צריך עיון > סדר שני > קול כבודן: קולן של נשים בפוליטיקה החרדית

קול כבודן: קולן של נשים בפוליטיקה החרדית

לאור האופק הפוליטי של מדינת ישראל כיום, הציבור החרדי עתיד לתת ייצוג פוליטי רשמי לנשים. למרבה הצער, הדבר כנראה ייכפה עליו באופן בלתי בריא. עם זאת, אין כל הבטחה כי שילובן של נשים יהיה הצלחה מסחררת; הוא גם לא יגרום לנו לחנך את בנותינו בהתלהבות לקריירה פוליטית.

כ"ז אב תשפ"א

בשבועות האחרונים, אף ששום מערכת בחירות חדשה טרם מתרגשת עלינו (ללא ספק מצב זמני בהחלט) עלתה לכותרות שוב סוגיית ייצוג הנשים במפלגות החרדיות. מי שעוררה את הנושא היתה דווקא דמות שהיא בשר מבשרה של דגל התורה: רבקה רביץ, כלתו של ח"כ אברהם רביץ המנוח ואשתו של יצחק רביץ, ראש מועצת קריית יערים מטעם המפלגה. רביץ זכתה לשלל ראיונות בתקשורת הישראלית והזרה בעקבות סיום כהונתו של נשיא המדינה רובי ריבלין, מאחר שליוותה אותו במשך שנים ארוכות בקריירה שלו, החל בתפקיד עוזרת ח"כ ועד למשרתה האחרונה, ראש סגל בית הנשיא.

בתקשורת הישראלית דיברה רביץ על האפשרות שהיא תכהן בעתיד בתפקיד חברת כנסת – אם יבקשו ממנה. אחרי הראיון הזה הגיעו הבהרות שהיא לא תעשה זאת "כל עוד יש רב שמתנגד לכך". אולם את הראיון גלוי הלב היא נתנה לכתב העת האמריקאי Foreign Policy [מדיניות חוץ]. בין השאר צוטט מפיה שההתנגדות של חברי הכנסת החרדים לכהונת נשים נובעת בעיקר מפחד לאבד את מקומותיהם בכנסת, וכי יום יבוא והחוק יאלץ את כל המפלגות לכלול נשים ברשימה, ואז יחפשו המפלגות "מישהי מיינסטרימית כמוה" ויתחננו בפניה להצטרף.

צוטט מפיה שההתנגדות של חברי הכנסת החרדים לכהונת נשים נובעת בעיקר מפחד לאבד את מקומותיהם בכנסת, וכי יום יבוא והחוק יאלץ את כל המפלגות לכלול נשים ברשימה, ואז יחפשו המפלגות "מישהי מיינסטרימית כמוה"

התבטאויות מסוג זה ככל הנראה הן שהביאו את המראיינת, אביטל צ'יזיק גולדשמידט, בעצמה אשה חרדית, לשלב לתוך פרטי הפרופיל הנרחב והמחמיא של הגב' רביץ את ההערה שבעולם החרדי טווח החירות של אישה מושפע בהרבה מהמוניטין של הגברים בחייה. ככל שהיא מקושרת לגברים בעלי עמדה – תורנית או פוליטית – כך תוכל להרשות לעצמה להתבטא מבלי לחשוש מריאקציה חריפה. רביץ, אליבא דפרשנות זו, היא אמנם אשה מוכשרת שלא זכתה בקריירה שלה מן ההפקר, אולם הטיפוס שלה לפסגה, כמו גם שאיפותיה הפוליטיות, התאפשרו בראש ובראשונה הודות לקשריה המשפחתיים.

דבריה של רביץ, בעברית ובאנגלית, העלו לכותרות שוב לא רק את שאלת עצם הייצוג החרדי הנשי בכנסת, אלא גם תהיות לגבי טיבו של ייצוג זה, כאשר יושג. האם נשים חרדיות אכן צפויות להיכנס לכנסת רק בכפייה סטטוטורית או משפטית? האם הציבור החרדי בשל בכלל לשינוי זה? ומה טעם יש בשילובן של נשים ברשימות חרדיות, אם בסופו של דבר ישולבו רק נשים מקושרות מסוגה של רביץ? האם שילובן של נשים בפוליטיקה החרדית יהיה אך מחווה סמלית, או דרך להביא שינוי אמיתי?

במאמר זה אנסה להציע תשובות לשאלות אלה. לפני שאגש למלאכה, אבקש ראשית להסיר מהשולחן את הטענה שאי ייצוגן של נשים בפוליטיקה נובע מסיבות הלכתיות בלבד. ההתנהלות החרדית בפועל רומזת שכיום, המניע העיקרי לאי הכללת נשים ברשימות לכנסת הוא נוחות פוליטית, כפי שטענה רביץ. תעיד על כך העובדה שבכל פעם שהייצוג הנשי הוא עובדה מוגמרת, המפלגות החרדיות – והציבור החרדי – מצליחים לבלוע את הצפרדע. כך למשל, מפלגות חרדיות הזועקות חמס על הדרישה לשתף נשים, משלבות נשים ברשימותיהן לקונגרס הציוני – פשוט משום ששם זו היא דרישת סף. ואכן, יש דעות הלכתיות מוכרות שאין בחברות בכנסת דין שררה האסורה לאישה (בנידון זה ניתן לציין את תשובתו המפורסמת בנושא של הראשל"צ רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל, כמו גם את קביעתו של הרב שאול ישראלי כי בכהונה נבחרת אין דין שררה). כשהדבר נוח להן מבחינה פוליטית, אין למפלגות החרדיות בעיה להסתמך על דעות אלו. עומר ינקלביץ' כיהנה בתפקיד שרה, ולמרות חרדיותה המוצהרת היא התקבלה בכבוד ויקר במועצות חרדיות שנזקקו לעזרתה, כמו גם בבתי רבנים. אישה חרדית שהיתה עוברת על הלכה מפורשת לא היתה זוכה ליחס מכבד זה. כללו של דבר, כאשר נוכחותן של נשים נכפית על ידי החוק, או כאשר הן מגיעות עצמאית לעמדה פוליטית, החברה החרדית חיה בשלום עם המצב, ואינה מכנסת הפגנות געוואלד על הצלם בהיכל.

