בין מאורי ישראל לכוכבי השמים

היום, י"ג בכסלו, לפני שבעים שנה בדיוק המריא מטוס חברת התעופה האמריקנית "אלסקה איירליינס" מן העיר עֶדֶן שבדרום תימן אל ארץ ישראל, ועליו למעלה ממאה עולים יהודים (ב-15 בדצמבר 1948). הייתה זו טיסה ראשונה לכ-540 טיסות שבאו בעקבותיה במה שכונה מבצע "על כנפי נשרים", בו הועלו לישראל כ-50,000 יהודי תימן תוך כשנה וחצי. זו הזדמנות נפלאה להסיט את מבטנו אל אחת התפוצות היהודיות הקדומות בעולם, ולעיין מעט במנהגיה.

דבר בעתו הוא להעלות על לבנו את זכרם של סב ונכד, מחשובי הרבנים בני תימן במאה השנים האחרונות. הלא המה מָארִי יִחיָא קַאפַּח, "הישיש" כפי שכינוהו תלמידיו, שיום פטירתו חל שלשום, י"א בכסלו, ונכדו חבר בין הדין הגדול הרב יוסף קאפח, שנולד אתמול לפני מאה ואחת שנה, בי"ב בכסלו תרע"ח. הסב, מארי יחיא קאפח נודע כמייסד תנועת "דור דעה", שביקשה להחזיר את מורשת הרמב"ם ופסיקתו אל המרכז התורני בתימן, אגב שלילת תורת הקבלה וקדושת ספר הזוהר. הרב קאפח פעל בתימן לאחר מאות שנים שהשתרשה בה תורת הקבלה והפכה חלק אינטגרלי מן היהדות המסורתית, ובשל כך עמדותיו החריגות גרמו למחלוקת קשה נגדו. תלמידי הרב קאפח ובני עדתו מכונים "דַּרְדַּעִים", בעוד המתנגדים להם שרבו כמו רבו מכונים "עִקְּשִׁים".

המחלוקת סביב הרב קאפח והגותו הקיפה את קהילות תימן בעשורים האחרונים לקיומן, והתדרדרה לחרמות, הלשנות ומעצרים בידי השלטונות. היא פרצה במלוא עוזה בעיר צנעא, עיר מגוריו של הרב קאפח, אך גלשה גם לערים אחרות. עם עליית יהודי תימן לארץ ישראל, ביניהם הרב יוסף קאפח נכדו וממשיך דרכו של הרב יחיא, שככה המחלוקת הפעילה אך הצדדים נותרו מבוצרים בעמדותיהם עד היום.

פעלו של הרב קאפח להפצת משנת הרמב"ם, כלל גם מאבק גלוי באמונות עממיות שרווחו בין יהודי תימן והיו מנוגדות, לדעתו, לדרישות האמונה על פי הרמב"ם. יהדות תימן היא התפוצה שבה קמו בין היהודים משיחי שקר, יותר מכל תפוצה אחרת בעולם, והגורם לכך הוא כנראה השילוב של גזירות ורדיפות לאורך שנות הגלות בתימן, עם נטייה לאמונות עממיות בחיזוי עתידות ומעשי כשפים וקוסמים.

כבר באמצע המאה ה-12, לפני למעלה משמונה מאות שנה, מעודד הרמב"ם את רבי יעקב בן רבי נתנאל אלפיומי, מנהיג יהודי תימן, לזנוח את העיסוק באסטרולוגיה [=חיזוי העתיד על פי תנועת גרמי השמים]:

אבל מה שראיתיך משתוקק אליו מחכמת הכוכבים וקִבּוּצֵיהֶם… כל זה הָסֵר אותה מלבך ונַקֵּה דעתך ממנה, ורחץ שכלך כמו שרוחצים הבגדים המטונפים מטינופם, לפי שהם דברים שאין בהם ממש ואינם אמת אצל החכמים השלמים, ואפילו לשאינם מאמינים בתורה – כל שכן למקבלי התורה, והפסד דבר זה מבואר מאוד בטענות שכליות אמיתיות.

