צריך עיון > סדר שני > קהילה וזהות חרדית > הנקודה העיוורת של החרדים הליברלים

הנקודה העיוורת של החרדים הליברלים

תחזיות הזעם של החרדים הליברלים על ההתפרקות הממשמשת ובאה של המפלגות החרדיות נכזבות פעם אחר פעם. קוצר ראות זה מלמד על ניתוק עמוק של החרדים הליברלים מהלך הרוח החרדי.

כ"ג חשוון תשפ"ג

בשנים האחרונות, בכל מערכת בחירות אנו שומעים את הנבואה, או שמא המשאלה, על אבדן הכוח של ההנהגה החרדית, על הנסיגה ברמת המחויבות של הציבור לערכי החרדיות ועל הירידה הצפויה בכוחן של המפלגות החרדיות. לפעמים יהיו דיבורים על זליגה של מצביעיהן למפלגות הימין ולפעמים על המאיסה של הציבור בהתנהלות הפוליטית של העסקנות החרדית.

ציפיה דרוכה זו נכחה בשיח הציבורי באופן בולט במיוחד לפני הבחירות האחרונות. לא מעט ספינים הסתובבו ברשתות על הזליגה הצפויה לבן-גביר, על האדישות של השטח ועל הלחץ של חברי הכנסת החרדים. בלט במיוחד קולם של החרדים הליברלים – חרדים המתנגדים לחרדיות השמרנית של העשורים האחרונים ושואפים לשינוי אופיה. ברוח זו התפרסם לפני מספר חודשים על במה זו מאמר הדן בשאלה "מדוע חרדים נוטשים את המפלגות החרדיות". המסר היה ברור: אנו על סף מהפכה שניצניה יתבטאו בבחירות.

השגיאה בתחזיות מבטאת נתק עמוק, ניתוק אידאולוגי ורגשי מהעולם החרדי. היא משקפת חוסר הבנה יסודי יותר. החרדים הליברלים אינם קוראים נכון את תופעת "החרדים המודרנים"

ואז הגיעו התוצאות. לא רק שלא היתה זליגת קולות החוצה, אלא שנרשמה מגמה, אם כי מינורית, של חזרה הביתה. חוקרי המכון החרדי שרטטו גרף של דפוסי הצבעה במגזר החרדי המצביעים על כך.[1] יתרה מזו, ניתוח התוצאות מעלה כי גם מי שרצו להעניש את מפלגת "יהדות התורה" עשו זאת בהצבעה לש"ס ולא בהצבעה למפלגה לא חרדית או בהימנעות מהצבעה.

תוצאות אלו אינן מנפצות רק את תחזית התפרקות החרדיות, אלא גם את הטענה שהנשארים בתוכה עושים זאת בעל כורחם. שהרי אותם קולות המספרים לנו על ההתפרקות המשמשת ובאה יודעים לומר גם כי הדבר היחיד המחזיק את החרדיות הוא מערכת מסועפת של לחצים חברתיים (שאכן קיימת לדעתי, אבל לא זהו הנושא). תוצאות הבחירות מפריכות את הטענה כי הלחץ החברתי הוא המונע את ההתפרקות. בהליך הצבעה חשאי מאחורי הפרגוד אין כל לחץ חברתי מעשי, רק 'לחץ' אמוני או הזדהותי חזק.

 

ניתוק מהשטח החרדי

מדוע אפוא טועים החרדים הליברלים שוב ושוב בתחזיותיהם? האם משאלת הלב שלהם חוסמת אותם מלראות נכוחה את המציאות? הסבר רציונלי אחד הוא תיבת התהודה שבתוכה שרויים אותם חרדים ליברלים. מדובר בקבוצה המונה אלפי אנשים הפוגשים זה את זה שוב ושוב, במציאות ובמרחב הווירטואלי. כאשר בבית הכנסת, בעבודה, במפגשים משפחתיים, בכל קבוצות הוואטסאפ והפייסבוק, בכל פיד הטוויטר – כולם מדברים בקול דומה, קל לחשוב שאכן מדובר במגמה ציבורית אמיתית.

