צריך עיון > בין הסדרים > "מחנה השינוי" והחלפת ההנהגה

"מחנה השינוי" והחלפת ההנהגה

העובדה שהגיעה זמנה של ההנהגה להתחלף אינה מזכה מאשמה את החתרנות של "מחנה השינוי"

פרשת חקת תשפ"א

פרשת חוקת מבשרת על שינוי דרמטי בפוליטיקה הישראלית. משפחת משה, שהנהיגה את העם במשך ארבעים שנה, יורדת מהבמה, ואנו מתבשרים כי הם לא יכנסו עמנו לארץ.

רק בפרשה הקודמת למדנו על הקנוניה להחלפת השלטון של קורח, שביקש לשנות את ההנהגה בכוח, על ידי תעמולה רטורית והפגנות. לא זו בלבד שקורח נחל כישלון צורב, אלא שהניסיון שלו להעביר את משה גררה עונש חמור לציבור כולו, ועוד נצרכה התערבות אלוקית מיוחדת לאישור ואישוש מעמדם של משה ואהרן. והנה, לא עובר זמן רב, ומשה ואהרן אכן מוחלפים. מה בדיוק קורה כאן? בשביל מה היה כל המאמץ לחיזוק מעמדם של משה ואהרן, אם הם הולכים לסיים את כהונתם בעוד כמה רגעים?

התורה מלמדת אותנו כאן שיעור חשוב מאד על פוליטיקה ועל הנהגה. מצד אחד, אנו לומדים כי עם כל גדולתה של הנהגה, עם כל זכויותיה והצלחותיה, ישנו זמן שבו היא מגיע לסיומה ועליה לעבור מן העולם.

הזקנים שהנהיגו את ישראל עד ימי שמואל היו עתירי הצלחה, והובילו את ישראל יפה בימי השופטים. אם מסתכלים על החשבון הכללי, תקופת השופטים הייתה תקופה טובה לישראל, עם שנים ארוכות של שקט ויציבות וחוסן רוחני, הרבה יותר מימי המלכים. אולם, בהגיע סוף ימי עלי, משהו השתנה בציבור ובתנאי החיים, והזקנים כבר לא הצליחו לשלוט. ימי הזקנים תמו, וקמה הנהגה חדשה בדמותו של שמואל. הנהגת הנביאים.

דור המדבר, דור יוצאי מצרים, הגיע לקצה דרכו, וכך גם מנהיגיו, משפחתו של משה. מותה של מרים, ובסמוך אליו פרשת מי מריבה מסמנים את קצה הדרך. בהם התברר שמשה ואהרון אינם מתאימים להכניס את ישראל לארץ.

אולם, עצם הסמיכות לפרשת קורח מלמדת כי גם אם הגיעה זמנה של ההנהגה הישנה לעבור מן העולם, יש דרך לעשות זאת. המרד של קורח ועדתו נגד משה ואהרן היה אולי סימן ראשוני לחולשת ההנהגה הישנה, אבל הוא אינו הופך להיות מצודק מחמת זאת. אדרבא, הוא הופך למזיק והרסני בהרבה. הגישה של המורדים במשה לא הייתה גישה של אנשים שמנסים לתקן את ההנהגה ולהחליף אותה בכזו המתאימה יותר לצרכי הדור, אלא גישה של חבורה מרדנית, תאבת כוח וכבוד, שמנצלת את נקודות החולשה של ההנהגה: "ויאמרו לא נעלה: המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר כי תשתרר עלינו גם השתרר". הם לא ביקשו "לעלות", אלא "להחליף את ההנהגה". לא היה להם שום מסר חיובי, אלא "שינוי".

לעומת "מחנה שינוי" זה, שמעבר למסרים מתריסים לא עשו דבר למען הציבור, משה רבינו, ממשיך להכשיר את הקרקע לזה שיבוא אחריו, לאחר שהתבשר שהוא לא יוביל את העם למקום שאליו שאף להוביל אותם ומסר את נפשו למענו ולמענם. הוא ממשיך להוביל את העם לקראת המטרה שאליה חתר כל חייו, בידיעה שיהיה מישהו אחר שייקח ממנו את השרביט. הוא אינו שובר את הכלים והולך הביתה. הוא אינו אומר, אם אני לא יוביל אותם, אז אף אחד לא יוביל. הוא לוחם את מלחמות עבר הירדן; הוא מקרב את העם ליעד שאליו חתר.

