'אתחלתא דגאולה'. כך נהג לכנות את הקמת מדינת ישראל הרב מאיר מאזוז זצ"ל, שהלך לעולמו בשביעי של פסח האחרון. לגבי רב המזוהה עם הזרם החרדי היה זה ביטוי ייחודי. ככלל, השקפת עולמו בעניין המדינה היתה מורכבת ויוצאת דופן: מצד אחד התנגד לגיוס בני הישיבות והקים מוסדות חינוך חרדיים לכל דבר ללא דגלי ישראל וללא חגיגות מיוחדות ביום העצמאות. מצד שני הוא הקפיד על אמירת "מי שברך" לחיילי צה"ל וכינה את יום הזיכרון לחללי צה"ל "יום קדוש ונורא".
בשיעורו השבועי שהודפס בעלון הישיבה "בית נאמן", אמר הרב מאזוז שכיון שהקמת מדינת ישראל היתה דבר גדול מבחינה רוחנית, וכדי שהסטרא אחרא לא יקטרג על כך ויסכן את התכנית הקב"ה הקים את המדינה דוקא על ידי חילונים
לפני מספר שנים, בשיעורו השבועי שהודפס בעלון הישיבה "בית נאמן", אמר הרב מאזוז שכיון שהקמת מדינת ישראל היתה דבר גדול מבחינה רוחנית, וכדי שהסטרא אחרא לא יקטרג על כך ויסכן את התכנית הקב"ה הקים את המדינה דוקא על ידי חילונים. אמירה זו מסבירה את עמדתו המורכבת של הרב מאזוז: מצד אחד הקמת המדינה היא דבר גדול ומהלך שמימי, ומצד שני הקמתה על ידי יהודים הרחוקים מתורה ומצוות והנהגתה כמשטר דמוקרטי חילוני עושה אותה לחולין במובן מסוים ומרחיקה אותנו מהגאולה השלמה, שעניינה שיבת כל היהודים לארץ ישראל בהנהגה תורנית ורבנית.
גישה זו דומה לגישתו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל. מדי שנה ביום העצמאות היה מדבר על גודל הנס שבהקמת המדינה ועל החובה הקדושה להודות לה' על כך, אך לא שינה מסדרי התפילה. עם זאת, נראה שהרב מאיר מאזוז הוא הרב החרדי היחיד בארץ ישראל שעשה שימוש במונח "אתחלתא דגאולה", השמור בדרך כלל לתלמידי הרב קוק.
מה עמד מאחורי תמונת העולם המורכבת שגיבש הרב מאזוז? במאמר זה אנסה להתחקות אחרי השורשים שמהם ינק ושעיצבו את דמותו כרב עצמאי באופן יוצא דופן בנוף החרדי.
ציונות חרדית בתוניסיה
הרב מאיר נסים מאזוז נולד לרבי מצליח ואסתר ביום י"ג בניסן התש"ה (1945), נצר לשושלת רבנים מפורסמת ביהדות תוניסיה. הרב מצליח היה דיין בבית הדין בתוניס, למעשה אחרון הדיינים: כהונתו נמשכה עד לסגירת בית הדין על ידי הרשויות בשנת 1958. הרב מצליח נודע כעמקן גדול וכתב תשובות הלכתיות מעמיקות שנדפסו בספריו שו"ת איש מצליח (ד' חלקים). לאחר מכן כיהן הרב מצליח כראש ישיבה בישיבתו של הרב ניסן פינסון, שליח הרבי מלובביץ' בתוניס, אולם זמן קצר לאחר מכן התפטר, כאשר הרב פינסון רצה להכניס לימודי צרפתית לישיבה, ופתח (בכסלו תשכ"ג) עם אחד מתלמידיו את ישיבת "כסא רחמים" בתוניס. הישיבה התחילה לפעול בדירת מגורים צנועה וללא תשתית כלכלית, והקשר היחיד של התלמידים עם הוריהם היה מכתבים שהגיעו ליעדם לאחר שבוע ימים לפחות.