 

עשור של שינויים

הדיון הציבורי בשאלת כהונתן של נשים חרדיות בכנסת פרץ לפני השטח ב-2012, עם הקמתו של דף הפייסבוק "לא נבחרות לא בוחרות" על ידי אסתי שושן. מה שנחשב בשעתו קוריוז נלעג צבר תאוצה עם השנים. מאז התחילה פעילותה של "לא נבחרות לא בוחרות" קרו דברים אחדים, כולל כפיית בג"ץ על המפלגות החרדיות למחוק את סעיף התקנון המאפשר רק לגברים להיות חברי המפלגה. מאז גם התמודדו נשים חרדיות בבחירות למועצות ולכנסת, ואחת מהן (ינקלביץ') אף היתה חברת כנסת ושרה.

אולם השינוי האמיתי חל בשדה הציבורי. מה שהיה לפני עשור בגדר לא-יעלה-על-הדעת, נידון היום גם בחוגים שמרניים בפתיחות רבה. נשים כמו רביץ, בשר מבשרה של החרדיות הליטאית, קוראות את השטח ויודעות: אי אפשר לפטור את רעיון הייצוג הנשי החרדי בזלזול של לפני עשור. "לא נבחרות לא בוחרות" לא השיגו אמנם את המטרה המוצהרת בשמן: רוב מוחלט של הנשים החרדיות לא יימנעו מלהצביע למפלגה חרדית רק כי אין בה נשים, אם משום שהדבר אינו מפריע להן ואם משום שהן מבינות כי מחאה כזו תפגע קודם כל בדברים החשובים להן ולמשפחותיהן. עם זאת, עצם המחשבה על חברת כנסת במפלגה חרדית כבר איננו כה מופרך כבעבר.

הסתמכות על הטענה שהסביבה הפוליטית אינה יאה לאשה תציב בפנינו סימני שאלה מעוררי מבוכה. בעידן שלנו, אחרי הכל, נשים חרדיות ממגוון קהילות מאיישות תפקידי ניהול, יעוץ ומשפט, כולל בממשלה ובכנסת, וידן רב להן במגוון יוזמות ציבוריות

חלק מהתמוססות ההתנגדות הרגשית לאפשרות של כהונת נשים חרדיות בכנסת הוא תוצאה טבעית של האבולוציה של תפקידי הנשים בציבור החרדי. ההתנגדויות העקרוניות לכהונת נשים הגנו על הרעיון של "כל כבודה בת מלך פנימה", וביקשו להרחיק את בנות ישראל מהסביבה האלימה של הפוליטיקה ומהריב והמדנים הכרוכים בה. לעמדה זו יש להתייחס במלוא כובד הראש, אולם עלינו להיות כנים ולהבין שבהתאם לה, עלינו להתנגד לתפקידים רבים מאוד שנשים חרדיות ממלאות בימינו. לפי גישה זו, אשה אינה אמורה להיות גם מנהלת הלשכה של נשיא המדינה או אחראית על קמפיין הבחירות של המפלגה. אשה אינה אמורה להיות עיתונאית או עורכת דין, וכנראה גם לא מנהלת סמינר. הסיפור אינו השררה כשלעצמה, אלא הסביבה המתאימה לאשה.

בין אם נאהב זאת ובין אם לא, המקום שתופסות נשים בכלל ונשים חרדיות בפרט בחיים הציבוריים עבר מטמורפוזה בלתי נתפסת כמעט במאה השנים האחרונות. הסתמכות על הטענה שהסביבה הפוליטית אינה יאה לאשה תציב בפנינו סימני שאלה מעוררי מבוכה. בעידן שלנו, אחרי הכל, נשים חרדיות ממגוון קהילות מאיישות תפקידי ניהול, יעוץ ומשפט, כולל בממשלה ובכנסת, וידן רב להן במגוון יוזמות ציבוריות, ולא רק על טהרת המין הנשי. אם אישה חרדית מובהקת כמו טייבי גלבשטיין יכולה להיות מזכירתה רבת ההשפעה של סיעת יהדות התורה ולשבת לתדרוכים מצולמים עם חבריה, קשה להבין איך ניתן להצדיק את היעדר הייצוג הפורמלי של נשים ברשימה בטענת "כל כבודה".

טיעון נוסף נגד השתלבות נשים חרדיות בפוליטיקה, הטיעון היחיד המושמע ציבורית בדרך כלל, הוא: "נשים חרדיות אינן מעוניינות להיות חברות כנסת, וגם אינן מעוניינות בשילוב נשים ברשימות החרדיות." על חלקו הראשון של הטיעון יש תשובה פשוטה: העובדה שנשים חרדיות רבות – כנראה רובן – אינן מעוניינות בשום אופן לכהן בכנסת, אין פירושה שכולן מרגישות כך. כולנו לוקים לעתים בכשל הדמיון, המביא אותנו להאמין שמנעד הרגשות וההעדפות של עצמנו ושל מקורבינו הוא היחיד האפשרי. אולם אנשים בוגרים לומדים לזהות את הכשל הזה ולהימנע מלהחיל את ההתנסות האישית שלהם באופן גורף על ציבורים שלמים.

