צריך עיון > סדר שני > כלכלה > האם אנו בפתחו של משבר משכנתאות חרדי?

האם אנו בפתחו של משבר משכנתאות חרדי?

גל עליות המחירים של השנה האחרונה, לצד עליות הריבית החוזרות ונשנות, מעמידים את הציבור החרדי על פתחו של משבר כלכלי חלילה: משבר הסאב-פריים החרדי.

י"ב טבת תשפ"ג

העלאת הריבית הנוספת על ידי בנק ישראל השבוע היא צעד בעל השלכות מידיות על יותר ממיליון משפחות בישראל המשלמות משכנתא, ביניהן משפחות חרדיות רבות מאד. העליות המצטברות, עם עליית הקף המשכנתא בעשור האחרון, גרמו לכך שמשקי בית רבים נדרשים לשלם אלף שקל ואף יותר מעבר למה ששילמו בהחזרי משכנתא בעבר.

הציבור החרדי עומד על פיו של משבר אמיתי חלילה: משבר הסאב־פריים החרדי. זהו ציבור הממונף בלי שום יחס ליכולת ההשתכרות שלו ולהוצאותיו הקבועות. האם הוא מסוגל לעמוד בהמשך ההתייקרויות מכל צד?

בעוד שכל השוק סובל מהעלאות הריבית של בנק ישראל, בציבור החרדי יש לכך משמעות רבה במיוחד. באופן מסורתי, בנקים בישראל מעניקים בחפץ לב משכנתאות ללקוחות חרדים, שכן שיעור ההחזרים שלהם אינו נופל משל שאר המגזרים היהודיים למרות מצבם הסוציואקונומי. בנקים רבים, כפי שיודע כל חרדי, נתנו משכנתאות ענק לזוגות בעלי הכנסות נמוכות בהסתמכות על מכתב של רב על 'תמיכה מההורים' או על הצהרות מלגות כולל פיקטיביות בבירור. הבנק העלים עין מבדיקה אמיתית של הכנסות הלקוחות החרדים מסיבה פשוטה: הכנסות הן מדד שנועד להבטיח לבנק שהלקוח יעמוד בהחזר. אם הנתונים מראים שלקוח חרדי ממוצע עומד בהחזר גם אם הוא עני עד מאד, מה אכפת לבנק כמה הוא באמת מכניס?

כך היה המצב עד היום. אולם יש סימנים מדאיגים שהוא עלול להשתנות. גל עליות המחירים של השנה האחרונה, לצד עליות הריבית החוזרות והנשנות, יוצרים מצב חדש. הציבור החרדי עומד על פיו של משבר אמיתי חלילה: משבר הסאב־פריים החרדי. זהו ציבור הממונף בלי שום יחס ליכולת ההשתכרות שלו ולהוצאותיו הקבועות. האם הוא מסוגל לעמוד בהמשך ההתייקרויות מכל צד?

 

השגשוג החרדי של העשור האחרון

אחת העובדות הפחות מדוברות על הכלכלה החרדית היא השיפור הדרמטי שלה בעשור האחרון. אנו שומעים ללא הרף על שחיקת מעמד הביניים בעשור האחרון, בסימן יוקר המחיה ומחירי דיור ההולכים וממריאים. אולם בציבור החרדי היה זה עשור של שיפור יוצא דופן ברמת ההכנסה של משק הבית הממוצע. בשנים 2014–2019 גדלו ההכנסות של משקי הבית החרדיים ב־19%, הרבה יותר מהגידול במשקי הבית היהודיים הלא־חרדיים. הכנסתם של אלה גדלה ב־7% בלבד[1]. הגורמים העיקריים לכך היו העלייה בשיעורי תעסוקה ובמשכורות, בעיקר בקרב נשים חרדיות. בעשור זה עלה משמעותית מספרן של הנשים שקיבלו תואר אקדמי כמו גם למדו מקצועות טכנולוגיים (השיעור עומד כיום על למעלה מ־20% מכלל בוגרות ה'–ו' סמינר בארץ), ולכן כושר ההשתכרות שלהן עלה משמעותית.

אנו שומעים ללא הרף על שחיקת מעמד הביניים בעשור האחרון, בסימן יוקר המחיה ומחירי דיור ההולכים וממריאים. אולם בציבור החרדי היה זה עשור של שיפור יוצא דופן ברמת ההכנסה של משק הבית

שינויים אלה יצרו הסתכלות אופטימית פנים־ציבורית על מצבה הכלכלי של החברה החרדית. כלכלנים וגורמי ממשלה דיברו בדאגה על שיעור התעסוקה הנמוך מדי של גברים חרדים ועל העדר לימודי ליבה, אולם חרדים רבים הרגישו שמדובר בדאגות מלאכותיות המיוצרות בגלל עוינות לאורח החיים החרדי. אחרי הכל, לא מעט אברכים חרדים שאבותיהם עבדו לפרנסתם במשרה מלאה יכלו לטעון שהם נהנים מרמת חיים גבוהה יותר משל הוריהם – למרות אברכותם.

