צריך עיון > סדר שני > ממקבלת למשפיעה: מודל לזוגיות מעצימה

ממקבלת למשפיעה: מודל לזוגיות מעצימה

אי אפשר לצפות מאשה להחריג את ביטוי האישיות החזקה שלה ממערכת היחסים הזוגית. אי אפשר לומר לה: היי חזקה בכל הקשר של החיים, אבל כשאת מגיעה הביתה – או מוקדם יותר, אל פגישת השידוכים –  הפכי את עורך והיי שברירית וחלשה. ההעצמה הנשית של דורנו צריכה למצוא את ביטויה גם ביחסי הזוגיות עצמם.

י"א אלול תשפ"א

"תופעת הרווקות המאוחרת היא בעיני תוצאה של התעלמות מהצורך של נשים לקבל. נשים המפתחות את כישוריהן המקצועיים, ולכן מחזקות בעצמן את נטיית העשייה והנתינה שלהן, מוצאות שקשה להן למצוא מקום לזוגיות בחייהן. בעיני מה שחסר להן הוא בדיוק ההתוודעות לצורך שלהן לקבל מבן הזוג." מילים אלו לקוחות ממאמרה של אביטל לוי, "ממהותנות לתפקיד – יחסי מגדר בתורה". קראתי בהסכמה את מאמרה, הקובל על צמצום דמותה של האישה לתפקיד המקבלת, תוך הגדרת "מהות נשית" חד ממדית. אולם הפסקה הקטנה והשולית אולי שלעיל הותירה אותי בהרגשת חוסר נוחות ממושכת. מצאתי עצמי מהרהרת בה בחוסר הסכמה.

אני סבורה שתפיסתה של לוי, המשקפת דעתם של רבים וטובים מאד, היא מסוכנת. היא עלולה לגלגל על הרווקות, המתקשות גם כך להינשא, תחושת אשם מעורפלת. תחושה זו לא תעזור להן למצוא את זיווגן

לו לא היה הנושא הזה כה בוער וחשוב, ונשמות רבות מספור תלויות בו, לא הייתי מוצאת לנכון להעלות את הגיגי על הכתב. אך אני סבורה שתפיסתה של לוי, המשקפת דעתם של רבים וטובים מאד, היא מסוכנת. היא עלולה לגלגל על הרווקות, המתקשות גם כך להינשא, תחושת אשם מעורפלת. תחושה זו לא תעזור להן למצוא את זיווגן אלא בדיוק להפך – תקבע אותן בהלך החשיבה המקשה עליהן להינשא. אבקש לערער על דבריה, ואולי לפתוח בכך פתח להאיר את חווית הזוגיות לרווקות המתקשות למצוא את שלהן, ולהתוות את הנדרש לפעול על מנת להשיגה.

 

מצוקת הרווקות של נשים עוצמתיות

מן המפורסמות הן שרבות מן הרווקות המתקשות להינשא הן מוצלחות, חכמות, מעשיות ופעילות ביותר. לוי מניחה כי עובדה זו מסרסת את הצורך או את היכולת הנשית לקבל, להיות תלויה וחלשה. הנחה זו נשמעת הגיונית מאוד, ולא פלא שרבים נתפסים לה. אם כי הם מנסחים את אמונתם באופן מרשים פחות, תוך התייחסות לצד הגברי. מקובל לשמוע אמירות ברוח זו: גברים פוחדים מנשים חזקות, את חכמה מדי, חזקה מדי, וכדומה. אמירות אלו, יש לומר, משמשות עבור רווקות רבות, או עבור סביבתן התומכת, מעין עלי תאנה מרשימים לכסות בהם על הקושי המהותי, ולהשליך את הטיפול בו על העולם השוביניסטי שבו הן חיות. למותר לציין כי תפיסה זו לא רק שאינה מקדמת את המחפשת לקראת נישואין, אלא להפך – מרחיקה אותה, שהרי היא אינה מעוניינת (ובצדק) להתכחש למה שהיא, 'רק' בשביל להתחתן. אגב, מבט קצר סביב מגלה כי גברים רבים דווקא מחפשים נשים עם כל ה'מדי' הזה, שהרי לא חסרות נשים הנשואות באושר והן חכמות, 'דוסיות', מעמיקות, ידעניות וחזקות.