גם הרב יחיא קאפח פעל כל ימיו לשרש אחר האמונות העממיות בקרב העם, וכך ספד לו תלמידו רבי שלום קורח:

משעמד הרב נתמעטו האמונות התפלות אשר למדו היהודים משכניהם הערביים… וסר מורא השדים השוכנים בחדרי הלבבות, ולא יזבחו עוד זבחיהם לשעירים השולטים בבתים, ולא חתו עוד מפני המזיקין הדרים בחורבות ובאשפות ועל כל הדרכים…

ואילו נכדו, הרב יוסף קאפח, הורה לתלמיד השואל שיש להימנע מלברך בברכת "מזל טוב" או "שיהיה בשעה טובה", כיון שמקורן של ברכות אלו הוא בתמונת עולם אסטרולוגית שבה לאדם יש מזל ולשעה יש ערך סגולי. אם כי הרב ציין שאין למחות ביד ההמון המשתמש בברכות אלו, מפני שבשפת העם כיום הן לא נושאות את המטען האסטרולוגי המקורי שלהן.

והנה היום, י"ג בחודש, מזהיר אותנו מחבר גליצאי מן המאה ה-19 בספר "סגולות ישראל", מפני דברים שסכנתם מרובה דווקא ביום הי"ג בחודש:

יום י"ג ייזהר לבל יסתפר היום הזה וישמור עצמו מכל מלאכת הראש, אפילו סריקה במסרק, עד שכל כך אמרו אפילו תמרוקי ושמנים הטובים הניתנים בראש – ימעט בהם היום הזה.

ולחילופין, הנה מה שמומלץ מאוד לעשות דווקא היום:

וטוב מאוד להקביל פני רבו ולקבל ברכתו, ואם יכניס אורח לביתו היום הזה ייקרע רוע גזר דינו ונגע לא יקרב באהלו, ומסוגל לימוד ספר בראשית.

נראה שביום הזה יש מזיקים ששולטים בעיקר בסביבת שיער הראש, ולכן יש להיזהר שלא להתקרב אליהם. כנראה שאותם מזיקים גם נחלשים במיוחד על ידי מצוות מסוימות, כהקבלת פני הרב, הכנסת אורחים ולימוד ספר בראשית. זו אמנם לא בדיוק אסטרולוגיה, כיון שתאריכי החודש העברי אינם קבועים כלל במערכת השמים, אך מכל מקום מדובר באמונה עממית דומה: ייחוס משמעות סגולית לתאריכים ומועדים.

וזה מביא אותנו לשאלה ההלכתית המעשית והחשובה: האם מותר להתאים את מעשינו להוראות אסטרולוגיות? כדי להבין היטב את השאלה וממנה להתקדם לקראת התשובה, עלינו לבחון את הסוגיה מיסודה.

בשעה טובה ומוצלחת

כאשר התורה מזהירה את ישראל שעליהם לפנות אך ורק אל הנביא, היא מקדימה סדרת אזהרות האוסרות לפנות אל מקורות ידע מאגיים:

כִּי אַתָּה בָּא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם הָהֵם: לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ קֹסֵם קְסָמִים מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף: וְחֹבֵר חָבֶר וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים: כִּי תוֹעֲבַת ה' כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה וּבִגְלַל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה ה' אֱלֹקֶיךָ מוֹרִישׁ אוֹתָם מִפָּנֶיךָ: תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקֶיךָ.

מעניין לשים לב למבנה של הפרשה. כידוע, מצוות התורה מסווגות בשתי קטגוריות, מצוות עשה ומצוות לא תעשה. בפרשה שלפנינו מופיעות מצוות לא תעשה רבות, "לֹא יִמָּצֵא בְך…", וחותמת אותן מִצוַת עשה אחת: תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקֶיךָ. נשוב לכך בהמשך.

כל אחד מן המנויים ברשימה הארוכה הזו דורש עיון נפרד. אנו נצמצם כעת את דיבורנו אל ה"מְעוֹנֵן" המוזכר כאן. מיהו? מצאנו שלוש דעות תנאים: יש אומרים שה"מעונן" הוא סוג של מכשף; יש אומרים שהוא האוחז את עיני הבריות [="קוסם" בלשוננו], ואילו לדעת רבי עקיבא הוא ה"מְחַשֵּׁב עִתִּים ושעות ואומר: היום יפה לצאת, למחר יפה ליקח [=לבצע עיסקה]".

