זה חודש ימים, מיום היוודע תוצאות הבחירות האחרונות, כל חשיפה אל גופי התקשורת המרכזיים במדינה היא חוויה לא נעימה בעליל. התקשורת מקרינה משטמה גלויה כלפי הממשלה הנבחרת וכלפי הציבור שבחר בה, ובייחוד כלפי הציבור הדתי והחרדי. דמם של החרדים ושל הדתיים הותר לחלוטין. הם נתונים למרמס בגאווה ובוז. הם מוצגים כסרח עודף, כציבור לא לגיטימי וכמי ש'השתלט' על המדינה.
בתופעה זו עצמה אין כל חדש. אין זה סוד שמרבית גופי התקשורת במדינה אינם מגלים סימפטיה רבה לציבור שומרי התורה והמצוות. כעת, כאשר לנגד עיניהם חומק מידיהם הכוח ועובר אל הציבור הדתי, עוצמת המשטמה מתחזקת דרמטית. כבר אין מדובר במילים מכובסות המנסות לעטוף את היחס העוין בגישה פטרונית אלא בקול זעקה חד וברור.
החינוך התורני הוא החינוך הטוב ביותר בארץ. קביעה זו נכונה גם מנקודת מבט הומנית, המודדת את החינוך הטוב בפרמטרים של פיתוח כישורים אנושיים בלבד, וגם מנקודת מבט ציונית
בנוגע לתקשורת החילונית, זוהי תגובה מובנת וגם צפויה למדי. איני רואה מה ניתן לעשות לגביה. עם זאת, התופעה המטרידה המעוררת אותי לכתוב על הנושא היא התחושה שאל קולות השבר הללו מצטרפת הסביבה הקרובה שלי, ובעיקר "חרדים נאורים" והאגפים הליברליים בימין שזכו לאחרונה לכינוי "ימין רך".
הללו מצטרפים בקול נהי למקהלת יללות התקשורת ואינם פוסקים מלקונן על האסון ההולך ומתרגש עלינו עם כניסת המפלגות הדתיות אל הכנסת. הם אינם בוחלים במילים כדי להביע את רגשות הדאגה העמוקים שלהם לגורלה של המדינה לרגל "הזוועה" או "הקטסטרופה" (כלשונם) בכך שהמפלגות הדתיות מקבלות תפקידי מפתח בתוכה. הם קנו את התעמולה התקשורתית שהשמאל הוא המבוגר האחראי הדואג לכלל הציבור והמשתמש בתקציבים בצורה הוגנת, שקופה ושוויונית, ואילו הדתיים הם חבורה חמדנית וחשוכה הדואגת לכיסים של עצמה בלבד.
הנשק המרכזי של התעמולה היא הכלכלה, שהרי מה יכול להטריד אנשים רציונליים אם לא שיקולים רציונליים של "מיצוי כושר השתכרות" והגדלת "ההון האנושי", שמשמעו המרת האנושיות בהון חומרי? אבל החרדים הללו והשותפים שלהם ב"ימין המשיחי" אינם רציונליים, ומוכנים אפילו לממן תלמודי תורה במימון מלא, משל היו לומדים שם דברים מועילים, "רציונליים", שיכולים להגדיל את ה"הון האנושי". והנה, המדינה הולכת לקראת אבדון! אנא ממך, ביבי, חזור אל ליברמן, אל לפיד, אל האנשים הרציונליים, ועזוב את החבורה המשיחית של חובשי הכיפה המזוקנים שעמם אתה מתרועע לעת זקנתך.
וכך הולכת התעמולה ומתגלגלת לה בחוסר מודעות עצמית משווע ובהתנשאות עמוקה. השיא שלה היה הגרף שהסתובב השבוע, שהראה כי "בניכוי חרדים וערבים" ישראל תהיה שוויץ. אני תוהה מה היה קורה לו היה מישהו מפרסם גרף המראה איך היתה כלכלת ארה"ב נראית בניכוי שחורים והיספנים, כלכלת אנגליה בניכוי קוקנים או כלכלת גרמניה בניכוי נשים. כמה מיותר הוא בכלל המעמד הנמוך – הכלכלות שלנו היו נראות כה יפות בלעדיו!
כנגד זאת, ברצוני להציע כאן כמה דברים שסברתי לתומי שהם פשוטים וברורים ושכל אדם ציוני בעל רגש חם כלפי העם היהודי והמסורת שלו אמור להיות שותף להם.
מה הליבה שלנו?
בימים כתקנם, אני נמצא בצד של המבקשים לעודד לימודי חול אינטנסיביים יותר בחינוך התורני. אני סבור שמן הראוי שאנשים שומרי תורה ומצוות יקנו השכלה שתאפשר להם להיות מעורים בעולם העשייה, לשאת ולתת בעולם המסחר הבינלאומי ולאייש את התפקידים הבכירים במשק מודרני. בתנאים הנוכחיים של הציבור החרדי ושל מדינת ישראל, דומני שאין עוד הצדקה למדיניות ההתבדלות הישנה, המאלצת את ציבור שומרי התורה והמצוות להתנהג כמו קבוצת מיעוט חרדה ולהתנזר ממוקדי ההשפעה של קבוצת הרוב. כיום, החרדים אכן נראים קבוצת מיעוט, ולא נמצא אותם בצבא, בממשל, במשטרה, במשפט ובמוקדי הכוח במשק. אני שואף ליום שהישיבות יהיו מוסדות המכשירים את האליטה המנהלת את המדינה, כמו בתי הספר הפרטיים באנגליה וארה"ב, ושנראה חרדים בכל מוקדי הכוח המצוינים. יתרה מזו, כפי שכתבתי לא אחת, אני סבור כי הפוזיציה המתבדלת מפתחת בחרדים מין עזות מצח כלפי רשויות המדינה, וזו בעיני עמדה לא מוסרית.
