כן בבית ספרנו: הטמעת למידה עצמאית בתלמודי תורה חרדיים

כל מי שנכנס אי פעם לבית מדרש הומה אדם מכיר את החוויה מקרוב: רעש משכר של לימוד תורה מכל עבר, חברותות מתנצחות בכל פינה, בחור שמתנדנד בפינת בית המדרש מתוך לימוד ספר בנעימה מרגשת. אין ספק, כך נראית למידה עצמאית משמעותית שהשתמרה לאורך הדורות.

נחזור מעט אחורה, אל בית הספר היסודי: תלמוד התורה או ה"חיידר". ניכנס לכיתה ד' או ו' או כל כיתה אחרת, נציץ פנימה ונזהה מלמד צמוד לספר הלימוד ומולו טורים של תלמידים, במקרה הטוב – הם מקשיבים. מדי פעם נשמע בקשות לשקט מצד המחנך, וכשהן לא ייענו, התלמיד ימצא את עצמו מחוץ לכיתה עד לשיעור הבא. למידה עצמאית נתקשה למצוא שם.

למידה עצמאית היא היכולת של התלמיד לפתח מיומנות למידה המאפשרת לו להיות מעורב בכל שלבי הלמידה, להבין את הטקסט, להקשות עליו ולהסיק ממנו מסקנות, בהתאם לכישוריו. הלמידה העצמאית נחשבת כיום אחת השיטות האפקטיביות ביותר לחבר ילדים ללמידה. למידה עצמאית משפרת את המוטיבציה של תלמיד ללמוד ולפתור בעיות מורכבות, מעלה את הסיכויים להגיע להישגים אקדמיים משמעותיים ומפתחת את החשיבה המקורית הנצרכת כל כך במאה ה־21.

תלמיד החיידר העולה לישיבה לא למד כמעט יום אחד עצמאית בעת היותו בבית הספר היסודי. למידה עצמאית היא שימוש במגוון רחב של מיומנויות נרכשות ואימון רב. לימוד בחברותא אינו מספיק.

בכל שנה נושרים מאות תלמידים ממערכת החינוך הישיבתית, בין היתר בשל אי יכולתם לשבת וללמוד באופן עצמאי למשך ימים שלמים

בכל שנה נושרים מאות תלמידים ממערכת החינוך הישיבתית, בין היתר בשל אי יכולתם לשבת וללמוד באופן עצמאי למשך ימים שלמים. זהו אתגר כמעט בלתי עביר לתלמידים רבים, וכשהוא מצטרף לאתגרים נוספים הוא מאיץ את דרכו של הנער לנשירה מהמסגרת החינוכית.

למידה עצמאית בגיל בית הספר היסודי תשפר מאד את מערכת החינוך החרדי כולה, ותחזק את יכולתם של התלמידים להגיע להישגים משמעותיים בכל תחום. במאמרי זה אתעכב על היתרונות של למידה עצמאית, ולאחר מכן אציין את האתגרים שביישומה ואציע להם פתרונות.

 

יתרונותיה של הלמידה העצמאית

ללמידה עצמאית יש כמה יתרונות מרכזיים.

ראשית, למידה עצמאית מפתחת את תחושת האחריות האישית והמוטיבציה הפנימית של התלמידים. כאשר תלמידים מקבלים את האפשרות לבחור את נושאי הלימוד שלהם, לקבוע את קצב הלמידה ולהחליט על שיטות הלמידה המתאימות להם, הם מפתחים תחושת בעלות על תהליך הלמידה, והיא מובילה למוטיבציה גבוהה יותר ולמחויבות עמוקה יותר ללמידה.

בכיתה שהמחנך יצליח להנחיל באופן מהותי ואמיתי עקרונות של למידה עצמאית, שלתלמידים יהיה מקום שיוכלו להתנסות ולטעות, לרכוש בעצמם את הידע ולכבד את יעדי הלמידה – בעיות המשמעת סביב הלמידה ישאפו לאפס. תלמיד האחראי על הלמידה שלו הוא תלמיד שלומד להיות אחראי על חייו.