אני מתעסקת רבות עם רווקות ממגזרים שונים, ולבי כואב כל כך את צערן העמוק שאין לתאר. מנסיוני אני יכולה לומר בפסקנות שגם אם תיאורה של לוי מדויק, הרי שהפתרון המוצע אמור להיות הפוך בתכלית. בעולם שבו מממשות נשים את יכולותיהן המופלאות במגוון תחומים, ומגלות את כוחותיהן וכישוריהן, מתפתח בהן החלק המשפיע, הפועל והיוזם. הבקשה להגיע אל המקום שנחשב בעיניהן יותר מכל, קרי: זוגיות, רפויות ומקבלות – היא דרישה כמעט בלתי אפשרית. אמנם בשנות העשרה וקצת אחריהן מתרחשת התנועה הזו כמעט בטבעיות, אך ככל שצוברות אותן רווקות חוויות חיים, מערכות יחסים ומפגשים אנושיים, תהליך כזה כמעט אינו אפשרי.

כדי שהגבר שמולן יעניק להן תחושת חוסן זו, אין די בעובדת היותו גבר. חווית החוזק והשליטה שבה מסתובבות נשים בעולם מביאה לכך שהן לא ישחררו, ירפו או יתנו אמון, עד שיוכח כי זה שמולן אכן ראוי לכך

לפני שאגש אל הפתרון אוסיף נתון ידוע למשוואה המורכבת: משבר הגבריות. ככל שעולה וצומחת קומת הנשיות, ככל שהולכות הנשים ומקבלות מקום והכרה בעולמו של הקדוש ברוך הוא, משהו קורה לגבריות. היא אמורה לחשב לעצמה מסלול מחדש בעקבות עליית מעמד האשה, וזהו בעיני תהליך ראוי וגם אופטימי מאד. עם זאת, ניתן לומר כי דורנו הוא קו השבר. בעבר די היה בהיותך גבר כדי לזכות לזוג עיניים מעריצות המתבוננות בך מלמטה למעלה – נשים רבות לא ידעו קרוא וכתוב, וגם אם ידעו לא נחשפו לעולם הגדול כדי לצבור דרכו ידע. כיוצא בו, לא היתה להן זיקה לעולם היזמות העסקית, וודאי שלא למוקדי כוח פוליטיים. הידע, הכסף והכוח היו בידיים גבריות בלבד, ונשים היו זקוקות לגברים. עם השינויים שחלו במעמד האשה, קשה עד בלתי אפשרי לגרום לאשה ממוצעת, מצליחה וממומשת, להעריץ מישהו רק משום שהוא גבר, קל וחומר אם היא מבקשת לראות בו ידיד נפשה ושותפה למסע ולמשא החיים. משהו בהילה הגברית נפגם. גברים אינם מרשימים עוד רק משום שהם גברים.

נשים מוצלחות וחכמות יודעות לומר לאנשים בסביבתן: לחברות, למטופלים, לקולגות, את המילים הנכונות. הן ערות לקשיים ולמצוקות של תלמידותיהן ושל האחיינים המתבגרים. הן אכפתיות, מתנדבות, מסורות ופעילות בכל מישור. וכמו שהיה תמיד, מה שהן מבקשות הוא מרחב אינטימי קטן שבו יקרה ההפך – מישהו יקשיב להן, מישהו יבין אותן, מישהו ייתן להן. זהו כמובן צורך טבעי, נכון ואמיתי, האמור להיות ממומש בחיי הנישואין. עם זאת, על מנת להצליח לאפשר לתהליך זה להתרחש, הן צריכות שהגבר שמולן יהיה חזק. חזק דיו עד שהעין המקצועית של מי שעשרות מטופלים עוברים דרכה, לא תבחין בשום מבוכה או מנגנון הגנה כלשהו המשתקף בהתנהגותו. חזק דיו לומר את המילים הנכונות לפחות כמו שהן יודעות לומר לחברותיהן, או כפי שחברותיהן יודעות לומר להן. חזק דיו שמשהו בנוכחות שלו פשוט ישחרר, ירפה, יעניק ביטחון. אולם כדי שהגבר שמולן יעניק להן תחושת חוסן זו, אין די בעובדת היותו גבר. חווית החוזק והשליטה שבה מסתובבות נשים בעולם מביאה לכך שהן לא ישחררו, ירפו או יתנו אמון, עד שיוכח כי זה שמולן אכן ראוי לכך. וכך חוזרת הבחורה מעוד פגישה מאכזבת. שוב היא נפגשה עם מישהו שכל כשליו פרושים לפניה כשולחן ערוך. שוב שיקרו לה שמדובר ב'גבר'; היא כבר זיהתה בו כל תסביך אפשרי וברור לה למה הוא עדיין רווק. ואופק הנישואין מתרחק עוד יותר.

