כאשר נשאל שר פלוני מדוע הוא נוהג לשדוד את הקופה הציבורית, הוא ענה בפשטות שיש לנו על כך 'מסורת' של שרי ישראל בירושלים: שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים, כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים, יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ וְרִיב אַלְמָנָה לֹא יָבוֹא אֲלֵיהֶם (ישעיהו א, כג).
תפקיד מיוחד מוטל על בעלי השררה, והוא לדאוג לחלשים שבחברה: הגר, היתום והאלמנה. בקבוצה זו של שולי החברה נמצאים כמובן גם קרבנות תקיפה מינית, בפרט מי שנפגעו בידי בעלי כוח ושלטון. כך כתב רש"י על הפסוק "כל אלמנה ויתום לא תענון": "הוא הדין לכל אדם, אלא שדבר הכתוב בהווה, לפי שהם תשושי כח ודבר מצוי לענותם." על פי הנביא, תפקידו של השר הוא לדאוג להם ולריב את ריבם. אבל מי ישמור על השומרים?
מפני מה הלך הפרוש אצל הברלנד?
בימים האחרונים התפרסמה הידיעה כי השר לענייני ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש, המשמש "פרויקטור" לענייני אומן, פעל מול שלטונות אוקראינה עבור עבריין המין המורשע אליעזר ברלנד[1] שהודה שעבר על שתיים מתוך שלוש העברות החמורות שבתורה (גילוי עריות ושפיכות דמים), ונוסף על כך גרם חילול השם עצום והכניס את עצמו בכלל הפסוק וְנִגְלָה בְאָזְנָי ה' צְבָ־אוֹת אִם יְכֻפַּר הֶעָוֹן הַזֶּה לָכֶם עַד תְּמֻתוּן אָמַר ה' צְבָ־אוֹת (ישעיהו כב, יד, על פי יומא פו, א).
לפני כשנה קיבל ברלנד מממשלת אוקראינה "ויזה שחורה" האוסרת עליו להיכנס לתחומה למשך שלוש שנים מחשש להפרת הסדר והביטחון הציבוריים. ממשלת אוקראינה נימקה את ההחלטה בכך ששהותו במדינה עלולה "לפגוע בסדר הציבורי ובאינטרסים של ביטחון לאומי, בפרט בזמן משטר צבאי", בשל מעורבותו בעברות פליליות שונות והתנהלותו בישראל ובאוקראינה.
לפי הפרסומים, פרוש פנה מתוקף תפקידו הציבורי, שר בממשלת ישראל ונציג הציבור החרדי בכנסת, לשגריר אוקראינה בישראל יבהן קורניצ'וק, וניסה לבטל את רוע הגזרה מעל ברלנד. הלה אמר לו כי יש צורך בבקשה רשמית בנושא. ואכן, עורכי דינו של ברלנד צרפו לעתירה באוקראינה מכתב מטעמו של פרוש, שתוכנו לא פורסם. בית המשפט המקומי סירב לקבלו.[2]
ביום שלאחר פרסום הפרשה, ובעקבות הסערה הציבורית שהתחוללה, התנער ראש הממשלה נתניהו מהמהלך, ולשכתו פרסמה הבהרה: "ראש הממשלה דוחה את הפנייה בעניין כניסתו של ברלנד לאוקראינה."[3] יש לציין ששמועות על פעילותו של השר בעניין הסתובבו כבר חודש לפני כן, אך אנשי משרדו הכחישו אותן מכל וכל, עד לפרסום המידע הרשמי.
מקרה זה אינו הקשר הראשון של פרוש אל ברלנד וחצרו. בשנה האחרונה פרסם המשרד לשירותי דת נוהל הדלקות בהילולת הרשב"י במירון, שבו נכתב: "לא תינתן זכות הדלקה לגוף אשר הורשע בעברה שמפאת חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לערוך הדלקה, וטרם חלפו שבע שנים ממועד ההרשעה." נוהל זה נועד למנוע את החרפה שפושעים מחללי שם שמים יקבלו במה של כבוד במקומות הקדושים. פרוש, השר לענייני מסורת וירושלים, היה מופקד על ניהול ההילולה במירון ועל ביצוע הוראה זו.
