לאורך שנות לימודי במוסדות החינוך עבר אלי השדר שהיהדות והקב”ה גדולים וחזקים ומסתדרים מצוין בלעדי ולא זקוקים לעזרתי. כמובן, כל יהודי הוא חשוב. אבל במובן של אכפתיות לגורלו, דאגה שיהיה לו טוב (כדברי מחנכים טובים) או שלא יירש גיהנום (כאיומי חלק מן המופקדים על חינוך צעירינו). השדר הדומיננטי היה שהעגלה שלנו מלאה עד גדותיה. כדאי לנו להשתייך אליה. לטובתנו.
השדר הדומיננטי היה שהעגלה שלנו מלאה עד גדותיה. כדאי לנו להשתייך אליה. לטובתנו.
לכך אבקש להקדיש כמה מילים.
התמודדויות של הדור הצעיר
התפיסה הרווחת אצל 'מחנכים' רבים היא שהפרט אינו אלא מרכיב של הקבוצה. התוצאה היא חוסר יכולת להזדהות עם קשיים והתמודדויות של הדור הצעיר. אין כמעט מקום שמחנך לצניעות כמידה בנפש האדם. במקום זה ימדדו בסרט מידה את אורך הבגד. גם המורה יודעת שזהו יחס משפיל ומקטין. אז מדוע היא נוהגת כך? האם איננה מודעת לכך שהכח החזק ביותר באדם הוא ייחודיותו ותחושת העצמי שלו?
התשובה היא שבעיני אותם מחנכים, התלמידים אינם בני אדם בעלי עולם פנימי וייחודי, אלא רק פרטים בקבוצה. לקבוצה יש משמעות וחשיבות, והמוסדות הם הרי מייצגיה הרשמיים. מובן מאליו שיש לקדש את כל מה שייתן למוסד כח וקיום, ויש ללחום בכל מה שמקשה על תפקודו היעיל והשוטף.
ככל הנראה, לא נברא יצור העונה על ההגדרה ’מקשה על תפקודו היעיל והשוטף’ יותר מנערים ונערות בעלי רצונות ודחפים עצמיים. ואם כן, איך ניתן להתמודד? רק על ידי הקטנתו של האדם בעיני עצמו ובעיני הכל, התעלמות מכל נצנוץ של ייחודיות, וקידוש והעלאה על נס של ציות, קבלת מרות, הליכה בתלם ושמירת הקודים החברתיים המקובלים.
במילים אחרות, המציאות תהיה מושלמת אם לא נפריע לה באישיותנו, רצונותינו, שאלותינו, תהיותינו או סתם חוסר הבנתנו. כל שאלה או ביטוי של שונות נתפסים התרסה ומרידה, והמסר הוא שאין צורך להבין. הכי עצוב הוא שהרבה בני אדם תופסים כך את עצמם. המחנכים מייצגים עולם שלם ויציב, והתלמידים ערעור והרס.
היכן נמצא בציבור שלנו את ההערכה לכל אדם ואדם? היכן תובע דאגה לבל נאבד את הפרט? התשובה: כאשר נהיה זקוקים לפרטים לצורך בניית המערכת הציבורית ביתר כח ועוצמה. במערכות בחירות.
כך נוצר היפוך ערכים. במקום שבגיל צעיר נבדוק מהו הטוב והראוי על ידי חיקוי המבוגרים, ובגיל מבוגר נבחן על פי האמת והיושר מהו הטוב והראוי, כדברי בעל חובת התלמידים, הרי שככל שאנו מתבגרים אנו מתקבעים לתוך הסטיגמטיות והשבלונה החברתית, ודוקא בצעירים שעדיין לא נכנעו לתכתיבי הסביבה נותר ניצוץ ייחודיות ועצמיות. דא עקא, שככל שהאדם צעיר הוא מנוער מחכמה והאמת והיושר אינם נר לרגליו, כך שאת ’עצמיותו’ הוא שואב ממקורות נשברים.