אם זהו המצב, הרי שעלינו לקחת את השבר בעצמו ולהמתיקו בשורשו. וכאן אני מבקשת להציע פתרון שאולי קשה מעט לעיכול, אך מנסיוני מוכיח את עצמו היטב. אם הקושי הוא היות האשה בעמדת משפיעה בכל מעגלי חייה, ובשל כך היא אינה מצליחה להגיע "מקבלת" אל תוך מערכת יחסים זוגית, אני מציעה לבנות לוותר על עמדה זו מלכתחילה ולהגיע אל הקשר הזוגי בעמדת השפעה.

 

נקבה תסובב גבר

"עד מתי תתחמקין הבת השובבה כי ברא ה' חדשה בארץ נקבה תסובב גבר" (ירמיהו לא, כא)

כולנו מצפים למימוש החזון הנבואי: "תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי", חזון המבטא יותר מכל את המעבר מזוגיות היררכית, נשלטת, מרוחקת, לזוגיות של חברות והדדיות. ברור שמימוש חזון כה מהפכני עובר דרך שינוי עומק בעולם הגברי. כדי להיות "איש" – אישי וחברי, על הגבר להביא אל הקשר הזוגי גם את מקומות הכאב והשבר, אי הידיעה וחוסר האונים. כדי להפוך מ"בעל" ל"איש", אין הגבר יכול להישאר עם החזות השלמה והחזקה בתוך מערכת הנישואים. ההדדיות הכנה שמשקף חזון הנביא, השוואת הקומה של הגבר ושל האשה, מזמינות אותנו הנשים להשפיע גם בתוך המרחב האינטימי הזה. לא יתכן לומר כי כל עליית הנשיות באה לעולם לשם השוואת משכורות או נציגות בכנסת. כל אלו הם רמזים דקים לשינוי המשמעותי שראוי שיתחולל בתוך הבית פנימה.

זוהי עצתי לרווקה המבקשת להינשא: את כל הכישורים וההבנה לנפש, את יכולת ההקשבה ושאר תכונות שאת קוצרת עליהן שבחים, הביאי אל המפגש הזוגי. הפסיקי לחפש איך הוא (הגבר) יכול להועיל לך והתחילי לחשוב איך את יכולה להועיל לו

זוהי עצתי לרווקה המבקשת להינשא: את כל הכישורים וההבנה לנפש, את יכולת ההקשבה ושאר תכונות שאת קוצרת עליהן שבחים, הביאי אל המפגש הזוגי. הפסיקי לחפש איך הוא (הגבר) יכול להועיל לך והתחילי לחשוב איך את יכולה להועיל לו. מה את יכולה להעניק, איך את יכולה לעזור, אילו תכונות בך יאפשרו לאיש שמולך לצמוח. או במילים אחרות: זכרי שאת עזר כנגדו (ביטוי שמתפרש במחוזותינו רק במובן הטכני, בנוגע לעזרתה של האשה בקיום תורתו של האיש, אך כמובן יש בו הרבה הרבה מעבר לכך), שיש בך רחם המעיד על יכולת הכלה והצמחה, גם של האיש שלך.

ניתן לקרוא במילים אלו מהפך של סדרי בראשית, אך אני מבקשת לדייק אותן ולהבהיר כי להפך – יש בהן מן השיבה לגן עדן. אם את כל כוחות החיים שמוציאות נשים לעולם הן היו מנתבות אל תוך הקשר הזוגי, הרי שהעולם היה מלא שגשוג, אהבה וצמיחה. הבעיה היא שדווקא מתוך מודעות לאותן מהויות המובאות במאמרה של פפר, שלהן התנגדה לוי, מסרסות נשים את כל אותם כוחות דווקא במקום הזקוק להם נואשות. או כמו שאמרה לי פעם מטפלת מוצלחת מאד: "אם הוא קצת חלש אני לא רוצה, יש לי מספיק מטופלים בקליניקה." האמנם? את כל ההכלה, ההבנה, האמון, העין הטובה, הרגישות, האהבה, את מותירה בקליניקה? ומה, לבעלך לעתיד לא מגיע גם מכל הטוב הזה?