השיפור הכללי ברמת החיים, עם זאת, לא עמד בקצב עליית מחירי הדיור. בעבר יכלו זוגות לרכוש דירות קטנות וזולות יותר בערי פריפריה וכך להישמר ממינוף יתר, אולם כיום אפשרות זו מצטמצמת. לפי נתונים רשמיים, החל מ־2018 עלו תשלומי המשכנתא של חרדים על תשלומי המשכנתא של משקי בית יהודים לא חרדיים. גם אם זוג חרדי בחר לרכוש דירה בעפולה או בבאר שבע, הוא עדיין נדרש לשלם מחיר גבוה יותר מבעבר. למעשה, הגורם היחיד שאפשר את המשך רכישת הדירות בקצב על ידי חרדים היה עלותו הנמוכה של האשראי. בעידן של ריביות נמוכות ומחירי דיור בעלייה אינסופית, משכנתאות ענק על שבעים אחוזים ויותר ממחיר הדירה נראו השקעה משתלמת וחכמה.

 

התחייבויות הולכות וגדלות

הדגש הרב המושם על רכישת דירה מוכר לכל חרדי. בציבור החרדי נישאים רוב הזוגות בגיל צעיר, בכיוון ברור לרכוש דירה. במגזר הליטאי יש חוק בל יעבור שזוג צריך להתחיל את דרכו ובידו הון משמעותי לדירה. במגזרים חרדיים אחרים לא מדובר בחובה, אך רוב ההורים מעניקים עזרה משמעותית לילדיהם בתחום זה כפי יכולתם.

מחיר דירה ממוצעת שחרדים רכשו עלה מ־682 אלף ש"ח ב־2007–2010 ל־1.2 מיליון ש"ח ב־2015–2018 – עלייה של כ־78%. ומאז 2018, כידוע, מחירי הדיור רק המשיכו לטפס

אצל הליטאים הסיוע לילדים נפוץ ביותר – 80% ממשקי הבית עם ילדים נשואים קנו להם דירה או סייעו ברכישת דירה בעשור זה, לעומת כשני שלישים אצל החסידים וכמחצית אצל הספרדים. הליטאים סייעו בקניית 9.2 דירות בממוצע, לעומת 1.2 דירות אצל חסידים ו־7.1 דירות אצל ספרדים. בקרב הליטאים, רק ב־37% ממשקי הבית קיבל על עצמו הזוג המתחתן מחצית או יותר מן המחויבות, לעומת 75% אצל הספרדים ו-74% אצל החסידים.[2]

כדי להבין מה משמעותה של התחייבות לדירה על משק בית חרדי, די לעיין במגמות מחירי הדיור שהעיקו על הציבור החרדי באופן יחסי יותר מעל שאר המגזרים. מחיר דירה ממוצעת שנקנתה על ידי משק בית יהודי לא־חרדי בשנים 2007–2010 היה כ־959 אלף ש"ח, ומחיר זה עלה לכמיליון וחצי ש"ח בשנים 2015–2018 – עלייה של כ-63%. לעומת זאת, מחיר דירה ממוצעת שחרדים רכשו עלה מ־682 אלף ש"ח ב־2007–2010 ל־1.2 מיליון ש"ח ב־2015–2018 – עלייה של כ-78%. ומאז 2018, כידוע, מחירי הדיור רק המשיכו לטפס.

עוד לפני עליית הריבית, התייקרות הדירות השפיעה על גודל החזרי המשכנתא שמשלמים משקי בית חרדים. בין 2016 ל־2019 עלה ההחזר הממוצע מ־2459 שקלים לחודש ל־2878 בחודש. מה התרחש מ־2019 עד היום? אין על כך עדיין נתונים מדויקים, אבל רק ב־2022 לבדה עלו מחירי הדיור בכמעט 20% בהשוואה לשנה הקודמת. עבור אלה שנטלו משכנתאות בשלוש השנים האחרונות (וגם לפני כן) ההחזרים יהיו לרוב גבוהים משמעותית מממוצע זה. כל זאת כאמור עוד לפני עליית הריבית.[3]

 