היכן נמצא בציבור שלנו את ההערכה לכל אדם ואדם? היכן תובע דאגה לבל נאבד את הפרט? התשובה: כאשר נהיה זקוקים לפרטים לצורך בניית המערכת הציבורית ביתר כח ועוצמה. במערכות בחירות. בקלפי נעשה היחיד חשוב עד מאד, אך רק בתור בורג במכונת הענק של הציבור. שם בדיוק מתגלה עד כמה אין לנו הכרה אמיתית במעלתו של כל אדם, וכל כוחו ומעלתו שהוא מאפשר למערכת הציבורית להמשיך לפעול.
גם המקומות שחינכו ל’ויגבה לבו בדרכי השם' החמיצו את העוצמה של כח היחיד. היתה שם חשיבות וגאווה בכך שאנו הקטנים שפלים ונבזים עוסקים בדבר נעלה ומרומם כל כך, ועל כן עלינו לכבד את המעמד ואת התפקיד שהוטל עלינו. זאת במקום להתבונן עוד פנימה ולהבין שנבחרנו לכך כי נבראנו במעלה כבירה.
להנחיל את התורה הלאה
את מצות לימוד התורה בחר הקב”ה לכתוב באופן של ’ושננתם לבניך’, להביע ולהבהיר עד כמה חשוב להנחיל את התורה לדור הבא – אלו התלמידים.
הדרך הטובה לרתום את האדם לעשייה כלשהי או למאמץ נפשי, מנטלי או פיזי, היא שירגיש שהוא יבטא בכך את אישיותו הייחודית, ונוסף לכך יביא תועלת וימלא צורך וחיסרון בעולם. ככל ששני חלקים אלו יגדלו, כך יגדל חשקו ומרצו להתאמץ ולהשקיע.
דור הולך ודור בא, וגם אם נדמה כי את ההשקפה הטהורה נושא רק הדור השלם בדעתו ובמעשיו (זקנינו וזקנותינו בני השבעים ומעלה), הרי את התורה יש לנו אחריות למסור לדורות עולם. ברור כי בעוד חמישים שנה או פחות ילך הדור הקודם בדרך כל הארץ, ועלינו ועל ילדינו ונכדינו יהיה להעביר את האור שבתורה הלאה.
מדוע דוקא אצלנו היחס לכל פרט בתוך הציבור מזלזל ומקטין? איך נער ונערה יכולים לגדול ולצמוח אם צרובה בהם התודעה שהאמת כולה יושבת אצל גדולי החכמים ואין להם מה להוסיף?
ומדוע דוקא בבתי המדרש שלנו חסרה כל כך התודעה שכל ילד, נער, בחור ואברך הוא מצרך נדיר, שעוד יאיר בכוחו לעולם? מדוע דוקא אצלנו היחס לכל פרט בתוך הציבור מזלזל ומקטין? איך נער ונערה יכולים לגדול ולצמוח אם צרובה בהם התודעה שהאמת כולה (בצורה המזוקקת ביותר) יושבת אצל גדולי החכמים ואין להם מה ואיך להוסיף?
אם יזכו בעצמם ללכת בדרך טובה ייטב להם ואת נפשם הצילו, אבל התורה לא צריכה אותם. ובכלל, הרי הם בני אדם בעלי מידות רעות, קלי דעת וקטני אמונה – ואיך תעלה בדעתם המחשבה שיש להם מה לתת לעולם?
ר’ שלום שבדרון זצ”ל סיפר בדרשתו על בחור ישיבה שהגיע אליו ושיתף אותו בתחושתו שלבהמות לא חסר כלום, יש להן כל צרכיהן, לא דורשים מהן מצוות ואין להן חשבונות רבים של בני אדם. הרי אלו החיים הכי נוחים שאפשר להעלות על הדעת. ותהה אותו בחור, מדוע הקב”ה לא ברא אותו בהמה. אמר ר’ שלום זצ”ל שרצה להשיב לאותו בחור שהשאלה כלל לא קשה: אין לך מה לדאוג, כי אכן אתה בהמה… מי שאין בדעתו מעבר לחיי בהמה איננו יותר ממנה.