המנהיג שפועל למען העם, גם ביודעו שעבר זמנו והגיע הזמן להעביר את המושכות הלאה, ממשיך לעשות עד הרגע האחרון לטובת העם. לעומתו, מנהיג חלש יותר היה מוכן לשבור, לסכסך, להביא נזקים גדולים על העם, מתוך גישת "אם לא אני, אז אף אחד לא", כדברי האטד במשל יותם.

ויאמרו כל העצים אל האטד לך אתה מלך עלינו ויאמר האטד אל העצים אם באמת אתם משחים אתי למלך עליכם באו חסו בצלי ואם אין תצא אש מן האטד ותאכל את ארזי הלבנון (שופטים ט).

בניגוד גמור לגישה זו, אנו מוצאים את הנהגת משה ואהרן עם ישראל לאחר המרד של קורח, עם משה המזרז את אהרון לרוץ ולהקטיר קטורת על מנת לעצור את המגפה המשתוללת ופוגעת בעם שניסה למרוד בהם. "מחנה השינוי", רודפי הכבוד, הביאו מוות נוראי על עם ה' בתאוות השררה שלהם. ומשה ואהרון, שנגדם פעלו, רצים להציל את אותם אנשים הפועלים נגדם.

5 תגובות על “"מחנה השינוי" והחלפת ההנהגה

  • יפה יעשו לבלרי האתר אם יפנימו שמשה רבינו ונתניהו אינם מאותה המעלה (אצל הדת"ל ברור שאינם מאותה מעלה כי לשיטתם משה יש לו הרבה לעלות עד שיגיע למעלת נתניהו )

    כותב לו המחבר על משה שמכין את הנהגת הדור הבא ממש כמו שלמד מנתניהו ולא רואה את האירוניה כאשר נתניהו נפגש לחפיפה של 35 דקות אחרי 12 שנים בשלטון (נתניהו קיבל ל-4 ימי חפיפה עם פרס שהיה פחות משנה בשלטון ואפילו אם נוסיף את שלטון רבין עדיין לא הגענו ל-4 שנים )
    נתניהו ששורף מסמכי מדינה בניגוד לחוק כדי שבנט לא ידע מה נחתם ומה הוסכם …

    • עוד יש לחלק בין הכנה לבנט (המקביל כאן לקורח) ובין הכנה ליהושע. פשוט שלקורח משה רבינו לא היה מכין.

  • דבריך לא ראויים לתגובה, אבל רק להסיר חוסר ההבנה שלך. על זה בדיוק רמז הרב כביקורת על בחינת משה שבדור :).
    ובכלל דבריך גילית בורות, שרבינו לקח הפרטים ועשה מהם כללים שמהם ילמדו אף הדיוטי ההדיוטות שבדורינו. ופשוט שאין כוונתו להשוות. ופשוט.

  • אני לא אוהב משוואה בין משה רבינו ואפילו דתן ואבירם לבין מחללי שבת ותומכי להט"ב בסך הכל ביבי נתניהו אותו זבל כמו כל הג'ונגליסטים של מחנה השינוי היה לו אינטרס להחזיק קצר את החרדים מפני שהם לא התערבו לו בעניני בטחון ובצדק, למעשה הוא גם ניהל את ממשלת לבן או נבל [נתניהו בנט לפיד] הוא חתום בזמנו גם על סנקציות נגד לומדי תורה, דתן ואבירם נכון שהיו נגד משה רבינו אבל הם לא היו קטלא קניא הם למעשה היו השוטרים שלקו מהנוגשים על זה שלא דאגו למלאות את המיכסה של בני ישראל אז בבקשה של נעליך מעל רגליך לפני שאתה מדבר סרה על קדושי עליון שלא היו בדרגת משה רבינו [תזכור רק את הגמרא בסנהדרים שמנשה בא לרב אשי בחלום וכל דין בציעת הפת לומדים מהגמרא ההיא]

  • מאחר שראיתי ששנים כתבו אותה טעות. אציין כי אין כאן כל רמז להשוות כל אדם למשה רבינו. פשוט ציינתי איך ראוי לנהוג בהחלפת שלטון על פי משה ואהרון.

כתוב תגובה:

נא להזין תוכן בתגובה
חובה למלא שם
נא למלא כתובת אימייל