צריך עיון > בין הסדרים > מחקרי חרדים – מה באמת הם שווים?

מחקרי חרדים – מה באמת הם שווים?

מראה מקום
 

חקר החברה החרדית הוא תחום החווה פריחה עצומה בעשרות השנים האחרונות. סוציולוגים, היסטוריונים ומלומדים אחרים מוצאים בחברה החרדית כר פורה ורענן לתיאוריות מחקריות ואיסוף נתונים. אך מה יוצא ממחקר זה והאם הוא מבקש להשיג משהו? ניסים לאון מבקר את ספרו של קימי קפלן "בסוד שיח החרדיות" ועל הדרך פורס כמה תובנות לגבי חקר החברה החרדית:

 

עד לפני שלושים שנה לערך ניתן היה לראות בחקר החברה החרדית בישראל תחום צעיר ודל יחסית מבחינת פרסומים ועניין… אולם מאז דומה כי מחקר החברה החרדית תופס מקום נכבד בסדר היום של מחקר החברה הישראלית ובשיח קובעי המדיניות החברתית והכלכלית בה… הופעתה של תנועת התשובה בשנות השבעים, התגבשות ההסדרים הפוליטיים עם המפלגות החרדיות לאחר המהפך ב – 1977, הופעתה של ש"ס והשפעתה הרבה על המבנה הקואליציוני בישראל, 'נאום השפנים' של הרב שך, כל אלה הפכו את הדיון בחברה החרדית מעניינם של היסטוריונים חברתיים, סוציולוגים ואנתרופולוגים גם לעניינן של פרופסיות קשיחות יותר, המדומות גם לכאלה הנוטלות חלק בעיצוב מעשי של מדינת הלאום הישראלית…

[ישנה] בעיה עיונית שנדמה לי כי המחקר בחברה החרדית, ואני בתוכו, טרם השתחרר ממנה… מדעי החברה ואלו שהצטרפו אליהם לדיון בחברה החרדית מדומים כמי שעסוקים בפענוח החברה החרדית; כמי שהם בבחינת מדריכי תיירים בחברה שרב הנסתר בה על הגלוי. אני מניח כי בעתיד נצפה בשתי מגמות בעניין. האחת היא זו שפתחנו בה. מגמת המחקר ההיסטורי. ההכללות יעברו פירוט והפירוט יעניק לנו ידע מורכב יותר בדבר מבנה העומק של החברה החרדית. מגמה שנייה היא המגמה הרפלקטיבית. אני מחכה לחיבור בנוסח 'אוריינטליזם' שיונח על שולחן המחקר בחברה החרדית. חיבור שיעסוק בהנחות היסוד המודרניסטיות והתרבותיות שהנחו אותנו החוקרים בבואנו לדון בחברה החרדית.

אי אפשר להשתחרר מיחסי הכוח שבתוכו מתקיים המחקר בחברה החרדית. אי אפשר להשתחרר מהמשמעות האפשרית הנוגעת להתרשמות של המחקר ממושאיו. לכן, נראה לי כי טוב נעשה אם בצד המשך הדיון בחברה החרדית עצמה, במגמות המתרחשות בה, בגבולות המתפוררים ונבנים מחדש בה, נעסוק גם בפענוח הסביבה המוסדית והמדינתית העסוקה בהבנה ובייצור של חרדיות ישנה וחדשה. אנו זקוקים לא רק לאנתרופולוגיה של יחסי החברה החרדית בינה לבין עצמה ובינה לבין הסביבה הלא-חרדית העוטפת אותה; אנו זקוקים גם לאנתרופולוגיה של המדינה כזו שתתמודד עם השאלה – כיצד השאלות שאותן אנו משיתים על החברה החרדית? כיצד התיאוריות שעמן אנו באים חמושים לדיון בחברה החרדית? כיצד עולם הידע הזה הופך לפרקטיקה המעצבת את החרדים שבתוכנו…

 

למאמר המלא באתר "המכון הישראלי לדמוקרטיה"