צריך עיון > סדר שני > לעצור את ההתפרקות

לעצור את ההתפרקות

בתקופה האחרונה, ההתנגדות של החרדים לאופי החילוני של המדינה הולכת והופכת לאנטי-ממסדיות גורפת, ובתקופת הקורונה היא אף גבתה מחיר יקר בנפש מבני הקהילה. כל מי שחרד לעתיד היהדות, ושהמורשת המפוארת של עולם התורה יקרה בעיניו, צריך להתעורר.

י"ד שבט תשפ"א

במשך תקופה ארוכה חוזים מומחים שונים את 'התפרקותה' של החברה החרדית. הם יודעים לומר כי ביום שבו יתרופפו מוסדותיה של החברה החרדית, יהפכו החרדים ל'חילונים טובים'; כלומר, הם יפלו לזרועותיו המושטות של הממסד החילוני ויתחילו לשרת בצבא, ללמוד באקדמיה ולעבוד במשרות צווארון לבן. בימים האחרונים אנו אכן רואים סממנים של 'התפרקות' בקצה המחנה: כאוס, אלימות, מהומה והפקרות. אך בניגוד לתחזיות, המתפרקים לא הפכו ל'חילונים טובים' אלא ל'חרדים רעים'. הם נשארו עם האידאולוגיה האנטי-ממסדית החרדית, ורק הוסיפו לה טוויסט אלים.

מה קרה לנו? כיצד הגענו למצב הקשה הזה, שבזמן שהתחלואה משתוללת ברחובותינו אנו עדיין עסוקים במלחמות על פתיחת מוסדות ועריכת חתונות? איך יכול להיות שבמקום להרכין ראש בענווה ולהודות כי כשלנו, אנו מפנים את הזעם כלפי חוץ ונעשים תוקפניים עוד יותר כלפי המדינה?

רבים טוענים כי הפורעים החרדיים הם נערי שוליים שאינם מייצגים את הממסד. אולם זו טעות. התפרקות מתחילה תמיד מהשוליים. התפרקות משמעה חוסר הצלחה של ההנהגה המרכזית לארגן את הציבור יחדו ולהנהיג אותו על מי מנוחות, או, גרוע מכך, יצירה של התנאים שבהם מתרחשת ההתפרקות – בידי ההנהגה עצמה. כאשר ההנהגה כושלת, מתפרקים השוליים ופורקים את האמוציות שלהם על אחרים. משום כך האשמנו יפה מאד את המפלגה הדמוקרטית בארה"ב בפרעות של השחורים ואת הנשיא טראמפ בפלישת הוונדליסטים לקפיטול. ועכשו זה קורה אצלנו. הפרעות מגיעות אלינו והאשמים הם אנחנו – אנחנו ולא אחרים.

מה קרה לנו? כיצד הגענו למצב הקשה הזה, שבזמן שהתחלואה משתוללת ברחובותינו אנו עדיין עסוקים במלחמות על פתיחת מוסדות ועריכת חתונות? איך יכול להיות שבמקום להרכין ראש בענווה ולהודות כי כשלנו, אנו מפנים את הזעם כלפי חוץ ונעשים תוקפניים עוד יותר כלפי המדינה? מחזות השמורים למאה שערים וכיכר השבת היו לנחלת הציבור החרדי כולו. ועל שום מה? האם מתוך קנאות לשמירת התורה והמצוות? לא, כי אם מתוך קנאות להמשך ההפקרות, מתוך בריונות האומרת למנגנוני החוק והסדר במדינה: אל תאמרו לנו מה לעשות.

כן, אסור להכליל, והפרטים בציבור החרדי משתדלים לציית להנחיות וודאי שאינם נוהגים באלימות. אך עובדה זו אינה מגמדת את הכישלון המערכתי של החודשים האחרונים. כישלון זה צריך להפעיל את כל הסירנות ולאותת לנו כי משהו השתבש. מי שעולם התורה יקר לו, מי שמרגיש כי המסורת היהודית בת אלפי השנים היא דבר מה חשוב, צריך לעצור ולזעוק: הצילו את עולם התורה! געוואלד!

 

הפרומער שהפך לבריון

החרדים היו בעבר הלא רחוק 'הילד הפרומער' של המשפחה המודרנית. ההוא שחוזר הביתה מהישיבה פעם בחודשיים וגם אז אינו מרים את העיניים מהספר, שנשאר בבית כשכל המשפחה נוסעת לחופשה בחו"ל ומשפיל את מבטו כשהוא מדבר עם בנות המשפחה. אותו ילד אינו מגיע לעזור בנקיונות לפסח וגם אינו הולך אף פעם לקניות, ורק מדי פעם הוא טורח להוציא את הזבל כדי להראות שגם הוא שותף. אבל כל זה איכשהו נסלח לו, כי בני הבית מבינים שאורח חייהם המתירני אינו לרוחו. בסך הכל, הוא גם הילד עם הדרישות הכי צנועות בבית – אחיותיו נוסעות פעמיים בשנה לחו"ל ומפזרות את ממון הוריהן על בגדי מותגים ומוצרי מותרות.

ההתנהגות של החרדים לאחרונה מעלה דאגה שמא הפכנו למיעוט מפונק. בחודשים האחרונים היה נראה לעתים כי אנו הופכים דומים יותר ויותר לילד שהתרגל שהוריו דואגים לו והוא יודע שהם אינם יכולים לרסן אותו, כי הוא מסוגל לצאת מכליו, לזרוע אימה בבית ולשבור את כל הרהיטים

אלא שעם השנים גדל הצדיק'ל האמור והתמימות שלו פוחתת. הוא מתחיל לרצות דברים. הוא מבקש שההורים יתנו לו את הבית כדי לערוך סיום מסכת עם חבריו, ובאותה הזדמנות רוצה גם להוציא מהסלון את הספרים החילוניים, כי לא נעים. הוא גם חפץ שיממנו לו מוניות לכל מקום שהוא נוסע, כי רחמנא ליצלן מלנסוע בתחבורה ציבורית. בהמשך הוא מבקש מההורים העשירים להיות לספונסרים של חבריו הצדיקים, ולממן את הוועדים שהוא מארגן ואת הכיבוד והטשולנט ל"משמר" בליל שישי. כשהוא מתבגר קצת יותר, הוא מתחיל לא עלינו לעשן, כמנהג בני גילו, והרצונות שלו הופכים ארציים יותר. הוא עדיין מתמיד בלימודו ומחמיר בהלכה, אבל הוא מתחיל לקבל איזשהו מעמד ו'פאסון'. ההורים מממנים כמובן גם את הסיגריות. בהמשך, כשהוא חוזר הביתה מדי פעם, הוא מתחיל להתעצבן כשאחיות שלו מבקשות ממנו לעשן בחוץ, והוא אפילו מכנה אותן בשמות גנאי.

וכך, לאט לאט, הפאות מתעבות וההתמדה יורדת, וכל מה שנשאר ממערכת היחסים עם ההורים הוא ההרגשה שהם חייבים לו הכל, והוא, המחמיר העצום, רשאי לבוז להם ולא להיות שותף בכלום. אפילו את הזבל הוא מפסיק להוריד, כי הרי זה לא "כבוד התורה" שבחור חשוב כמוהו יעשה מטלות בית. מדי פעם הוא עושה טובה ומגיע לאיזו שבת, וגם אז הכל צריך להתנהל לפי הכללים שלו. הילד הפרומער הופך לפתע לבריון. הוא דורש מההורים יותר ויותר ומתנהג אליהם בגסות ובבוטות אם הם מסרבים למלא את דרישותיו.