אולם ביקורת זו לא באה לשלול את מה שנראה בעיני ברור ומובן מאליו: החינוך התורני הוא החינוך הטוב ביותר בארץ. קביעה זו נכונה גם מנקודת מבט הומנית, המודדת את החינוך הטוב בפרמטרים של פיתוח כישורים אנושיים בלבד, וגם מנקודת מבט ציונית, כפי שארחיב בהמשך.
החינוך התורני מפתח בני אדם ראויים. להתרשמותי (הסובייקטיבית בהחלט), הוא מגדל אנשים בריאים הרבה יותר משמייצר החינוך החילוני. למשך תקופה קצרה הדרכתי קבוצות תלמידי תיכון חילוניים בסיורים לימודיים בירושלים. במסגרת תכניות חינוך ל"רב תרבותיות" מגיעים תיכונים אליטיסטיים לירושלים כדי לפגוש את המסורת הזרה והמוזרה: המסורת היהודית. בכל מה שקשור למסורת ולהיסטוריה של אבותיהם לא היו לי כל ציפיות מהם. הכרתי כבר קודם לכן את רמת ההשכלה הממוצעת של בוגרי החינוך החילוני. עבור רובם המכריע, הסיפור של העם היהודי מתחיל בשואה ונגמר בהקמת מדינת ישראל (וגם לגבי השנים הללו הידיעה שלהם חסרה ופגומה).
אם מוסדות החינוך החילוניים, שאינם מקנים לחניכיהם ידע בסיסי בהיסטוריה של העם שלהם וקשר מינימלי למסורת הלאומית שלו, מקבלים מימון, קל וחומר שהמוסדות התורניים צריכים לקבל, גם אם אינם מלמדים את מקצועות הקודש החדשים: מתמטיקה ואנגלית
מה שהפתיע אותי היה מידת הקשב הלקויה של אותם תלמידי תיכון. דעתם היתה מוסחת כל כך כל הזמן. הייתי רגיל לקשב של תלמידי ישיבה, שבגיל האמור מתחילים את הלימודים בשבע בבוקר ומסיימים אותם בתשע בערב, והיום שלהם מלא בלימוד אינטנסיבי, עצמאי בחלקו הגדול. הייתי רגיל לסקרנות של תלמידי ישיבה, המקיפים את המורים שלהם בשאלות כעכנאי, ואין צריך לומר שהם מגלים שקיקה עצומה לכל פיסת מידע אקזוטית על משהו ששונה מהם. הפתיע אותי לגלות עד כמה בני גילם בחינוך החילוני אדישים. ואלו היו בתי ספר מכל רחבי הארץ, ובעיקר מהסוג האליטיסטי המהדר במצות הרב-תרבותיות. (שהלא בתי-ספר מנשר וירוחם אינם זקוקים לפגוש את "האחר" כדי להבין ש"האחר הוא אני"; הם יודעים בעצמם שהם "האחר".)
מה עוד צריך לומר על החינוך התורני? הילדים בו מחונכים לשמירת מצוות וליראת שמים. הם אוהבים ללמוד ולקרוא. הם מחונכים היטב לחסד, לסולידריות ולכבוד להורים ולמבוגרים. מטפחים בהם זיקה עמוקה למסורת שלהם ונאמנות חזקה לעם היהודי. הם מחוברים היטב להיסטוריה שלהם ומקבלים תמונת עולם עשירה ומפותחת שיש בה טוב ורע ברורים. בגיל 20, מרבית בוגרי החינוך החרדי הם אנשים שחינוכם הושלם. כישורי החיים שלהם מאפשרים להם להקים משפחה יציבה בגיל צעיר ולשמור על שלמותה ויציבותה לאורך ימים. ובעיקר, הם לא יעלו בדעתם לעזוב את הארץ שלהם גם אם המצב הכלכלי כאן יהיה קשה. הם לא יתחילו לדבר על הגירה רק כי רמת החיים כאן אינה כשל גרמניה. כל הדברים האלמנטריים הללו, לכאורה, אינם מובנים מאליהם כלל בחינוך החילוני בן זמננו.
מנקודת מבט הומנית, הביקורת העיקרית על החינוך החרדי היא על כך שאינו משקיע בפיתוח אינדיבידואלי של אישיות החניך. הוא אינו קשוב לצרכים הייחודיים של הפרט וגם אינו מעודד פיתוח עצמי במגוון תחומים, בספורט, באמנות, במוזיקה וכולי. זוהי אכן ביקורת משמעותית ביותר, שראוי לתת עליה את הדעת. עם זאת, בחשבון הכולל, אם נכניס למשוואה את הנרקיסיזם חסר המנוח שהחינוך האינדיבידואלי נוטע בחניכיו, גם בפרמטר זה יוצא החינוך החרדי וידו על העליונה. האינדיבידואליזם השטחי של החינוך החילוני הורס לבסוף כל זיק של אותנטיות. התלמידים החרדים אינם עסוקים ללא הרף בלצלם את עצמם. הם אינם לכודים בדימוי שלהם באיזו רשת חברתית, המחקה בתורה דימוי מסחרי של כוכב פופ גנרי כלשהו. כיום קל יותר למצוא אותנטיות בחינוך החרדי מבחינוך החילוני.
כל מי שעתיד העם היהודי יקר לו, ואפילו עתידה של מדינת ישראל לבדה, צריך לתמוך בשתי ידיו בחיזוק החינוך התורני בכל דרך. נכון אמנם שאין שיעורי אזרחות בחינוך החרדי ומרבית בוגריו אינם משרתים בצבא, אבל בתוצאה הסופית, הנאמנות של חניכיו למדינה גדולה משל רבים מבוגרי החינוך החילוני, שלאחר שירותם הצבאי שואלים את עצמם למה בעצם לחיות כאן ולא בכל מקום אחר על הגלובוס. העובדה המצערת שעד היום חינוך זה נחשב סוג ב' במדינה וזכה לתקצוב חלקי בלבד היא בעיקר תעודת עניות למדינה.
