המרגלים שנשלחו לתור את הארץ מתוארים בפסוק בתואר נשיאים – "כל נשיא בהם". אולם, אלו אינם אותם נשיאים – "קריאי העדה נשיאי מטות אבותם ראשי אלפי ישראל" – שהופקדו על מניין בני ישראל, כנזכר בתחילת הספר.
ההבדל בין שני סוגי נשיאים אלו הוא מי מינה אותם – נשא את ראשם. הנשיאים בתחילת ספר שמות נתמנו על ידי ה'. "ואלה שמות האנשים אשר יעמדו אתכם" אומר הכתוב. ואילו במרגלים נאמר: "איש אחד איש אחד למטה אבתיו תשלחו כל נשיא בהם". כל מטה בחר לעצמו את נציגו.
במניין בני ישראל, היה צורך באנשים אחראיים ואמינים שיטפלו במניין באופן ראוי, ואלו נקראו על ידי ה', בוחן כליות ולב. במרגלים, לעומת זאת, מטרתו של הקב"ה הייתה לשכנע את ישראל בטוב הארץ. הוא רצה שנציגים מהעם יתורו את הארץ ויראו אותה ויאהיבו את הארץ על בני שבטם. היה צורך שהעם עצמו יבחר את נציגיו.
ונראה שזוהי גם הסיבה לקלקול המרגלים. לא נראה שהם היו שפלים או רשעים באופן יוצא דופן. אדרבא, התורה מעידה עליהם כי "כלם אנשים ראשי בני ישראל המה", והביטוי "אנשים" מורה על שיעור קומה, כדברי חז"ל. יתרה מזו, אם חטא המרגלים היה נובע מקלקול אישי של אותם מרגלים, לא היו נענשים על כך כל ישראל.
נראה לומר שהם אכן היו שלוחים טובים של הציבור. "שלוחו של אדם כמותו" ושליח שפועל בניגוד לרצון שולחו אינו שליח. הפגם שנתגלה במרגלים היה פגם בציבור ששלחם. הוא זה שהביא אותם לתת דיווח מעוות. הם הסתכלו במציאות דרך הפרספקטיבה של מי ששלחם, ולא דרך הפרספקטיבה של מי שאמר והיה העולם.
לעומתם, אלו שנתמנו על ידי ה' לעמוד על הציבור כגון משה ואהרון והעומדים על הפקודים, על אף שהם משרתי הציבור, הם אינם שלוחי הציבור. הם פועלים לטובת הציבור מכוח הציווי האלהי בלי להיות שליחים שלו. דבר זה מגן עליהם מפני סחף אחר דעת ההמון. הם מסוגלים להתעלות מעל הפופוליזם הקטנוני ולהוביל את ההמון אחריהם.
כמובן, גם מנהיגים אלו חושבים על טובת הציבור ומקשיבים לקולו, כמו שמשה רבינו מגן על ישראל כאשר הקב"ה מבקש להשמידם ומקשיב לקולו של יתרו כאשר הלה מייעץ לו. הם אינם פועלים על פי איזה אמת מידה טהורה למהו הטוב, שידועה רק להם, משל היו "מלך פילוסוף". אולם, הם מבטאים תמיד את הצד הנעלה של הציבור ולא נסחפים אחר נטיותיו השפלות.
כפי שרואים בפרשה, מטבע הדברים ההמון נגרר אחרי מי שנותן לו פה ומביע את הדעה ההמונית יותר מאשר מי שמוביל אותם לדרך נעלה ומרוממת יותר. כך שכאשר יש נביא או חכם שיכול לדעת מי באמת נישא מעם, מי יכול להוביל את העם ולרומם אותם מעל ההמוניות שלהם, יש עדיפות בכך מאשר לתת להמון לבחור את נציגיו.
תמונה: יעקב, CC BY-SA 3.0 <https://creativecommons.org/licenses/by-sa/3.0>, via Wikimedia Commons
