צריך עיון > סדר שני > פֶּרֶק בי"ת: סיפורן של משפחות הנשואות בשנית בחברה החרדית

פֶּרֶק בי"ת: סיפורן של משפחות הנשואות בשנית בחברה החרדית

הקמת בית בשנית היא מסע לא פשוט, במיוחד בחברה החרדית. הדרך לתא משפחתי מאושר ומתפקד רצופה באתגרים משמעותיים, שיש לתת עליהם את הדעת: שיקולים שגויים בבחירת בן-הזוג, חוסר מודעות להשלכות על המשפחה, מתח בין הילדים להורה החורג ועוד. בחברה החרדית יש לחץ רב להנישא בשנית, אבל לא תמיד מהסיבות הנכונות. החפזון להינשא בכל מחיר מביא לעיתים לעוגמת נפש רבה להורים ולילדים והוא עלול להסתיים בנזק עמוק לקשרים המשפחתיים.

כ"ד סיוון תשע"ח

"לתאר לך את המשפחה שלי?", שאל בסתמיות, "אז זה הולך ככה…". הוא לקח נשימה עמוקה, והתחיל: "אמא שלי התחתנה עם מישהו שקוראים לו משה, לא חשוב, יש לו ארבעה ילדים מנישואין קודמים, וביחד יש להם עוד שניים, שני אחים קטנים שלי. אבא שלי גם כן התחתן עם מישהי שיש לה בת מנישואין קודמים וביחד יש להם עוד חמישה ילדים קטנים וחמודים…".

"וואו…", אני מנסה לעשות לעצמי סדר בראש ומאפשר לו לקחת אוויר, "ואתה בקשר…? מכיר את כולם…?"

"בטח, אחים שלי כולם! מה פירוש…?"

"מקסים," אני מנסה לשמוח אתו, "אז איפה… איפה אתה גר? איפה הבית שלך?"

"בית..?" הוא משיב לי, מהורהר, "הבית שלי בישיבה. הישיבה היא המקום שלי."

***

שיחה זו היא תעוד של אחד מתוך ראיונות רבים שערכתי עם צעירים חרדיים, בנים להורים גרושים, שניאותו לספר לי את חוויית חייהם בתוך משפחותיהם. זאת במסגרת מחקר שאני עורך על משפחות גירושין ומשפחות נשואות בשנית בחברה החרדית.

בפתח הדיון חשוב להבחין בין משפחות מעורבות למשפחות חורגות. "משפחות מעורבות" (mixfamilies), זהו השם המקצועי למקרים של נישואין שניים שבהם בני הזוג מביאים עמם ילדים מזוגיות קודמת, וביחד יוצרים מציאות משפחתית חדשה, מורכבת ובדרך כלל רגישה יותר. חשוב להבחין בין מקרים אלה לבין "משפחות חורגות" (stepfamilies). שני המושגים מופיעים בספרות המקצועית, לעתים ללא הבחנה ביניהם, וחשוב להבדיל בין השניים. משפחות חורגות הן משפחות שבהן אחד ההורים עזב את הבית בנסיבות אלה או אחרות, אבר מאבריה של המשפחה נתלש, ומישהו אחר או מישהי אחרת נקראים למלא את מקומו. המקרה של משפחות מעורבות יוצר אתגריים ייחודיים, שונים באופיים מהורות חורגת.

בחברה החרדית אין מודעות מספקת לאתגרים הניצבים בפני המשפחה במקרה של נישואין שניים. חוסר מודעות זה גורר הזנחה של המצוקות הנוצרות, וחוסר מוכנות להתמודדות נכונה עמם

אין בידי נתונים מדויקים, אך מתוך עבודתי עם משפחות נשואות בשנית במגזר החרדי, אני מעריך כי רוב המשפחות הנשואות בשנית בחברה זו הן משפחות מעורבות ולא רק חורגות. הסיבה לכך פשוטה: זוגות חרדיים יולדים ילדים כבר בגילים צעירים יחסית של שני בני הזוג. כאשר, לא עלינו, מתפרקת החבילה בעקבות גירושין או פטירה, מעורבים בסיפור גם ילדים. כאשר בן הזוג מגיע לפרק בי"ת של הקמת משפחה, הוא מביא עמו ילדים. מסיבה זו, אתמקד במאמר בעיקר באתגרים של משפחות מעורבות.

מטרת המאמר היא העלאת המודעות הציבורית לאתגרים הניצבים בפניהן של משפחות נשואות בשנית במגזר. מנסיוני אני מוצא כי בחברה החרדית אין מודעות מספקת לאתגרים הניצבים בפני המשפחה במקרה של נישואין שניים. חוסר מודעות זה גורר הזנחה של המצוקות הנוצרות, וחוסר מוכנות להתמודדות נכונה עמם. תקוותי היא שהעלאת הנושא תביא לצמצום האתגרים ולרווחה אישית ומשפחתית טובה יותר לאותם קנים משפחתיים, והם אינם מעטים בקרב מחננו.

עד כה לא נכתב כמעט דבר על משפחות נשואות בשנית במגזר החרדי. מאמר זה מסתמך על ספרות מקצועית כללית תוך בדיקת רלוונטיות הדברים למגזר החרדי, על פי מידע שהצטבר בפורומים של שני מיזמים מרתקים המתנהלים בשנה-שנתיים האחרונות ברחבי המדיה החברתית: "עמו אנוכי" המרַכז סיוע לאבות חרדיים גרושים, ו"צעד שני" המרכז סיוע למשפחות נשואות בשנית במגזר. כמו כן, שילבתי בדברים ממצאים ראשוניים מתוך מחקרי.