עמדה זו אינה עומדת בסתירה לכך שראוי לעודד מעורבות גדולה יותר של החרדים בשירות המדינה ולקדם ולטפח את הכישורים שיסייעו להם למלא תפקידים בכירים במשק, ובכללם ידיעת שפות וחשיבה מתמטית. ברם, גם אם מסיבות אלו ואחרות השעה אינה כשרה לכך, אין בכך עילה להפלות את החינוך התורני. אם מוסדות החינוך החילוניים, שאינם מקנים לחניכיהם ידע בסיסי בהיסטוריה של העם שלהם וקשר מינימלי למסורת הלאומית שלו, מקבלים מימון, קל וחומר שהמוסדות התורניים צריכים לקבל, גם אם אינם מלמדים את מקצועות הקודש החדשים: מתמטיקה ואנגלית.
מימון מלא – שותפות מלאה
בנימה מעט פחות פולמוסית, אבקש להעלות שני נימוקים נוספים לטובת מימון מלא של תלמודי תורה, אחד מנקודת מבט ליברלית ואחד מנקודת מבט לאומית.
מנקודת מבט ליברלית, העבודה שמוסדות המוכש"ר (מוכר שאינו רשמי) והפטור יקבלו מימון מלא תפתח את שוק החינוך לתחרות. אם תלמודי תורה יכולים לקבל מימון מלא, כך גם בתי ספר פרטיים אחרים. פתיחת שוק זו תאפשר תחרות בריאה יותר גם בחינוך החרדי. כיום, קיומם של תלמודי תורה רבים תלוי בתרומות, והדבר מקשה על פתיחת יוזמות פרטיות בכיוון החורג מהקו השמרני בקהילה, דוגמת בתי ספר שבהם לימודי חול אינטנסיביים יותר. הערוץ היחיד לכך היה המדינה, ומי שקידמו זאת עד היום היו היריבים הפוליטיים של החרדים, אנשים כמו שי פירון וקינלי טור-פז. אין פלא אפוא שהממ"חים הפכו לאויב האולטימטיבי של החרדים. אם היריב שלך מגלה כלפיך דאגה עמוקה, משהו שם אמור לעורר אצלך חשד. מנגד, אם מוסדות פרטיים יוכלו לקבל מימון מלא מהמדינה, ניתן יהיה לפתוח בקלות יחסית מוסדות מגוונים יותר. התומכים של שיטת הוואוצ'רים צריכים להיות מרוצים.
מנקודת מבט לאומית מדובר לדעתי בתהליך משמעותי הרבה יותר. אגדה חרדית נפוצה מספרת כי אחרי המהפך ב-77 הציע בגין להשוות את מימון מוסדות החינוך החרדיים לשל הממלכתיים. לפי האגדה, הרב שך סרב לכך כי לא רצה שהישיבות תהיינה תלויות באופן מלא במדינת ישראל. הוא העדיף את העצמאות החלקית של הישיבות, בהסתמכן על תרומות חיצוניות, על פני התלות המוחלטת במדינה.
להתנהלות כרוב יש שני צדדים – יש זכויות אך גם חובות. בינתיים נראה שהחרדים נלהבים בעיקר מהזכויות החדשות ואינם נותנים את דעתם על חלק החובות. אולם חלק זה בוא יבוא. החרדים לא יוכלו ליהנות לאורך זמן מהזכויות של מעמד הרוב בלא לתת את הדעת על החובות
איני יודע מה מידת הנכונות העובדתית של אגדה זו, אולם לענייננו אין לכך חשיבות. אגדה זו משקפת תפיסת עולם שרווחה עד לאחרונה בפוליטיקה החרדית, שהחרדים הם קבוצת מיעוט נרדפת ושעליהם להתנהג בהתאם. החרדים קיבלו כמובן מאליו את התקצוב החלקי שלהם, כיוון שהם לא ראו בעצמם חלק שווה במדינה. הם אינם משרתים בצבא, אינם מנסים להשתלב באופן משמעותי במשק, ורק הגיוני שהם לא יקבלו חלק שווה כשאר המדינה. המימון החלקי הותיר את החינוך החרדי מחוץ לסיפור הכללי ושימר את מעמדם כקבוצת מיעוט.
האגדה הנזכרת, שבוודאי מוכרת היטב לכל פוליטיקאי חרדי, התנדפה כעשן בסבב הבחירות האחרונות. לפתע, עם הפיכתם של החרדים לחלק אינטגרלי מ"גוש הימין", נטשו החרדים את האינסטינקטים של המיעוט. הם מתחילים להתנהל כרוב. ההתבטאויות החוזרות והנשנות של הפוליטיקאים החרדים ברוח ה"מפסיקים להתנצל" משקפות היטב הלך רוח זה.
כפי שכתבתי על במה זו מיד לאחר הבחירות, להתנהלות כרוב יש שני צדדים – יש זכויות אך גם חובות. בינתיים נראה שהחרדים נלהבים בעיקר מהזכויות החדשות ואינם נותנים את דעתם על חלק החובות. אולם חלק זה בוא יבוא. החרדים לא יוכלו ליהנות לאורך זמן מהזכויות של מעמד הרוב בלא לתת את הדעת על החובות. במובן זה, הממשלה הנכנסת היא מבחן עבורם, אם ישכילו למלא את התפקידים המושתים עליהם, בשיכון, בבריאות, בתחבורה, בפנים ובשאר הזירות בצורה מושכלת לטובת כלל הציבור או ימשיכו להתנהג כמיעוט. צריך לתת להם את הצ'אנס. הם בוודאי מסוגלים לעשות עבודה טובה הרבה יותר מקודמיהם.
