אחת הטענות הפופולריות של המתנגדים ללימודי ליבה במערכת החינוך החרדית היא, שגברים חרדים מפתחים כישורי חשיבה מתקדמים בישיבות המסייעים בידם להשלים בקלות ובזמן קצר את הפער בינם למקביליהם בחינוך הכללי. מירב ארלוזרוב בדקה את הנתונים ומצאה כי לטענה זו אין אחיזה במציאות:
התפישה העצמית של החברה החרדית חיובית מאוד. החרדים משוכנעים ומשכנעים כי הלימודים בישיבות ובכולל הם לימודים לוגיים ברמה גבוהה, וכי הכולל "מלמד את התלמידים ללמוד". בהתבסס על העמדה הזאת, יש רבים בחברה החרדית שטוענים כי אין צורך לכפות לימודי ליבה על מערכת החינוך החרדית, כי "את כל מה שאתם לומדים ב–12 שנות לימוד, אנחנו משלימים בחצי שנה של מכינה", אומר אברהם קדוש, חרדי שהצליח להשלים בעצמו רישיון רואה חשבון, עורך דין, יועץ מס ויועץ פיננסי. "האופן שבו החרדים לומדים מאפשר להם להצליח בחיים, כי אותנו מלמדים איך ללמוד", הוא מסביר…
[אלא ש]מחקר שביצע איתן רגב ממכון טאוב עבור המועצה להשכלה גבוהה הראה כי רק 50% מהחרדים שמתחילים תואר ראשון מסיימים אותו — שיעור נשירה עצום. בקרב הנשים החרדיות, שלומדות בסמינרים לימודים כלליים וחלקן אף נבחנות לבגרות, המצב טוב בהרבה, עם שיעור נשירה של 30%. פרופ' חיים סוקניק, נשיא המרכז האקדמי לב, שמתמחה בהכשרת חרדים, מדווח גם הוא על נשירה של 50%…
אז נכון שלחרדים יש מוטיבציה גבוהה, והלימודים בישיבות מציידים אותם ביכולת ללמוד, ובכל זאת אין להם סיכוי להתחרות מול החילונים, בטח לא על משרות גבוהות. לכל היותר, הם יצליחו להשתלב בעבודות בדרגי ביניים, בעיקר עבודות בתוך הקהילה החרדית. הפוטנציאל הגבוה שלהם מאפשר לחלקם לסגור חלק מהפער, אבל הפער נשאר, והוא גדול…