בקריאה פשוטה של דברי רבי עקיבא, מי שקובע את ערכם המאגי של זמנים ושעות – הרי הוא מְעוֹנֵן ועובר על מצות לא תעשה שבתורה (היא מופיעה גם בפני עצמה בספר ויקרא: וְלֹא תְעוֹנֵנוּ). אם כן, אסטרולוגיה היא לכאורה בכלל איסור מעונן.

במקביל, יש לנו סוגיה נוספת. גמרא במסכת פסחים מלמדת אותנו:

אמר רבה בר בר חנה, אמר רבי שמואל בר מרתא, אמר רב, משום רבי יוסי איש הוצל: מניין שאין שואלין בְּכַלְדִיִּים? שנאמר: תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקֶיךָ.

מי הם הַכַּלְדִיִּים? לדעת רש"י אלו השואלים באוב, כלומר המתקשרים עם רוחות מתים. אבל כל שאר הראשונים התקשו לקבל את פירושו, שכן מה להם לחכמים לחפש את מקור האיסור לשאול באוב, אחר שהוא מפורש כמה וכמה פעמים בכתוב? לכן פירשו כולם שהכלדיים הם החוזים בכוכבים, ובפשטות – אסטרולוגים.

לפי זה מצאנו כאן דבר מעניין. סוגיה אחת אוסרת את האסטרולוגיה באיסור לא תעשה, "לֹא תְעוֹנֵנוּ" (לדעת רבי עקיבא), וסוגיה אחרת אוסרת אותה רק באיסור עשה, "תָּמִים תִּהְיֶה". האם יש כאן מחלוקת?

אסטרולוגיה – אמת או שקר?

נניח לרגע את המקורות התלמודיים ונדלג אל פוסקי ההלכה הראשונים. כאן אנו מוצאים מחלוקת ברורה בין שני בתי מדרש מובהקים: בית מדרשו של הרמב"ם ובית מדרשו של הרמב"ן. זוהי ככל הנראה מחלוקת בתפיסת המציאות, הגוררת בעקבותיה מחלוקת הלכתית.

כפי שראינו קודם לכן, לדעת הרמב"ם האסטרולוגיה ('אצטגנינות' בלשון חז"ל מיוונית) היא חסרת כל תוקף מדעי ואין לה שום ייתרון בחיזוי העתיד. היא אינה אלא "דברי שקר וכזב… שהטעו בהן עובדי עבודה זרה הקדמונים לגויי הארצות כדי שינהו אחריהן". כיון שהתורה מבקשת להרחיק אותנו מכל דבר הקשור או מעודד לעבודה זרה, לכן היא גם אסרה את כל פעולות המאגיה של עובדי אלילים, ובכללן את האסטרולוגיה.

לעומת זאת הרמב"ן, בעקבות חז"ל, סבר שיש לאסטרולוגיה ערך מדעי והיא בהחלט מהווה תצפית טובה על המציאות. אמנם היא לא מדויקת לגמרי ונופלות בה טעויות, אבל באופן עקרוני יש בה ממש. יחד עם זאת, לרמב"ן שיטה מפוארת על השגחת ה' יתברך בעולם, ולפיה גם במסגרת חוקי הטבע שעל פיהם מנוהל העולם – יש לאלוקים דרכים משלו כדי לגמול לאדם לפי מעשיו. משכך, גם אם האסטרולוגיה נותנת לאדם תמונת עתיד, היא אינה מוחלטת אלא מושפעת לבסוף ממעשיו שלו.

נאמן לשיטתו זאת, סבר הרמב"ן שהאסטרולוגיה אינה בכלל אזהרת "לא תעשה". אם זו תורה מדעית, אין מקום להזהיר על העיסוק בה באיסור חמור. אך מכיון שההשלכות המעשיות של המדע הזה אינן מוחלטות, שהרי השגחת ה' משפיעה עליהן, לכן מְצַוָּה התורה שלא ללכת לשאול באסטרולוגיה, אלא ללכת עם ה' בתמימות ולקוות לטוב. זהו אפוא משמע דברי הגמרא בפסחים: מנין שאין שואלים בכלדיים? תָּמִים תִּהְיֶה!

