התנגשות השילוב

ההכשרה שלנו התקיימה במסגרת הגדודים הלוחמים של פיקוד העורף – חטיבת החילוץ וההדרכה (פלח״ץ) – בבסיס רמלה של פקע"ר. די בביקור קצר בבסיס כדי להיווכח בעובדה פשוטה: משרתות בו חיילות רבות מאוד.

נוכחותן של נשים רבות בקרב חיילי הבסיס, על אגפיו השונים, הייתה אחת הסיבות להקפדה הקשוחה על גבולות הגזרה של פלוגת שלב ב' הקטנה שלנו. בתור מסגרת שלב ב' חרדית, עיקרון ההפרדה בין גברים לנשים היה מקודש, ונאסר עלינו להסתובב באזורים המעורבים של הבסיס.

למרות זאת, שאלת שילוב הנשים בצה"ל עלתה מפעם לפעם במהלך השירות. לא אדון כאן בנושא העקרוני של שירות נשים בצה"ל, ושירות קרבי בפרט; עניין זה נדון ארוכות במסגרות שונות, הן מבחינה תפקודית והן מבחינה דתית־תורנית, ואין זה ענייני כאן. כן אקדיש כמה מילים להתנגשות האפשרית בין מגמת שילוב נשים לזו של שילוב חרדים.

 

השילוב הראוי

אחוזי גיוס הנשים במדינת ישראל ממשיכים להיות גבוהים – למעלה מ־50%. מראשית דרכו של צה"ל, ואף במחתרות שקדמו לו, נשים נטלו חלק משמעותי בפעילות הביטחונית. בשנים האחרונות שם צה"ל דגש על שילוב נשים בגדודים לוחמים שונים, ובהם גם ביחידות קרביות: חיל ההנדסה הקרבית, חיל התותחנים, וגם פיקוד העורף.

מגמה זו ניכרת במיוחד בפיקוד העורף. הגדודים הלוחמים של הפיקוד (חטיבת החילוץ וההדרכה) הם גדודים מעורבים, ובהם נוכחות נשית משמעותית. בשיחה עם אחד החיילים – בעיצומו של קורס מ"כים – שמעתי על הרמה הגבוהה של חיילות הגדודים. "הן לא נופלות מהרמה של הבנים", סיפר, והציפיות הפיזיות מהן שוות לאלו של החיילים.

הקושי ניכר באקטים של שבוע שדאות, כמו תרגילי זחילה מפרכים. הבנות אולי עוצרות באמצע, בוכות בקול מרוב מאמץ ותסכול – אבל בסוף משלימות את המשימה

"בתרגיל נשיאת אלונקה יש ציפייה שהבנים בפלוגות יישאו את עיקר הנטל", הסביר. "בכל השאר, אין הבדל". אין פירוש הדבר שהשירות קל או פשוט. "הקושי ניכר בפרט באקטים של שבוע שדאות, כמו תרגילי זחילה מפרכים. הבנות אולי עוצרות באמצע, בוכות בקול מרוב מאמץ ותסכול – אבל בסוף משלימות את המשימה."

חיילות הגדודים אף מתקדמות לתפקידי פיקוד. דוגמה יוצאת דופן לכך היא סא"ל ירדן שוקרון, כיום מפקדת בית הספר של החטיבה ולשעבר מג"דית גדוד "שחר". במהלך ההכשרה שוקרון הרצתה בפנינו, תיארה את העשייה הענפה של הגדודים בשגרה ובזמן מלחמה, וסיפרה בקצרה את סיפורה האישי – בין היתר, היותה אם לשלושה ילדים – ואת הלחימה ההרואית ב־7.10 ולאורך המלחמה.

אין ספק שזו הייתה אחת ההרצאות המרשימות העוצמתיות ששמענו. שוקרון הצילה חיים רבים: הן של פקודיה בגדוד (ובפרט בהתקלות עם מחבלים במחנה אורים) והן באופקים, שם לחמה לטיהור העיר במשך שלושה ימים. כשנשאלה על החשש מנזק נפשי, לאחר שנחשפה למראות קשים ביותר, השיבה בפשטות: "אני לא מעניינת. יש לי משימה שגדולה ממני".