הרב מאיר היה הבן הבכור במשפחה, ונודע בכשרונותיו הייחודיים. כבר בגיל שש ידע לקרוא פרשת השבוע בטעמיה ודקדוקיה, והיה קורא בהתמדה ספרי תורה וחכמה בכל תחום. מלבד זאת חננו ה' בזיכרון בלתי רגיל, בבחינת בור סוד שאינו מאבד טיפה. בגיל צעיר היה בקי בתנ"ך, בספרי פילוסופיה ומחשבת ישראל, בפיוטי חכמי ספרד ועוד. גאונותו היתה גלויה לעין כל, וכבר בגיל שבע עשרה החל ללמד בישיבתו של הרב פינסון שיעורי גמרא בעיון כר"מ מן המניין. עם עזיבת אביו והקמת ישיבת "כסא רחמים" הצטרף הרב מאיר לאביו בביסוס הישיבה.
הרב כלפון חיבר ספרים רבים בנושאי הלכה ומנהג, ולמרות שמרנותו העיקשת, דבקותו במנהגי אבות והתנגדותו הנחרצת למודרנה, הוא היה ציוני נלהב ותמך כל כולו בתנועה ובמפעל הציוניים
בהקשר לילדותו בתוניסיה, חשוב לציין כי לקהילה היהודית בארץ זו היתה מסורת של תמיכה בציונות. אחת הדמויות הבולטות בהנהגה הרבנית בתוניסיה בתקופת הקמת מדינת ישראל היה הרה"ג משה כלפון הכהן זצ"ל, רב ואב בית דין ג'רבה. הרב כלפון חיבר ספרים רבים בנושאי הלכה ומנהג, ולמרות שמרנותו העיקשת, דבקותו במנהגי אבות והתנגדותו הנחרצת למודרנה (הוא אף התנגד להקמת בית ספר של אליאנס בעירו ג'רבה, משום שתכנית הלימודים כללה לימודי חול שלא כפי המקובל), הוא היה ציוני נלהב ותמך כל כולו בתנועה ובמפעל הציוניים. כך לדוגמא בספרו "זכות משה" כתב בזו הלשון: "בימינו אלה, רבים מאחינו בית ישראל, אף כי לא גדלו על ברכי היהדות, התורה והמצוה, וכתינוק הנשבה בין הגויים הם נידונים. על כל פנים, התעורר בלבבם רגש לאומי, לאהבת קיום האומה הישראלית והתמדתה להיותה אומה נבדלת מן האומות אשר בתבל."
ציטוטים כאלה בשבחה של התנועה הציונית ניתן למצוא בעוד מקומות בספריו. בדרשתו בפרשת נשא (י"ב בסיון התר"פ) ,ימים אחדים לאחר הצהרת בלפור, אמר שמדובר ב"אתחלתא דגאולה". דרשה זו היא הדרוש החמישי בספרו מטה משה, והנה ציטוט קצר ממנה: "מעתה אין ספק כי זהו ראשית והתחלת הגאולה, וראוי לכל איש ישראלי לתת אלפי תודות לו ברוך הוא על הגאולה ועל התשועה, כי פקד ה' את עמו והוציאנו משעבוד לגאולה." הרב כלפון עודד עלייה לארץ ישראל וקבע לחגוג בג'רבה את חג העצמאות: למשך שלושה ימים רצופים אין לומר תחנון (ד' עד ו' באייר) וביום העצמאות לומר הלל. אין ספק שדעותיו של הרב כלפון, שנחשב בג'רבה גדול הדור והיה נצר למשפחת רבנים וכהנים מיוחסים עד עזרא הסופר, השפיעו רבות על הרב מאיר מאזוז.
ארוע הטרור שהעביר את הישיבה לישראל
כאשר פרצה מלחמת ששת הימים התאספו הערבים בתוניס, שרפו בתי כנסיות ושדדו חנויות של יהודים. בזמן הפרעות קיימו היהודים המקומיים בנפשם "חבי כמעט רגע עד יעבור זעם" והסתגרו בתוך בתיהם. בחסד עליון לא היו נפגעים בנפש. הפורעים הערבים לא פסחו על ישיבת "כסא רחמים" שהיתה כמובן סגורה על סורג ובריח. משראו שאינם יכולים להיכנס לתוך הישיבה, ניסו לשווא לשבור את השלט שניצב בכניסת הישיבה, שעליו נכתב "ישיבת כסא רחמים" בשלוש שפות: ערבית, צרפתית ועברית.
במשפחת מאזוז מסופר שהרב מצליח ציטט אז את סיפור הנסים של דלתות ניקנור (יומא לח, א) ובפרפראזה על כך אמר: "ובכן עכשו שנעשו נסים באבן הזאת, בישיבה שנפתח בארץ ישראל אם ירצה השם נקבע את האבן הזאת."