אולם, אף שיש מידה מסוימת של אמת בהסבר זה, דומני כי השגיאה בתחזיות מבטאת נתק עמוק יותר, ניתוק אידאולוגי ורגשי מהעולם החרדי. היא משקפת חוסר הבנה יסודי יותר. החרדים הליברלים אינם קוראים נכון את תופעת "החרדים המודרנים".

החרדים הליברלים אינם מבינים כי בדברים החשובים באמת, המודרנים מזדהים אידאולוגית עם החרדיות הישנה. ההצבעה למפלגה חרדית היא רק סימפטום להזדהות עמוקה בהרבה עם עקרונות היסוד של החרדיות

בעקבות טענות עקרוניות נגד המערכת החרדית התפתחה בקרב חלקים מהחרדים הליברלים סלידה של ממש מסמנני החרדיות והתנגדות אידאולוגית לרבים מערכיה הבסיסיים. לאותם חרדים, המפלגה היא התגלמות הסתאבות החרדיות והיא מבטאת את כל מה שרע ורקוב במערכת. והם סבורים, שכל מי שדומה להם באורחות חייו, שמחזיק סמארטפון, עובד לפרנסתו, צורך תקשורת כללית ומנהל קשרי גומלין עם הציבור הכללי – בוודאי חש אותה סלידה מהמפלגות החרדיות.

מתברר שמרבית החרדים המודרנים מנהלים אמנם אורח חיים שונה ואף מלאים ביקורת על החרדיות, אך בשונה מהחרדים הליברלים הם מרגישים נטועים עמוק בתוך החרדיות על שלל מגרעותיה. אינני מבטל לחלוטין את הטענה שההצבעה של חרדים מודרניים למפלגה חרדית מורה על הצבעה שבטית, לא רציונלית. יתכן בהחלט שגם הסנטימנט השבטי משחק תפקיד אצל החרדים המודרניים. אולם הסיפור הגדול אינו ההזדהות השבטית אלא האידאולוגית. החרדים הליברלים אינם מבינים כי בדברים החשובים באמת, המודרנים מזדהים אידאולוגית עם החרדיות הישנה. ההצבעה למפלגה חרדית היא רק סימפטום להזדהות עמוקה בהרבה עם עקרונות היסוד של החרדיות.

 

בין מודרנים לליברלים

ידידי ר' אהרן זלץ פרסם בשבוע האחרון בבימה זו מאמר הקורא לבניית חלופה אידאולוגית לחרדיות. האידאולוגיה החרדית, כך טען, אינה רואה ערך בחיי העולם הזה, ומשום כך היא אינה יכולה להעניק כבוד לאנשים העובדים לפרנסתם. מאמרו ביטא בצורה מובהקת את הלך הרוח בקרב החרדים הליברלים מהסוג הראשון. אפשר לומר כי הדגם המוצע במאמר יכול לשמש פרזנטור של מה שהחרדיות השמרנית מזהירה מפניו: הנה מה שעושה היציאה לעבודה, שלא לומר האקדמיה – היא משנה מהיסוד את תפיסתו של האדם.

ההבדל בין החרדים המודרנים לחרדים הליברלים נעוץ ביחס להצעתו של זלץ. החרדים המודרנים, כאחיהם החרדים השמרנים, מאמינים בכל לבם כי העולם הזה דומה לפרוזדור, כי תכלית האדם היא לחיות חיי רוח שיכניסוהו לטרקלין, לחיי העולם הבא

ההבדל בין החרדים המודרנים לחרדים הליברלים נעוץ ביחס להצעתו של זלץ. החרדים המודרנים, כאחיהם החרדים השמרנים, מאמינים בכל לבם כי העולם הזה דומה לפרוזדור, כי תכלית האדם היא לחיות חיי רוח שיכניסוהו לטרקלין, לחיי העולם הבא. הם מאמינים כי עולם התופעות אינו זהה לעולם כשהוא לעצמו. הם מאמינים שגדולי התורה והיראה הם כמלאכי מרום בעולם הזה וכל דבריהם כגחלי אש. הם מקבלים ללא ערעור את ההשקפה שהעולם אינו מתקיים אלא על לומדי התורה, ולכן גם אם לא כולם זכו להיות במחיצתם, הם עמוד האש ההולך לפני המחנה.

