על שאלות באמונה: האם וכיצד?
פאנל רבנים בענייני אמונה,
בהשתתפות: הרב ראובן לויכטר שליט"א, הרב אליהו מאיר פייבלזון שליט"א והרב יצחק ברוך רוזנבלום שליט"א.
מנחה: חנוך רוזנברג.
הפאנל התקיים ב"המשך הזמן" שעל יד בית המדרש הגר"א, בתאריך כ"ה תשרי תשע"ח (15.10.2017)
פאנל מרתק ומחכים!
לא חושב שצפיתי אי פעם בפאנל ברמה כה עיונית וגבוהה, עם דוברים כה חזקים.
המנחה מנווט בטוב טעם ודעת, שואל כעניין וגם משיב כהלכה.
יישר כוחכם!
פאנל מרתק.
אבל יש פיספוס שלאורך כל הפאנל מתעלמים מדברי הפתיחה של הרב לויכטר שלפי דבריו הפאנל היה צריך להוביל קו שונה ממה שדובר בו בפועל.
כלומר, אם רוצים לחזק את האמונה זה לא דרך שאלות תשובות ודיבורים אלא הזדהות ותהודה (אפשר לקרוא לזה גם חינוך אוירה וציורים) ואם זה בא לישב את האמונה על השכל היו צריכם לדבר על קושיות שמעסיקות את הצעירים.
אדם מאמין כי הוא רוצה להאמין. התשובות רק עוזרות לו להסיר את ההתנגדות של השכל, ואז הוא יכול להגשים את רצונו להאמין.
כל עוד שאדם לא רוצה להאמין, לא יעזור שום דבר. המטרה בסמינר היא לגרום לו לרצות
אני אומר תמיד "לתורה יש תשובות לכל השאלות. לי יש תשובות להרבה שאלות. אם אני לא יודע, אז אני יודע את מי לשאול"
"ולא תתורו" זה לא ללעוס הרהורי כפירה כמו שאין להרהר בזנות. אבל לברר כראוי את אמונתו אין איסור
פאנל מרתק.
רוב השאלות והפטרונות נידונים ברוב רצינות ויראת שמים בבית מדרש של ישיבת הר המור. שווה בדיקה.
אני לא מצליח לפתוח את הווידאו
לא מובן למה לא ללמוד בעיון סוגיות באמונה כמו שלומדים בהלכה. בהלכה לא מחכים שיהיו שאלות,
וגם סוגיות בגמרא לומדים כי זה חלק מהתורה ובזה מגלים את רצונו ית', למה לא ללמוד סוגיות באמונה כמו שלומדים בגמרא כי זה חלק מהתורה? הרי חז"ל עסקו בזה רבות בש"ס (ובירושלמי יבמות אי' דהוו רבנן שהיו נקראים "רבנן דאגדתא"- אמוראים שהיה עיסוקם בעיקר בחלק האגדה והאמונה (שזה אותו דבר כידוע ואכמ"ל, "אמונה" זה שם כללי). איזה רב חרדי הקשה לי שהרי כתוב במסכת אבות בדיוק מתי ללמוד מה, וגם כתוב בגמ' לעולם ישלש וכו', ולא מוזכרים שם לימודי אמונה משום-מה. האמת היא שאני לא מבין את השאלה. הרי גם הלכה לא מוזכר שם. גם קבלה לא מוזכר שם. אז מה כן מוזכר שם? תלמוד לדוג'. מי אמר שתלמוד זה הלכה ולא אגדה? חז"ל בש"ס עוסקים בזה הרבה, בשביל להבין באמת את התנ"ך חייבים לעסוק בזה בעיון, אי אפשר להבין ספר איוב בלי לעסוק בעיון בסוגיות ההשגחה! כמו כן גם ספר הושע ועוד! זה חלק בלתי נפרד מהתורה, למה שואלים את זה בכלל? לא תשמע ששואלים "למה ללמוד גמרא" "למה ללמוד הלכה" כולם מבינים למה. גם יכול להיות שאתה כופר בלי לדעת את זה, שגם זו סוגיא אם אדם כזה נחשב כופר או לא, הרבה ראשונים אומרים שכן! איך אפשר בלי החלק הזה בתורה? הראשונים סתם בזבזו את זמנם כשכתבו את ספריהם? היה להם זמן מיותר? הלא זמנם היה יקר יותר משלנו, והם ניצלו אותו בשביל לעסוק בסוגיות האמונה!
אין ספק שבישיבות הציוניות יש תשובות טובות הרבה יותר. צריך לעסוק בנושאים אלה בכל הרצינות הראויה ככל לימוד תורה אם לא יותר (כיון שזה החלק הפנימי יותר של התורה). מי שרוצה ללמוד ברצינות- יחפש בישיבות הציוניות (בעיקר הגדולות).
כמי למד בישיבות המובילות בשני המגזרים, המסקנה שלי שלימוד אמונה שונה מלימוד גמרא והלכה כמו ההבדל בין להתעסק בפצצת אטום לבין עיסוק בפלסטלינה כשמתעסקים בפצצת אטום אסור לטעות אפילו טעות קטנה כך גם בלימוד אמונה, ואני עד לכך שבישיבות שלומדים תורת הרב קוק עם כל הרצון הטוב יש טעויות שהובילו לשיבושים חמורים בסוגיות באמונה. לכן בודאי שחשוב ללמוד אמונה אבל המחיר של הטעויות הוא בהכרח כבד ביותר. מה שצריך לעניות דעתי זה ללמוד אמונה אך ורק מתוך דברי חז"ל. וזה אפשרי, צריך לזה קצת ענוה ויכולת להתרחק מהפופוליזם הפילוסופי שהרס כל חלקה טובה גם בתוך בתי המדרש