לקראת "הלכה ירוקה"

מאמר תגובה ל"מה חובתנו כלפי הבריאה?"

ריבוי המקורות התורניים בנושא אחריות סביבתית אינו מביא את הציבור התורני לפעול בעניין. הסיבה לכך היא מתודה שגויה של המעוררים לנושא: הם משתמשים בשפת האגדה במקום לרתום לכך את השיח ההלכתי.

א' חשוון תשפ"ב

הרב בניהו טבילה מציג במאמרו בסיס הגותי תורני לחשיבה סביבתית יהודית. בכך הוא ממשיך מלאכתם של קודמיו, רבנים ואנשי אקדמיה, שהצביעו על מקורות תורניים לא מעטים כבסיס לחשיבה בנושא, כפרקי הבריאה בספר בראשית ומדרשי חז"ל שם, ובראשם המדרש המפורסם: שָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן, נְטָלוֹ וְהֶחֱזִירוֹ עַל כָּל אִילָנֵי גַּן עֵדֶן, וְאָמַר לוֹ, רְאֵה מַעֲשַׂי כַּמָּה נָאִים וּמְשֻׁבָּחִין הֵן, וְכָל מַה שֶּׁבָּרָאתִי בִּשְׁבִילְךָ בָּרָאתִי, תֵּן דַּעְתְּךָ שֶׁלֹא תְקַלְקֵל וְתַחֲרִיב אֶת עוֹלָמִי, שֶׁאִם קִלְקַלְתָּ אֵין מִי שֶׁיְתַקֵּן אַחֲרֶיךָ.[1] מצוות רבות משמשות מצע לאתיקה סביבתית, דוגמת השמיטה וטעמיה,[2] שבת, כלאים, שילוח הקן,[3] איסור צער בעלי חיים,[4] איסור בל תשחית,[5] המצוה לתקן מקום להיפנות בו,[6] חובת הרחקת מפגעי אוויר, ריח רע ועוד מהעיר,[7] איסור גידול בהמה דקה בארץ ישראל,[8] "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם",[9] איסור זיהום מקורות המים,[10] חובת הסתפקות במועט וכיבוש היצר,[11] חובת הדאגה לדורות הבאים (מדרש עץ החרוב),[12] חובת השמירה על רשות הרבים[13] וכן מובאות רבות מדברי הנביאים וממדרשי חז"ל וציטוטים מהוגים שונים.

שורש הכשל בעידוד אחריות סביבתית אצל הציבור הדתי טמון במתודה. הרבנים וההוגים הדתיים התומכים בעשייה סביבתית מבססים את החובה לעשייה זו על דברי אגדה. […] כאן נמצאת הטעות. מה שדרוש לנו הוא הלכות סביבה, לא דרשות נאות על חובת שמירתה

על אף המקורות הללו, וכפי שהצביע גם הרב טבילה במאמרו, לא התפתחה בעולם התורה החרדי (וגם הדתי) הגות מסודרת ומחייבת בעניין זה, ומשכך איננו רואים התגייסות גבוהה לעשייה סביבתית בקרבנו.

ניתן להצביע על חסמים אחדים שבגינם טרם התגבשה הגות סביבתית רבנית (את חלקם ציין הרב טבילה במאמרו), ובכללם הניכור הסביבתי שהתפתח כתוצאה מהגלות,[14] תהליכי עיור שעברה החברה הדתית,[15] אתגרים אחרים הדוחקים את העיסוק בסוגיות הסביבתיות,[16] רתיעה מגישות של אקולוגיה עמוקה וביוצנטריות קיצוניות[17] ורתיעה מהיהדות הרפורמית ומרעיון 'תיקון העולם' של התנועה, שדילל אלפי שנים של עשייה ואמונה יהודית לכדי דת מעורפלת של צדק חברתי וסביבתי.[18]

במישור הרעיוני, האמונה ב"השגחה", בייחוד לפי הפרשנות הרווחת למושג בעולם הישיבות, עלולה להביא את האדם לתחושה שאין לו אחריות כלפי הסביבה. לפי תפיסה זו, הטבע כולו, על חוקיו ותופעותיו, הוא 'פרגוד' בפני ההנהגה האלוקית. המשמעות של "הכל משמים" היא שהשגחת הא-ל בעולם היא נסית, וה"השתדלות" של האדם אינה מכוונת לתוצאתה הטבעית לכאורה, אלא היא חובה שהא-ל ציווה כדי לקשר בין קבלת הברכה מאת הא-ל לפעולות האדם, באופן שיאפשר הסתרת פעולותיו מאחורי פרגוד חוקי הטבע.[19] תפיסה זו מצמצמת מאוד את יכולתו של האדם להשפיע על העולם בעזרת פעולותיו הטבעיות, ומאידך גיסא מרחיבה מאוד את יכולתו להשפיע על העולם באמצעות עבודתו הרוחנית. לתפיסה זו, אין חובת השתדלות ביחס לעניינים גלובליים כגון שינויי האקלים הכלל עולמיים, ואין צורך לפעול לתיקונם.

