"דברו אל כל עדת ישראל לאמר בעשר לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבת שה לבית. ואם ימעט הבית מהיות משה ולקח הוא ושכנו הקרב אל ביתו במכסת נפשת איש לפי אכלו תכסו על השה"
קרבן פסח הוא חובה אישית על כל אחד ואחד מישראל, עד שזהו המקרה היחיד שהתורה מייחדת מועד ב' לקיום המצווה עבור מי שנבצר ממנו לקיימה במועדה, וכל יחיד שאינו מביא את הפסח, נכרת ומתנתק מעדת ישראל. בו בזמן, קיום מצווה זו אינו יכול להתבצע ביחיד אלא במסגרת משפחתית, ואפילו קהילתית. כדי לקיים אותו כהלכתו חייבים להצטרף כמה ביחד להקרבת הקרבן.
כפועל יוצא מכך, קורבן זה מייצר חיבור של כל יחיד ויחיד בישראל למסגרת משותפת בשני שלבים. בשלב הראשון, ברמה הפרטית, הפסח נאכל חבורות חבורות, כך שכל יחיד מצטרף אל המשפחה והקהילה שלו. בשלב השני, כולם יחד, כקבוצות, מצטרפים ברמה הלאומית להקריב יחד את קרבן פסח במועדו סביב מקדש ה'.
***
סוגיית הסולידריות החברתית מעסיקה בתקופה האחרונה את האנושות. בעולם כולו הולכים וגדלים השסעים בחברה, ובעת האחרונה, נגע זה פשה גם בתוכנו, כאן בישראל.
בהקשר זה, נראה שנוכל לקחת לקח מהדרך שבה התורה יוצרת סולידריות לאומית סביב קרבן הפסח.
מצד אחד, התורה אינה מעודדת אחדות על בסיס אינדיבידואלי, אחדות של יחידים בודדים, אחידים, שווים, המתאספים יחד סביב דגל אחד. אחדות כזו מייצרת אחידות ואינה נותנת מקום לגוונים שונים וקולות חלוקים. במסגרת זו, כל מחלוקת היא איום פוטנציאלי על הסולידריות.
התורה מייצרת את הסולידריות הלאומית חבורות חבורות. כל אחד מצרף לחבורה שלו את החברים שלו, את אלו שדומים לו ביותר, שהוא מסתדר איתם היטב, שהוא מרגיש בנוח במחיצתם. לא כל החבורות דומות, ולכן, לא כל אחד מתאים לכל חבורה. עם זאת, כל החבורות מתכנסות יחד סביב מקדש ה', סביב קרבן לה'.
כך, כל אחד יכול לשמור על הסגנון שלו, ויכולות אפילו להתקיים מחלוקות בין החבורות השונות. אולם, כל החבורות חגות סביב קרבן לה'. יש הכרה משותפת ברורה בכך, שכולנו בני עם אחד שיצא ממצרים להיות עם ה'.
כאשר ישנה הסכמה בסיסית על כך שכולנו בני עם ה', כל המחלוקות הפנימיות בין החבורות מקבלות פרופורציות שונות.
הדבק הלאומי אינו מתקבל אפוא על ידי אחדות דעים וגם לא על ידי פשרות שבאות להקהות את המחלוקות. הוא גם לא מושג ידי אויבים משותפים ולא על ידי מפגשים והכרויות. כל אלו אינם נותנים לאדם סיבה לסבול את רעהו שיש לו אתו מחלוקת. אם אין גורם-על שמאחד את האנשים, כל הטכניקות הנ"ל יכולות להיות גם קטליזטור לקרע – משהו שמזכיר לאנשים למה הם לא אוהבים את השכן שלהם.
הדרך לייצר סולידריות היא לתת מקום למחלוקות, מתוך הסכמה משותפת על הבסיס העקרוני שכולם חגים סביבו. ליצור שותפות בסיסית סביב מקדש ה'.
תמונה: Bigstock