למידה עצמאית מפתחת חשיבה ביקורתית ויכולת פתרון בעיות. כאשר תלמידים נדרשים לחקור נושאים באופן עצמאי, הם לומדים לנתח מידע, להעריך מקורות, לזהות דפוסים ולהסיק מסקנות. מיומנויות אלו חיוניות לא רק להצלחה תורנית אקדמית, אלא גם להתמודדות עם אתגרי החיים בעולם משתנה.

היהדות מעולם לא ניסתה להסתיר את המחלוקות; היא מבליטה אותן דוקא משום הצורך בפיתוח מיומנויות של חשיבה ביקורתית. המחלוקת, כשהיא נלמדת באופן איכותי, היא כר נרחב לחשיבה שמחוץ לקופסא

בתרבות היהודית, חשיבה ביקורתית ויכולת פתרון בעיות הן ערכים מרכזיים. הגמרא מלאה בדיונים ובמחלוקות, המעודדים את הלומד לחשוב באופן ביקורתי ולבחון כל טיעון מזוויות שונות. כפי שנאמר במסכת אבות: "איזהו חכם? הלומד מכל אדם" (אבות ד, א). היהדות מעולם לא ניסתה להסתיר את המחלוקות; היא מבליטה אותן דוקא משום הצורך בפיתוח מיומנויות של חשיבה ביקורתית. המחלוקת, כשהיא נלמדת באופן איכותי, היא כר נרחב לחשיבה שמחוץ לקופסא. חשיבה ביקורתית מפתחת הבנה כי לכל עניין ישנם שני צדדים בעלי היגיון, בזאת היא מקנה כלי חשוב מאד לחיים בכלל וללימוד התורה בפרט, כי "כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים" (אבות ה, יז).

הוגים כמו ג'ון דיואי הדגישו את חשיבות הלמידה האקטיבית והחשיבה הביקורתית. דיואי טען, "אנו לא לומדים מניסיון. אנו לומדים מהרהור על הניסיון." היכולת של תלמיד להרהר בעצמו מתוך ההתנסות שלו בתהליך הלמידה, תיתן לו את הכלי המשמעותי ביותר שלמידה יכולה לתת: ללמוד מהתנסות בחיים עצמם.

יתרון משמעותי נוסף של הלמידה העצמאית הוא היכולת להתאים את תהליך הלמידה לצרכים האישיים של כל תלמיד. בשיטה זו יכולים תלמידים ללמוד בקצב המתאים להם, להתמקד בנושאים המעניינים אותם ולבחור את שיטות הלמידה היעילות ביותר עבורם. גישה זו מאפשרת מענה טוב יותר לשונות הטבעית בין תלמידים ומגבירה את סיכויי ההצלחה של כל תלמיד.

למידה עצמאית מקנה לתלמידים כלים ומיומנויות שיסייעו להם לאורך חייהם. בעולם המשתנה במהירות, היכולת ללמוד באופן עצמאי היא מיומנות קריטית להצלחה מקצועית ואישית. תלמידים המתרגלים למידה עצמאית מפתחים יכולות חקר, ניהול זמן, פתרון בעיות, הצבת מטרות ותכנון לטווח ארוך. כל אלו הם כישורים שישרתו אותם היטב בהמשך חייהם.

 

הטמעת הלמידה העצמאית בחינוך החרדי

למרות היתרונות הרבים, הטמעת למידה עצמאית במערכת החינוך החרדית אינה נטולת אתגרים. אחד האתגרים המרכזיים הוא הצורך בשינוי תפיסתי הן אצל המחנכים והן אצל התלמידים. המחנכים נדרשים לעבור מתפקיד של מעבירי ידע לתפקיד מנחים ומלווי למידה, והתלמידים נדרשים להיות אחראים על תהליך הלמידה שלהם.

מחקרם של Ertmer & Ottenbreit-Leftwich (משנת 2010) מצביע על כך שאחד החסמים העיקריים להטמעת שיטות הוראה חדשניות הוא האמונות והעמדות של המחנכים. הם מדגישים את הצורך בפיתוח מקצועי מתמשך ובתמיכה מערכתית כדי לאפשר שינוי משמעותי.

