נחשפתי לאחרונה לשיחה של משגיח, דמות תורנית משמעותית בישיבה ליטאית נחשבת. תמצית דבריו היתה שדוקא אנו, לומדי התורה, נושאים בנטל וכורעים תחתיו. היכן הם אחינו שיבואו ויישאו אתנו את עול קיום העולם? בדומה לכך, בעיתון "יתד נאמן" פרסמו לפני כחצי שנה מאמר מערכת שנשא את הכותרת "לא אנחנו המשתמטים – הם המשתמטים". שיח פנים חרדי זה איננו חדש, אולם הרקע שלו השתנה.
גם בעיתון "יתד נאמן" פרסמו לפני כחצי שנה מאמר מערכת שנשא את הכותרת "לא אנחנו המשתמטים – הם המשתמטים"
עם התמשכות המלחמה וזירותיה השונות, רף הטענות כלפי החרדים מצד כלל הציבור הישראלי, דתיים ושאינם, הולך ועולה. כיצד יתכן שאנחנו, אוכלוסיה יהודית גדולה ומשמעותית, לא נוטלים חלק במלחמת הקיום הזו שנמשכת למעלה משנה? במובן הפרקטי והמעשי של הדברים אין ספק כי בטענות אלה יש ממש. מבחינה יהודית רוחנית יש גם צדק רב בטענת המשגיח. אולם השיח אינו מתקיים באותו רובד. אין מקום ואין דרך סבירה לנהל שיח המערב אמונות נשגבות עם פרקטיקות מעשיות במדינת היהודים, אפילו אם היא מוכתרת "ראשית צמיחת גאולתנו" ובוודאי אם אינה אלא עוד מדינה של חולין (כפי שנוקטת ההשקפה החרדית).
טענות נכונות ועתיקות כמו תפקידם המיוחד של בני שבט לוי או היחס הכמותי האופטימלי בין לומדים ללוחמים בצבא דוד המלך אינן מתאימות לדיון במדינה מערבית המתנהלת על בסיס ארצי חילוני. הן מתאימות יותר לשיח פנים בית מדרשי או לניהול ממלכה בימים של בית מקדש השלישי, לעתיד לבוא. טענות רוחניות המבוססות על עומק התרומה של לומדי תורה בזמן שאנו מתנהלים מול מדינה שאינה דתית בהגדרתה ובמהותה ומול חלקים גדולים בעם שאינם מחזיקים באמונה זו, פשוט אינן רלוונטיות. כולנו יודעים לייצר את ההפרדה הזו בין הזירות הארציות לרוחניות. אנחנו אמונים מגיל צעיר להתנהל בשני המישורים במקביל. האם שיח בשני ממדים שונים לחלוטין עשוי להגיע לבירור כלשהו?
שיח רוחני ואמוני אינו תחליף לשיח ארצי על השתדלות נדרשת – ובכל זאת דיוני סרק אלה, המתברכים בכל המאפיינים של שיח חרשים, מקבלים יותר ויותר זמן אוויר.
מול מי נחתם ההסכם
רוב הציבור החרדי יודה כי הסכמים המערבים רבדים רוחניים אמוניים עם רבדים גשמיים חייבים להיחתם בהסכמה מלאה של שני הצדדים – ולא, צעקות המחאה יגיעו ובצדק עד לב השמים. אין היתכנות להסכם יששכר וזבולון שלא יישען על הסכמה הדדית של יששכר להתחלק בזכויות התורה שעליה הוא עמל עם זבולון. נדרשת דמות 'זבולון' שמוכן ומזומן לשלם על כך בקמח, בכסף פיזי לקיומה של תורה.
גם אשה שתדחק בבעלה להיות שר הרוח כשהוא מתעניין יותר בעולם המעשה, לא תהפוך בכך את ביתה לנווה פורח. כל הסכם מחייב את הסכמת הצדדים, והדברים קל וחומר כאשר מדובר בחלוקת תפקידים קיצונית בין הגשם לרוח
בתים רבים בציבור החרדי קמים לתפארת על המודל האצילי שהגבר מתנדב להיות איש הרוח של הבית, לשבת באוהלה של תורה, והאשה לוקחת על עצמה להיות שר המעש והפיננסים. מובן מאליו שאין אפשרות לקיים בית כזה בהרמוניה ובהבנה הדדית ללא הסכמה. כאשר אשה אינה מבינה את הערך של לימוד תורה או אינה מוכנה לשלם את המחיר שבית זה מצריך, הרי שבעלה ייאלץ לצאת לעבוד ולפרנס את משפחתו; לחילופין, יהיה עליו לקחת על עצמו חלק פעיל בתפעול הבית. אם לא יעשה זאת, אין ספק שקיומו התקין של הבית יעמוד בסכנה גדולה. גם אשה שתדחק בבעלה להיות שר הרוח כשהוא מתעניין יותר בעולם המעשה, לא תהפוך בכך את ביתה לנווה פורח. כל הסכם מחייב את הסכמת הצדדים, והדברים קל וחומר כאשר מדובר בחלוקת תפקידים קיצונית בין הגשם לרוח. דברים אלו פשוטים וברורים.
הסכם "תורתו אומנותו" הידוע שנסגר בין מרן החזון איש לבן גוריון בזמנו הגיע לעולם בהסכמה מלאה. בהתחשב במספרם המועט של תלמידי הישיבות ובחורבן ישיבות רבות בשואה, היתה הסכמה מלאה של ההנהגה ושל העם לפטור את המעטים הללו משרות צבאי. לצערנו, ההסכמה הזו נפרמה זה מכבר מסיבות שונות. הציבור הישראלי אינו מוכן, לכל הפחות בתקופה זו, לחתום אתנו על המשך הסכם זה. אנחנו יכולים להעלות אין סוף טיעונים, מוצדקים יותר או פחות, מדוע שרות צבאי הוא בעייתי עבורנו, אבל עדיין נשכנע רק את עצמנו. ובלי הסכמה מהציבור הישראלי, אנחנו בבעיה קשה. נניח שיש בבעלותי דירה מצוינת שאני מנסה למכור: אם הלקוח המיועד אינו מכיר בערכה ואינו מוכן לשלם עבורה את המחיר שאני דורשת, לא תשנה העובדה שאני משוכנעת שהיא יפה, שווה וטובה. הדירה תישאר בידי ולא אוכל לקבל בעדה כל תמורה.
אף אדם חרדי אינו הולך לחנות המכולת ומציע לשלם על מוצרים בדפי גמרא, למרות היותם נעלים מזהב וכסף. כשאנו עוסקים בהסכמי משא ומתן של תן וקח ברובד טכני גשמי אנחנו יודעים להתנהל ברובד הזה בלבד. כולנו נוציא את הארנק ונשלם את חובנו בכסף ממשי, לא בפרקי תהלים ולא בגמרא. אף לרופא הפרטי שינתח את בן משפחתנו נשלם בכסף מלא ולא נציע להפחית את שכרו משום שבזמן שהוא היה בחדר הניתוח אמרנו תהלים, הלכנו לבקש ברכה מהרב או למדנו תורה. למרות אמונתנו השלמה שלדברים הללו יש חשיבות נעלה וקריטית להצלחת הניתוח, וכי הרופא המהולל הוא לא יותר משליח טוב, עדיין נחוב לו תודה עמוקה ונתגמל אותו בתשלום כספי מלא. האם דברים אלו אינם פשוטים?
חשבו על בנין מגורים שיש לו משימות ניהול משותפות. אם דיירי הבניין יסכימו לפטור את שכנם המתמיד, יושב האוהלים, מן החובות המשותפים, מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. ולאו, ייאלץ השכן היקר לבחור בין חלופות פנימיות: הוא עשוי לבחור לצאת לזמן מה מבית המדרש ולקיים את משימתו, או לחילופין לשלוח את נוות ביתו במקומו או את אחד מילדיו. בהעדר אפשרות כזו, הוא יצטרך בעל כורחו לשלם את חלקו לשכניו (או לעבור דירה לבניין נטול חובה זו). כך נוהג הגון שבעולם, כך היא דרך ארץ, כך היא דרכה של תורה.
הנמשל פשוט. גם בנוגע לשרות צבאי, שנקבע בחוק הישראלי כחובה גורפת על כל אזרח, עלינו לנסות לשכנע את הציבור הכללי בחשיבות השרות שאנו מעניקים לו. אולם כל עוד לא הגענו להסכמה שתרומה רוחנית זו היא אלטרנטיבה לחובת הגיוס הכללית, אין אפשרות להתנהל בהרמוניה, ודאי לא בתקופת מלחמה ארוכה זו, מבלי לעורר עלינו כעס עצום של מגזרים אחרים שכן משרתים.