 

דרושה הלכה – לא אגדה

בכל ההסברים האלו יש כנראה מידה מסוימת של היגיון. אולם אין בהם די. באותה מידה, בכל אחד מהמקורות התורניים המוזכרים יש כוח לא מבוטל לעורר ולהמריץ לאחריות סביבתית. מדוע אפוא גוברים החסמים על התמריצים? ברצוני להציע כי שורש הכשל בעידוד לאחריות סביבתית אצל הציבור הדתי טמון במתודה. הרבנים וההוגים הדתיים התומכים בעשייה סביבתית מבססים את החובה לעשייה זו על דברי אגדה – על דרשת טעמי המצוות, או על מדרשים יפים ופסוקים נאים שהם מלקטים מאוצרות הרוח האינסופיים שבארון הספרים היהודי. כאן נעוצה הטעות. מה שדרוש לנו הוא הלכות סביבה, לא דרשות נאות על חובת שמירתה.

ראשית, "שערי דרוש לא ננעלו". בתוך אלפיים שנות הגות יהודית כתובה ניתן למצוא רעיונות סותרים והפוכים. ווייט (White) ראה בסיפור המקרא בסיס להתפתחותה של התרבות המערבית האנתרופוצנטרית,[20] וניתן למצוא סימוכין לדבריו בדברי הרמב"ן בסיפור הבריאה.[21] מי שמאוד חפץ, לא מן הנמנע שיוכל להתלות בכך, לכל הפחות כדי למתן במעט התפתחותה של הגות סביבתית יהודית.

העמוד שעליו עומד העולם היהודי אינו האגדה אלא ההלכה. אם אנו רוצים לקדם התנהגות ואפילו ערך מסוים, עלינו לעשות זאת באמצעות שיח הלכתי

כיוצא בו, המצוות שהוזכרו לעיל שימשו בסיס רעיוני לערכים סביבתיים באמצעות דרשת טעמיהן. לאור העובדה שטעמי המצוות חסרים מן הספר וניתנו ביד פרשני המקרא, הרי שמי שבכל זאת יתעקש, יוכל להצביע על טעמים אחרים שנכתבו על ידי פרשנים שונים, שאינם מצביעים על ערכים סביבתיים. הלכה למעשה, "לא דרשינן טעמא דקרא", כדברי רבי יהודה. טעמי המצוות אינן יכולים לשמש בסיס לעשייה הלכתית מחייבת.

העמוד שעליו עומד העולם היהודי אינו האגדה אלא ההלכה. אם אנו רוצים לקדם התנהגות או ערך מסוים, עלינו לעשות זאת באמצעות שיח הלכתי. ההלכה היא הזירה שבה מתרחשת הפעילות הדתית על התמורות והשינויים המביאים לידי מעשה. פרופ' ישעיהו לייבוביץ עמד על כך שבין הוגי הדעות היהודיים לאורך הדורות נמצא מחלוקות חריפות אפילו ביחס לשורשי אמונת הייחוד, עד כי לפי האחד נחשב האחר כופר בעיקר. על אף זאת, העניין המשותף אשר מכניס את כלל הוגי הדעות הללו תחת קורת גג אחת, הוא המחויבות הבלתי מתפשרת לקיום המצוות המעשיות, הבאה לידי ביטוי בהלכה.[22]

רוב המקורות שהוצעו על ידי כותבים שונים כבסיס לחשיבה יהודית סביבתית הם מקורות של דברי דרש והגות. השפעתן על השיח ההלכתי אינה מחייבת. מעט המקורות ההלכתיים שהובאו ניסו להציג 'מסה קריטית' גדולה של הלכות הנוגעות לסביבה, כדי לשמש הצדקה לאימוץ סל ערכי הסביבה המערביים כולו.[23] אולם עולם ההלכה אינו פועל כך. השיח ההלכתי הוא שיח משפטי פרטני, הדן בכל סוגיה בפני עצמה, בהתאם לתקדימים הלכתיים. רק אוסף נכבד של נושאי דיון ותקדימים יכול ליצור הלכה סביבתית. בשל כך, ניסיון לקדם עשייה סביבתית חרדית בעזרת סקירת מקורות בספרי הדרש וההגות לא רק שלא יצלח, אלא אף יעלה גיחוך אצל מי שבקי מעט בשיח ההלכתי.

 

לקראת "הלכה ירוקה"

הרב טבילה מצביע בפתח מאמרו על העדר עיסוק הלכתי בסוגיות סביבתיות. לדבריו, "יתכן שמדובר בהיבט נוסף של התכנסות בית המדרש לד' אמות של הלכה", אך הוא קובע שזו "אינה פוטרת אותנו מחובתנו הדתית והמוסרית לעסוק בסוגיה".

בדבריו הוא הולך בדרך קודמיו ונופל באותה מלכודת דבש. את האשמה להעדר שיח הלכתי הוא מוצא במבנה ובמסורת של עולם ההלכה, ומשכך הוא פוסח על עולם ההלכה ומבקש לאמץ עשייה סביבתית המיוסדת על עולם הדרש וההגות. הוא קובע על סמך דרשנות כי "שימוש בלתי מבוקר במשאבי הבריאה, הכחדתם ומניעתם מן הדורות הבאים הם חטא דתי". מעבר לעובדה שהדילוג על הדיון ההלכתי המדוקדק וההסקה החפוזה שמדובר "בחטא דתי" ללא ביסוס הלכתי רציני הם צעדים שגויים לכשעצמם, הרי שההגות שהוא מציע היא מחזור של רעיונות הנאמרים כבר כשני עשורים, תוך תיבולם במקורות ובציטוטים נוספים מספרי הנ"ך והראשונים. יש להסתפק אם דברים אלו שלא שכנעו עד עתה ישכנעו מאן דהוא כעת.

