כן בבית ספרנו: הטמעת למידה עצמאית בתלמודי תורה חרדים

כל מי שנכנס אי פעם לבית מדרש הומה אדם מכיר את החוויה מקרוב: רעש משכר של לימוד תורה מכל עבר, חברותות מתנצחות בכל פינה, בחור שמתנדנד בפינת בית המדרש מתוך לימוד ספר בנגינה מרגשת. אין ספק, כך נראית למידה עצמאית משמעותית שהשתמרה לאורך הדרך.

נחזור מעט אחורה, אל בית הספר היסודי: תלמוד התורה או "החיידר". נכנס לכיתה ו' או כל כיתה אחרת, נציץ פנימה ונזהה מלמד צמוד לספר הלימוד ומולו טורים של תלמידים, במקרה הטוב – הם מקשיבים. מדי פעם נשמע בקשות לשקט מצד המחנך, וכשהן לא ייענו, התלמיד ימצא את עצמו מחוץ לכיתה עד לשיעור הבא. למידה עצמאית, לעומת זאת, נתקשה למצוא שם.

למידה עצמאית הינה היכולת של כל תלמיד ותלמיד לפתח מיומנות למידה המאפשרת לו להיות מעורב בכל שלבי הלמידה, להבין את הטקסט הנלמד ולבנות ממנו מסקנות, קושיות ותירוצים בהתאמה לכישוריו. הלמידה העצמאית נחשבת כיום כאחת השיטות המתפתחות והאפקטיביות ביותר לחיבור ילדים ללמידה, ומחקרים רבים מצאו כי למידה עצמאית משפרת את המוטיבציה של תלמיד ללמוד ולפתור בעיות מורכבות, מעלה את הסיכויים להגיע להישגים אקדמיים משמעותיים ומפתחת את החשיבה המקורית הנצרכת כל כך במאה ה-21.

תלמיד החיידר שיזדקק למיומנויות אלו בעת הגיעו לישיבה, לא למד כמעט יום אחד בלמידה שכזו בעת היותו בבית הספר היסודי. למידה עצמאית אינה רק לימוד בחברותא לבד, היא דורשת מגוון רחב של מיומנויות נרכשות ואימון רב בכדי להגיע ללמידה משמעותית ומפרה. וכבר נאמר כי: "אין התורה נקנית אלא בחבורה" (ברכות סג ע"ב).

מהיכרותי המקצועית אני נדהם לגלות שבכל שנה מאות תלמידים נושרים ממערכת החינוך הישיבתית בין היתר כתוצאה מאי יכולתם לשבת וללמוד באופן עצמאי למשך ימים שלמים

אוסיף ואומר, כי מהיכרותי המקצועית אני נדהם לגלות שבכל שנה מאות תלמידים נושרים ממערכת החינוך הישיבתית בין היתר כתוצאה מאי יכולתם לשבת וללמוד באופן עצמאי למשך ימים שלמים. זהו אתגר כמעט בלתי עביר לתלמידים רבים שאינם רגילים ללמידה מסוג זה, וכשהוא מצטרף לאתגרים נוספים הוא מהווה נדבך משמעותי בדרכו של נער לנשירה מהמסגרת החינוכית.

להלן אמנה את יתרונות הלמידה העצמאית ואבקש לטעון כי למידה שכזו בגילאי היסודי תשפר מאוד את מערכת החינוך החרדי כולה ואת יכולתם של תלמידים רבים להגיע להישגי למידה משמעותיים בכל תחום. בהמשך אציין את האתגרים העולים בפני אנשי חינוך חרדיים המבקשים ליישם גישה זו, ואציע להם פתרונות.

 

יתרונותיה של הלמידה העצמאית

ללמידה עצמאית ישנם כמה יתרונות מרכזיים, שמצדיקים השקעת מאמצים רבים כדי להקנות אותה לתלמידים כבר בשנות בית הספר היסודי.