ראש הישיבה הרב מצליח מאזוז ובנו הרב מאיר צפו בכל המתרחש מחלון ביתם (בקומה העליון של בניין מגורים מול הישיבה). במשפחת מאזוז מסופר שהרב מצליח ציטט אז את סיפור הנסים של דלתות ניקנור (יומא לח, א) ובפרפראזה על כך אמר: "ובכן, עכשו שנעשו נסים באבן הזאת, בישיבה שנפתח בארץ ישראל אם ירצה השם נקבע את האבן הזאת."
מסיפור זה, שהובא בספר "חזקו ויאמץ לבבכם" של הרב צמח מאזוז (אחיו של הרב מאיר) שיצא לאור לרגל יובל שנים לישיבת "כסא רחמים", ניתן ללמוד שדעתו ורצונו של הרב מצליח היו להעביר את הישיבה לארץ ישראל. הוא עצמו לא זכה לכך.
ביום כ"א בטבת התשל"א, כאשר הרב מצליח מאזוז שב לביתו לאחר תפילת שחרית עטור בטלית ותפילין, מוסלמי פרו־פלסטיני ירה בו למוות. הידיעה עוררה אבל ברחבי העולם היהודי. הרב עובדיה יוסף היה מתכתב אתו רבות בענייני הלכה, והוא הספיד את הרב מצליח בארץ ישראל. יש שטענו ששליחי הסוכנות היהודית רצחו את הרב כדי לגרום שהיהודים שנשארו בתוניס יעלו ארצה בראותם שרבם הנערץ נרצח, אבל הרב מאיר התנגד לקונספירציה הזאת באופן נחרץ. בשאלה 4719 במדור "שאל את הרב" שבאתר ישיבת כסא רחמים, הרב נשאל על אותה קונספירציה ועונה כדרכו בקודש במילים קצרות וחדות שלא משתמעות לשני פנים: "שקר, ולא היו דברים מעולם."
המשטרה המקומית הצליחה לעצור את הרוצח והוא נשפט לשנים רבות בכלא, אולם כל בני הרב מצליח מאזוז החליטו לעלות ארצה ולהעתיק את הישיבה לארץ ישראל. אין ספק שרצח אביו הגדול על ידי טרוריסט תומך פלסטין עיצב את העמדות הימניות שהביע הרב מאיר מאזוז בהמשך דרכו בהנהגה.
משנתו הפוליטית של הרב מאיר מאזוז
הרב מאיר מאזוז תמך בהתיישבות ביהודה ושומרון, ואף הקים ישיבה ביישוב עמנואל שבשומרון, שפעלה כסניף של ישיבת "כסא רחמים" בבני ברק. הרב מאזוז התנגד נחרצות להסכמי אוסלו וטען שדמם של אלפי יהודים יישפך בעקבותיהם. בזמן תכנית ההתנתקות השתתף הרב מאזוז בהפגנות הנגד שאורגנו על ידי גורמי ימין מהמערכת הפוליטית, ואף הצטרף במכתב לפסיקת רבני יש"ע שתמכו בסרוב פקודה. הרב שאול בר־אילן חיבר באותה תקופה ספר בשם "כפתור הפלא" שמנה את מספר האיסורים שעוברים יהודים בפינוי יהודים מבתיהם, והרב מאיר מאזוז כתב לו הסכמה נלהבת. בשנת 2006, כאשר אריק שרון לקה בארוע מוחי חוזר שממנו לא קם, הכריז הרב מאזוז שזהו עונש משמים על ההתנתקות.
בזמן תכנית ההתנתקות השתתף הרב מאזוז בהפגנות הנגד שאורגנו על ידי גורמי ימין מהמערכת הפוליטית, ואף הצטרף במכתב לפסיקת רבני יש"ע שתמכו בסרוב פקודה
בשנת 2015, לקראת הבחירות לכנסת ה־20, פרש אלי ישי ממפלגת ש"ס והקים את מפלגת "יחד" בתמיכת הרב מאזוז. המפלגה התמודדה בבחירות עם מפלגת "עוצמה יהודית" שנציגה ברוך מרזל הוצב במקום הרביעי. הרב מאזוז הוכר כמנהיגה הרוחני של המפלגה ואף הכתיב את רשימת המועמדים לכנסת – אולם המפלגה המשותפת לא עברה את אחוז החסימה. בתקופה זו קיים הרב מאזוז קשר הדוק עם ברוך מרזל, ואף התארח אצלו בחברון. דובר ישיבת "כסא רחמים" הגדיר את מרזל "ידיד הישיבה".