מערכת היחסים של החברה החרדית עם המדינה מזכירה דינמיקה זו. בעבר היו החרדים הילד הקטן והמחמיר של המדינה. החברה הכללית זלזלה באדיקותם, אבל הסכינה לדרישות הצנועות שלהם והסכימה לפטור אותם מעול דרך ארץ. אלא שהחברה החרדית גדלה וקיבלה כוח ומעמד. החרדים הם נתח משמעותי מהאוכלוסיה וגם צריך את הקול שלהם בכנסת. וכך, לאט לאט, ה"פרומקייט" הלך ופחת, ומה שנשאר ממנו הוא ההרגל שההורים דואגים לכל דבר. מילד קטן ואדוק, הפכה החברה החרדית לנער מגודל הנוהג עם המדינה בבריונות.

בבריונות איני מכוון דווקא לפעולות של חסימת כבישים או השלכת אבנים חלילה. פעולות אלו אכן מוקעות על ידי רוב מניין ובניין של הציבור, והם גידולי פרא שצמחו במחננו. אולם, בריונות היא גם התקהלות המונית בזמן שכל המדינה נאנקת תחת עול הסגר. הגדרת הבריונות היא שימוש בכוח ללא נשיאה באחריות.

ההבדל בין הילד הסורר לבין ההורים שלו אינו בשימוש בכוח. אדרבה, ההורים מפעילים כוח רב יותר מן הילד הסורר – המשטרה מפעילה אלימות רבה יותר מהחוגגים ה'תמימים' בחתונה או בטיש. ההבדל בין הילד לבין ההורה הוא מידת האחריות: ההורה משתמש בכוח כדי להשליט סדר בבית; הילד הסורר משתמש בכוח לטובת עצמו, בעודו ממשיך ליהנות מהבית המסודר והמאובזר של ההורים. מסיבה זו, ההשוואה בין אלימות המשטרה לאלימות החרדים שגויה. המשטרה היא זרוע של השלטון, והכוח שלה עוזר לשליט לשמור על הסדר. שוטר אינו יכול להפעיל כוח ללא פקודה, ללא דין וחשבון חוקי. ואילו הפרות הסדר מהכיוון החרדי הם בריונות – הן אינן מונהגות על ידי השליט לטובת כלל האזרחים, אלא בדיוק הפוך: הם נלחמות בכוחות הסדר כדי להשיג אינטרסים אישיים.

הבריון נמצא תמיד מתחת למישהו אחר: להורים, למורה בכיתה, לשליט של המקום. הוא פועל בחסות המערכת. הוא מצליח להשיג הטבות מהשליט במחיר של שקט ושיתוף פעולה. הבריון של השכונה אינו הבוס של השכונה. הוא "בן סורר ומורה", שפורח כאשר יש בידו כוח שההורים שלו לא יצליחו לרסן. אולם, הוא לא ינסה לברוח מהוריו, אלא אדרבה – יישאר קרוב אליהם. הוא אינו רוצה לדאוג לעצמו, אלא לחסות בצל המערכת. אם כל הכוח יהיה ביד הבריון, אנשים יצפו שהוא ינהל אותם. הוא יצטרך להיות זה ששומר על הסדר, שמכבה את האש ושדואג לפתיחת הכביש החסום, וזאת הוא אינו רוצה לעשות. הוא רוצה להשתמש בכוח בלי לשאת באחריות.

במשך מספר חודשים לקח פיקוד העורף אחריות על הערים החרדיות שפסקו מלתפקד. ההנהגה החרדית לא הצליחה להשתמש בכוח שלה לנהל את המשבר, אלא רק לסחוט מהמדינה הקלות והיתרים שיעזרו לאינטרסים הקהילתיים שלה כנגד האינטרס של כלל הציבור

ההתנהגות של החרדים לאחרונה מעלה חשש שהפכנו למיעוט מפונק. נראה כי אנו נעשים דומים יותר ויותר לילד שהתרגל שהוריו דואגים לו והוא יודע שהם אינם יכולים לרסן אותו, כי הוא מסוגל לצאת מכליו, לזרוע אימה בבית ולשבור את כל הרהיטים. אז הוא מתנחל בסלון, מניח את הרגלים על הספות ומשאיר לכלוך ובלגן להוריו ולבני משפחתו. הוא אינו רוצה לרשת את מקום הוריו. נוח לו שיש מישהו אחר שמבשל ומנקה וקונה כלים נאים ותמונות יפות. הוא אינו רוצה להיות מי שנושא באחריות לכל הטוב הזה. הוא רק רוצה ליהנות ממנו. אלא שהוא נעשה שיכור מהכוח שיש בידו. הוא מרגיש שאיש לא יכול לפגוע בו, והוא מסתובב בשכונה בחזה מנופח, בועט פעם בזה ופעם באחר, פעם בשונאים ופעם במחבלים, פעם בוויזניץ-מרכז ופעם בגור-תורה. הוא מתנהל בגחמנות וחוטף מכל הבא ליד.

ההתנהגות הזאת חייבת להיפסק.

עם פרוץ מגפת הקורונה, במשך מספר חודשים, לקח פיקוד העורף אחריות על הערים החרדיות שפסקו מלתפקד. ההנהגה החרדית לא הצליחה להשתמש בכוח שלה לנהל את המשבר, אלא רק לאשר כל מיני "מתווים" – הקלות והיתרים שיעזרו לאינטרסים הקהילתיים שלה כנגד האינטרס של כלל הציבור. בדיוק כמו הילד הבריון, שאינו משתמש בכוח שלו כדי לעזור להורים לנהל את הבית, אלא רק כדי לדרוש מהם הקלות; שמאיים כי אם לא יקבל את מבוקשו – הוא יבעיר את השטח ויזרע אימה ויהפוך את החיים בבית לסיוט מתמשך.

מה שהוביל לקטסטרופה זו הוא הסירוב לקחת אחריות. גדל פה ציבור שלם על ברכי אידאולוגיה השוללת את היד שמאכילה אותו. אנו תלויים לקיומנו במוסדות המדינה, אך איננו עושים כל מאמץ לקחת חלק בניהולם. יש לנו אולי סיבות טובות לכך, אך בפועל, איננו משרתים בצבא וגם לא במשטרה וגם איננו עובדים במשרדי ממשלה או מניעים את הקטרים הכלכליים של החברה. כל זה לא הפריע לנו להתרגל ליהנות מכל הטוב הזה, מהביטחון הפיזי ומהצמיחה הכלכלית, ממערכת הבריאות המשגשגת וממדינת הרווחה המפותחת. ואפילו את המינימום הבסיסי שכל הורה דורש מילדו הקטן עוד טרם עמדו על דעתו אנו מסרבים לעשות: מעולם לא אמרנו למדינת ישראל תודה. לא אמרנו תודה לחיילים ששומרים על הגבולות מפני האויב המבקש להשמידנו, וגם לא לשוטרים השומרים עלינו מפני פשיעה ועבריינות. אדרבה, התעקשנו לחנך את הילדים שלנו לבוז למדינת ישראל, בתואנה שהיא גוף עוין שרודף אותנו. סיפרנו להם שכל מה שהחילונים רוצים הוא להחריב את עולם התורה ולהשמיד את היהדות החרדית. הרגלנו אותם לחשוב שאנו זכאים לכך שאחרים יעבדו בשבילנו ושזה לגיטימי וראוי.

