צריך עיון > סדר שני > עקומת התמורה של החרדיות

עקומת התמורה של החרדיות

מאורעות התקופה האחרונה עוררו ביקורת רבה על הציבור החרדי, אולם אסור שהביקורת תשכיח ממנו את הסיבה שאנו חלק מציבור יראי ה'. גם אם יש בה דברים הצריכים תיקון, עדיין אין תחליף לדרך החיים החרדית.

כ"ט שבט תשפ"א

שיעור ראשון במיקרו כלכלה. המרצה מצייר גרף על הלוח. ציר אנכי, ציר אופקי וקו המתעגל ביניהם. בציר האנכי מחיר ("עלות"), בציר האופקי תפוקה ("תועלת"). ציור זה, "עקומת התמורה", מתאר אולי יותר מכל את דינמיקת החיים שלנו: לכל תועלת יש עלות – כדי לייצר מוצר חייבים לשלם מחירים.

בשבועות האחרונים, מעל במה זו, הרבו חברי לתאר את העלויות של אורח החיים החרדי. האחד תיאר את עלות הפגיעה בדרך ארץ ובהימנעות אזרחית, האחרת תיארה את עלות המקובעות הדתית, השלישית תיארה את עלות ההליכה עד הקצה, הרביעי הצביע על עלויות השוליים, והחמישי אף טען שהעלות הכבדה היא היווצרו של טיפוס בריון שכונתי מאיים. איני בא לחלוק על העלויות שתוארו בטוב טעם ובבהירות, אך כמדומני שנעלמה מהם הלכה זו של שיעור ראשון במיקרו כלכלה, שעקומת התמורה יכולה להיקרא משני צדדיה: לכל מוצר יש עלות, אך גם בהבחינך בעלות, דע שיש תמורה בצדה.

לכאורה, הציבור הדתי-לאומי מתברך בכל המידות הטובות שידידי קוננו על חסרונן בציבור שלנו: הוא רואה באזרחות קודש קודשים, מחנך לדתיות אותנטית ובחירית, נוהג כחלק בלתי נפרד מהחברה הכללית ומבטא סולידריות מלאה עמה. מה אפוא התועלת, התמורה, שאתם – אנחנו – מוצאים בציבור החרדי, מעבר לחיבה לבדיחותיו וצ'ולנטיו?

בימים האחרונים שאלתי ידידים רבים, מאלו הממקדים מבטם בעלויות, "נניח שמטה קסם בידכם, ובהינף לחש ביכולתכם להפוך את הציבור החרדי לציבור דתי-לאומי – האם הייתם משתמשים בו?" לכאורה, הציבור הדתי-לאומי מתברך בכל המידות הטובות שידידי קוננו על חסרונן בציבור שלנו: הוא רואה באזרחות קודש קודשים, מחנך לדתיות אותנטית ובחירית, נוהג כחלק בלתי נפרד מהחברה הכללית ומבטא סולידריות מלאה עמה. מה אפוא התועלת, התמורה, שאתם – אנחנו – מוצאים בציבור החרדי, מעבר לחיבה לבדיחותיו וצ'ולנטיו?

איני חושב שהתשובה היא תפיסה אידאולוגית ספציפית כלפי מדינת ישראל ותהליך הגאולה. זהו כיום פרט כמעט חסר משמעות מעשית. רוב החרדים והדתיים לאומיים אינם עוסקים בכך בחיי היום יום, ויש אף חרדים הרואים במדינה תהליך גאולי באופן זה או אחר, אם קהילות (קהילת "זילברמן" לדוגמא) ואם פרטים. ועדיין, הפער בינם לבין החרדיות הכללית, מהבחינות שתוארו לעיל, זניח.

ואם כן, חרדיות זו למה לי?

לדעתי שלוש תועלות מרכזיות ניתן למצוא בחרדיות, שאינן נמצאות באף חברה יהודית אחרת.

התועלת הראשונה והמרכזית ביותר היא הלהט הדתי והתורני. החרדיות בתודעתה היא המשכה הישיר ונטול השינויים של מסורת בת אלפי שנים, מסורת של מסירות נפש לכל אות ותג בתורתנו, מסורת של התמסרות חסרת כל מחסום אל הטקסט, בהגיה בה יומם ולילה, בהתרפקות אינסופית על פיתולי הלכותיה, סוגיותיה ותובנותיה. החרדיות משמרת את רוחו של היהודי האומר: "בִנסיעתי לדרך – דעתי עליהָ, ובִישיבתי בַחנות – דעתי עליהָ, אפִילו בִשעת משא וּמתן – דעתי עליהָ, על התורה הקדושה – דעתי עליהָ" (חכמת אדם). חינוך כלל קהילתי להתמסרות כזו לעבודת האלוקים אינו קיים באף קבוצה אחרת.