 

למה להינשא בשנית?

השאלה "למה להינשא בשנית?" נשמעת אולי מוזרה לאוזן החרדית. בחברה החרדית הנחת המוצא היא שיש להינשא, ודווקא להינשא, בשנית. בעולמנו אין מקום לזוגיות ללא נישואין. הרצון של האדם בזוגיות, כמו גם ההלכה של "לערב אל תנח ידך" (שו"ע אבה"ע סימן א' סעיף ח') המחייבת את האיש לשאת אשה בת בנים גם לאחר שקיים מצוות פריה ורביה, מחייבים את הנישואין בשנית. על כך יש להוסיף שמבחינה חברתית אין לגיטימציה לחיים ללא זוגיות ולגידול ילדים ללא זוגיות. הורה חרדי יעשה הכל על מנת להימנע מסטיגמה שלילית שתדבק בו או בילדיו.

אולם כדי לענות על מטרתו של המאמר – העלאת מודעות לסוגיות ולאתגרים בקרב משפחות נשואות בשנית בחברה החרדית – חשוב לפתוח את שאלה זו לדיון: מה הן ההזדמנויות, וכנגדן האתגרים, בנישואין שניים? בני זוג חרדיים הנישאים בשנית, בבחינת "מצות אנשים מלומדה", ללא התבוננות בשאלה מהי הציפיה שלהם מנישואים אלה, עלולים להזמין על עצמם ועל משפחתם המתפתחת כאב, תסכול ותהייה על הראשונות.

השיקול הכלכלי

בניגוד לנישואין ראשונים, שבהם השיקול המרכזי בבחירת בן-הזוג הוא התאמה ומציאת חן, בנישואין שניים מעורבים לעתים שיקולים אחרים. הספרות המקצועית המתייחסת לנורמות המקובלות בעולם המערבי, מונה את הרצון ביציבות כלכלית בתור אחד הזרזים החזקים ביותר לנישואין שניים, במקרה של משפחה עם ילדים. מבחינה כלכלית, להורה יחיד קשה מאד לגדל ילדים. להערכתי, גם בחברה החרדית, השיקול הכלכלי משמעותי מאד בבחירת בן הזוג.

אם חרדית חד-הורית הרוצה להינשא בשנית על מנת להכניס מעט ביטחון ויציבות כלכלית לביתה, נקלעת לעתים אל ההיפך הגמור

נתחיל איפה בגורם זה. ובכן, עם כל הרצון הטוב, חשוב לדעת כי ביטחון ויציבות כלכלית אינם מושגים, לעת עתה, בנישואים שניים של בני זוג חרדיים. החשבון הוא פשוט: כאשר הורה יחיד נישא בשנית, הוא משנה סטטוס, מחד-הורי לנשוי, ומפסיק לקבל עזרה ממשלתית, דוגמת סיוע בשכר דירה או "סל תחילת שנה". ההיגיון הממשלתי פשוט ותכליתי: אתה נשוי ולא חד-הורי. אבל המציאות היא אחרת. גבר גרוש הנישא בשנית עדיין מחויב בתשלום מזונות לילדיו מנישואין קודמים. עתה, עם כניסתו המחודשת תחת חופה, מוטלים עליו ריחיים חדשים, בדמות מזונותיהם של ילדיו הלא-ביולוגיים. כאמור, בנישואים שניים בחברה החרדית בדרך כלל מצטרפים ילדים מנישואים קודמים. במילים פשוטות יותר: אם חרדית חד-הורית הרוצה להינשא בשנית על מנת להכניס מעט ביטחון ויציבות כלכלית לביתה, נקלעת לעתים אל ההיפך הגמור. היא נישאת לבעל חוב אינסופי שתשלומי המזונות מכלים את כיסו ולעתים גם את שמחת חייו, ומפסידה בו-בזמן את ההטבות הממשלתיות.

טב למיטב טן-דו

דחף נוסף להינשא בשנית הוא הרצון לא להישאר לבד, ובלשון הגמרא בקידושין מ"א עמוד א': "טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו". במילים אחרות, הרצון להשיג יציבות בחיים. בחברה החרדית, אצל הורה יחיד יש דחף עצום להינשא ויהי מה. וכאמור, בניגוד לנישואים ראשונים, שבהם בני הזוג בוחרים זה בזה על פי שיקולים של התאמה ורצון לחיות יחד, במקרה של נישואים שניים, הדחף החברתי משמש זרז משמעותי בהרבה.

בניגוד לנישואים ראשונים, שבהם בני הזוג בוחרים זה בזה על פי שיקולים של התאמה ורצון לחיות יחד, במקרה של נישואים שניים, הדחף החברתי משמש זרז משמעותי בהרבה

אולם מתוך היכרותי עם התחום אוכל להעיד כי רבים וטובים הנישאים בשנית בחברה החרדית מתגרשים שוב כעבור זמן לא רב. היציבות בחיים האישיים מהם והלאה. הסיבה לכך היא מתסכלת וכואבת כאחד: מכיוון שהישארות במצב חד-הורי בחברה החרדית היא כאמור עדיין בגדר הזמנה לסטיגמה שלילית ולהדרה, גברים ונשים עושים לעתים צעדים מהירים מדי בדרך להשגת השלוה המיוחלת.