איני אומרת חלילה שנשים צריכות להינשא לכל אדם מסכן וחולני ולטפל בו. אולם הגיע הזמן להתבגר ולהבין שמערכת נישואים כוללת בתוכה פנים רבות ומשחקי תפקידים המשתנים מעת לעת ומסיטואציה לסיטואציה, ובתוכם גם דינמיקה של "מטפלת" ו"מטופל" (ולהיפך) היא אפשרית ולגיטימית, במינון הנכון לכל זוג בפני עצמו. המציאות השתנתה, גברים השתנו, נשים השתנו, מערכות יחסים ויחסי הכוח בהן השתנו, וממילא עלינו לשנות גם את התפיסה הפשטנית של "משפיע ומקבלת" בחיי הנישואים. הגיע הזמן לטפס אל חיי נישואים שיש בהם הדדיות. כשם שמותר לאשה להשפיע, מותר לאיש לקבל; וכך נכון וראוי שיהיה. לא בדיעבד, לא מתוך התנשאות או זלזול, וגם לא מתוך נואשות ופשרה – אלא מתוך הבנה עמוקה שאם נשתלנו בדור שכזה, שבו מתעצבת מחדש ההיררכיה הזוגית, מן הסתם יש להבין מחדש את תפקידנו בה.

הגיע הזמן לטפס אל חיי נישואים שיש בהם הדדיות. כשם שמותר לאשה להשפיע, מותר לאיש לקבל; וכך נכון וראוי שיהיה. לא בדיעבד, לא מתוך התנשאות או זלזול, וגם לא מתוך נואשות ופשרה

למותר לציין כי איני סבורה שתנועה של נכונות להשפיע על בן הזוג משמעה ויתור על התשוקה הנשית להיות מקבלת. אולם אני משוכנעת שהדרך להיכנס אל מערכת זוגית הדדית, שיש בה רגעים של השפעה מצד הגבר ורגעים של השפעה מצד האשה, מתחילה בהתערותא דלתתא – בהבנה של האשה כי אין סיבה שכל הטוב שבה יהיה לא רלוונטי או מוצנע במפגש הזוגי. קשר שיש בו הסכמה אמיתית להדדיות מאלץ אותנו לפגוש בבן זוגנו את המקומות החסרים שבהם אנו יותר 'חזקות', 'מבינות' או 'מודעות' ממנו. אילוץ זה הוא הפתח שדרכו יכולות רווקות חכמות, מוכשרות ועוצמתיות להיכנס לתוך מערכת אוהבת וממלאת של נישואים, שבה יגלו כי היכולת לקבל, להיות מושפעת, לשמוט ולהרפות – אינה תלויה כלל בבן זוגן, אלא בהחלטה ובהסכמה פנימית שלהן, שככל שתתפתח ותתעצם – כן ייטב להן.

***

"לא לתוהו בראה, לשבת יצרה" – הקדוש ברוך הוא ברא עולם גדול, מגוון, מסודר, מלא חכמה ויופי. את כל הנברא בו הוא פעל למענהו, ובקשתו הראשונה מהאדם היא "פרו ורבו". מטרת העל של הבריאה היא מערכת נישואין. כל החכמה הרבה והידע שצברה האנושות, אם לא יתורגמו להקמת בתים ולחיים של שלום בתוכם – הרי שאינם שווים מאומה.

ההעצמה הנשית של דורנו צריכה למצוא את ביטויה גם בנישואים עצמם. אי אפשר לצפות מאשה להחריג את ביטוי האישיות החזקה שלה ממערכת היחסים הזוגית. אי אפשר לומר, היי חזקה בכל הקשר של החיים, אבל כשאת מגיעה הביתה – או מוקדם יותר, אל פגישת השידוכים –  הפכי לפתע את עורך והיי שברירית וחלשה. דרישה זו עלולה להביא לידי זיוף ונתק. ויותר מכך – בדור האחרון היא נעשית בלתי אפשרית. ובכן, בואי להשפיע.