פעם חשבתי לעצמי שר’ שלום זצ”ל לא יכול היה להבין את הבחור, שהרי הוא גדל בדור קודם, בדור שלא היה ’ציבור חרדי’ במובן הסוציולוגי, שלא מדדו כל אדם בקודי לבוש, התנהגות ודיבור חברתיים בלבד. אילו היה הוא עצמו גדל בדור של אותו הבחור, בסביבה שכל צורת החינוך היא להעמיד את האדם על קטנותו, היה מבין איך גדלה אותה בהמה מסכנה. אם כל המשמעות של האדם היא של בורג קטן במערכת, הרי שאין באמת הבדל גדול בינו לבין בהמה.
לך בכחך זה והושעת את ישראל
וַיָּבֹא מַלְאַךְ ה', וַיֵּשֶׁב תַּחַת הָאֵלָה אֲשֶׁר בְּעָפְרָה, אֲשֶׁר לְיוֹאָשׁ אֲבִי הָעֶזְרִי; וְגִדְעוֹן בְּנוֹ חֹבֵט חִטִּים בַּגַּת, לְהָנִיס מִפְּנֵי מִדְיָן. וַיֵּרָא אֵלָיו מַלְאַךְ ה'; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, ה' עִמְּךָ גִּבּוֹר הֶחָיִל. וַיֹּאמֶר אֵלָיו גִּדְעוֹן, בִּי אֲדֹנִי, וְיֵשׁ ה' עִמָּנוּ, וְלָמָּה מְצָאַתְנוּ כָּל זֹאת; וְאַיֵּה כָל נִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ לֵאמֹר, הֲלֹא מִמִּצְרַיִם הֶעֱלָנוּ ה', וְעַתָּה נְטָשָׁנוּ ה', וַיִּתְּנֵנוּ בְּכַף מִדְיָן. וַיִּפֶן אֵלָיו ה' וַיֹּאמֶר, לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה, וְהוֹשַׁעְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל מִכַּף מִדְיָן: הֲלֹא שְׁלַחְתִּיךָ. וַיֹּאמֶר אֵלָיו בִּי אֲדֹנָי, בַּמָּה אוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל; הִנֵּה אַלְפִּי הַדַּל בִּמְנַשֶּׁה, וְאָנֹכִי הַצָּעִיר בְּבֵית אָבִי. וַיֹּאמֶר אֵלָיו ה', כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ; וְהִכִּיתָ אֶת מִדְיָן כְּאִישׁ אֶחָד. (שופטים ו, י-טז)
בפסוקים אלו מתוארת בחירת ה' בגדעון להושיע את ישראל. חז"ל בחדות מבטם דרשו שהמאורע התרחש בבוקרו של חג ראשון של פסח. גדעון שואל את המלאך, בִּי אֲדֹנִי, וְיֵשׁ ה’ עִמָּנוּ, וְלָמָּה מְצָאַתְנוּ כָּל זֹאת; וְאַיֵּה כָל נִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ לֵאמֹר, הֲלֹא מִמִּצְרַיִם הֶעֱלָנוּ ה', וְעַתָּה נְטָשָׁנוּ ה' וַיִּתְּנֵנוּ בְּכַף מִדְיָן. הוא אינו שואל זאת סתם. זוהי פליאה הנובעת מתוך התודעה שהנחיל לו יואש אביו אמש בסיפור יציאת מצרים בליל הסדר.
זו התודעה שעלינו להנחיל לצעירינו. תודעה שתוליד בהם את היכולת ואת ההכרה "לך בכוחך זה והושעת את ישראל"
בדרשה זאת באו חז”ל לצייר לנו איך צריך להיראות מעמד סיפור יציאת מצרים: מה בנינו יקבלו מלילה זה אחרי שנקיים את "והגדת לבנך". את הציור המתאים מצאו בגדעון השואל את המלאך "ואיה כל נפלאותיו"? יהודי צריך לצאת מליל הסדר באמונה עמוקה ב"עושה נפלאות גדולות לבדו", עד שכאשר המלאך יאמר "ה’ עמך" פליאתו תתפרץ מאליה. הרי אני יודע איך נראית המציאות כשה’ עמנו, וכי יש ה’ עמנו?! ולמה מצאתנו כל זאת?!