החרדיות בתודעתה היא המשכה הישיר ונטול השינויים של מסורת בת אלפי שנים, מסורת של מסירות נפש לכל אות ותג בתורתנו, מסורת של התמסרות חסרת כל מחסום אל הטקסט, בהגיה בה יומם ולילה, בהתרפקות אינסופית על פיתולי הלכותיה, סוגיותיה ותובנותיה

התועלת השניה היא ההתבדלות. העולם המערבי על תרבותו ותפיסותיו שוטף וסוחף בכל מקום שאליו הוא מגיע. המבנים החברתיים, המשפחתיים, המוסריים, שהיו עד לא מזמן כל כך מובנים מאליהם, הופכים לסימני שאלה, ובהמשך לסימני שלילה. זה קורה בשל עוצמה בלתי מוגבלת כמעט של תרבות מושכת מחד גיסא ואלימה מאידך גיסא, ושל עולם ערכים אינדיבידואליסטי, בחלקו הגדול פרוגרסיבי, המפרק את כל הנחות היסוד שליוו את האנושות אלפי שנים.

לניסוי החברתי הזה יש מחירים עצומים. פירוקן של מסגרות לאומיות, חברתיות ומשפחתיות, התנוונות מוסרית והתפרקות של הקשרים והמחויבויות בין בני אדם. המוכנות להתמסר אל האחר, להוליד, להתחייב – הולכת ונשטפת בגל המערבי העצום שמגיע לכל פינה על פני הגלובוס.

בתוך העם היהודי, הציבור החרדי הוא העומד בפרץ. הרבה יותר מהציבור הדתי המשתלב, הרבה יותר מהציבור השמרני הנטמע. בחוצפה יהודית ובגאווה ברורה הוא מתריס ומתגונן כאחד, מקים חומות, לא מתבייש לתקוף, ובעיקר לא מקבל ללא בדיקה מדוקדקת שום תפיסה מערבית הבאה לפתחו. ההתנגדות האוטומטית, ההתבדלות המובנית, היא אולי המוצב האחרון בעולם היהודי. החרדיות מקימה מחסומים כדי לשמור על העולם הישן מפני הכחדה.

מבחינה זו החרדיות מתווה דרך. נמשלת היא למחסן הזרעים אי שם בקוטב הקפוא, השומר על זרעי הטבעיות האנושית לזמן חירום, לעת היעלמות סוגי החיים הללו, וקובעת מקום שממנו נוכל להצמיח מחדש. המבנה האנושי של עם, דת, קהילה ומשפחה נשמר בעוז על ידי החרדיות, ואני צופה שהעולם היהודי, שישרוד את השיטפון המערבי וירצה להיבנות מחדש, יזדקק לו בהמשך.

התועלת השלישית היא הקהילתיות. אולי כבר נדוש לנפנף בארגוני החסד הגדולים בישראל, אולי מעט לעוס להצביע על כרך עב כרס של רשימת הגמ"חים לסוגיהם, אבל נדוש ולעוס לא הופך את התופעה למרשימה פחות: הציבור החרדי עולה בכמה וכמה רמות על פני כל ציבור אחר בדאגה קהילתית פנימית, שפעמים רבות אף צומחת למערכת ענקית של חסד ותרומה לכלל. ארגוני הצלה, עזר מציון, יד שרה, זק"א, עזרה למרפא, יד שולמית, חסדי נעמי ועוד הם מהמובילים בישראל וחלקם אף בעולם היהודי כולו, והם מסייעים למיליונים בצמתי חיים כואבים. לאלו ניתן להוסיף את רשת הענק של חב"ד הזרועה על פני הגלובוס שהיא כתובת לכל יהודי באשר הוא, כחלק מתפיסה של ערבות הדדית וקשר לאומי-קהילתי אמיץ. תפיסת החיים הזו מתחילה בהתנדבות לגבאות בית הכנסת ולעזר יולדות מקומי וממשיכה במערכות חסד חובקות עולם, והיא אבן יסוד בקהילתיות החרדית, ומודל ייחודי עבור עולם ההופך וירטואלי, אגואיסטי ונטול קשרי קהילה.

את שלושת היתרונות הללו ניתן למצוא כמובן גם במקומות אחרים ובמגוון קהילות, אך אף אחד מהם אינו קיים באותם היקף ועוצמה כבציבור החרדי לגווניו.