כבר לפני האירוע היה מי שחשש שפרוש ואנשיו יתעלמו מהנוהל, ובמסיבת עיתונאים שהציגה את מתווה ההילולה אמר יוסי דייטש, הפרויקטור מטעמו של פרוש ומי שהיה מועמד מפלגת אגודת ישראל לראשות העיר ירושלים, כי "יש שיתוף פעולה עם כל בעלי ההדלקות, כולל 'שובו בנים'". לשאלת הכתבים "מה יקרה אם יהיה בלגן במירון?" ענה דייטש כי "תמיד יהיו אנשים שאין להם שמץ של מושג מה זו ערבות הדדית".[4] בסופו של דבר, ברלנד היה כמובן שותף מלא ופעיל בהדלקה, ואף הדליק את הלפיד שממנו הובערה אש זרה על קבר הרשב"י.[5] למותר לציין כי מאז הארוע לא נשמעו שום התנצלות או גינוי ממשרד השר לענייני "מסורת" ומהפרויקטור שלו.
ויתנו את הילד במנדט ואת הילדה מכרו בתיק
יהיו שיאמרו כי מתוקף תפקידו אמור מר פרוש לסייע לכל נזקק, בפרט כשמדובר באדם חרדי, ואין הדבר שונה מעזרה לעבריין מורשע לעבור את הכביש או מסיוע לחסיד שמעד בעבר לנסוע לאדמו"ר שלו. טענה זו היתה יכולה להתקבל אילו היה מדובר בסיפור יחיד של אדם פרטי ולא בסיוע פוליטי לביצור כוחו של ברלנד, אותו כוח שאיפשר לו לבצע את מעשיו המחרידים בבנות קהילתו. הסיפור הנוכחי הוא חלק מכרוניקה של סיוע פוליטי־חברתי תמורת קבלת אתנן פוליטי, כפי שמעידים פעולותיהם של חברי הכנסת של יהדות התורה בכל הנוגע לניצול קשרים ומתן כבוד לברלנד.
בתחילת שנת 2017, פחות מחצי שנה לאחר הרשעתו (בעסקת טיעון) בעברות של מעשה מגונה ותקיפה מינית, הועבר ברלנד למעצר בית במלונית הצמודה לבית החולים הדסה עין כרם, שם שהה עד לתום ריצוי עונש המאסר שהושת עליו. בעודו מרצה את עונשו זכה ברלנד ל"ביקור חג" ולתמונות עם מאיר פרוש ששימש סגן שר החינוך ועם בנו, ראש עיריית אלעד ישראל פרוש. גם השר ליצמן עלה אליו לרגל למלונית בהדסה עם צוות לשכתו, ביניהם מוטי בבצ'יק המשמש כיום ראש המטה של שר השיכון יצחק גולדקנופף.[6] בחתונת אחד מצאצאי ברלנד שנערכה בבית שמש בשנת 2019 הגיע פרוש (שהיה אז חבר כנסת וסגן שר החינוך) לחלוק כבוד ולהשתתף בשמחה. גם ארוע זה חולל סערה.[7]
ואם כל זה לא הספיק, באו הודאות בעלי דין בקולותיהם, וסיפקו הצצה לסחי של הסחר־מכר הפוליטי המתנהל מאחורי הקלעים, שבו נציגינו משתמשים לרעה בכוח ציבור שולחיהם להעניק הכרה למי שפגע בנשים מבנות קהילתו תוך ניצול מעמדו כרועה רוחני. הקלטות שנחשפו בתקשורת פרסמו את תוכן השיחה בין ליצמן ופרוש לעסקני קהילת ברלנד. הפגישה נערכה בשנת 2018, לפני הבחירות לעיריית ירושלים.
עוזריו של ברלנד צוטטו אומרים כך: "היום, מבחינת הציבור החרדי, הוא [ברלנד] מוקצה מחמת מיאוס. […] יש לנו דרישה מאוד פשוטה: שגדולי ישראל יקבלו אותו. שיעשו איזשהו מאמץ לכבד אותו, איזשהו כבוד מינימלי, איזושהי הכרה מינימלית – אז הוא לא בן אדם, אז מה צריכים את הקולות שלו?" כשפרוש וליצמן הבהירו להם שאין סיכוי לערב את גדולי ישראל בכך, הם שלפו את האיום האולטימטיבי: “נעשה ברית עם האויבים שלך, והברית הזאת אומרת שבבחירות הבאות ש”ס ודגל התורה מתמודדות יחד לכנסת – ואנחנו מעניקים להם את המנדט הנוסף, כי הרב הולך להופיע בכל עצרת בחירות והוא אדם כריזמטי וסוחף, אם הוא יגיד לספרדים להצביע ש”ס אתה יודע איזה כוח זה לש”ס?”