לשים סוף לשתיקה הרועמת
לעניות דעתי, אם אנו רוצים לחיות במדינה בהוגנות ובלי לעורר עלינו כעס ושנאה, עלינו למצוא דרך להרים את התרומה הכי פחות מסוכנת רוחנית והכי פחות נוגדת את אמונתנו. עלינו לחקות את ההתנהלות המושכלת במשפחות אברכים רבות, שרובן מתנהלות כלכלית כיחידה עצמאית כמו כל משפחה אחרת. את חובת הפרנסה שלהם, את ניהול הסיכונים ואת ההחלטה מי יצא לעבוד ואיפה הם מנהלים בתוך הבית פנימה. אם לזוג חשוב שהגבר יישאר בעולם התורה הם יעדיפו שהאשה תצא לשוק העבודה, למרות הסיכונים הרוחניים והקשיים הפרקטיים הכרוכים ביציאה זו, למרות פגיעה מסוימת בשהות עם הילדים ובתפקוד הבית. כך נראית בחירה מושכלת על פי סדר ניהול עדיפויות פנימי. בוחנים את האופציות ואת מחיריהן, ובוחרים. באותו אופן עלינו להתנהל במישור הציבורי.
אני מתנדבת להיות פה לאלפי אנשים היושבים בבתיהם נבוכים מול שיח החרשים. הגיע העת לשיח אחר, לשיח של נשמות ואחים, שיח בתדרים תואמים. השתיקה הרועמת בציבוריות החרדית מכסה על סערת הסערות שמתקיימת בחדרי חדרים, בשולחנות שבת משפחתיים, בקבוצות וואטסאפ ובפורומים שונים. השתיקה החרדית הציבורית אינה במקומה. דומה היא לשתיקה סלקטיבית של אחד מבני הזוג לנוכח סערת רוחו של בן הזוג השני. זו אינה שתיקה נעלה אלא שתיקה אלימה המתעלמת מן הכאב המתפרץ של בן הזוג.
בשבועות האחרונים נתקלתי בהרבה מאד כעס דוקא מאנשים שנמנים על ציבורים שהלכו אתנו יד ביד במשך תקופה לא קצרה, אנשים המסכימים עמנו בנושאים רבים וחשובים. אדם נוטה לכעוס על אנשים הקרובים אליו. ככל שמישהו קרוב יותר מגלה התנהגות המצטיירת כאדישות וניכור, כך הוא פגוע וכועס יותר. למעודדי הקיטוב והשנאה איננו חייבים תשובות. אולם מתבקש מאתנו כיהודים יראים הערבים זה לזה שנפעל לשיח כן מול הכאב והתרעומת של קהילות תורניות אחרות.
השתיקה הרועמת שלנו מול הכאב הזה, למרות היותה נובעת מהקושי הגדול לדברר את השקפתנו, מצטיירת ציבורית כניתוק נורא, אדישות וניכור
גם אנחנו שותפים רגשית במלחמה הזו, מלחמת הקיום, עם כלל ישראל. איננו מנוכרים ואיננו אדישים. רבים מאתנו כואבים את נפילת כל חייל עד עומק הנשמה, מחוברים עמוקות ללב הפועם של העם הזה, שכמו בריטואל היסטורי נאלץ להילחם על קיומו. השתיקה הרועמת שלנו מול הכאב הזה, למרות היותה נובעת מהקושי הגדול לדברר את השקפתנו, מצטיירת ציבורית כניתוק נורא, אדישות וניכור. אם היינו חיים ברוסיה או באמריקה בתוך ים של גויים, יתכן שהיתה זו אסטרטגיה נכונה: להתכנס בשקט ולהמתין עד יעבור זעם. אבל בתוך עמנו אנו יושבים. לאסטרטגיה זו עלול להיות מחיר גדול וכבד. תיפגע היכולת שלנו לקיים קשר עם אחינו בשרנו, בוודאי היכולת שלנו להנחיל ולהטעים לרחוקים מתורת החיים.
מעבר לכך שהשתיקה אינה נכונה ציבורית, היא גם מציבה אותנו, העם שבשדות, להתחכך עם הפצצה הבלתי אפשרית הזו מול משפחה, חברות וקולגות. הציבור החרדי והדתי־לאומי ארוגים זה בזה. אנחנו פוגשים ומתחככים זה בזה בכל מערכות היחסים הקיימות. לא ראוי שההנהגה תסתתר בשתיקה רועמת במגדל השן ותותיר את הציבור חשוף בצריח מול ביקורת נוקבת ומול שיח המתנהל במישורים שאינם מתממשקים.
***
אני תוהה אם השבעה באוקטובר הונח לפתחנו אך ורק כדי לטלטל את חוגגי המסיבה ההיא או את יושבי הקיבוצים החילוניים, או שמא גם בנו הוא כיוון לגעת. שמא כל מה שקורה סביב חוק הגיוס דוקא בממשלת החלומות של המפלגות החרדיות לא קרה בלי סיבה. שמא עלינו להפסיק להסתכל על השוקת השבורה שאנו ניצבים מולה כצרוף נסיבות מצער, אלא כמהלך המכוון מלמעלה לדייק את המקום שלנו בתוך כלל ישראל.
וואו. יושר, חכמה ולב פתוח. תבלינים נדירים ויקרים. תודה לך תמר יקרה
תודה!!
מאמר פורץ דרך וחשוב.
בלי להיכנס האם זה נכון או לא, אני רק רוצה להציג צד כל שהוא כחלק מהצד השני למטבע זו, וזאת: עצם הלהיכנס להתדיינות וויכוח מי צודק, כמה, ואיך, ולמה, הוא חלק מההשתלבות והפתיחות לצד השני שאנחנו מנסים למנוע.
אם אלו שנאבקים על הגיוס שרבים מהם לא הגיוס מענין אותם אלא עצם קיום החרדים, כשנאת עמי ארצות לת"ח על כל המשתמע, אם בסוף הם יצליחו שיהיו כיכרות שבהם יתווכחו בחורי ישיבות ואחרים, כבר הם יכולים לסמן וי.
כמי שממנה עם הציבור הדתי לאומי, שלמד בישיבה הסדר ולאחר מכן בכולל 12 שנה.
אין לי שום שנאה ללומדי תורה, יש בי אהבה גדולה לתורה ולומדיה, אני מעריך את המסירות נפש לתורה שקיימת בציבור החרדי.
אכן, כפי שתמר הביעה בטוב טעם, יש כאן שיח חרשים.
וישנם אנשים מכל מיני ציבורים, שמנסים לרכוב על השיח ולהטותו לכל מיני מקומות אחרים, שיוצרים ריחוק.
אציין שהשיח הוא נפיץ מאוד כשאתה מכיר את ההרוגים והפצועים, ואתה קורס תחת הנטל הפיזי והנפשי.
לא יהיה נכון להכליל ולומר שהנאבקים בגיוס כולם מפגינים שנאת עמי ארצות. רבים מהם כואבים את הסבל והשכול שנפל עליהם במנה גדושה.
העניין הוא לא להתווכח, להתנצח ולהוכיח שאנחנו צודקים ואז לחזור לשגרת חיינו הנעימה. חשוב שיהיה שיח מכבד בו כל צד מסביר את תפיסת עולמו, גם אם אין הסכמה. ועם זאת, לא להסתפק בכך , אלא כל צד, ואנו בעיקר, כמבוגר האחראי שבינינו, צריך לנסות ולמצוא דרכים איך להסתדר, איך להיות שותפים, ומתוך סדרי העדיפויות שלנו לזהות באיזה עניין אפשר לוותר , להתגמש. כמו שתמר כותבת – לגבי עבודת הנשים, כפרנסת בית של אברך , במקומות עבודה שאינם רק לחרדים.
מאיתנו החרדים, שנושאים את דגל התורה והאמונה, ומחרגישים שאנו מייצגים את ה' בעולם, מתבקש להסתכל במבט רחב יותר על טובת עם ישראל בכללו, ולא רק על האינטרסים של קהילתנו, גם אם זה נעשה למען קיום התורה בעולם.