לאורך הדורות, היהודים בגולה ידעו שהם מיעוט והשתמשו בכוח לשימור עצמי בלבד ובאופן מחושב. כך התנהגו גם החרדים במשך שנים ארוכות. הם ידעו שעל המסירות שלהם לשמירת התורה הם חייבים לשלם בעצמם, ולא להיות צדיקים על חשבון אחרים. אולם בתקופה האחרונה, עם גידולו המבורך של הציבור החרדי והתפשטות מדיניות רב-תרבותית המזכה מיעוטים בהטבות אזרחיות גם אם הם אינם תורמים בשווה, נדמה שכמה מהחרדים בארץ ובעולם הפכו לשיכורי כוח. כמו ילד מפונק שצועק "תנו לי", וכאשר הוריו מסרבים הוא שובר את הכלים ויוצא מדעתו.

 

מה עושים נגד הסירוב לקחת אחריות?

ההימנעות של החרדים מנשיאה באחריות אזרחית היא פועל יוצא של אידאולוגיה גלותית השוללת את המדינה. החרדים נמנעים מלקחת אחריות על המדינה, כיוון שהיא מדינה חילונית, שחוקיה זרים להם ורוחה רחוקה מרוחם. עבור החרדים, המדינה אינה שונה מהותית משלטון של גויים. לכן, אומרים החרדים לעצמם, כשם שהיה אסור לנו לסמוך על הגויים בגלות, כך אסור לנו לסמוך על המדינה. אנחנו יכולים לסמוך רק על עצמנו.

הדרך הנכונה להתנהל עם הציבור החרדי היא להטיל עליו אחריות – לגרום לו להשתמש בכוח שלו לטובת הכלל. הורה המעוניין לרסן את הבריונות של בנו, חייב ללמד אותו להתחיל לקחת אחריות. הוא צריך לתת לו להסתדר בכוחות עצמו, ולא לנקות אחריו את הזבל

אולם, הצומת הקריטי שאליו הגיעו יחסי החרדים והמדינה מלמד שההימנעות של החרדים מנשיאה באחריות אינה יכולה להימשך. לפיכך, הדרך הנכונה להתנהל עם הציבור כיום אינה שוחד וגם לא מלחמה – שתי האסטרטגיות שמדינת ישראל מנסה לנקוט לחילופין או בו-זמנית. דרך של מאבק, שפוליטיקאים לוחמניים מסוימים מבקשים, אינה רצויה, כי שימוש בכוח נגד החרדים יקרע את העם ויהרוס את החברה. גם דרך של שוחד, כמו שנוהגת הממשלה הנוכחית, לא תעזור – שוחד רק יחזק את  הדינמיקה ההרסנית שתיארתי לעיל. הדרך הנכונה להתנהל עם הציבור החרדי היא להטיל עליו אחריות – לגרום לו להשתמש בכוח שלו לטובת הכלל. הורה המעוניין לחנך את הילד המפונק שלו, חייב ללמד אותו להתחיל לקחת אחריות. הוא צריך לתת לו להסתדר בכוחות עצמו, ולא לנקות אחריו את הזבל.

הילד הפרומער לא יוכל לסרב לכך – הטלת אחריות אינה עילה להשתוללות מופקרת. הוא אולי יסרב להוריד את הזבל, אבל אז הוא יצטרך לחיות עם הסירחון. לו היתה המדינה אומרת לחרדים מתחילת המשבר: איננו שולחים גנרלים שינהלו עבורכם את המשבר, טפלו בו בכוחות עצמכם – המציאות היתה נראית אחרת. יתכן שהחרדים היו מצליחים לנהל את המשבר ויתכן שהיו נכשלים. אך גם אילו נכשלו, היה הכישלון נזקף לחובתם, והם היו צריכים לשאת באחריות לתוצאותיו.

מגמת המדינה צריכה להיות העברת סמכויות נרחבות ככל היותר לידי החרדים. היא אינה צריכה להילחם בישיבות או למנוע תקציבים לצרכי יהדות, כבקשת אותם פוליטיקאים המנצלים את המצב להפצת שנאת חרדים ושנאת דת. עם זאת, אסור לה להסכים לכך שהחרדים ינהלו את מוסדותיהם כרצונם – אבל את מערך הבדיקות היא תארגן בשבילם. אסור לה להסכים לכך שהיא תעביר מענקי איזון אדירים לרשויות החרדיות, אך אותן רשויות ילחמו במי שינסה לקדם תעסוקה לגברים חרדיים. המדינה צריכה להכריח את החברה החרדית לקחת אחריות, ולגרום לה להישיר מבט אל התנהלותה. היא צריכה לומר לציבור החרדי: אנחנו בעד לימוד תורה ובעד חיזוק היהדות, אך בבקשה, בואו ותשתתפו אתנו במנגנוני השלטון ותגלו מאמץ לתרום לביטחון, לכלכלה, לבריאות ולרווחה.

בסיטואציה הנוכחית, הרעיון נשמע מטורף. כיצד ניתן לתת אחריות גדולה יותר בידי ציבור שמתנהג בהפקרות מזעזעת? אולם, שורש הבעיה של החרדים אינה אי יכולת לנהוג באחריות, אלא סירוב לקחת תפקידים אזרחיים על עצמם. נוכל לעצור את הדינמיקה ההרסנית שבה אנו שרויים רק אם היהדות החרדית תודה שעליה לגלות אחריות אזרחית גדולה יותר. אם המדינה לא תשכיל לשתף את החרדים במנגנוני השלטון, ההתנהלות הבריונית שלהם רק תתעצם.

ומכאן קריאה קדושה להרבות אהבה ואחווה בשעה קשה זו. הציבור החרדי הוא חלק מהעם היהודי. הוא מתנהג היום כמו בן סורר, אבל הוא עדיין אחד מבני הבית. מסיבות רבות וטובות, הוא סירב לקחת חלק בניהול משק הבית. הסירוב הזה צריך להיפסק, ולחדול מלהיות מאפיין הקשר של הבן הסורר אל שאר בני הבית. השנאה המופנית כלפי החרדים היום מבקשת לגרש אותם מהבית – לזרוק אותם החוצה ולשלול מהם את האזרחות. שנאה זו מחזקת את התבצרות החרדים בעמדתם בשני אופנים: היא מזינה את הנרטיב הרדוף שלהם. כל המדינה רודפת אותם וקוראת להיכנס בהם ולסגור את המוסדות שלהם – והנה, ראיה ניצחת שהמדינה החילונית רודפת את החרדים ומעוניינת בהשמדתם. מי שיקשיב לפרופגנדה הפנים-חרדית בימים האחרונים ייווכח שזה בדיוק המסר המפומפם בה. כשם שתמונות הטישים מזינות את השנאה לחרדים, כך תמונות השוטרים הפורצים אליהם מזינות את נרטיב הנרדפות החרדי.

אך נוסף לכך, ואולי אפילו חשוב מכך, השנאה המופנית כלפי החרדים מקטינה את הסיכוי שהחרדים ירגישו בעתיד חלק מהמערכת, וייחלצו מהדינמיקה הבריונית ההרסנית שבתוכה הם שבויים. בסופו של דבר, הבית הזה, מדינת ישראל, יקר לכולנו. זהו ביתו היחיד של העם היהודי, ואסור לנו לתת לו להיחרב במלחמות פנימיות.