בתחומים אלה שיתף הרב מאזוז פעולה עם רבנים מהציונות הדתית, ביניהם הרב דב ליאור והרב שמואל אליהו. בשנת 2021, בבחירות לכנסת ה־24, הורה הרב מאזוז לתמוך במפלגת עוצמה יהודית. הדבר היה תמוה ביותר בעיני רבים מהציבור החרדי ואף גרר ביקורות קשות. היתה זו הפעם הראשונה שרב חרדי עודד הצבעה למפלגה לא חרדית על רקע אי הסכמה עם קו מדיני. אולם הרב מאזוז היה ידוע כבעל דעות ימניות מובהקות וקרוב בהשקפה המדינית לציונות הדתית. דבקותו בדרכו העצמאית גרמה לפרישתו מתנועת ש"ס והוא נחשב העוף המוזר של הרבנים החרדים וראשי הישיבות בבני ברק.
***
אפשר להסכים או לא להסכים עם דעותיו של הגאון הרב מאיר מאזוז זצ"ל. אבל אי אפשר שלא להתפעל ואף להעריץ אותו. לאחר רצח אביו, בעודו בשנות העשרים לחייו, הוא הצליח לעלות ארצה ולבנות מחדש את ישיבת "כסא רחמים" מהמסד ועד הטפחות, ולהרחיב את מוסדותיה עד לכדי אימפריה, והכל תוך שמירת הסדרים ושיטת הלימוד של אביו בלי לשנות כחוט השערה. אכן, ישיבת "כסא רחמים" זכתה לקנות שם ותהילה בכל עולם התורה.
גם באשר למשנתו הפוליטית, הרב מאזוז דבק בדרכו של אביו הקדוש בעל איש מצליח הי"ד ורבותיו גאוני ג'רבה ותוניסיה, בלי להתחשב באווירה הפוליטית־חרדית העכשווית ובלי להתייחס לסוג הכיפה שנושא ח"כ מסוים, אם שחורה ואם סרוגה. גם כאן, אפשר לא להסכים עם דרכו, אבל אי אפשר שלא להעריך את מידת האמת שהתוותה אותה.
אנו היום נמצאים בתקופה של בלבול ותהייה. היהדות החרדית עומדת מול אתגרים חדשים וחריגים, ורבים מחפשים את דרכם בסבך שבין החרדיות לישראליות. נדמה שהמודל של הרב מאזוז – מודל תורני חרדי המחובר אל המדינה – עשוי להעניק השראה לרבים.
זכותו תגן עלינו.
תמונה: באדיבות המצלם
"הקמת מדינת ישראל הייתה דבר גדול מבחינה רוחנית, וכדי שהסטרא אחרא לא תקטרג על כך ותסכן את התוכנית הקב"ה הקים את המדינה דווקא על-ידי חילונים"
כמה קושיות (לא כדי להתריס ח"ו, אלא שפשוט שאלות אלו עדיין נותרו אצלי ללא תשובה).
1. איך העברת מיליוני יהודים על דתם נתפסת כדבר גדול מבחינה רוחנית
2. איך החלטת הקב"ה להקים את המדינה ע"י כופרים צריכה להשפיע על עמדתנו בנושא מבחינה הלכתית, כי לשאלה הלכתית בד"כ מתייחסים בכלים הלכתיים.
ובכל המקורות שאני מכיר כתוב ההיפך: שצריך להתרחק ולגנות את המינים והאפיקורסים ובוודאי להתרחק מהם.
3. מה ההתייחסות של הרב ז"ל לגבי 3 השבועות?
כמובן שאלו לא שאלות רק על הרב מאזוז ז"ל אלא על חלק גדול מהיהדות.
1. לא הועברו מיליוני יהודים על דתם.
2. לא בדקת את כל המקורות והנידונים.
3. כנראה כהתיחסות רוב מנין ובנין של גדולי ישראל.
1. בכל 100 שנות הציונות התחנכו אולי עשרות מיליוני יהודים לכפירה במוסדות החינוך שלהם בארץ ובחו"ל, אני עוד הייתי צנוע.