חלף זאת אציע להשתמש ברעיונות ובדברי ההגות שנאמרו בסוגיה זו כדי לבסס "הלכה ירוקה"[24]. "הלכה ירוקה" תהיה קובץ הלכות סביבתיות שיתבררו בין כותלי בית המדרש בשיג ושיח בין פוסקי ההלכה.

גם אם איננו פוסקי הלכה, בכוחנו לעודד ולסייע ליצירתה של הלכה זו. […] ניתן לעודד שיח הלכתי והתפתחות הלכתית על ידי הפניית שאלות בעלות השלכות 'ירוקות' לפוסקי ההלכה ועידוד כתיבה ופרסום של הדיונים הללו

אל לנו לשכוח, כי חלק גדול מהסוגיות הסביבתיות הן בעלות השלכות נתפסות ומורגשות, קרובות לעינו של כל אדם. זיהום האוויר, למשל, אשר יוצר את "אפקט החממה", משפיע גם באופן ישיר על בריאותם של ילדים ומבוגרים הגרים בסמיכות לגורמי הזיהום; זיהום הסביבה פוגע במי התהום ומשפיע על איכות מי השתייה, וכדומה. סוגיות היכולות לשמש בסיס לדיונים אקטואליים בנושאים אלו הן למשל סוגיות התלמוד של חובת הרחקת מזיקים מן העיר[25] ושל "קוטרא ובית הכסא"[26], שאלות בדבר פיצויים על נזקים בריאותיים ונזקי לכלוך, שאלות בענייני "בל תשחית" ועוד.

לדעתי, גם אם איננו פוסקי הלכה, בכוחנו לעודד ולסייע ליצירתה של הלכה זו. אחד מענפי הספרות ההלכתית אשר תרם להתפתחות ההלכתית ולרלוונטיות של ההלכה הוא ספרות השו"ת.[27] ניתן לעודד שיח הלכתי והתפתחות הלכתית על ידי הפניית שאלות בעלות השלכות 'ירוקות' לפוסקי ההלכה ועידוד כתיבה ופרסום של הדיונים הללו.

קצרה היריעה להרחיב בכל אחת מן הסוגיות הללו, אולם אם נעיין בהן נמצא כר פורה להלכות ירוקות. במקום לפסוח על עולם ההלכה, להתנתק מהקרקע המוצקה של העולם התורני ולעוף אל עבר עולם אחר, ניתן לעודד עיסוק הלכתי בנושאים העומדים על סדר היום העולמי. הלכה ירוקה תתן רוח גבית למאמרי ההגות והדרש הסביבתיים, ואלו ואלו יתקיימו יחדיו ויחזקו זה את זה.

 


[1] מדרש קהלת רבה ז.

[2] תלמוד בבלי, סנהדרין לט, א; ספר החינוך מצוה פד; רמב"ם, מורה נבוכים ג, לט.

[3] מדרש דברים רבה ו, א, בטעם המצוה למנוע צער בעלי חיים.

[4] תלמוד בבלי, בבא מציעא פה, א.

[5] דברים כ, יט; תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא צא, ב; מדרש פרקי דרבי אליעזר, פרק לד; משנה תורה לרמב"ם, הלכות מלכים ו, הלכה ח והלכה י; ספר החינוך, מצוה תקכט. וכן חובת מחזור חפצים: מסכת סוכה ה, ג; משנה תורה לרמב"ם, הלכות אבל יד, כד.

[6] דברים כג, יג-יד; תלמוד בבלי, בבא קמא ו, א, בדין הרחקת הטינופת מרשות הרבים; ספר החינוך, מצוה תקסו, בטעם מצוה זו.

[7] משנה בבא בתרא ב, ח; שלחן ערוך, חושן משפט קנה, לד-לו.

[8] נחום רקובר, איכות הסביבה: היבטים רעיוניים ומשפטיים במקורות היהודיים, מורשת המשפט בישראל, ירושלים 1993. עמ' 42.

[9] משנה תורה לרמב"ם, הלכות רוצח ושמירת נפש יא, ה.

[10] תוספתא, בבא מציעא יא, לא (מהדורת ליברמן); ספר חסידים, הוצאת מקיצי נרדמים, סימן קסא.

[11] פרקי אבות ב, ז; שם ד, א; שם ד, ו; מדרש, מובא בביאור התוספות למסכת כתובות קד, א; משנה תורה לרמב"ם, הלכות תלמוד תורה ג, ו; רמח"ל, דרך ה' ד.

[12] מדרש רבה, מגילת קהלת ב.

[13] תלמוד בבלי, בבא קמא נ, ב.