1. ציבור חרדי והנהגתו לא שותקים שתיקה רועמת כדיברי בעלת המאמר. מנהיגי הציבור הביעו אין ספור פעמים צער ודרישה בהשתתפות הכאב של העם היושב בציון. לא מובן מה טענת של בעלת המאמר. 2. נכון, להסכם צריך שני צדדים. רק הבעיה היא שבעלת המאמר דורשת מציבור חרדי להיות פרקטי ולוותר למעשה על עקרנותיו בו בזמן שמצד השני, גם החילוני וגם דתי לאומי לא נדרש שום דבר וזה בכסות הכאב אל אובדן החיים במלחמה.( כאילו שהחרדים אשמים בזה ולא הנהגה מדינית וצבאית החילונית ודתל"ית)זה לפחות לא הוגן. 3.התרפסות בפני צד השני והלקאה עצמית אף פעם לא הוסיפה כבוד והערכה אלא תמיד להיפך. 4. נכון, מה שקרה זה לא צירוף נסיבות מצער אבל המסקנה היא לא וויתור על עקרנות והרגשת אשמה ונקיפות מצפון מזוייפים (שוב, כי לא ציבור החרדי אשם במה שקרה וניהול כושל של מלחמה שעולה בחיי האדם) אלא הפוך. הגברת הסברה יהודית אמיתית על ערך שמירת המצוות ולימוד התורה. ולא חיפוש איך להגריע את עצמו בכל מיני דרכים של התאמת עקרנות שלנו לתפיסות העולם החילונית ודתלי"ת בגלל שהם "כועסים" עלינו למה שגם אנחנו לא נהרגים(טענה לכשעצמה מתועבת ודוחה! לדרוש שעוד יהודים יהרגו! בכסות "שיווין בנטל") ומוציאים עלינו את התיסכול שלהם.
אומנם אנחנו לא אשמים בכשל שבעקבותיו התעוררה המלחמה, אך גם אחרים לא אשמים. ואם מנהיגי המדינה כשלו, כנגד זה הם גם הצליחו ופעלו נכון בסיטואציות אחרות (למשל עם ההגנה ממתקפת הטילים מאיראן ועם מתקפת הביפרים ).
אבל בעצם זה לא משנה מי אשם. יש כאן בארץ מצב של איום קיומי. כולנו בסכנה, כל עם ישראל. בניסי ניסים הטבח בעוטף לא התפשט לעבר מרכז הארץ, ולא התנהל גם מצפון. לכן במצב כזה, שמוגדר ברמב"ם כמלחמת מצוה (הגנה מפני אויב שמתקיף), חשוב שכולם יהיו שותפים. שותפות יכולה להיות גם בחלק הרוחני או הרגשי. רבים בציבור הכללי חווים תיסכול מכך שהציבור החרדי לא מפגין אכפתיות או רגישות למצב, אלא ממשיך את שגרת חייו בנחת ומתעלם מהמאמץ להגן על העם. גם בחלק התורני – היה ראוי להדגיש את המאמץ וההשתדלות בלימוד התורה בישיבות , כי את אלה שלומדים בהתמדה בתוך הישיבות לא רואים, אך את אלה שגודשים את הפיצריות והסטקיות , כשהם לבושים בשחור לבן, רואים גם רואים. אפשר היה כמו בישיבת 'אור ישראל' להזמין כתב לישיבה ולהראות את ההתמדה והמסירות לתפקיד הרוחני שלנו.
את הציבור הזה כל זה לא מענין .הם עדיין חיים בשלטון הצאר הרוסי או הפריץ הפולני.עובדה שלא רואים חרדים בהלוויות של חללי צהל.זה מענין אותפ כשלג דאשתקד.
נגעת כאן בנקודה אחת שאצה מרבה הרהר בה כבר כמעט שנה. הדרך של אלוקים לדבר איתנו היא דרך המציאות דרך מה שקורה סביבנו. שהרי אין לנו נביאים בעת הזאת. אם כך במקום לאטום אזניים יש לפתוח ולהקשיב מה אלוקים רוצה מאיתנו בעת הזאת? מה שמדבר אלינו מתוך המציאות שסביב כל אחד ואחת מאיתנו הוא מה שאלוקים רוצה שנשמע. כל אחד צריך להקשיב לקול הפנימי שיודע היטב מה צריך לעשות בזמן הזה אם זה להמשיך ללמוד או לצאת להילחם. רק תשקיבו. לא לאחרים… לעצמכם. באמת. מה הנשמה שלכם אומרת לכם בלי קולות הרקע שמסביב.
אני מקווה שלא ישר תקטלגו את מי שנאמן לאמונה שלו ורק לה בתור "מעודד קיטוב ושנאה", שכן קיטוב לא חייב להיות מעורב בשנאה,
ומי שלא מעריך את עצמו וחייב לספק הסברים למי שבאמת לא מדבר בכלל באותה שפה הוא לא "מעודד חיבור ואהבה" אלא מלא בספקות ותהיות לגבי עצמו.
ובגלל החיבור שתחילתו כביכול באונס אך סופו בפשיעה נוצרו כל הלבטים האלו לגבי ה"מחויבות הלאומית" ועוד המצאות…
הדוגמה של צבא רוסיה נותנת באמת מקצת מן התכונות המאפיינות את החברה הכללית ששמה לה למטרה להיות עם חופשי (ממצוות) בארצו ועוד כועס על מי שלא משתתף איתו בחוויה החופשית שיצר ולא עוזר לו לקיים את ה"סטרטאפ" היהודי שרץ כבר יותר ממאה שנה.
אז אם שם היינו נמלטים מגזירות גיוס למיניהן אז כש"כ כאן שחילול ה' הוא הרבה יותר גדול בכך שאנו שותפים בהצהרה זו של "מנהיגנו" החדשים שאומרת שכביכול ע"י לא צריך אמונה ומצוות כדי להתקיים והצליח לצאת מהגלות בכוחות עצמו ללא הכוח שבפיו אלא בכח ידי עשיו.
אין ספק שחובה עלינו לפרסם שאין לנו חלק במפעל זה ומי שמדבר על ערבות וזכויות מהתנ"ך שיתחיל במצווה הראשונה בעשרת הדברות ובי"ג עיקרי האמונה.
מה שנכון זה שבאמת אין כאן הסכמה כי מי שאין לו אמונה אז לא תעזור שום הסברה.
החברה שנוצרה כאן במילא שברירית ומנוגדת אינטרסים ואידיאולוגיות ואיפה שלא ניכנס אז רק נסתבך יותר.
לכן מוטל עלינו לדבוק אך ורק במה שקיבלנו ולהתרחק ממי שכופר בכך עם כמה שזה קשה.
גם אם לא היינו שותפים לרעיון של הקמת מדינה ככל העמים, בכל אופן קיומה של המדינה היא עובדה מוגמרת. בעת הקמתה היו מנהיגים בעלי אידאולוגיה חילונית חזקה, אך כיום חלק גדול מהציבור בארץ הוא שומר מצוות או מסורתי. מה שברור שלו היה נשאר כאן משטר בריטי היה גם לחרדים הרבה יותר גרוע. הם לא היו מתחשבים בכך שזו מדינה עבור יהודים, והם בכלל לא רצו שיהודים יעלו לארץ וכשהיו פרעות תרפ"ט הם לא עשו שום מאמץ לעצור את הטבח.
אנו חיים היום במדינה שבאופן כללי דואגת לכל אזרחיה, וההגנה הצבאית היא עבור כולנו. כולנו היום בסכנה קיומית כל אויבינו שסביב, ובניצוחה של איראן, ציר הרשע. החיילים נלחמים על כך שהפורעים לא יתפרצו שוב לתוככי ארצנו ולא יממשו את שאיפתם 'להשמיד, להרוג, ולאבד את כל היהודים, מנער ועד זקן, טף ונשים …"
אז ראשית אנו מחויבים בהכרת הטוב גדולה למי שמגן עלינו, ללוחמים שמוסרים נפשם עבורנו, ושנית, ראוי שנהיה רגישים ונפגין אכפתיות למה שקורה לאלה שמגויסים, ושלישית – אנו צריכים לחשוב איך כן אנו יכולים להיות שותפים – למשל בגיוס אלה שלא בישיבה לחטיבה החרדית , שהרב אשר וייס והרב לייבל ישבו עם ראשי אכ"א לדון על הפרטים ההכרחיים לשמירה על אורח חיים חרדי.
זו באמת עובדה מוגמרת שהקב"ה מנסה אותנו ורוצה לבדוק מי נשאר נאמן ולא נסחף אחרי ההמון והעולם ונשטף ב"מבול של כפירה" כפי שתיאר ר' נחמן מברסלב את המציאות של היום.
יש באמת אחוז מסוים שמכבד את המסורת וזה גם משהו אך אינו מוכן לקחת עוד צעד קדימה לקיום המצוות בפועל ולמעשה נוח להרבה יהודים להגיד שהם מכבדים את המסורת כי זה מחזק להם את הרגשת השייכות הלאומית ומקנה להם כוח וביטחון.
אז לא מדובר באמת על אמונה אלא יותר על שימוש באמונה כדי להגיע למטרה קבועה מראש.
למה זה כ"כ ברור שעם הבריטים היה גרוע יותר?
