צריך עיון > בין הסדרים > האם החרדיות מתפרקת?

האם החרדיות מתפרקת?

מראה מקום
 

"ישנם שלשה סוגי שקרים", אומר בנימין ד'יזראלי, "שקרים, שקרים ארורים וסטטיסטיקה". לאחרונה מתפרסמים מחקרים שונים המבשרים את התפרקותה של החברה החרדית ומגבים זאת בנתונים מספריים כביכול. האם החברה החרדית אכן מתפרקת? הלל גרשוני בוחן היטב את הנתונים ומגלה כי אולי ההפך הוא הנכון. החברה החרדית רק הולכת ומתעצמת ואחוזי הנשירה ממנה קטנים והולכים:

 

בקול ענות גבורה עלתה בערוץ 10 סדרתו החדשה של אבישי בן-חיים, "חרדים: ההתפרקות" (פרק אפרק ב), סדרה שכבר משכה חצי ביקורת רבים מכותבים חרדים שראו בה התקפה אישית על תרבותם, וזכתה להסתייגויות גם מכיוונים אחרים… האם אכן "החילוניות מנצחת בקרב ההיסטורי"? האם מספר החוזרים בשאלה היום גדול ממספר החוזרים בתשובה אל העולם החרדי? האם התוצאה של יציאה בשאלה מהעולם החרדי רק הולכת וגוברת? יצאנו לבדוק…

הנתונים… אינם מראים כל מגמת החרפה; להפך, אחוז העוזבים את החרדיות דווקא הולך וקטן, לפחות עד 2012. בנוסף, רוב העוזבים נשארים בתחום הדתי, ורק מיעוט קטן מאוד מתאים לפרופיל שהוצג ברוב רושם בכתבותיו של אבישי בן-חיים – אותם חרדים לשעבר להכעיס, חילונים לגמרי, אוכלי חזיר ביום הכיפורים ועורכי קידוש חילוני…

אבל אם הכול כל כך טוב, איך הכול כל כך רע? מדוע הגורמים בשטח – גם החרדים – מדברים לפעמים על "אין בית שאין בו מת" ועל תופעת נשירה חריפה? אחת הסיבות היא החוזרים בתשובה: רבים מהם, כמתועד בכתבתו של בן-חיים ובמחקרים אחרים, חוזרים בשאלה לאחר מכן. אלו אינם מתועדים בטבלאות לעיל – הם לא גדלו בבית חרדי ולכן אינם "נספרים" כחוזרים בשאלה. אך בסופו של דבר גם הם תופעה חברתית ניכרת: אדם שלבש שחורים והתעטף שחורים וכעת זרק את השטריימל.

גורם נוסף הוא ההטיות האישיות: מידת הנשירה משתנה ממקום למקום, ואלו הנמצאים בפריפריה, שבה התופעה בולטת יותר, מרגישים אותה יותר ומדברים עליה יותר. בנוסף, לגורמים שונים מבית ומחוץ, יש לעתים סיבה אישית לנפח את המספרים  – מחוץ כדי להרגיש טוב עם עזיבת החרדיות, ומבית כדי להזהיר מפני הסחף ולפעול נגדו (באותה מידה יש לגורמים אחרים, בעיקר מבית, סיבה גם לצמצם את הנתונים)…

 

למאמר המלא ב"מידה"