באופן מפתיע, אי אפשר גם לטעון כי שאלת הייצוג הנשי בלתי רלוונטית למיינסטרים. הנשים שאני מכירה אשר חולמות על קריירה פוליטית לאו דווקא מגיעות מקרב 'החרדים החדשים' או תתי-מגזרים אחרים הנחשבים מלכתחילה אאוטסיידרים. חלקן משתייכות לחסידויות שמרניות במיוחד: עם האיסור לנהוג, לשם דוגמא, הן משלימות ביתר קלות מאשר עם החרם המוחלט על השתתפותן במערכת הפוליטית. הסיבה בעיני פשוטה: בדיוק כפי שיש גברים בעלי מבנה נפשי וכישורים המתאימים לקריירה של נציגי ציבור, כך יש גם נשים כאלה, ונטיית לבן היא בהתאם. אפשר להתווכח על שיעור המתאימים לכך בכל מגדר, אבל אין לנו שום ראיות שיוכיחו כי אופי וכישורים כאלה נעדרים לחלוטין – או מודחקים מרצון – אצל כל מאות אלפי הנשים החרדיות בארץ ישראל.

ומה באשר לחלקו השני של הטיעון, כי נשים חרדיות אינן מעוניינות להצביע למפלגות הכוללות נשים? דומני שיכולתה של מפלגה חרדית לטעון טיעון כזה מופקעת ולו משום מתודת איוש הרשימה שלה. וכי מצביעי המפלגות החרדיות מעוניינים בהכרח להצביע לכל מי שנמצא ברשימה? ליטאים מן הסתם אינם ששים על נוכחותם של לפחות חלק מהנציגים החסידיים, וכך גם להפך. יש גם חרדים שנפשם נקעה מכל פוליטיקאי חרדי, ועדיין מצביעים למפלגות החרדיות. המפלגות החרדיות מעולם לא הראו נכונות רבה מדי להתחשב בהעדפות המצביעים בקבעם את הרשימה לכנסת, ולפיכך יש בטיעון "נשים לא רוצות נשים" מידה רבה של צביעות. עם זאת, טיעון זה יכול היה לקבל תוקף באמצעי פשוט: עריכת בחירות מקדימות. לו ערכה מפלגה חרדית כלשהי פריימריז פתוחים לכל מתמודד חרדי, גבר או אישה, שבהם יכול להצביע כל אדם חרדי, היינו יכולים להיווכח על נקלה אם הציבור החרדי אכן מתנגד בנחרצות כזו לכל נציגה חרדית באשר היא. כל עוד הצעה זו אינה מיושמת, היתלות באילן "נשים לא רוצות נשים" אינה אלא דמגוגיה.

 

כפייה מלמעלה ותוצאותיה

כל הנימוקים הסדורים כמו גם השינויים בדעת הקהל, עם זאת, לא יגרמו למפלגות החרדיות לפעול למען שילוב נשים בשורותיהם. סביר להניח שגם אם פוסק חרדי מיינסטרימי בן ימינו היה מפרסם פסק הלכה המתיר חד משמעית כהונת נשים בכנסת, עמדת המפלגות לא היתה משתנה. בסופו של דבר, החישוב שלהן הוא פשוט: שילוב נשים ירגיז חרדים רבים בקהילות מסוימות, והם עלולים בשל כך להתנזר מהצבעה, ואילו אי שילוב נשים מרגיז פחות מצביעים – וגם הנרגזים, לרוב, ממשיכים להצביע. אולם, הרגש הציבורי המשתנה מכשיר את הקרקע בפני מה שכנראה עתיד להגיע. כפי שצופה רבקה רביץ, סביר עד מאד להניח שבנקודה מסוימת תגיע דרישה מצד הכנסת או בג"ץ לפסול רשימות שאינן משלבות כלל נשים. מגבלה כזו קיימת בדמוקרטיות רבות, ולא מן הנמנע שגם ישראל תצעד בעקבותיהן. לפי הכיוונים שאליהם נושב האקטיביזם השיפוטי בישראל, נראה כי הופעתה בכנסת של אישה המייצגת מפלגה חרדית כלשהי היא רק עניין של זמן.

אולם צעד כפייתי כזה יהיה רע מבחינות רבות, במיוחד אם ייזום אותו בג"ץ. חובת ייצוג לנשים יכולה להתרחב בהמשך לחובת ייצוג לאוכלוסיות רבות אחרות, כולל אלה שמטרותיהן סותרות במוצהר אג'נדה של מפלגה זו או אחרת. נוסף לכך, לא הוכח שמכסה סטטוטורית לנשים היא דרך הטובה ביותר להביא ייצוג פרלמנטרי לנשים. במדינות סקנדינביה המובילות במספר הנשים המכהנות בפרלמנט ובממשלה לא קיימת מכסה כזו. אולם עמוק ככל שיהיה נזקה של כפייה כזו, מבלי שינוי אמיתי בשיטת הממשל או במערכת המשפט הישראלית, קשה לראות איך יהיה ניתן למנוע אותה.

חובה חוקית כזו, אם תיאכף, יכולה להביא לגלי הדף משמעותיים בציבור החרדי. יש מי שמוכנים להישבע כי המפלגות החרדיות יעדיפו לוותר על קיומן מלשלב נשים, בוודאי במענה לדרישת בג"ץ. דעתי היא שהפוליטיקה החרדית פרגמטית מדי, והציבור החרדי תלוי מדי בנציגיו, מכדי לממש זאת. אלא שפתרונות יצירתיים אחרים עשויים בהחלט להימצא: אפשרות אחת היא שרק ש"ס תשלב נשים ברשימתה, ולאחר מכן תרוץ במשותף עם יהדות התורה. כך תוכל האחרונה להמנע מייצוג נשי ולרצות את הקולות הקיצוניים בתוכה. בתסריט אחר, מציאותי פחות, סוגיית שילוב הנשים תהיה הטריגר למהפכה פוליטית אמיתית, ובמסגרתה יהפכו הסיעות החרדיות לחלק ממפלגות גוש הימין. הדבר יאפשר להן לשמור על הומוגניות פנימית מבלי לעבור על הוראת החוק או הפסיקה. כך או כך, יתכן בהחלט שחובת ייצוג לנשים תעורר מפץ פוליטי של ממש בעולם החרדי.