אם תרצו, יש כאן מודל זוגי הרוקד בשני מרחבים של השפעה וקבלה – אני לדודי ודודי לי, ודודי לי ואני לו. בדורנו, דור התשובה, ה"אני לדודי" הוא דוקא שלב הפתיחה. רק לאחריו מגיעה השפעה של בן הזוג עלינו וחוזר חלילה, במתכונות שונות בכל זוגיות בפני עצמה. חודש אלול שמזלו בתולה מבקש מאתנו לפתוח את שערי הרחמים – ומזכיר לנו הנשים כי העולם כולו, גברים ונשים כאחד, זקוק לרחם מגונן לגדול דרכו.

16 תגובות על “ממקבלת למשפיעה: מודל לזוגיות מעצימה

  • ווואוו מאמר חזק ממש
    נתן לי הרבה נקודות למחשבה!
    אוהבת את השכל הישר והכנות
    כל הכבוד על החשיבה מחוץ לקופסא של מה שכולם אומרים..

  • בורחים מההתמודדות האמיתית, זה נכון שלנשים יש היום עוצמה הרבה יותר מפעם, אבל זה לא רק לגבי נשים בכלל העולם היום פחות מקבל מרות מפעם, למשל, לפני למעלה מ30 שנה בעקבות ארוע מסויים תקפתי באוטובוס חזק את בית המשפט, אמר לי הנהג שאני יכול לשבת בכלא על זה שתקפתי את בית המשפט, היום מי שלא תוקף את בית המשפט צריך להתאשפז במחלקה פסיכיאטרית סגורה, ועוד כהנה וכהנה, ועכשיו אז מה עושים, יש כאן תופעה שבאה מלמעלה מהקדוש ברוך הוא שנתן לנשים עוצמה חזקה מאוד הן מפרנסות ומעודדות וחזקות הרבה יותר מסבתותיהן, מה המטרה, הרי הקדוש ברוך הוא לא עשה את זה סתם ככה, יש כמה פסוקים בתנ"ך שאמרים משהו ישעיהו נ"ד, י"ג, וכל בניך למודי ה' ושם י"א, ט' כי מלאה הארץ דעה את ה'. המצב מתקרב לזה שתפקידם של הגברים לעסוק בתורה והיא תהיה כל חייהם ותפקידן של הנשים להיות עזר כנגדו בהכל, צריך לחשוב גם בכיון הזה

  • בתור גבר חרדי, אין לי מושג למה ה'פתרון' הזה נחשב 'מקעקע סדרי בראשית', כל מבין יודע שיש בכוחה של אשה לתת ולהשפיע על בעלה, להעמידו על דרך טובה ומוצלחת, להגביהו עד שמי רום וכו' וכו'.
    אמנם בעבר הדרך היתה יותר פשוטה וברורה, האשה נתנה את הגב ואת החוזק מבפנים, והגבר היה המבצע והמוציא לפועל. וכיום, אכן הדרך והצורה נעשו יותר מורכבים ונדרש מעט יותר 'חוכמת נשים בנתה ביתה' כדי לנהל את הזוגיות בהצלחה, אבל הרעיון קיים מאז ומעולם.

  • מאמר נהדר
    מאד הסכמתי והתחברתי
    תמשיכו לפרסם כאלה מאמרים מחדשים ואמיצים

  • עוד התחכמות בסגנון של הפוך על הפוך?
    כמו בחור ישיבה שמוצא איזה סתירה ורק על מנת למצוא תירוץ שיישב את הסתירה הופך את כל ההבנה הפשטות והישרות של הסוגיה על פניה? נו שויין, שיהיה העיקר שיצא מאמר.

  • מילים מילים מילים ……
    דרוש לרדת לקרקע המציאות , עד המאה העשרים , אינטלגנציית הגבר לא שיחקה תפקיד 1. מפני השנמוך של האשה 2. הגבר בעולם הגדול גדל באינטלגצייה . היום לאישה המשכלת חדרה גם העצמה הנשית והגבר בעיקר החרדי עבר שינמוך בדרך כלל למטרת חיים כרשב"י כמעט חיים באופן ניסי , ולזאת לא יכולה להיות הסכמה ביניהם .