ראשית, למידה עצמאית מפתחת את תחושת האחריות האישית והמוטיבציה הפנימית של התלמידים. כאשר תלמידים מקבלים את האפשרות לבחור את נושאי הלימוד שלהם, לקבוע את קצב הלמידה ולהחליט על שיטות הלמידה המתאימות להם, הם מפתחים תחושת בעלות על תהליך הלמידה, המובילה למוטיבציה גבוהה יותר ולמחויבות עמוקה יותר ללמידה.

כיתה שבה המחנך יצליח להנחיל באופן מהותי ואמיתי עקרונות של למידה עצמאית, כיתה שבה לתלמידים יהיה מקום בו יוכלו להתנסות ולטעות, לרכוש בעצמם את הידע ולכבד את יעדי הלמידה – היא כיתה שבה בעיות המשמעת סביב הלמידה יגיעו כמעט לאפס. תלמיד שלוקח אחריות על הלמידה שלו הוא תלמיד שלומד לקחת אחריות על חייו.

למידה עצמאית גם מעודדת את פיתוחן של מיומנויות חשיבה ביקורתית ויכולות פתרון בעיות. כאשר תלמידים נדרשים לחקור נושאים באופן עצמאי, הם מפתחים את היכולת לנתח מידע, להעריך מקורות, לזהות דפוסים ולהסיק מסקנות. מיומנויות אלו חיוניות לא רק להצלחה תורנית אקדמית, אלא גם להתמודדות עם אתגרי החיים בעולם משתנה.

היהדות מעולם לא ניסתה להסתיר את המחלוקות; היא מבליטה אותן דוקא משום הצורך בפיתוח מיומנויות של חשיבה ביקורתית. המחלוקת, כשהיא נלמדת באופן איכותי, הופכת להיות כר נרחב לחשיבה מחוץ לקופסה

בתרבות היהודית, חשיבה ביקורתית ויכולת פתרון בעיות נחשבות לערכים מרכזיים. הגמרא מלאה בדיונים ובמחלוקות, המעודדים את הלומד לחשוב באופן ביקורתי ולבחון כל טיעון מזוויות שונות. כפי שנאמר במסכת אבות: "איזהו חכם? הלומד מכל אדם" (אבות ד, א). היהדות מעולם לא ניסתה להסתיר את המחלוקות; היא מבליטה אותן דוקא משום הצורך בפיתוח מיומנויות של חשיבה ביקורתית. המחלוקת, כשהיא נלמדת באופן איכותי, הופכת להיות כר נרחב לחשיבה מחוץ לקופסה. יכולתם של תלמידים לפתח חשיבה שכזו מתוך הבנה כי ישנם שני צדדים וכי לכל אחד מהם יש היגיון מאחוריו שעליהם למצוא אותו, תיתן להם כלי חשוב מאוד לחיים בכלל וללימוד התורה בפרט. כי "כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים" (אבות ה, יז).

להבדיל, גם בפילוסופיה החינוכית המערבית, הוגים כמו ג'ון דיואי הדגישו את חשיבות הלמידה האקטיבית והחשיבה הביקורתית. דיואי טען כי "אנו לא לומדים מניסיון. אנו לומדים מהרהור בניסיון". היכולת של תלמיד להרהר בעצמו מתוך ההתנסות שלו בתהליך הלמידה, היא זו שתיתן לו את הכל המשמעותי ביותר שלמידה יכולה לתת: ללמוד מהתנסות בחיים עצמם.

יתרון משמעותי נוסף של הלמידה העצמאית הוא היכולת להתאים את תהליך הלמידה לצרכים האישיים של כל תלמיד. בשיטה זו, תלמידים יכולים ללמוד בקצב המתאים להם, להתמקד בנושאים המעניינים אותם ולבחור את שיטות הלמידה היעילות ביותר עבורם. גישה זו מאפשרת מענה טוב יותר לשונות הטבעית בין תלמידים, ומגבירה את סיכויי ההצלחה של כל תלמיד.