כדאי להסתכל גם על חצי הכוס המלאה. ייצוגן של נשים חרדיות בכנסת עשוי להביא ברכה מרובה. הוא יכול לרכז תשומת לב רבה יותר בנושאים המטרידים את רוחה של האישה החרדית. הוא יכול להכניס סגנון עבודה שונה ומשלים למפלגות השקועות לא פעם, כך נראה, בדפוסי עבודה מקובעים מדי

מאידך גיסא, כדאי להסתכל גם על חצי הכוס המלאה. ייצוגן של נשים חרדיות בכנסת עשוי להביא ברכה מרובה. הוא יכול לרכז תשומת לב רבה יותר בנושאים המטרידים את רוחה של האישה החרדית. הוא יכול להכניס סגנון עבודה שונה ומשלים למפלגות השקועות לא פעם, כך נראה, בדפוסי עבודה מקובעים מדי. והוא יכול פשוט להביא כישורים חדשים, מקרב מאגר בלתי ממוצה המונה חמישים אחוז מכלל הציבור החרדי.

כל הטובות הללו, עם זאת, הן אפשרויות ולא ודאויות. יהיה חכם לא לתלות ציפיות גדולות מדי בהתממשותן בשלב הראשון של המהלך הזה – יקרה כאשר יקרה. יתכן בהחלט שנמצא את עצמנו עם חברת כנסת חרדית כושלת במיוחד, שתספק נשק בשפע למתנגדי המהלך.

מי תהיה חברת הכנסת הראשונה מטעם מפלגה חרדית? דומני שרבקה רביץ צודקת בהערכתה. אינני יודעת אם דווקא היא תהיה הזוכה המאושרת: זהותה של הדמות הנבחרת תלויה בקונסטלציה הפוליטית ובשינויים המבניים שיתרחשו, אם יתרחשו, בעקבות החובה הזו. אולם אין ספק שהערכת המצב הבסיסית של רביץ נכונה: המפלגות החרדיות, אם יאולצו לשלב נשים, יחפשו נשים מיינסטרימיות ככל האפשר, שהאינטרסים שלהן קשורים הדוקות לאינטרסים של המפלגה. יזמות חברתית, או אפילו יכולת לדבר לקהל נשי נרחב, לא יימנו על רשימת הדרישות.

תחזית זו אינה מעודדת בוודאי את האקטיביסטיות החרדיות, שהקריבו רבות כדי לשנות את המצב. לאלה נצטרך להזכיר כי גם פריבילגיית הקידום הבלתי מוצדק מעולם לא היתה שמורה לנשים דווקא. נוכל אולי גם לנחם אותן בכך שאקטיביזם אמיתי איננו אינטרסנטי: הוא נלחם למען הכלל ולא למען הפרט, למען הרעיון ולא למען האדם. בספרו האפי "שר הטבעות" מתאר טולקין את צערו הטרגי של הגיבור, פרודו, המגלה כי שיבתו הביתה אחר מאמצים הרואיים להציל את הפלך שבו גר לא הביאה לו שלווה. "הפלך ניצל, אבל לא עבורי," הוא מסביר. והאין זו אמת שכולנו לומדים במוקדם או במאוחר? מאמצים הרואיים וקרבות ציבוריים נועדו להביא הישג – למענם של אחרים. מי שמתקומם על כך שלא הוא או מקורביו קצרו את פירות המאבק, מוכיח שמניעיו היו נגועים יותר מכפי שהיה רוצה שנאמין.

כללו של דבר, אם לא יחול שינוי מהפכני בשיטת הממשל או המערך הפוליטי בישראל, בסופו של דבר העולם החרדי ישלב נשים בפעילות פרלמנטרית. למרבה הצער, הדבר כנראה ייכפה עליו באופן בלתי בריא. כך או כך, אין כל הבטחה כי שילובן של נשים יהיה הצלחה מסחררת; גם אין סיבה לחשוב ששינוי זה יגרום לנו לחנך את בנותינו בהתלהבות לקריירה פוליטית. כשיקרה הדבר, הוא לא יהיה אלא שיעור נוסף במה שמנסה המציאות ללמד אותנו כבר תקופה ארוכה: לא תמיד אפשר להילחם את קרבות האתמול. לא תמיד זה אפילו רצוי.

תמונה: bigstock

38 תגובות על “קול כבודן: קולן של נשים בפוליטיקה החרדית

  • התורה נצחית ולא תהא מוחלפת על פי ההלכה אסור לאשה להתמנות לשררה נקודה הנושא מחוץ לויכוח כל מיני יצורים שמתחילים לעגל פינות בהלכה יחטפו מקלחות חזקות מאוד בקטע הזה תהיה מלחמה אתם לא תגעו בשלחן ערוך, ובכלל כל התערובת הזאת נשים וגברים היא מסוכנת מאוד נשים נוטות יותר להתפתות שיהיה ברור שאף אחד לא ימכור לי לוקשים שאם ח"ו תהיה חרדית בכנסת [הקונגרס הציוני הוא טרייף חזיר נקודה כיפות שחורות לא יטהרות את השרץ בק"נ טעמים מטומאת שרץ] בטוח יצא מזה מכשולים חמורים

    • צחקתי..

    • נכון מאד. ומי שלא מבין את זה הוא רקוב בפנימיותו.

  • איך את כותבת יפה.