זוהי כמובן הצגה תמציתית מאד וכוללנית, אך רבים מאד ממי שנהוג לכנות חרדים עובדים, או אפילו חרדים חדשים, שותפים באופן עמוק לתפיסה זו. אפשר כמובן להתווכח על התיאור הגורף הזה, אבל בשורה התחתונה זהו הסיפור הגדול, הסנטימנט המרכזי השולט בקבוצה שאני מכנה כאן "חרדים מודרנים".

למעשה מדובר בדגם מודרני של מעמד בעלי הבתים המסורתי מתקופת טרום החרדיות העכשווית; מעמד העסוק לכתחילה בחיי המעשה, בשילוב שיעורי תורה ושאר פעילויות רוחניות, וזאת ללא שנפגמת הערכתו העצומה לתלמידי החכמים וקבלתם כעיני העדה שלאורם נלך.

הגראי"ל שטיינמן היטיב לנסח זאת באמירה קצרה וממצה, בעצרת בחירות בבית שמש שנועדה לבלום את מפלגת "טוב": "מים אחרונים חובה. לצערנו, יש שאינם מקפידים על מים אחרונים בסוף הסעודה ועדיין הם חרדים. אבל לעשות מזה אידאולוגיה, שיטה?"

הזדהות אידאולוגית זו היא לדעתי הסיבה המרכזית לכך שמרבית החרדים העובדים מרגישים חלק בלתי נפרד מהחברה החרדית, למרות מגרעותיה. ההצבעה למפלגה חרדית אינה אלא ביטוי סמלי להזדהות עמוקה זו עם ערכי החרדיות. זו כנראה גם הסיבה לכשלון הנסיונות להקים מפלגות אלטרנטיביות בבחירות המוניציפליות. הגראי"ל שטיינמן היטיב לנסח זאת באמירה קצרה וממצה, בעצרת בחירות בבית שמש שנועדה לבלום את מפלגת "טוב": "מים אחרונים חובה. לצערנו, יש שאינם מקפידים על מים אחרונים בסוף הסעודה ועדיין הם חרדים. אבל לעשות מזה אידאולוגיה, שיטה? לעשות מזה מפלגה של מי שלא מקפידים על מים אחרונים?"[2]

החרדיות הרשמית מבינה זאת לדעתי הרבה יותר טוב מהחרדים הליברלים. משום כך היא החליטה, גם אם במאוחר ובצורה לא מספקת, לחבק את החרדים העובדים. בהחלטות מועצת גדולי התורה של "דגל התורה" מופיע סעיף מיוחד המחזק את ידי "העמלים לפרנסתם הקובעים עתים לתורה ולומדים כפי יכולתם, ומחנכים את ביתם בדרך התורה והיראה". אפשר כמובן לטעון בציניות כי כל תכליתם של הדברים לדוג את קולות החרדים העובדים, אך מי שקשוב לקולות ולמאמרים גם בימים שאינם ערב בחירות, רואה כי הגישה הזאת מתקבעת והולכת.

 

לראות את המציאות נכוחה

איני בא לטעון בעד עמדה עקרונית זאת או אחרת. אולם ללא קשר לשאלה מי צודק יותר, צריך לראות את המציאות כפי שהיא, לצאת מתיבת התהודה ולהבין שלא כל חרדי מודרני סבור שצריך לעשות רפורמה יסודית בכל התשתית האידאולוגית החרדית.

המחשבה שאנו כפסע לפני התפכחות רבתי כנראה אינה אלא משאלת לב, "תוחלת ממושכה מחלה לב", המזכירה לעתים תפיסה דומה בשמאל הישראלי

הכרת המציאות חשובה לכשלעצמה. בוודאי כאשר יש רצון וכוונה לתקן או לשנות. המחשבה שאנו כפסע לפני התפכחות רבתי כנראה אינה אלא משאלת לב, "תוחלת ממושכה מחלה לב", המזכירה לעתים תפיסה דומה בשמאל הישראלי.