לסיכום, למידה עצמאית איננה רק אפקטיבית יותר בשנות בית הספר, אלא היא גם מקנה לתלמידים כלים ומיומנויות שיסייעו להם לאורך חייהם. בעולם המשתנה במהירות, היכולת ללמוד באופן עצמאי היא מיומנות קריטית להצלחה מקצועית ואישית. תלמידים המתרגלים למידה עצמאית מפתחים יכולות חקר, ניהול זמן, פתרון בעיות, הצבת מטרות ותכנון לטווח ארוך – כישורים שישרתו אותם היטב בהמשך חייהם.

 

הטמעת הלמידה העצמאית בחינוך החרדי

למרות היתרונות הרבים, הטמעת למידה עצמאית במערכת החינוך החרדית אינה נטולת אתגרים. אחד האתגרים המרכזיים הוא הצורך בשינוי תפיסתי הן מצד המחנכים והן מצד התלמידים. מחנכים נדרשים לעבור מתפקיד של "מעבירי ידע" לתפקיד מנחים ומלווי למידה, בעוד תלמידים נדרשים לקחת אחריות רבה יותר על תהליך הלמידה שלהם.

מחקרם של Ertmer & Ottenbreit-Leftwich (משנת 2010) מצביע על כך שאחד החסמים העיקריים להטמעת שיטות הוראה חדשניות הוא האמונות והעמדות של המחנכים. הם מדגישים את הצורך בפיתוח מקצועי מתמשך ובתמיכה מערכתית כדי לאפשר שינוי משמעותי.

בעולם שבו תהליכי ההתפתחות של המורים החרדיים נמצא בשפל, ומשאבי תלמודי התורה מצויים בירידה דרסטית, נדרשים המורים לתעצומות של מוטיבציה בכדי להתחיל ביישומה של למידה עצמאית

בעולם שבו תהליכי ההתפתחות של המורים החרדיים נמצא בשפל, ומשאבי תלמודי התורה מצויים בירידה דרסטית, נדרשים המורים לתעצומות של מוטיבציה בכדי להתחיל ביישומה של למידה עצמאית. יותר מכך, המנהלים נדרשים לאמונה עמוקה כי מהלך זה יכול להוביל את הלמודי התורה לעבר שגשוש והצלחה משמעותיים במעלה הדרך.

עם זאת, אני מאמין כי תהליכים אלו אפשריים ואף ראויים להתרחש דוקא בגלל אתגרים אלו. מחנך שילמד כיצד ליישם תהליך זה בכיתה יגלה כי עבודתו לא רק שאינה שוחקת כל כך, אלא אף מעניקה לו הרבה יותר סיפוק. יעידו על כך אלפי המורים בחינוך הכללי והדתי שעברו ללמד באופן זה.

כיצד, אם כך, ניתן לייצר למידה עצמאית גם בתוך תלמודי התורה החרדיים? על בסיס נסיוני כסמנכ"ל ארגון שלבים ואחראי על התכניות החינוכיות בארגון, אני יכול להצביע על מספר אלמנטים חשובים שיש להקפיד עליהם כדי שהנחלת הלמידה העצמאית בחינוך החרדי אכן תצלח.

המנהל כיזם:

המנהל החרדי הממוצע הוא בעל אופי של יזם. מנהל חרדי נדרש לתעצומות של יזמות, חתירה למטרה ועקשנות לאורך הדרך. כל תלמוד תורה שקם דורש מהמנהל לעמוד על המשמר על מנת לקבל את המעט שבמעט בכדי שתלמידיו יוכלו ללמוד ולהצליח. שום דבר לא מוגש על מגש של כסף, שום דבר לא מובן מאליו, ואם בכל זאת הצליחו לקום תלמודי תורה טובים – הרי שהמנהלים המקימים שלהם היו בעלי יוזמה ומעוף בלתי נגמרים. את היזמות הזאת ניתן ואף חובה להעביר אל שיפור כיתות הלימוד ושיטות ההוראה. כאשר המנהלים יבחינו כי למידה שכזו לא רק שלא תכביד על המורים אלא גם תסייע להם לעבור את היום יום בצורה הרבה יותר טובה ולחוות יחד עם תלמידיהם חוויות הצלחה משמעותיות, הם יתמכו בהכשרה מתאימה שלהם כדי ליישם למידה כזו.