אם נפתח את לבנו לתיאור העוצמתי של מדרש זה נקבל מושג על חשיבות הנחלת התורה לדור הבא, ועל החשיבות של תקשורת קרובה עם הדור הצעיר, גם אם לא ניחן בכל המעלות הרוחניות. בלעדיו אין לתורה המשך. את חשיבותו של הדור הצעיר הבין יואש אביו של גדעון. לו לא היה נותן אמון בבנו ולא היה רואה בחינוכו ערך, מי היה מעורר את רחמי הקב”ה על אותו דור נרמס? זו התודעה שעלינו להנחיל לצעירינו. תודעה שתוליד בהם את היכולת ואת ההכרה "לך בכוחך זה והושעת את ישראל".
מאמר נפלא וחשוב, ובעיקר יכול להוביל לשינוי מעשי
יישר כח
מקווים שהכותב ישמח אותנו בעוד מפרי עטו
מאמר קולע ביותר
אנחנו לא מבינים עד כמה התפקיד שלנו חשוב
אנקדוטה משעשת היא שהמאמר הזה שקורא למתן ביטוי אישי ואוטנטי של הנפש, כחלק מהתהליך החינוכי נפחץ בתמונת AI כסמל דבר ההכי לא אוטנטי שקיים … והפער הזה הוא מהות החרדיות. איך בכלל שאיפה לביטוי אישי הנותן דרור למחשבה ולנפש יכול להתיישב עם אמונה בדוגמה הדתית , ויותר מכך בביטוי מאוד קיצוני ואיזוטרי שלה כמו החרדיות או החרדליות? לדוגמא, מה החרדיות יכולה להציע להומואים ולסביות ? מה היא יכולה להציע לכל מי שהינם ספקנים לגבי הדוגמה? בעצם כלום.
יופי שאתה משועשע מתגובתך כי זאת באמת הרמה שלה.
מה הקשר בין כל הליצנות שכתבת לתוכן המאמר?
התשובה בגוף השאלה.
כתוב כאן ש"שהכח החזק ביותר באדם היא ייחודיותו " אבל החרדיות היא במהותה דוגמה (dogma) , דהיינו סט של כללים ועקרונות קשיחים שאינם פתוחים לחקירה, בעוד שפיתוח עולם הזהות הייחודית האוטנטית מחייב חקירה שהחרדיות אוסרת (לדוגמא העלמת תאוריית האבולוציה, פילוסופיה, ההיסטוריה והארכאולוגיה המקראית, היבטים מדעיים ופסיכולוגיים של המיניות, מדעי האקלים, תחקירנות עיתונאית המבקרת את השלטון הממסד והכוח, ועוד אינספור דוגמאות).
לכן יש סתירה פנימית. ומה שניתפס כחולשה כאן – הסקרנות , הפתיחות, חוסר ההצמדות לכללים שהתאבנו, הוא חוזק.
שנית, "אמנות" ה AI באתר זה היא מהדברים הפטטיים ביותר שיצא לי לראות, ובכלל AI זה לא שגר שכח, לא פשוט להתעלות מעל רמת השבלונה בכלי חסר נפש. וזה תמיד סובב סביב אותה תמה: גברים חמורי סבר מעיינים בספרים בתוך תפאורה מונוכרומטית של חומה צהבהבה
אין שום סתירה, סה"כ מערכת כללים של אמונה שכמובן שוללת את מי שמתעקש לכפור בה.
מי שמתעניין באמת יכול לקבל תשובות כמאמר הבן החכם "מה העדות והחוקים והמשפטים" ומי שמוציא א"ע מהכלל כופר בעיקר.
ואכן באמונה גם ישנן אקסיומות בלתי ניתנות להבנה וזה בסדר, לא הכל אנחנו אמורים להבין ואין שום חולשה בכך שלא אנחנו בראנו את העולם ולא אנחנו כתבנו את התורה.