איני נביא ולא בן נביא ואיני מתיימר לטעון כי מה שהיה הוא מה שיהיה. שינויים מפליגים ואפילו התפרקות יכולים להתרחש משלל סיבות, בתהליך או במהלך חד. אני מציע להביט במציאות בעיניים פקוחות, לזכור את הנרטיב החרדי הבסיסי ולקבל את האפשרות שלמרות שינויים והתפתחויות טבעיות, החרדיות בצורתה הנוכחית לא תשתנה.

 


[1] https://machon.org.il/dashboard/election/

[2] פורסם ביתד נאמן כ"ה סיון תשע"ח, במאמר מערכת נגד רשת "אחוות תורה". ראה כתבה באתר "בחדרי חרדים": https://www.bhol.co.il/news/921852

Photographer: Israel Press and Photo Agency (I.P.P.A.) / Dan Hadani collection, National Library of Israel / CC BY 4.0, CC BY 4.0 <https://creativecommons.org/licenses/by/4.0>, via Wikimedia Commons

12 תגובות על “הנקודה העיוורת של החרדים הליברלים

  • קצת הסתבכתי בין המושגים
    "חרדים עובדים"
    "חרדים חדשים"
    "חרדים ליברלים"

  • "הם מאמינים כי עולם התופעות אינו זהה לעולם כשהוא לעצמו" – האם למחבר יש מושג קלוש מה משמעות המשפט? (מסופקני) האם התכוון לפרמנידס קשישא (ובכך שלל גם את התנועה והריבוי ואכמ"ל) או שהתכוון לקאנט זיע"א (ובכך שלל את האפשרות להיכרות כלשהי עם הדבר כשלעצמו)
    [[ואולי המחבר סובר כמו רשכבה"ג גולדקנופף, שאין צורך להבין בזה משום שהוא למד גמרא הרבה לשאר החוכמות ממילא באות וצ"ע]]
    על כל פנים, המאמר רק מחזק את עמדתו של זלץ על הצורך בתיאולוגיה אמיתית ולא במשפטים נבובים כמו של המחבר הנ"ל.
    (נ.ב אם מישהו מצא טענה כלשהי במאמר אשמח אם יכתוב אותה)

    • אני חשבתי שהבחירה במונחים "עולם התופעות" ו"העולם כשלעצמו" מורה באופן ברור על היכרות עם קאנט (דווקא, ולא עם פרמנידס, שלא השתמש ב"כשלעצמו"). אמנם, היה יותר נכון לדבר על "הדבר כשלעצמו", אז אולי ההיכרות עם קאנט עברה איזה פילטר יהודי איפשהו.

  • אני ממש לא מסכים עם הכותב, ולדעתי הסבה היחידה לתופעה הזו היא הריקוד על שתי החתונות שהחרדים מהסוג ה״אמצעי״ הזה אלופים בו.
    הרי החרדים הליברליים יותר משלמים מחירים כאלו ואחרים על דרך חייהם, מחיר שאותו החרדים ה״אמצעיים״ ממש לא נצרכים לשלם. הם הרי חלק מהמשחק החרדי.
    מה שהם מפסידים כאן וזו הבעיה הכי גדולה שלהם, זה השקר אותו הם מנחילים עם חלב האם לילדיהם, שקר שיש לו השפעה לא רק על האספקט הדתי של הילד, אלא על כל הלך רוחו. הוא יודע בפנים, בעצמות (אפילו לא בטוח שהוא יודע לנסח את זה) שאבא שלו שקרן, שמשקר לא רק את הסביבה, אלא הרבה יותר גרוע. את עצמו.
    שיערב להם ויבושם להם, אבל אנחנו כבר לא שם. הילדים שלנו לא יחיו חיי ״מזוייף מתוכו״.