[14] יוסף שלהב ומוטי קפלן, הקהילה החרדית ואיכות הסביבה, ירושלים: מכון ירושלים לחקר ישראל, המרכז למדיניות סביבתית, 2003.

[15] שם.

[16] ראובן לסטר ואהוד חשין, סביבה, מינהל ומשפט – שורשים ובסיס, מכון ירושלים לחקר ישראל, ירושלים, 2003. עמ' 45.

[17]  Gerstenfeld, Manfred. Judaism, Environmentalism and the Environment: Mapping and analysis. Jerusalem: The Jerusalem Institute for Israel Studies and Rubin Mass., 1998; Wyschograd, Michael. Judaism and the sanctification of nature, (from The Melton Journal, no. 24, Spring 1991, pp. 5-7). וראו גם: שמואל חן, מדוע נעדרת אתיקה סביבתית מההגות הציונית דתית, אקדמות – כתב עת למחשבה יהודית, גיליון יט, תשס"ז. https://bmj.org.il/wp-content/uploads/2019/12/19.1.Chen_.pdf

[18] Jonathan Neumann, To heal the world? How the Jewish left corrupts Judaism and endangers Israel, St. Martin's Publishing Group, 2018. In: Introduction

[19] מכתב מאליהו א; חזון איש, אמונה ובטחון ב, א.

[20] .Lynn White Jr, The historical roots of our ecologic crisis. Science 1967: Vol. 155, Issue 3767, pp. 1203-1207

[21] פירוש הרמב"ן על התורה, בראשית א, כו.

[22] ישעיהו לייבוביץ, יהדות עם יהודי ומדינת ישראל, 1975. הדפסה חדשה: הוצאת שוקן, ירושלים, 2005.

[23] רקובר, נחום. איכות הסביבה: היבטים רעיוניים ומשפטיים במקורות היהודיים, מורשת המשפט בישראל, ירושלים 1993; רונן לוביץ, ירוקים לדבר ה', מתוך חוברת "זאת ליהודה", ישיבת מעלה גלבוע, תשע"ג.

[24] את המונח "הלכה ירוקה" לקחתי מעבודתו של: אייקנבאום, יונתן. התפיסות הסביבתיות של המפלגות הדתיות בישראל: תפקיד המסורת היהודית בעיצוב שיח סביבתי. עבודה לדוקטורט. אוניברסיטת בר אילן, תשע"א 2011. עמ' 240.

[25] שלחן ערוך, חושן משפט קנה, לד-לו.

[26] בבא קמא כג, א.

[27] מנחם אלון, המשפט העברי: תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו. מאגנס, ירושלים תשל"ג 1973.

תמונה: Bigstock

18 תגובות על “לקראת "הלכה ירוקה"

  • מאמר יפה מאד. פותח אופק חדש לחשיבה.
    עם זאת, נראה לי שהיה כדאי לתת כמה הלכות לדוגמא, כי הרבה מהדוגמאות שהבאת בתחילת המאמר לא מועילות כלל; או שהן מדברות על עניין אחר (ריח רע, שירותים מחוץ למחנה וכדו', שאינם מדברים על סביבתיות אלא על נזק בין איש לרעהו וצניעות) או שהן באות אף הן מעולם האגדה (מדרש עץ החרוב, הסתפקות במועט).
    בסוף המאמר לא הרגשתי שאני יוצא עם משהו ביד.

    הערה נוספת, מכיוון אחר: רק לצאת ידי 'מחאה'… עולם האגדה אכן יכול להגיד דברים ברורים, ויכול לחייב. אם הציבור הליטאי לא מרגיש מחוייב לו, זו לא חולשה של עולם האגדה, אלא של הציבור.

  • אני לא יודע מה זה הלכה ירוקה או כחולה או צהובה, אני יודע שיש פרק לא יחפור וחושן משפט סימן קנ"ה, מעבר לזה אין מה לדון מי שמתחמק מזה הוא מומר לדבר אחד [זה הרבה דברים] שמומר לכל התורה כולה

  • הדברים סןתריפ את עצמם. אם כלאיפ, שבת, ונשמרתפ ועוד מצוות והלכות שמנה הכותב הם מה שקרוי "אתיקה סביבתית אזי לא נכון שאין הגות מסודרת והתגייסות לעשיה, כטענתו. יש ערימות של הלכות והגות סביב הפריטים שהזכיר.
    האמת היא שטענתו נכונה שאין הגות דתית כזו מהסיבה הפשוטה: כל המצוות וההלכות האלו אין עניינן באתיקה סביבתית. את ההלכה תרבות שימור הסביבה והירוק אינה מעניינת .
    אין צורך להתבייש וליצור תרבות ירוקה, אבל בבקשה בלי חסות מאולצת של ההלכה. מותר לפעול למען נושאים מסויימים גם אם אינם חובה הלכתית.
    בבקשה דוגמאות לספר השו"ת הבא: הלכה ירוקה ח"א
    א. האם מותר להשתמש בכלי פלסטיק? תשובה – אין בהלכה שום איסור. התוצאות אף פחותות מגרמא.
    ב. האם מותר לראש ישיבה לנסוע לחו"ל במטוס לאיסוף תרומות (נזק סביבתי של מטוס סילון – אדיר) או שעדיף לשוט באניה, אף שהנסיעה ארוכה בהרבה ויש חשש בטול תורה? תשובה – מותר.
    ג. לפי דין תורה יש להשאיר מגרש ריק מעצים סביב לעיר. 1. האם קל וחומר שיש להמנע מעצים בתוך בעיר? 2. האם בימינו חלה הלכה זו (ציין הכותב את הרתיעה מרפורמה). תשובה לפחות לשאלה 2 – יבטל העולם ולא תיבטל הלכה אחת.
    ד. האם מותר להקים בית הבראה למשפחות אברכים מצויינים בתוך שמורת טבע? מצד אחד יוכלו האברכים ומשפחותיהם לראות את פלאי ה' מקרוב, אבל ייגרם לחיות נזק סביבתי וריבויין הטבעי יפחת. תשובה – אם מותר להרוג חיות לצרכי האדם ק"ו שמותר להפחית את ריבויין.
    ועוד כהנה וכהנה.