    ישנם גברים שמאוד מצומצמים בידיעת תבל ואפילו תחביר לשוני אינם יודעים , וגם קיימת רמאות של מנהלי הישיבות בהאדרת שמם של חניכיהם

    • אכן,
      בתור מי שנמצאת בשלב הזה!
      חשוב לי לציין,
      שהיום הנשים מתקשות מאד למצוא,
      בגלל עניין של היצע וביקוש.
      טכנית.
      יש הרבה בחורות טובות ואיכותיות.
      ומעט מאוד בחורים טובים ואיכותים.
      הפער המשמעותי הזה.
      הוא זה שמוביל לסיטואציה, שחלק מהנשים המוצלחות נשארות בלי גבר שברמה שלהם.
      (רוחנית, אינטלגנטית, וכו').
      והם נאלצות לקחת, גבר שמתחת רמתם.

      וכמו במיקרו כלכלה, המחיר נפגש בנקודת שיווי המשקל בין ההיצע לביקוש.

      וכך נוצר אבסורד,

      שבנות מצוינות. יראות שמים, עובדות, חכמות, וכו'- צריכות לשלם כסף בשביל לקבל בחור טוב.

  • אכן כך, אני מסכים עם המאמר. אם בחור פלוני הוא תלמיד חכם גדול ובעל מידות, כדאי לאשה עוצמתית לקחת אותו כ"פרוייקט" לחיים. אני מכיר משפחה חשובה מאוד, ששם זה ככה.

  • יישר כח לכותבת המאמר. הנושא של תופעת הרווקות מאוחרת במגזר החרדי הוא אכן כואב עד מאוד הן לבנות עצמן והן להוריהם והסיבות לכך הן בעיקר מסיבות שהזמן גרמן והתמורות שחלו במעמד האשה בזמנינו וכפי שהכותבת ניתחה יפה פירטה אותם, אומנם בניגוד לתופעת הרווקות המאוחרת במגזר הדתי לאומי שם הרווקות המאוחרת היא יזומה ומתוך בחירה לצורך לימודים אקדמאים לצורך קריירה וכו ,כמובן גם שם לא ניתן להתעלם מאותם שינויים שחלו במעמד האשה ואולי אפילו בצורה קיצונית יותר,אבל כמדומני משום ששם יש יותר פתיחות יש יותר נכונות ויותר הכלה וקבלה והשלמה אפילו לכתחילה בעניין בעוד שבמגזר החרדי תופעת הרווקות המאוחרת אינה נובעת מבחירה אישית ולכן הבעיה מכאיבה יותר ונוסיף לכך שבציבור החרדי עדיין התפיסה הגברית מתקשה לעכל או לקבל כנתון אובייקטיבי את השינוים שחלו במעמד האשה ובהיכלי הישיבות עדיין "האשה נקנית" וד"ל. כמובן לא נתעלם גם מסיבות אחרות לא פחות חשובות וכואבות של דרישות מצד הבחור החתן המיועד והתחיבות מלכתחילה מצד הכלה והורי הכלה לדירה והתחיבויות ממוניות נוספות שלא ניתן לעמוד בהן כאשר הבחור מגובה ע"י ראש הישיבה כבחור ששוה סידור מלא ובחור שבא עם גישה כזאת שהוא שוה יותר לא בונים בית. וכדאיתא בגמ' (יבמות ס"ג ע"א) נחית דרגא ונסיב איתתא. תרגום:רד דרגא ממעמדך ושא אשה. ורש"י שם פירש לא תיקח אשה חשובה ממך, שמא לא תתקבל עליה,ע"ש. וכאן אני מגיע לפתרון שכותבת המאמר מציעה "הפסיקי לחפש (גבר) איך הוא יכול להועיל לך והתחילי לחפש איך את יכולה להועיל לו" סוף ציטוט.ובכן אין כאן שום שינוי סדרי בראשית כפי שחששה הכותבת, אדרבא תפיסה זו והבנה זאת היא חזרה לסדרי בראשית וחזרה לגן עדן כפי שכתבה לנכון שכן כך כתוב בסיפור בריאת האדם והסיבה לבריאת האשה "ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו" (בראשית ב, כ ) ובהמשך לאחר בריאת האשה "ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת" (שם ב,כג) וכך פותח בעל הטורים את הסימן הראשון באבן העזר "יתברך שמו של הקב"ה שהוא חפץ בטוב בריותיו שידע שאין טוב לאדם להיות לבדו ועל כן עשה לו עזר כנגדו וכו". ואחת הברכות בשבע ברכות (ברכות הנשואין) שמברכין את החתן והכלה היא "בא"ה אמ"ה אשר יצר את האדם בצלמו בצלם דמות תבניתו והתקין לו ממנו בנין עזר עדי עד (לפי נוסח מרוקו) בא"ה יוצר האדם"אז אכן זו העצה תתחלי לחפש את את יכולה לעזור לו , זאת כונת הבריאה תתחילי לראות איך את יכולה לעזור לו ,איך את יכולה להשלים את התא המשפחתי איתו ואין הכונה במיוחד רק לעזרה במלאכת הבית , כגון כביסה ובישול אלא גם במרחב הרוחני בתוך הבית בשיחה ובהקשבה בהכוונה והתיעצות הדדית בענייני חינוך ובכל נושא שאת יכולה לסייע בכשרונות ובכישורים שרכשת ומהנסיון שצברת. ולסיום אני רוצה להביא את דברי רש"י בבראשית ( א,כז) על השינוי הכתוב בתורה בבריאת האדם באותו פסוק בתחילה כתוב "ברא אותו" ואח"כ כתוב "זכר ונקבה ברא אותם" ומביא שם רש"י מדרש אגדה שבתחילה ברא אותם שני פרצופים זכר ונקבה מחוברים מאחור (בחינת טחור באחור)ואח"כ הפרידם(בחינת פנים בפנים) כדי שיוכלו להביט פנים בפנים זה בפני זאת וזאת בפני זה. לענייננו נראה שלעיתים הבעיה בפגישות המתקיימות בינו לבינה לא מצליחות להתקדם משום שאחד מהם הוא או היא או שניהם יחד לא באים עם הפנים והם נשארים ומדברים מאחורי הגב ולא מצליחים להסתובב ולדבר פנים בפנים.חומר למחשבה.
    בברכה ובהצלחה.

