צריך עיון > בין הסדרים > בין חינוך למנהיגות

בין חינוך למנהיגות

--
הרב דוד לוי ר"מ בישיבה, מחבר ספרי "דרך דוד"

הנהגתו של אהרן, לאהוב שלום ולרדוף שלום, מתאימה למגוון מצבים, אבל מנהיגים צריכים ללמוד דווקא ממשה.

פרשת כי-תשא
 

כאשר עלה משה להר הוא הפקיד את אהרן וחור להנהיג את העם בהעדרו. משה נעדר רק ארבעים יום, אך באותו הזמן, קבוצה קטנה ככל הנראה, שתומכיה המיידים לא עלו על שלשת האלפים שהשתחוו לעגל, הצליחה לחולל מהומה אדירה בציבור, לבנות עגל, לסגוד לו, ולצאת ולחגוג בריש גלי, עם תמיכה פסיבית מכל שאר העם.

אהרון נכשל כישלון חרוץ בהתמודדות עם קבוצה זו, וככל הנראה גם חור לא הועיל הרבה, ורק משה, ברדתו מן ההר ,הצליח לעצור אותם, על אף שהיה זה כבר מאוחר מידי לעצור את הנזק שהם גרמו.

במה שונה מנהיגותו של משה ממנהיגותם של אהרון וחור? גם נגד משה קמו אומנם מרידות, אך משבר כדוגמת העגל, שבו העם עושים לעצמם פסל ומשתחווים לו, לא אירע כל עוד הוא היה בסביבה. כיוצא בו, משה מצליח לעצור את עובדי העגל מיד כשהוא חוזר, ואילו אהרן וחור נכשלים בכך, כאמור.

במסכת סנהדרין מתארים חז"ל את האופי השונה של הנהגתם:

 משה היה אומר יקוב הדין את ההר, אבל אהרן אוהב שלום ורודף שלום, ומשים שלום בין אדם לחבירו, שנאמר: "תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו, בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון" (סנהדרין ו, ב).

הנהגת אהרן הייתה בסגנון: "אוהב שלום ורודף שלום". כשהייתה מגיעה לפנין מריבה, היה מנסה אהרן למצוא דרך להשלים בין כל הצדדים, להביא אותם להבנה שאין להם טעם לריב, ושטוב להם לחיות בשלום זה עם זה. באופן דומה, הוא ניסה להטות את הציבור מעוון באמצעות כך שהוא מראה להם את האיוולת במעשיהם, והם מעצמם נוטים מהדרך הרעה ועושים תשובה – "רבים השיב מעוון".

ואילו דרכו של משה הייתה לבכר את האמת. כאשר הייתה מגיעה לפניו מריבה, הוא היה מברר מי הצודק מבין הניצים וחותך את הדין. באופן דומה, ברדתו מן ההר חתך משה את הדין באופן ברור: "לא קול ענות גבורה ולא קול ענות חלושה, קול ענות אנכי שומע". היה ברור לו שיש כאן חטא ושצריך לבער אותו. הוא שורף את העגל באופן מידי ועושה דין בעובדיו.

 

לפעמים צריך את הדין

כולנו זוכרים את המלצתו של הלל הזקן במסכת אבות, להיות דווקא מתלמידיו  של אהרון: "הלל אומר הוי כתלמידיו של אהרון אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה" (אבות א, יב). אולם כאן בעגל, הנהגה זו נוחלת כישלון חרוץ ומסתיימת באסון כבד: "וירא משה את העם כי פרע הוא כי פרעה אהרן לשמצה בקמיהם". הנהגתו של אהרן מביאה את העם לאבדון כמעט.

נראה שכאן טמון ההבדל בין מה שראוי לאדם הפרטי למה שראוי למנהיג. דרכו של אהרון טובה, ראויה ומומלצת עבור האדם הפרטי, אך היא אינה נכונה עבור מנהיג. מי שמנהיג את הציבור צריך לדעת לחתוך דברים, להסיר כל ספק. אסור לו להשאיר את הציבור להבין לבד, אלא עליו להכריע בסכין חריפה. כאשר משאירים מקום לספק, נותנים דריסת רגל לכוחות הרסניים. כשמשה נעלם לזמן ארוך, הספק מצליח לחדור לתוך הציבור: "כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו".