    • אנסה לתמצת את דברי הכותב הנכבד. הוא מחלק את החרדים לשלוש קבוצות. ״קלאסיים״, מודרניים וליברלים. הליברלים לטענתו מחפשים דרך חלופית מעשית ואידאולוגית. המודרניים היו אמורים לכאורה ( מבחינת הכותבים הקודמים ) להצטרף לליברלים. אבל דא עקא , זה לא קרה, ובקלפי המודרניים הצביעו כמו הקלאסים. הסטיה היחידה והמועטת לטענתו היתה למפלגת שס. אשר על כן טוען הכותב, הליברלים שציפו לשינוי לא רק התבדו בתחזיתם, אלא הם אינם מחוברים למציאות. עובדא.
      אני הקטן, טוען שהמפה הפוליטית אינה בבואה מדוייקת למצב האמיתי העמוק מתחת לפני השטח ותמיד נמצאת בפיגור מה אחריו. שינויים חברתיים עמוקים, במיוחד בחברה שמרנית, באים לידי ביטוי ברמה הפוליטית, רק לאחר זמן רב . אולי לאחר דור שלם. ואם לא ינתן מענה רב מימדי חברתי דתי אידאולוגי ורגשי לקבוצה זו, השינוי יהיה כמהפכה revolution ולא בהתפתחות הדרגתית evolution . אם הכותב עצמו היה מחובר להלכי הרוח בחלק מהחברה מתחת לפני השטח הפוליטי היה מבין אחרת ולא ״חוגג״ בנצחון בקלפי.
      ולראיה קרובה, מתחת לפני השטח החברה הכללית בארץ, עוברת בשנים האחרונות שינויים לכיוון ימין ודתי מסורתי. מה שניתן היה לראות במדיה חברתית ובשטח . אבל רק בבחירות האחרונות שינוי הזה בא לידי ביטוי בקלפי.

    • מעניין מאד מאד! לדעת מדוע הכותב הנכבד שינה את דעתו, כמעט! מקצה אל קצה, לעומת מאמר שכתב כאן אך לפני חודשים ספורים…
      מי מהעסקונה החרדית הישנה, הוותיקה, והמסואבת כלשונו הוא, לחץ עליו? ותמורת מה???
      לכותב המאמר הפתרונים.

    • אז איפה אתם?
      במילים אחרות איזה פתרון מצאת שלפיו ילדיך לא יצטרכו ללכת עם תודעה של שקר?
      מעניין אותי לדעת. באמת.

  • גם קופת חולים לא מתפרקת רק נעשית מושחתת עם הזמן, זה כל הסיפור

  • לנתי היקר!
    אין לאמת ערך בפני עצמה! ולכן עדיף לחנך את הילדים ב'שקר' לחיי תורה, ולא לחנך אותם ב'אמת' לחיים רקים מתוכן, רק בשם האמת, אין לי בעיה שתחנך את הילדים שלך לתרום למדינה ולא לחיי תורה, אבל תחנך ל'ערך' ולא למשהו שאין בו שום ערך.

  • מאמר מדהים שמבטא מציאות, כל הכבוד!!!1

  • תמיד הצבעתי ג' והפעם ש"ס.

  • הטעות של כותב המאמר בעיניי, שהוא שם את החילוק בין הליברלים למודרנים, כאילו הליברלים אינם מאמינים בחיי תורה, ובעולם הזה דומה לפרוזדור, גם דתיים לאומיים מבינים את זה כל מי
    ששומר תו"מ מבין את זה, הבעיה היא שהציבור החרדי הקלאסי, הינו ציבור באופן יחסי גזעני מאוד,
    ורווי מחלוקות ושנאות ואלימות אינסופית, הליברלים מוכנים לשלם מחיר, בשביל לחנך את ילדיהם בהבנה שהתורה היא לא מוצר חברתי, אלא יהדות אמיתית, ותפקידה של מורה בבית ספר, אינו לצוד ילדות אשר אורך החצאית אינו תואם את ההשקפה הטהורה, אלא להנחיל לילדים אהבה לדת וליהדות, החרדים הקלאסיים, בחרו השמרנית גזענית, שכל מי שלא כמוני אין לו זכות קיום, החרדים המודרניים סך הכול רוכבים על כל העולמות ואינם מוכנים לשלם מחירים בשביל הבחירות שלהם, לגבי התופעה של הבחירות, הציבור גדל בצורה מטורפת, בוודאי שלא נראה השפעה ישירה, אך ככל שעובר ויעבור הזמן והנערים הנושרים של דור האייפון, יגדלו דור, אז נראה שקצב הגדילה של המפלגות לא יגדל באופן יחסי למה שהוא אמור לגדול

כתוב תגובה:

נא להזין תוכן בתגובה
חובה למלא שם
נא למלא כתובת אימייל