התקווה שלי היא שהכניסה של החרדים אל הממשלה תביא בסופו של דבר לשחרור של הציבור שלנו מתודעת המיעוט ולהגברת תחושת האזרחות בקרבנו. בעיני, הרבה לפני לימודי ליבה של מתמטיקה ואנגלית, חשוב שהחינוך החרדי יטפח יחס בריא יותר אל האזרחות. היחס העוין של החינוך החרדי כלפי המדינה אינו הולם ואינו מוצדק. אם החרדים הם חלק בלתי נפרד מהממשלה והחינוך החרדי מקבל 100% מימון מהמדינה, יש סיבה טובה לחשוב שהיחס אל המדינה בחינוך החרדי ילך וישתנה.;
תמונה: אברהם הרפז, CC BY-SA 4.0 <https://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0>, via Wikimedia Commons
אני רואה כאן נקודת מבט אחרת.
אם אני מניחה נכון, הקב"ה לא ציווה שכולם ילמדו (לפחות בטרם הגיעו אחרית הימים), אלא צריך גם להתפרנס, ושיכבה מצומצמת תלמד (שבט לוי, שבט יששכר, מי שמלאו ליבו וכד').
תמיכה בציבור החרדי יוצרת נזק מתמשך לחברה, כי אם היום נניח צריך להחזיק כל אחד עוד 0.1 חרדי, אצל הילדים שלנו זה יעלה ויעלה, כי כאשר נותנים להם כסף הם מתרבים, וגם לא עובדים.
אז דווקא מניעת תמיכה כספית להתנהלויות מזיקות עוזרת. כי אם החרדים יצטרכו יותר לממן את מערכת הלימודים שללא לימודי ליבה, הם יוכלו לגדל פחות ילדים שלומדים במערכות כאלו.
אז אסור לטמון את הראש בחול ולממן כאילו זה לא מזיק, ולדבר על כך שמערכת לימודים ללא ליבה מזיקה, בלי לשים לב שהכסף של המיסים שלנו מטפח אותה.
וכמובן שהכל נגד רצונו של הקב"ה (ולהוסיף גם החינוך החילוני הוא נגד הקב"ה – אם כי חז"ל אמרו, גדול הנהנה מיגיע כפיו יותר מירא שמים).
זוהי דרך מוניפלטיבית ופטרונית, אי אפשר להשלים עם כזאת גישה.
למגיב אבי כץ – למדת מילים חדשות ואתה מתלהב? מה עם קצת תוכן, קשה לך?
לכותב המאמר – אם בחרת בכותרת "תלמודי התורה ראויים למימון ציבורי מלא", לא מן הראוי שתשאל קודם את הצבור אם הוא מסכים לממן את תלמודי התורה? או שכמו שמותר לגזול גוי כך מותר לגזול חילוני במסגרת הליסטותכם אומנותכם? כך הרי הבטיחו חז"ל "כל שאינו מלמד בנו אומנות מלמדו ליסטות", ומי כמו הצבור החרדי היום שעומד בצורה מופלאה ומרתקת בהבטחה\התחייבות הזו של חז"ל…..
איפה עומד החינוך הממלכתי-דתי בדירוג הזה? גם שם קיימת הסקרנות והצמא לידע או דווקא חוסר הקשב והעניין? אולי זאת הפשרה המתוקה שתציל אותנו.
כדי לגשת לסוגיה נכון, השאלה שצריכה להישאל היא למה שהמדינה תתמוך בחינוך ילדים? התשובה המקובלת היא ( יתכנו תשובות נכונות אחרות, אך אתייחס לתשובה המקובלת ) שזה אינטרס אגואיסטי של המדינה- השקעה בחינוך מאפשרת עבודה בהווה להורים, ועבודה מוצלחת יותר לבוגרי החינוך בעתיד. בשתי הדרכים נכנסים הרבה מיסים בחזרה
(כעניין "כל מה שעשו לא עשו אלא לצרכם")
כאשר מבינים למה המדינה *כן* משקיעה בחינוך, אפשר להבין בבהירות למה ההשקעה בחינוך החרדי אינה אינטרס של המדינה, ומדוע הסיבות שפורטו במאמר אינן רלוונטיות: אין כל סיבה להשקיע בחינוך חרדי שמגדל אנשים בוגרים ( אין הכנסות מבגרות נפשית ) שמקימים משפחות בגיל צעיר ( אין הכנסות ) ולא יעזבו את הארץ בכל מחיר (כנ"ל) הקשב והריכוז מהווים בסיס נהדר ללימודי חול, אבל אם אין לימודי חול אז שוב…אין הכנסות, אין אינטרס.
כמובן, אין הדברים אמורים כנגד האידיאלים הגדולים, והמעלות הרוחניות שקיימות בלימוד תורה לילדים, מעל ומעבר לכל יתרון כזה או אחר "תחת השמש". רק שאין הדברים אמורים בערכים ואידיאלים, כי איתם לא "הולכים למכולת".
נ.ב. : הדברים אמורים לפי הנחת המוצא של מחבר המאמר שהחינוך החרדי הוא המוצלח בארץ. צע"ג ואכמ"ל… אבל זה באמת לא הנושא אז לא הרחבתי.
א. התקשורת צבועה אין על כך ערעור, אילו החרדים היו הולכים עם הגוש השני הם היו מקבלים את כל דרישותיהם והדציבלים התקשורתיים היו נמוכים להפליא.