המחירים לעתים כבדים מאוד, והם הוצגו בכתב בבמה זו ובאחרות, ונגלו לעינינו במוחש בתקופה האחרונה. אך כפי שכאב המחיר אסור לו שיימחק, כך גם עוול יהיה להמעיט מגדולתה של התועלת

הצגת התועלות אינה מוחקת את כאב העלויות. המחירים לעתים כבדים מאוד, והם הוצגו בכתב בבמה זו ובאחרות, ונגלו לעינינו במוחש בתקופה האחרונה. אך כפי שכאב המחיר אסור לו שיימחק, כך גם עוול יהיה להמעיט מגדולתה של התועלת.

אסור להימנעות האזרחית להשכיח את רווח הקהילתיות, אסור לחשדנות מהממסדיות להשכיח את רווח החסינות מהמערביות הפרוגרסיבית, ואסור למקובעות הדתית להשכיח את רווח ההתמסרות התורנית. אלו שני צדדים של אותה עקומה, ומי יודע, ואולי אף סביר להניח, ששינוי במחיר שאנו מוכנים לשלם יפגע גם בתמורה שנקבל. ניסיון למתן את המסגרת הדתית עלול להוביל לפשרנות ואדישות מבחינה תורנית; ניסיון לחבור לסביבה חיצונית ולייצר סולידריות רחבה יותר עם החברה הישראלית עלול להוביל לפגיעה במנוע הקהילתי; וניסיון להתאים את התפיסה החרדית לשינויים בסביבה עלול להחליש את כוח ההתגוננות שלה אל מול השטף התרבותי של העולם המערבי.

באותו שיעור ראשון בכלכלה, על אותו גרף בסיסי של עקומת התמורה, ילמד המרצה את תלמידיו על "העלות השולית" של כל יחידת תפוקה. אינן דומות עלויות ותמורות שוק הרכב למקבילותיהן בשוק המזון, ואינו דומה גרף תמורה של נדל"ן לשל בית הקפה. המשותף לכולם הוא הרצון להגיע למקום שבו "העלות השולית" – העלות המשולמת על כל יחידה נוספת – שווה את התמורה המתקבלת בגינה. קיימת נקודה שממנה כל יחידת תפוקה נוספת מגדילה את העלויות והופכת את הייצור לרווחי פחות ופחות, עד שהתמורה המתקבלת הופכת לסימן קריאה של "כל זה אינו שווה".

העלויות קיימות וימשיכו להתקיים. אין אידאולוגיה או הנהגה מעשית שאין לה מחיר. אולם, התמקדות במחירים בלבד, ללא התחשבות בתמורה שלהם, דומה לראיית גרף ממבט של קו אנכי בלבד, ראיה המאבדת את הדו-ממדיות שלה ואת משמעותה. לצד זאת, חשוב לנו לשים לב כל העת שאנחנו עדיין בשורת הרווח: רווח רוחני, ציבורי ואנושי, ולשמור על עצמנו מלהגיע לשורת ההפסד כחברה, כאנשים, כיהודים, כבני תורה. כחרדים.

Photo by Yoninah, CC BY-SA 3.0, via Wikimedia Commons

29 תגובות על “עקומת התמורה של החרדיות

  • סליחה אדוני מבחינה לוגית הגיונית אתה צודק אבל לנו יש גם גמרא ושלחן ערוך זלזול בהלכות האלו דינם כמומר לדבר אחד שהוי מומר לכל התורה כולה אם הדברים האלו היו הנהגות נחמדות אתה צודק אבל היות ויש מסכת שלמה בש"ס ומלא סימנים בחשן משפט על אחריות ציבורית אזרחית אין שום היתר ואין פה עלות מול תועלת אין כזה דבר לקיים רק מה שמתחשק

    • לחיזוק דברי חמודי כדאי מאד לעיין בספר משטר ומדינה בישראל על פי התורה ארבעה כרכים מאת הרב נפתלי
      בר אילן ובהסכמת הרב אביגדור נבנצל מהדורה שניה. ניתן להוריד חינם מהיברובוקס ובאתר המוציא לאור מכון ארץ חמדה.