מודל הורי חלופי

לבסוף, אחד המניעים העיקרים להינשא בשנית אצל הורה יחיד, הוא הרצון למצוא מודל אבהי או מודל אימהי לילדים, בלשונה של הספרות המקצועית: מישהו "שיפתור את הבעיות". במובחן מהגורמים המתוארים לעיל העוסקים בעיקר בבני הזוג עצמם, כאן ההתייחסות היא לילדים.

אולם גם כאן, לעתים הרצון הטוב עלול להתברר גורם ראשי לסבל וצער, עבור הזוג ועבור הילדים. למשל, כאשר האבא הביולוגי של הילדים חי ומתפקד, אבל האם הגרושה משוכנעת כי עליה להציג לילדים מודל אבהי חדש ותקין יותר לתפיסתה. במקרה זה, רצונה הטוב של האם עלול להתברר נסיון לא מוצלח לנתק את הילדים מהחיבור הטבעי שלהם לאביהם. הספרות המקצועית מצביעה על כך שילדים נוטים לראות באבא הלא-ביולוגי שלהם את "בעלה של אמא", ופחות "אבא". זאת בניגוד לציפייה של האם ושל בעלה השני. במשפחות שבהן אחד ההורים נפטר או אינו מתפקד מסיבות אלה או אחרות, לא עלינו, יש מקום להכניס למכלול השיקולים של בחירת בן-הזוג גם את הרצון בממלא מקום לתפקיד ההורה הנפקד. עם זאת, חשוב מאד לשקול בזהירות רבה פרמטר זה.

בהקשר הדתי-חרדי ישנם שני שיקולים הראויים לתשומת לב: ראשית, לפי ההלכה ילד מחויב בכבוד אביו (שו"ע יו"ד סימן ר"מ סעיף ב') ובכבוד בעלה של אמו (שם, סעיף כ"א), אך כאשר רצונותיהם מתנגשים, עליו לכבד תחילה את אביו (שם, סעיף י"ד). על הורים חרדיים הנישאים בשנית לזכור זאת. למרות הרצון למצוא מודל אבהי חיובי לילדים, רצון הנובע ככל הנראה מגישה חינוכית חיובית, הרי שדווקא בשדה החינוכי הם עלולים להפסיד לילדיהם. שיקול נוסף בהקשר זה הוא הרצון של האם החרדית החד-הורית למצוא מישהו שילמד עם ילדיה ויחזור אתם על הנלמד בכיתה, מעשה אבהי מקובל בחברה החרדית. זה מובן ולגיטימי. אמהות אינן מכירות את החומר הנלמד והן מבקשות עזרה. אולם חשוב שהילד לא יתפוס את נשואי אמו כ"שכירת חונך" עבורו, אם רצונה לתת לו מודל אבהי, ולא מורה פרטי.

***

הדרך לנישואים שניים מאושרים אינה קלה אף פעם, וביחוד בחברה החרדית. מעבר לכל השיקולים השגויים שאנשים עושים בבחירת בן-זוג בנישואים שניים, "שוק" השידוכים איננו משופע עבור הנישאים בשנית. אפשרויות הבחירה מועטות ואנשים עושים פשרות, ואלה לעתים מתבררות הרות גורל.

המצב כיום הוא שההכנה הרגשית לקראת נישואין שניים אינה מספקת. יש עדיין מקום רב לשיפור בתחום זה

למרות כל האתגרים, יש מה לעשות. המצב כיום הוא שההכנה הרגשית לקראת נישואין שניים אינה מספקת. יש עדיין מקום רב לשיפור בתחום זה. עבודה פרטנית וקבוצתית, שתציף אצל ההורה הנישא בשנית את הציפיות שלו מהנישואים השניים ותעלה את מודעותו לאתגרים שבדרך, עשויה להביא לרווחה אישית ומשפחתית הן בשלב חיפוש השידוך והן בשלבים מאוחרים יותר.

 

לתת לב לילדים

הספרות המקצועית מצביעה על כמה אתגרים מרכזיים בחוויית חייהם של ילדים למשפחות נשואות בשנית: אי הגדרת תפקיד ההורה החדש; פיחות בתשומת הלב הניתנת לילד לאחר נישואי ההורה; קונפליקט נאמנות של הילד הנקרע בין ההורה הביולוגי להורה החורג, וכחלק מזה, היווצרות "קואליציות" בתוך המשפחה. בהעדר התמודדות נכונה, כל האתגרים האמורים מתבטאים לבסוף בצורת בעיות התנהגות ומשמעת בקרב ילדים במשפחות מעורבות.

תפקיד ההורה החורג

אחת הבעיות המרכזיות בכניסת הורה חדש למשפחה, היא שתפקידו של המבוגר הלא-מוכר אינו ברור לגמרי לילד. ילד רוצה לדעת איזה מקום יתפוס ההורה החדש במשפחה, ומהן השלכות המהלך על חייו האישיים ועל יחסיו עם ההורה המוחלף. מערכת היחסים בין הורה לילדו נבנית לאורך זמן, מרגע לידתו של הילד ועד זקנה ושיבה. כאשר נכנס לפתע אדם חדש למשפחה, יש צורך לבסס מחדש את מערכת היחסים ביניהם. הילד אינו יודע בדיוק מהן סמכויותיו של ההורה החדש ואיך הוא אמור להתייחס אליו.