Photo by Namnso Ukpanah on Unsplash

38 תגובות על “לעצור את ההתפרקות

  • כתיבה מאוד יפה ומאוד נחמדה אבל רק בתאוריה, אני לא יכול להיות שווה נפש כשמולי יושב פושע בלבוש חרדי ומתעקש לא לעטות מסכה למרות שאני אומר לו שאני בסיכון גבוה אם לא הייתי מפחד לשבת [אולי כדאי אפילו בשביל זה לשבת כשבכלא לא יהיה סיכון להידבק בקורונה] הייתי גוזר לו את האף וזה למעשה הפירוש בגמרא עם הארץ מותר לנוחרו

  • דרך אגב פרום ראשי תיבות פיל רשעות ווייניג מצוות

  • מדוע נראה לבריון המילים אשר על המקלדת שפרומערס דורשים מהוריהם ואינם נוטלים חלק שווה במטלות הבית?
    ומכאן שלמשל השקרי ישביטוי בנמשל. אבל התאוריה כולה לא ברורה.
    האם הפרומקייט הוא הגורם לחוסר הנטילת האחריות? שמא זה החינוך לבינונויות שמקורו בדרישת קצה המחנה לשיוויון בקבלה למוסדות ונישואים בין משפחות שאינן דומות? יתכן ואם היתה נשמרת הגישה האליטיסטית של כל חלק בציבור היתה נשארת גם האחריות לכבודה של המשפחה/הישיבה/הסמינר וכד'.
    נתינת האחריות כלפי שאר האזרחים בידי בריונים עלול לגרום לשנאה מוגברת כלפי החברה אליה הבריונים שייכים. הואיל ועדיין, כדרכם של בני אדם, לדאוג תחילה לסביבתם הקרובה.
    טענתו של הכותב, בריון המקלדת, כי החברה החרדית היא חלק מהעם היהודי ולכן עליהם לקחת חלק במוסדות המדינה אינה ברורה. ראשית, חלקים נרחבים מהעם אינו רואה בחרדים חלק מהעם אלא כת המסופחת לעם היהודי. (גם מקצת החוקרים למשל משה סמט). שנית, האם גם על היהודים במרוקו לקחת חלק במדינה בגלל הגנטיקה המשותפת לרוב אזרחי ישראל? הגנטיקה אינה מחייבת כי אם האזרחות!
    ולכן לבריונות הנמצאת *גם* בחברה החרדית צריך לתת פרשנות הגיונית ולוגית ולא מקבץ כאבי בטן שאינם קשורים לתופעה ולא לפתרונה

  • במידה מסויימת אני מסכים אם פרועמר יש הרי חקירה האם בגלל שאדם משוגע הוא התקרב לברסלב או בגלל שהוא התקרב לברסלב הוא נהיה משוגע אותו הדבר כאן האם בגלל שהוא פרומער אינו רוצה לקחת חלק במטלות הבית או בגלל שאינו רוצה לקחת חלק במטלות הבית לכן הוא נהיה פרומער

  • שני המשלים, משל הילד הפרומער ומשל הבריון, מדוייקים.
    גם אם זה לא נובע בהכרח מפרומקייט אבל ההתנהגות החרדית אכן הפכה להיות כזו כשל ילד שסומך מספיק על ההורים שלו והוא יודע שיכול לצאת מכליו. אם נרצה יסוד הדברים הם כבר במה שאמר הרב מבריסק לר עמרם בלוי שהמפגינים הם ציוניים כי הם סומכים על המדינה שתכיל את ההפגנה. אם כי הבריסקר רוב תלה את אי ההסתמכות על המדינה בגלל שחשודים על הרציחה והכותב מציע לשתף איתם פעולה מתוך אחריות אישית. דומה שהמציאות מטה לטובת הכותב ושיטתו של הרב מבריסק לא להתעסק עם ה"רוצחים" לא יכולה להתקיים בשעה שהציבור החרדי נמצא בממדיו הנוכחים

  • למרות שהזכרת את העניין במילה אחת אני חושב שחשוב להתעכב על העובדה שההתנהגות המטורפת והבריונית בזמן מגפה היא ממש לא רק נחלת החרדים הישראלים ויחסם המורכב למדינת ישראל היא נחלתן של קבוצות חרדיות בניו יורק לונדון מונטריאול ואנטוורפן ואני בטוח שיש עוד. בריטניה וארה"ב קוברות למעלה מ1000 איש ביום בלגיה וקנדה קצת פחות וגם שם יש לחרדים מגוון תירוצים מדוע הם מתנהגים כך המושל ההוא אנטישמי והנה אצלנו אכפו ובמועדון ההוא לא. בהחלט ייתכן שחלק מן הטענות נכונות אבל בהכירנו את אופן החשיבה החרדי המצוי אנו יודעים שאלו רק תירוצים שבאים לכסות על האמת העירומה כל החינוך החרדי מבוסס על התפיסה שהשמיים כסאינו והארץ הדום רגלינו ואף אחד אבל פשוט אף אחד לא יאמר לנו מה לעשות.

    • כבר כתבו בצריך עיון על התופעה שחוסר הממסדיות גלש גם לחוץ לארץ.

  • אליהו היקר דבריך דברים נכוחים השאלה שניקרה במוחי למי מופנית כתיבתך פנימה או החוצה כמאמר החכמים אם יהודי שדומה לך אומר לך שאתה מלוכלך אז אתה מקשיב ואם גוי זו אנטישמיות
    ואם זה שמאלני זו התרפסות
    על אף שאני דן אותך לכף זכות שמרוב כעס ותיסכול התנסחת כך ישנם ביטויים בכתיבתך שיש בהם אלמנטים של שנאה עצמית
    כמו השמאליים בענין הכיבוש………
    חבל שמאמר שמאיר את המציאות המורכבת יאבד את חינו בעיני הקורא בשל ביטויים כמו הפורעים החרדים
    בנוסף קשרת בין שני תופעות חרדיות חסרות קשר הבריונות החרדית היא באמת קומץ שולי חסר חשיבות
    הבעיה הגדולה היא חוסר לקיחת אחריות אזרחית
    על סדרי חברה תקינים בחברה מפותחת
    יודעני שהדבר בא לידי ביטוי גם בקושי לגייס שוטרים חרדים ואכמל
    אך אין זו חכמה לשבת מול המקלדת וליילל בלי להציע פתרון מעשי ופרקטי כיצד ליישם את רעיון לקיחת האחריות.

    • מסכים מאוד עם תגובתך.
      אליהו מערבב תובנות צודקות עם מטענים שליליים וזה עושה נזק למטרות העלון.
      ביקורת מכלילה וגורפת לא תשפיע.אליהו נשמע כמו אידיאולוג מפד"לניק עוין וממורמר וגרוע מכך. בנין נערים סתירה. מספיק עם הסטירה העצמית
      עדיפה סתירת זקנים בנין.
      ביקורת-אך בונה ולא הרסנית

  • משל הפרומער ונמשלו ממש דוחה ומעליב
    יותר לא יכולתי להמשיך לקרוא
    וחבל.

    • אין לך באמת סיבה להיעלב, אלא אם כן אתה רואה את עצמך הפרומר שבמשל

    • צודק, נעלבתי בשביל בעלי שלומד בכל יום 8 שעות ועדיין אבא ובעל מקסים שמוריד את הפח, רוחץ את הילדים או מדיח כלים, הוא לא אבא מעורב אלא בדיוק כמוני, כמו שאני אמא ורעיה ב100% משרה כך הוא אבא ובן זוג נפלא ב100% משרה.