לסגור את הפער

מה יקרה כעת לכל אותן משפחות המתמודדות עם החזרי משכנתא הולכים וגדלים? ההעלאה האחרונה של בנק ישראל מביאה את הריבית לרמה של 3.75%. מדובר בעלייה השביעית ברציפות מאז החל הבנק בהעלאות הריבית באפריל כדי להילחם באינפלציה, והיא מביאה להתייקרות כוללת ממוצעת של 876 שקלים בהחזרי המשכנתא מאז שהתחילו עליות הריבית באפריל האחרון. חישוב זה מתבצע על משכנתא של מיליון שקלים לתקופה של 25 שנים, שנלקחה כאשר 45% ממנה צמודים לפריים. אולם יש משכנתאות חרדיות אימתניות בהרבה.

הפער בין הוצאות והכנסות משקף מציאות חיים מוכרת היטב ברחוב החרדי: המרוץ 'לסגור את החודש' שובר שיאים חדשים בכל חודש שעובר. הרעיונות היצירתיים להשלמת הכנסה הולכים ואוזלים, ואילו הצורך בה הולך וגובר

כל חרדי מכיר זוגות צעירים ממונפים עד צוואר שנטלו משכנתאות של מיליון וחצי שקלים ואף יותר. אם לא די בכך, יש גם שניצלו את חלון הזמן הקצר שניתן היה לקחת חלק גדול יותר של ההלוואה בריבית פריים. התוצאה היא שבציבור החרדי יש משפחות רבות שתוך שנה צמחה המשכנתא שלהן לא רק במאות שקלים – סכום מאתגר בפני עצמו – אלא באלף שקלים או אפילו יותר. אם נחזור לרגע לנתוני סקר כהלכה שצוטטו לעיל, מסתבר שבקרב הציבור הספרדי והחסידי, המשפחות המאותגרות במיוחד הן הצעירות יחסית, שטרם השיאו ילדים, אך משלמות את רוב עלות הדירה שלהן עצמן. בקרב הציבור הליטאי, הקושי הגדול הוא בקרב משקי בית מבוגרים יותר – שלא רק סייעו ברכישת דירה לילדים אלא גם משלמים עבורם את המשכנתא.

כמובן, מאחר שהעלאות הריבית של בנק ישראל ננקטו כדי להילחם באינפלציה, ייקור המשכנתא אינו הבור היחיד החדש בתקציב החודשי. האינפלציה של שנת 2022 ככל הנראה תעמוד על כ־5%, וזה עוד לא הסוף. מחירי החשמל, המים, הבנזין והארנונה עלו כולם לרגל פתיחת השנה האזרחית החדשה. וכמובן, איש לא הבטיח לנו שבנק ישראל סיים את העלאת הריבית.

אכן, האתגרים הכלכליים האלה משותפים לכלל הציבור הישראלי, אולם אי אפשר להתעלם מכך שהם פוגשים את הציבור החרדי במצב פגיע במיוחד. עוד לפני גל העליות האחרון מצאו החרדים עצמם בחובות הולכים וגדלים בגלל מחירי הדיור – זאת למרות שכאמור מצבם הכלכלי השתפר בעשור הקודם באופן משמעותי יותר משאר המגזרים. הנתונים הרשמיים מראים כי כבר היום קיים פער של 2621 שקלים בין ההכנסות להוצאות של משק בית חרדי.[4] חלק מפער זה הוא כנראה תוצאה של "עבודה בשחור", ואין להסיק ממנו שהמינוס בחשבון הבנק צומח מחודש לחודש. כך או כך, הפער בין הוצאות והכנסות משקף מציאות חיים מוכרת היטב ברחוב החרדי: המרוץ 'לסגור את החודש' שובר שיאים חדשים בכל חודש שעובר. הרעיונות היצירתיים להשלמת הכנסה הולכים ואוזלים, ואילו הצורך בה הולך וגובר.

 

כששכבת הביניים מתדרדרת לעוני

איך יכול משק בית חרדי להתמודד עם המצב החדש? במשקי בית שבהם נשים הן המפרנסות העיקריות, נראה כי חלק גדול מהן כבר מיצו את יכולתן לשדרג הכשרה ובהתאם לכך את שכרן, כפי שמעידים הנתונים על סגירת הפער בשכר השעתי בין נשים חרדיות לנשים שאינן חרדיות. במשקי בית שבהם הגברים הם המפרנסים העיקריים, תכנית שיטתית נרחבת לשפור כושר ההשתכרות נראית בלתי מעשית. אחרי שנים ארוכות של סכומי עתק שהשקיעה הממשלה – המספרים היבשים מספרים כי 76% מהגברים החרדים נושרים בדרך אל התואר. וכך, גבר חרדי ממוצע יכול להתפרנס מיזמות – אם הוא מוכשר לכך; להתפרנס ממקצוע מסורתי ובלתי רווחי במיוחד בתוך הקהילה (מלמד בחיידר למשל, או סופר סת"ם); או לעסוק במקצוע צווארון כחול, שהיכולת להתפרנס ממנו מעבר למחיה בסיסית תלויה גם היא בכישורי יזמות ושיווק עצמי שלא כל אחד התברך בהם.

