צריך עיון > בין הסדרים > חג השבועות והחוק הטבעי

חג השבועות והחוק הטבעי

חג השבועות מחנך את האדם לציית לחוקי הטבע - דבר המביא את האדם לקבל עליו גם עול תורה, החוק הטבעי של ההתנהגות האנושית.

חג השבועות תשפ"ג

אחד האפיונים העיקרים של חג השבועות בימינו הוא בתור "חג מתן-תורה", או כפי שאנו אומרים בתפילה "זמן מתן תורתנו".  וידועה השאלה, מדוע אין לכך אזכור בתורה, שבה שבועות הוא חג הקציר או חג הבאת מנחה חדשה. דרשות רבות מסבירות את הקשר הפנימי בין הקציר ושני הלחם למתן תורה, אך הן אינן עונות על השאלה, היכן הדבר רמוז בתורה.

אולם, הירושלמי מוצא רמז במקרא לקשר בין מתן תורה לחג השבועות: "רבי משרשיא בשם רבי אידי: בכל הקרבנות כתיב חטא ובעצרת אין כתיב חטא, אמר להן הקב"ה מכיון שקבלתם עליכם עול תורה מעלה אני עליכם כאילו לא חטאתם מימיכם" (ראש השנה ד, ח).

חג השבועות הוא החג שנחוג עם סיום הספירה שמתחילה בהקרבת קרבן העומר למחרת הפסח, בהקרבת מנחה חדשה בחג השבועות. מנחת העומר באה "אביב קלוי באש גרש כרמל". התבואה לא בשלה עדיין, אך האדם ממהר להקריב את הדגן הרך, ולשם כך הוא מייבש אותו באופן מלאכותי. מתוך כך, התוצאה לא לגמרי משביעת רצון: "כיון דמחדש אתי ומשעורין אתי עשרון מובחר לא אתי אלא משלש סאין". קורבן העומר נותן אפוא לאדם שיעור שאם הוא ממהר תהליכים באופן מלאכותי, הוא אינו מוציא תוצאות משביעות רצון. אם הוא רוצה לקבל את המיטב מן העולם, להביא דבר ראוי, עליו להמתין שהטבע ישלים את פעולתו.

כאשר האדם מכיר בכך שהוא לא זה שקובע את הכללים, את חוקי הטבע, אז הוא מצליח להשתמש בעולם ולחיות בו באופן מיטבי.

ניתן לומר כי מה שנכון לחוקי הטבע נכון גם ביחס לחוקי ההתנהגות האנושית, כדברי הפילוסופים היוונים, ובראשם אריסטו. לפי גישה זו, התורה היא החוק הטבעי של ההתנהגות האנושית, כמו שסבר ההוגה הנוצרי תומס אקווינס. גישה זו מוצאת תימוכין במדרש הידוע על "אסתכל באורייתא וברא עלמא" – התורה היא חוקי הטבע של ההתנהגות האנושית, כמו שהמדע הוא חוק הטבע של התנהגות החומר.

לפי גישה זו, המשמעות של קבלת "עול תורה" היא הכרה בכך שהתורה היא החוק הטבעי של ההתנהגות האנושית, ועל האדם ללמוד אותה ולכופף את רצונו אליה, כדי שיוכל להשתמש בה לטובתו ולטובת העולם כולו.

תפיסה זו של קבלת עול תורה שופכת אור על דברי הירושלמי למעלה, האומר כי קבלה זו מעלה על האדם כאילו לא חטא מעולם. ההכרה של האדם בכך שהתורה היא החוק הטבעי מבטלת את המשמעות של "חטאת". זאת בדומה לטענה של אפלטון, שלאור גישת החוק הטבעי, כל חטא הוא פשוט חוסר השגה של האמת. לא יכול להיות שאדם שמבקש את האמת יחטא, אלא אם כן הוא פשוט החמיץ את האמת. כך, אם אדם מכיר בכך שקיום התורה הוא האופן הטבעי של הקיום האנושי והוא מקבל עליו "עול" זה, כלומר מחפש אחר אמת זו, הרי שכל חטא הוא רק שגיאה בדרך, המקרבת אותו אל המטרה.

"א"ר יצחק אמר להם הקב"ה לישראל אם יהיו חטאיכם כשנים הללו שסדורות ובאות מששת ימי בראשית ועד עכשיו כשלג ילבינו"

Photo by Wesual Click on Unsplash

כתוב תגובה:

נא להזין תוכן בתגובה
חובה למלא שם
נא למלא כתובת אימייל