  • התורה לא תהא מוחלפת, הנוצרים הוצאו מעם ישראל הצדוקים הקראים השבתאים הרפורמים הציונים כעת המזרחיסטים ועכשיו כל הכתות של החרדים חדשים וכל שום וחניכא דאית להו, אני מסכים עם הכותבת שלא תמיד אפשר להילחם עם קרבות האתמול כך טען גם החזון איש, אבל לא הפתרון הטמא הזה, עם ישראל חי קרוב ל2000 שנה בלי מדינה הוא יסתדר גם בלי הכנסת [ואולי אפילו יותר טוב] אבל הכתות הפשרניות וכל שום וחניכא דאית להו יוצאו מעם ישראל חד משמעית, כעת רואם אצל […] זלמן מלמד […] שמתחבר לרפורמים מי היה מורו ורבו […]

    • לחמודי,מי שמך להוציא שום אדם מכלל ישראל,מי אתה בכלל,ואני תמהה איך ומשום מה מערכת 'צריך עיון' מפרסמים כל תגובה שאתה יורה בלי דעת ותבונה, איך אתה מכליל בחדא מחתא את הציונים, הכיפות הסרוגות המזרחיסטים כלשונך או מזרוחניקים עם הרפורמים ומרב הלהיטות והפזיזות שמאפיינת את תגובותיך החלפת את הרב אליעזר מלמד באביו הרב זלמן מלמד , האםם לא למדת שישראל אע"פ שחטא ישראל הוא או שמא כולם בעינך מומרים לכל התורה ומומרים להכעיס,אותי כבר הזהרת בתגובתך מהשבוע האחרון שאני משחק באש, את כל מי שיוצא לנופש הוא בעינך הוא עם הארץ ולא ראוי להיקרא חרדי , וחבל שלא פירסמו את תגובתי והוכחתי שגם גדולי ישראל מכל החוגים אדמו"רים וראשי ישיבות ליטאיים יצאו לנופש בהרי שוויץ ובהרי אוסטריה ונפשו בעירות נופש בבחינת וקווי ה' יחליפו כח וזו אחת המטרות של חופשת בין הזמנים רק כמובן צריך להיות במקומות שראויים לבני תורה כדי שהנופש לא יהפוך לפיקוח או קיפוח נפש וכמעשה שהיה ברבי אלעזר בן ערך ובתגובתי פירטטי בהרחבה.ומה תעשה עם כל הבנים והבחורים מהציבור החרדי שחזרו בשאלה ,האם גם אותם אתה מפקיע מעם ישראל ואיך תתיחס אם היה לך בן מורד כזה, הייתי מציע לך גם לעיין בתשובת הרמב"ם אם אפשר לצרף קראי למניין (שו"ת פאר הדור סי ע"א) ע"ש.ומה אתה היית עונה במקום משה כאשר לאחר שבנ"י חטאו בחטא העגל ביקש להשמיד ולכלות את בנ"י ואמר למשה "הרף ממני ואשמידם…ואעשה אותך לגוי גדול" אתה כנראה חותם על כך בשמחה ונשאר רק עם כת החמודים החדשים.בוש והיכלם.

    • בליכוד אין הרבה נשים ובכל זאת הצביעו לו מיליונים כולל נשים.
      בכלל הייתי שמח לחוקק חוק: מפלגה שאין בה פריימריז לא תקבל מימון מפלגות.
      ובא לציון גואל.

  • נראה שרביץ נשלחה מטעם יהדות התורה לסבב ראיונות כדי להכשיר את דעת ורגש הציבור לשילובה במפלגה במקרה של כפיית תנאי לשילוב נשים. זה נשמע יותר הגיוני מהסברה שהיא עשתה זאת על דעת עצמה…

    • לא כ"כ נראה לי שהיא עשתה זאת על דעת המפלגה…
      מי שמכיר אותה יודע כי היא לפעמים בלתי צפויה עד כדי מבוכה בכל נושא שהוא
      וד"ל

  • התורה ודאי לא תהא מוחלפת, אולם נושאי התורה צריכים להתחשב במציאות העובדתית ולהכיר בכך שלפעמים צריכים להשלים עם מציאות שאינה רצויה ולהמתין בסבלנות לימים טובים יותר. רבי חנינא סגן הכהנים שימש כמה וכמה כהנים גדולים מושחתים עמי הארץ שקנו את משרותיהם בכסף. שמעון בן שטח היה חבר בסנהדרין שישבו בה דיינים צדוקים וכו' וכו'. רבי זכריה בן אבקילס לא רצה להתפשר עם המציאות והתוצאות ידועות. ובימינו, פוסקים גדולים הורו שאין לאשה זכות בחירה ולמרות זאת חרדים רבים שולחים את נשותיהם להצביע. נציגי מפלגות חרדיות יושבים בממשלה ומאשרים תקציבים גם למוסדות שעל פי דין אסור לתמוך בהם. על איזה פתרון טמא מדובר? מה הקשר לאלפיים שנה בלי מדינה? וכי היתה זו בחירה מרצון? האם אפשר לסכם אלפיים שנים אלו בסיפוק? ואיזה תחליף ימלא את מקום הכנסת? קרבות רחוב ח"ו? "האמת והשלום אהבו".

    • אין שלום אמר ה' אין שלום לרשעים, מה שימלא את מקום הכנסת זו תפילת ולמלשינים בדבקות ובכוונה עצומה, וכמובן לפני כן השיבה שופטינו ולאחרי כן את על הצדיקים ולירושלים אות צמח, לא במקרא שתלו את תפילת ולמלשינים בין השיבה לבין על הצדיקים תולעת יעקב אין כחה אלה בפה

  • כל הקיצוניות וההליכה ב"תלם" של ההשקופה "אסור חדש מן התורה" רק הביאו כליה לעם ישראל, לדעתי. הניסיון למנוע התפתחות הציבור החרדי לעולם המודרני רק יצור ויקבע מציאות של עוני, ירידה לתהומות הנשיה. תנו לחדרים כלי מינוף לעולם החיצוני בלי לפגוע בדת, רק תיצור מציאות של עוולם רוחני עשיר יותר. התורה ההלכה התפתחות הנביאים שופטים אנשי כנסת הגדולה, גאונים, בעלי התוספות ואחרים מראים שהתורה גמישה וניתן לחיות עם עולם מתפתח סביבינו.

  • מי יוותר, ליצמן או או גפני?