בעיה זו ידועה ונפוצה, והדרך להתמודד אתה די פשוטה. יש להכין את הילד לכניסת ההורה החדש, לדבר אתו ולהסביר לו כיצד עליו להתייחס לאדם החדש שנכנס לפתע לביתו. הכנה זו אינה פותרת את כל הבעיות, אך ללא ספק היא עשויה להועיל רבות. העדר הכנה מספקת לקראת הנישואים השניים משמעה לעתים התפתחות של חרדה אצל הילד, שמקורה בתחושה של ערעור וחוסר יציבות לאורך זמן.

מתוך ראיונות המחקר שלי עולה שילדים חרדיים אינם יודעים דבר וחצי דבר על תכניות הוריהם, הן לגבי הגירושין וההסדרים שבעקבותיהם, והן לגבי נישואין בשנית

מתוך ראיונות המחקר שלי עולה שילדים חרדיים אינם יודעים דבר וחצי דבר על תכניות הוריהם, הן לגבי הגירושין וההסדרים שבעקבותיהם, והן לגבי נישואין בשנית של אחד ההורים. האם מדובר במגמה מודגשת יותר בקרב ילדים מן המגזר החרדי? יתכן, אך זוהי השערה לא מבוססת. עם זאת, יש כמה סיבות הגורמות לי לחשוש שאכן מדובר בתופעה נפוצה יותר בחברה החרדית. נורמת התקשורת הרווחת בין הורה לילד בחברה החרדית, אינה כוללת בדרך כלל שיחות הקשורות לעניינים שבין ההורים. בנוסף, בחברה החרדית נהוג באופן כללי להצניע את הדיבור על גירושין, מפני הדימוי השלילי של הדבר. מסיבה זו, ההורים אינם רוצים לדבר עם הילד על הגירושין לפני שהם מתפרסמים ברבים, מחשש שהמידע שהופקד בידו יופץ בחוץ ויהפוך לשיחת הבריות. מאפיין נוסף של הגירושין החרדיים המונע מההורים לדבר עליו עם הילדים הוא עוצמת הקונפליקט. גירושין רבים בחברה החרדית נעשים מתוך עוינות בולטת. בניגוד לחברה הכללית, שבה נפוצים יותר מקרים של גירושין המתבצעים מתוך הסכמה בין בני-הזוג, בחברה החרדית מדובר לעתים קרובות בסכסוך עמוס ברגשות קשים מאד. דבר זה בא לידי ביטוי בכך שההורים אינם מסוגלים לאסוף עצמם לכדי שיחה מסודרת עם הילד על אודות עתידו.

פיחות בתשומת הלב

ילדים להורים הנישאים בשנית חווים לעתים קרובות ירידה בתשומת הלב מצד ההורה הביולוגי שלהם, בעקבות נישואיו מחדש. סיבה אחת לכך היא שהאב או האם עסוקים כעת בבניית זוגיותם החדשה. עד לנישואין היה הילד מרכז עולמו של ההורה היחיד, ועתה נכנס לפתע אדם חדש למשפחה, ותשומת הלב של ההורה אינה נתונה בלעדית לילד. בנוסף, העובדה שהוריו הביולוגיים של הילד אינם החלטיים וברורים דיים לגבי האחריות ההורית שלהם כאשר אחד מהם נישא בשנית, גם היא גורמת לכך שהילד מרגיש שהוא נופל בין הכסאות. ילד שחש שתשומת הלב שניתנה לו פוחתת והולכת, יעשה הכל על מנת להשיגה.

האתגר שבהענקת תשומת לב מספקת לכל ילד וילד בתקופה קריטית, כמו זו של הגירושין והנישואין מחדש, אינו מן הקלים

בהקשר החרדי בעיה זו עלולה להתעצם שבעתיים. ראשית, משפחות חרדיות מבורכות בילדים. האתגר שבהענקת תשומת לב מספקת לכל ילד וילד בתקופה קריטית, כמו זו של הגירושין והנישואין מחדש, אינו מן הקלים. תשומת הלב שההורה יכול להקדיש לילדיו היא משאב מוגבל. במצבים כמו נישואין מחדש, היכולת לספק לכל ילד את מלוא תשומת הלב הנדרשת לו בשעה לא פשוטה זו, מתאתגרת במיוחד. כמו כן, בנישואין מחדש בקהילה החרדית, בדרך כלל לשני בני הזוג יש ילדים. כניסתם של ילדים חדשים למשפחה מעצימה מאד את התחרות על תשומת הלב. בנוסף, עוצמת הקונפליקט בגירושין בקהילה החרדית, המתוארת בפסקה הקודמת, מתבטאת פעמים רבות בהתרכזות של ההורים בענייני הגט וההסדרים, על חשבון צרכיהם הרגשיים של הילדים. סיבות אלה גורמות לדעתי לכך שילדים להורים גרושים בחברה החרדית סובלים לעתים קרובות מהפרעות רגשיות ומתחושת הזנחה.