ההתרשמות שקיבלתי מן המפגשים הללו, ואחרים, הייתה של שילוב נשי עמוק ומשמעותי בצה"ל. זאת עובדה שלא ניתן להכחיש, ומעורבות נשית בצה"ל רק עשויה ללכת ולהעמיק. עם זאת, עובדה זו גם מעוררת לא מעט תהיות.

 

אתגרי השירות המשותף

לעיתים פגשתי חיילים בבית הכנסת של הבסיס – מטבע הדברים, חיילים דתיים. באחת הפעמים, בשעת הפסקת הצהריים, פגשתי חייל דתי ששירת באחד הגדודים המעורבים. מתוך סקרנות שאלתי אותו על חוויית השירות, בפרט כחייל דתי המשרת לצד חיילות בנות גילו.

הוא השיב שבוודאי היה מעדיף לשרת במסגרת דתית ונפרדת, אך התגייס לצבא כחילוני והחל בתהליך התחזקות במהלך השירות. זו הייתה הסיבה להצטרפותו לגדודי החילוץ. האם זה קל? ודאי שלא, הסביר. כלל לא. ואף על פי כן – הוא מתמודד.

לדבריו, דווקא המסגרת הקרבית מקלה במידת־מה על האתגר: היא אינה מציגה את הבנות במיטבן ואינה יוצרת תנאים למפגש אינטימי. "קשה יותר לג'ובניקים שיושבים במשרד ממוזג".

מעבר לכך, ציין כמובן מאליו שאסור לחיילים לקיים כל מגע מיני, וכי המ"פ שלו הבהיר שעבירה על הכללים תיענש בחומרה. בדיעבד קצת התחרטתי על השיחה, שכן אחד המפקדים – אולי אותו מ"פ – הגיח לפתע לבית הכנסת ופקד על בן־שיחי להצטרף לפלוגה, עוד לפני שהספיק להתפלל מנחה. התובנות, עם זאת, היו מעניינות.

מפגש נוסף בהכשרה, עם מח"ט חטיבת החילוץ אל"מ שלומי בן יאיר, העלה אף הוא את האתגר. בן יאיר, ממקימי החטיבה, עודד באופן פעיל גיוס נשים לגדודים – בהצלחה ניכרת. עם השנים הגיע שיעור הנשים בגדודים הלוחמים לכ־70%. הוא הדגיש כי שילוב הנשים היה מסע מורכב, שהחל באלפי נושרות, אך הלך והשתפר עד להצלחה המרשימה של היום. לדבריו, ניתן לשכפל את התהליך גם ביחס לשילוב חרדים.

לצד זאת, הוא ציין את הקשיים המשמעותיים שמעלה השירות המעורב – צעירים וצעירות המשרתים באותו גדוד ובאותן פלוגות. גם במסגרת משמעת נוקשה, וגם לאחר השקעת משאבים בחינוך והכשרה, מובן שיהיו בעיות ותקלות. עבור חרדים משרתים, "בעיות" אלו דורשות פתרון מסוג אחר: שירות מגדרי.

 

גיוס חרדים וגיוס נשים: מתח מובנה

את המתח המובנה בין מגמת הצבא לשילוב נשים לבין האתגר של שילוב חרדים הכרתי כבר מניסיוני בהנהלת עמותת "נצח יהודה".

בעבר, כפי שלמדנו במפגשים עם בכירי צה"ל, פתרון המתח היה פשוט למדי: הצבא היה מעוניין מאוד בשילוב נשים בכל יחידה אפשרית, ופחות מעוניין בשילוב חרדים – נושא הכרוך בכאב ראש לא קטן. בהתאם להנחיות הדרג המדיני גויסו חרדים במספרים מוגבלים, אך מגמת שילובם לא זכתה למעמד גבוה.

רוח זו השפיעה לא רק על מספר המתגייסים, אלא גם על הקפדת הצבא על כללי השירות החרדי, ובתוכם עקרון השירות המגדרי – שירות ללא נוכחות נשים. למרות רצונם הטוב חלק מהמפקדים, התרחשו תקלות רבות.