בכל מקרה השאלה היא לא על הכמות אלא על עצם הרעיון, אז אין כאן למעשה תשובה אלא ניסיון לתיקון שאינו נוגע כלל בגוף השאלה
2.1. כנ"ל- אין כאן תשובה
2.2 אם היינו צריכים לבדוק את כל המקורות הקיימים כדי להגיע למסקנה הלכתית, לא היינו יכולים כלל לפסוק, מספיק שאביא כמה מקורות אמינים מש"ס ופוסקים ואז חובת ההוכחה על מי שטוען אחרת ולא עלי.
3. מה התשובה כאן? ומה ההתייחסות, כמו כן מה הייתה התייחסותו של הרב ז"ל, שכן מי שתומך בצעדים שסותרים את השבועות חייב להתייחס אליהן.
אין בכוונתי להכנס לוויכוחים בנושא אלא רק לשאול מה היתה התייחסותו של הרב ז"ל ממי שבקיא בכתביו.
לעניין 3 השבועות,
לא מצאתי התייחסות מפורשת מפי הרב זיע"א לשלושת השבועות אולם רבנים אחרים, רבים וטובים, כדוגמת מהר"ל מפראג, הרב ולדנברג, בעל ה"אבני נזר", רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק ועוד ועוד,
פסקו כי לשלושת השבועות אין תוקף הלכתי.
ככל הנראה דעת הרב מאזוז זיע"א היתה כמותם.
תודה על ההשתדלות
ד"א- תיקון קטן
המהר"ל מפראג התייחס מאד ברצינות לג שבועות עד כדי כך שפסק שהן ב"יהרג ובל יעבור" ואפילו אדמו"ר מסאטמר היה צריך לחקור למה זה כ"כ חמור מבחינתו.
ה"אבני נזר" לא כותב שצריך להתעלם אלא שלא מוזכר בספרי הלכה.
ה"אור שמח" זו שמועה עמומה שלא כתובה באף ספר שלו ובכלל אין לה שום הסבר.
ועוד ועוד גם התייחסתי בתגובות אחרות.
בכל מקרה תודה על העזרה
באנגלית יש ביטוי: "I rest my case".
נזכרתי בו כשקראתי את המשפט הבא שכתב המגיב "לא פשוט להיות פשוט":
"בכל 100 שנות הציונות התחנכו אולי עשרות מיליוני יהודים לכפירה במוסדות החינוך שלהם."
לא הבנתי מה הקייס ומה הטענה בכלל.
כיום לומדים 2.5 מיליון במערכת החינוך הממלכתית
אם בשנות החמישים למדו 0.13 מיליון אז בהערכה שמתבססת על חישוב שבו מכפילים את שכבת הגיל הראשונה שהיא בד"כ יותר גדולה במספר הדורות בהתחשב גם בגידול באוכלוסיה אז עברת את ה-10 מיליון.
תוסיף את העובדות ש:
1. הציונות קיימת מסוף המאה ה 19 ז"א קרוב ל 150 שנה
2. מוסדות החינוך שלהם הוקמו או סופחו בתחילת הווייתם (כמו רשת אליאנס)
3. הם הקימו מוסדות בכל העולם
אז הגעת למספר מאד גדול של ילדי ישראל שחונכו לכפירה בעיקר.
ואם זה פחות מ 20 מליון אז זה בסדר?
ובכל מקרה לא זה היה בכלל הנושא וכמו תמיד, כשאין תשובות אמיתיות, נצמדים להגיגים וגיחוכים ילדותיים שרק מראים את אזלת היד האינטלקטואלית.
העצה שלי בשבילכם היא שעדיף לכם כלל לא להגיב.
1. אתה לוקח תהליך גדול ומורכב, שקרה בכל אירופה עוד לפני שהציונות התחילה, ומטיל את זה על הציונות — זו הסתכלות צרה, מגמתית, אינטרסנטית, ולא נכונה.
2. א"צ לתשובה.
3. מי שמצא את המדרש הזה ועליו בנה את השקפת עולמו (ולמעשה עליו הצדיק את השקפת עולמו), זכותו לעשות זאת, ובהצלחה לו.