הדרישה שלהם היתה שברלנד ייכנס לרבי מגור, והלה יבקש ממנו לחתום על קול קורא עבור הצבעה למפלגת יהדות התורה, וכן שברלנד יצטלם עם האדמו"רים מוויז’ניץ ובעלז. ליצמן, חסידו של הרבי מגור, טען שהדבר אינו בר ביצוע. כדי להרגיע את זעמו של העוזר, התחיל פרוש להתנצל ולהזכיר את מאמציו העילאיים לשמור על המעמד הציבורי של ברלנד, ואת המחיר האישי ששילם על כך: “אני הלכתי לבקר בכלא. אני הרגשתי שאני צריך לתת לו את זה. אני באתי לכלא ויצאו נגדי […] אחרי זה היה בית חולים. הלכתי לבית החולים. אני ראיתי שאני הולך עכשו ואני נשרף או שאני יכול גם לאבד את המקום שלי, אני יודע? מישהו ינפנף לי את זה…" כדי להוכיח את כנותו, פרוש טרח להבהיר לעוזר שאין לו חלילה ביקורת על ברלנד, ואדרבה, הוא בצד שלו: "אז אני אומר עוד פעם, אני יכול להגיד להגנתי, אני ניסיתי כבר. לא היה אכפת לי. צפצפתי על כולם. ואני ידעתי למה הוא יושב בכלא. מה זה הפריע לי?”[8]
בסופו של דבר, בסיבוב הראשון בבחירות העירוניות תמך ברלנד ברשימה עצמאית שזכתה לכאלף קולות. יום לפני הסיבוב השני על ראשות העיר ירושלים, שהוכרע על חודם של שברי אחוזים, עלו אל ברלנד צביקה כהן יו”ר סיעת ש”ס בעיר וכן חתנו של אריה דרעי ששימש מנהל מטה הבחירות. לאחר תיעוד הפגישה וצילום משותף תמך ברלנד בפומבי במועמד משה ליאון, ראש עיריית ירושלים.
על שלושה פשעי ישראל ועל ארבעה
אם את מקרה ברלנד אפשר עוד להסביר ברדיפה אחר קולות חסידיו, מה נאמר במקרים אחרים, שנראה כי נציגינו עוזרים לעבריינים רק מכוח מעמדם? לבושתנו ולחרפתנו, אין זה המקרה היחיד של סיוע מצד עסקני יהדות התורה לעברייני מין בעלי כוח וקשרים.
מקרה מפורסם נוסף הוא הסיוע הפלילי שניתן על ידי יעקב ליצמן למלכה לייפר, כלתו של האדמו"ר מחוסט, שניהלה בית ספר חרדי במלבורן שבאוסטרליה, בשנים 2000–2008, והואשמה בעשרות רבות של מקרים של פדופיליה, תקיפות מיניות ומעשי אונס בתלמידות צעירות תוך ניצול מעמדה. עם תחילת ההאשמות כלפיה היא נמלטה לישראל בסיוע בית הספר שבו עבדה. בשנת 2014 נעצרה לייפר בישראל בעקבות בקשת הסגרה משלטונות אוסטרליה, אך הליך ההסגרה הופסק בעקבות חוות דעת פסיכיאטרית שהיא אינה כשירה לעמוד לדין. בשנת 2018 נעצרה לייפר בחשד שהעמידה פנים כדי להינצל מהסגרה, זאת בעקבות גילויים וצילומים שנעשו על ידי חוקרים פרטיים, שבהם נראית לייפר מנהלת אורח חיים נורמלי. לאחר ההסגרה נשפטה לייפר באוסטרליה והורשעה, ונגזרו עליה חמש עשרה שנות מאסר.