במה בדיוק המדינה כאן מתחשבת ביהדות?
בחינוך? במערכת המשפט? בפוליטיקה? בתקשורת? בהמנון? במגילת העצמאות? בצבא?
הגויים לפחות לא מצווים להתחשב ביהדות ואנחנו לא מצווים לחנך אותם.
ולשיטתך שהבריטים לא שמרו על הסדר הציבורי בזמן הפרעות, מה שיכול להיות נכון, אז גם צריך לזכור שביום אחד מר ונמהר נרצחו כאן יותר מפי 10 ממה שנרצחו בתרפ"ט כך שגם צה"ל לא שמר עליהם.
ובכלל הנרצחים והנהרגים כאן באופן יחסי גדל לאין ערוך ממה שהיה לפני פרוץ המדינה.
וזה לא קשור לרגישות ואיכפתיות, להיפך בגלל שאכפת לנו אנחנו מחוייבים למחות ולהצהיר שאין למדינה זו שום קשר ליהדות והיא הפרה את המסורת באופן בוטה, וכלל לא מייצגת אותנו בתור יהודים מאמינים!
אני לא רואה יותר מדי רגישות ואיכפתיות של המדינאים והגנרלים למיניהם ממצב השבויים אלא רק תרועות ניצחון והתלהבות.
אז בבקשה מכם, טלו קורה מבין עיניכם…
באחוזים מכלל היהודים שחיו בארץ ישראל באותה תקופה, נהרגו בתרפט' פי 5 יותר יהודים מאשר בשמחת תורה תשפד.
וזה לא אי הדיוק היחיד בתשובתך….
ובאופן כללי גם?
כמה נהרגו בתש"ח? 6,373
כמה נהרגו בכיפור? 2,689
וכעת תעשה את החשבון היחסי
תוסיף את ההתשה, לבנון, פיגועים ועוד מרעין בישין
שכולם תוצרת כחול לבן (ד"א גם תרפ"ט קשור לציונות ובא בתור תגובה כוחנית להצהרות כוחניות והתגרות)
אני הבאתי את 7\אוק בתור דוגמה לכך שגם צבא יהודי לא תמיד שומר על האזרחים שלו.
וגם אם תמצא טעות יחסית, עדיין זה מס' עצום של הרוגים שלא תמצא באף מקום בחו"ל באותה תקופה כך שלא הרווחנו כלום רק להיפך.
וכדברי מר"ן ויו"מ ב"על הגאולה": "היה כדאי לוותר על כל המדינה הזו שאין לה שום תועלת לקב"ה ולע"י כדי להציל נפש אחת"
הסכם "תורתו אומנותו" הפוטר לומדי תורה מגיוס לא קשור כלל לחזו"א.
פגישת בן גוריון והחזו"א התרחשה בשנת 1952 ואילו הסכם "תורתו אומנותו" נקבע כבר ב-1948, ארבע שנים קודם לכן.
הרקע לפגישה היה בכלל חוק גיוס בנות שעמד אז על הפרק, אבל גם בו לא דנו השניים בפגישה, אלא על השאלה איך יכולים "אדוקים" ו"חופשיים" (כפי שנקראו אז החרדים והחילונים) לחיות ביחד במדינה אחת.
אני רוצה להביא כאן דוגמא לניתוק הקיים אצל חרדים רבים בכל הנוגע למלחמה, ללוחמים, לפצועים ולנופלים.
בשבת בבוקר השתתפתי בקידוש לאחר עליה לתורה של חתן.
באמצע הקידוש דיבר קרוב משפחה של החתן שהוא ר"מ בישיבה ליטאית חשובה ומבוקשת מאד.
בין השאר דיבר על כך שכל האויבים שחוסלו זה רק(!) בזכות התפילות שלנו ולא חלילה בגלל ה"כּוֹיחִי וְעוֹיצֶם יֹדִי" ושחייבים לדעת את זה.
ואני שאלתי את עצמי האם לא עלה בדעתו ולו במעט, להבין ולומר שבשביל שזכות התפילות תתממש, הקריבו ומקריבים את עצמם, פשוטו כמשמעו, במסירות נפש, פשוטו כמשמעו (ולא כמו אלה שלומדים תורה ב"מסירות נפש" אלא ממש ממש במסירות נפש עד המוות) עשרות אלפי חיילים הנתונים בסכנת מוות מיידית בכל רגע, ולמעלה מ-800 מהם נפלו לטובת מימוש זכות התפילות לחיסול האויבים??
הרי דומני שאין חולק שאם היו רק תפילות, ולא היו אותם מוסרי נפש ממש, ה-7.10 היה קייטנת שזירת פרחים לעומת מה שהיה מתחולל בארץ כולה.
איזו אטימות, איזה ניכור, איזה טימטום, איזו רשעות, איזו כפיות טובה ואיזה ניתוק.
העיקר שאח"כ נשמע כל מיני עסקנים ורבנים חרדים אומרים שכל מה ומי שתוקפים את הציבור החרדי זו רק "שנאת עמי ארצות לתלמידי חכמים".
הטעות של אותו רב ליטאי חשוב נוגעת לסוגיית ביטחון והשתדלות.
לפי רבי אברהם בן הרמב"ם, דרגת הבטחון המוטלת על כל שומרי הדת היא לשלב בין התפילה והביטחון בה' לבין ההשתדלות במעשים הטבעיים. האדם חייב מצד אחד לחשוש מפני סכנה ולהימנע מכל סיכון, שכן אין לסמוך על הנס. מצד שני, עליו לדעת כי לא כוחו ועוצם ידו הם המצילים אותו מן הסכנה, אלא ה' בלבד הוא מושיעו. לכן צריך לזרוע בשעת זריעה ולקצור בשעת קצירה ולעשות כל מעשה טבעי דרוש ומועיל, אלא שיהיו עיניו נשואות לה' ביודעו, כי לא המעשים הטבעיים שעשה הם המביאים לתוצאה המיוחלת, אלא רצון ה' הוא הגורם הבלעדי לכך.
מוטל על האדם לבנות בית ולשמור על החומה, ובה בעת לדעת, כמאמר דוד המלך בתהילים ש"אם ה' לא יבנה בית – שווא עמלו בוניו בו, אם ה' לא ישמר עיר – שוא שקד שומר".
המצווה "ועשית מעקה לגגך"מבהירה כי האדם מחויב לנקוט באמצעי זהירות ולהישמר מפגעי הטבע ולא להסתמך על הנס, כי רצון ה' שהעולם יתנהל בצורה טבעית. גם כאשר עם ישראל מתמודד עם סכנות, כמו יעקב בהכנותיו לקראת פגישתו עם עשו, התגובה היא לשלב בין דורון, תפילה ומלחמה– כלים גשמיים ורוחניים כאחד. ר' זונדל מסלנט אמר שצריכים לעסוק בהשתדלות רק מפני שאין אנו ראויים לניסים גלויים. לכן מחויבים לעשות באופן שאפשר יהיה להסביר את ההצלחה בסיבה כלשהי. בכלל, בדרגה רוחנית רגילה, מן ההכרח לעשות מעשי השתדלות טבעית ולהישמר מכל סיכון, והעדר השתדלות וזהירות יחשב לחטא, כי אין סומכים על הנס.
אחת ההגדרות למלחמת מצווה מתייחסת למצב שבו ניצבת מול עם ישראל סכנה מצד אויבים המאיימים עליו, גם אם טרם פתחו במלחמה בפועל. במצב זה, נדרשת פעולה מיידית למניעת מתקפה ראשונה מצדם, מתוך הבנה שהעימות עם האויב בלתי נמנע, וכי הסיכון שבהמתנה גבוה מהסיכון שבפתיחה במלחמה באופן יזום. במלחמת מצוה רק לומדי התורה פטורים. פעולות כמו פיתוח מערכות הגנה והתקפת האויב הן השתדלות הכרחית, עם זאת יש לזכור שההצלחה תלויה בהשגחת ה' בלבד.
לחווה. זה שיש שיטה כזאת ביהדות זה יפה מאוד. אני מכן להתערב על כך שם אותו רמ היה נכנס למצוקה כלכלית קשה ומישהו היה נותן לו הלוואה הוא היה אסיר תודה לאותו אדם. כמובן שהוא היה מודה לקבה. אין אדם שלא עושה השתדלות ומאמין שזה עזר. כי זה העולם שאנו חיים בו זה העולם שייצר הקבה כדברי הרמבם במונ והכוזרי.
אותו רמ פשוט יש לו תפיסה תינוקית ומכיוון שהוא לא רואה מחבלים בעיניים הוא לא מפנים שהוא נמצא בסכנת חיים ומי שמציל אותו זה צהל.