בעולם שתהליכי ההתפתחות של המורים החרדיים בשפל ומשאבי תלמודי התורה מידלדלים, נדרשים המורים לתעצומות של מוטיבציה כדי להתחיל ליישם למידה עצמאית

בעולם שתהליכי ההתפתחות של המורים החרדיים בשפל, ומשאבי תלמודי התורה מידלדלים, נדרשים המורים לתעצומות של מוטיבציה כדי להתחיל ליישם למידה עצמאית. המנהלים נדרשים לאמונה עמוקה כי מהלך זה יעזור לילדים לשגשג.

עם זאת, מחנך שילמד ליישם תהליך זה בכיתה יגלה כי עבודתו לא רק שאינה שוחקת, אלא אף מעניקה לו סיפוק. יעידו על כך אלפי המורים בחינוך הכללי והדתי שעברו ללמד באופן זה.

כיצד, אם כך, ניתן לייצר למידה עצמאית גם בתוך תלמודי התורה החרדיים? על בסיס נסיוני כסמנכ"ל ארגון שלבים ואחראי על התכניות החינוכיות בארגון, אני יכול להצביע על מספר אלמנטים חשובים שיש להקפיד עליהם כדי שהנחלת הלמידה העצמאית בחינוך החרדי אכן תצלח.

יזמות – המנהל החרדי הממוצע הוא בעל אופי של יזם. מנהל חרדי נדרש לתעצומות של יזמות, חתירה למטרה ועקשנות לאורך הדרך. כל תלמוד תורה שקם דורש מהמנהל לעמוד על המשמר כדי לקבל את המינימום כדי שתלמידיו יוכלו ללמוד ולהצליח. שום דבר אינו מוגש על מגש של כסף, שום דבר אינו מובן מאליו, ואם בכל זאת הצליחו לקום תלמודי תורה טובים – הרי שהמנהלים שלהם היו בעלי יוזמה ומעוף בלתי נגמרים. את היזמות הזאת ניתן ואף חובה לגייס לשיפור כיתות הלימוד ושיטות ההוראה. כשהמנהלים יבינו כי למידה עצמאית לא רק שלא תכביד על המורים אלא גם תסייע להם לעבור את היום יום בצורה הרבה יותר טובה, הם יתמכו בהכשרה מתאימה שלהם כדי ליישם אותה.

כדי שהמנהלים יהיו שותפים משמעותיים למסע למידה ויאפשרו לצוות שלהם להתפתח ולרכוש מיומנויות חדשות, עליהם בעצמם לעבור תהליך למידה והתפתחות, הכולל חשיפה לשיטות הוראה וחינוך מגוונים שונים. בתפקידי הנוכחי אני פוגש מדי שנה עשרות מנהלים המעוניינים להתפתח, להתמקצע ולרכוש מיומנויות חדשות עבורם ועבור צוותי החינוך שלהם. אנו לוקחים אותם לימי סיור, והם מתרשמים מתהליכי למידה שונים ומגוונים שונים של חינוך והוראה. הם נחשפים לעולמות ידע מרתקים. מנהלים נוכחים במו עיניהם כיצד מתקיימת למידה עצמאית בכיתות הטרוגניות ולומדים כיצד להתמודד עם הטמעת שיטות הוראה חדשות.

חינוך – לא כל מורה תופס עצמו כמחנך. מורים רבים במערכת החינוך מסתפקים בהעברת החומר הנלמד, שתלמידיהם יוכלו לעבור את המבחנים בהצלחה ולעמוד ביעדי הלמידה. כדי להיות מחנך נדרש מהמורה לגייס כוחות פנימיים, להאמין בצדקת הדרך ולהביא את עולמו החינוכי והמוסרי לתוך הכיתה. מורים רבים במערכת החינוך הכללית אינם רואים בחינוך במובנו הרחב את תפקידם. במערכת החינוך החרדית רבים מהמורים ומצוותי החינוך רואים בהוראה שליחות. את המוטיבציה הזו ניתן לרתום כדי לסייע למורים לחולל שינויים שיובילו לא רק ללמידה טובה יותר אלא גם לחינוך טוב יותר

