פרשת במדבר מתארת בפרוטרוט את תמונת מחנה ישראל במדבר, מי היה מול מי ומי לצד מי, מי למעלה ומי למטה, מי לפנים ומי לאחור. ויש לשאול, איזו משמעות יש לארגון המחנה לאחר הכניסה לארץ? לכאורה, תמונה זו אינה רלוונטית אלא לשעתה, אך כיוון שנכנסו ישראל לארץ, אין כל טעם בהנצחה או תיעוד של הוראות שהיו רלוונטיות לשעתן.
אולם, ניתן לראות במחנה ישראל במדבר מקרה מבחן "נקי" לדינמיקה החברתית שתלווה את ישראל מכאן ואילך.
אחד הקשיים המשמעותיים בהבנת תופעה, בין פיזית, בין נפשית ובין רוחנית, הוא הבידוד שלה. כל תופעה נמצאת באינטראקציה עם השפעות שונות מכל מיני כיוונים, וקשה לאפיין מה ייחודי לה ומה הינו השפעה מקומית. האתגר של המחקר המדעי הוא להצליח לבודד תופעה באופן יעיל כדי לבחון אותה לבדה, ללא סבך הגורמים המשפיעים עליה. מאמצי המחקר להבנת וירוס הקורונה שמסתובב בעולם בימים אלו מתמקדים בבידוד ההשפעות השונות מתוך גורמים מקומיים ואישיים.
המדבר היה מעיין "תנאי מעבדה" לתופעה החברתית: תנאי שטח אחידים, ללא אויבים מבחוץ, ללא דאגות כלכליות וללא משקעים מצטברים. בחינה של הדינמיקה החברתית במחנה ישראל במדבר מאפשרת לנו הבנה מזוקקת של הדינמיקה של ישראל, ללא כל רעשי רקע: רק העם לשבטיו סביב ארון הברית.
יש כאן שילוב של מבנה אחדותי – אהלים אחידים המרוכזים סביב משכן ה', לצד המורכבות של משפחה ושבט. כמו כן, יש בו רבדים של מחנה בתוך מחנה, כשכל הפנימי יותר – רוחני יותר: מחנה ישראל, מחנה לוויה ומחנה שכינה.
האחדות של המחנה מבוססת על מורכבותו. כל יחיד נפקד בפני עצמו, אך כל אחד משתייך למשפחה, שהיא משתייכת לשבט וכולם יחד יוצרים עם. השבטים מרוכזים במחנות, כשלכל מחנה יש את מקומו. מורכבות זו, שהזכרתי כאן רק את חלקה, מתפתחת והולכת במשך כל ספר במדבר. כל הקשיים החברתיים שצפים בספר – בעיות ההנהגה והמתחים הפנימיים; המתלוננים, המתאוננים, המרגלים, קרח ועדתו, המעפילים, בלעם ובנות מדיין – מתחילים מהבנה של המבנה החברתי הבסיסי של ישראל. וכפי שמוכיח המשך הספר, אפילו בתנאי מעבדה של מחנה במדבר קשה לתפוס ולהבין בכל משבר חברתי את הסיבה המדויקת לכך, קל וחומר בתנאים המורכבים של ישוב הארץ.
מעבר להבנה העקרונית של הדינמיקה החברתית של ישראל, התיאור של מחנה ישראל במדבר מאיר את דור המדבר כולו בתור "חברת מעבדה". מדובר בדור שגודל למעשה בתוך תנאי מעבדה, ללא כל השפעות חיצוניות, על מנת ליישם בפועל את האידיאל החברתי של ישראל. כמו צבא המתרגל קרב בתנאים מלאכותיים אידיאלים לפני היציאה לשטח, כך גם המדבר נתן לדור ההוא הזדמנות לתרגל הנהגת עם אידיאלית לפני לפני הכניסה לארץ. ההליכה במדבר הטביעה בהם הנהגה חברתית תקינה לפני שהעניינים יסתבכו.
"הלך וקראת באזני ירושלם לאמר כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה. קדש ישראל לה' ראשית תבואתה כל אכליו יאשמו רעה תבא אליהם נאם ה'".
Photo by Anthony Tuil on Unsplash