    והאבסורד החרדי, מתגאים בשופטות החרדיות חווי טוקר ורחל פראייר, אבל מי יעלה על הדעת לתת לאשה לכהן כדיינית?

    • לאריק, לא כל כיפה שחורה הוא חרדי, אלא אם כן חרדי זה מותג ואין לזה שום קשר לחרדי לדבר ה' חוי טוקר ורוחי פרייר לבושות כחרדיות לא מעבר לזה אם הן מרימות יד בתורת משה [עיין חושן משפט סימן כ"ו] איך אפשר לקרא להן חרדיות שקר גס שאין כדוגמתו

  • מעבר לעובדה שאישה שדורשת תפקיד נציגה בכנסת אינה מבינה את תפקידה ואת מהותה ממש כמו איגודי הפמיניסטים שרוצים לשחרר את הנשים מדיכוי ע"י שוויון מגדרי בתחומים שכלל לא ביכולתה בגלל הנתונים…. הרי יש שינויים מהותיים בחומר שנקרא איש שכל כולו לוחמני והישגי לעומת אישה שתפקידה לשמר את הפנימיות והאיכות שקיימים בה. ואילולי טירוף הפמיניזם בעולם נורמלי הגברים היו ממשיכים להתעסק בתחומים שבהם הם טובים כמו צבא ומלחמות, תחרויות ספורט לימוד גמרא ששורשו לימוד התנצחות והישגיות. ואילו הנשים היו ממשיכות להיות מורות, מנהלות, מזכירות ועובדי הייטק והתפוקה הייתה מעולה (לכן ביהדות הגבר מתמודד עם מלחמת היצר לעומת האישה שצריכה להיזהר לא להיות פרוצה ואכמ"ל) אבל מה לעשות שקבוצת טיפשים הצליחה לשכנע שנשים לא בצבא בגלל דיכוי הנשים וכן הלאה ולצערנו הקולות האלה השפיעו גם על חלק מהמחנה שלנו. לא מצאתי טיעון ענייני למה צריך ייצוג נשי בנציגות החרדית שגובל ברמיסת יסוד חשוב ומקודש ש"כל כבודה" במקום זה כותבת המאמר נתלית בקטנות למה טובי גברשטיין יכולה להיות מזכירת דגה"ת האמנם אין הבדל בין להיות אישה בתפקיד מזכירה לחברה בפרלמנט הישראלי שתמונתה נצפית לעין כל בפתיחת המהדורות? והצילומים של החרדים עם עומר ינקלביץ (שלא שמעה בקול הרב שלה למי שיודע את הפרטים….) זה לא לתת לה לגיטימציה אלא לנצל אותה ולהשתמש בכח שהיה לה. בואו ולא ניתן לעובדות להטעות אותנו.

    • שרוליק היקר, קודם כל הביטוי של "כל כבודה" הוא ביטוי מסורס כי במקור זה זה לא מנוקד בחולם אלא בשורוק והמשמעות היא המטען שהיא מביאה איתה!!. וזה מצחיק לדבר כל האם זה צנוע או לא כאשר השנים הן אלו שיוצאות לעבוד ולפרנס.

      (ולידיעתך: ב-24 באוקטובר 1975, התקיימה באיסלנד שביתה בשם "יום חופש", בה נשים באיסלנד הדירו רגליהן ממקומות העבודה שלהן, ואף מאנו לעשות את כל עבודות הבית או גידול הילדים. תשעים אחוז מהנשים באיסלנד לקחו חלק בשביתה, כולל נשים ביישובים הכפריים תעשיות רבות הושבתו באותו יום כתוצאה. לא היו שירותי טלפון מכיוון שכל עובדות המרכזיה היו נשים, ועיתונים לא הודפסו, מכיוון שעבודת הסידור נעשתה על ידי נשים. תיאטראות נסגרו כאשר השחקניות סירבו להופיע. רוב המורים היו נשים, ועל כן כל בתי הספר נסגרו, או פעלו באופן חלקי. טיסות בוטלו כשהדיילות לא הגיעו, ובבנקים, המנהלים פעלו בתור פקידים כדי לשמור על הבנקים פתוחים ביום זה. גם מפעלי הדגים הושבתו, מאחר שעיקר כוח העבודה בהם היו נשים.)

      גם אתה הרי מודה שנשים עובדות מורות, מנהלות, מזכירות ועובדי הייטק. יש גם נשים בכנסת, יש נשים מנהלות, ולמקרה שלא ידעת היתה גם אישה בתור ראש-ממשלה ויש כאלו גם בחו"ל. התורה היא פטריאכלית, ולמרות זאת ידוע מההסטוריה שהיו נשים שלימדו גמרא(!!) (מאחורי וילון מטעמי צניעות) בחורים. ישנם בהחלט נושאים שבהן נקודת ראייה של אישה והפרספקטיבה שהיא מביאה איתה יכולים בהחלט לשנות/לשהפיע בהרבה תחומים. כי מה לעשות גבר לא חושב כמו אישה, והמבט שלו לפעמים מצומצם. לכן נאמר שיש לה בינה יתירה. וכי חברי הכנסת החרדים לא מדברים עם נשים בכנסת או בוועדות הכנסת??

    • אני מצטערת, אך אף פעם לא הבנתי מאין הגיעה לגברים חרדים תחושת העליונות והמחשבה שהם אלו שאמורים להגיד לי מה מהותה של אישה ומה לא. מי שמך לומר לי מה אני יכולה או לא יכולה לעשות או מה המהות שלי ותפקידי בעולם ומה לא. כשם שאני לא מתערבת לך אומרת לך מה מטרתך בעולם ומה הן יכולותיך, אל תתערב לי. מעבר לזה שברור דרך החשיבה של נשים שונה משל גברים ואין שום דבר רע התקבל פרספקטיבה שונה גם אם זה לא מפי מישהו שהוא "לוחמני והישגי" כדבריך. ואם כבר הגיע הזמן לומר שהפמיניזם הועיל מאוד לנשים וחומר שזה עשה רק רע זו צביעות. וגבר לעולם לא יבין מה היא האפייה שלשה אישה על עצם היותה אישה, לכן גם לא יבין כמה חשוב הפמיניזם וכמה הוא מועיל, על אף כל מגרעותיו.