מלמד בחיידר, מוכר בטמבור או נהג אוטובוס באגד אינם יכולים לגשת למעסיק ולבקש העלאה משמעותית בשכר רק בגלל יוקר המחיה – או משום שהמשכנתא נוסקת בלי מעצורים

כדי להבין מי יסבול יותר מכל במצב הכלכלי החדש, חייבים לצלול מעבר לנתונים הכלליים על פרנסת המגזר החרדי. 76% מהגברים החרדים אולי כושלים בדרך לתואר, אבל 24% לרוב לא רק יסיימו אלא גם יצליחו בקריירה החדשה. שכבה זו של כרבע מהמועמדים לתואר מורכבת מאליטה חרדית: אנשים שעברית (ולא יידיש) היא שפת אמם בדרך כלל, שיש להם ידע בסיסי באנגלית מבית הספר היסודי, מהישיבה התיכונית, מההורים דוברי האנגלית, או מחוג אנגלית שאליו נשלחו; ושבאופן כללי הם מגיעים מתרבות המטפחת מצוינות והשגיות. גם אם ישתכרו משכורת ממוצעת לגבר בוגר תואר, צירופה למשכורת דומה של נשותיהן (המגיעות מרקע דומה ועם חוזקות ברורות אף יותר) מפלס למשפחותיהם דרך למעמקי מעמד הביניים הישראלי, גם עם מספר נפשות שעולה על הממוצע במשפחות לא חרדיות (אם כי מספר ילדיהן לרוב יהיה קרוב יותר לשישה מלעשרה).

שכבה נוספת שנחלצה מהעוני החרדי היא בעלי כישורי היזמות והסחר. לפי סקר אסקריא משנת 2021, כ-11% מהחרדים הם עצמאים, ורק ל-32% מהם יש תואר אקדמי. השאר פעילים בטווח רחב של עיסוקים, מתכנות ועד שיפוצים. רק 36% מכלל העצמאים עם זאת מדווחים שהעסק הוא רווחי. גם אם ניקח בחשבון עבודה בשחור, ברור לכל כי לא כל עסק מצליח לפרוץ קדימה, במיוחד שגם הגדרה רשמית של 'עסק רווחי' אין בה בהכרח די להצלחה. כאן ניתן לזהות את 'האליטה היזמית': מי שבעזרת כישורי מסחר ושיווק מפולפלים שלהם התבססו כעצמאים ומצליחים לפרנס בכבוד את משפחתם, לעתים לצד עבודה משותפת של בן או בת הזוג (בעסק או בתחום אחר), לפעמים באופן בלעדי.

מה עולה אם כך בגורלם של גברים חרדים עובדים שאינם יזמים מוצלחים או שכירים בעלי תואר אקדמי? הם ישתכרו משכורות נמוכות, ולרוב ללא אופק משמעותי לשדרוג. מלמד בחיידר, מוכר בטמבור או נהג אוטובוס באגד אינם יכולים לגשת למעסיק ולבקש העלאה משמעותית בשכר רק בגלל יוקר המחיה – או משום שהמשכנתא נוסקת בלי מעצורים. כל זה נכון לגבי משקי בית המכניסים שתי משכורות – ונכון ביתר שאת לגבי משקי בית שמכניסים משכורת אחת. בציבור הליטאי והספרדי, שבהם רבים יותר האברכים, מי שאינם חלק מ'האליטה ההשגית' לא יצליחו לסגור בקלות את הפער בהכנסות.

