האם יש בחברה החרדית זרמים נסתרים של בקשת התחדשות רוחנית ומה יכול חיבור לחברה הדתית לאומית לתרום למגמות אלו? הרב אלחנן ניר מתאר תופעה אותה למד להכיר – נהייה סמויה של צעירים חרדים אל מחוזות ההתחדשות היהודית בחברה הדתית לאומית. לדבריו, החברה החרדית מגיעה עם סקרנות אותנטית ותאוות ידע כנה, ומפגש שלה עם הכוחות התורניים בחברה הדתית לאומית יכול להפרות את שני הצדדים:
"ביזור הכוח המנהיגותי בחברה החרדית, כמו גם תופעות נוספות – תופעת הדלות החומרית המייצרת את ההכרח ההולך ומתחזק משנה לשנה ליציאת הגברים לשוק העבודה הישראלי, פיתוח קריירות אצל הנשים וכניסת האינטרנט לבתים רבים (על הפורומים החרדיים השונים שבו הקוראים לעצור ולחשב מסלול מחדש) – מייצרים שוליים ההולכים ומתרחבים. שוליים אלו מבקשים להיוותר בחברה זו, אך יחד עם זאת למצוא לעצמם תחומי דעת ועניין חדשים ומתאגרים.
כך נמצא חוגים העוסקים בתנ"ך, חבורות המתחילות צעדים במחשבת ישראל וניסיונות ללימוד תלמוד בשיטות השונות משיטת הלומדות הרגילה הרווחת בעולם הישיבות הליטאי, כמו גם זיקות לעולם המחקר – בין אם זה של מדעי הרוח ובין אם זה של מדעי החברה והטבע…
הם, הדור הצעיר יחסית, מלאי עניין כלפי אותן התרחשויות. אהבת האמת והידע שלהם, כמו גם יכולת ההעמקה וההתמדה, הם אלמנטים שכמעט ולא פגשתי בחברות אחרות. ודווקא החומה הבצורה ההולכת ומתעבה בידי מנהיגיהם כדי לחצוץ בינם לבין כל האחרים, בסופו של דבר מייצרת לא מעט חתרנות סמויה המבריחה תחומי ידע ועניין ומנטאליות שקשה עדיין לשער את עוצמתה והיקפה…
ההצעה האופרטיבית: מפגש בין הציבורים. עשוי להיות בכך רווח כפול הן לחרדים המחפשים והן לדתיים הלאומיים המחפשים. הראשונים ייהנו מהפירות הרבים והחדשים הצומחים בבתי המדרש הדתיים לאומיים בכל חדרי התורה, מהכנות והחירות הקיימת בהם (שהרי מי שאינו מבקש להיות בהם, יכול לצאת מהם בנקל), והאחרונים ייהנו מתביעת הידע, ההומור הדק וההגות הלא מוכרת הקיימת בשולי המחנה החרדי (ותורתו הייחודית והמפתיעה של תלמיד החזון איש, הרב גדליה נדל, שיצאה לאור בידי הרב יצחק שילת היא אך דוגמה מרתקת לכך)…
האתגרים העצומים העומדים לפתחם של עובדי ה' בעת הזאת הולכים ונהיים דומים ומשותפים. תהליכי הגלובליזציה המבקשים לבטל כל מובחנות מגדרית או אתנית; מהפכת המחשוב, התקשורת והננוטכנולוגיה וכל מה שיכול להיחשב כמהפכה התעשייתית של המאה ה־21; השינויים במבנה המשפחה ותביעת השוויון הנשמעת מכל עבר, כמו גם התקדמותו המטאורית של עולם הרפואה המעלה שאלות אתיות רבות כתכנון גנטי של ילדים, הארכת חיים קיצונית והולדה לאחר המוות – כל אלו מחייבים חשיבה רבה, אחראית ובעיקר – משותפת. לבד זה לא יעבוד…"