המורים במערכת החינוך החרדית סובלים מתנאים ירודים ומקושי להתפתח מקצועית לאורך שנות ההוראה שלהם. באחת מהתכניות שאני מנהל אני פוגש עשרות מורים במהלך השנה, כולם בעלי מוטיבציה עמוקה ותחושת שליחות גבוהה במיוחד, אך ללא ידע רלוונטי ומתפתח לאורך זמן. הם מגיעים אלינו לעתים בחשדנות ובחשש שאנו רק נכביד את עבודתם. כשהם משתכנעים כי השיטות שאנו מלמדים יסייעו להם להעביר את השיעורים באופן חווייתי ויעניקו לתלמידיהם ארגז כלים יעיל לחיים – הם נרתמים לתהליך הלמידה ושמחים לבצע את המטלות הנדרשות.

ליווי והטמעה – תחום החינוך שופע תיאוריות, פרקטיקות ומודלים חדשניים ללמידה מגוונת. הרשת מוצפת בתכנים שונים ובמהלכי שיעור מדהימים המבטיחים לשנות כליל את חוויית הלמידה.

מנסיוני, באף מערכת ובפרט במערכת החינוך החרדית אי אפשר לחולל שינוי בר קיימא בלי תהליך הטמעה בליווי צמוד. למורים יש מוטיבציה אמיתית ללמוד ולהתפתח, אך ללא איש מקצוע שילווה את התהליך באופן אישי מול כל מורה, שיכנס לצפייה בכיתות, ושישב בארבע עיניים עם כל אחד מהמורים הנמצאים בתהליך ויברר איתם מה הם החסמים שלהם וכיצד ניתן להתגבר עליהם – לא יתחולל שינוי משמעותי לאורך זמן.

יש לא מעט אנשי חינוך חרדיים שצברו ידע וניסיון בתחום זה, ולאחר תהליך הכשרה קצר יוכלו ללוות מורים בתוך תלמודי התורה. כל שנדרש הוא כניסה של גופים נוספים שיסייעו לתלמודי התורה לממש את העקרונות החינוכיים שלמענם הם קמו ולייצר אצל המורים והתלמידים חיבור חדש לתהליכי הלמידה.

התאמת החומר הנלמד – למידה עצמאית, למידה התנסותית, למידה דיפרנציאלית, למידה מבוססת פרויקטים ועוד על זה הדרך – כל אלו שיטות מגוונות המיושמות ברחבי העולם ונחקרות לא מעט בעשורים האחרונים. אין לנו מה לחדש במודלים השונים, עשו זאת לפנינו ויעשו זאת אחרינו טוב יותר מאתנו. עם זאת, אף אחת מהשיטות המוזכרות אינה נגישה לחינוך החרדי. לא משום שאינה מתאימה לו, אלא משום שהשפה וחומרי הלימוד, המערכים ותפיסות העולם רחוקים שנות אור משיטות החינוך הוותיקות.

אם ניקח בחשבון את הכיתות ההטרוגניות והמשאבים העומדים לרשותו של המחנך החרדי, נבין שגם אם יש בו רצון גדול להתפתח ולשנות, אין לו היכולת ללמוד ולתרגל שפה חדשה וזרה

אתן דוגמה סטריאוטיפית: כשמלמד חרדי יושב בחדר ושומע על 'כובעי החשיבה של דה בונו' הוא ננעל כמעט באופן אוטומטי. השפה זרה לו והתרגום שלה לעולם שלו סובל מפער משמעותי שהוא לא בהכרח יכול לגשר עליו. אם ניקח בחשבון את הכיתות ההטרוגניות ואת המשאבים העומדים לרשותו של המחנך החרדי, נבין שגם אם יש בו רצון גדול להתפתח ולשנות, אין לו היכולת ללמוד ולתרגל שפה חדשה וזרה.