בשנת 2019 נחקר יעקב ליצמן, סגן שר הבריאות דאז, בחשד שעשה שימוש בסמכויותיו בניגוד לחוק. על פי החשד, ליצמן ביקש לארגן חוות דעת פסיכיאטרית שתקבע שלייפר אינה כשירה לעמוד לדין. בסיום החקירה הגיעה משטרת ישראל למסקנה כי יש תשתית ראייתית להגשת כתב אישום נגד ליצמן בגין הדחת עד, מרמה והפרת אמונים. לדברי המשטרה, ליצמן ניסה להשפיע על פסיכיאטרים לתת חוות דעת המונעת את הסגרת לייפר. בתחילת שנת 2022 חתם ליצמן על הסדר טיעון, ובעקבותיו נקנס ונידון למאסר על תנאי. ביוני 2022 התפטר ליצמן מהכנסת בעקבות ההסדר, ופרש בבושת פנים מהחיים הפוליטיים.
חובת האחריות הציבורית והבוז לסיאוב הפוליטי
פוליטיקה היא אמנם עסק מלוכלך, ופוליטיקאים הם אנשים שאומנותם בורסקי. אולם הנושא אינו רק המוסריות האישית של הפוליטיקאי אלא השימוש שלו בתפקיד הייצוגי שלו ובכוח הציבורי שאנו נתנו לו. אין טעם להלין על הפוליטיקאים שעושים פעולות נלוזות כדי להמשיך ולשבת על הכסא שלהם, אבל יש לנו אחריות ציבורית למחות ולהוקיע מעשים פסולים הנעשים בשם הדת ובשם הציבור על ידי המחשיבים את עצמם "שלוחי דרחמנא ושלוחי דידן".
הפוליטיקאי הוא נציג ציבור. הפוליטיקאים החרדים הם הפנים של הציבור החרדי. כשהפוליטיקאי מרשה לעצמו להוקיר ולכבד פושע מפורסם כדי לקושש קולות הוא מכתים בכך את כולנו. הוא אומר שאנחנו, כל הציבור החרדי, מעדיפים עוד מנדט בקלפי על פני ג' עברות חמורות. הוא אומר שהדבר הכי קדוש עבורנו הוא הכוח האלקטורלי ושעבורו אנו מוכנים למחול על הכל. כך אמר פרוש עצמו בראיון השבוע: "אני פעלתי בעניין הזה, אני רואה את הביקורת, לא רואה את ההוריקן סביב זה."[9] יודע צדיק נפש בהמתו ויודע פוליטיקאי נפש הציבור שלו. הפוליטיקאי עושה מה שיעזור לו להישאר בתפקיד ונמנע ממה שעלול להרחיק אותו משם. מסתבר כי עזרה לפושעים אינה מעוררת עניין גדול בציבור שלנו.
מצב זה חמור כלפי כל פשיעה, אבל הוא נכון במיוחד כלפי עברות מין, שבהן יש להוקעה הציבורית תפקיד חשוב במיוחד. כך כתבה עפרה לקס בטור שפורסם ב"ישראל היום":
שתי קבוצות עוקבות בדריכות כיצד מתקבלים עברייני מין מורשעים בחברה. הראשונה היא נפגעי ונפגעות עברות מין, והשניה היא קבוצת הפוגעים והפוגעות (ועוזריהם). עבור אלה, היחס של החברה בכלל ויחסם של נבחרי ציבור בפרט הם סוג של תמרור. ככל שעברייני מין (ועוזריהם) מקבלים לגיטימציה, ככל שהם הופכים לרצויים – כך נושמים הפוגעים לרווחה ויודעים שהם יכולים להמשיך במעשיהם הקשים, כי גם אם יום אחד ייתפסו, תמיד יהיה מי שיקבל אותם בחזרה. מנגד, הנפגעים מקבלים את המסר שלא שווה להם להתלונן. גם ככה קשה מאוד להרשיע אדם בעברות מין, אז הם ממשיכים לסבול ולשתוק.[10]
העובדה שהפוליטיקאים שלנו יודעים שהם כנראה רק ירוויחו מבחינה פוליטית מעזרה לנואפים ולעושקי יתום ואלמנה בעלי כוח ציבורי היא כתם עבור כולנו.