    • לאחת, אני לומד יותר מ8 שעות ביום וגם יותר מ10 [כשאני מתעייף מסוגיא קשה ורוצה לנוח אני כותב באתר] ואני שופך את הפח ועורך קניות ועוזר לאשתי אהובתי מעל ומעבר, אף אחד לא מדבר על מי שלומד ח"ו מי שלומד אשריו ואשרי חלקו הפרומער'ס הם ברובם עמי ארצות פרזיטים ששורפית את הזמן בכויילל ומתבייישים ללכת לעבוד בגלל דת הספאסט נישט גוזלים ממונם של אברכים שכן לומדים מפני שיש ראשי [רשעי] כוללים אלופים בשנור שיודעים איך לעבוד על הגבירים ולסחוט מהם הון תועפות [זה מקצוע שלומדים אותו יש על זה גם קורסים ברשת] וכשמגיעם ראשי כוללים שאברכיהם לומדים והם כמובן יותר יראי שמיים ולא עושים טריקים ושטיקים מקבלים פחות ואברכים שבאמת לומדים נחנקים מעוני

  • סליחה- ההתפרקות של הציבור החרדי היא חלק מתהליך עולמי ורחב של התפרקות.
    לא רק בישראל היו 4 מערכות בחירות (תיכף 5) בתוך תקופה קצרה- זה קרה גם באנגליה שהתפלגה סביב הברקזיט, וקרה גם בספרד, ובמינון נמוך יותר בדמוקרטיות אירופאיות נוספות.
    לא רק בישראל מתנגדים להגבלות ואכיפה- זה קורה גם בגרמניה ובצרפת.
    העולם עובר הקצנה, הימנים נהיים ימנים יותר, והשמאלנים נהיים שמאלנים יותר
    בתווך חוגגים אלה שיש להם אינטרס ביצירת כאוס כמו רוסיה וסין, שהיחלשות המערב מאפשרת להן צבירת כוח.

    במיקרוקוסמוס של ישראל, זה קורה גם כן.
    הימנים נהיים ימנים יותר, והשמאלנים נהיים שמאלנים יותר (בעיקר זה), ובתווך הקרן החדשה וגרורותיה רוקדים על הדם, כפי שעשו בהפגנות האתיופים, אירועי הדרת נשים, הדתה במערכת החינוך ולא חסרות דוגמאות נוספות.
    השנאה המופנית כלפי הציבור החרדי, נובעת מחיפוש שעיר לעזאזל, וזה לא משנה מה יעשו החרדים, עם כל מה שיעשו הם יבואו לא טוב בעין לשאר הציבור.
    הציבור החרדי הוא המצפן והמצפון של המדינה כמדינה יהודית, והשאיפה של חלקים בו להיטמע בחברה הישראלית, תרחיק את החלקים הללו מהציבור החרדי, ולא תקרב את הציבור החרדי להשתלבות בחברה הישראלית.
    בתור מצפן- ברור ששואפים מאיתנו למצויינות רוחנית מוסרית ואנושית של 100%!!! וזו הסיבה שבאים אלינו בטענות.
    המענה לכך אינו התקרבות לחברה הישראלית אלא התקרבות לקב"ה ולתורה.
    ואכן קריאה לאחווה ושלום ורעות היא קריאה קדושה תמיד, לא רק בשעת צרה, אם כי אחווה אמיתית כרוכה בלקבל כל אחד כמו שהוא ולהשפיע בדרכי נועם, ולא נראה שיש איזו שהיא כוונה כזו כרגע בעם.

    • צודקת רחל.

  • הבעיה היא לא הקשר למדינה והנרטיב של "רודפים אותנו", וראיה לכך שבכל העולם הציבור החרדי מתנהג כפורע חוק.
    צריך להעמיק מדוע ה"חרדיות" (האשכנזית בעיקר) בכל מקום בעולם מתנהגת בהפקרות. התגלתה האמת העירומה, ההתנגדות למדינת ישראל אינה נובעת מאידיאולוגיה אנטי ציונית אלא מאידיאולוגיה אנטי אזרחית. הציונות היא רק התירוץ.

    • לא הייתי אומר אנטי-ציונית.. אם אתה עושׂה חלוקה בין חרדיות אשכנזית למזרחית הייתי אומר שהחרדיות האשכנזית פשוט רואה את הדברים יותר בשחור ולבן, מה שגורם לה לעיתים למה שאתה קורא "הפקרות", לעומת ההסתכלות הספרדית שרואה את הדברים כרצף, ולכן ההתנגדות (אם בכלל) לציונות היא מתונה.

  • על אף שאפשר להבין לרוחו של הכותב לנוכח המעשים המקוממים והמרתיחים, דבריו אמוציונאליים מדאי וחסרי פרופורציה.

    הפרת הנחיות קיימת בכל המגזרים, כפי שראינו בשנה האחרונה אצל פוליטיקאים, פקידים בכירים – לרבות ממשרד הבריאות, גנרלים וקצינים, ידוענים למיניהם, וסתם עמך. ראו למשל, רק השבוע: https://www.kan.org.il/item/?itemid=98847

    כל זה אין בו כדי להצדיק במאומה את מה שראינו במחוזותינו, כמובן. רמת הזהירות אצלנו צריכה להיות מקסימאלית, גם מפני שהסיכון בינינו גבוה יותר בשל הצפיפות וכו', וגם משום שאצלנו פיקוח נפש זו מצוה שדוחה את כל התורה כולה מלבד ע"ז ג"ע ושפ"ד, ולא רק זהירות אנשוית טבעית.

    אבל זה כן נותן פרופורציה.

    יש גם להבחין בין אלימות לבין הפרת הנחיות – בלי לזלזל גם בכך, חלילה, זה הרי פיקוח נפש ממש – ובין מי שעושים זאת בהוראת רבותיהם לבין מי שמזלזלים בהנחיות על דעת עצמם.

    קטונתי מלבקר רבנים, גם כאשר אינני מבין כלל את דעתם. ואילו חסידיהם ותלמידיהם של אותם רבנים, ודאי צריכים לנהוג כדברי רבותיהם. ולהבדיל, צריך שוב לזכור שמכחישי קורונה ברמות שונות לא חסרים גם בציבור הכללי. וביניהם אנשים רציניים ומכובדים ביותר, רופאים ופרופוסרים, בעלי תפקידים במערכת בהווה או בעבר, ואף חתני נובל. אלה טוענים שהקורונה איננה אלא שפעת קשה, שסגרים לא עוזרים אלא רק מזיקים, שעדיף לחכות לחסינות עדר כמו בשוודיה, שנזקי הגוף והנפש של הבהלה השוררת גבוהים יותר, וכהנה וכהנה ק"נ טעמים.

    הבעיה האמיתית היא אלה שבלי הוראת רבניהם מזלזלים בפיקוח נפש. זוהי התעלומה הגדולה כאן. איך הם לא חוששים לחייהם ולחיי אחרים, לרבות בני משפחתם? גם אם הם צעירים ואנוכיים וחושבים שלהם זה לא יזיק, דבר שלא מתאים כלל לחברה החרדית, איך הם לא מפחדים להדביק אחרים ולגרום למותם?

    הניתוחים הסוציולוגיים של הכותב, וגם של הכותבים הנוספים כאן, לא הועילו כלל לפתרון תעלומה זו.