פלונטר זה עשוי להסביר את תחושת הדחיפות של הח"כים החרדיים בהצעותיהם השונות (ויש שיאמרו, המשונות) במסגרת ההסכמים הקואליציוניים […] עלייתם של החזרי המשכנתא – הגבוהים ממילא בגלל שנים של עליית מחירי הדיור – מציבה את יציבותם הכלכלית של משקי בית אלה בסכנה של ממש

אשה שכירה אינה יכולה בקלות להוסיף אלפי שקלים למשכורתה החודשית, ומול תרומת הבעל לפרנסת המשפחה עומדים מכשולים אידאולוגיים ופרקטיים כאחד. אם יתגברו על הראשונים, עדיין יוותרו האחרונים במלוא עוזם. אברך ממוצע נטול הכשרה או כישורים מיוחדים, במה הוא יכול למצוא עבודה תוך זמן קצר? כמעט תמיד יוכל למצוא עבודה רק בשכר נמוך משמעותית משל אשתו – ובו זמנית עצם עבודתו עלול לפגוע ביכולת שלה לעבוד באותה מידה (למשל בגלל העדר צהרונים או סתם תשישות בגלל הפסקת הגיבוי שלו בענייני הבית), כך שבשקלול סופי לא ברור כלל שהשורה התחתונה הכלכלית תהיה טובה בהרבה. תמונת המראה של אתגר זה נמצאת בציבור החסידי, שבו רבות יותר עקרות הבית שאינן עובדות. במקרים רבים, לחץ הצרכים היומיומיים (לצד העדר הכשרה מתאימה) אינו מאפשר להן למצוא על נקלה משרה שלא יעלה הפסדה למשק הבית על רווחיה.

פלונטר זה עשוי להסביר את תחושת הדחיפות של הח"כים החרדיים בהצעותיהם השונות (ויש שיאמרו, המשונות) במסגרת ההסכמים הקואליציוניים. למרות ההאשמות על ניתוק, רובם המוחלט יושב בתוך עמו ומכיר את השטח. הוא יודע שהאליטה השבעה והמבריקה, שהפיקה את התועלת הרבה ביותר מהמימון הנדיב של המדינה לתכניות הכשרה שונות, אינה הרוב בציבור. הוא יודע גם ששכבת משפחות המצוקה תמיד היתה ותמיד תהיה. החשש האמיתי הוא לגבי מי שניתן לכנותם 'שכבת הביניים הפנים־חרדית': משקי בית שמצבם מעולם לא אפשר חופשות בחו"ל או רכב מהעשור האחרון, אבל התקיימו ברווחה יחסית עד היום. עלייתם של החזרי המשכנתא – הגבוהים ממילא בגלל שנים של עליית מחירי הדיור – מציבה את יציבותם הכלכלית של משקי בית אלה בסכנה של ממש.

 

שיעור בלתי נמנע

אם יש פתרון אמיתי למצב הזה, כנראה אינו טמון בביטול המס על חד פעמי ושתיה מתוקה, גם לא במלגה מוגדלת במקצת לאברכים. הדרך לפתרון עוברת בהכרה נכוחה של המצב החדש. מרבית הציבור החרדי אינו עני מרוד אמנם, אולם חלקים גדולים ממנו, שמצבם היה יציב יחסית בעשור הקודם, מיצו למדי את כושר ההשתכרות שלהם, ומתקשים לעמוד ביוקר המחיה הנוכחי. זוג של מורה ומלמד, זוג של עובדת סוציאלית ואברך, זוג של טבח בישיבה ויועצת חינוכית; מלבד העלאות שגרתיות (ולא מספקות בתקופה של התייקרויות דרסטיות) אין להם באמת פתח קל לשנות את מצבם. הם זקוקים להכשרה אקדמית או טכנולוגית לגבר (שסטטיסטית כנראה לא תצלח), לעסק מצליח של אחד משניהם נוסף להכנסות הנוכחיות (ושוב, הסטטיסטיקה נגדם), או לתוספת משרה. אפשרות אחרונה זו רחוקה מלהיות פשוטה. רוב האנשים מתקשים בדרך כלל לעבוד ביותר ממשרה מלאה אחת (למעשה רוב הנשים החרדיות אינן מגיעות אפילו למשרה מלאה אחת), ואילו אברכים נעדרי הכשרה לא ימצאו עבודה שתצדיק את צמצום המשרה שיידרש מבת הזוג לצרכי הטיפול בילדים (או את שכירתה של מטפלת).

בסופו של דבר, בקרב שיעור משמעותי מהציבור החרדי, עבודה קשה של אחד מבני הזוג (ולעתים אף של שניהם) פשוט איננה מספיקה כדי לפרנס בכבוד משפחה עם ילדים בעתות כלכליות משגשגות פחות

האם החרדים אכן יתחילו לפגר בהחזרי המשכנתאות שלהם? יש לקוות שלא. נראה כי משקי בית יקריבו כל דבר אפשרי כדי לעמוד בהחזרים, אולם המחיר על כך הוא דקדוקי עניות שרוב משקי הבית לא היו רגילים אליהם בעשור האחרון. לדעתי, זהו מחיר שרוב מוחלט יצליח לשלם, לצד נסיונות הולכים וגוברים להגדיל הכנסות על חשבון כוחות גוף ונפש שאינם באמת זמינים.