  • נפלא מבינתי איך גם לדיון בנושא ההתחממות גלובלית הצליח הכותב לשרבב את הרפורמים בהקשר שלילי, כשכל אשמתם בכך שלכאורה הם תומכים בדברים חיוביים אפילו בעיניו. יתרה מכך, הרפורמים\קונסרבטיים וכדומה אינם מזוהים עם המאבק למען איכות הסביבה יותר מהקהילה המדעית או מאות גופים וארגונים אחרים, אך דווקא להם החליט להיטפל. וכך הכותב מנסה לתרץ את ההתעלמות החרדית\החרדלי"ת מהסוגיית ההתחחמות הגלובלית באמתלות מן הגורן ומן היקב.
    אין לי ספק שבסיס העניין הוא בכך שהחרדיות והחרדלי"ות הן השקפות עולם בדלניות יהודו-צנטריות שלא רואות מילימטר מעבר מקצה אפן. לכן נאמני ההשקפות הללו נכשלים פעם אחר פעם בהתייחסות לכל בעיה גלובלית הדורשת שיתוף פעולה בין יהודים ללא יהודים, ובין עמים ותרבויות, שהרי לתפסיתם אין שום משמעות לשום דבר שאינו ה"יהדות" (כלומר המכניזם ההלכתי לו הם מתייחסים כיהדות)

    • בסדר כולם הבינו אתה אוהב רפורמים
      בבקשה תפסיק לזלזל בחרדים , החרדיות איננה בדלנית יהודו צנטרית כל סוגיה גלובלית החל מפוליטיקה נדלן חברה וכלכלה מקבלת אצל החרדים התייחסות מעמיקה לא פחות ממה שאתה מקדיש לזה ובכלל מה הקשר לחרדיות? אנחנו מעמיקים ודנים בכל נושא בדיוק כמוך מה לעשות שסוגיות אקלים, מגדר, ורב תרבותיות מעסיקות את השמאל ולא אותנו? ומה לעשות שהשמאל זו תפיסת העולם של הרפורמים איתם אין לנו סיכוי לשיתוף פעולה
      לכן לא יזיק לך להפסיק להשמיץ ולהתנשא

    • קרמר צודק אבל אני מוכרח להוסיף

      אדון גודמן עולה כאן במגזין חרדי כדי להדוף האשמה נכונה כלפי הרפורמים . ההאשמה הוזכרה במשפט שולי שמצביע על כך שמקור הרתיעה מתאוריות הסביבה ייתכן וקשור לרתיעה שיש ליהדות מהרפורמים שעזבו אותה ,
      אכן קיימת רתיעה כזו וטוב שכך , הרב בן זאב הגדיר במדוייק את הטרגדיה שברפורמה שהפכה את היהדות למשהו מעורפל ודליל של צדק חברתי וסביבה. לפני שגודמן מתגולל על הרב בן זאב שיסביר בבקשה מה לא נכון במה שהוא אמר? ומה לא מובן בכך שאם התנועה הרפורמית אימצה את השקפות השמאל או הסביבה אל חיקה זו סיבה טובה להסתייג מכל התיאוריות הנ"ל

      מכאן עובר גודמן לתקוף אותנו הקוראים החרדים בגסות ודברי הבל. מאפיין אותנו כבדלנים ,ובורים , חשוכים ,וחסרי חזון , אל מול בעיה גלובלית הדורשת שיתוף פעולה חוצה מגזרים ותרבויות . ואני קורא לו טוב שבאת גודמן , אנו זקוקים לעזרתך להציל אותנו מעצמנו , אנא פקח את עיננו, האר את דרכנו .
      וכעת לגופו של ענין אני כחרדי וכמי שמחנך בגאווה את ילדי להיות חרדים בז לבזים לי , ולא חושב שתגובה כה משפילה צריכה לזכות לפרסום ע"ג במה מכובדת זו