    צריך גם לזכור שבקהילות מסוימות כיום בציבור החרדי, אחוזים גבוהים מאוד של האוכלוסייה כבר נדבקו והחלימו, מה שגם יכול לגרום לשאננות. ודאי שזה לא מצדיק, אבל זה כן יכול אולי להסביר את התופעה באופן חלקי.

    אוי מה היה לנו…

    • נקצר את דבריך האנשים הפסיקו להיצמד לגמרא ולשולחן ערוך נקודה

  • הסיפור העצוב עם החרדים החל לפני עשרות שמים כאשר כל בחור הולך על שתיים התרגל לחשוב שהוא משקף את תאורית "גדלות האדם" או שהאדמור שלו הוא צדיק הדור ..עולם נטול מבחנים הצלחה אלא דעת גדולי הדור היא הקובעת כאשר על גדולי הדור איני רוצה להתייחס מפאת כבודם..
    הישיבות התמלאו לובשי מדים חולות לבנות ומכנסיים שחורים וציציות המשתפלות על מכנסיהם וכאשר ניסית לשוחח עם מאן דהוא שיח רציני נתקלת בבורות מדהימה.. מכאן צמח התיסכול המוצא את עצמו בימי קורונה אילו פורץ כל גבול

  • המציאות שהכותב מביא יש בה הרבה מהאמת. הנטיה לתת לכל תלמיד ישיבה ללמוד בלי לבחון אם מתאים או לא, היא בעייתית. הנטיה לראות בממשלה כגורם שיש לחלוב אותו ואנו המורמים מעם וכל מי שלא לומד הוא בדרגה נחותה יותר היא חלק משורש הרע. מי שיבחן את מה שקרה באירופה לפני 80 שנה השואה ומכחישיה מבין שהרבה לא השתנה הממשלה אשמה ולנו לא יקרה כלום. אני חושב שהמגזר החרדי חייב לעבור שינוי. מי שלא מתאים ללמוד שילך לשירות לאומי או לצבא או לעבודה, יש לקבל מידת הכרת הטוב ולהבין שבעולם כמו שלנו אי אפשר לחיות בין 4 גדרות ולא להבין מה קורה בחוץ. אחרת הכל יתפוצץ וכבר מתפוצץ בבתים שלנו.
    העולם שלנו וכל העולם שסביבינו בנוי על שני מרכיבים מרכזיים: 1. אדם לא רוצה להיות עני ולכן חייב לפרנס עצמו ומלימוד תורה לא ניתן להתפרנס. 2. אדם בעולם האינטנט לא יכול להתחבא ולסגור עצמו מאחורי גדרות לכן יש לתת כלים כיצד להתמודד עם העולם החיצון , התעלמות לא תעזור. העולם החרדי חייב להתמודד עם השינויים במאה ה21, האקדמיה, הצבא, מעמד האשה, לימודי הליבה, פרנסה, מציאות של מדינת לאום יהודית, אינטרנט וכו'. התמודדות נאותה ואמיתית, פיתוח פתרונות נאותים, תוכל להביא את העולם החרדי למציאות טובה יותר ולא שנוער שוליים ישתלט על סדר היום. . שבת שלום

  • ליודא, אפשר לתמצת את מה שכתבת בזה שהגמרא והשלחן ערוך אינם נר לרגלם

  • איך מכריחים לקחת אחריות? בטווח המיידי הטלת כתר על ריכוזים אדומים והטלת קנסות.
    אבל בטווח שמעבר לכך? איני רואה מוצא אלא קיצוץ תקציבי חריף שיחייב אנשים וקבוצות לקחת אחריות על חייהם. אם כי ראינו בחו"ל שזה לא ממש עוזר בנושא הקורונה בו הבעיה אחרת (מעט תנאי חיים והרבה פרימטיביות+הבטה רק על השבט הקרוב כי העולם נברא בשבילי+ 0 מנהיגות)

  • נוכחתי וכך התרשמתי גם מדברי הכותב כאן וגם מדברי המגיבים כאילו כל כל הארועים האלימים שהיו באחרונה בחברה החרדית, הם פרי ידיהם ומעשיהם של נערי שוליים ונוער רחוב חסרי מעש ומשועממים חסרי מסגרת שכל מעשיהם נועדו אך ורק להפיג את שיעמום ולפרוק את יצריהם כל השחתת רכוש הוא ונדליזם לשמו. איני יכול להסכים לכך , יתכן שהם הזרוע המבצעת ,אבל כשמדובר בסדר גודל כזה של ארועים יש מקום לחקור היטב אם לא עומדים מאחורי הפעלת חבורת אותם נערים גורמים רדיקאלים שמאלנים המעוניינים לשנות את פני החברה החרדית ומנסים לערער את החברה החרדית מבפנים ולבטל את השפעתה ולקדם את מטרתם לקראת מדינה חילונית מוצהרת בלי חרדים בנוסח ליברמן ושות', אז ראוי שנראה למבחן את הארועים בפרספקטיבה יותר רחבה.

    • במילה אחת: אתה מסכן

    • עומדים הפושעים שהעיפו את הבחורים האלו מהישיבות במקום לבנות אותם איך אמר הגרא"מ שך בגיהנום יש מקום מיוחד לפראקים

  • "
    במשך מספר חודשים לקח פיקוד העורף אחריות על הערים החרדיות שפסקו מלתפקד. ההנהגה החרדית לא הצליחה להשתמש בכוח שלה לנהל את המשבר, אלא רק לסחוט מהמדינה הקלות והיתרים שיעזרו לאינטרסים הקהילתיים שלה כנגד האינטרס של כלל הציבור
    "
    לא היה ולא נברא ואפילו משל לא היה. כמו עוד הרבה דברים הנטענים במאמר הזה.

    • לנעמי, אם חרדים פירושו גוף סקטוריאלי עם אינטרסים וצרכים שמשתמשים במותג חרדי את צודקת