הצבא הפנים את הצורך הדחוף בחיילים חרדים, והכרה זו מחייבת פתרון חדש למתח שבין שילוב חרדים לבין כניסת נשים ליחידות הלוחמות

אולם, מאז ה־7.10 חל שינוי בגישה. הצבא הפנים את הצורך הדחוף בחיילים חרדים, והכרה זו מחייבת פתרון חדש למתח שבין שילוב חרדים לבין כניסת נשים ליחידות הלוחמות. בתוך זמן קצר קמה חטיבת "חשמונאים" – החטיבה החרדית הראשונה – שבניגוד ליחידות חרדיות בתוך מסגרות כלליות (אפילו גדוד "נצח יהודה" בתוך חטיבת "כפיר"), מאפשרת שירות מגדרי במלוא המובן.

לאחרונה חתם הרמטכ״ל על פקודות מטכ״ל חדשות לשילוב חרדים בצה"ל, הקובעות כי בחלק מן המסלולים יחול איסור מוחלט על כניסת נשים לבסיס, ואף ייאסר חשיפת החיילים לנשים באופן כללי. מבחינת הציבור החרדי, ובפרט מי שמעוניין בשילוב אפקטיבי, מדובר בבשורה של ממש. מזה כשנתיים ממתינים לפקודות אלו – תנאי חיוני לבניית אמון מול צבא שלא תמיד ידע לספק את הסחורה בנושא.

מן העבר השני, ארגוני נשים הביעו חשש שהפקודות החדשות, ושילוב חרדים בצבא בכלל, עלולים לפגוע בשילובן ובמעמדן של נשים בצה"ל. אכן, זהו מתח מובנה, שאין לו פתרון אחד וקבוע. נשים הן חלק משמעותי מצה״ל – אין בכך ספק. באותה מידה, ברור כי גם החברה החרדית עתידה ליטול את חלקה בשירות הצבאי.

הדינמיקה העדינה של שילוב שתי הקבוצות תוסיף להתקיים, ותתעדכן לפי צורכי הצבא ולפי מצבה המשתנה של החברה הישראלית.

 

שילוב חרדים: באילו תנאים?

המתח הכרוך בשירות נשים בצה"ל קיים גם ללא ההקשר החרדי: שנים רבות מתמודדת עמו הציונות הדתית. חיל התותחנים מהווה דוגמה מובהקת. שילוב נשים בתותחנים צמצם באופן ניכר את מספר המסגרות הנפרדות, ותגובת ישיבות ההסדר הייתה הפסקת שליחת תלמידים ליחידות הרלוונטיות. התוצאה הייתה מחסור בכוח אדם, בעיקר במערך המילואים.

אין ספק שכניסת היהדות החרדית למשוואה הצבאית – ציבור ששירותו הצבאי אינו מובן מאליו, בלשון המעטה – תשפיע על האיזון הקיים.

ישראל זקוקה לחרדים בצה״ל. עלינו, החרדים, להפנים זאת ולנהוג בהתאם. מנגד, על צה"ל לכבד את אורח החיים החרדי ולהימנע מצעדים הפוגעים בשילוב משמעותי ויציב. נשים הן חלק בלתי נפרד מן הצבא, אך שילובן אינו צריך לבוא במחיר של פגיעה באפשרות לשילוב חרדי עמוק.

לעיתים ההזמנה נשמעת – באוזניים רגישות למדי – בתוספת שקטה: "אבל רק בתנאים שלנו"

אפשר לדמיין את הזמנתה של החברה הישראלית לחרדים כמכתב: "חרדים יקרים, אנא הצטרפו אלינו לפרויקט הגדול של מדינת ישראל. על החתום: החברה הכללית". ואולם, לעיתים ההזמנה נשמעת – באוזניים רגישות למדי – בתוספת שקטה: "אבל רק בתנאים שלנו".

הפרכת תחושה זו, באמצעות גילוי רצון טוב, הקשבה וכבוד הדדי, היא חיונית. שאלת השירות המעורב, השנויה במחלוקת גם בתוך הציבור הדתי־לאומי, מהווה אבן בוחן מרכזית לכנותה של ההזמנה הזו.

בתמונה: סא"ל ירדן שוקרון, אז מפקדת גדוד 'שחר' של חטיבת החילוץ וההדרכה, בתמרון הקרקעי בצפון רצועת עזה, נובמבר 2023. קרדיט: דובר צה"ל.