צריך עיון > מראי מקום > מי הזיז את יום ההולדת שלי?

מי הזיז את יום ההולדת שלי?

יצחק ברוך
יצחק ברוך

בדרך כלל, יום ההולדת שלנו נחגג כל שנה בתאריך קבוע. אלא שיש כאלו שתאריך הלידה שלהם פשוט לא קיים בכל השנים, ועלינו להתאמץ למצוא להם יום הולדת חלופי...

ל' במרחשון תשע"ט
 

היום, ל' במרחשון, כמעט שלא ניתן לציין מאורע היסטורי חשוב שקרה בו, כי ברוב השנים התאריך הזה פשוט לא קיים… בכ-55% מן השנים, חודש מרחשון הוא בן 29 יום ואם כן אין בהן יום ל' במרחשון. זו, כמובן, הזדמנות מצוינת לעסוק בדיוק בזה: כיצד קורה שתאריך מסוים 'נעלם' לפתע מלוח השנה? ובעיקר – מה יעשה אדם שהתאריך הזה חשוב לו מאוד, והוא פשוט לא מוצא אותו… ננסה להבין ללבו של אדם שנולד ביום ל' במרחשון, שנה שלמה הוא ממתין נרגש ליום ההולדת שלו שיצוין בחגיגיות, והנה מתקרב המועד ומתברר שמיד אחר כ"ט במרחשון מגיע א' בכסלו, ויום הולדת אַיִן…

אולי ברוב השנים, עם היעדר יום ההולדת נוכל להסתדר איכשהו, אבל מה נעשה עם יום ההולדת ה-12 לבת או ה-13 לבן? שם הבעיה כמובן חמורה יותר: אם בשנה שבה היא או הוא אמורים להגיע למצוות אין את התאריך המדויק שלהם, מתי בדיוק הם אמורים להיות בני-מצוות?!

נסביר תחילה מדוע זה קורה, ולאחר מכן ננסה למצוא פתרונות מעשיים.

 

סליחה, מה השנה?

לשנים בלוח העברי אין אורך אחיד. ביסודה, השנה העברית היא כפולה של 12 מחזורי ירח, מה שאמור להביא את התוצאה: 354 יום. בפועל, רוב השנים אינן בנות 354 יום, מכמה סיבות.

ראשית, חלק מהשנים מעוברות ונוסף בהן חודש בן 30 יום. זאת, כמובן, כדי לצמצם את הפער בין 'שנת' ירח לשנת חמה, העומד על 11 יום בממוצע. ממילא, חלק מהשנים הן בנות 384 יום.

שנית, שנה עברית לא תמיד מתחילה בדיוק ביום שהיא אמורה להתחיל. ישנן 4 סיבות שונות לדחיית היום הראשון של השנה, והידועה שבהן היא "לא אד"ו ראש". כלומר, אם על פי חישוב מולדות הירח ראש השנה נופל באחד מהימים: ראשון, רביעי או שישי – הוא נדחה ליום שלאחריו. מה שאומר שלפעמים אנו מחסרים יום מהשנה, ולפעמים אנו מוסיפים לה יום. שנה שראש השנה שלה נדחה – חסר לה יום; שנה שראש השנה הבאה אחריה נדחה – נוסף לה יום (שנה שגם ראש השנה שלה נדחה, וגם ראש השנה הבאה נדחה – לקחנו לה יום והחזרנו לה יום, כך שהיא נשארה בגודל המקורי שלה).

אם כן הגענו ל-6 אורכים אפשריים של השנה העברית:

  1. שנה פשוטה (שאינה מעוברת) רגילה, בת 354 יום;
  2. שנה פשוטה שחסר לה יום, והיא בת 353 יום;
  3. שנה פשוטה שנוסף לה יום, והיא בת 355 יום;
  4. שנה מעוברת רגילה, בת 384 יום;
  5. שנה מעוברת שחסר לה יום, והיא בת 383 יום;
  6. שנה מעוברת שנוסף לה יום, והיא בת 385 יום.