קונפליקט נאמנות

קונפליקט נאמנות מתפתח כאשר ילד רואה את שמחת נישואיו של ההורה האחד כאילו היא "באה על חשבון" בדידותו של ההורה האחר, או כאשר ההורה הלא ביולוגי החדש מוצא חן בעיניו והם הופכים לחברים, ובכך הילד חש "בוגד" בהורהו הביולוגי. קונפליקט הנאמנות עשוי להתפתח לחוויה של קריעה בין שתי עולמות. חוויה זו עלולה לגרום לילד להסתובב בתחושת אשמה מתמדת בשל "בגידתו" כביכול, או לפתח גישה מניפולטיבית ו"מזגזגת". כמו כן, היא עלולה להתפתח למצב שבו הילד חש ניכור כלפי אחד מהוריו, ולהידרדר עד התופעה המכונה בספרות "תסמונת הניכור ההורי" על שלל תסמיניו והשלכותיו.

שאלות של זהות והשתייכות המונחות על כתפי הילד, מגבירות עשרת מונים את קונפליקט הנאמנות

בהקשר הדתי-חרדי מצוי אתגר ייחודי, אשר עלול להעצים את הקונפליקט המתואר. כאשר אחד ההורים בוחר בדרך אחרת או בהשתייכות מגזרית חדשה, קונפליקט הנאמנות עשוי להתעצם. לדוגמא: אם חסידית שנישאה בנישואיה השניים לליטאי. הנהגת הבית, הכוללת הלכות, מסורות, מנהגים, נוסחי התפילה וזמירות השבת, משתנים לבלי היכר. דוגמא נוספת: אב שעזב את הקהילה החרדית לאחר גירושיו ונישא בנישואיו השניים לאישה לא חרדית. הוא וילדיו חפצים לשמור על קשר למרות השינוי המגזרי, אך שאלות של זהות והשתייכות המונחות על כתפי הילד, מגבירות עשרת מונים את קונפליקט הנאמנות.

בעיה ייחודית נוספת המקשה על הילד להרגיש בבית בקרב משפחתו היא איסור הייחוד. נער בר מצוה שאביו נישא בשנית, איננו יכול לדור עם אמו החדשה או עם בנותיה בכפיפה אחת, וכך גם כאשר אמו נישאה בשנית ולאביו החורג בנות מנישואין קודמים. בדומה לכך, נערה לא תוכל להתייחד עם אביה החורג. גם אם ירצו הנער או הנערה להעדיף הורה מסוים על פני אחר, יהיה עליהם לגבור על משוכת איסור הייחוד בדרכם להתקרב לאותו הורה. עבור אותו נער או נערה, איסור ייחוד יוצר מציאות משפחתית רגישה ומאתגרת. סיפורו של הנער בראשית המאמר מתאר בדיוק מקרה זה. הצעיר ההוא רוצה בית, הרגשת שייכות, אך בשל כמה סיבות, שאיסור הייחוד הוא אחד מהן, בית הוריו אינו יכול להיחשב עבורו לבית. הוא מבכר לראות בישיבה, מקום ניטרלי ונטול קונפליקטים, תחליף לבית משפחתו. איסור ייחוד יוצר מציאות משפחתית מאתגרת בקרב משפחות נשואות בשנית, ועל ההורים להיות מודעים לכך, להכלילו בשיקוליהם ולהיערך בהתאם.

***

מראיונות עם נערים צעירים שערכתי במסגרת מחקרי על גירושין ונישואין שניים בחברה החרדית עולה תמונה עגומה. נראה כי נערים צעירים המגיעים ממשפחות מעורבות מבכרים את הישיבה ואת החברים על פני הבית וההורים. בהתחשב בגילם, העדפה זו אינה נשמעת חריגה. נערים רבים בגיל ההתבגרות מרגישים הזדהות גבוהה יותר עם חבריהם. אולם ראוי לשים לב לשורש הרגשי של המגמה. בתיאורם את חוויית חייהם הציגו מרואייני את הישיבה בתור מפלט מן הבית ולא כמסגרת חינוך מבחירה.

בתיאורם את חוויית חייהם הציגו מרואייני את הישיבה בתור מפלט מן הבית ולא כמסגרת חינוך מבחירה

כאמור לעיל, בלבול והעדר מידע מסודר עלולים להצמיח תחושה של חוסר שייכות ואפילו דחיה. לזה מצטרף הפיחות הטבעי בתשומת הלב הניתנת לילד בעקבות נישואי ההורה. מצוקות אלה גורמות לו לעתים לחפש מפלט רגשי בבתים אחרים. בחלק מהמקרים, המפלט הנבחר שונה מהותית מכור מחצבתם של אותם ילדים, ואולי גם אינו מתאים לתיאור בבמה המכובדת של "צריך עיון". לבסוף, על הילד להתמודד עם קונפליקט הנאמנות ועם הפסיחה המתמדת על שני הסעיפים, בבחינת "אבא אומר השקיני מים ואמא אומרת השקיני מים" (קידושין ל"א ע"א). חווית התלישות עלולה להתעצם כאשר איסור הייחוד או שינוי המגזר של אחד ההורים משתלבים בתמונה הכללית. כל אלה דוחפים את הצעיר לפתח עצמאות ולהתרחק מבית הוריו. תלישות זו, למותר לציין, אינה בריאה עבור אף אחד.