על סמך דרשה בקידוש אתה מחליט ומכליל את כולם?! ועוד בכאלה ביטויי זעם וזילזול?! כנירא אינך מודע אל אלפי פעולות מתנדבים חרדים (כן. בחינם ועל חשבון זמן שלהם) עבור חיילי צה"ל( אוכל, משלוחים מצרכים לשבת ועוד), פעילות בבתי מלון למפונים, התארגנות לתפילת הרבים ויחידים עבור חיילים וחטופים, אירגוני "הצלה" וזק"א שפועלו ופועלים לטובת מאמץ מילחמתי. זה נקרא עטימות וזילזול?!!! מצווה לדון אותך לכף זכות ולא כאדם שיטחי וממורמר ואכול רגשי נחיתות שמצא איך להוציא את התיסכול שלו על האחרים.
הדת שלי, מחייבת אותי לחנות באמצע הכביש. מה אכפת לכם?
הדת שלי, מחייבת שאקח מוצרים בחנות בלי לשלם: תבינו, זה הדת. תתפשרו קצת ..
הצבא צריך חיילים.
כי יש לנו הרבה אוייבים.
לא מעניין אותו אם הם מאמינים במשה, ישו, מוחמד, בודהה, חונים באמצע הכביש, או סתם צמחונים:
כולם צריכים לעזור.
בדיוק כמו שכולם צריכים לעצור ברמזור אדום. או לשלם מיסים למדינה.
מי שלא מתאים לו, מוזמן לחפש מדינה אחרת (שם אולי מותר לחנות באמצע הכביש…)
אברהם היקר
יש קצת הבדל בין לעצור ברמזור אדום, לשלם מיסים לבין ללכת ולסכן את החיים בשביל משהו שאין בו נחת רוח למי שמנהל את העולם אלא רק מגביר את כוח הכפירה בו ומרגיז אותו.
ולכן באמת הדת שלי אוסרת לשתף פעולה עם כאלו גורמים וכלל לא משנה היכן אני גר.
מה הדת שלך? כי היהדות כוללת הכרת הטוב לחיילים שנרצחים למענך.
המחשבה שלך שכל ההיהודים הלא חרדים בישראל הם כופרים והזלזול בהם היא מכעיסה את הקב"ה.
אגב יתכן ח"ו שכל היהודים שנרצחו בשואה היו כופרים? שהרי מתו וה' לא הציל אותם,
ואילו החילונים שעלו לישראל ניצלו
מה דעתך?
אני לא ביקשתי מאף אחד שיסתכן במלחמות בשבילי ואם אתה כ"כ בטוח שהן בלתי נמנעות אז אפשר לפתוח דיון מיוחד רק לעניין זה.
ובטח שאני לא רוצה שאנשים יירצחו ואין לי שום תועלת מכך ח"ו, ולא באמת הבנתי את ההיגיון במילים "נרצחים למענך".
אני לא אמרתי שמי שלא חרדי הוא כופר אלא מי שמקים מדינה שמבוססת על כפירה.
זלזול בכופרים זו מצווה גדולה ולא ראיתי מישהו שחולק ע"כ אלא מגדיר אותם בתור תינוקות שנשבו.
ובמקרה כזה הזלזול הוא באלו ששבו אותם.
ואני חושב שהכופרים קצת יותר מכעיסים את הקב"ה וגורמים לצרות מאלו שמזלזלים בהם.
ואין יחס ישר בין חוטאים לעונשים אלא כשנתנת הרשות למשחית לחבל אינו מבחין… ר"ל.
אז לא הבנתי מה אתה מנסה להוכיח מהדוגמה שנתת.
מאמר חשוב ביותר לתקופה הזו,
כתוב בצורה ברורה ונעימה לקריאה.
מסכימה עם כל מחלה בתור חרדית חסידית אני מסכימה עם זה שהציבור החרדי באחוזים גדולים מנותק מאוד מאוד מאוד ממה שקורה. אנחנו לא באמת מרגישים את האיום הממשי על המשך הקיום שלנו פה בארץ ודי מתנהלים בצורת ה'סמוך' הידועה.. יהיה טוב.. ככה אנחנו ממשיכים להגיד לעצמנו, הגיע הזמן שנרים את הראש ונבין שאנחנו כבר לא כזה מיעוט קטן ושעם ישראל צריך אותנו.
כל אדם חרדי שלא לומד צריך לשאול את עצמו מה ואיך הוא יכול לתרום להצלת העם והארץ.
ה
להפסיק להשאר שאננים!!
ואפילו אם אתה לא מתגייס מסיבות אידאולוגיות לפחות לך לעזור! לך לנחם ! לך תתנדב!!
נכון מאד
השאננות הזו שהכופרים, המסיתים והמדיחים יצילו אותנו יכולה לעלות ביוקר.
מה עוד צריך לקרות כדי שנתעורר ובין לאן לקחים אותנו?
אולי מלחמת אזרחים בין הדיקטטורים הדמוקרטים ללאומיים?
או צליחת קו הסיום של שער הנ' ולא של החכמה?
לא מספיק היה לשמוע את ראש הממשלה משבח את מי ש"עזב את עולם התורה" כדבריו כדי להבין מהן המטרות שלהם (כולל הגוש ה"אמוני").
ומה עלה בגורלו של אותו יהודי? שכ"כ דאג למדינה ומנהיגיה.
מעצר ועינויים במרתפי השב"כ!
ממש עושה חשק להצטרף…
וזה שאת שולחת בחורים שלומדים למשימות התנדבות למיניהן רק מראה על הערך שלך לתלמוד תורה.
תודה רבה, תמר, על הדברים החשובים שאת מעוררת כאן. אני גם חשה כך, בתור חרדית העובדת במקום בו יש עובדים מכל המגזרים ושאלות לא פשוטות מופנות אלינו, בעיקר לגבי ה'שתיקה' והניתוק של הציבור החרדי.
לדעתי, השינוי בעניין זה יכול להיווצר אם נכתוב לציבור החרדי, לא במדיה החברתית ובאינטרנט, אלא בצורה הישנה והמוכרת בעולם החרדי – בעלונים ודף פרשת שבוע המחולק בבתי הכנסת או במקומות מרכזיים בשכונות החרדיות.
הכנתי עלון כזה שמסביר (על סמך מקורות) את החובה שלנו כעם להשתדלות פיזית במקביל להשתדלות רוחנית ולביטחון בה'. כי כל עוד התפיסה היא שאנו עושים את שלנו באמצעות לימוד התורה של הבחורים והאברכים בישיבות ובכוללים, אז התחושה בציבור היא שאין עוד מה להוסיף. רק שינוי תודעתי יכול לגרום לשינוי ביחס. לא התייחסתי בו לעניין גיוס בני הישיבות אלא התמקדתי בחובתנו המוסרית לחוש הכרת הטוב ללוחמים שמקריבים את חייהם כדי לעשות את ההשתדלות הפיזית להגן עלינו. הרעיון המרכזי הוא שהקב"ה רוצה לנהל את עולמו בדרך טבעית ולכן אין לסמוך על הנס, ויש לעשות השתדלות טבעית שתייצר את התחושה שהסיבה לתוצאה היתה ההשתדלות, למרות שבעצם זה רק רצון ה' (על פי אברהם בן הרמב"ם ור' זונדל מסלנט).
טוב, בסופו של דבר הפרה החולבת שכלכלת ישראל מהווה עבור החרדים\חרדלי"ם לא תוכל לשאת עוד את נטל הפרוייקט המשיחי והחרדי. גם נירמול השחיתות השלטונית ע"י הקואליציה , והפיכת ישראל למדינת משטרה שבה אינוס אסירים בבתי כלא הוא נורמה (הס מלהכיר בצ"ע), לא מנבאת עתיד מזהיר, כשהניסיון ההיסטורי מלמד איך גמרו מדינות שבחרו בנתיב כזה.
מה שיותר מעניין אותי בטקסט הזה הוא הסיומת שלו, בה נרמז שלכאורה הזוועות ב7 באוקטובר הן מעין נקמה אלהית בקיבוצים או בבאי מסיבה נובה על חטאיהם-לכאורה, או משהו כזה, ושהמשבר הפוליטי הנוכחי כוון ע"י יד אלהית וזאת כדי "לדייק את המקום שלנו בתוך כלל ישראל". אין לי דרך להתמודד עם תאורית הקונספירציה המטא-פיזית הזו כיוון שהיא מופרכת אפילו כחלק מחשיבה תאולוגית. המציאות הפוליטית מורכבת מכדי שמישהו ידע לאן היא מובילה הרי, והנבואה ניתנה לשוטים. רק שמה שכתוב כאן הוא בדיוק זה – נבואת שוטים. אין שום טקסט שניבא אי פעם דבר כזה, ולא יכול להיות כזה. זו גישה שהיא כשלעצמה עבודת אלילים ומזכירה מאוד שבתאות.