  • הדברים ממש מעוררים שאת נפש.
    ראשית, הכותב מדבר מנקודת מבט חיצונית ומדבר על "החרדים" ולא "עלינו", הן בנוסח והן בצורת הצגת הדברים. כלומר הכותב הנאור – שאיננו חרדי יותר – מציע לחרדים מוסר והדרכה.
    שנית בבחירת המשל על הפרומער ניכר היטב שהכותב רואה את הפרועמר כדבר חסר ופגום. כל הסיפור של המשל הוא על הצדיק המזויף שכולם צריכים להתחשב בו והוא אנוכי ואיננו רואה אלא את עצמו. שוב, הדברים מראים היכן נמצא כותב המאמר ומהן תפיסותיו לגבי החשיבות בקיום מצוות ודקדוק בהן לעומת חובת דרך ארץ וכדומה. דברים דומים נכתבו במאמר נוסף כאן של יהושע פפר, אך בעוד שפפר מדבר כאילו הוא עדיין נמצא בתוך בית המדרש וכדרך המשכילים הראשונים בתחילת ימי ההדחה שכתבו בצורה רבנית ותורנית כביכול, הרי שאליהן לוי כבר כותב את הדברים בצורת שנאה ודחייה, כאילו הפרומר המדקדק שמנצל את סובביו היא סיטואציה כל כך ברורה עד שהיא ראויה להמשיל דברים אחרים.
    ושלישית וקשה מכולן הוא הנמשל של הדברים: בעוד שהחרדים אשר דברי התורה ודקדוק ההלכה הוא נקודת המוצא והסיום שלהם וכמה שידונו בענינים מסויימים בתוך החברה והתפיסה החרדית האם ראויים אם לא, עדיין בסופו של דבר העיקר שהכל סובב סביבו הוא האמונה בדברי התורה ובמצוות, הרי שאצל לוי אין כלל נקודת מוצא כזו. כלומר הדיון העיקרי בכאן הוא חובת הכרת הטוב וההשתתפות בתהלוכות ועניני המדינה ומי שאינו מכיר בכך הרי הוא דומה לאותו פרומר נצלן ומבוזה. נקודת הראות שלו לא מתחילה מתוך השאלה ביחס בין המדינה וההתחברות איתה בהתייחסות לקיום התורה והמצוות, אלא להיפך קיום התורה וההלכה (הפרומקייט) הן כדי להנחית את המכה בדמות הצביעות וחוסר המוסריות שיש ב"חרדים".
    אני חושב ששני המאמרים הללו הן זה והן של פפר – שאף שכתוב בנוסח פנימי כביכול הרי בסופו של דבר אומר את אותם הדברים – מחדדים את זאת שההנהלה של האתר הזה והמגמה בו היא כבר מחוץ לבית המדרש לחלוטין וההסתכלות כאן היא חיצונית.
    ואף ששני הכותבים הנ"ל עדיין מקיימים את המצוות, הדרך הזו היא הדרך שהובילה את משכילי אשכנז לתהום הנוראה שממנה לא שבו. ואף אם הדור הזה של משכילי זמננו עדיין ישמרו מצוות שהרי הם עדיין גדלו על זאת שהמצוות והתורה הם העיקר שהכל סביבו, מי יידע מה יהיה על בניהם והדורות הבאים אשר כבר יגדלו על ההשקפה והתפיסה שדרך ארץ והכרה במדינה ובטובותיה והחלק שלנו בה היינו האדם בצאתך חשוב יותר למרכזי יותר מאשר היהודי באוהלך.

    • ברגע שמבדילים בין קיום מצוות ודרך ארץ הדרך להידרדרות חלקה מאוד אני לא חולק על משכילי אשכנז לא מתווכחים עם עובדות אבל בפולין הייתה בעיה חמורה לא פחות אמנם כמצוות אנשים מלומדה המצוות החיצוניות היו צרובות בקוד הגנטי אבל הפנימיות הייתה רקובה לא פחות מבאשכנז סבי ז"ל היה אומר סאיז גיווען גער אין סאיז גיווען אלכסנדר גיקומען היטלר און געמאכט שלום צווישן זיי היו סיפורים שחסידי גור הטביעו חסידי אלכסנדר במיקוה ועכשיו לגליציה השכנה יש סיפור בשם האדמו"ר מבעלזא זצ"ל [בעלזא אגריפס מכחישים את הסיפור מכל וכל אבל בבעלזא מחנובקא מכירים בסיפור] שהאדמו"ר אמר שהולכת להיות שואה וזה בא בעיקר על החטא הידוע [וד"ל] והוא אמר שאי אפשר לנצח את קליפת היטלר מפני שהיא נוצרה מהחטא הזה ואחרי השואה הוא אומר איני יודע מי חוטא יותר היטלר שהרג 6 מליון יהודים או מי שמוציא כמות מקבילה של זרע לבטלה [ושמעתי שלא לציטוט שהוא גם התכוון שהייתה פדופיליה חמורה מאוד בגליציה] כשהוא נסע ברכבת ועברו ליד לעמבערג הוא אמר לסגור את החלונות מפני שהאויר שם טמא מהחטא הזה

    • זו התגובה שרציתי להגיב ואתה כתבת את זה מאוד מדויק ואף חידדת לי את הדברים.
      מי שקורא את "צריך עיון" כחשיבה והגות חרדית צריך לדעת שזה שהם מציגים עצמם כחרדים רק כדי לגרום לחרדים להכנס ולקרוא ובעצם מנסים להשפיע את דעותיהם האנטי חרדיות עח הקורא החרדי.

    • תודה שכתבת את תגובתך. הוצאת את הדברים בצורה מדויקת. הזלזול של הכותב בלימוד התורה הוא נורא. כמובן שיש להכיר טובה לחיילים המסכנים את נפשם, אך חובה לזכור שהדבר החשוב ביותר הוא לימוד התורה שבשבילו הכל קיים, ודווקא על החילונים להכיר טובה לשומרי המצוות המעטים שלומדים התורה והם כל סיבת קיומנו בעולם.

  • פספוס הנקודה בגדול.
    התייחסות הכותב דומה לאותו לא חכם בהגדה של פסח שהוציא את עצמו מן הכלל.
    למרות שיש מקצת מן האמת בדבריו. תכל'ס בעייתי מאד.
    החרדים לא בורחים משום אחריות. הם מודרים ממשרות מפתח בכל התחומים הציבוריים והממשלתיים.
    בעיית החוצפה הפכה להיות בינלאומית כנבואת חז"ל על עקבתא דמשיחא.
    לא השכלנו מספיק לטעת מדות טובות ורגישות לזולת. המקדנו בלימוד עשיית מצוות וקצת מדי בהנחלת
    בין אדם לחבירו. וכאשר רבו המחלוקות, הביזויים ההדדיים, והשלכות לבן וביצים על תלמידי חכמים וכו'
    שם טמון הכלב. כל השאר קשקושים נבובים הנשמעים כאילו מחשבה עמוקה הושקעה בהם. וחבל, חבל מאד. ולמרות הכל, כל זמן שהנר דולק אפשר לתקן….

    • מודרים ממשרות מפתח???
      אספר לך קצת על עצמי: חרדי, בוגר ישיבה, מחזיק בתואר שני מאוד יוקרתי שמעטים מצליחים להתקבל אליו, עובד כעת במקום עבודה חילוני, אהוב ומוערך שם. אני מתמודד כעת על משרה בכירה יחסית במשרד ממשלתי כלשהו (רק לסבר את האוזן, השכר ההתחלתי הצפוי הוא בסביבות 9000 ש"ח בחודש, לא מיליונים) דרישת סף היא תואר שני ותהליך המיונים אורך כשנה. כעת היה לנו זום לכלל המועמדים שעברו את השלב הראשון במיונים. יודעים כמה אנשים (להזכירכם- מינימום תואר שני, עם דרישות לתארים ספציפיים) נגשו ל-13 המשרות המוצעות? מעל 2000 איש!!! לשלב השני הגיעו יחד אתי כמה מאות!
      ככה זה, על משרות בכירות עם השפעה כוח ומשכורת מכובדת, יש תחרות!!! בין אנשים מוכשרים ומוצלחים עם תארים יוקרתיים!
      הציבור החרדי מוציא מתוכו מתי מעט אנשים עם תארים "קשים" (רופאים, מהנדסים מאוניברסיטאות יוקרתיות, פסיכולוגים וכדו'), ועל פי איזה מפתח אתה מצפה שכל אברכצ'יק שישלים בצליעה פייק תואר מאונו מיד יקבל משרה ממשלתית מכובדת???
      מאיפה חשיבת ה"מגיע לי" הזו???
      דרך אגב, לא רק שהחרדים לא מופלים לרעה, אלא להיפך יש אפליה לטובה למרבית המשרות!!!
      תתעוררו!! תיכף תכעסו למה החרדים מופלים לרעה ולא מקבלים משרות של רופאים בבתי החולים…
      משרות ממשלתיות נועדו לשרת את הציבור והמערך הממשלתי, אם לא תלמדו ותוכשרו לא תוכלו לזכות במשרות הללו!
      זו הדגמה מעולה של אי לקיחת האחריות! רוצה משרה? תדאג שאתה וילדיך תקבלו את ההכשרה וההשכלה והכישורים הכי טובים. אל תבכה "מקפחים אותי" ותנסה לדאוג לכך שתקבל ג'וב למרות שאתה לא ראוי לו!

