צריך עיון > בין הסדרים > ירמיהו בחצר המטרה – נחמה מתוך האבל

ירמיהו בחצר המטרה – נחמה מתוך האבל

מדוע מצווה הקב"ה על ירמיהו לקנות לו שדה דווקא כאשר הוא נמצא בבית האסורים והכשדים צובאים על העיר? בכתביו על חודשי השנה, מסביר הרש"ר הירש שבסיפור זה טמון רמז על הנחמה שבתוך האבל. האמונה בכוחות הטבע והגורל היא זו הממיטה חורבן על ישראל, אבל כאשר מבינים שהחוק נמצא מעל המציאות ההיסטורית, נולדת גם תקוות הנחמה:

 

ואם, ביום זכרון מצור ירושלם מעלים אנו על דעתנו נבואות נחמה אלה, המדברות אלינו בהחלטיות זאת דוקא מימי אותו המצור – האם אין אנחנו חייבים לשאב מהן את הבטחון לחיינו ושאיפותינו בכל מצב ומצב? הלא יקרעו סוף סוף ההחלטות האלקיות האלה את המסוה מעינינו ולא יביאונו לידי הכרה ברורה ומוחלטת היכן מקור ישענו ועתידנו היחידי, לנו ולבנינו – יראה לנו היכן נמצא את ידידינו האמיתיים והיכן ידידנו הכוזבים. כלום ידידנו הם, כלום לפי הבטחות אלה נביאי עמם הם אלה אשר לאחר אלפי שנים, ואולי על סף קצה של כל אותה הגלות המחנכת משתדלים הם שוב לעורר בישראל את שגעון האנדרוגינוס הישן, כאילו יש להם לישראל מלבד התורה, מלבד המשמעת הנאמנה כלפי תורתו של היחיד המיוחד, לבנות עוד מזבחות לבעל ולמולך, ואפילו להקריב משמעת זו על מזבח הבעל והמולך, להתחשב בחק האלקי הנצחי רק בה במדה, ליחס לו חשיבות רק עד כמה שמרשה זאת ההתחשבות "בכחות הטבע והגורל" כלום ידידי עמנו הם אלה המשתדלים להשפיל את החק האלקי היהודי שלמענו יעד הקב"ה את כל עתידו של ישראל – להשפילו עד לאותה דרגא שני' במעלה אשר בחייהם רשאי לתפוס אותו המושג הנקרא בפי האנשים בשם "דת"?

כלום ידידי עמנו הם אלה המשתדלים למחות מהכרתנו את כל העתיד של בית דוד אשר ביעודנו המדיני ואשר מטיפים לטמיעה גמורה של ישראל במדינות העמים והמשתדלים להוכיח – בניגוד גמור לדברי ד' המפורשים – כי זאת היא מטרת ההנהגה האלקית בישראל, ואשר, מתוך מטרה בדוי' זו דורשים הם לבטל כל מה שמתנגד להתבוללות בחיי העמים, ואף רוצים לראות בזה תפקידו וחובתו של ישראל?

או, האם ידידי עמנו הנאמנים הם אלה הרואים באמתות האלקיות המנובאות יסודות השקפותינו ושאיפותינו. ומתוכם דורשים הם ראשית כל – קיום החק האלקי כתפקידו של ישראל – מבלי להתחשב במצבי הענינים הזמניים – באותה החלטיות, כשם שהנביא האסור, למראה הכשדים המשתוללים בנצחונם, אף הוא חייב הי' לקיים את דין גאולת שדה האחוזה – אלה, השמים את תביעות החק הזה במקום ראשון במעלה והרואים את תפקידם של ישראל בהשתתפותם בחיי העמים רק בה במדה ורק עד כמה שיכלות להתקיים יחד עם זה תביעותיו של אותו החק, ועד כמה שאפשר לשמוע בקול ד' במדה מספיקה – בידעם כי עתיד שונה צפוי לישראל ולעמים, וכל ישראל לא נשלח כדי להטמע בעמים אלא כדי להראותם את דרך ד' אשר בה עתידים חיי העמים להטמע?…

 

למאמר המלא ב"דעת"