בפעם הבא, כשאתה גולש באתר חרדי, תשיל לכמה דקות מעליך את ההתנשאות והניכור, תשים בצד את הדעות הקדומות, תרפה קצת את הכעס הגועש בפנים – ואז, אולי, תוכל לקלוט את הבנת הנקרא של המאמר בצורה נאותה, ותוכל ליהנות מן הכישרון הרטורי שיש בו, ולא תיטפל בזעם-קדוש לכמה מילים שנאמרו בחצי-ציניות…
y
עשית סלט ישראלי קצוץ דק
מדינת "ישראל" (שיותר דומה לשור נוגח מאשר פרה חולבת) היתה מושחתת מיום הווסדה (ואף לפני).
וכעת אותם קולוניליסטים שהשתלטו על ארה"ק מטיפים מוסר לאימפריליסטים שמנסים להרחיב את הגבולות.
מה חשבתם שיקרה?
מעניין שבזמן שהציונים היו צריכים חיזוק מהציבור הדתי הם בעצמם השתמשו בלי סוף במושגים משיחיים אך כעת כבר באמת אין שליטה על הציבור הישראלי שכ"כ נמשך ללאומיות דתית שמתדלקת לו את האגו בלי לשים לב איך הוא מתמכר ומשתעבד פיזית ובעיקר מנטלית לשקר הכי גדול בהיסטוריה היהודית.
אז מי שיצר את הגולם, כבר לא שולט בו.
בנוגע לחשבונות שכר ועונש
מה יותר ברור ממה שכתוב בשתי פרשות תוכחה?
זה התפקיד הראשון שלנו בתור יהודים מאמינים לבדוק את עצמנו כשבאות צרות.
זו לא נבואה ואם תבדוק אז תמצא הרבה יותר מטקסט אחד…
אחד הוויכוחים כאן בפורום הוא בנושא ג' השבועות שגם שם ישנם עונשים קשים באמת לצערנו גם התגשמו.
כל התנ"ך וחז"ל מלאים באזהרות, אני מבין שקשה לכם לשמוע שאתם לא בסדר.
סה"כ חינכתם כמה מיליונים של יהודים לכפירה ופריצות, להיות כמו הגויים, לעשות מעשה מצרים ולהקרא בשם ישראל.
וכמובן שכשמישהו מעז להוכיח אתכם, אתם ישר מאשימים בשבתאות ומשיחיות ונבואות שוטים.
אז כדאי שתפתח את הספרים לפני שאתה יורה צרורות לכל הכיוונים.
אם צריך מראי מקומות, אני יכול להכין רשימה
@פשוט, אפרופו סלט, רק להבין את הטקסט שלך: מה "השקר הכי הגדול בהיסטוריה היהודית" לטעמך ? לא הבנתי אם אתה מתכוון לציונות (ישראל כבית לאומי ליהודים) או למשהו אחר. ומה הבסיס ההיסטורי לטענה המכלילה שהציונות ההיסטורית היתה משיחית או עודדה משיחיות (מעבר להצהרות שלך) – דוגמאות רלוונטיות המלמדות על הכלל ולא אנקדוטות. ומי זה בדיוק "אתם" – אני והתולעים ? אתה יודע בכלל מי אני ? ולגבי הטענה שפורענויות המתרגשות לבוא לעולם הן נקמת האל, ומה אם אומר לך שאין לה כל בסיס רציונלי וגם מבחינה תיאולוגית רבים לא יסכימו איתה גם בתוך העולם האורטודוקסי, בוודאי לא כפשוטה ? ואפילו אם כן לשיטתך, אף שזהו הבל, איך אתה מקשר בין אירוע פיזי\פוליטי\היסטורי לחטא ספציפי ? הצלחת לעשות join לערוץ טלגרם של המלאך מטטרון ? ואיך אתה יודע מה היד הנעלמה, יד האל, "מתכננת", בשעה שהיא לכאורה מתערבת בפוליטיקה הארצית (ונעזוב את זה שעצם הרעיון הזה הוא הבל) ?
אני אבהיר כמה נקודות
אכן הציונות היא השקר הגדול ביותר והניסיון הקשה ביותר ליהודים מאמינים שכ"כ התפללו וקיוו לגאולה שלמה כפי שהובטחו וכעת צריכים להתמודד עם מחטף עלוב של כופרים שנועד אך ורק להסית ולהדיח נגד האמונה והגאולה האמיתית.
ומצליח לקנות שביתה גם בלב הציבור הדתי לגווניו או להשתיק אותם ע"י שוחד פוליטי.
ח"ו לא התכוונתי להאשים את הציונות במשיחיות אמיתית אלא רק ציינתי את השימוש הציני של הציונים בהבטחות הגאולה (אתה יכול לקרוא ציטוטים של א.ב.יהושוע ע"ג שטרות למשל) והתיאוריות של הרב קוק שקורא למהלך הנ"ל "אתחלתא דגאולתא".
ברור שהציונות ככלל כופרת בכל אחד מי"ג עיקרים כולל ביאת המשיח וזה בדיוק האבסורד הגדול בכל הסיפור.
"אתם" זה כל מי שקורא לאמונה פשוטה "מטא פיזיקה" משל היתה עוד איזה חוג אקדמי באוניברסיטה ולא מה שבעצם מקיים את העולם.
שאר התהיות שלך בדבר ה"רציוניליות" שאמורה להיות במהלכים שכל ילד לומד בחיידר ומבין בצורה הכי פשוטה- מקומם בחוג לפילוסופיה ולא בפורום חרדי!
ולכן גם שאר התיאורים בתגובה שלך אינם ראויים להתייחסות כלל.
סליחה על הבוטות אך המילים המפוצצות שלך לא עושות עליי רושם
סליחה, ש"י עגנון
גם הביטוי "לא פשוט להיות פשוט" הוא כשלעצמו אוקסימורון. יכול להיות שהוא מבטא תחושה שנדרשים משאבים נפשיים עצומים כדי להתנכר ללוגיקה, לסקרנות, ולאינטואיציה הפשוטה והישירה. מה שניסתי לעשות הוא להבין בתמימותי הוא איך אתה מיישב את סט האמונות שלך עם המציאות הפשוטה והמובנת מאליה, שום פילסופיה מיוחדת, ומה היה יותר פשוט מלשאול אותך ישירות ? אני בטאתי פשטות בהקשר של ישירות, הבעתי את מה שמעלה בי תהיות בסיסיות ביותר בדבריך. אתה מצד שני התחמקת בטענה שהדברים לא ראויים לתגובה, כמו פוליטיקאי או וחר נדל"ן – עדות לחוסר ישירות ופשטות.
באמת להגיע למטרה הפשוטה של להיות יהודי פשוט זה כלל לא פשוט לכך התכוון ר' נחמן מברסלב כשחזה את המציאות הלא פשוטה של היום וקרא לה – "מבול של כפירה"
לוגיקה וסקרנות הם משאבים חשובים מאד וחיוניים להתקדמות הרוחנית שלנו אך מעליהם עומד הרצון שלנו שלפעמים מסמן את המטרה עוד לפני תהליך החקירה ולפעמים מישהו אחר מסמן לנו מטרה זו בצורה ישירה או עקיפה – בד"כ זה לא מחזיק מעמד כשאנו מגלים וואקום בתשובות שאנו מקבלים.
אם אתה קורא לתפיסת העולם שלי "הבל" – זו לא בדיוק שאלה פשוטה ותמימה שכן אתה כבר מסמן את השלילה לפני שקיבלת תשובה ולכן התגובה שלי שמעידה על חוסר רצון לשיתוף פעולה עם שיח שמראש פוסל את הדברים עוד לפני שהוסברו.
אך כעת אני מזהה שינוי כיוון לצד החיובי ואני מניח שבאמת מקננת בך הסקרנות הטבעית והתמימה ובאמת לא חסרות תשובות בנושא שלמעשה מתעסקים בו כמה אלפי שנים והוא מהווה אבן דרך ביהדות.
קודם כל צריך להבין שהקב"ה אינו מחוייב למה שאנו קוראים "רציונל" במגבלות ההבנה והתפיסה האנושיים וזהו דבר בסיסי ביותר באמונה – להבדיל ממחקר שמבוסס על הבנה אנושית.
אך ישנם הרבה כללים ומהלכים שאנו כן יכולים להבין ומוסברים יפה מאד בספה"ק בנוגע לשכר ועונש, צדיק ורע לו – רשע וטוב לו וכו'.