  • כתבת נפלא, אלא שכל הציור הנפלא שציירת הינו קומי, כלומר בהגדרה, בשאיפה, בציור החיצוני אלו הם המטרות,
    א. הלהט הדתי והתורני: שנוצר בין היתר מתוך כפיה ואילוץ החברה הצעירה, פועל מתוך אג'נדה של מי שתופס תופס, ומי שלא תופס, נופל ומתרסק, ומי שמדשדש, כבר אין בידו לא מזה ולא מזה, – כך שבפועל יחד עם הלהט רבים נופלים מי במוקדם ומי במאוחר, או מתרסקים אל תוך עצמם ללא קול. וידוע שאין תועלת אפילו לבניין בית המקדש אם זה על חשבון נפש יהודי אחד.
    ב. התבדלות: עצם ההתבדלות גם היא באה בכפיה ובהוצאה להורג, את מי שממרא את פיה, עצם ההתבדלות גורמת לדמיון רב חושים, במקום להיות בקדמת הטכנולוגיה, הראשונים שהם יתוו את הדרך וינתבו אותה לדרכים ישרות, כידוע שהראשונים הם המובילים, אנו נסרכים מאחור כשהזוהר והתהילה מתפרש שלא בצדק לצרכים שליליים. אם נהייה הראשונים, אזי הקידמה תהווה את ראש החץ לתורה ולמצוות. ובאשר לפרוגרסיביות אין ממש בדברים אלו למי שלומד תורה.
    ג. ארגוני חסד: מתוך ידיעה ארגונים אלו שואבים המון כח, והמון תקציבים שמנותבים לשליטה אף פלילית וקומבינות מאחורי הקלעים, יצירת תעסוקה, והלבנת כספים, אין באף מקום קדושה, ועזרה לזולת ללא אינטרס צדדי, אף שהרבה נעזרים מכך, מחוסר עבודה, ומחוסר תעסוקה מקודמים ארגוני חסד אלו ועוזרים בעקיפין שלא בכוונה עכ"פ לרמת חיים ירודה ונזקקת, מאשר עמידה על הרגליים, שגם זה אינטרס המשמר את הכח הקהילתי בפוליטיקה ובשליטה על הפרט.
    לסיכום:
    החברה החרדית חייבת לעבור רפורמה, חקיקה, ותכנון תרבות מחדש. לא ייתכן שאברך יזרק מהכולל ככלב רק מפני שזעמו של הראש כולל מכבודו הפגוע יוצא עליו. אברכים הם ציבור חלש ללא זכויות, סחורת אדם העוברת מיד ליד.
    הכבוד המוצע לאברך הינו טפל שקרי ומצגתי בלבד.
    כשבא העשיר או התורם כולם נעמדים דום לכבודו, וכן כשהאברכים מקבלים בקבוקי שמן ושאר מצרכים לחגים, התחושה באופן קבלת המוצרים היא כאסופי רחוב, הומלסים חסרי בית.
    כמו כן השליטה של העסקנים על הרבנים היא הרסנית, פוגעת בציבור, שהוא שבוי בלא ידיעתו תחת מערכת משומנת העוסקת בפגיעה בפרט וכדו.
    קהילה בהפרעה.

    • מוטב מאוחר מלא כלום, כרגע הבחנתי בתגובה הזאת, ולכן מי שבאמת מחליט ללמוד כל חייו חייב להיות אדם עקשן עם עקרונות ואמונה בצדקת דרכו ולא להתפעל כהוא זה מגורמים חיצוניים, אדם שבטוח בצדקת דרכו לא עושה את זה כדי לקבל מעמד חברתי גבוה וכבוד, זה אולי טוב בתחילת הדרך לילד בחיידר כדי להמריץ אותו אבל אברך נשוי כ10 שנים למשל שיש לו שאיפות לדעת את כל התורה [לא ח"ו לקבל שטעלע כי זה בלוף אחד גדול זה לשון המשנה אבות פ"ב מ"ג, הוו זהירין ברשות שאין מקרבין לו לאדם אלא לצורך עצמן נראין כאוהבין בשעת הנאתן ואין עומדין לו לאדם בשעת דחקו] וזה לשון הגמרא מועד קטן ט"ז ע"ב, אמר רבא כל העוסק בתורה מבפנים תורתו מכרזת עליו מבחוץ. מי שבאמת רוצה ללמוד ולגדול בתורה לא זקוק לכל השטויות האלו ויש לו סייעתא דשמיא. אני מכיר אישית יהודי תלמיד חכם אמיתי שכל הזמן התלונן על זה שמכבדים בעיקר גבירים וכו', הוכיחו לו שזה רק חנופה אבל באמת בזים לגבירים, והראיה כשילדיו היו בגיל שידוכים [בעיקר הבנות שאצלן מסתכלים יותר מי האבא] שדכנים רצו אחריו ללא שום דרישה ממנו כמעט לעומת זאת אצל הגבירים גם אם הם מבטיחים 10 דירות הם צריכים לרוץ אחרי שדכנים ולא רצים אחריהם עם עובדות לא מתווכחים, שבת ק"ד ע"א, קושטא קאי שיקרא לא קאי:

  • מסכים עם הרבה דברים ובכל זאת שתי הסתייגויות;
    תרבות הגמחים נוצרת גם מהעובדה שמדובר בחברת עוני שרבים מבניה לא עובדים. וגם מי שרוצה לעבוד, חסרה לו ההשכלה הנדרשת. וכבר אמר מישהו משפט חכם – החברה החרדית מלאה בגמחים, שבהתנהלות כלכלית נכונה לא היה צורך בהם.
    דבר נוסף – צריך לזכור שבחברה החרדית יש מעט מאוד בחירה חופשית. כשדברים נעשים כל החיים בכפיה, יש בכך פגם גדול בעבודת ה'. על פי הרמב"ם, הבחירה החופשית היא העיקר.