    • לשקד
      אכן את צודקת ,אומנם קצת הגזמת שיש מעט מאוד בחורים איכותיים.אבל בחורים רבים שמתחילים בפרק האיש מקדש ומתחילים בפגישות הם אינם בשלים או עדיין לא הבשילו לקראת חיי נשואין , אחת הסיבות באי מוכנות לכך היא בגלל השהות הממושכת בשנים בה שהה בישיבה ,למד אכל ושתה וישן תחילה ישיבה קטנה ואח"כ בישיבה גדולה בימי בחרותו , אלה שנים שבהם מתגבשת ומעוצבת האישיות של האדם , הוא התרגל שמשמשים אותו תמיד ודואגים לו ןמגדלים אותו וכו ובמידה רבה כשהוא מגיע לפרק האיש מקדש הוא בעצם מחפש אשה שתמשיך לגדל אותו ותדאג לכל מחסורו ולחומריותו ואשר על כן הוא אינו מחפש בהכרח אשה חכמה וידענית ויותר מתמקד במראה החיצוני וזו אכן אחת הסיבות העיקריות שבחורות איכותיות טובות וחכמות מתפספסות ונשארות רווקות, וכאן צריך להרים קול זעקה באוזני ראשי הישיבות כי לדעתי האחריות לכך רובצת לפתחיהם והאחריות נופלת על כתפיהם בכך שהם מתעלמים או אינם רואים את הבעיה בכך שהבחורים מגיעים לא לא מוכנים ולא בשלים לקראת חיי נשואין ואם הם לא יטלו את האחריות לידיהם ,כלומר יכשירו את הבחורים בעודם במסגרת הישיבתית אזי למרבה הצער לא נראה שהמצב הנוכחי עשוי להשתנות.