על המנהיג לתת מסרים ברורים חתוכים. אהרון ניסה להראות להם שהם לא צריכים לאבד עשתונות בגלל חסרונו של מנהיג, הוא ניסה לגרום להם לראות את האיוולת שבחולשתם, כדברי חז"ל, שכל מעשיו של אהרן כיוונו להחזיר את לבם של ישראל לאביהם שבשמים. אהרן קיווה לעורר בהם את הרגש של עבודת ה', באמצעות איסוף הזהב ובאמצעות החג, אבל לא זה מה שקרה.

שאול נגרר אחר העם במקום להנהיג אותם, ועל זה הוא נענש. שאול אומר אל שמואל: "חטאתי כי עברתי את פי ה' ואת דבריך כי יראתי את העם ואשמע בקולם". ועל כך עונה לו שמואל: "הלוא אם קטן אתה בעיניך ראש שבטי ישראל אתה". תפקיד המנהיג הוא להנהיג.

שיטתו של אהרון נכונה וראויה עבור מחנך, מדריך רוחני או כוהן. לדמויות אלו ראוי לתת דוגמא אישית ולגרום לאנשים להבין מעצמם את טעותם. עם זאת, זו אינה דרכו של מנהיג. דרך זו בהנהגה הינה אסון לעם שאותו מנהיג.

 

תגובה אחת על “בין חינוך למנהיגות

  • כמה הערות
    • צורמת לי, ואני מקווה שלא רק לי המנגינה של הדברים, המציירת את משה ואהרן במקרה זה, ושאר אבות האומה במקרים אחרים כאנשים כמונו, ברי חולשות כמונו, וברמת איכות ואנושיות כמונו, מרכיב משקפיים שכך נשמעים לו הדברים, חוששני שיש בעייתיות קשה בראיית העולם היהודית שלו, עוד לפני התייחסות לתוכן הדברים . יש דרך להעברת הדברים שהמנגינה שלהם נשמעת לקורא ומעידה על הכותב כבעל יחס אחר לאבות האומה .
    • ובתוכן הדברים, לאחר התנצלות אהרן והסברו לחשש ממשמעות הריגת כהן ונביא ביום אחד, לא נשמעת תגובה של משה רבינו, השוללת את התנצלות אהרן , וזאת בהשוואה לאי כניסת משה רבינו לארץ בגלל דבר הנראה, על פניו, פחות בחומרתו בהרבה , ומרים נענשת על אמירה הנראית , על פניו, גם פחותה בחומרתה,
    • ואולי זימנה ההשגחה העליונה את אהרן ,המשנה מפני דרכי שלום, או בלשוננו מעגל פינות, כדי למזער נזקים, ללא משה רבינו לצידו, משה אמת, ויסודו אמת ללא פשרות, שכן בדרכו של משה, לא הייתה תקומה לשונאיהם של ישראל, ו
    • דווקא אהרן בדרכו, באותה שעה, בה לא היה ניתן לעצור את מעשה העגל, דרכו של אהרן, הלא אידאלית, שנועדה למזער נזקים, "זרמה" עם זובחי העגל, ולאחר שמיצו את התלהמותם, יכול היה משה רבינו לעמוד בשער לקרוא לשבט לוי ולעשות, את מה שלא היה יכול להעשות יום אחד קודם .
    • יש לי הרבה מה להאריך בהסבר הרעיון, ואולי תבוא שעתו להסבר במקום זה, אבל מתוך ספק אמיתי במשמעות הדברים, יש לי מחאה חריפה כנגד אמירות חריפות כנגד אהרן הכהן, לא ראויות גם אם היו מבוססות ובודאי כאשר הם יותר סברת הכותב, ולא פרוש מוכרח של הכתוב

כתוב תגובה:

נא להזין תוכן בתגובה
חובה למלא שם
נא למלא כתובת אימייל