מבט טהור ונקי יותר על הפוליטיקה, הבז להסתאבות המעדיפה את האלקטורט ואת הכוח הפוליטי על פני המידה הטובה ועדינות הנפש של בני התורה, ניתן למצוא במכתבו הידוע של ר' דב לנדו לר' שמואל דויטש בעניין הבחירות לעירית בני ברק בשנת תשמ"ט:
ואומר עוד גלויות, ובאופן כללי ונחרץ. אינני מבין בכלל את כל הגישה הזו הגורסת כי על עולם התורה להיות תקיף וחזק ולוחם, היודע להגן על זכויותיו בתוקף, ויודע להשיב מלחמה שערה, ואוי לו למי שבא להצר צעדיו ולמנוע דבר – המגיע לו – בעדו. לא! לא זו צורתו הראויה והנכונה של עולם התורה. הוא אף פעם לא היה כך בעבר, ואין זו הצורה שיש ל"הלבישו" בהווה ולהבא! עולם התורה לפי מיטב הכרתי, והכרת אחי ורעי, חייב להיות רוחני, נעלה ועדין, צנוע ומצטנע, ולא המוני ותוקפני, מופיע ומתבלט, לוחם ואלים! לא! וכל זה אף במחיר הפסדים, ויהיו אפילו מאת מונים יותר מההפסדים הצפויים לנו אם לא נהא תקיפים תוקפניים ואלימים כיריבינו ומתנגדינו.
הלוואי שניקח מכך משהו אל המישור הפוליטי שלנו. בידינו הדבר. אחרי ככלות הכל, זה הקול שלנו.
[1] אציין שלאורך כל המאמר נמנעתי מלהשתמש כלפיו בתואר "הרב" כדי שלא לחלל את עטרת הרבנות. פסקי דין כלפיו ניתנו על ידי שלושה בתי דינים, בד"ץ העדה החרדית, בד"ץ בני ברק ובד"ץ זכרון מאיר, וכן על ידי זקני קהילת ברסלב ומנהיגיה.
[2] השר פרוש מסייע לעבריין המין אליעזר ברלנד להיכנס לאוקראינה בראש השנה https://www.haaretz.co.il/news/politics/2023-08-29/ty-article/.premium/0000018a-40ff-d435-a59e-ceff30700000?utm_source=dlvr.it&utm_medium=twitter.
[3] פרוש ביקש להכניס את ברלנד לאומן. נתניהו התנער: "לא עומד מאחורי זה." https://www.ynet.co.il/news/article/byscuostn.
[4] אחרי שהורשע בעבירות מין – ברלנד צפוי להוביל ארוע הדלקה במירון https://www.israelhayom.co.il/news/local/article/13954669.
[5] למרות הרשעתו בעברות מין: ברלנד השתתף בהדלקה מרכזית בהילולה במירון https://news.walla.co.il/item/3577423.
[6] תעוד: ליצמן ופרוש בביקור אצל ברלנד https://www.kikar.co.il/haredim-news/228905.
[7] סערה ברשת נגד מאיר פרוש לאחר שנפגש עם ברלנד, שהורשע בעבירות מין https://www.kolhair.co.il/jerusalem-news/77963/.
[8] פרוש על ברלנד: “ידעתי למה הוא יושב בכלא. מה זה הפריע לי?” https://m.ch10.co.il/news/479217/.
[9] https://www.makorrishon.co.il/news/660655/.
[10] https://www.israelhayom.co.il/opinions/article/14551363.
תמונה: לע"מ, AMOS BEN GERSHOM
רבי נחמן לכל! רבינו הזמין את כולם אליו לראש השנה
גם אם הוא חטא, והוא חטא, אין לשלול ממנו את זכות התפילה אצל רבינו
ויותר מכך, רבינו הבטיח תיקון לכולם, גם לפושעים.
אם הוא יבוא לאומן, זו תהיה תקנתו
למה שזו תהיה תקנתו ?
הוא חזר בתשובה ? הוא ביקש מחילה מהנפגעים ?
מה זו השטות הזאת?? זה בן אדם לחברו (אין יום הכיפורים מכפר) ועוד דברים כאלה חמורים!!
הדברים שכתבת קרובים לנצרות.
עברות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר.
וגם עברות כלפי שמיא לא מתכפרות ללא תשובה רק בגלל איזו טיסה לאומן.
כל הכבוד. בושה לפרוש ולחבריו.
לכתוב דבר כזה לפני ימי הרחמים והסליחות זה לא יהודי!