אעפ"כ אדם יכול למצוא את הייחודיות שלו בלי להוציא א"ע מן הכלל ובלי לכפור בעיקר.
ואם אתה מתעקש לקרוא לזה דוגמה זה לא מעלה ולא מוריד.
בקשר להשגות האומנותיות על האתר, תפנה לועדת הקישוט…
צר לי אך פשוט מאוד להיות פשוט כפי שעולה מתשובתך. עניין ה"אקסיומות' האמוניות נידון עמך בעבר עד לרמות סזיפיות בלא כל התקדמות. השאלה הבסיסית היא האם האמונה סותרת את הרציונל והמוסר, או משלימה אותם. והאם היא רלוונטית ומסוגלת לעבור שינוי הדרגתי או מקובעת. הדוגמה החרדית חרדלית לא עונה על השאלה בחיוב,
א. האמונה לא אמורה להשלים משהו, היא התפיסה הבסיסית שעליה נשען כל נשאר.
ב. י"ג עקרי האמונה באמת לא ניתנים לשינוי וכל שינוי יחשב לכפירה בעיקר.
אם זה כבד עליך אתה מוזמן לחיות באשליות כמו שאר העולם כש"כ "הבא להיטמא פותחין לו".
בלופ הזה כבר היינו, אם תצא מהקופסא לרגע, תתייחס עניינית למה שכתבתי בלי להפריח ססמאות ואז ניתן אולי להתקדם
מצטער, איני יכול להתייחס עניינית לשאלה שלעולם לא נמצא לה תשובה בלי האמונה.
כי למי יש בעלות על הרציונל והמוסר?
עינינו רואות איך באחת המדינות הקטנות בעולם, מתרוצצות שאלות מוסריות ורציונליות מקצה לקצה, כאשר כל צד בטוח שההגיון והשכל אצלו ואילו השני פועל בצורה לא רציונלית.
בנוסף, עד כמה שאמונה נתפסת כדבר לא רציונלי ולפעמים גם נדרש מאיתנו לפעול ללא הבנה במשמעות ומטרת הפעולות, הבסיס של האמונה הוא שכלי ומבוסס על הרציונל הפשוט שיש מנהיג לבירה.
אברהם אבינו הגיע למסקנה זו כאשר גדל במערה רחוק מהשפעת החברה חדורת הנרטיבים הנמרודיים ע"ב חשיבה שכלית בלבד.
כפי שטען הרב מבריסק שאמונה זה דבר שהשכל מחייב.
וכפי החקירות בספרים כמו "חובת הלבבות", "דרך ה'", "מורה נבוכים" ועוד…
ישנה גישה שפחות מעודדת חקירה בנושאי אמונה, זו באמת היתה מחלוקת גדולה בהיסטוריה היהודית.
בסופו של דבר, גם אם נמצאים בתוך קופסה, זה עדיף מאשר לפרוח באויר ללא מטרה, עד כמה שזה מהנה לגדול ולהתפתח, עדיף לא להגביל את זה ל-120 שנה ולהאמין שהמטרה היא נצחית.
"למי יש בעלות על הרציונל והמוסר?" אם אתה מסכים שגם לא לך אז זו כבר התקדמות. הייתי משער שרציונל ומוסר הם כעין שפת-על שבני אדם מסוגלים להבין באופן טבעי, ללא קשר למוצאם ושיוכם הדתי. זה הבסיס של מערכת ההפעלה האנושית. אמנם חלקו ואולי רובו חסום או משובש אצל רבים או משתנה כתלות בתרבות וחינוך. כמו מוזיקה ככלי תקשורת אוניברסלי.
לדוגמא כדי ששני אנשים יוכלו לדון רציונלית בסבירות שתאונה תקרה במשפחה שבביתה לא הותקנה מזוזה לעומת כזו שבה כן, שניהם צריכים לדבר סטטיסטיקה ברמה מסויימת, ולהיחשף לנתונים אמפיריים. אחרת זה כמו דיון בין זוג קופים.