את י"ג עיקרי האמונה למשל קיבלנו בתור עיקרים שבהם אנו מאמינים גם אם זה לא מסתדר עם המציאות או ההיגיון האנושי אחד מהם הוא שהקב"ה נותן שכר למקיימי מצוויתיו ועונש לעוברי מצוותיו.
גם אם לא רואים את זה במציאות הגשמית הנראית לעיני בשר אנחנו עדיין מאמינים שזה נכון, ומי שמקבל עונש כאן בעוה"ז צריך להודות ע"כ שהחוב שלו נפרע כאן ולא בעוה"ב והתקיים בו – "את אשר יאהב ה' יוכיח" ולא "משמני הארץ יהיה מושבך" כפי שהובטח לעשיו – בין אם מגיע לו ובין אם לאו.
עדיין, אנו מקווים ומתפללים שהקב"ה ירחם עלינו ברוב חסדיו ולא יביא עלינו פורענות ח"ו – כך שגם החוטאים יוכלו לחזור בתשובה וה' ברחמיו יגרום לנו להתחזק ע"י השפעות טובות ורוח טהרה.
ומה מיוחד כ"כ בסוחרי נדל"ן בתור דוגמה לחוסר ישרות?
(פוליטיקאים זו אכן הדוגמה הטובה ביותר)
לא הבנתי איזה "מישהו אחר מסמן לנו מטרה זו בצורה ישירה או עקיפה" ? אתה מתכוון להתגלות ניסית ? ומה הכוונה שלך "בוואקום בתשובות שאנחנו מקבלים" ? כוונתך לפער בין האמונה לרציונל ? מנסה להבין.
מה שאתה כמדומני מדבר עליו – ההתייחסות לאמונה כמה שמנחה את חיינו מעבר לכל לוגיקה, קיימת גם אצל "חילונים" ולא רק אצל "דתיים". אצל "חילונים" זה לרוב לא ייקרא "דת" אלא אולי "אידאולוגיה" או "מוסר" וכדומה – מה שנוח הררי קרא לו "סדר מדומיין" או משהו כזה.
אני לא מפחד מדתיים מכל סוג, בין אם הם מוגדרים "חילונים" או "דתיים" ע"י החברה. מי שמפחידים הם הפונדמנטליסטים, וכוונתי לאותם אלה שמתקיים אצלם פער גדול בין האמונה לרציונליזם או המוסר או האינטואיציה. אני מניח שפער מסויים הוא בלתי נמנע כי המציאות כה מורכבת, אבל כשאותו פער הופך מדילמה קשה לאידאולוגיה של התרסה הסכנה מתחילה. נראה לי שאותו פער הוא מה ש"לא פשוט" בעינך, אלא שמבחינתך אין צורך לצמצמו אלא ששימור הפער הוא הזהות האמיתית שלך, ובכל מחיר. מה שאתה מתייחס אליו כלהיות פשוט לא קשור לפשטות להבנתי, אלא לצייתנות עיוורת לדוגמה (dogma), שהפשטות בה מתבטאת בהגבלת תחום המחשבה בו אתה מרשה לעצמך להתעסק, כלומר צימצום המורכבות של תחומי העיסוק והמחשבה (מה שקשור לכך שאמרת קודם שיש דברים שאין לדון בהם למרות שאלו היו דברים מאוד בסיסיים ומתבקשים)
טוב, עפת רחוק מאד
אני כלל לא דיברתי על התגלות ניסית, לצערי לא חוויתי כזו חוץ מההתבוננות בעולם שהוא עצמו בגדר נס
המישהו הזה הוא בד"כ סוג של גורם מחנך או כל סוג של מי שמנסה להשפיע עלינו ולהוליך אותנו אל מה שהוא מאמין או רוצה.
שזה בסדר כשלעצמו כי המבנה הטבעי של האדם הוא לנסות להשפיע כמו כל המגיבים והכותבים כאן בפורום וכמו כל המחנכים וההורים בעולם.
הוואקום המדובר יכול לבוא בכמה צורות כמו סתימת פיות ע"י לחץ חברתי, תשובות מעגליות ולא מספקות, הנחות חסרות ראיה המוצגות לפעמים כעובדות וסתירות למיניהן ללא יישוב או הסבר מניח את הדעת או התקפות אישיות.
וגם חילוני יכול לחשוב שיש לו את הנוסחה לחיים נכונים לפי איזושהיא אידיאולוגיה אך הוא אף פעם לא יטען שהמקור לאמונה זו הוא גורם על אנושי.
ההבדל בין אידיאולוגיה אנושית לעל אנושית הוא שתמיד יש מקום לטעויות או ספקות כאשר מעורב גורם אנושי
לעומת גורם על אנושי שאינו טועה לעולם ובזה נבחנת האמונה בו
אני מצטער שיש דתיים שמפחידים אותך כי הם לא עומדים בסטנדרט שלך לרציונליזם או אינטואיציה שאתה החלטת שהיא הנכונה
גם דור המבול היו בטוחים שהם הופכים את העולם לטוב יותר וכמוהם אנשי סדום שגם להם הייתה אידיאולוגיה מסודרת
אני לא משווה אותך אליהם כי טרם הצגת בפנינו אותה לפרטיה אלא רק בתור דוגמה לתקדים היסטורי
האמונה הפשוטה שלנו היא שהאידיאולוגיה שלנו מגיעה ממי שברא את העולם ואם אתה רוצה לקרוא לזה דוגמה, אז לי זה לא כ"כ משנה
אם אני צייתן עיוור לתורתו של אברהם אבינו עד משה רבנו וזהו המקור היחידי אז זה בסדר מבחינתי כל עוד זה מוכח שזה משם
בינתיים התרסות יש על כל צעד ושעל אצלנו במזה"ת בתוך העם היהודי וגם מחוצה לו כך שאף אחד אינו נקי מזה – אתה יכול לבדוק לדוגמה את התגובה הראשונה שלך
אין לי מטרה למצוא חן בעיני כולם בכל מחיר ומי שרוצה לחשוב עלי כעל "מצומצם" סתם כי אני לא מסתנכרן עם הרציונל האינטואטיבי שלו או כי אני מודה בכך שישנם עניינים גדולים מתפיסתי.
ומבחינתי הוא זה שחי באשליה שהוא סוג של אליטה אנושית (כהגדרתו של אותו הררי שטוען שהגיע הזמן לעצב את האנושות מחדש) ולבסוף יתגלה שהוא עצמו הולך שולל אחרי דוגמה חברתית
הערה קטנה בקשר לגורמים מחנכים ומה שכתבתי שזה בסדר וטבעי לנסות להשפיע והתכוונתי לכללים חברתיים שמקובלים בעולם.
למעשה לפי כללי התוה"ק זה לא בסדר להשפיע על יהודים נגד האמונה.
וזה נקרא "מסית ומדיח" שלא מלמדים עליו זכות
נראה לי שאנו לא מדברים באותו הקשר ועולם מושגים, ורקע, זה האתגר כאן.
לא אמרתי ש'שיש דתיים שמפחידים" אותי "כי הם לא עומדים בסטנדרט שלך לרציונליזם". דיברתי על הסכנה בכל צורה של פונדמנטליזם, דתי או חילוני או כל מוטציה פונדמנטליסטית מכל סוג.
לגבי: "ההבדל בין אידיאולוגיה אנושית לעל אנושית הוא שתמיד יש מקום לטעויות" – תגדיר מה זה "על אנושי". כל דבר בעל בסיס מדומיין יכול להתפס ככזה. כדאי לקרוא את קיצור תולדות האנושות, אמנם ספר מדע פופולרי לא מושלם לדעת רבים, ועדיין נותן פרספקטיבה מעניינת ונקודת התחלה לדיון.
להבנתי,אמונה שהתרחקה מיסודות החשיבה הרציונלית, המוסר, הקומון סנס, האינטואיציה, מספקת אולי תחושת ריחוף רוחני מעל המציאות, אבל ההתרסקות בלתי נמנעת. זה לא שונה מטריפ פסיכדלי או חיים במשחק מחשב.
זה באמת אתגר ואחד הכללים בדיון הוא שכדי שהצד השני יבין במה מדובר צריך יותר דיוק.
אני לא כ"כ יודע על מי בדיוק אתה מדבר כשאתה מתאר פונדמנטליסטיות, אך אם כבר הזכרת מוטציות אז זו בדיוק המטרה שלנו בתור מאמינים – לשמר את האמונה ועולם המושגים שקיבלנו לפני אלפי שנים כדי באמת להימנע ממוטציות ולכן ההשקעה הגדולה שלנו בתלמוד תורה.