מסיבות שונות, היום החסר או הנוסף נקבע לחודשים מרחשון וכסלו, וזו הסיבה מדוע התאריך ל' במרחשון לא קיים ברוב השנים. שנה רגילה, 'כְּסִדְרָהּ' כפי שהיא נקראת בשפת הלוח, החודשים שבה מסודרים במתכונת קבועה: אי-זוגי מלא (30 יום) וזוגי חסר (29 יום):

  1. תשרי מלא;
  2. מרחשון – חסר;
  3. כסלו – מלא;
  4. טבת – חסר. וכן הלאה.

שנה שחסר לה יום – כסלו תורם את יום השלושים שלו, והוא נהיה חסר בן 29 יום, בלי ל' בכסלו; שנה שנוסף לה יום – מרחשון זוכה ביום נוסף, והוא מלא בן 30 יום, עם ל' במרחשון. כזו היא השנה שלנו.

מכיון שאורך השנה אינו זהה בכל השנים, הוא הופך רכיב חשוב מאוד במה שנקרא "קביעות השנה". לכל שנה יש קוד שמאפשר לנו לדעת לבד כיצד בדיוק היא תיראה. באלו ימים בשבוע יחול כל חג בה, באיזו שבת תיקרא כל פרשה ועוד. הקוד מורכב משלושה רכיבים: היום שבו היא מתחילה, האורך שלה והיום שבו יחול חג הפסח. כל התזוזות בשנה קורות רק בחצי הראשון שלה: החודשים מרחשון וכסלו משתנים בגדלם, וחג הפסח עשוי להתאחר כי השנה מעוברת. משם ואילך התאריכים הם קבועים, ולכן לא צריך שום סימן מיוחד.

את הקוד השנתי, "קביעות השנה", רגילים לציין בשלוש אותיות: הראשונה מציינת את היום בשבוע שבו היא מתחילה, השניה את אורך השנה והשלישית את היום שבו יחול חג הפסח.

הראשונה מצוינת באחת מ-4 אותיות, בהתאם לארבעת הימים האפשריים בשבוע שיחול ראש השנה: ב, ג, ה, ז (והשאר – לא אד"ו ראש); גם השלישית מצוינת באחת מ-4 אותיות, בהתאם לארבעת הימים האפשריים בשבוע שיחול חג הפסח: א, ג, ה, ז (והשאר – לא בד"ו פסח). ואילו השניה מצוינת באחת מ-3 אותיות, בהתאם לאורכה. אם היא 'כסדרה' – היא מצוינת בכ'; אם היא חסרה – בח', ואם היא שלמה, עם יום נוסף, בש'.

הקוד של שנת ה'תשע"ט הוא בפשטות: מעוברת בש"ז. ראש השנה חל ביום שני, נוסף בה יום והיא 'שלמה', וחג הפסח יחול בשבת. השנה שלנו היא אפוא בעלת מספר הימים הרב ביותר שבאפשר: יש בה 385 יום!

 

דרוש יום הולדת

נטה עתה את אזננו אל מצוקתו של נעדר יום ההולדת. הבנו היטב מדוע התאריך ל' במרחשון קיים רק בחלק מהשנים, וממילא נוצר מצב שאדם נולד בתאריך הזה בשנה שלמה, אך נעשה בן-מצוה בשנה שהתאריך הזה לא קיים – שנה חסרה או כסדרה.

לאור כל האמור, אנו מבינים שהבעיה לא קיימת רק בל' במרחשון אלא גם בל' בכסלו. גם הוא תאריך שבשנים החסרות לא קיים. יתירה מזו, היא קיימת גם ביחס לחודש שלם בשנה! שם הבעיה מסועפת יותר:

כל מי שנולד בחודש אדר, צריך להעסיק את עצמו בשאלה מתי בדיוק יום ההולדת שלו. אם הוא נולד באדר של שנה פשוטה (לא מעוברת), עלינו לדעת באיזה מן הָאֲדָרִים יום ההולדת שלו בשנה מעוברת; כך גם אם הוא נולד באחד מן הָאֲדָרִים של שנה מעוברת, עלינו לקבוע מתי יום ההולדת שלו, הן בשנים פשוטות והן בשנים מעוברות.