ברם על דברים כגון דא, יאמר לכם כל איש טיפול, חייבים בסופו של דבר לפרוע את הצ'ק. יש מחיר למצב שההורים מקדישים שעות ארוכות מדי לעבודה סיזיפית בשכר נמוך כדי לשרוד, ולחיים שבהם כל דבר שאינו צורך חיוני קריטי יורד מסדר היום. משפחות אלה ישלמו מחיר גם אם בסופו של דבר הדירה תיוותר ברשותן. אמנם נראה כי לא ניתן למנוע זאת, כל עוד המצב הכלכלי בעולם אינו משתנה לטובה באופן דרמטי. אולם לכל הפחות, חשוב שנפיק מכך לקחים לעתיד.

על שבריריותם הכלכלית של משקי הבית החרדים היינו צריכים ללמוד כבר בקורונה, אלא שמדיניות החל"ת והמענקים הנדיבים שפיזרה הממשלה דחו את הפקת הלקח. כעת, אין מנוס מלשנן אותו. בסופו של דבר, בקרב שיעור משמעותי מהציבור החרדי, עבודה קשה של אחד מבני הזוג (ולעתים אף של שניהם) פשוט איננה מספיקה כדי לפרנס בכבוד משפחה עם ילדים בעתות כלכליות משגשגות פחות.

נרצה או לא נרצה, אנחנו חיים במציאות כלכלית הדורשת שתי הכנסות למשק בית כדי להתקיים ברמת חיים סבירה. גם אם נפלאות הכלכלה החרדית מאפשרות לקרוא תיגר על הכלל הזה בימים כתיקונם, בזמני משבר הוא מוכיח את תקפותו. בסופו של דבר, רק מיעוט מהציבור החרדי יכול להתקיים על משכורת אחת בעודו משלם משכנתא בסדרי הגודל של השנים האחרונות, שהחזריה רק הולכים ותופחים. כשזהו המצב, על כל משק בית לעשות חושבים. האם יש ביכולתו, בדרך זו או אחרת, באמצעות הכשרה נוספת או יזמות, להצטרף לאותו מיעוט? אם לא, מה עליו לעשות כדי להכניס משכורת נוספת, בלי שהיא תפגע בזרם ההכנסה הקיים?

מה ששנוא עלינו, ציוו חז"ל, אל לנו לעשות לחברינו. זה הזמן ליישם על הילדים שלנו את הכלל הזה. איננו יודעים אילו תהפוכות כלכליות ידע עולמם, אולם לכל הפחות חשוב שננסה לכוון אותם בגיל צעיר לרכישת מיומנויות שיאפשרו להם לעבוד בתחומים רווחיים ובעלי יכולת שדרוג בשכר

ויש גם מסקנה נוספת שחשוב להסיק. מה ששנוא עלינו, ציוו חז"ל, אל לנו לעשות לחברינו. זה הזמן ליישם על הילדים שלנו את הכלל הזה. איננו יודעים אילו תהפוכות כלכליות ידע עולמם, אולם לכל הפחות חשוב שננסה לכוון אותם בגיל צעיר לרכישת מיומנויות שיאפשרו להם לעבוד בתחומים רווחיים ובעלי יכולת שדרוג בשכר. גם מי שרוצה שבנו יהיה אברך, מן הראוי שידאג שיהיו לו המיומנויות ותפיסת העולם שיגרמו לו להצליח להוציא תואר אם יזדקק ללימודים אקדמיים או להקים עסק רווחי. גם מי שכמעט בטוח שבתו תהיה עקרת בית, נדרש לצייד אותה לכל הפחות בהכשרה מקצועית ובמיומנויות רכות שיאפשרו לה לתרום לפרנסת הבית בדרך כלשהי.

הממשלה החדשה, למרות כל דרישותיהם של חברי הכנסת החרדים, אינה יכולה באמת לחסוך לנו את חשבון הנפש הכלכלי שחלק נכבד ממשקי הבית החרדיים יידרש לו. במקום לחכות לקוסם ממשלתי שיוציא שפן של קאש מהכובע, אין מנוס מלערוך בעצמנו את חשבון הנפש הזה ולהסיק מסקנות לעתיד. מוטב בהחלט לא לחכות להעלאת הריבית הבאה לשם כך.

 


[1] סקרי הוצאות משק בית של הלמ"ס.

[2] סקר מכון "סקר כהלכה" עבור המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2018.

[3] "האם הקומץ משביע את הארי?", המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2022.

[4] סקרי הוצאות משק בית של הלמ"ס.