בעולם של פעם אנשים באמת טעו אחרי דמיונות והאמינו בע"ז לעומת היום שרוב העולם טועה אחרי הכפירה והמחשבה החסרת היגיון שהעולם נוצר וקיים ללא יוצר ח"ו.
אז אני מדייק את דבריי – גורם על אנושי הוא אך ורק הבורא בעצמו שהנחת היסוד שלנו היא, שלהבדיל מאיתנו, אין שום טעות או ייתור או חיסור בחכמה שהוא נתן לנו בכתב ובע"פ ומבחינתי כל מה שמוכח שמגיע משם הוא בדיוק ההפך ממדומיין.
האתגר הגדול הוא באמת לסנן כ"מ פירושים וחידושים שמקורם בחשיבה מחודשת ללא מקור מוסמך בשרשרת הדורות ויש לכך כללים מסודרים ומוסכמים.
לסיכום, אנחנו מסכימים בכך שחשיבה צריכה להיות מבוססת, וצריך באמת למצוא את האיזון הנכון בין חדשנות ושיפור ההבנה והכלים המחשבתיים לבין חיבור לשורש ולמקורות.
זו באמת עבודה וזו הסיבה למאמץ הגדול שלנו והצורך הגדול בת"ח שישמשו מורי דרך.
לא אני לא מקבל את ההגדרת \ המטרות שלך, דעתי שקשה לך לצאת רגע מהקופסא
נ.ב. אפרופו מוטציוות – התייחסתי למונח בהקשר השלילי המקובל בשפה המדוברת, אבל מבחינה ביולוגית ההשרדות האבולוציונית היא מעין tradeoff בין מנגנוני שינוי ה DNA דרך מוטציות, למנגנוני שימור ותיקון DNA – זה איכשהו מתקשר לדבריך
מה מחכה לי שם?
הנאות מחד אך שמיים ריקים
חיבור לחוויה עכשווית ללא עבר וללא עתיד
או אולי אמת בחצי קלאץ', קצת אמונה ומסורת וקצת עולם השקר.
אני בינתיים מנסה להבין את ההבנות שלך בנושא:
"להבנתי,אמונה שהתרחקה מיסודות החשיבה הרציונלית, המוסר, הקומון סנס, האינטואיציה, מספקת אולי תחושת ריחוף רוחני מעל המציאות, אבל ההתרסקות בלתי נמנעת. זה לא שונה מטריפ פסיכדלי או חיים במשחק מחשב"
מי קבע את המוסר והקומן סנס הנכונים?
אדם הראשון? נח? או אולי יון או רומא או האקדמיה, בג"ץ או הממשלה הנבחרת ושופרותיהם.
האם ההרפתקאות שלנו במאה שנות ציונות הן לא ניסיון ריחוף מעל המציאות?
אולי הניסיון להידמות לאו"ה הוא סוג של טריפ פסיכודלי?
אולי הקומן סנס הבסיסי במסורת שלנו הוא גזירת הגלות בה התחייבנו והמציאות היא ההכרה בה?
מה באמת ההבנה שלך בנוגע לשימור הדיאנאי שלנו בתור צאצאים של אברהם, יצחק ויעקב.
ומה הכלים לכך?
התשובה שלי היא פשוטה ביותר ומבחינתי היא השורש והחיבור הכי גדול למציאות ולכן גם הריחוק המתבקש והשמירה על גבולות ברורים שכ"כ מפריעים למי שחושב שיש דרך אחרת.
* זאת שאלה מדעית קשה: האם תפיסה מוסרית נובעת אך ורק מהתרבות, או שהיא שילוב של דברים שקדמו לתרבות (היו קיימים כבר באדם הראשון), כלומר שהתפתחו במהלך האבולוציה של יונקים ופרימטים. זה לא כ"כ פשוט לאמר שזו רק תרבות.
* לא אמרתי שבני אדם חיים חיי חול חסרי משמעות ללא "דת", והמושג "דת" עצמו אינו כה פשוט, לדוגמא:
"all men are created equal" היא אמירה מכוננת מתוך הצהרת העצמאות האמריקאית, הקשורה לזכויות אדם ודמוקרטיה, ולמרות שאיננה מסמך "דתי" היא במידה רבה ביטוי של אמונה (או "סדר מדומיין" או "מציאות מדומיינת" בלשון נוח הררי). לאמר שבני אדם "נבראו", זו כבר הנחה לא מדעית, והם בוודאי לא "נבראו" שווים מבחינה מדעית (יש רעים, טובים, רזים, שמנים, וכולי ), אלא שכך האמינו מנסחי המסמך. אבל חשוב לציין שהאמירה הזאת לא סותרת את המדע, והיא בוודאי מוסרית.
בעצם גם בתנ"ך כתוב משהו דומה: : "בצלם אלוהים ברא אותו: זכר ונקבה, ברא אותם", וזה אפילו פרוגרסיבי יותר, כי יש כאן גם התייחסות לשוויון בין נשים לגברים, בניגוד להצהרת העצמאות.
* לגבי מוטציות של יהודים – יש בהחלט סוגים של מוטציות האופייניות יותר לקבוצות של יהודים, לדוגמא מוטציות לסרטן השד בקבוצות אשכנזיות מסויימות, וסרטן השד הוא דוגמא מעניינת כי מדובר במוטציות בגנים שמתקנים מוטציות כמו BRCA
* בדיוק על כאלו שאלות האמונה שלנו עונה
מה גם שתורה ומצוות לא מוגדרים אצלנו בתור תרבות או תעסוקה לשעות הפנאי אלא כדבר מחייב שלשמו אני חיים.
לאדם יש תכונות וטבע פראי ואגואיסטי ואחד התפקידים שלנו הוא להתגבר על טבע זה וע"י כך להתדמות לבורא ולהתעלות מעל הרצונות הטבעיים כאשר הם מתנגשים עם מהות זו.
* האמירה האמריקאית האמורה באה לבטא את האמונה האמריקאית בשוויון זכויות, שבאמת הנחילה את המושג הנ"ל בעולם והפסיקה את העבדות שהייתה אז מקובלת.
אנשים באמת מתכוונים ומאמינים באידיאלים טובים למיניהם וכך בעצם נסחפים לתוך חוויה של התחדשות תרבותית.
אך לא תמיד זה באמת מוביל למקומות טובים, גם הקומוניזם הציג סוג של מציאות שיוויונית אידאלית שלבסוף לא הוכיחה א"ע בשטח.
כך לדעתי גם הדמוקרטיה, שאמנם יש לה יתרון שהיא מאפשרת חופש דת במידה מסויימת וחופש דיבור אך בחופש זה קיימת תמיד סכנה של התלכדות קיצונית ללא מעצורים כפי שתיארת בתגובתך הראשונה.
מה זה שיוויון בין גברים לנשים? התורה לא משווה ביניהם בחיוב המצוות אלא רק מציינת שגם נשים נבראו בצלם ויש להן גם מקום מכובד בהיסטוריה היהודית כמו 7 הנביאות ועוד נשים צדקניות.
* התכוונתי לדיאנאיי בתור קוד הפעלה ומורשת שקיבלנו מאבותינו, למעשה היהדות לא מבוססת גזע אלא מי שבאמת מוכיח שרצונו לשמור תו"מ יכול להתגייר וילדיו יהיו יהודים לכל דבר.
אשמח להגיב על התגובה האחרונה אם האתר יפרסם אותה שוב
לא רק שתיקה אלא עורת זדונית לקשיים, קרבנות ואסונות וסבל וכו שסובל עם ישראל
תסכימו איתי שיש אלפי בחורים שגם לא לומדים וגם לא מתנדבים, וגם הם מסרבים להתגייס בהוראת הרבנים, כדי שישארו חרדים.
זאת הנקודה המרתיחה באמת.
אני לא מבין איפה מצאת חיוב ללמוד יום שלם או להתנדב או חלילה להתגייס לטובת ממלכת הכפירה העולמית
אך באמת כן יש חיוב להשאר יהודי נאמן אך ורק לתורה"ק.
עם כמה שזה מרתיח
לפי כמות הזמן שיש לך להגיב בהודעות ארוכות על כל מאמר ותגובה, אתה היית הראשון שהייתי מגייס.
מני מני
אני מניח שאתה מתכוון אלי
וזה כלל לא משנה
זו פשוט דוגמה מצוינת למי שלא רק שאינו יודע לשאול אלא גם אין לו מה לענות.
סממן ברור של חוסר אונים אינטלקטואלי – להתקיף אישית את המגיב בלי להתייחס לתוכן.
בכל מקרה סיפרת בדיחה נחמדה והצלת לשמח כמה יהודים אז תודה עבור קצת מילי דבדיחותא להתחיל בו את השבוע.
יש לבעלת המאמר הצעה מעשית?