ב. השיח המרקסיסטי על הקפיטליזם הנורא המודד בני אדם באמצעות הון הוא קשקוש מקושקש, רק השפע שיצר הקפיטליזם מאפשר למיליארדי בני אדם בעולם המתועש להרים את הראש מההישרדות היומיומית ולעסוק בהתפתחות אישית במגוון תחומים. גם האברך הפרוש ביותר זקוק לכבישים לנסוע עליהם, בית מדרש ממוזג ללמוד בו, וקופת חולים מרווחת מול הבית שתרפא את ילדיו ותעקוב אחרי ההריון של אשתו, וכן על זה הדרך וכך האופרציה הזו עולה הרבה מאוד כסף שרק הקפיטליזם מצליח לספק.
האם רמת החיים הזו תישאר על כנה כאשר 35% מאוכלוסיית המדינה בעתיד לא תלמד לימודי חול בסיסיים?
ג. את כל המעלות שמנה הכותב בחינוך החרדי קיימות גם בחינוך הדתי לאומי עם לימודי הליבה ועם החשיפה לתרבות הכללית.
הסיכוי שדתי לאומי יהגר מכאן בגלל מחיר הקורנפלקס הוא אפסי למרות שהיכולת קיימת אצל רובם בניגוד לחרדים שלרובם הגירה היא בלתי אפשרית בגלל מחסום ההשכלה והשפה. המשפחות הדתיות לאומיות יציבות מאוד ובוגר ממוצע של מערכת החינוך שם יודע את ההיסטוריה של עמו ובעל כישורי חיים מפותחים עשרות מונים מעמיתו החרדי.
ד אין לי התנגדות למימון ת"תים הבעיה היא שהמערכת החרדית לא מוכנה לשום סוג של פיקוח, מה שאומר שיהי פה קרקס מוחלט כמיטב המסורת.
החינוך החרדי הרגיל את חניכיו לקחת מה שאפשר מהמדינה, ומצד שני לזלזל בה ולא להוקיר לה אף פעם תודה.
זהו פגם מוסרי שאין שני לו.
קראתי על חוזר בתשובה חרדי שלא איפשר לילדיו לשמוע את סיפורי הגבורה של הסבא שהיה גיבור בפלמ"ח, מהחשש שמא הם "יתקלקלו". אחד הנכדים הבין את העוול לפני כשנתיים, אבל הסבא כבר נפטר והנכד אוכל את עצמו על מה שהם עוללו לסבא.
הפגם המוסרי החרדי זועק עד לשמיים. הנה מתקרב היום שאנו החרדים הולכים להיות רוב, ומן הסתם נמחק מספרי ההיסטוריה את כל עלילות הפלמח והמחתרות, כדי לטעון שרק התורה היא זו שהושיעה.
האם זהו רצון התורה??????
כמובן שאיני בא כלל וכלל לסנגר על החינןך החילוני המכיל תכנים כפרניים ומחנך למתירנות שהיא ההפך הגמור מנאמנות לתורה ומצוות.
יחד עם זאת, העורך הנכבד לוקה בפופליזם זול שמעורר תמיהה רבתי וזאת, בלשון המעטה.
החינוך החילוני אינו מחנך את תלמידיו לצלם את עצמם ללא הרף.
זוהי התרבות המערבית השלטת ברשתות החברתיות ובטלביזיה המסחרית והאשמה בכך תלויה בהורי התלמידים ולא במוריהם.
כמו כן, החינוך החרדי המיינסטרימי מחנך במוצהר! את בניו, כשיטה של ממש! להתקיים מבחינה כלכלית, על חשבון אחרים-
על חשבון המדינה בראש ובראשונה, ולאחר מכן, על חשבון הגבירים בארץ ובחו"ל, על חשבון קופות הצדקה הארציות, הקהילתיות והמקומיות ועל חשבון השווער….
ואין לך חילול השם גדול יותר מזה כדברי הרמבם המפורסמים בהלכות תלמוד תורה.
החינוך החרדי פשוט מנציח! מצב של בדיעבד גמור! ששרר מכוח ההכרח בדור הראשון והשני להקמת המדינה והופך אותו להיות מצב של לכתחילה שבלכתחילה, כביכול…… , גם כיום בשנות האלפיים.
והתקווה שהמימון המלא יגרום לתחרות בריאה! בין המוסדות הוא אשליה של ממש שגם העורך הנכבד מודע לה בתוככי ליבו הגם שאין לו את האומץ והיושרה להודות בכך.
תרבות השטייטל והעסקונה המושחתת עד היסוד היא היא זו היחידה! שתרויח מהמימון המלא.
וגננות רשת הגנים של בית יעקב יוכיחו.
מנסה להבין, היכן אני ומשפחתי מתקיימים על חשבון המדינה?
זוהי בחירה שלנו (שלי ושל בעלי) שאני אהיה המפרנסת העיקרית והוא ילמד תורה, ואנו משלמים את המחיר על בחירתנו זו: חיים עם פחות מותרות, פחות חו"ל, פחות מסעדות, וכו' וכו',
(אם הוא היה בוחר להיות אמן דלפון נניח, שלא מרוויח כלום זה כן היה בסדר?)
לא חיים על חשבון אף אחד, (ובהסתברות של יותר מ50 אחוז, הכותבים פה חיים על חשבוני- אני משלמת מס כ50 אחוז ממשכורתי- בין השאר גם בשבילכם.)
המחיר שאנחנו משלמים על זה, הוא בחירתי ללכת לעבודה יותר מתגמלת מבחינה פיננסית, גם אם אני פחות נהנית ממנה.
אם היינו אני ובעלי עובדים שנינו עובדים בעבודה פחות מכניסה, -כמו רוב הכותבים כאן- ומשלמים פחוטת מס, זה כן היה בסדר?
אני מאמינה שבחברה דמוקרטית וחירותנית כל אחד זכאי לעשות את הבחירות שלו על חייו- כל עוד הוא משלם את המחיר.
