"שובה ישראל עד ה' א-להיך כי כשלת בעונך".
התיקון אצל עם ישראל נקרא תשובה, כלומר חזרה – בעוד שהמודרניות, בהגדרתה, רואה את התיקון בתור קדמה וחידוש (מודרני משמעו חדש).
לכאורה, ההיגיון נמצא עם המודרניות: מדוע לחזור אחורה אם אפשר ללכת קדימה? העתיד צופן בחובו יותר אפשרויות מן העבר, ועל כן, אם יש לנו את היכולת להתקדם לקראת צורת חיים טובה יותר, מדוע להפנות את המבט לאחור? גם מבחינה תיאולוגית נראה על פניו כי למודרניות טענה בעלת משקל: מה טעם יש בקיום אם ההתקדמות אינה אפשרית? אם הטוב ביותר כבר היה, הרי שהקיום חסר תכלית. איזו הצדקה יש לחיים שכל תכליתם היא ללכת אחורה?
אולם, נראה כי הסתכלות זו היא שטחית. התשובה היהודית אינה חזרה פשוטה אל העבר, ו"הקידמה" אינה התקדמות אל העתיד. מבט מעמיק יותר מגלה כי דווקא "מתקני עולם" מודרניים מבקשים ללכת אחורה. הם מתאמצים לבטל את מעשי האדם שמקלקלים את העולם בעיניהם; הם נאבקים כל פעם בפריצת הדרך האנושית החדשה, ומכריזים כי היא האיום הגדול על האנשות. בעידן המהפכה התעשיתית ועליית השוק החופשי, הם הכריזו מלחמת חורמה נגד הקפיטליזם. היום, בעידן התעצמות הטכנולוגיה, הם נלחמים בהנדסה הגנטית, באנרגיה האטומית ובמוצרי הפלסטיק.
אנשי "הקידמה" רואים את תכלית קיומם ב"תיקון העולם", לכן הם לעולם יחפשו משהו מקולקל כדי לתקן אותו. לפני ארבעים שנה שלטה עדיין בקרב מתקני העולם האמונה במרקסיזם בתור הדרך האידיאלית לתיקון העולם. היום שולטת האמונה כי העולם הולך לקראת "התחממות גלובלית" שעל לאדם לפעול למנוע אותו. לפני ארבעים שנה הייתה זו פצצת האטום שעמדה להחריב את העולם; היום זו הבינה המלאכותית שמאיימת על עתיד האנושות. למעשה, פעילי תיקון עולם אלו מבקשים תמיד לבטל את הקידמה.
לעומת זאת, התשובה מבקשת "לשוב אל ה'". היא מכירה בכך שבורא עולם ויוצר האדם יודע מה טוב לאדם, והוא מורה לנו כיצד ראוי להתנהג בעולם. גישה זו מבקשת להשלים עם המציאות, ולתקן אותה באמצעות חיבור לשורשה. היא לא מנסה לברוח מההתקדמות האנושית ולבטל אותה, אלא להמתיק אותה ולהיטיב אותה על יד חיבור שלה אל מקורה.
אדם אינו יכול לברוח מטבעו, או מבורא העולם שיצרו. הוא אינו יכול לשנות את טבע האדם או את טבע העולם. אם יש מצב מקולקל בעולם, התיקון שלו אינו בביטולו אלא דווקא בתשובה: שיבה אל ה', אל חוקיו ומשפטיו, שהם חוקי העולם ומשפטיו.
"ואתה תשוב ושמעת בקול ה' ועשית את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום. והותירך ה' א-להיך בכל מעשה ידך בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך לטובה כי ישוב ה' לשוש עליך לטוב כאשר שש על אבתיך. כי תשמע בקול ה' א-להיך לשמר מצותיו וחקתיו הכתובה בספר התורה הזה כי תשוב אל ה' א-להיך בכל לבבך ובכל נפשך".
"לכו ונשובה אל ה' כי הוא טרף וירפאנו יך ויחבשנו. יחינו מימים ביום השלישי יקמנו ונחיה לפניו. ונדעה נרדפה לדעת את ה' כשחר נכון מוצאו ויבוא כגשם לנו כמלקוש יורה ארץ".
הקידמה של האדם יכולה להיקרא קידמה דווקא כאשר היא קשורה בחבל ארוך אל עברו ואל צור מחצבתו: כשהיא קשורה אל העולם שברא ה' ודבקה בחוקיו ובמשפטיו.
"לבד ראה זה מצאתי אשר עשה ה' את האדם ישר והמה בקשו חשבנות רבים", אומר קהלת. האדם נברא ישר, וכאשר הוא מקלקל, עליו לשוב אל ישרותו. כן עושה האדם על ידי תהליך התשובה. התשובה אל ה' היא הניתוק מדמיונות האדם – איך הוא היה רוצה שהעולם יתנהל, איך הוא היה רוצה שהאדם יתנהל. היא שיבה אל המציאות, אל הדרך הישרה שנקבעה בטבעו של עולם ובטבעו של האדם.
"מי חכם ויבן אלה נבון וידעם כי ישרים דרכי יהוה וצדקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם".
כל מילה הסלע חזק וברוך.