גם אם עשה מה שעשה בוודאי חזר בתשובה בכל זאת תלמיד חכם גדול ומי אנחנו שנשפוט
כל השנאה שנשפכת כלפי כל מי שהוא לא אנחנו, ויותר חמור השנאה היוקדת מהמחנה שאליו אנחנו דבוקים (הימין מלא מלא שנאה) לכל אלו שסוחבים אותנו על הגב במשך עשרות שנים, זה הרי לא מפריע לך.
אבל אם חלילה אומרים משהו לאחד העסקנים המהוללים, אוי ווי, חוידש הורחמים והסליחעס!
הוא בטח עשה תשובה, הוא הרי חרדיי, לא כמו הבוגדים האנרכיסטים…
זה תלמיד חכם? יש חטאים שיום המיתה מכפר עליהם וגם אז…, אך אלו חשבונות שמיים, ב"ה שזה לא עסק שלנו.
אך יישר כוח על המאמר החשוב הנ"ל.
הוא לא תלמיד חכם. והוא לא חזר בתשובה. והוא ממשיך לעשות ככל העולה על רוחו
איך בדיוק עשה סליחה?
קנה 'כתב מחילה' מהאפפיור?
סוף סוף לא הליכה עיוורת אחרי העסקנים.
בשם החרדיות המתקראת היום ׳הצביון היהודי׳ מותר כל הסחי והלכלוך.
הגנה על פדופילית (וכמובן לא על הקורבנות שלה), ׳השתדלות׳ למען ׳רב׳ שהורשע במעשים מגונים, מלחמה למען שר שהיה בכלא כדי שישוב להיות שר כי הרי ׳בחרנו בו׳, דילים מושחתים והצנחות מקורבים בעיריות בלי שום קשר לרווחת התושבים.
יש לנו טעימה המעלה קבס ממה שיקרה במדינה כשאנחנו ועסקנינו נהיה כאן הרוב, בלי החילוני השמאלני, הבוגד, האנרכיסט שישגיח עלינו ויפרנס אותנו.
צודקק
"שלוחו של אדם כמותו" אמרו חז"ל.
מה זה אומר על הציבור החרדי אם הוא ממשיך לבחור שוב ושוב שייצגו אותו אנשים שלא טובת הציבור החרדי לנגד עיניו אלא טובת העסקנים, אנ"ש, או בכלל רק להסתיר את מה שצריך לגלות – מה זה אומר על הציבור? זעזוע כלפי התנהגויות של נבחרי ציבור חרדים אמור להיות מלווה בחשבון נפש של איך מונו על הציבור פרנסים שאינם ראויים.
רגע לפני שיקפיצו לי את הטענה שהציבור שבוי בידי העסקנים שכובלים אותו בציווי "ועשית ככל אשר יורוך", קודם כל צריך לזכור שמדובר בכלל על משפט ועל דין, וגם לגבי הטיעון של "אפילו מראים על ימין שהוא שמאל וכו'" כדאי לעיין מה אומר הרמב"ם על זה.
לכן מה שמוביל אותי למסקנה המצערת, שהציבור החרדי בוחר בפוליטיקאים שמייצגים אותו ואת הלכי רוחו באופן נאמן. הבעיה לא בפוליטיקאים, הבעיה בציבור.
ואולי נהיה כנים ונודה שהרבנים במחילה טועים והעסקנים הם רק שק חבטות
ברגע שפרוש יבין שזה מבריח יותר מצביעים ממה שזה מביא הוא יפסיק ועד אז חבל על הזמן.
אין ספק שזו בושה של ממש וכל הכבוד על המאמר.
אבל לא צריך לעשות מניפולציות שזה בשביל הבחירות התמיכה שלו כמו שהוכח לא שווה
הרבה זה בעיה עמוקה יותר שלא מתייחסת בכלל לעברות ומצוות ולדרך ה אלא לציבוריות
והגדרות רקות
איך אפשר לסנגר על אדם שלא ידוע שחזר בתשובה על פי דרכי התשובה המסורים לנו, שלא כיפר על מעשיו מול מי שנפגעו ונפגעים ממנו?
גם אם לו מותר להגיע לאומן, איש ציבור שמגיע בכוח הציבור אינו יכול להשתמש בכוח הזה כדי לחזק ידם של עוברי עביררה כשעצם מעשה התמיכה הינו מסר חברתי לקוי מיסודו שיש תמיכה ציבורית במי שעבר על החמורות שבעבירות…
יישר כוח על המאמר!
