כיצד נגן על ילדינו מפני פגיעה?

מלחמה של מילים שוטפת היום את העולם המערבי – ביטויים ומונחים מסוימים הופכים לאסורים ומודרים מהרשתות החברתיות, מרצים באוניברסיטאות מפוטרים בעקבות שימוש במילה לא נכונה ופוליטיקאים ועיתונאים נאבקים מרה על חודה של אות. מגני חופש הביטוי מצדיקים את עמדתם בשם ערכי החירות המתירים לאדם להתבטא כרצונו, ואילו מתנגדיהם טוענים כי זכויות הפרט דורשות יצירת מרחב סטרילי בו כל אדם ירגיש בטוח ולא יסתכן בחשיפה לדעות או מילים העלולות לפגוע בו. גרג לוקיאנוף וג'ונתן היידט טוענים כי החרדה היתרה להגן על הנוער מפני חשיפה למילים ורעיונות רק מזיקה להם. ההגנה על נפש החניך מפני כל אתגר מחלישה אותו והופכת את זהותו לשברירית. הדרך הנכונה להגן על זהות האדם היא דווקא לחשוף אותו לאתגרים שאינם תמיד נעימים לו:

משהו מוזר קורה בארצות הברית. תנועה המורכבת בעיקר מסטודנטים, ללא הנהגה מוגדרת, מנסה לטהר את האוניברסיטאות ממילים, רעיונות ונושאים שעלולים לגרום אי-נוחות או לפגוע ברגשות. בדצמבר כתבה ג'יני סוק מאמר ב"ניו יורקר" שבו היא מספרת כי סטודנטים למשפטים בהרווארד מבקשים מעמיתיה המרצים לא ללמד חקיקה בנושא אונס – ובמקרה מסוים אף לא להשתמש במילה violate כיוון שהיא עלולה לעורר תחושה קשה אצל התלמידים…

הניסיונות להגן על הסטודנטים ממילים, רעיונות ואנשים שעלולים לגרום להם אי-נוחות רגשית, פוגעים בהם; הם פוגעים במקומות העבודה, שיהיו שקועים בתביעות אינסופיות אם הסטודנטים ימשיכו הלאה בחיים באותה ציפייה להגנה מוחלטת; והם פוגעים בדמוקרטיה האמריקאית, שכבר היום נמצאת במצב של שיתוק בגלל המפלגתיות ההולכת ומחריפה. כשהרעיונות, הערכים והמילים של הצד האחר נראים לא רק שגויים, אלא כתוקפנות מכוונת כלפי קורבנות תמימים, קשה לדמיין כיצד אפשר לטפח את הכבוד, את ההקשבה ואת הנכונות לפשרה, שבלעדיהם אי אפשר להפוך את הפוליטיקה למשחק סכום-חיובי…

במקום לנסות להגן על הסטודנטים מפני מילים ורעיונות שמהם אי אפשר להתחמק לנצח, על האוניברסיטאות לעשות כל שביכולתן כדי לצייד את הסטודנטים בכלים שיאפשרו להם לפרוח בעולם המלא במילים וברעיונות שאינם בשליטתם. אחת האמיתות הגדולות שאפשר ללמוד מהבודהיזם (ומהסטואיות, ההינדואיזם ומסורות נוספות) היא שהניסיון להתאים את העולם לרצונות שלנו לא מוביל לאושר. אבל אנחנו כן יכולים לשלוט ברצונות ובהרגלי החשיבה שלנו. זאת, כמובן, מטרתו של הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי. ולאור זאת, הנה כמה צעדים שיעזרו לחולל שינוי בהרגלי החשיבה השליליים שפשו בקמפוסים…