השתלבותו של הדור השני לבעלי התשובה בחברה החרדית היא לעיתים קרובות לא פחות מאתגרת מזו של הדור הראשון, ויש שיגידו שאף יותר. מדוע זה כך? מה הם הסיבות לקשיי ההשתלבות של ילדי חוזרים בתשובה במערכות החינוך החרדיות? במאמר מעמיק, טוען מוטי בר-לב כי ההבדלים בין תפיסת העולם הקהילתית בחברה החרדית לגישה האינדיבדואליסטית של החברה המודרנית, ממנה באים בעלי התשובה, נותנת את אותותיה על הבית, על התא המשפחתי. את מתח זה חווים באופן העוצמתי ביותר דווקא הילדים, הדור השני לתשובה, הגדל בתוך בית בעל אופי אחד ומוסדות חינוך בעלי אופי שונה:
רבות נכתב ונאמר על תופעת החוזרים בתשובה, על ההתנכרות הכמעט מוחלטת שלהם לעברם, על השינוי התודעתי מהקצה על הקצה שחל בהם, ועל החוויות הדתיות והמיסטיות שתפשו את עיקר חייהם ומחשבתם, ודחקו, על-כל-פנים למראית העין, את החוויות ודפוסי ההתנהגות שהובנו אצלם משחר ילדותם. כמו כן נכתב מעט על ניסיון היטמעותם וכישלונו בציבור החרדי, אולם על ילדיהם ותהליכי נפשם, שהם מרתקים וטראגיים כאחת – לא נכתב כמעט מאום. פה ושם אנו רואים איזו כתבה קטנה וחסרת עומק על בנו של חוזר בתשובה ש"חזר בשאלה" ושופך את סגור ליבו לפני עיתונאי שוחר רייטינג הלהוט לשמוע את סיפורו כהוכחה ועדות לכישלונה וארעיותה של תופעת החזרה בתשובה, אולם מעבר לכך כמעט ולא נכתב כלום…
הורי ילדים חרדים נעו במסלול מוכר וידוע מראש, מסלול שסימוניו מוכרים וברורים ויש בו הרבה מן הביטחון והיציבות, שכן הפרט לא נזקק לברור לו ממגוון האפשרויות שמניחות מקום לספק רב, והתנסויות מכאיבות… מה שאין כן החוזר בתשובה שעשה מסלול רב חתחתים עם ניסיונות וטעויות שהותירו צלקות בנפשו, בפרט בתחום הזוגי שבו רכש לו החוזר בתשובה התנסויות מסוג שונה וסותר בעליל ממסגרת יחסיו הנוכחיים עם בת זוגו, דבר שמעמיד אותו במאבק מתמיד של הכחשת חוויותיו הראשונות, שמפריעות לו בניסיונותיו לבנות בית על פי המסורת היהודית והגבלותיה. מציאות זאת הולידה הרבה מתחים בן בני הזוג החוזרים בתשובה שהשפיעו עמוקות על נפשות בניהם. אינני טוען שכל ילד של חוזר בתשובה ראה במו עיניו את המאבקים הללו, שכן חלק מהחוזרים בתשובה השכילו להפנים ולהתמודד עם חוויות אלו, אולם כמעט בלתי נמנע הוא שהם לא השפיעו על נפשו של הילד במודע או שלא במודע….
הציבור החרדי דומה לפירמידה שלְבֵנותיה שלובות ותלויות זה בזה, חסרה לך אחת מהלבנים, הרי ששאר הלבנים יהיו רופפות ותלויות על בלימה. ואחת מאבני היסוד של פירמידה זו כמו שציינו למעלה, היא המשפחתיות האינטנסיבית שמחזיקה את חיי הדת של הפרט. אחת מהשאלות הראשונות שנשאל חרדי בהיכרות ראשונית היא לאיזו משפחה הוא שייך, וכמעט תמיד בן שיחו יזהה את משפחתו אם לא דרך קישור ראשון אז דרך קישורים לוליניים של משפחה שקשורה למשפחה עד הגיעם לענף משותף שמוכר לשניהם, ודבר זה הוא מעין כרטיס כניסה ראשוני להרבה מקומות, בחירת מקום לימודים לילד, שידוכים ועוד [הכרתי כמה וכמה חרדים שמאסו בדת מסיבות כאלו ואחרות, אולם הם לא עזבו את הציבור החרדי, בתואנה שהם לא רוצים להפסיד את משפחתם וחבריהם]. בנו של החוזר בתשובה שחסרה לו אבן יסוד זו נתקל בקשיים בהרבה מקומות שהוא רצה לפנות אליהם…
