים החרדיים יקחו את המקצעות הפרא רפואים ויעשו את ההתאמה למגזר. המטפלות שלנו לא תהיינה פחות טובות אלא להפך.
טהורות יותר . נקיות יותר. מקצועיות יותר.
כקלינאית תקשורת אני רוצה לשאול מאיפה הביטחון המלא להחליט שמקצועות שנלמדים מיותרים? האם את יודע בכלל מה מלמדים בחוגים האלו? פסיכולוגיה, אנטומיה, פיזיולוגיה נוירולוגיה ועוד הם חלק הכרחי מהיכולת להיות מטפלת מקצועית ולקבל החלטות בזמן אמת
אודה שהתגובה הזו גרמה לי להלם.
איזו יהירות וזחיחות נדרשת מבלי לבקר באוניברסיטה פעם אחת (!) כדי לקבוע שלומדים שם המון תאוריה, שטויות במיץ, שיטות לא רלוונטיות שכבר אבד עליהן הכלח. כפירה ומריחת זמן.
סליחה אדון נכבד, מה רמת ההשכלה של כבודו בנוגע למקצועות פארארפואיים?
האם כבודו יודע מה הידע הנדרש? מהו המקצוע בכלל? במי מטפלים או איך מאבחנים?
קצת צניעות וענווה לא תזיק.
ומאיפה הבאת שרודפים אחרי בנות חרדיות? לצערי אני לא רואה דבר כזה בשטח.
מטפלת לא צריכה להיות טהורה ונקייה, להפך, היא צריכה להכיר את כל הבעיות והדברים שהיא הולכת לפגוש כדי לדעת לטפל בהם, וכן, זה בדרך כלל דברים לא 'טהורים' או 'נקיים'…
המאסה הגדולה של המנגדות לחוק ומביעות חוסר אמון במערכת הסמינרים ליכולת להכשיר באופן מלא ומקצועי בתחום של מקצועות הבריאות הן דווקא בוגרות סמינרים שמכירות את המערכת מבפנים.
היטיבה הכותבת לדבר על הצורך בבקרה מקצועית חיצונית ניטרלית, האם קיים מענה כזה??
לא נכון.
המאסה המתנגדת לחוק הן נשים משלנו שהלכו לרעות ולראות בשדות זרים.
יש נחיתות חרדית ששמה בחוץ יותר מקצועי.
וזה לא נכון
אצלינו זה הרבה יותר מזוקק ומקצועי
ללא כל הזוהמה שיש אצלהם
ללא כל המריחת זמן שיש בעולם בחוץ.
1. חזקו ואימצו
2. האמת היא איפה שהוא באמצע
3. ניתן לייבא הוראה מקצועית מחו"ל יהודים טובים יותר
4. הציבור החרדי נדרש להפנים , כי ניהול המדינה יעבור ליהודים ולא לערב רב, ועל זה המאבק כאילו רפורמה משפטית
5. עוד מימי הביניים , הגילדות נוצרו כדי למנוע כניסת לא רצויים
6. על החרדים להתעלם מהם ולהתמלא גאווה יהודית
7. החרדים והחרדיות נדרשים לחשוב על נטילת החנית
ליבי ליבי על הכותבות המוכשרות שמפחדות שתהיה להן תחרות, יחד עם אותן שלא מפרגנות [למה אני הייתי צריכה ללמוד באוניברסיטת ת"א בתנאים קשים וההיא תלמד את זה בסמינר לא פר..]
בטח לא הזדקקת לשירותי טיפול פרא רפואי. כי אם היית, בטח היה חשוב לך להגיע למישהי שלמדה מספיק שנים, ועברה מספיק שעות הכשרה כדי לטפל. כרגע אתה חושב שאני מפחדת מתחרות. אז מעבר לכך שברמה האמונית אני מאמינה באמונה שלמה שאף אדם בעולם לא יקבע מה תהיה הפרנסה שלי, מה שיקרה בפועל זה שבמגזר הציבורי יקבלו טיפול סוג ד׳, וכל המטופלים שניזוקו יעמדו בתור לקליניקות של קלינאיות אמיתיות. מי שיפסיד שוב יהיה המיצב הסוציו אקונומי הנמוך, שלא ידע להעריך את איכות הטיפול ויתקשה לצמצם פערים התפתחותיים.
אולי נקרא לילד בשמו, המדעיות היא חיונית, זה שיש מדענים דתיים זה לא משנה את האופי של המדע.
ואם אתם רוצים מדע דתי, תתיעצו עם החילף עומר ששרף את הספריה של אלכסנדריה.
יש סטנדרטים בין לאומיים מאד ברורים לגבי המקצועות הפרא רפואיים. בכל מקום בעולם לומדים רפואה ומקצועות פרא רפואיים באקדמיה ובפיקוח הרשויות להשכלה גבוהה.