ל"אמונה" שלך (קריא: פרדיגמה אמונית איזוטרית כלשהי, בגרסתך) יש בסיס "שכלי" שלא טרחת לבסס אמנם אבל הרי זו "אמונה" ומרגע שהגדרת אותה כך היא לא דורשת יותר ממך כל הסבר והצדקה, שזה נחמד וש"עדיף" לא "להגביל" אותה לכלום לדבריך. ואמנם התעלמת גם מראשית השרשור בו הובאו דוגמאות המחלישות באופן שכלי את ה"אמונה" הזו, ונעזוב את זה שזו לא ממש אמונה אלא איזו פרדיגמה דתית נוקשה, אבל למה להתפס לקטנות.
תזכיר לי בבקשה איפה טענתי לבעלות על הרציונל והמוסר?
זה בדיוק העניין שאין לי בעלות אלא למדתי מאבותינו מה שהם למדו מדורות קודמים עד מעמד הר סיני כך שהבעלים הוא מי שיצר אותנו כש"כ בפרקי אבות "משה קיבל תורה מסיני" ועיין במפרשים.
אז אני לא משער השערות אלא מעביר את מה שקיבלתי מהנ"ל.
נכון שגם לאומוה"ע יש נימוסים, מוסר ורציונל ובהם כמה מוסכמות.
למשל אם הזכרת מוזיקה, הרי הכללים ממש שונים בתרבויות שונות ואם מערבי לא ילמד סולמות מזרחיים, יהיה קשה מאד לנגן ביחד.
הבסיס הראשון לאמונה הוא השכל הפשוט והטבעי שיש מנהיג לבירה ומשכך, כל החוקים והמסורת שהשתלשלו מראשית הבנה זו עד היום הם הכללים שמנחים אותנו, ולא "אנרכיה" מוסרית שבה כ"א בוחר לעצמו את כללי המוסר והגבולות.
כך שזה בדיוק ההפך ממה שאתה מנסה לתאר ללא הצלחה כ"כ כדי לספק לעצמך תירוץ שכלי לחוסר מחויבות.
אתה שואל מה אידיאולוגיה יכולה להציע למי שלא מאמין בה?
כנראה אפשרות להתנגח במשהו, כפי שהינך עושה כעת…
(הטענה מיסודה משונה מאד. אתה מכיר תפיסת עולם שמסתדרת עם דעות שונות של הנותנים דרור למחשבתם וכופרים בתפיסה? רק וואקום, כלומר העדר תפיסה, יכול להציע זאת. אין שום אינטליגנטית בעולם שלא שוררת בה דוגמה רעיונית כלשהי, וזה נכון לא פחות ואף יותר אצל המכנים את עצמם ״אבירי חופש המחשבה״).
הטענה שלך לא מדוייקת מכמה טעמים: ראשית הומואים ולסביות חרדיים מוקצים מהחרדיות לא בגלל שאינם מאמינים בדוגמה החרדית אלא בגלל נטייתם המינית, ולכן אין לחרדיות מה להציע להם (ולא בגלל אמונתם הדתית בהכרח).
תאר לך לדוגמא ששמנים היו מוקצים בדת מסויימת הדוגלת ברזון כי לכאורה אינם שולטים בנטיתם הביולוגית לאכול הרבה. האם היית אומר שהם מוקצים מהדת הזו כי אינם מאמינים בה?
שנית, יש להבחין בין אידאולוגיה או אמונה כשלעצמה, לבין דוגמה. אין בהכרח קשר בין הדברים וחינוך אידאולוגי אינו בהכרח דוגמתי. כלומר ניתן להתוות כיוון בלא צנזורה, באופן ליברלי, בעוד שחינוך דוגמתי מחייב צנזורה.