רוב בנין ומנין מגדולי ישראל זצ"ל ושליט"א אפילו לא טרחו להתייחס לזה, וזה מה שכתבתי שכנראה כך גם הרב מזוז, ובכל זאת אם משהו מכיר התייחסות לכך, אדרבא אשמח גם להכיר.
מה זה משנה מה היה קודם?
האם זה מפחית משהו מחומרת המעשים?
לא טעיתי בחשבון, הציונות קיימת כבר יותר מ-100 שנה אז מה פה לא נכון?
כפי שכתבתי, אין בכוונתי להתווכח על 3 השבועות, הגמרא בכתובות לא נמחקה ולא המדרשים ולא הראשונים.
אני רק תמה על אופי התשובה\תגובה הלוחמני לשאלות תמימות ומתבקשות וההאשמה באינטרסנטיות.
האינטרס היחיד שלי זה לקבל תשובה כי לא מצאתי כזאת בכוחות עצמי.
אפשר להגיד שלא יודעים או כלל לא להגיב אם אין תשובה.
אולי כותב המאמר או מישהו שבאמת יודע יואיל בטובו לענות.
הטענה היא שההשכלה והחילוניות הם תהליכים שהתחילו הרבה לפני התנועה הציונית. כך לדוגמה בפולין לפני השואה היו רק 50% דתיים, ובהונגריה לא יותר מ20% – וזה בכלל לא קשור לתנועה הציונית, שכן רוב עם ישראל בכלל לא היה שייך אליה. גם בקרב תימנים שבזמן קום המדינה הגרו לקנדה, יש התבוללות גדולה מאוד שלא קיימת כמובן בישראל.
לא זו בלבד אלא שבמבט כולל, המצב הרוחני של מי שעלה לארץ הוא טוב לאין ערוך ממי שנשאר בחו"ל. די לציין את תופעת ההתבוללות שעשתה ועושה שמות במי שנשאר בחו"ל. גם הרבה מאד מהאורתודוקסים הדתיים שבחו"ל אינם כמו אלה שבארץ. הם רשומים בקהילה אורתודוקסית אך לא יותר מזה.
אפשר לקרוא באן בהרחבה: https://www.yeshiva.org.il/midrash/12.
ויותר מזה, אם הרבנים החרדים לפני השואה היו עולים לארץ ישראל ומעודדים את קהילותיהם לעלות, הרי לא רק שהיו ניצולים רבים יותר מהשואה האיומה, אלא שכל המאזן בארץ היה אחר, ההשפעה של הציבור הדתי-חרדי היתה שונה לגמרי ממה שקרה בסופו של דבר בקום המדינה
באורח פלא המגיב "לא פשוט להיות פשוט".. דילג על התגובה הזאת..
אני לא נגרר לוויכוח, כתבתי ע"כ בתגובות אחרות.
האם זו היתה עמדתו של הרב?
כי המאמר הביא הנחה אחרת שעליה שאלתי את השאלות
תיקון טעות: בפנים המאמר נכתב כי עם "עזיבת אביו והקמת ישיבת "כסא רחמים" הצטרף הרב מאיר לאביו בביסוס הישיבה. עזב את ישיבת חב"ד", ואינו נכון, אלא "בישיבת חב"ד בתונס זכיתי ללמד תלמידים במשך תשע שנים מיום הווסדה ביו"ד שבט התשכ"ב לסדר ה' נסי' עד ימי פסח התשל"א . . ואותן שנים היו הכי מאושרות בחיי". – הגר"מ מאזוז בספרו מגדו"י ח"ג עמ' רלד. עיי"ש.
תיקון קטן-
אמו של הרב מאיר מאזוז היא הרבנית חנה כמסאנה ע"ה ולא הרבנית אסתר כמצוין במאמר,
הרבנית אסתר היא אשתו של ראש הישיבה.
על ביאת אליהו הנביא קודם לבוא הגואל הגמרא מבארת כי אין אליהו בא אלא לקרב את מי שהרחיקו אותם בכוח ולרחק את מי שהתקרב בכוח. ובכן על כל אחד לשאול עצמו אם הוא בצד הזה ובמעשיו
או לכל הפחות במחשבותיו ודי לחכימא
פשוט
ברור ובוודאי שאין ספק או נדנוד של ספק ספיקה לגבי קדושתו ופועלו של הרב מזוז זצוק״ל, והלוואי וכל גדולי ישראל יאמצו משנתו הצחה והבהירה