בהכשרות שאנחנו מעבירים יחד עם אנשי מקצוע מהמגזר החרדי, אנו משתדלים תמיד לתרגם את המודלים האקדמיים השונים לשפת החינוך החרדית ולפשט את המושגים השונים. אנו נשתדל תמיד להביא דוגמאות מהמסכתות הנלמדות בכיתה ונתרגל את המודלים השונים בתוך קבוצת הלמידה, כדי לוודא שההכשרה עברה מהתאוריה אל הפרקטיקה של המורים בכיתות. זהו בהחלט אתגר משמעותי, כי הוא דורש לייצר סדרי עדיפויות חדשים בחומר הנלמד ולפתח כמעט את הכל מאפס.

באחד מהמפגשים שלי עם קבוצת מלמדים חרדיים נתתי להם דוגמא מתוך מסכת מגילה על זמן קריאת המגילה בערים, בפרזים ובכפרים. לכאורה, המשנה מבוססת על נתונים טכניים שאינם אמורים לעניין את הילדים ולערב אותם בלמידה. אך בקריאה חוזרת ראינו שניתן להפוך את המשנה הזו לחוויית למידה. חילקנו את הכיתה לאנשי העיר ואנשי הכפר, הרגשנו את הפער שבין העיר הגדולה של אז לבין הכפרים הנידחים שאנשיהם כמעט ולא ידעו קרוא וכתוב והסתמכו באופן מלא על שירותי העיר הגדולה…

שבוע לאחר מכן קיבלתי משובים ממספר ממורים שיישמו את החוויה בכיתותיהם. הם חשו היתרונות של למידה חווייתית, ומיהרו לוודא שתלמידיהם ייהנו ממנה. כמובן, זהו רק קטע קטן מתוך הכשרה רחבה, אך הוא מדגים כיצד הכשרה המתחברת לעולם המושגים של המלמדים מקלה עליהם ליישם את הנלמד ולרוות הצלחה וסיפוק.

 

הסרת חסמים וחששות

בתפיסת העולם השמרנית־חרדית, חדשנות היא איום על המצב הקיים. שיטות הוראה חדשניות, גיוון דרכי הוראה התמודדות עם אתגרי המאה ה־21 – אלו משפטים שיש לנהוג בהם זהירות כאשר רוצים לשדרג את מערך הלמידה בתלמודי התורה. החינוך נמצא בראש סדר העדיפויות במגזר החרדי, והוא המגדיר את הזהות של התלמידים ואת העקרונות האידאולוגיים של תפיסת העולם החרדית השמרנית. החברה החרדית משלמת מחירים גדולים מאד – כלכליים וחברתיים – כדי שהחינוך שלה יהיה עצמאי ויישמר מפני כל שינוי או חידוש.

החינוך נמצא בראש סדר העדיפויות במגזר החרדי. הוא המגדיר את הזהות של התלמידים ואת העקרונות האידאולוגיים של תפיסת העולם החרדית השמרנית

כאשר מעוניינים להטמיע שינוי חיובי כמו הנחלת למידה עצמאית, חובה להשתמש בשפה המתאימה ובסולם הערכים הנכון. איננו מנסים לדמות לחינוך הממלכתי, איננו מעוניינים להיות חדשניים לשם חדשנות בלבד, אנו מנסים להיענות לאתגרים החינוכיים והלימודיים של התלמידים בתקופת הזמן הנוכחית. במקום לדבר על חדשנות, נדבר על מענה מותאם ורלוונטי. במקום לדבר על הישגים, נדבר על מניעת נשירה וחוויית הצלחה. במקום לדבר על פיתוח מקצועי, נדבר על למידה לאורך זמן מתוך בתי מדרש למחנכים. זה לא עניין של טרמינולוגיה; זו תפיסת העולם שמאחורי הרצון לחולל שינויים. לחינוך החרדי יש יתרונות רבים לצד אתגרים ייחודיים משלו, וניתן באמצעות שיח בגובה העיניים לחולל שינויים רבים גם בלי לייצר מהפכות גדולות.

זוהי התפיסה המובילה אותי בפעילותי לקידום למידה עצמאית בתלמודי התורה. אימוץ גישה זו במערכת החינוך החרדית יוכל להצמיח דור של תלמידי חכמים שהם לומדים עצמאיים, יצירתיים וביקורתיים, המוכנים להתמודד עם אתגרי העתיד תוך שמירה על מורשתם התורנית והרוחנית.