וסתם שאלה: האם יש כן מישהו שבחר ללכת לעבודה מסויימת כי הוא רוצה לשלם יותר מס למדינה? כי הלא אתם מאוד דואגים למדינה ולחברה…, או שפשוט בא לכם לחיות טוב, בשפע וכו', ואתם לא מסוגלים להבין ולהעריך אנשים שבשביל אידאלים, מוכנים להקריב אי אלו קרבנות, ולחיות יותר בצמצום. וחבל.
כאדם חילוני אני הראשון שיודה שיש בחינוך החרדי גם טוב, ושהתוצר האנושי שהוא מוציא הוא לרוב רך דיבור, סולד מאלימות, בעל תחושת מחויבות לקהילה. אך כל עוד המערכת הזו מוציאה את בוגריה כאנשים ללא יכולת פרנסה, ללא רצון לתרום לכלל הקיים מחוץ לגבולות הקהילה (ששומר על קיומה הפיסי, בתשלום מיסים ושירות בכוחות הבטחון), ללא תחושת אזרחות במדינת ישראל – אל לה למדינה לממן ולו באגורה שחוקה אחת את המערכת הזו. לימוד תורה הוא אולי ערך חשוב עבורכם, אך כזה היכול להתקיים בד בבד עם ערכים אחרים, קריטיים יותר לקיום מדינה ריבונית.
אני חושב שהכותב הנכבד אינו מבין עד הסוף את הכעס בציבור הכללי על הציבור החרדי, ונוח לו לתלות את האשם בתקשורת. ישנם כמובן הגורמים הקיצוניים אליהם מתייחס הכותב – אלה עם משטמה פנימית עזה. אבל נדמה לי שזו אינה התחושה בקרב הרוב ה"דומם" בדרך כלל. הכעס על הציבור החרדי בציבוריות הישראלית המתונה הולך וגובר.
הכעס על הציבור החרדי, כעס שהולך ומתעצם, הוא על ציבור שלם שעוסק בעיקר במה הוא יכול וצריך לקבל מהמדינה (אגב, הרבה פעמים בצדק!) ואינו עסוק במה הוא ייתן חזרה. זהו ציבור יקר שברמה האינדיוויאלית הוא אלטרואיסטי במידה רבה, אבל כציבור הוא אגואיסטי מאין כמותו. זה ציבור שמביט בראש ובראשונה בעצמו, והמדינה היא מכשיר שתכליתו לשרת את הציבור הזה [וזכורים דברי הנשיא קנדי בנידון].
הציבור החרדי כלל לא רואה סיבה לתרום להגנת המדינה, לא לקידומה ולא לכלכלתה. החרדות, החששות והפראנויות (מוצדקות או לא, זה בעיני המתבונן) משתלטות על תפיסת העולם החרדית, והציבור החרדי מתגלה כאגואיסטי באופן מוקצן.
תוצאות הבחירות האלה הן הזדמנות פז להנהגה החרדית. זו הזדמנות לא רק לאיוולת הרצחנית של הורדת המס על משקאות ממותקים, אלא הזדמנות להראות שזו הנהגה שאיכפת לה באמת, לא רק בסיסמאות נבובות, ממדינת ישראל ורווחת כל אזרחיה. הלוואי ויעמדו במבחן הזה.
קח בחור חרדי רגיל, למה הוא צריך להגיד תודה. הרי המדינה השליכה אותו לכלבים.
המדינה הקריבה אותו בשביל פוליטיקה ואיפשרה להורים לשלוח אותם למוסדות חינוך שלא מאפשרות להם לעמוד בבגרותם על הרגלים?
למה הוא צריך לתת למדינה. המדינה שלחה אותם בדיוק לחיות חיים כאלו, של תמיכה מהמדינה (ובאמת המדינה מצפה אח"כ שבגיל 26 – 28 יתחיל ללמוד מהתחלה אנגלית ומתמטיקה)?
המדינה צריכה לממן את החינוך החרדי זו טענה ישנה ההצדקות של לקיחת תקציבים מכל הא ליד עתיקות מהקמת המדינה עד היום.
אבל כאן הבן שואל? מה התמורה שהחברה החרדית נותנת למדינה בחזרה? הטענה של שמירה על ערכה של המדינה כיהודית מגוחכת משתי קצוותיו. מחד הציבור החרדי בכללותו מתנגד למדינה כעיקרון אז איך בדיוק אנחנו צועקים "מדינה יהודית" מצד שני המדינה לא צריכה להגביר את המימון הציבור החרדי גדול דיו ובתוכו רוב רובו של לומדי תורה שלא בהכרח צריכים ממנו יותר בשביל זהותה של המדינה
אליהו ישר כח
דברי טעם, ללא סלידה מהחברה שגידלה אותנו, וללא טיוח העיוותים.
תאוה לעיני הדעת לקרא אותך תמיד.
המאמר הזה נתן לי תחושת כלאים של טור "דעה" ב"יתד נאמן" משולב עם תמימות של ילד טהור בעלון דברי תורה השבועי שהוא מוציא לאור בחיידר שלו.
בכל הכבוד, חוסר היכולת לעזוב את הארץ הוא לא תולדה של נאמנות למדינה או אהבת מולדת, אלא של חוסר ברירה. חוסר ברירה שנובע בין השאר מחוסר היכולת להשתלב בחו"ל בשל קשיי שפה והשכלה. הרי שגם קוראי החומש למדים שבשעת מצוקה אפשרת לרדת למצרים לשבור שבר.
האמירות הכלליות ומשיכות המכחול המלכותיות של הכותב בבואו לתאר הן את החינוך החרדי והן את החינוך החילוני כבבואה הפוכה שלו, אכן לא טובים ממאמר (נאיבי במקרה הטוב) ביתד נאמן.
נכון, לא מעט חרדים היו שמחים להצטרף לחרדים הרבים בחו"ל, כולל גדולי תורה מופלגים, ולקבל יוקר מחיה שפוי יותר ובלי לחיות עם ביטחון אישי רעוע.