כפי שרמזת, טוענים שהצורות הקיצוניות של הפרוגרסיביות הן פונדמנטליזם דתי דוגמתי, אנטי ליברלי, הכולל לדוגמא ביטול והחרמת מי שמעז לפקפק בדוגמה , כתרבות ביטול וכדומה. באותו אופן גם החרדיות הינה פונדמנטליזם דתי שבה מערכת החינוך והמדיה מבוססות על תרבות ביטול וצנזורת חריגות מהדוגמה, חרמות וכדומה.
אחרי ההקדמה לליקוטי מוהר"ן ישנו "שיר נעים" שכתב ר' נחמן מברסלב זי"ע שבו יש בית כעין המאמר:
"חזק ונתחזק. ואל תהיה כפיל הגדול. וגמל אפילו כשמשכהו בחטמו העכבר – לא יבעט בו.
וכל זה מחמת שטות שאין יודע מכחו.
אבל נפשי הפקחת והחזקה".
לא סתם אומרים תלמידיו שכל דבריו מכוונים לדור שלנו.
מרתק
נכון מאוד
אני כבר מזמן טוענת שחייבים ״רפורמה״ בחינוך החרדי
ומהר לפני שיהיה מאוחר מדי!
יותר מידי מחירים משלמים על הקולקטיביות החרדית מתוך רצון לשמור על החומות בכל מחיר
הגיע הזמן לפתוח ראש לכיוונים נוספים
יישר כח ל״צריך עיון״
אנשים עם נטייה מינית הפוכה זו אכן סוגיה מורכבת מאוד
אך אם אנשים כאלו מוקצים מהדת אך ורק בגלל נטייתם המינית זה אכן דבר איום ונורא ומעשה שלא יעשה
אני מצפה שיום אחד הבמה החשובה הזאת תרים את הכפיפה ותכתוב על הנושא
בינתיים אני ממליצה לראות את מה שאומר על הנושא הזה הרב מניס פרידמן
גישה שממש משנה מבט ועושה סדר בנושא
תכלס, ברור שיש הרבה דברים בחברה החרדית שדורשים תיקון ושינוי ובשביל זה יש את האתר הזה😉
אין מושלם ובכל ציבור יש דברים פחות חיובים
זה עדיין לא שולל את כל המודל
ובינתיים לא נמצא מודל יותר טוב זה לא סוטר את זה שצריך לטפל בבעיות הקיימות
ולגבי הטענות שלך על האמונה שסותרת את הרציונל וכו׳
לא ברור איך זה קשור לכאן אבל בגדול תשובה לזה היא שאכן לא הכל מובן בשכל האנושי מי שחושב שכל אנושי יכול להבין כל דבר הוא פשוט מדמיין וחסר הבנה
שכל אנושי הוא מוגבל ושפל כל-כך שכלל אין אפשרות להבין מהלכים אלוקיים
וזו הסיבה להתנגדות לחקירות יתר
לעולם אין אפשרות לדעת ולהבין הכל בשכל אנושי
ולכן הרציונל, האנושי כמובן, אינו רלוונטי
וכן, התורה היא מקובעת! היא נצחית! אמת יש רק אחת! ואמת מוחלטת אינה משתנה ואינה גמישה
"אך אם אנשים כאלו מוקצים מהדת אך ורק בגלל נטייתם זה אכן דבר איום ונורא ומעשה שלא יעשה"
חבל בכלל על הדיבור בנושא שהוא עצמו מזיק לנפש.
כש"כ במתן לגיטימציה לעבירות שאפילו הטבע האנושי לא מסתדר אתן.
מי שדיבר קודם על רציונל בסיסי, נותן לגיטימציה מלאה להיפך הגמור מדרך הטבע ואחד הדברים הכי לא רציונלים בחברה המודרנית הכלואה בתוך עולם הפולטיקלי קורקט.
ע"כ אומרים "ברוך שהבדילנו מן הטועים".
ד"א, גם מי שטבעו לא הפוך, צריך לעבוד קשה כדי לא להגרר אחריו, כך שאין למעשה שום אפליה.
כולם צריכים להתגבר על הטבע הגרוע ובמיוחד בעידן הסופר פרוץ של היום.
התשובה היחידה היא התחזקות בענייני צניעות.