יש כבר פלטפורמה קיימת של אקדמיה חרדית ומפוקחת. מי שלא מתאים לו ללמוד אנטומיה וכו יוותר על לימודי רפואה או לימודים פרא רפואיים ויעבוד במקצועות אחרים. אין שום סיבה שהסטנדרטים פה יהיו נמוכים ושירותי הבריאות והרפואה יותאמו למי שרוצה ללמוד ולא לרמת המקצועיות הנדרשת. לא ברור למה חברי הכנסת ככ מתנגדים לפיקוח של המל"ג בלימודים בסמינרים.
שלןם משה פרץ,
מאחלת לך שאף אחד מבני משפחתך לא יזדקק ח"ו לאנשי פרא רפואי בבתי החולים.
אבל אם תבקר במחלקות השיקום
תבין קצת יותר את מהות מקצועות הבריאות
ואולי נוכל לנהל דיון מסודר.
אתם לא תאמינו אבל דווקא החרדים שמטפלים בחרדים אינם יודעים להשתמש בתורה ככלי טיפול ואף מצהירים שאין קשר בין התורה לטיפול. בורות עצומה שמלמדת מה הרמה התורנית-אמונית של כל אלו. בנוסף, מטפלים אלו עושקים את המטופלים החרדיים אשר גם ככה כורעים תחת הנטל הכלכלי. ביחוד אלו עם הקליניקות הפרטיות. להזכירכם שהפוך בה והפוך בה וכולא בה. לכו לתורה ותשחחרו אותנו מפרויד וכל חולי הנפש הדומים לו.
במחילה, אבל איזה רפש. אתה מעיז להאשים מטפלות ומטפלים שעמלו במשך שנים על מנת להגיע למעמדם בעשיקת הציבור? מישהו מכריח את המטופל להגיע אל מכוני הטיפול או הקליניקות? אתה יודע מה צריך לעבור בשביל קלינאית או מטפלת רגשית או מרפאה בעיסוק בשביל שהיא תפתח קליניקה? למה לא, תתבע אותם על זה שהם אינם מעמידים את עצמם לרשות הציבור הכורע תחת הנטל הכלכלי. מה הם, קמחא דפסחא? אולי גם להם יש נטל כלכלי!!?
כל אחד מנסה לפרנס ועושה את המירב בשביל כך. תתבייש לך על שאתה מלין באנשים שמקדישים את חייהם בשביל לפתור בעיות של אנשים, וכן, גם לפרנס את בתיהם. לא מתאים לך, אל תבוא. אף אחד לא מכריח אותך. וודאי שלא עושק אותך.
הייתי מגיב גם על השטויות שכתבת בתחילת דבריך, אבל במטותא, אני צריך להמשיך 'לעשוק' אנשים בשביל להביא לחם הביתה.
אני מסכימה שצריכה להיות למידה באופן מעמיק על מנת לרכוש מקצועות פרא רפואיים .
אבל אני חושבת שאם מכללות לחינוך יבנו תוכנית מאושרת ע״י המל״ג ועמידה בכל האישורים הנדרשים.
יש מקום לחשיבה מחודשת וכן לאפשר למידה במכללות לחינוך ואולי כך נוכל לצמצם את התורים הארוכים, ילד לא יכול לחכות כשנה ויותר לאבחון ולטיפול.
לא לכולם יש תקציב לשלם לטיפולים פרטיים.
אני מכירה קלינאיות מעולות מבחינה מקצועית שבעבר למדו במכללת אורות והתמקצעו במרפאות
די לסחבת ! אפשרו ליותר ילדים לקבל טיפולים הכרחיים להתפתחותם.
סליחה, אבל תגובות מהזן הזה מלמדות על בורות בתחום.
אין כל קשר בין הוראה למקצועות הפרא רפואיים!
מה הקשר לשלב בינם לבין לימודי הוראה?
זה לימודים פרא רפואיים-משמע, קרובים לרפואה
ובהקשר הכלכלי, אתם יורים על הקרבן!
נכון התורים מטורפים אבל כל זה מכיוון שהתשלום בשירות הציבורי הוא קרוב לשכר מינימום! עובדה שבזה להשכלה ולמאמצים של המטפלים.
אי לכך הסקטור הפרא רפואי מעדיף שלא לעבוד שם, ברור שהם יעברו למגזר הפרטי. שיפור התנאים, הכרה וכבוד למאמצי המטפלים במגזר הציבורי יביאו מטפלים אליו ויקצצו את התורים.
עד אז כן, אנחנו נעבוד במגזר הפרטי, אמנם אני מטפלת, ובחרתי במקצוע שבמסגרתו אנו עוזרות לאנשים במקומות הקשים שלהם
אבל יש לנו משפחה לפרנס
ואנחנו לא ארגון חסד!
ועצם המחשבה התמימה שאכן הסמינרים ילמדו חלק מקורסי הבסיס ממש
משעשת אותי,
זה חוק גרוע שדבר ראשון יפגע באוכלוסיות המוחלשות שיאלצו להסתפק בטיפול לא מקצועי שיכול להזיק ולא למצות פוטנציאל.