מעבר לנאמר במאמר, שאני מסכים בו לכל מילה. אני רוצה להעלות כאן מחשבה שמלווה אותי זה זמן.
ההרגשה היא, שגם רבנינו, ולא רק הפוליטיקאים, מתייחסים בסלחנות לפושעים מסוגו של ברלנד, כולל פדופילים, ועוברי עבירות קשות..
לעומת זאת, אם ייתפס חלילה מישהו אוכל מהכשר הרבנות, או לובש חולצה צבעונית… אותו כבר לא יצרפו למנין…
מעניין כמה מכם ימשיכו להצביע בבחירות הבאות ועדיין לא יבינו שערבוב בין פוליטיקה ויהדות מוליד חילול ה', ריקבון וצחנה.
מי לה' אל רבי יואל מסאטמר שצדק בכל מילה שכתב בספר ויואל משה
מוזמנים לקרוא ולגלות את אמת התורה הצרופה בכל מילה
אנחנו חייבים להתמקד בבעיה, והיא תרבות האונס שמתפתחת במגזר החרדי.
לא יכול להיות שבחברה שתלתה על דגלה התנהגות נאותה ומידות נאצלות זאת ההתייחסות לפגיעות
מעניין שהדוגמאות הנ"ל הן דווקא במקצה החסידי שמתיימר לקדושה ופרישות וד"ל
מקווה שזאת תהיה קריאת השקמה, כי כל עוד המצב נשאר כמו שהוא, הבעיה היא אך ורק שלנו
ייש"כ לכותב.
אבל גם כל אלו ששתקו ולא מיחו הם שותפים.
את מי רבי נחמן מברסלב לא מקבל???
וְזֶה כָּל עִנְיַן הַנְּסִיעוֹת לְצַדִּיקִים בִּשְׁבִיל הָאֱמֶת כְּדֵי לְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ. וְהַכֹּל כְּפִי כַּוָּנַת הַלֵּב בֶּאֱמֶת, כִּי ה' יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ הָאֱמֶת מַה כַּוָּנָתוֹ בִּנְסִיעָתוֹ אִם בִּשְׁבִיל מָמוֹן וְכָבוֹד וְנִצָּחוֹן וְכַיּוֹצֵא, אִם בִּשְׁבִיל הָאֱמֶת לַה' יִתְבָּרַךְ כְּדֵי שֶׁיִּתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ הָעֲצוּמָה וְלָשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁמְּכַוֵּן בִּשְׁבִיל הָאֱמֶת זֶהוּ בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, וַאֲזַי אַף-עַל-פִּי שֶׁהַהִתְעוֹרְרוּת בְּקַטְנוּת מְאֹד וְקָשֶׁה לוֹ לְהִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ עַל-יְדֵי הִתְעוֹרְרוּת קָטָן כָּזֶה אַף-עַל-פִּי-כֵן ה' יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּמְקָרְבוֹ לְצַדִּיקֵי אֱמֶת כָּזֶה, שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ לְעוֹרְרוֹ עַל-יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת הַגְּבוֹהִים הַנַּ"ל…
אדם שמגיע לר' נחמן ויודע שהוא רחוק מה' אז רבי נחמן מתפשט לאורך ולרוחב לקרב אותו לה' יתברך.
אך אדם שמגיע כמו ברלנד לר' נחמן עם בריונים ונותנים מכות בציון ומגיע כצדיק הגמור למרות כל העבירות שלו אז ר' נחמן מקיא אותו.
לא מבין אותך,
על פרוש וברלנד אתה מתפלא?
לא רק בגלל שהוא מאמין שהוא שומר על כמה אלפי קולות שישארו באגודה,
הוא פשוט מאוים! הרי יש לו קופה של שרצים יחד עם ברלנד מלפני עשרות שנים,
אם מקורביו של ברלנד פותחים עליו את הפה הוא יכול לשבת כהוגן!
