גילו ברעדה: השמחה והשכחה
התרוממות הרוח טומנת בחובה סכנה: שכחת העולם ואיבוד כושר ההבחנה.
התרוממות הרוח טומנת בחובה סכנה: שכחת העולם ואיבוד כושר ההבחנה.
לא ניתן לעשות לגישה התורנית רדוקציה לפרוגרסיביות או שמרנות: היא שואפת לעתיד עם הפנים לעבר.
עשו מתנהג כלפי יעקב באחווה ויעקב מנסה דווקא להיחלץ מאחווה זו פעם אחר פעם.
אחת הצרות הקשות של החורבן היא אובדן החזון, אולם צרה קשה ממנה היא אובדן הצמאון...
יעקב אחוז בצבת: בין ערמומיותו המתורבתת של לבן לבין החספוס הבוטה של עשו. הפחד הגדול...
הריחוק החברתי שנכפה עלינו בימים אלו הוא הזדמנות לחשוב מחדש על המעלה של קורבן היחיד...
תשעה באב אינו "יום זיכרון" לחורבן, והאבלות שבו אינה נובעת מצער על מאורעות העבר. עניינו...
יעקב לא היה פתי אלא תמים. הוא לא האמין ללבן, אבל גם לא נגרר למשחקי...
בית המקדש אינו כלי שרת להקרבת קרבנות אלא עדות לשכינת הקב"ה בישראל
הגלות והגאולה אינם מערכת של שכר ועונש אלא של שמירת הברית או חלילה להפך.