  • הכל צודק.

    אכן השמרנות הדתית היא ערך נפלא לרבים.

    השאלה היא למה בציבור החרדי לא מצליחים להתמודד עם חיי העולם בלי שקרים?

    למה הם צריכים את חיי העוני והניוול, בכדי לשמר דרך חיים נפלאה כפי שאתה מתאר?

    לדעתי החרדיות (מה שמכונה כיום), אינה דרכו של בורא עולם, והיא מתהדרת היום בנוצות לא לה. לכן כשהנקודה הבסיסית עקומה, התוצאה גם עקומה.

  • תודה על המאמר. כתוב טוב וברור. הנושא מאוד חשוב. לדעת להסתכל על מה שכן טוב. על השורש של כל החרדיות. מהם הדברים הטובים שכן יש ומהם עמודי התווך של אידאולוגיה זו.
    בעיני מהקמת החברה החרדית עד היום כן התקלקלו דברים רבים בדרך. אבל אני יכולה לשמר את הערכים. כשאציב מולי כתמרור את התמורה אהיה חזקה מספיק לספוג גם את העלות שלה. אדע איך למזער את העלות שלא תיפגע. ערכים אחרים שלא נילמדים בציבור החרדי לא מונעים ממני כן ללמדם ולהעבירם הלאה לילדי. השאלה מה הקו המנחה. מה השביל שבו אפסע.
    הציבור החרדי רחוק מלהיות מושלם. יש שינויים לטובה ויש פחות. אבל במבט השקפתי איפה יש לי יותר פוטנציאל לגלות אתאלוקים? לחיות חיי יהדות אמיתיים? התשובה היא שבמקום שיש בו יותר רוחניות. דיבור על רוחניות. מעשים המבטאים את החיי התורה. כיום הציבור שמבטא זאת( בין הגדולים) הוא הציבור הליטאי והחסידי.
    בתפילה שנקום חכמים יותר וחזקים יותר אחרי החודש המורכב הזה שכלכך הרבה כעס ושנאה נישפכו ברחובות…
    ונלמד לאהוב את הטוב שיש ולהחיות בנו את האהבה לחיי תורה ומצוות

  • הדברים נכונים בחלקם אבל השאלה הגדולה היא איזה פגמים / סטיות אתה מתכוון להכשיר? בארה"ב החרדים עובדים, כמעט כולם. האם הם פחות חרדים או שיש להם פחות מעלות מאשר לנו? וכן הלאה על דרך זו.

  • א. יש המון אמת בדברים ככללם. צא וראה אחוזי חילון, למשל.
    ב. יש הרגשה שהקורונה חשפה לא רק ליקויים נקודתיים אלא ריקבון מסויים שבבסיס השיטה.
    ג. האם לחברה בעל עיוותים כאלו יש זכות קיום מוסרית ודתית?
    ד. אין לחברה המתנהלת כך היתכנות ארוכת טווח.
    ה. והעיקר: האם גזירת הכתוב ש"או או"? אי אפשר להתנהל נכון ולפחות עם שאיפה כזו?

    • ליחיאל אם תעקוב אחרי כל התגובות שלי לאורך כל הדרך [זו דעתי האישית] אני אוחז חד משמעית שחייבים לקיים את כל ההלכות שכתובות בכל חלקי השולחן ערוך לצערנו הציבור שהכתיר את עצמו בתואר חרדי גם לא בדיוק מקפיד על כך ועל זה אני תוקף וחוזר ותוקף

    • למשה, הקורונה חשפה דבר חמור מאוד שהתגלה עד היום היינו בגלות יהודים בין גויים ואחרי זה חרדים בין חילונים היום הגלות הקשה ביותר תלמידי חכמים בין עמי ארצות וזו צרה צרורה מומר לדבר אחד מומר לכל התורה כולה אין זכות קיום לשום דעה [אני בכוונה כותב דעה ולא קהילה או אנשים כי אין לי שום עניין לתקוף אישית את הבן אדם רק את הדעה] שמחליטה איזה מצוות לקיים ואיזה לא חור אחד בקופסת שימורים אין שימורים ספר תורה 99% כשר = 100% פסול