    • לבן אור, לא הבחנתי עד היום בתגובה הזאת, זו תגובה מאוד עינינית למרות שברוב המקרים אני תוקף אותך ללא רחמים פה אני קצת מזדהה איתך, יש בדיחה שאומרת השידוך הכי טוב זה בחור ממיר ובחורה מגייטסעד הוא יודע לבשל והיא יודעת ללמוד, ועוד בדיחה על המשיא ביתו לעם הארץ כאילו כפאה לפני ארי, שבליל שבת הוא משחק עם הטשולנט והיא מעירה לו את כל ההלכות שהיא למדה בסמינר והוא עונה לה על פי כוונות האר"י מותר [עוד סיבה מדוע אני תוקף חריף מאוד את לומדי הקבלה], ולגופו של עניין הרבה ישיבע בוחרים הם חסרי תוכן חיים באפס מעש כל הראש שלהם הוא בטעמים של סיגריה אלקטרונית, בבין הזמנים האחרון [אני אישית מאוד נגד בין הזמנים שיהיה ברור] קראתי מודעה מגדולי ישראל מלפני 50 שנה שצריך ללמוד לפחות 4 שעות ביום היום הרבה הישיבע בוחרים לא לומדים 4 שעות ביום גם באמצע הזמן.

  • לא ברור למה הכותבת הנכבדה מגדירה את דבריה כחידוש, היה נכון יותר להגדיר את הדברים כחידוד והעמקה של מושג המקבלת והנותן – המושפעת והמשפיע.
    אין אדם שלא רוצה שהבחורה שמציעים לו תהיה חכמה נבונה ומוצלחת. וכי המוצלחות שהוא מבקש זה רק בשביל ה'טייטל' וכרטיס הביקור? לא! הוא רוצה שהיא תהיה בשבילו במקומות שהוא פחות מסוגל או בכלל לא. ויתכן אף מצב שהיא טובה ממנו ברוב חלקי החיים ובכל זאת במעמקי נפשה כאשה היא עדיין נחשבת כמושפעת ולא כמשפיעה.
    כי עניין התמיכה והעוגן שגבר מעניק הוא משהו עדין ועמוק. וגם אם הוא טיפוס חלש ותלותי, בסוף בסוף, הרגש שהוא נותן לאשה הוא רגש של אני כאן לצידך, אוהב אותך ומעריך את כל מה שאת עושה עבורי, שהם הרגשות שאשה צריכה והגבר פחות גם כשהיא חזקה ועוצמתית ביותר

    • לשלמה, כאדם שנשוי קרוב ל49 שנה אומר לך שכל מה שאתה כותב זה נכון אישה החכמה והאינטליגנטית מאוד זקוקה לחיזוק מבעל, זה טבע בבריאה כמו עוד טבעים אחרים, ניקח לך דוגמא יומיומית כשאתה קונה בגד לא מעניין אותך מה דעתה של אשתך על זה [אלא אם כן פעם אחת היא אמרה לך שזה דוחה אותה] לעומת זאת אישה כשקונה בגד מעניין אותה תמיד מה דעת בעלה עליו

  • מודה על האמת, אני קורא מאמרים כאלו בהנאה מרובה. הצבור החרדי חשב שהמיזרוחניקעס לומדים מהתרבות הכללית, אבל אנחנו לא. מתברר שבסך הכל זה הבדל של זמן.

    ולגופו של עניין, מה שאמת, אמת.

    • לשמוליק, כנראה שאתה לא מבדיל בין חרדי קלאסי שלעולם [כן לעולם] לא יסכים לייצוג נשים בכל שררה כלשהיא, לבין מה שקורין חרד"ק או חרדים חדשים או חרדים לייט שההבדל בינם למזרחי הוא רק סוג הכיפה [אולי גם היחס למדינה]

  • בתור בחור ישיבה בשידוכים, אני חושב שמה שמרתיע אותי באמת זה חוסר הבקרה של ההעצמה הנשית, שמהר יכולה להפוך לשתלטנית וכו'..
    הפתרון הוא באמת לנתב את זה בצורה נכונה, שלשם חותרת כותבת המאמר, אך היא הלכה על פתרון על הקצה, ששוב יש לי את החשש שמבחורה עוצמתית ומשוחררת, היא תהפוך למפלצת שרואה בבעלה כלי שימושי בעידן הפמיניזם של 2021.. שהתנהגות כזאת גם מצד הגבר הייתה נוראית, כך שאין זה קשור למגדר או לשובינזם..

כתוב תגובה:

נא להזין תוכן בתגובה
חובה למלא שם
נא למלא כתובת אימייל