    • משה קריימר, אני לא מזלזל בחרדים כבני אדם וכאנשים חושבים, אבל הופתעתי לקרוא דבר כה ילדותי כמו "מה לעשות שהשמאל זו תפיסת העולם של הרפורמים איתם אין לנו סיכוי לשיתוף פעולה". יש הרבה מה לעשות? דבר ראשון, לצאת מפוליטיקת הזהויות הקלוקלת של שמאל-ימין וכדומה.
      ובעניין הרפורמים: הם לא קשורים להתעלמות החרדית מהמאבק לעצירת ההתחממות הגלובלית, זה תירוץ מצוץ מהאצבע.
      הרפורמים מזוהים עם הדמוקרטים בארה”ב ועם הפוליטקה הליברלית, שנמצאים בחזית המאבק הזה, אבל גם עם מיליון דברים אחרים כמו נגיד ביטוח בריאות לעניי ארה”ב. אז, האם זה אומר שהחרדים מתנגדים לביטוח בריאות ? כי אם כן אז כדאי אולי לסגור את קופת חולים לדעתך ?
      ולעניין היהודו-צנטריות, או כמה שאתה טועה, איפה אפשר בכלל להתחיל, מספיק להסתכל על הפוליטיקה והשיח החרדי\דתי שהוא ברובו פרובינציאלי\מגזרי במידה שלא תאמן, לחינוך המנתק באופן מכוון את ההבנה ההיסטורית המדעית מעולם הדת, ועוד ועוד. בכל מסתתרת צרות אופקין. אני הייתי חלק מהעולם הזה, אותי אי אפשר לסבן.

    • גודמן-
      אתה שוב מתנשא ומזלזל בחרדים כבני אדם חושבים ובא להטיף וללמד , העובדות הבלתי ניתנות להפרכה הם שהרפורמים בארה"ב רובם ככולם דמוקרטים ובעלי תפיסות עולם של שמאל , שמאל מדיני, שמאל כלכלי, שמאל ליברלי על כל מגרעותיו ולכן חבל שאתה מנסה לבטל את הנקודת יחס החשובה הזו על ידי טרוניה על "פוליטיקת זהויות" אני לא השתמשתי בה אלא קבעתי את העובדה הברורה שהשמאל הוא תפיססת העולם השלטת של הרפורמים בארהב . ההתעלמות החרדית מסוגיות האקלים נובעת מכך שזוהי סוגיה פוליטית ולא מדעית , חרדים שונים מעמיקים ודנים גם בענייני אקלים בדיוק כמוך , קוראים ולומדים אבל חכמים מספיק כדי לדעת שמדובר במוקש אידיאולוגי , כמוך התלוננו והטיפו לפני מאה שנה יהודים במזרח אירופה למה חרדים לא עוסקים בשיח מעמדי של מנצלים ומנוצלים , צאצאיהם של המטיפים ההם כיום כמובן גויים ואילו צאצאי החרדים נשארו כדי להגיב לאנשים כמוך .
      לשאלתך לגבי קופות החולים וביטוח הבריאות התשובה ברורה כמובן שאלו דברים חשובים אך בתנאי שמי שמספק את הביטוח ומי שצורך את השירות שמכוסה בביטוח התקשרו זה עם זה מרצון וכמובן באופן פרטי . הדבר הנורא ביותר שקרה לביטוחי הבריאות הוא שהם הפכו לציבוריים ונכפים על ידי ממשלה על הציבור, וזה כמובן מנוגד לחלוטין ליהדות הן מעצם הכפייה והן מכך שהתוצאה של ביטוחים ציבוריים היא תמיד שירות נחות שניתן בעבור תשלום גבוה . אז לשאלתך ברור למה הרפורמים והדמוקרטים נאבקים למען מדיקייר ושאר אלמנטים סוציאלים היות והם שמאל אדום בוהק אויבו ההיסטורי של היהדות והמסורת .
      לסיום אתה מקנח שוב בזלזול ובוז שאתה חש כלפי וכלפיי החברה החרדית דברים שלא ראויים ליחס

    • קריימר, בבקשה לא ליחס לי דברים שלא אמרתי כמו דברי זלזול וכדומה. כל הגישה שלך מקורה בפוליטיקת זהויות ברוח הטרמפיזם הביביזם והמקראטיזם, המדמה את השמאל, המרכז, הליברלים, הרפורמים, להט"ב, רוב יהדות ארה”ב, הקהילה המדעית, וכל מי שמבקר אותך ואישתו, למועצת זדון חשאית ב"אדום בוהק" (הציטוט מדברי המשורר). גישה שמובילה אותך בקלילות לקבוע שהמאבק להקטנת שריפת דלקים בארה"ב נגוע באינטרסים "שמאלניים" ולא קשור למדע. בא נראה אותך אבל מנמק את שלילת הקשר המדעי, תוך שימוש בשפה מדעית שאתה לא מבין כלל. ועכשיו הוספת וקבעת שגם ביטוחים ציבוריים הם נגד התורה, כי הרי הרפורמים בעד, קביעה שהינה הבל ורעות רוח, חסרת כל בסיס הלכתי ומוסרי. נוח לך לקבל בכפיות טובה וזלזול, כמובן מאליו, את שירות קופת החולים, ההשכלה הגבוהה הזולה, שמורות טבע, וזכויות נוספות שמוקנות לך כאזרח בישראל, ללא הבנת ההקשר החברתי וההיסטורי שלהם, שנאמר "נותנים לך – תיקח". לשם השוואה, המודל החברתי-כלכלי הימני בארה"ב מוביל כיום לתוחלת חיים נמוכה משמעותית מברוב מדינות המערב כולל ישראל, לניידות חברתית ורמת השכלה ממוצעת נמוכה בהרבה, לפיגור בטכנולוגיות אקולוגיות, וכל ניסיון לשנות את זה נתקע בגלל הרפובליקאים בסנט. זה לא אומר שמודלים כלכליים שמאליים הם טובים יותר תמיד, אלא רק שאין מודל שעובד תמיד, לא מודל דתי, לא מדעי, לא אידאולוגי ולא כלכלי, והכל עניין של הקשר, תיזמון, ומינון