  • יש צדק בדברים. אבל העיקר באמת הוא הנקודה הראשונה: עצם ההגדרה של החרדיות היא חרדה מלעבור על דבר ה', היינו קיום התורה והמצוות. שני החלקים האחרים נועדו לשמר או לקיים נקודה זו באופן רחב ושלם יותר, ולא כדי לשמור מקידמה וההתפרקות בהגדרה.
    בכל מקרה, מי שקצת עוקב אחרי המאמרים האחרונים באתר בנושא החרדיות יראה בבירור שהכותבים כאן באים בדיוק לשנות ולחרב את שלשת המעלות של החרדיות שהכותב מבאר. כלומר לדעתם הדברים הללו אינם מעלה אלא חסרון. האוירה היא שחשוב מאד להתחבר לדרך ארץ ואזרחות שהם המעלות האמיתיות. החרדי הפרומער אינו אלא אדם נצלן ומבוזה והחסרון של החרדים זה שהם הלכו עד לקצה עם החינוך לחרדיות.
    זה נראה שעל השאלה של הכותב האם ראוי שכל החרדים ייעשו דתיים לאומיים יענו הכותבים שודאי ואולי אין זה מספיק אלא צריך להתרחק מהתורה עוד יותר.
    הדבר שמשונה כאן הוא המאמר הזה שאחרי מאמרים רבים לפתע מסנגר על החרדים. אולי הכותבים והעורכים נבהלו מעצמם? ואולי סביבתם העירה אותם? צריך עיון

    • כשאדם יחיד הוא פרומער, זו מעלה. כשחברה היא פרועמרית זה חסרון.

  • לשמרית: לפי קו המחשבה הזה, אם זכיתי כאדם יחיד להיות פרומער עלי להתפלל על חברי שלא יזכו גם כן, על מנת שהחברה עצמה לא תהיה פרומערית? דרוש חידוד

    • נכון. עליך כפרומער להבין שזה לא הנדרש אלא פרומעריות נעשה מרצון, ואסור שהחברה תכפה את זה או אפילו תסתכל בעיין עקומה על מי שלא עושה כך.

      יתרה מזו, עליך להקפיד שהפרועמריות לא תפגע בחובותיך כאדם למשפחה ולחברה.

    • לשמרית, הסיפור נכתב בכמה גרסאות אבל אני אכתוב אותו בגירסא שנראית לי הכי אמינה, חסיד קרלין נסע לרבו הינוקא לפרנקפורט ובשבת היה צריך להישאר בעיר בבית הכנסת מקומי הרב הזהיר אותו שאם יצעק בתפילה יעיפו אותו מבית הכנסת, הוא התאפק מתחילת התפילה ולא צעק עד שהגיע לנשמת ואז כבר לא יכל להתאפק והיה בטוח שיעיפו אותו מבית הכנסת, לקראת סוף התפילה הרב אמר לו שהוא מכבד אותו מאוד כי אצלו הצעקה הייתה באמת מעומק הלב מה שהוא התכוון לאלו שצועקים כי זה הסטייל בתפילה שלהם כשפרומעריות הופכת לסטייל זו מכת מדינה

  • מדהים !

  • החברה החרדית יצרה צורך ונזקקות לגמחים ואז נתנה תשובה בגמחים מרובים משלה שכל תפקידם להחזיק את האדם החרדי ואת המשפחה החרדית תלויה בגמחים, ברבנים ובעסקנים. מכאן מגיעות כל הכפיות וההכרח ללכת בדיוק בתלם של ההנהגה החרדית ומי שסוטה עף. לא יקבל עזרה ולא חינוך. הכל עניין של שליטה. מלכתחילה לא נראה לי שזו הדרך שהקב"ה רצה שנחיה בעולם הזה שו דרך מעוותת. אדם צריך לעבוד ולפרנס (רבי יוחנן הסנדלר ועוד) והמשפחה צריכה חיים נורמליים ולא אמא שהיא גם מפרנסת וגם בהמת הרבעה להגדיל הציבור החרדי. כל הדרך שלכם עקומה ולא בריאה. צאו מהפינה ותתחילו להבין איך העולם עובד. בנוסף החברה החרדית תלויה לחלוטין בחברה החילונית כי אין לה מערכות ניהול ושלטון משלה לכן היא גם תלויה בחילונים וגם מנסה לבעוט בהם אבל לא יכולה להיפרד. לא יכולה לקום מדינה חרדית על הבסיס של החיים החרדיים כיום וזה כבר מראה שהדרך לא נכונה