כדי שהמנהלים יהיו שותפים משמעותיים למסע למידה ויאפשרו לצוות שלהם להתפתח ולרכוש מיומנויות חדשות, עליהם בעצמם לעבור תהליך למידה והתפתחות, הכולל חשיפה לשיטות הוראה וחינוך מגוונים שונים. בתפקידי הנוכחי אני פוגש מדי שנה עשרות מנהלים שמעוניינים להתפתח, להתמקצע ולרכוש מיומנויות חדשות עבורם ועבור צוותי החינוך שלהם. אנו לוקחים אותם לימי סיור בהם המנהלים מתרשמים מתהליכי למידה שונים ומגוונים שונים של חינוך והוראה, וחושפים אותם באמצעות הרצאות שונות ואנשי חינוך שונים לעולמות ידע מרתקים. מנהל שנוכח במו עיניו כיצד למידה עצמאית מתרחשת בהצלחה בכיתות הטרוגניות לא פחות מהמוסד שלו, ולומד לעומק כיצד להתמודד עם אתגרים שונים של הטמעת שיטה הוראה חדשה, יוכל להוביל את השינוי בתלמוד התורה בראשו הוא עומד.

המורה כמחנך:

לא כל מורה תופס עצמו כמחנך. אנו פוגשים מורים רבים במערכת החינוך שמסתפקים בהעברת החומר הנלמד באופן שבו תלמידיהם יוכלו לעבור את המבחנים בהצלחה ולעמוד ביעדי הלמידה. לעומת זאת, כדי להיות מחנך נדרש מהמורה לגייס כוחות פנימיים, להאמין בצדקת הדרך, ולהביא את עולמו החינוכי והמוסרי לתוך הכיתה. מערכת החינוך הכללית מתמודדת עם מורים רבים שאינם רואים בחינוך במובנו הרחב את התפקידם. לעומתה, מערכת החינוך החרדית נהנית מכך שרבים מהמורים וצוותי החינוך רואים בהוראה שליחות ואף הזדמנות לחנך את התלמידים בדרך העולה בית השם. את המוטיבציה הזו ניתן לרתום על מנת לסייע למורים לחולל שינויים שיובילו לא רק ללמידה טובה יותר אלא גם לחינוך מעולה יותר

כידוע, המורים במערכת החינוך החרדית סובלים יותר מכולם מתנאים ירודים ומקושי להתפתח מקצועית לאורך שנות ההוראה שלהם. באחת מהתוכניות שאני מנהל, אני פוגש עשרות מורים במהלך השנה, כולם בעלי מוטיבציה פנימית עמוקה ותחושת שליחות גבוהה במיוחד, אך ללא ידע רלוונטי ומתפתח לאורך זמן. הם מגיעים אלינו לעיתים בחשדנות גדולה ובחשש שאנו רק נכביד את עבודתם. אך ככל שהם משתכנעים כי השיטות אותן אנו מלמדים יסייעו להם להעביר את השיעורים באופן חווייתי, מרתק ומשמעותי, ויעניקו לתלמידיהם ארגז כלים מועיל לחיים – הם נרתמים לתהליך הלמידה ושמחים לבצע את המטלות הנדרשות.

ליווי והטמעה:

תחום החינוך שופע תיאוריות, פרקטיקות, ומודלים חדשניים ללמידה מגוונת. הרשת מוצפת בתכנים שונים ובמהלכי שיעור מדהימים שמבטיחים לשנות כליל את חוויית הלמידה.

מניסיוני, באף מערכת ובפרט במערכת החינוך החרדית אי אפשר לחולל שינוי בר-קיימא בלי תהליך הטמעה בליווי צמוד.  ישנה מוטיבציה אמיתית של המורים ללמוד ולהתפתח, ישנו גם נימוס בסיסי שבשלו המורים יהנהנו בראשם ואף יתפעלו מ"השיטות החדשניות", אך ללא איש מקצוע שילווה את התהליך באופן אישי מול כל מורה, שיכנס לצפייה בכיתות, ושישב בארבע עיניים עם כל אחד מהמורים הנמצאים בתהליך ויברר איתם מה הם החסמים שלהם וכיצד ניתן להתגבר עליהם – לא יתחולל שינוי משמעותי לאורך זמן.