מבין שלל הבעיות הללו, ב"שולחן ערוך" נפסקה משום מה הלכה אחת בלבד, מה שהותיר פתח לדיונים רבים אצל מפרשיו. שימו לב לפרדוקס המעניין שטמון בהלכה הזו:

אם נער אחד נולד בכ"ט באדר א' בשנה מעוברת, ונער אחר נולד באדר ב' באחד בו, ושנת י"ג אינה מעוברת – אותו שנולד בכ"ט באדר א' צריך להמתין עד כ"ט באדר בשנת י"ג, ואותו שנולד אחריו בא' באדר ב' יהיה בן 13 שנה כיון שהגיע א' באדר של שנת י"ג.

הלשון קצת מסורבלת ונפשט את דבריו בקצרה: כל התאריכים של חודשי אדר בשנה מעוברת, 'מתנקזים' אל חודש אדר אחד בשנה פשוטה. ממילא, ייתכן מצב שבו אחד שגדול פיזית יותר מחבירו, ייעשה גדול הלכתית מאוחר מחבירו. זה קורה כאשר נולדים בשנה מעוברת ונעשים בני מצוות בשנה פשוטה: מי שנולד בכ"ט באדר א' ימתין עד כ"ט באדר, ומי שנולד יומיים אחריו, בא' באדר ב', ייעשה בר-מצוה בא' באדר, כמעט חודש לפניו.

ומה קורה במקרה הפוך, אם נולדים בשנה פשוטה ונעשים בני מצוות בשנה מעוברת? באלו מבין האדרים נקבע יום ההולדת וממילא יום בר-מצוה? כאן מוסיף הרמ"א, במפה שפרס על השולחן הערוך:

מי שנולד באדר, ונעשה בר מצוה בשנת העיבור – אינו נעשה בר מצוה עד אדר השני.

פשוט וקל: חודש אדר "האמיתי" הוא אדר השני. לכן ילידי אדר ממתינים עד לאדר ב' כדי להיעשות בני מצוות.

אבל אם נצרף יחד את דברי ה"שולחן ערוך" ואת דברי הרמ"א, נגיע לשאלה מעניינת. ב"שולחן ערוך" ראינו שהאדרים של שנה מעוברת מתנקזים אל האדר האחד שבשנה פשוטה; בדברי הרמ"א ראינו שהאֲדָר "האמיתי" הוא אדר השני. כעת מה קורה אם אדם נולד בחודש אדר א', והשנה שבה נעשה בן-מצוות היא גם שנה מעוברת? לכאורה, העובדה שיש לו במקרה את האפשרות לציין יום הולדת בדיוק בתאריך שלו, באדר א', לא אמורה להשפיע. סוף סוף, אמרנו שהָאֲדָרִים מתנקזים אל האדר האחד, וגם אמרנו שהאֲדָר האמיתי הוא אדר השני. אם כן, התוצאה צריכה להיות שגם מי שנולד באדר א' ויש לו בשנה ה-13 שני אֲדָרִים, יצטרך להמתין עד לאדר השני!

וכך אכן הורה רבי אברהם הלוי גוּמְבִּינֶר, בעל "מגן אברהם", הפרשן החשוב של חלק "אורח חיים" ב"שולחן ערוך", והרעיש עליו את העולם. כל הפוסקים שבאו אחריו, ללא יוצא מן הכלל, טענו שאין דבר כזה. גם אם זו מסקנה טכנית שעולה מן המקורות, כיון שבשורה התחתונה יש לנער הזה בשנת הבגרות בדיוק את התאריך שבו הוא נולד – עלינו לקבוע את יום בר-מצוה שלו באדר א', ולא להמתין לאדר ב'.

נוכל אפוא לסכם בקצרה:

אדר של שנה פשוטה – מיוצג באדר שני של שנה מעוברת;

אדר שני של שנה מעוברת – מיוצג כמובן באדר האחד של שנה פשוטה, ובאדר שני של שנה מעוברת;

אדר ראשון של שנה מעוברת – מיוצג באדר האחד של שנה פשוטה. ובשנה מעוברת: לדעת "מגן אברהם" – מיוצג באדר שני, ולדעת כל הפוסקים – מיוצג באדר ראשון.