 

להתעמק בפרק "בַּיִת"

עד עתה כתבתי דברי קטגוריה רבים על הנישואים השניים. ברצוני להדגיש שחלילה לי מלהחליש את ידיהם של המבקשים זיווג שני. "לא טוב היות האדם לבדו", אומרת התורה, ודבר זה נכון גם לגבי אלה שזיווגם הראשון לא עלה יפה מסיבות שונות. כיוצא בו, מחקרים מלמדים כי צעירים שגדלו במשפחות נשואות בשנית תיארו תחושת ביטחון גבוהה במקרים רבים. אין ספק שהחיים המשותפים החדשים יכולים להיות מקור לצמיחה עבור המשפחה כולה. כמה מהצעירים שראיינתי סיפרו לי בהתרגשות על הנחת והסיפוק שהם רואים אצל הוריהם, דבר הגורם להם לתחושת רווחה למרות המחירים האישיים שהם משלמים על כך.

מה עושה את ההבדל בין נישואין שניים מאושרים יותר למאתגרים יותר? הספרות איננה מצביעה על גורם עיקרי אחד אלא על מכלול משתנים העשוי להשפיע לטובה על רווחתה של המשפחה הנשואה בשנית: הסקת מסקנות והכנה רגשית, דיבור גלוי עם הילדים, מצב כלכלי יציב, תמיכה משפחתית רחבה של משפחות המוצא, צמצום הקונפליקט עם בני הזוג מהנישואים הראשונים ועוד.

על איש או אשה החפצים להינשא בשנית, לברר לעצמם תחילה מדוע הם מעוניינים בכך וכיצד יגשימו את עצמם בזוגיות חדשה

מה שביקשתי לומר במאמר זה הוא שלנישואין שניים חובה להיערך בשום שכל ולא לגשת אליהם כמהלך מובן מאליו. על איש או אשה החפצים להינשא בשנית, לברר לעצמם תחילה מדוע הם מעוניינים בכך וכיצד יגשימו את עצמם בזוגיות חדשה. בנוסף, יש לערוך לילד היכרות הדרגתית עם בן או בת הזוג המיועד/ת, ולתת לו הזדמנות להביע את דעתו ואת חששותיו. בהמשך נכון לנסות לקבוע זמנים שבהם האם או האב מפנים עצמם לילד ורק לילד. זמן זה יוקדש לדיבור "ניטרלי" עם הילד ולא לשכנוע לצידוד במשפחה החדשה שקמה, דבר העלול להעצים את קונפליקט הנאמנות של הילד, ולא לתת את התחושה שיש לו מקום בלב של הוריו. על ההורים לנסות להכיל את  קונפליקט הנאמנות של הילד, ואף לקבוע מפגשים משותפים בהסדרים רלוונטיים, אף שאחד ההורים או שניהם נישאו כבר בשנית.

***

ניקדתי את כותרת המאמר וכתבתי פֶּרֶק בֵּי"ת. ללא הניקוד היתה אפשרות לקרוא גם פָּרֵק בַּיִת. יש משפחות הנישאות בשנית ומתחילות פרק שני, חיובי יותר, בחייהן, ויש שנישואיהן השניים מסתיימים בפירוק הבית, לדאבון הלב. כפי שנכתב לעיל, אחד המשתנים הבולטים שיקבעו את רווחתה העתידית של המשפחה הנשואה בשנית הוא ההכנה לנישואין, אך ישנם עוד משתנים שאמנם אינם מופיעים בספרות המקצועית, אך מופיעים בהחלט בשיחות פנימיות בקרב מסיימי פרק אל"ף.

לסיום, אבקש לציין שתי תהיות המציקות לי, בעוצמה משתנית, זה זמן רב. יש בתוך הציבור החרדי יועצים, חלקם רבנים, המעודדים צעירים חרדיים גרושים לפתוח דף חדש בחייהם, כמעט בכל מחיר, אפילו כשמדובר במצע להתפתחות תסמונת הניכור ההורי. כלומר, גם כאשר לא תהיה ברירה לצעירים אלה אלא לוותר על ילדיהם מנישואים קודמים. מדוע? יש לתופעה כמה הסברים אפשריים, אך אני מעדיף להותיר זאת לעת עתה ב"צריך עיון". נושא נוסף הצורך עיון הוא השיוך המעמדי הרווח בנישואין בחברה החרדית. התורה אוסרת על כהן להינשא לגרושה, אך מדוע נקודת המוצא המגזרית מחייבת או כמעט מחייבת שגרוש יישא גרושה ואלמן אלמנה? מציאת זיווג שני היא גם כך אתגר לא פשוט, התלוי במעשיו של אדם, כדברי הגמרא בתחילת מסכת סוטה – מדוע להוסיף עליו קשיים?

 

תמונה: Bigstock

16 תגובות על “פֶּרֶק בי"ת: סיפורן של משפחות הנשואות בשנית בחברה החרדית

  • מאמר מעולה! נכון ומנוסח בבהירות
    כאחד שחווה גירושין והקמת בית חדש..
    היטבת לתאר את הקשיים והפתרונות..
    ישר כוח

  • נתי, נגעת בנקודה כואבת ומורכבת כל-כך בציבור הכללי ובציבור החרדי בפרט. נתחת את הדברים לעומקם בצורה מדהימה ומסייעת. המשך בעשייתך הפורה למען עם (ונערי) ישראל.