ישנם לא מעט אנשי חינוך חרדיים שצברו מספיק ידע וניסיון בתחום זה, ולאחר תהליך הכשרה קצר יוכלו להיכנס לתהליכי ליווי פנימיים בתוך תלמודי תורה. כל שנדרש הוא כניסה של גופים נוספים שיסיעו לתלמודי התורה לממש את העקרונות החינוכיים שלמענם הם קמו ולייצר אצל המורים והתלמידים חיבור חדש לתהליכי הלמידה.

התאמת החומר הנלמד

למידה עצמאית, למידה התנסותית, למידה דיפרנציאלית, למידה מבוססת פרויקטים ועוד על זה הדרך – כל אלו שיטות מגוונות ושונות שמיושמות ברחבי העולם ונחקרות לא מעט בעשורים האחרונים. אין לנו מה לחדש במודלים השונים, עשו זאת לפנינו ויעשו זאת אחרינו טוב יותר מאיתנו. עם זאת, אף אחת מהשיטות המוזכרות לא מצליחה לגשת באופן ישיר אל החינוך החרדי. לא בגלל שהיא אינה מתאימה לו, אלא משום שהשפה וחומרי הלימוד, המערכים ותפיסות העולם, רחוקים שנות אור משיטות החינוך הוותיקות.

אם רק נשכיל לעמוד מול אתגרי המלמד החרדי, ולקחת בחשבון את הכיתות ההטרוגניות והמשאבים העומדים לרשותו, נבין שגם אם יש בו רצון גדול להתפתח ולשנות אין לו את היכולת להקדיש את הזמן ללמוד ולתרגל שפה חדשה שהיא כה זרה לו

אתן דוגמה סטריאוטיפית: כשמלמד חרדי יושב בחדר ושומע על 'כובעי החשיבה של דה בונו' הוא ננעל כמעט באופן אוטומטי. השפה זרה לו והתרגום שלה אל העולם שלו סובל מפער משמעותי שהוא לא בהכרח יכול לגשר עליו. אם רק נשכיל לעמוד מול אתגרי המלמד החרדי, ולקחת בחשבון את הכיתות ההטרוגניות והמשאבים העומדים לרשותו, נבין שגם אם יש בו רצון גדול להתפתח ולשנות אין לו את היכולת להקדיש את הזמן ללמוד ולתרגל שפה חדשה שהיא כה זרה לו.

בהכשרות שאנחנו מעבירים יחד עם אנשי מקצוע מהמגזר החרדי, אנו משתדלים תמיד לתרגם את המודלים האקדמיים השונים אל שפת החינוך החרדית ולפשט את המושגים השונים. אנו נשתדל תמיד להביא דוגמאות מהמסכתות הנלמדות בכיתה, ונתרגל את המודלים השונים בתוך קבוצת הלמידה על מנת לוודא שההכשרה עברה מהתאוריה אל הפרקטיקה של המורים בכיתות. זהו בהחלט אתגר משמעותי, כי הוא דורש לייצר סדרי עדיפויות חדשות בחומר הנלמד ולפתח כמעט את הכל מאפס.

באחד מהמפגשים שלי עם קבוצת מלמדים חרדיים נתתי להם דוגמא מתוך מסכת מגילה על זמן קריאת המגילה בערים, בפרזים ובכפרים. לכאורה, המשנה בעיקר מבוססת על נתונים טכניים בלבד שאינם אמורים לעניין את הילדים ולערב אותם בלמידה. אך בקריאה חוזרת יחד עם המלמדים, ראינו שניתן להפוך את המשנה הזו לחוויית למידה שונה לחלוטין. חילקנו את הכיתה לאנשי העיר מול אנשי הכפר, הרגשנו את הפער בין העיר הגדולה של אז לבן הכפרים הנידחים שבהם אנשי הכפר כמעט ולא ידעו קרוא וכתוב והסתמכו באופן מלא על שירותי העיר הגדולה… האווירה בחדר הייתה מיוחדת והרגשתי שהצלחתי להעביר את חווית הלמידה הרצויה.