התקצוב החלקי של החינוך החרדי, איננו נובע מתכנית לימודים כזו או אחרת, אלא מהרצון של החרדיים בחינוך פרטי ועצמאי. בכל שירות שהמדינה נותנת לאזרחים, מי שמעוניין בשירות פרטי עושה זאת על חשבונו, גם ברפואה וסיעוד וטיפול פסיכולוגי וכיו"ב.
החרדים לא מעוניינים בחינוך בבעלות המדינה ובפיקוח מלא, ולכן הם ויתרו ביודעין על חלק מהתקצוב. בחינוך המוכר שאינו רשמי (מוכש"ר), הם עדיין מחויבים לכללים מסוימים, כמו הכשרת מורים, תכניות לימודים, תהליכי קבלה ועוד, בעוד שבמוסדות הפטור אין שום מחויבות למעט תנאי בטיחות (שגם בהם לא תמיד עומדים).
הרעיון שהמדינה תממן בשווה גם חינוך פרטי, ללא כללים ועם מינימום בקרה, הוא אכן רעיון שמתאים לאכסניה הזו (קרן תקווה), אבל בעיניי הוא רעיון רע ומופרך, גם אם נקבל את הטענה שהחינוך החרדי מצמיח את הבוגרים הטובים ביותר בישראל.
המאמר כולו הוא בסגנון שנראה לי שגוי לחלוטין, אלמלא שהייתי מכיר היטב את הכותב, הייתי סבור שמדובר באדם צר אופקים ושבוי בסטיגמות.
שכחת לציין ש"בניכוי חרדים וערבים – מצבנו מצוין" זו אמירה (אומללה) של נתניהו מלפני 10 שנים – 2012.
מה לא נכון באמירה? אשמח אם תשכנע אותי
טוב זה לא חדש אבל ברור שהחרדים מזמן לא מתעסקים או בכלל לא התעסקו בשאלת יעילותה של הסבסוד המדיני, ונפלו ונופלים חזק לבור המימון הוסציאלגזלני שאנו עדים אליו בקצוות הקשת של המדינה .
וכשם שאחינו החילונים רואים בחינוך התורני גזל כספי ציבור, גם החרדים רואים בתרבות החילונית בזבוז כספים לערכים זרים .
הרי הכל נתון לגחמות פוליטיות מה ימומן ומה לא , ואם כן לאור כוונות הממשל האחרון לשנות סטטוס קווים כאלה ואחרים היה די צפוי שזה מה ידרשו הנציגים החרדים בעד נאמנותם ל"גוש" .
עיקר המאמר הוא שבחינוך התורני תועלת רבה לעתיד אומתנו, ואמנם זה אמת , אבל הציבוריות החרדית מנותקת מהרצון להוביל וליצור עתיד טוב לכולנו , ומתמקדת בצורך גלותי של שמירה על החומות .
לבנתיים הציפיות שלך ישמשו היטב לכסות את כריות הכורסאות בחדרי המנהלים של מוסדות כאלו ואחרים שברוך השם ירד מהם עול איסוף תרומות .
יש 2 שאלות שצריך לשאול.
1. מי מממן?
ולא, לא מדובר במימון מדינה מעץ הכסף הנודע, אלא מכספי משלמי המיסים.
ברור לכל כלכלן (חוץ מאפולוגטיקן חרדי) שהחברה החרדית משלמת פחות מס ביחס לגודלה.
מניח שחלקכם ראיתם את התרשים של פורום קהלת שמציג תשלומי מס מול תשלומי העברה (חינוך, בריאות, ביטוח לאומי וכו), של כל מגזר, והתוצאות ברורות.
למען האמת, לא צריך קרא, סברא הוא. במשפחה חרדית רוב הנפשות בכלל לא בגיל עבודה. אלו שכן, חלקם לא עובדים, ואילו אילו שכן עובדים, עושים זאת בפחות שעות, ובשכר שעתי נמוך יותר.
כדי לחסוך תגובות צפויות אציין שכמובן מדובר בממוצע, ולכן ״אני חרדי ומשלם המון מס״ לא רלוונטית לדיון.
אציין שאני מכיר את כל האפולוגטיקה החרדית המגוחכת בסגנון ״אנחנו בכלל מחזיקים את כלכלת המדינה״, ולכן אתעלם ממנה, כי היא מייצגת אמת אובייקטיבית בדומה ל״ראיות״ מאמיני הארץ השטוחה, וככזאת גם זוכה לאותה הערכה מקצועית מחוץ לגרעין הקשה של מאמיניה.
בכל זאת פטור בלא כלום, אי אפשר, ואתייחס כדוגמא לטיעון אחד נפוץ – ״אנחנו מביאים מחו״ל מילארדי שקלים״.
ראשית זה מצחיק. כי הרי כנגד טענות על השנור החרדי, אוהבים הם לענות ״האוניברסיטאות לא אוספות כסףֿ וכו׳״. פתאום לא רק חרדים אוספים כסף מחו״ל…
ולעצם העניין, גם אם החרדים עשו בשנור שטייגן גדול יותר מכולם, אז רק נזכיר שהתמ״ג בישראל בשנת 2021 עמד על 1556 מיליארדי שקלים, ואילו היבוא על כ500 מיליארד. אז למגזר שמונה יותר מ11% מכלל האוכלוסיה, כמה מיליארדים בודדים משנור הם כסף קטן.
2. מה ייעוד הכסף?
בחברה החרדית יש שיעור גבוה בהרבה של ילדים, ולכן הם גם נהנים בממוצע יותר מתקצוב לחינוך (אפילו אם נניח שהתקציב פר ילד נמוך יותר).
מה ההצדקה ללקיחת כספי המיסים, ולהעברתם לאחרים?