  • לקרוא ולא להאמין!!!

    אם הכותב הראשון נתלה עוד במאמרי אגדה שניתנים להבנה לכמה פנים על מנת לגייסם לעבודת האלילים האקלימית המודרנית בא כעת הכותב האחרון ומנסה למצוא "מצע הלכתי" כלשונו על מנת לתקף הלכתית את שיגעונותיהם של בני דת האקלים כשדבריו כולם בוקי וסריקי אין בהם ממש , וכבר ידועים דברי הספרי על הפסוק עם נבל ולא חכם – מי גרם להם לישראל שיהיו מטופשים? מפני שלא היו מתבוננים בדברי תורה "
    ולכן לפני שאגיב לאסופת הדברים שנכתבו כאן , אמליץ לכותבים, אנא, הניחו לה להלכה הניחו לתורה ולמצוות אל תעשום פלסתר , אנו מחוייבים בקיום המצוות ובהלכה המעשית כפי שניתנו לנו. וחלילה לא בהלכות וורודות וירוקות אלו דברי שווא שנועדו או להחניף לבני דת האקלים או גרוע מכך לשעבד דברי תורה טהורים לאמונות הבל .
    לגופם של דברים .
    נסתרו מבינתו של הכותב כמו גם של המגיב חמודי שני כללי יסוד בחושן משפט והם- 1, זכות העמידה המוגבלת, 2, והוכחת הנזק
    בעולם משפט תקין על מנת ליצור חיוב בנזיקין אנו חייבים שיהיו מזיק ספציפי וניזק ספציפי , וזהו תנאי סף ברור על פיו תובע הנזק חייב להיות מי שנפגע מעושה העוולה ורק משם הוא שואב את זכותו לתבוע וכך אפילו גרמא בנזיקין וכח כוחו הוחרגו היות ואין בהם אדם המזיק שפעל נגד ניזק ספציפי ו או אין כאן מעשה נזק ישיר בין מזיק לניזק ולכן כל סוגיית הטלת אחריות על איש ההלכה בנזקים מומצאים שכביכול נגרמים לטבע בעקבות פעילות האדם הינו חסר שחר לחלוטין , שהרי אין שום קיום לנזק שאין מזיק שמחולל אותו או ניזק ספציפי שניזוק ממנו , השמאל הרדיקלי אימץ אל חיקו את זכות העמידה המורחבת שמעניקה לכל אדם לתבוע נזק בגין מה שבעיניו יכול להזיק לפלוני קיים או מדומיין שאיננו לפנינו ואין לנו יכולת להכריע בדין אלא רק לשפוט אנשים על תפיסות עולם או על עוולות שלא בטוח שקיימות , או לשם עשיית צדק ותיקון עולם . ולפיכך תפיסת זכות העמידה המורחבת מנוגדת לחלוטין להלכה וליהדות נ.ק.ו.ד.ה
    כעת נעבור לחובת הוכחת הנזק – כבר דברינו אמורים בתגובות למאמר של בניהו, כל ההשערות בדבר הנזק האקלימי או שימוש בלתי מבוקר במשאבים הגורם להתחממות וכד' הינם כשמם השערות שלא הוכחו , ומלבד שעצם קיומו של הנזק מוטל בספק גדול אין אפשרות בעולם להוכחת הנזק שהרי בית הדין לא יכול לפסוק בדיני ממונות על פי דברי חנופה או על פי המצאות על נזק אקלימי בית הדין פוסק על פי הוכחות ולפיכך מה ענין ההלכה לכל זה?? שום דיון הלכתי איננו מתקיים לא בהרחקות נזיקין ולא בדיני מזיק וניזק מבלי שמתקיימים שני התנאים הנ"ל זכות עמידה\ תביעה והוכחת הנזק כך המוציא מחבירו זה רק בראיה , כך בור ט שהרג פטור וכך שור ולא אדם כי איבעי ליה לעיוני וכו וכו אכמ"ל בכולם צריך להיווכח שבמעשיו של המזיק נעשה הנזק. ובניגוד להלכה אוהדי האקלים המבססים את כל דבריהם על ההשערה בדבר הקשר בין מעשי האדם להתחממות הגלובלית ממילא אינם צריכים כלל להוכיח קיומו של ניזק כלשהו .
    ולפיכך גם המגיב חמודי מגיב שלא מהענין שהרי אין קשר כלל לא ללא יחפור ולא לדיני הרחקת נזיקין ולא לסימן קנה
    שוב אציין כי כלל הפתרונות שמוצעים לצמצום פליטות פד"ח או לצימצום השימוש בפלסטיק ועוד, כולם מנוגדים להלכה על ידי כך שהדרך היחידה תהיה להכות את שומרי המצוות בכיסם על ידי העמסת מס ומכסים ייקור ייצור האנרגיה ועל ידי גריעת שטחים עצומים בארץ ישראל לייצור אנרגיה לא אמינה ויקרה.