    • למירי, מדינה חרדית לא תקום לעולם עד ביאת המשיח היא לא תוכל להתקיים יותר מתענית אסתר עד פורים, הריחוק [לא הייתי משתמש במילה שנאה כי בכל זאת כל החרדים עוזרים אחד לשני] בין חוג אחד לשני רחוק לפעמים הרבה יותר מאשר בין חרדים לדתיים לאומים. הבושות שהיו עכשיו במפלגה מסויימת – אין ויכוח לא על שמירת שבת לא על גיורים כשרים ולא על צביון יהודי למדינה אלא לאיזה חוג יהיה נציג שיוכל לדאוג למויסדעס שלו יותר תקציבים על זה אומרים בבחירות קידוש ה' גועל נפש שאין כדוגמתו איך אנשים לא מתביישים לשים את האות הזאת בתוך מעטפה בקלפי לאחר בושות כאלו גדולות וסילוף יהדות שלא היה כדוגמתו.

  • א . המאמר מצוין ויפה שהוא נכתב ללא נסיון למצוא את המעלות מתוך החסרונות של האחר אלא התמקדות בקיים אצלנו
    ב . בנוגע למטילי הדופי בתרבות הגמחי"ם הצורך הזה קיים בכל מקום בו חיים בני אדם יהודים כגויים ומשום מה הפתרון קיים אך ורק בחברה החרדית וכן אני מכיר את כל גופי הסיוע של הציבור הכללי והלא יהודי אני גם שייך לאחד מהם
    רק השוני המרכזי הוא שכמעט כולם מוקמים מתוך אג'נדה של נגד משהו בין אם זה קריאת תיגר על המערכת הממשלתית באותו מקום ובין אם זה מתוך רצון להנחיל תפיסת עולם כלשהיא לאחרים דרך הסיוע המקום היחיד שיש בו רצון לתת לשני סתם כי הוא צריך ולתת לו בצורה שהוא רוצה זה בחברה החרדית לצערי
    וכאן הניסיון לטעון שהחברה יצרה את הצורך ואז כאילו את הפתרון הוא נגוע לדעתי בשנאה עצמית
    והיטיב להגדיר את זה היידגר בתארו את היהודים ובהצדקתו את תורת הגזע בשנות ה30 של המאה הקודמת " היהודי הפך את גורלו למפעלו "

  • צורמת לי הלשון הבוטה שבתגובות כאן כנגד העולם החרדי. אמנם רבים הפגמים בעולם החרדי, אשר אינני משתייך אליו (כשם שאינני רוצה להשתייך לשום חוג (פרט לחוג "יהודי החי בא"י ומחוייב לתלמוד-שו"ע"). אני מכיר את הפגמים מקרוב, וישנם חברים חרדים האומרים לי שעלי להודות לקב"ה על שאינני מכירם ממש מבפנים… אבל לשון בוטה בסגנון (ליקטתי אקראית מהתגובות) "התבדלות בכפיה ובהוצאה להורג", " שליטה פלילית וקומבינות", "חברת עוני", חיי העוני והניוול", "אמא שהיא גם מפרנסת וגם בהמת הרבעה" אינה ראוייה, והיא מכלילה ומגזימה.
    אדגיש בקיצור נמרץ נקודה אחת בלבד, מכריעה, שלדעתי מטה את הכף לטובת ההתבדלות החרדית (שהיא עדיין מופרזת): הצלחה כמעט ב-100% בחינוך הילדים לתומ"צ, אהבת-תורה ויר"ש.

    • ההצלחה גבוהה ההצלחה של הציבור הדתי לאומי/המזרחי

      היא לא 100%, אפשר להגיש אצל האשכנזים 80% ואצל המזרחיים 60%, ממשיכים בדרכם.

      מבחינת שמירת תורה ומצוות אצל האשכנזים 90% ואצל המזרחיים 80%.

  • נראה לי שהמאמר הזה אמור להוביל למסקנה להצטרף ל"עדה החרדית" או לכל הפחות ל"פלג הירושלמי", הם מממשים את שלושת העקרונות הללו הרבה יותר טוב מיתר החרדים.

    • לבצלאל כהן, את דעתי האישית כל האתר כבר מכיר, אבל בנוגע מה שאמרת לגבי ה"עדה החרדית" או ה"פלג הירושלמי" אני כילד גרתי בסביבה חילונית והחילונים למעשה [מדובר למעלה מ50 שנה] העריכו וכיבדו את נטורי קרתא למרות ההפגנות האלימות ובדתיים לאומים הם זילזלו בגדול תמיד חילוני היה אומר לי [אז השתמשו במילה דתי לא היה בשימוש כל כך המילה חרדי] את אתה דתי אז עד הסוף לא רק מה שמתחשק

    • הכל זה או קצה א או קצה ב?