ומה דינו של אדם שאמנם לא שאל באסטרולוגיה, אך הוא נחשף באקראי למידע אסטרולוגי המזהיר אותו מפני יום מסוים? ובכן, לדעת הרמב"ן, עליו להיזהר מכך ולפעול בהתאם ל'הוראות' האסטרולוגיות! "אין סומכים על הנס"! קראת מאמר כלשהו המזהיר שלא להסתפר בי"ג בחודש? אל תסתפר!

דבר אחד נותר לנו להסביר לדעת הרמב"ן: מיהו ה"מחשב עתים ושעות" שלדעת רבי עקיבא עובר על איסור "לֹא תְעוֹנֵנוּ"? וודאי שאין זה האסטרולוג, איש מדע החוקר את הטבע. כנראה שמדובר באדם שבודה דברים מלבו או שמאמין באמנות טפלות. כיון שאין זה אלא דברי הבל הנועדו להשפיע על הפתאים – התורה אסרה אותם באיסור גמור (משכך, אם תמונת העולם המדעית משתנה והאסטרולוגיה עצמה נחשבת מבחינה מדעית לדברי הבל, ייתכן שגם לדעת הרמב"ן היא בכלל איסור "לֹא תְעוֹנֵנוּ").

נחזור לדעת הרמב"ם. כאמור, לדידו האסטרולוגיה היא חסרת כל תוקף מדעי, ואם כן היא בכלל דברי ההבל והשווא ששימשו את עובדי האלילים למטרות שכנוע ופיתוי ההמונים. משכך, מי שעוסק באסטרולוגיה עובר על איסור לא תעשה, "לא תעוננו", כמו שאר פעולות המאגיה שאסרה התורה. אלו הן דברי רבי עקיבא על ה"מחשב עתים ושעות" והרמב"ם פוסק אותם להלכה.

יתירה מזו, לדעת הרמב"ם מי שעושה מעשה מתוך ציות להמלצות האסטרולוגיה, הרי הוא עובר ב"קום ועשה" על מצות לא תעשה, ודינו מַלְקוּת!

מדוע אם כן הגמרא בפסחים מחפשת את המקור לאיסור לשאול בַּכַּלְדִיִּים?! כנראה שעלינו להבחין בין האסטרולוג לבין לקוחותיו. האסטרולוג עצמו, מי שעוסק בחישובים ו"מתמחה" בתחום – עובר על האיסור החמור "לא תְעוֹנֵנוּ"; אך הלקוח התמים שלו, בפנייתו אל האסטרולוג כשלעצמה אינו עובר על האיסור, כי הוא עצמו לא "מעונן". רק אם יפעל על פי הוראותיו של האסטרולוג ייחשב "מעונן" ויעבור על האיסור, אך ההתעניינות והדרישה אינן "עִנּוּן".

ומכל מקום, אמרו חכמים "אין שואלין בכלדיים". אין מה לחפש שם ולכן אין לשאול אותם כלום. והביאו על כך את הכתוב "תָּמִים תִּהְיֶה", כדי להסמיך את הוראתם ללשון הכתוב.

ולסיום, מובן מאוד מדוע הרמב"ם והרמב"ן נחלקו גם בשאלה אם למנות את "תמים תהיה" כאחת מתרי"ג המצוות. לדעת הרמב"ן, זו אכן מִצוַת עשה מן התורה להתהלך בתמימות ולהימנע מדרישה באסטרולוגיה; הרמב"ם לעומת זאת סבור שזו אמירה כללית על החובה להתהלך לפני השם, שאמנם חכמים השתמשו בה כהשראה להוראה שלא לשאול בכלדיים, אך אין זו מִצוַת עשה גמורה.

לסיכום: עיסוק באסטרולוגיה, לדעת הרמב"ם באיסור לא תעשה ולדעת הרמב"ן במצות עשה; דרישה באסטרולוגיה, לדעת הרמב"ם אסורה מדרבנן ולדעת הרמב"ן במצות עשה; פעולה על פי אסטרולוגיה, לדעת הרמב"ם באיסור לא תעשה ולוקים עליו ולדעת הרמב"ן ייתכן שאף מחויבת.

יום נעים ופורה !