 

גורל הל' האבוד

נעבור כעת אל ילידי ל' במרחשון. מי שנולד בל' במרחשון ומגיע לגיל מצוות בשנה שאין בה ל' במרחשון, אפשר בעצם לחקור חקירה למדנית באשר לעניינו. את התאריך המדויק של יום ההולדת שלו, אין לו ולא יהיה לו. כל מה שאפשר לעשות, הוא להגדיר את יום ההולדת שלו בהגדרה אחרת, כזו שקיימת גם בשנה שאין בה ל' במרחשון.

2 הגדרות עולות בדעתנו:

– הוא נולד ביום האחרון של חודש מרחשון;

– הוא נולד ביום שאחרי כ"ט במרחשון.

לפי ההגדרה הראשונה, יום ההולדת שלו בשנה שאין בה ל' במרחשון, יחול בכ"ט במרחשון, כי זה היום האחרון של חודש מרחשון.

לפי ההגדרה השניה, יום ההולדת שלו בשנה כזו יחול בא' בכסלו, כי זה היום שאחרי כ"ט במרחשון.

כל הפוסקים קיבלו את ההגדרה השניה, וקבעו שיש להמתין עד א' בכסלו. ייתכן שההסבר לכך הוא כזה: כאשר מגיע כ"ט במרחשון, עוד לא הגיע תאריך יום ההולדת. אם יבוא הנער וישאל אותנו בן כמה הוא, נגיד לו בפשטות: בן 13 פחות יום אחד. אמנם היום שיבוא יתברר כיום שאחרי תאריך יום ההולדת שלו, אבל כעת הוא ביום שלפני יום ההולדת שלו… ממילא, אין מנוס מהמתנה ליום שאחרי.

לסיום, מה דינו של מי שנולד בראש חודש כסלו, בשנה שבה אין ל' במרחשון, ונעשה בר-מצוה בשנה שיש בה ל' במרחשון, ואם כן יש בה שני ימי ראש חודש כסלו? במבט ראשון, היה נראה לנו להשיב בפשטות: הוא ייעשה בר-מצוה ביום א' בכסלו, היום השני של ראש חודש כסלו, שהרי זה תאריך הלידה שלו!

אלא שיש מן הפוסקים שקבעו דבר מעניין: ראש חודש, גם אם הוא שני ימים, הוא בעצם יום אחד ארוך. כפי שהנולד בסוף היום נעשה בר-מצוה באותו תאריך בתחילת היום, ולא צריך להמתין עד לשעה שבה הוא נולד, כך גם מי שנולד בראש חודש כסלו, נעשה בר-מצוה בתחילת היום הראשון של ראש חודש כסלו, גם אם הוא עדיין ל' במרחשון.

זו הוראה שרבים חולקים עליה. ואפשר להבין אותם: היא נאמרה רק במצב כזה שבו יום אחד של ראש חודש בשנה אחת הפך לשני ימים בשנה אחרת. לכאורה, צריך להמשיך את הקו הזה ולאמץ אותו בכל ראש חודש בן שני ימים, גם אם הוא קבוע בכל השנים, ולומר שהנולד ביום השני ייעשה גדול ביום הראשון. את זה, איש לא העלה על דעתו.

באיחולי מזל טוב לילידי יומנו, נסכם ונאמר: מי שנולד היום, יום ההולדת שלו הוא ל' במרחשון בחלק מהשנים וא' בכסלו בשאר השנים; מי שנולד בא' בכסלו בשנה שלמה – יום ההולדת שלו הוא תמיד א' בכסלו; מי שנולד בא' בכסלו בשנה חסרה או כְּסִדְרָהּ – אם שנת הבגרות שלו היא גם כזו, יום ההולדת שלו הוא א' בכסלו, ואם היא שלמה, יש אומרים שיום ההולדת שלו הוא ל' במרחשון, ורבים החולקים וסוברים שהוא עדיין א' בכסלו.

יום נעים ופורה !

כתוב תגובה:

נא להזין תוכן בתגובה
חובה למלא שם
נא למלא כתובת אימייל