  • קראתי את כל הכתבה וחייב לומר שערוך מאד יפה אבל כחרדי שנמצא במרכז העניינים הדבר נראה כמי שמסתכל מחוץ למשחק כדור רגל, חושב שמבין ומבקר את השחקנים כאילו היה יכול לעשות את זה יותר טוב ובלמעשה … לעניינינו שום דבר לא מתפורר רק הולך ומתחזק ולהיזכר שבכל חברה יש את המיהות ואת הרוב.

    • אולי לעשות יותר טוב הוא לא יוכל אבל אם יש לו השפעה הוא יוכל לדרוש החלפת שחקנים, ולענינינו יש היום הרבה אברכים תלמידי חכמים גאוני עולם יראי שמיים עם כשרון הנהגה והבעיה שלהם היא שהם לא נולדו במקום הנכון, ורוב המנהיגים בפועל אנשים ירודים מתחת לממוצע שבפרט כעת בעידן הקורונה אפשר להגדיר אותם פושעי מלחמה רוצחים [כן רוצחים בשביל חתונה מפוארת וטיש מרשים לא איכפת להם לרצוח]

  • צר לי על הכותב, שנתברך בשפה עשירה אך בראיה צרה, ובכתיבה מכשילה.

    ואתייחס בקצרה הן לאבחנה, והן להצעה לתיקון. (מבלי להתייחס אל הנאיביות מדרגה ראשונה, המובנית במאמר, לפיה ניתן להכליל את "הציבור החרדי" כולו תחת אותה אבחנה ופתרון. כתיבה שכזו הינה עדות נחרצת לכניעה לסטריאוטיפים החילוניים).

    אשר לאבחנה, כל מי שחי בתוך החברה החרדית, יודע שהזלזול הממוסד בחובת הזהירות לחיי אדם, התחיל מהאדמו"ר מבעלזא, וזלג לעוד קהילות חסידיות רבות, מה שקרר את האמבטיה הרותחת, של זהירות בחיי אדם, ומכאן הרשו לעצמם גם מרדני הציבור הליטאי כאנשי בריסק ושנואי נפשם הפלג הירושלמי, לזלזל גם הם בחיי אדם. האדמור מבעלזא הוא אבי השיטה ההפוכה מהמציאות הסטריאוטיפית המתוארת במאמר. הוא זה שהקים קהילה תוך סיפק כל צרכיה בעצמה. שלח את חסידיו וחסידותיו ללמוד מקצועות חופשיים, ובנה מערכת סוציאלית ואפילו שיטור לעצמו בתוך קהילתו. והנה דווקא הוא הביא את הזלזול הממוסד בחיי אדם.

    ואשר לפתרון, נאיביות מדרגה ראשונה לצפות שראשי המדינה יעשו איזה שהוא צעד למען הציבור החרדי, מבלי שהיהו מוכרחים לזה. אנו במלחמת תרבות, כשם שאנו לא נבא מרצוננו להייטיב עם החילוניות, כך החילונים האידאולוגיים לעולם לא יבואו מרצונם החופשי להייטיב עם החרדיו.

    החברה החילונית למרות וכביכול הינה משופעת במוסדות ומנגנוני בקרה, הכשל הגדול שלה בשנים האחרונות, הוא העדר נטילת אחריות. וזה נכון בכל חלקיה. אם זה במממשלה, שאפילו לא נשמע שם קול הוקא לבדיקת התנהלותה במשבר הקורונה. ואם זה במערכת המשפט, בה לא נמצא גם לא קול קורא במדבר לבדיקה, איך הגיעה מערכת שכזו, לשפל היסטורי באמון הציבור.

    גם לא מאמר, ודאי לא תגובה, לא יכילו גם לא פתח צר לנסות להבין את שורשי הכשל.

    ברור שיש כאן כשל חינוכי גדול. אולם אל לאיש לשכוח את הכלל הבסיסי, לא מכים על חטא על חזה הזולת. לא הממשלה אשמה במה שקורה בתוככי הציבור החרדי. אנחנו אשמים!!. והעדר זהירות בחיי אדם, הוא בראש ובראשונה העדר יראת שמים. זו לדעתי תחילת הברור העצמי הנוקב שחייב לבא.

    אם משהו טוב יש במאמר, זה עצם פתיחת. הנושא.

    • לאאוט סיידר, צריך להבדיל בין שני קווי יסוד יש אורח חיים חרדי ויש ציבור חרדי כגוף סקטוריאלי שלא בהכרח נוהג למשל לפי ספר חרדים [בלשון המעטה] לומר כל החרדים אם כוונתך על בן אדם שבאמת ירא שמיים [לא ירא מה יגידו] האנשים האלו נזהרים גם בהנחיות ואפילו במקרים מסויימים יותר מדרישת משרד הבריאות, הבעיה היא אלו שקרויים חרדים בלשון התקשורת אבל בפועל הם נולדו במערכת הזאת נוח להם אתה אינם רואים שום סיבה לעבור למסגרת חילונית [הם עדיין לא אנוסים אבל לא בהכרח מעניין אותם לקיים כל ס"ק בבאר היטב] אלו לצערי גם אם הם בפועל נזהרים לא אכפת להם למשל באוטובוס [היום לאחר החיסונים זה כבר אחרת] כשאדם בסיכון גבוה מבקש מישיבע בוחער שיעטה מסכה ואומר לו שהוא מסכן אותו והישיבע בוחער [זה יכול להיות כמובן גם אדם מבוגר בעיקר עם פראק או לבוש חסידי] מתעקש לא לעטות וכל האנשים באוטובוס למשל שותקים זו סיבה מספקת כדי להכליל חרדים, כשנסעתי למשל בקווים חילונים רק רמזתי שאני בסיכון כולם עטו מסכות ובקווים חרדים אפילו להתקשר למשטרה לא מועיל, באחד הקווים שנסעתי בשכונה חרדית מסויימת [הייתי מפרסם את מספר הקו ושם השכונה אבל איני רוצה להיחשף] אמר לי נהג [חובש כיפה שחורה] שבקו הזה חוץ ממני אף אחד לא עוטה מסכה, כשהוא מעיר לנוסעים צועקים עליו ומבזים אותו, כמובן שעניתי לו שבגן עדן הוא יקבל שכר על כל הבזיונות האלו, שלא ימכרו לי לוקשים כל הציבור שנולד חרדי ואף פעם לא עשה חשבון נפש כולם מזלזלים בהנחיות חוץ מחלק מתלמידי רבי דב לנדאו ורבי גרשון אידלשטיין וחסידי קרלין וחלק מחסידי גור חוץ מאלו כולם מתעקשים לא לעטות מסכה נמאס לי כבר לשמוע ביקורת על הממשלה זה תירץ להרגיע את המצפון המנטרה הזאת צייויינים די מספיק קבלו אחריות הכוונה שלי לציבור האחראי שיעשה מעשה ויעשה דה לגיטמציה לכל המנהגיגים שהם אפס אפסים שקיבלו הכל בירושה זה למעשה הגלות הכי קשה שלנו

כתוב תגובה:

נא להזין תוכן בתגובה
חובה למלא שם
נא למלא כתובת אימייל