שבוע לאחר מכן קיבלתי משובים ממספר ממורים שלקחו את החוויה שעברו בהכשרה וכבר התחילו ליישם אותה בכיתות. הם הצליחו להבין את המשמעות של למידה שכזו ואת היתרונות שלה, ומיהרו לוודא שתלמידיהם ייהנו ממנה. כמובן, זהו רק נדבך קטן מתוך הכשרה הרבה יותר משמעותית ולמורים עוד דרך רבה לפניהם, אך סיפור זה מדגים כיצד הכשרה המתחברת לעולם המושגים של המלמדים מקלה עליהם ליישם את הנלמד ולחוש את תחושת ההצלחה והסיפוק עליה אנו מדברים.

 

הסרת חסמים וחששות

המילה חדשנות מובנת בדרך כלל במגזר החרדי כרצון לחולל שינוי; היא מתפרשת בתפיסת העולם השמרנית-חרדית בתור איום על המצב הקיים המשמר את המצב שפעם היה. שיטות הוראה חדשניות, גיוון דרכי הוראה התמודדות עם אתגרי המאה ה-21 – אלו משפטים שיש לנהוג בהם זהירות כאשר רוצים לשדרג את מערך הלמידה בתלמודי התורה. לא סתם החינוך נמצא בראש סדר העדיפויות במגזר החרדי, והוא זה שמגדיר את הזהות של התלמידים ואת העקרונות האידיאולוגיים שמהם מורכבת תפיסת העולם החרדית-שמרנית. החברה החרדית משלמת מחירים גדולים מאוד – כלכליים וחברתיים – בכדי שהחינוך שלה יהיה עצמאי ושמור מפני כל שינוי או חידוש.

לא סתם החינוך נמצא בראש סדר העדיפויות במגזר החרדי, והוא זה שמגדיר את הזהות של התלמידים ואת העקרונות האידיאולוגיים שמהם מורכבת תפיסת העולם החרדית השמרנית

כאשר מעוניינים לערוך שינוי מועיל ומשמעותי כמו הנחלת למידה עצמאית, חובה להשתמש בשפה הנכונה ובסולם הערכים הנכון. איננו מנסים לדמות לחינוך הממלכתי, איננו מעוניינים להיות חדשניים לשם חדשנות בלבד, אנו מנסים להיות רלוונטים לאתגרים החינוכיים והלימודיים של התלמידים בתקופת הזמן הנוכחית. במקום לדבר על חדשנות, נדבר על מענה מותאם ורלוונטי. במקום לדבר על הישגים, נדבר על מניעת נשירה וחווית הצלחה. במקום לדבר על פיתוח מקצועי, נדבר על למידה לאורך זמן מתוך בתי מדרש למחנכים. זה לא עניין של טרמינולוגיה 'נכונה'; זו חייבת להיות תפיסת העולם האמיתית העומדת מאחורי הרצון לחולל שינויים. תפיסת עולם כזו מבינה שלחינוך החרדי יש יתרונות רבים לצד אתגרים ייחודיים משלו, ושניתן באמצעות שיח בגובה העיניים לחולל שינויים רבים גם בלי לייצר מהפכות גדולות שעלולות להרתיע חלק ממוסדות החינוך.

זוהי, אכן, התפיסה המובילה אותי בפעילותי לקידום למידה עצמאית בתלמודי התורה. אני מאמין כי אימוץ גישה זו במערכת החינוך החרדית יוכל להוביל לדור של תלמידי חכמים שהם לומדים עצמאיים, יצירתיים וביקורתיים, המוכנים להתמודד עם אתגרי העתיד תוך שמירה על מורשתם התורנית והרוחנית.