  • מאמר מעולה ומסכם בצורה חדה וברורה.
    כל הכבוד על הצפת העניין ולארגון "צעד שני" על פעילותם בנושא.

  • כמה שכותב המאמר מנסה לומר שהמטרה של המאמר היא לתת תשומת לב לקשיים, עדין אי אפשר שלא לשים לב כי המאמר מאד נגד נישואין שניים.
    אין שום יחס כמעט למעלות האמיתיות שהילד מקבל מהנישואים השניים של הוריו.
    כגון: למידה אמיתית וערכית לחיים איך בית צריך להיות בנוי, עצירת שרשרת "קטלנית" של בתים מפורקים העלולה לעבור מדור לדור, שלילת פחד מנישואין בהגיע הילד לגיל הרלוונטי, ראיית ההורה באור שונה – לא כאדם בודד וזרוק, לעתיד ההורה אם נשאר יחיד נופל פעמים רבות כנטל על ילדיו, פעמים רבות ילד מרגיש נטל ואחריות על ההורה הבודד, מעבר למה שילד בגילו צריך לחוש ועוד ועוד ועוד.
    לסיכום: ממש מאמר חד צדדי!

  • מאמר מקיף ומעניין. העלאת הנושא למודעות – מבורכת.
    רק לגבי המילים "עד כה לא נכתב כמעט דבר על משפחות נשואות בשנית במגזר החרדי":
    בספרות החרדית יש בהחלט עיסוק בנושא.
    החל מ'אפשר לקרוא לך אמא' המיתולוגי של לאה פריד, (אלמנה אם לשלושה נישאת לאלמן+3. המשפחה מתמודדת עם אתגרי הבניה מחדש) עבור דרך '28 שורות' של חוה רוזנברג (אלמן אב לבת נושא את אחות אשתו, הזוג מתלבט מתי לספר לילדה כי היא אינה בתה של האם), ובעת האחרונה – "בפרק הבא" של מירי סגל ו"המשך יבוא" של דבורי רנד. (גרושה+3 שנישאת לגרוש+4 ילדים בגילאי התבגרות).
    רובם של הנ"ל התפרסמו בהמשכים בעיתונות. בספרים נוספים מתוארים נישואים שניים, גם של גרושים, כחלק משני בעלילה. אבל הנושא בהחלט קיים ולא מטואטא.

  • הכותב ציין מפורשות שכוונתו ל'ספרות מקצועית' ולא לספרות/פרוזה חרדית/אחרת. לא קראתי את הספרים שציינת הכותבת הנכבדה, אך אני מנחש שרובם מסתיימים ב'הפי אנד', בניגוד לנתונים שהציג כותב המאמר, ודי בכך

  • נתי.
    מאמר מתמצת וקולע בדיוק אל המציאות האותנטית.
    כל מילה זהב.

    במאמר יש דגש רב על נערים והתמודדויותיהם בנישואין הוריהם, למרות שזה תחום המחקר שלך, היה טוב לקרוא גם על חוויותיהן של נערות להורים הנישאים בשנית, ובפרט כאשר אימן נישאת. אלה, לעתים, חוות מציאות מורכבת יותר, היות ואין להן מפלט כדוגמת הישיבה שם אחיהן עשויים למצוא מוצא. המורכבות שלהן גדלה אף מחמת היות בן הזוג החדש גבר, מה שמגביר את ההתמודדות עם דיני ייחוד.

    בת שבע, אני רוצה להעיר על הערתך,
    מטרתו של המאמר היא לעורר מודעות. בכדי לייצר נישואין שניים בטוחים ובעיקר-מודעים יותר.
    לא ראיתי כלל הפחדה או זריית חששות מפני נישואין שניים. להפך, עידוד להינשא באופן מודע לצדדיהם השונים של נישואין כאלו.
    בכדי שבזמן בו יגיא מצב מורכב ומאתגר בני הזוג וילדיהם יהיו ערוכים אליהם (כך או כך הנישואין האלה מאתגרים, אלה שיהיו מוכנים להתמודדות ויגלו אליה מתוך בחירה ולא מתוך מצוקה ונואשות, יוכלו לקיים נישואין יציבים ובריאים יותר).

    המאמר אינו נגד נישואין שניים. הוא בעד נישואין שניים יציבים, כאלה שיחזיקו מעמד ולא יתפרקו או יגרמו לסבל מיותר.

    נתי, מחזקת שוב את ידיך. המשך בעבודת קודש זו.
    תהילה

  • המאמר חשוב ביותר.

    עלינו לדעת שנישואים (גם בפרק א) אמורים להיות בחירה ולא בריחה.
    במצב דברים בו אישה מתחתנת עם חונך וגבר מתחתן עם פיליפינית – התוצאות כמעט ברורות.

    למרבה הצער הנישואים השניים לא רק מאכזבים לא פעם מהבחינה הכלכלית, אלא גם מבחינת המעמד השידוכי של הילדים.

    עם זאת ראיתי זוגות מאושרים רבים, ששתי בתיהם חרבו, אך הבית השלישי שהקימו ביחד – חזק מכל, בעיקר בשל המוטיבציה הגבוהה והנכונות שיש לצדדים להשקיע. ודוק, זה קורה לא אחת דווקא כאשר הילדים התנגדו לנישואים, הקושי הכלכלי היה ידוע מראש ובכל זאת הצדדים חפצו להקים בית משותף – אז אפשר לראות את הצלחת הניסיון הנוסף.