  • חמודי – היית רוצה , אך על זה "דעת תורה " לא יאפשר זאת . זו לא סיבה מספקת , וחברת כנסת לא סותרת את ההלכה כי זו עבדות ולא שררה .
    הבעיה היא איך האדמורים ישוחחו עם נשים
    מה היית אומר על דבורה שהייתה במלחמה יחד עם גדעון הרי הם לא לא היו יראים מפני החטא

    • ליעקב, כל שררה היא למעשה עבדות והנושא הוא מחוץ לויכוח זה טרייף חזיר חד משמעית אני לא עונה אסור אסור אסור אוסר אוסור, זה נושא במלחמה לא בויכוח זה טרייף ואין בזה שום פשרות.

  • אני רוצה לשאול שאלה כואבת הקשורה לנושא הזה. אבל אינה תגובה ישירה על המאמר.
    האם כניסת יותר נשים למקומות עבודה בכלל, כולל משרות של נציגה ציבורי כגון ח"כ, יגרום ליותר מכשולות של אבן העזר ויותר הריסת משפחות?
    ואם כן האם יש דרך למנוע את זה?
    או שאין מנוס, וגם את זה צריך לקבל (ובצער רב)?

  • זה לא יקרה לעולם. זה כמו לאומר "החרדים יתנו ייצוג להומואים".
    לגבי כפיה חוקתית: אני מכירים אייך זה עובד מול חוקים אחרים.

    לסיום: יש גבול כמה נאיבי נהפך להיות האתר הזוי הזה שעוד קורא לעצמו "צריך עיון". לא רק שרמתו יורד משבוע לשבוע, גם דמיון מפותח הוא התחיל לנפח לעצמו. וחבל.

    • *אין גבול

  • הנימוק היחיד שיגרום לשילוב נשים בפוליטיקה הוא שאם נשים יכהנו, גפני ופינדרוס יכלו בזמן הזה לעשות שטעייגן, כל נימוק שלא קשור להרבות בשעות לימוד התורה לא נחשב

    • אם קראת את הסדרה הנפלאה הזו אז כנראה שהשיקול של ביטול תורה הוא לא השיקול היחיד שלך, חייל.

  • בצריך עיון לפעמים עולים טיעונים שלפני 100 שנה אדם שקרא לעצמו חרדי לא העלה בדמיונו לשאול שאלות כאלו בכלל, הדורות מתרסקים לא יורדים, אני מתחיל להבין את רבי יואל מסאטמער למרות שאיני נמנה על החוג שלו [אני נמנה על חוג שלמרות שלילתו את המדינה הוא בעד שחייבים לקחת את כספנו כמו שהוא היה בעד השילומים מגרמניה] הוא צדק בזה שחשש שטומאת הציונות ובמיוחד הציונות הדתית, רואים כאן הדרדרות איומה מהדביליות של כל מיני יפיופים שאומרים שאסור לדבר על רבנים [אולי גם אסור לדבר על רב קו ועל רב בריח הם גם רבנים] ברגע שיש לך עדר של שוטים שרץ אחריך יש לך חסינות ומותר לך לעשות הכל ולא יבקרו אותך כי אתה גודול יש לך חסינות איך אמר רבי אהרן קאצענעלעבויגען אם יראו גודול מעשן בשבת יאמרו זה קטורת הכל מותר הכל הפקר איך אמר הגרא"מ שך יש גיהנום מיוחד לפראקים, הכל היום מותר אין שום גבולות.

  • מדהים איך התגובות פה מוציאות את המאמר מהקשרו. אין במאמר שום עידוד לשילוב נשים כחברות כנסת.
    אני ראיתי בו סקירה של המצב הקיים ותהיה על חוסר העקביות בסיבות ההשקפתיות לכך ועל הלגיטימציה שניתנת לשכבה דקה ומרושתת.

  • איך המאמר פה מקפיץ את כל הבנים.
    צריך לתקן ולומר " גברים לא רוצים נשים ברשימה"
    ולא " נשים לא רוצות נשים".
    וברצינות… אף אחד כאן לא נתן תשובה עניינית מה הבעיה בייצוג נשים בכנסת. בדיוק כמו שכתבה מעיין דוד האלופה, יש נשים בכל משרה שהיא. גם בניהול. גם במשרות ייצוגיות.
    אבל בכנסת ה' ישמור, רחמנא ליצלן " כל כבודה" וכו'.
    אגב, אם הגברים רוצים שנשים ישבו בבית שתצא הוראה לגברים לצאת מהכולל ולפרנס את הבית, בדיוק כמו התפקיד שניתן להם מלכתחילה.

    • מאה אחוז צודק/ת!!!

  • משום מה שוכחים שיש איסור הלכתי על שררה של אשה וכל הדוגמאות שבנות הדת הפמיניסטית (וזו ממש דת! שסותרת ליהדות) מנפנפות עם דבורה הנביאה כבר הראשונים דחו אותם, והרי לשון הטור בחו"מ סימן ז "אשה פסולה לדון. ודבורה לא היתה דנה, אלא מלמדת שופטי ישראל".
    בנוסף, ברמה הפרקטית, איך אשה חברת כנסת תוכל בדיוק להתייץ עם גדולי ישראל? איזה רב בדיוק יקבל אותה?
    רואים שכותבת המאמר אינה בדיוק חרדית….