17 תגובות על “האם אנו בפתחו של משבר משכנתאות חרדי?

  • .

  • אנחנו מאמינים שלכל אדם יש בחירה כשהוא מבוגר, להחליט לקיים את חובתו ההלכתית ללמד את בנו אומנות (המשמעות היא להוביל אותו ללמוד בגרות בגיל תיכון לפני ישיבה גדולה). אדם שמעדיף את לא לקיים את ההלכה אלא לקיים את דברי "הגדולים", הוא אדם שפגע בילדיו.

    לדעתי, לפי טבע העולם הדרישה שהילד לא ילמד בישיבה תיכונית מגיעה גם משוק ההיצע והביקוש של הנישואין. ז"א התעמולה שהחדירו לבנות בבית יעקב בנושא הייתה יותר חשובה מהתעמולה שהחדירו לבנים (או בעברית של בני ברק – הרב וולף היה יותר חושב מהרב כהנמן בנושא "דעת תורה").

    אזי דרישה של בחור מהוריו ומהורי אשתו לדירה היא דרישה הגיונית.

    מכאן ואילך אדם ברשות עצמו. נכון שהרבה מהאנשים הם בבחינת: "יודעים רשעים שדרכם למיתה ויש להם חלב על כסלם", אז שישלמו את המחירים, הם לא אמורים להיות דאגה של הציבור שאינו חרדי.

    הבעיות יכולות לנבוע משני תחומים: פערים כלכליים עלולים להוביל לפשע והצורך לקבל תקציים ידרוש הקרבה של היקר ליהדות בשביל כסף מהמדינה.

    האמת שניתן לראות שאצל החסידים ועדות המזרח התחום הזה יותר בעייתי מאשר אצל הליטאים (אולי האידאולוגיה תופסת אותם).

    לכן מצד אחד אפשר לדגול בליברליות בנושא, אבל מצד שני כפי שלא מתירים להורה להתעלל בילדיו, יש בעיה גם במניעת ההשכלה (ושוב הנושא הוא שנראה שדווקא הליטאים שאצלהם זה יותר אידאולוגיה פחות סופגים את ההשפעות השליליות מאשר החסידים ועדות המזרח שאצלם זה לא אידאולוגיה).

    לא יודעת, אלו מחשבות שלי ששיתפתי.

  • בקיצור לסגור את הכוללים!?!?!
    אייווט ויאיר כבר טענו את זה לפניך
    תעבור על חובות הלבבות שער ד’ במתינות ורוגע מקוה שהדברים יסתדרו לך.

  • תַּנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר מִיָּמַי לֹא רָאִיתִי צְבִי קַיָּיץ וַאֲרִי סַבָּל וְשׁוּעָל חֶנְוָנִי וְהֵם מִתְפַּרְנְסִים שֶׁלֹּא בְּצַעַר וְהֵם לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא לְשַׁמְּשֵׁנִי וַאֲנִי נִבְרֵאתִי לְשַׁמֵּשׁ אֶת קוֹנִי מָה אֵלּוּ שֶׁלֹּא נִבְרְאוּ אֶלָּא לְשַׁמְּשֵׁנִי מִתְפַּרְנְסִים שֶׁלֹּא בְּצַעַר וַאֲנִי שֶׁנִּבְרֵאתִי לְשַׁמֵּשׁ אֶת קוֹנִי אֵינוֹ דִּין שֶׁאֶתְפַּרְנֵס שֶׁלֹּא בְּצַעַר אֶלָּא שֶׁהֲרֵעוֹתִי אֶת מַעֲשַׂי וְקִיפַּחְתִּי אֶת פַּרְנָסָתִי שֶׁנֶּאֱמַר עֲוֹנוֹתֵיכֶם הִטּוּ הרַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר מַנִּיחַ אֲנִי כׇּל אוּמָּנוּת וְכוּ' תַּנְיָא רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר מַנִּיחַ אֲנִי כׇּל אוּמָּנוּת שֶׁבָּעוֹלָם וְאֵינִי מְלַמֵּד אֶת בְּנִי אֶלָּא תּוֹרָה שֶׁכׇּל אוּמָּנוּת שֶׁבָּעוֹלָם אֵין עוֹמֶדֶת לוֹ אֶלָּא בִּימֵי יַלְדוּתוֹ אֲבָל בִּימֵי זִקְנוּתוֹ הֲרֵי הוּא מוּטָּל בָּרָעָב אֲבָל תּוֹרָה אֵינָהּ כֵּן עוֹמֶדֶת לוֹ לָאָדָם בְּעֵת יַלְדוּתוֹ וְנוֹתֶנֶת לוֹ אַחֲרִית וְתִקְוָה בְּעֵת זִקְנוּתוֹ בְּעֵת יַלְדוּתוֹ מַהוּ אוֹמֵר וְקוֹיֵ ה' יַחֲלִיפוּ כֹחַ יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים בְּזִקְנוּתוֹ מַהוּ אוֹמֵר עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ

    • ועל הדרך הוא מלסטם את הבריות

    • וואו. כתוב מדהים

  • דברים היוצאים מן הלב, נכנסים אל הלב. וכשהם כתובים בשום שכל, בשפה ברורה ובנעימה קדושה, ומושתתים על אדני נתונים וראיה מקפת של המציאות, יש להם תוקף רב. אכן 'צריך עיון' הפך להיות אחת הבמות החשובות והאיכותיות ביותר הקימות היום בחברה הישראלית; חיזקו ואימצו!

  • גילוי נאות

    סוציולוגית אני לא חרדי

    אבל התיאור כאן עוד יותר מפחיד, כי הוא עלול לגרום לא רק לקריסה כלכלית אלא לקריסת כל המסגרת.

    היהדות ברוסיה התפרקה בגלל העוני וגם היישוב הישן בירושלים. כולי תפילה שלא נחזור למצב הזה, אבל הסכנה קיימת.

  • תענוג לקרוא, כל מילה!
    יישר כח!

  • המאמר יפה ויתכן שיש לו גרעין של אמת ואף יותר.
    אך צריך לזכור שהתפיסה הפנים חרדית שמעודדת את הגבר לשבת וללמוד בכל מחיר, מעולם לא התבססה על חוות דעת של כלכלנים וסטטיסטיקות שונות, אלא היא באה ממקום עקרוני ויציב, ומתוך דבקות במטרה בכל מחיר. כשבד בבד אמונה רבה אופפת אורח חיים זה וסייעתא דשמיא מלווה תהליך זה לאורך שנים. (אני לא מדבר על בטלנות בעלמא שבאמת פשתה בחלקים רבים של הציבור)
    ולכך מי שחשוב לו עקרון זה צריך להתאים את רמת החיים ורווחתם ליכולתיו הכלכליות המוגבלות.
    אך להמליץ על שינוי מגמה שיבא מלמעלה זה בעצם להתווכח עם העקרון ולא ראיה מפוקחת של המפה. ולצדד על שיטות פעולה כאלו ואחרות זה בעצם התייחסות למצב כטעות חמורה. וזו סמיות עיניים להציג את הנושא רק ממבט כלכלי וכדאי בלבד.

  • אין סיבה לדאגה, כי נציגינו החרדים בקואליציה ישיגו תקציבים לאברכים ולכל אלה הזקוקים להשלמת הכנסה, הם גם יבנו שכונות חרדיות במחיר מוזל, אפילו יתחכמו לייצר משרות חדשות ותקצוב עבורן, וכך יוכלו מנהיגים חרדיים להמשיך ולצאת בשצף-קצף נגד אקדמיה-הכשרה-ליבה…

  • את רומזת שחרדים לדבר ה' רימו, שיקרו והונו בנקים? וכך קיבלו הלוואות שלא יכלו לעמוד בהם וככה לא רק פוגעים בעצמם אלא בכל הציבור?
    ואני עכשיו גם צריך לרחם עליהם ולטפל בהם ולתת להם כסף והנחות?
    המדינה הזאת השתגעה.

    • אז מה חידשת

  • האם יש מחשבה לצמצם ילודה?

  • כתבה חשובה, מרתקת ונדירה בכנותה!
    מפחיד ועצוב.
    שכוייח!

  • אבל העיקר שיש קריסטל בכוס חדפ על השולחן.

  • כבנקאי משכנתאות המתעסק המון עם ציבור חרדי, אני לא חושב שהבעיה נעוצה בעליה זו או אחרת של החזר המשכנתא.
    אלא הבעיה היא בעיקר התלות הבלתי נתפסת של הציבור החרדי באשראי בכלל, שבמקרה הטוב הוא בנקאי ובמקה הבינוני הוא חוץ בנקאי ובמקרה הגרוע והשכיח מאוד הוא על גבול שוק אפור. זו בועה שגדלה במהירות שיא ואחריתה מי ישורנה.
    אנשים בני 40-60 מחזרים אחרי מלווים שונים וצוברים מילוני שקלים חובות זה המצב היום ואצל רובם

כתוב תגובה:

נא להזין תוכן בתגובה
חובה למלא שם
נא למלא כתובת אימייל