האלה משנלר\נאות אפקה-אה…. הם יקבלו טיפול סופר מקצועי ממטפלת במגזר הפרטי….
אתם כל הזועקי חמס על התעריפים במגזר הפרטי-אתם הראשונים להיפגע
כתבה רצינית וצודקת. מי שמלגלג ומוכן לוותר על חלק מהחומר בטענה שהוא מיותר אז הוא לא מבין כלום. בבקשה שיתנסה וישלח את הילדים שלו למטפלת חסרת ידע רציני ואחרי שישלם מיטב כספו וה'טיפול' יסתיים בכישלון – נראה מה יגיד אז. אני בעד מקצועיות ללא פשרות בחסות ועדה רצינית על מנת שכל אחת תוכל לצאת לעבוד בכל מקום במקצועיות וידע עשיר ומלא. הגיע הזמן שהציבור החרדי יפסיק לעשות 'קיצורי דרך' על חשבון הבריאות הנפשית והגופנית שלו.
מאמר נכון ביותר למעט העובדה שהסמינרים לא מתאימים לספק את ההכשרה המקצועית המתבקשת בציבור.
אנשי הוראה שמקבלים משכורת מהסמינר ומלמדים בין כתליו, יוכלו להעביר תכנים אקדמיים? אני בספק.
תלמידות בנות 18-20 הן הקהל המתאים ללימודי טיפול? אני בספק גדול.
מה שנדרש הוא גוף מקצועי- מעין אקדמיה חרדית- שמנהליו ועובדיו יהיו אנשי מקצוע , המקצוענים ביותר בתחום הטיפול, אשר השקפתם הינה מפוכחת ויודעים שיראת שמיים ועבודת ה' אינה סותרת טיפול איכותי אלא להיפך מעניקה לו תכלית וטעם!
שימו לב שמטפל עם השקפה לא ברורה- אין לו לאן להוביל את המטופל! איך הוא מגדיר אושר? איך הוא מגדיר רווחה אישית? איך הוא תופס את תפקידו של האדם בעולם, את מושג ההורות, את תכליתם של ייסורים?
מטפל עם השקפה נכונה, בעזרת הכלים הטיפוליים שלו, יכול להוביל את המטופל לאושר ולרווחה כפי שהתורה רואה אותם, וזה מה שהציבור החרדי צריך (בשביל אושר ורווחה כפי שהעולם המערבי רואה אותם, יש די והותר מטפלים חילוניים),
ולכן מה שנדרש זה גוף חרדי מעין-אקדמי שיקדם את עולם הטיפול החרדי, ואת גישת השימוש בכלים הטיפוליים המקצועיים לטובת חוויית ריפוי איתנה שאינה חולפת.
בהצלחה!
חייבת להגיב לגבי נקודה אחת-
התנאים והזכאות להחסרת ימים אחרי לידה או חתונה – הם כלליים של אוניברסיטת תל אביב, אין שום דבר אישי נגד חרדיות וחבל להתבכיין סתם על דברים לא נכונים.
הכללים הם קשוחים, מאד מאד מאד. וכל מי שנכנסה ללימודים – ידעה מראש על הכללים האלו ובכל זאת בחרה להשקיע בלימודים.
ועם כל הקושי – הכללים האלה צודקים!, את רוצה ללכת לרופא שהפסיד חצי סמסטר כי היה חולה? לרופאה שהפסידה חצי קורס קריטי כי ילדה במהלך הלימודים? בחרנו ללמוד לימודים ארוכים, קשים, ודורשים נוכחות, אבל הנוכחות היא הכרחית בשביל לעמוד בדרישות המקצוע.
היו לי בנות בכיתה שילדו ובחרו להישאר שנה כדי שתהיה להן חופשת לידה נורמלית. בחירה הגיונית.
אי אפשר גם לרצות לקבל תעודה של מטפלת וגם להפסיד תקופות ארוכות של לימודים (מסיבות מוצדקות!!). כל אחת שבחרה לשלב בין לימודים לנישואין וילודה – ידעה בדיוק מה היא בוחרת ולקחה על זה אחריות.
חבל להתבכיין ולהכניס טיעון לא עניני. אין פה שום דבר אישי נגד חרדיות.
כדי שמקצועות הטיפול יהיו ברמה מקצועית טובה הם צריכים לכלול התייחסות לנושאים כמו אלימות במשפחה ופגיעות מיניות. איך הסמינרים יכילו את זה?
תרשה לי לגלות לך סוד: הם לא יכילו את זה.
וגם לא נושאים כמו: בעיות פסיכוטיות (קצת עלול לגרום לאנשים לחשוב שוב על כל מיני נבואות וחזיונות של אחרים)
בעיות כמו OCD (החמרות בדת הן לא אובססיה! אף פעם!!!)
בעיות אישיות שונות וכל מה שלא יראה להם.
אולי עדיף כבר ללמד אותם לנגן בגיטרה וזהו
אנשים פשוט צריכים להבין שפגיעה נפשית הרבה יותר חמורה מפגיעה פיזית!!!