  • הכותב מציין שלוש דברים שיש בציבור החרדי לעומת הציבור הדתי כדברי תועלת, כל שלושת הדברים הם אינם נכונים ואדרבה מניסיון המצב הוא הפוך,
    לעניין ההתלהבות כביכול מההמשכיות בציבור הדתי יש הרבה יותר ריתחא דאורייתא גם אם אתה רואה את התלהבותם מדברי תורה וגם ממצוות יישוב הארץ והם גם הרבה יוצר קרובים ומהווים המשך הרבה יותר של היהדות התורנית של לפני שנים, דלא כולם ישבו ולמדו רק האליטה התורנית.
    לעניין ההשמרות וההיבדלות מי שרואה בזה מעל. אדרבה שיבושם לו זה וודאי לא המשכיות, זו המצאה של מאה או מאתיים השנים האחרונות.
    לעניין הקהילתיות בכל יישוב דתי לאומי יש הרבה יותר קהילתיות מאשר בכל קהילה חרדית מלבד להוציא חסידיות.
    היתרון בקהילה הדתית לאומית הוא עצום ההבדלים בין הקהילות הם שבקהילה הדתית לאומית חשוב הרוח והמחשבה ובקהילה החרדית המה יאמרו והטשולנט, למרות שכותב המאמר מתעלם במודע מזה מה שיש לקהילה החרדית להציע בדור זה זה רק תרבות ללא מחשבה והגות.
    הכותב בדמע

    • לשמוליק, ולכותב המאמר, לא התייחסתי עד עכשיו להבדלים בין חרדים לדתיים לאומים, כי למעשה מה שקורה היום זה כבר לא כל כך מעניין, הצד השווה שבהם שדרכן………………. אני אתמקד רק בהיסטוריה, אז ההבדל היה רק ביחס למדינה לא היה שום הבדל ביחס לקיום מצוות מי שזוכר את רבני המזרחי של פעם

  • וואהו מאמר חזק מאד
    חסר ככ במרחב הדיגיטלי תוכן איכותי שכזה
    יש ככ הרבה דברים מעוותים בחברה החרדית
    וזה נכון שהיא בעצם החברה היחידה שיודעת לעצור ולשמר מוסכמות ישנות כמו משפחה ועוד
    שבחברה מערבית קראו על כך תיגר יפה מאד חידוד הדברים
    אני חושבת שחבל שלא מלמדים את הגברים שבחברה החרדית לחלום ולתכנן להם חיים וללת להם אפשרות להתפרנס בכבוד כמו הנשים
    מה שבעצם מקבע את התפיסה הזו שהאשה היא החזקה הגבר משתלב איכשהו בעבודה של אמתאימה לו ומוצא את עצמו בגיל 30 עם 6 ילדים ולא תמיד יכול לצאת להשקיע בלימודים כי הוא מחוייב וכך תרבות ההלואות והגמחים חוגגת. שמישהו יעצור את הגלגל הזה ולתת לפחות השכלה לדור הצעיר שישארו בחורי ישיבות איכותיים עם מקצוע חזק לחיים. שיוכלו להקים דור איכותי וגם לפרנס את עצמם בכבוד בלי בזיונות של 30 שק לשעה

  • צריך להשוות כמובן דרך חרדית נגד המקבילה הדתית לאומית שזה החרדלי"ת.
    ולא מרגיש לי שכותב המאמר עושה זאת מספיק, הוא משווה ביחס ל"איש קש" של ציבור חילוני ממש או (להבדיל!) דתי לאומי. ואז הוא מגלה שהתועלות הללו (שהם פרמטרים שנחשבים כמשמעותיים ברמת מה לאיש החרדי, מתקיימות בצורה טובה יותר בחברה החרדית על פניהם),
    אבל השאלה הברורה היא מה קורה אם אתה מסתכל בהשוואה כלפי הציבור החרדל"י, ורואה גם בו שמתקיימות שלושת המישורים הללו ברמות שונות (וגם שם יש כמה וכמה גוונים).
    וכבר שם חלקם מאותם המישורים לא נופלים מהציבור החרדי…
    ואז אתה צריך לשקלל את הפרמטרים הללו ביחס לשאר הייתרונות והחסרונות שקיימים בכל ציבור…….
    בקיצור, מרגיש לי שאין כאן התייחסות מספקת בשלילת שאר ההיפותזות בטענה שהחברה החרדית היא הטובה ביותר במסגרת השיקולים, אם זאת כמובן מטרת המאמר. (ולא רק להציג סתם יתרונות בלי השוואה, ואז זה משהו אחר כמובן)

כתוב תגובה:

נא להזין תוכן בתגובה
חובה למלא שם
נא למלא כתובת אימייל