ההצדקה לחינוך היא בעיקר בהיותה השקעה. אדם משכיל, הוא אדם שתורם יותר לכלכלת מדינתו, כך שהכסף די חוזר חזרה אל משלמי המיסים.
כסף לחינוך חרדי היא השקעה אנטי-כלכלית. היא מגדלת אנשים חסרי ידע להתפרנס בכבוד, לשלם מיסים, ולתרום לכלכלת המדינה. שוב, לא חסרים חרדים עשירים, אבל אני כמובן מדבר על הממוצע.
גם אם החברה החרדית הייתה קבוצה קטנה, מימון מוסדותיו הוא רעיון גרוע ולא מוסרי. אך עם 11% כעת, וגידול צפוי עד לשליש מאזרחי המדינה, מדובר בסכנה של ממש לעתידה של ישראל.
יש להוסיף כי בכל חברה אנושית קיימים אנשים שלא שיחק להם המזל בענייני פרנסה וכן בטלנים שמחפשים חיים קלים אבל בחרדיות הישראלית זה אורח החיים שמקודם בריש גלי ומי שמנסה לחיות כמו אדם נורמטיבי נאלץ להצטדק ולהגן על עצמו.
עיקר העיקרים של החינוך החרדי\חרדל"י הוא הצנזורה וההסתרה, ואין כוונתי דווקא ללימודי ליבה אלא לכל דבר ועניין הנתפס כמאיים על האידאולוגיה הפונדמנטליסטית. מעניין לכן ה whataboutism של הכותב המבקר את ה"חילונים" על כך "שאינם מקנים לחניכיהם ידע בסיסי בהיסטוריה של העם", כיוון שהוא פוסל במומו. שהרי החינוך החרדי\חרדלי מצנזר באובססיביות כל בדל של מידע וידע היסטורי, החל במחקר ההיסטוריה הביולוגית-אבולוציונית של האדם, דרך מחקר המקרא והעולם העתיק, דרך ההיסטוריה של הנאורות ההומניזם והמדע. זה כמובן לא נגמר שם אלא שזו הליבה של ה DNA החרדי\חרדלי, הצינזור והשיסוע של חשיבה עצמאית, והדבר מזכיר מאוד מערכות חינוך במדינות טוטליטריות – דבר שאין לו השלכות מוסריות חיוביות על תוצרי המערכת. אפילו אתר צ"ע, אתר חרדי שלכאורה מאפשר ביקורת כלפי החברה החרדית, חוטא באותה מנטליות הסתרתית מצנזרת שמנסיוני האישי מתבטאת בכך חלק גדול מתגובותי מצונזרות או שחלקים מדברי מושמטים, לא בגלל לשון הרע, אלא כי לא באים טוב בעין של הפוליטטרוקים באתר. אין להבין מדברי שהחינוך הממלכתי חילוני\דתי\ערבי בישראל טוב, כאן זו לא דנמרק, רק שזה לא רלוונטי לדיון הספציפי
הכתבה מעניינת וכתובה מנקודות מבט שונות אבל עדיין לא מתייחסת לשאלות המאוד בסיסיות שמטרידות לדעתי את כל הציבור החילוני וכן את הערבי – 2 מיליון אזרחים ערבים שעובדים, לומדים וחלקם משרתים בצבא?!
1. שמישהו בבקשה יכין את החשבון הפשוט של כמה חרדים יהיו במדינה עד 2030 בתקווה שלא יעזבו חילונים או ערבים. אשמח להבין אם המתמטיקה שבראשי וההיגיון שבליבי מצביעים על העובדה שכל המדינה תתמוטט?! הרי לא ייתכן שאוכלוסיה אחת תממן את חיי אוכלוסיה אחרת? החילונים יעזבו. מאוד פשוט. למה שישארו??!
2. איך אפשר להשוות את הסיכון שלוקח חייל בצבא ללימוד בישיבה? זה הכי לא צודק לשים אותם זה לצד זה!
3. שמעתי לאחרונה מאדם חרדי שחזר בשאלה שכשהוא היה תלמיד של הרב עובדיה יוסף, הוא וחבריו העריצו את חיילי צה"ל. הוא גם שירת בצבא. הייתכן שחרדים ספרדים מעריצים את צה"ל ואילו חרדים אשכנזים לועגים לכל מי שאין לו אורך חיים דתי?
מערכת החינוך החרדית מחולקת לפחות לארבעה חלקים שונים.
ליטאית – בעלת תוצרי חינוך מדהימים, אם כי ללא יכולת פריצה ממשית בשום תחום (אולי התורני לעיתים רחוקות).
ליטאית בניברקית – בעלת תוצרי חינוך אלימים קלות, שובניסטים, טיפשים מאוד(!!) וככלל לא מרשימים אם כי לא מזיקים. לצידם רבים מתוצרי מערכת זו הם תלמידי חכמים – אם כי בדרך כלל כאלה שאין בהם דעת.
ספרדית – בעלת תוצרי חינוך רעים לשמיים ורעים לבריות. לצד זה, הם בדרך כלל מתפרנסים בכוחות עצמם. אציין שישנו אגף ספרדי-משתכז או כעין-משתכנז שכלול במערכת הליטאית בהתאם לחלוקה.
החסידית – בעלת תוצרי חינוך לקויים מכל בחינה. טפשים שמאמינים בשטויות באופן חריג אפילו בשביל… לא עושים כלום עם החיים ולא יודעים שום דבר שהרב'ה לא אמר.
נ.ב. מובן שהמטרה היא לדבר על מערכת החינוך ולא על אנשים פרטיים – בהתאם לכך הטענה לוקה בחסרונותיה של הכללה.
הכותב מוטה משמעותית אחרי תת-המערכת שבה הוא ככל הנראה התחנך.