  • מעיין יקרה.
    אכן יש נשים רבות שרוצות שתהיינה נשים חרדיות בכנסת
    כי אשה מבינה אשה
    והמפלגות החרדיות, הנלחמות על צביון יהודי, שוכחות להילחם על הנשים שהצביעו להן
    אולי החכית החרדית שלנו לא תחרף נשמתה בדיונים על תקציב הישיבות וחוקי הגיוס אבל היא תנכח בוועדה נגד האלימות( מה שהחכים היקרים שלנו לא עשו) היא תיאבק למען הסטודנטיות החרדיות, על שילוב נשים במשרדי ממשלה, על הצעות יעול למעונות ועל דברים שנשים רוצות, ולא כמו שחכ מקלב אמר באחד הראיונות-האשה החרדית לא רוצה..
    בדיוק כמו שהוא לא היה מעוניין שאשה תתמלל ותפרש את מה הגבר החרדי רוצה.
    השלב הזה קרוב מאי פעם
    ואני דווקא חושבת שהוא חייב לבוא מכפיה חיצונית, אחרת לעולם זה לא יקרה
    כלומר שיהיה חוק שיחייב רשימה חרדית לכלול נשים במקומות הראשונים והריאליים.
    לא לאט, גם אם זה לא ישפיע בפועל כי הלוא היא לא תוכל לעשות מה שבא לה, חכית חרדית תיהפך למושג שגור ולא מושא משוקץ ומתועב ומשאת נפשן של הפמינסטיות .
    אני אשה חרדית מינסטרימית ושואפת לייצוג נשי במפלגת האם שלי ( רמז, האות השלישית). ברור שאמשיך להצביע לה גם ללא ייצוג נשי, אבל מה אני, ועוד רבות מחברותי ומכרותי מעוניינות- זה כבר סיפור אחר..
    אפרופו הראיון הנפיץ של רביץ שזכתה לסופרלטיבים רבים בעטיו- והמשפט החותם- היא לא חרדית.
    אני חושבת שרביץ, דווקא מעומק מינסרימיותה, היוותה פה לחרדיות רבות
    היא לא התריסה
    לא עשתה שום צעד אקטיביסטי ופרגמטי
    אלא אמרה שכמובן לא תלך ללא גיבוי רבני- אבל היתה מעוניינת בכך
    היא שולחת את ילדיה למוסדות חרדיים– אך כואב לה כי אין שם לימודי ליבה
    חרדים וחרדיות רבים בוחרים באורח החיים ובקהילתיות החרדית ובמוסדות החינוכיים לא בזכות אלא למרות.
    למרות שאין לימודי ליבה אנחנו בוחרים בהם כי הטוב ל חשוב לנו
    למרות שהיינו בוחרות לראות נשים חרדיות בכנסת לא ננהג גך
    זוהי בעיני תמציות ראיה מורכבת ולא חד מימדית
    כן נשים חרדיות( ומי יודע אולי אף הגברים המפוכחים) מעוניינות ורוצות לראות קולות רעננים ונשיים בכנסת

  • לחמודי
    התלבטתי קצת כשקראתי את התגובות שלך, אבל עכשיו אני מבין שבאמת כל מה שכתבת לא ענייני – אתה לא דן בסוגיה, אתה רק נלחם נגדה.
    הבעיה היא שכאן זו לא המערכה הפוליטית, ואף אחד מאתנו לא יודע מי אתה. כשאתה כותב "זה חזיר טרייף" או "אסור אסור אסור" זה לא מרשים אף אחד, ולא גורם לו להשתכנע בשום צורה.
    'צריך עיון' הוא מקום לדון בסוגיות ולברר אותן ברמה התיאורטית, ולכן נשמח לשמוע את דעתך בצורה מנומקת. (כולל החילוק בין יציאה לעבודה לבין עבודה בפוליטיקה)

  • קל, אפשר להציב אשה במקום שאחרי פינדרוס, וכך להיות בטוח שהיא לא תיכנס

    • חחחחחחח
      חנקת.

  • התורה ניצחית ולא תהא מוחלפת אולם אינה אוסרת על נשים לכהן כשרות בממשלה.
    אל תנסו לשנות אותה לפי מה שאתם רוצים ונוח לכם.
    נשים יכולות על פי ההלכה להיות נציגות בכנסת.
    עיינו בספר בנין אב חלק א. סימן ס"ה.

  • הכתבה בהחלט מעוררת מחשבה ונוגעת בסוגיה רגישה. עצם העיסוק בנושא ופרסום מאמרים כגון אלו מכשיר את הקרקע לשינויים והתפתחות במגזר. חבל שהכותבת השתמשה בכותרת שמשתמשת בשם של אתר חרדי ידוע, יש בכך טעם לפגם. כל כבודה הוא אתר חרדי לנשים ומביא דעות שמרניות יותר. להשתמש בכותרת הזו לכתבה מסוג זה יש בכך חוסר אתיקה והגינות.

  • יצוג נשי ויפה שעה אחת קודם!
    לא מקבלת את כל הטיעונים על דעת תורה ורוח התורה. זו לא דעת תורה, זה דעת השובניזם של העולם הקדום. פשוט המשכנו לסחוב את הדעות העתיקות האלו מאירופה, בלי קשר לדת, כמו שסחבנו את השטריימל ואת הפאה הנוכרית. אפשר להפרד לשלום מכמה תפיסות ישנות שאין להם שום קשר לתורה.

    • מי שלא רוצה נשים בכנסת, לא יכול לבקש מאשה לצאת לעבוד. זה ברור שאם יש יציאה לעבודה ולמשרות במשק, חייב שיהיה לאותו בנאדם, אשה, ייצוג בכנסת . זו לא שאלה בכלל. מי שלא מבין את זה פשוט לא משתמש בהגיון פשוט.

  • חיובי ייצוג נשי הוא דבר חשוב.
    יחד עם זאת וקודם לכן יש לחייב מפלגות בהליך דמוקרטי ראוי שכן מפלגות שאין בהן הליך דמוקרטי מהוות סכנה לדמוקרטיה

כתוב תגובה:

נא להזין תוכן בתגובה
חובה למלא שם
נא למלא כתובת אימייל