    ולא אוכל שלא לסיים בדברי אגדה – מי שבקי קצת בקורות ימי עמנו לא יכול שלא לראות איך שני עמודי התווך ההיסטורים עליהם נשענו בעבר הנצרות והאנטישמיות בכל האשמותיהם נגד היהדות משמשים כיום את עובדי האליל המודרני העגל הירוק . הן הנצרות בהאשימה את היהודים בהאשמות שונות כהריגת משיחם ועוד דברים איומים והן האנטישמיות העתיקה והמודרנית עומדים איתן על שני עמודי התווך של דת האקלים והם 1 זכות עמידה מורחבת ובלתי מוגבלת להטיל אחריות על כל העוולות ללא שהטוען נפגע רק לשם רדיפת צדק דמיונית ואי הוכחת נזק אלא הענשה ורדיפה קולקטיבית וחסרת הבחנה של כל היהודים בשל היותם יהודים ודי לחכימא

    • תגובת חכם כהן חלקית בלבד ומפריכה רק את הזיקה הפיקטיבית שכותב המאמר הנכבד ניסה ליצור בין ההלכה לענין האקלים .
      כמה הערות
      1. הכותב לא מנסה לפסוק הלכה במובן המוכר לנו אלא רק "לעודד ולסייע ליצירתה של הלכה חדשה" ולכן אני בכלל לא רואה מאמץ בכוון של עולם ההלכה של השו"ע אלא יצירה של משהו חדש שלא שואב סמכות ותוקף מעולם ההלכה שלנו אלא רק מקבל מהשו"ע וחז"ל את האווירה וההשראה כדי ליצור הלכה חדשה ולכן כל הערותיך מהשו"ע הישן והמוכר לנו לא רלוונטיות

      2. הכותב הנכבד לא מצמצם את העידוד והיצירה של ההלכות החדשות רק לחושן משפט אלא מתרחב לעשרות מצוות שמעניקות השראה ואווירה לענין הסביבה ובהם שמיטה ושבת ובל תשחית ועוד רבים מצוות אלו הם בעלות פוטנציאל רב יותר לתדלק תיאוריות סביבה מאשר הלכות ספציפיות של מזיק וניזק

      3. הכותב מצביע על כך שהסיבה שתיאוריות סביבה לא קונות שביתה בקרב בני תורה ואנשי ההלכה נובעת מכך דברים המעוגנים בהלכה מחייבים יותר מאשר דברי אגדה זה אולי נכון אך אינני יודע מה דינה של הלכה שאיננה פסוקה אלא רק מהווה כלשון הכותב המלצה ליצור " כר פורה להלכות ירוקות" לטעמי זוהי סתירה מובהקת למהותה של ההלכה שמטבעה היא חותכת את הדין בסכין חריף לכאן או לכאן טמא או טהור מותר או אסור , כל הנסיון ליצור הקשר בין פסק ברור המהווה את יסוד ההלכה לבין תיאוריות סביבה אלסטיות ואווריריות של שיח ירוק והפשרת קרחונים הוא מגוחך בעיני .

  • לפ. שניצלר
    אכן תגובתי נוגעת רק לקשר המופרך שנעשה כאן בין היזקי סביבה לחושן משפט. אך בהחלט השארתי מקום לאחרים להתגדר ולנתץ את היסוד הרעוע עליו נשען הכותב . יש להרחיב הן בטעמי המצוות והן במהות חובת קיומם המעשי ולהראות את חוסר הקשר לסוגיית האקלים. אך אין עיתותי בידי ואדרבה קריינא דאגרתא איהו להווי פרוונקא.

    • הקשר לא מופרך תלמד בעיון חושן משפט סימן קנ"ה חד משמעית

    • חמודי
      גם אם תלמד את קנ'ה ישר והפוך, בעיון ובבקיאות , בנגלה ובנסתר , לא תוכל למצוא קשר לסוגיות האקלים וראה לעיל תגובתי המפורטת .
      חבל שאתה ממשיך לטעות ולהטעות .

  • כמו שההלכה הצליחה להתייחס לחשמל ולקו התאריך, היא תצליח להתייחס לאיכות הסביבה.

    • היא כבר התייחסה בחושן משפט סימן קנ"ה

  • היה אפשר לקבל השראה מהמודל של בניית ערי הלויים עם המגרשים מסביב, שנותן תכנית בניית עיר משופרת, עם ייעור ושטחי ציבור מסביב. במדבר ל"ה.

    • לדוד גם מה שכתבת מוזכר בפרק לא יחפור ובחושן משפט סימן קנ"ה

כתוב תגובה:

נא להזין תוכן בתגובה
חובה למלא שם
נא למלא כתובת אימייל