הוא פשוט נסחט, זה הכל
מאמר כאוב וחד. אבל ההתמקדות דווקא בברלנד ובלייפר היא מטעה! כי להוותנו העולם החרדי גדוש במעשי פדופיליה, אונס, סטיות ועריות, אשר זוכים להסתרה ולהגנה מצד רבנים, פוליטיקאים, עסקנים והמשפחות. להזכירכם: בדרך-כלל הפושעים שנתפסו לא נחשפו ע"י העולם החרדי…
הריקבון של סכסוכים כספיים וכוחניים בתוך משפחות אדמו"רים ו"גדוילים", הוא פעוט לעומת הריקבון של מעשי-זימה. יתר-על-כן, בסכסוכים הפגיעה היא "רק" בממון ובאגו, בעוד מעשי-זימה רוצחים נפשות!
ללא שום קשר לנושא, יש לבקש, שלא להשתמש באתר השנאה והשקרים 'הארץ' (הארס) כ"מקור". ודי למבין.
בעניין הביקורת על השימוש באתר "הארץ": לצערנו, "המודיע", "יתד נאמן", "המבשר" ובתי-הדין החרדיים אינם מצטיינים בחשיפת סוטים, אנסים ושאר-ירקות. אפילו להיפך – מתעלמים ומחפים…
לפיכך, למרבה הביזיון וחילול ה', אנחנו נזקקים לחשיפות ע"י תחקירני "הארץ", פורום "תקנה" ובי"ד של הרב שמואל אליהו שליט"א.
כלומר, לענ"ד אין מקום לביקורת כזאת.
יש פושעים שרוצחים
ויש שותפים לפשע שישטפו את הסכין המגואלת בדם או יאיימו על העדים שלא להעיד.
רוצחים אמיתיים יש מעט ברוך השם כי הנפש קשה לה, אבל שותפים לפשע יש למרבה הצער הרבה…
מבלי לגעת בתורף המאמר נכון או לא נכון, תמהני מה בא כותב המאמר לומר לנו ציבור הקוראים, האם רוצה להוכיח שודאי אותם אנשים סביבם הולך המאמר אכן עשו את אותם המעשים? האם במה מכובדת זו משמשת לידעיות ותחקרים על אנשים ספציפים? כיצד מאמר זה נכנס תחת השם "צריך עיון – מחשבה והגות חרדית" אין כאן לא מחשבה ולא הגות? חוששני שאם ימשיך האתר לפרסם מאמרים צהובים כאלה אזי מהר מאד נמצא את עצמנו קוראים תחקירי שחיתות בעיריה חרדית כזו או אחרת.
בליבי מתגנבת מחשבה שמא האתר החליט לפרסם דברים אלו אף שאין זו דרכו, מכיון שהענין משרת את הנרטיב הכללי של התנגחות וזלזול בממסד החרדי הישן אל מול הדור הצעיר החושב וההוגה.
כמובן שאין אני בא לחלוק על הדברים שהרי פשוטים ביותר הם.
על ולדר לא ידעו קודם? חוששני שידעו וידעו. ושתקו.
כן, אבל אם נציגי החרדים פועלים בצורה כה נכלולית וניהליסטית, מה זה אומר לגבי כל "שיטת הבחירה" של אותם נציגים (כלומר מינויים ע"י מועצות חכמים למינהן או נפוטיזם) ? ומה לגבי עבירות שחיתות ? הרי מנהיג הזרוע הפוליטית של ש"ס ישב בכלא על עבירות שחיתות חמורה ביותר ? ומה לגבי התמיכה הקואליציונית בראש ממשלה המואשם בעבירות שחיתות חמורה ? במה השחתת מערכת ציבורית שלמה, דבר הגורר בעקיפין פגיעה ברבים, ראויה לסלחנות רבה יותר ? בקיצור, הרי מדובר במס שפתייים: אם באמת היה איכפת לך היית קורא לא להצביע למפלגות החרדיות לפני ששיטת ה"בחירה" שלהם תשתנה
נכתב " בתחילת שנת 2022 חתם ליצמן על הסדר טיעון, ובעקבותיו נקנס ונידון למאסר על תנאי. ביוני 2022 התפטר ליצמן מהכנסת בעקבות ההסדר, ופרש בבושת פנים מהחיים הפוליטיים."
האמנם? חשבתי שהדמור שלו מגור אמר לו לאיים שיתפטר אם יסגרו בתי כנסת בגלל הקורונה, ומשכך נעשה, עליו להתפטר.
מה האמת?