    אציין רק שהמונח 'ניכור הורי' מתייחס בדרך כלל למצב בו הורה אחד פועל להרחקה מן ההורה השני, ולא ריחוק שהוא פועל יוצא של נסיבות.

  • יפה יפה יפה
    נקודות ממש מדויקות

  • מאמר נחמד, אך מתעלם מהפיל הגדול שבחדר: ניואנסים שאותם עובר הנער במסגרת המשפחתית החדשה מבחינת ההלכה, המנהגים וכד׳.
    למשל: אשה אשכנזית (משמורנית) וילדיה שהתחתנו עם ספרדי. אז אם ״בית יוסף״ לא נכנס הביתה לפני שנה- עכשיו זה הנורמה.
    מה יעשו הילדים? הם נקרעים בין שני בתים, לא רק פיזית- אלא גם תודעתית-הלכתית. איך מסבירים לילד שמשהו שהיה אסור/מותר בעבר פתאום מותר/אסור? ואיך מסבירים דיסוננס בין האב האשכנזי ומנהגיו לבין האם הנוהגת מנהג בעלה הספרדי?

    ואם אתם חושבים שאלו הם זוטי דברים, צר לי לומר לכם שראיתי משפחות נקרעות על זה.
    כן. אמא ש״נשרפה״ גרמה לילדיה להפסיק לאכול אצל האב, כי ההכשר לא מהודר מספיק…
    להזכירכם: כבד את אביך ואת אימך נכתב בלוחות. ענייני חומרות בכשרות- ״רק״ שו״ת ופוסקים.

  • נתי שלום,
    הפריע לי שהמאמר שלך הוא חד צדדי, מדובר על ההתמודדות הקשה של הילדים.
    מה עם ההורים? שרוצים לחיות עם בן /בת זוג ולא להיות לבד? מה הקשיים שהם חווים?
    כמעט נגעת בתנועת הניכור ההורי-אולי עליך לשוחח עם ההורים שזה מופנה אליהם.
    קורה שהייתה בחירה לא נכונה – ואיך אמר לי רב אחד – מי שמתחתן שוב זהו פרק א' שלו. הרי הוא חיכה לזה, לזוגיות אמיתית הבנה והכלה.
    אני מקווה שבמאמר הבא תתייחס ללבד מול הביחד ותעזור להורים להבין מה זה אומר לבנות בית. אמיתי. לזוגיות שלהם.
    הבעייה היום היא שהולכים אחרי הילדים – בכל הנושאים
    לא זו המטרה

  • כל מילה בסלע. בתור נערה שמתמודדת עם מציאות של פרק בי"ת במשפחה, לצערי התחברתי לתיאוריך הנכונים על תחושות הילדים המתמודדים.
    יישר כח על העלאת הנושא הרגיש והחשוב.

  • ויש קונסטלציה נוספת אני כאם משמורנית ליטאית התחתנתי עם חובש כיפה סרוגה והילדים עדיין נשארים אצלי וממשיכים להתחנך בדרך ליטאית מיינסטרים חרדי.
    קונפליקט לילדים, מאתגר מאד.

    וכמו שציין כבר מישהו אין את עמדת הבנות ובעיני היא רלוונטית מאד כי הן נשארות לגור בבית כמעט עד שנישאות ולא כמו הנערים שיוצאים לישיבות
    מענין מה היה מתגלה מהמקום שלהן

    אבל היטבת לבטא את הצורך בשימת לב עבור כל אחד מהצדדים הנוגעים בדבר
    יישר כח

  • אני חושבת שרוב הבעיות שציינת ,שקיימות בגירושין במשפחות חרדיות קיימות גם במשפחות חילוניות שההורים מתגרשים. וחוסר תשומת לב לילדים במשפחה חילונית שההורה נישא בשנית ומשקיע בזוגיות על חשבון הילדים קיימת אצל חילונים לא פחות מחרדים דווקא זה שיש במשפחות חרדיות עוד אחים עוזר הרבה יותר להתמודדות .

  • כותב המאמר נגע בנקודות ממש נכונות, אני חושבת שזה שעושים סדר ונוגעים בנקודות הבעייתיות זה עוזר להתכונן לנישואים השניים נכון ולבחור נכון .
    תודה רבה על הדברים ואשמח למאמרים נוספים בעניין.

  • המאמר כתוב בטוב טעם ונוגע במכלול נקודות שאכן אין אפשרות למצוא בספרות המקצועית.
    יחד עם זאת, חשוב לי לציין, כמי שנמצאת בפרק ב' ומכירה עוד כאלו סביבי- נראה לי שהיתה פה הכללה גסה מידי למניעים המביאים אנשים חרדים להקמת משפחתם בשנית. אני כמו אחרים שאני מכירה, נמצאים במקום הז\ה מתוך בחירה ומודעות רבה. קצת יומרני לאמר שאדם חרדי שנישא בשנית עושה זאת מסיבה דתית. ומה, אדם חילוני שנישא בשנית עושה זאת מסיבה חילונית?
    נכון, יש לשים לב בכל גיל, מגזר ומצב לחיות ולפעול בכל המישורים מתוך מודעות, בחירה ופתיחות.

כתוב תגובה:

נא להזין תוכן בתגובה
חובה למלא שם
נא למלא כתובת אימייל