בשכונה החרדית בה אני מתגוררת, כמעט כל המשפחות שולחות את בנותיהן לבית הספר 'בית יעקב' המקומי. התקנון שלו הוא תקנון בית-יעקובי סטנדרטי, וכל משפחה המשתייכת לזרם החרדי, גם אם התמקמה בשוליו, התקבלה תמיד בלי בעיה.
החברה החרדית אולפה להאמין בחשיבותן של קאסטות, בחיוניותה של הומוגניות מעמדית, במעקב בלתי פוסק אחרי ערכו של כל אדם בשוק המניות המגזרי ובהתנהגות בהתאם לגזר דינו של שוק זה
בחודשים האחרונים, עם זאת, התבשרנו על פתיחתם של מוסדות נוספים לבנות בשכונתנו. העיקריים שבהם הם סניף של בית יעקב פרטי עבור אלה שאינם מרוצים ממדיניות הסינון ה'בלתי מספקת' של בית יעקב המקומי, ובית יעקב ספרדי שיועד מראש ל'בנות אברכים בלבד'. בחומר ההסברה שהופץ על האחרון, אף הדגישו מקימי המוסד שהוא 'אינו מיועד למשפחות פשוטות'.
השכונה שלנו אינה ייחודית במגמת בדלנות חינוכית זו. מדובר בתופעה מדאיגה של בדלנות הולכת וגוברת במערכת החינוך שלנו: חתירה עקשנית לעבר מוסדות 'אקסקלוסיביים' יותר ויותר, מבלי שיש בידינו שמץ של הוכחה על תועלתם או יתרונותיהם.
הפרדה מוסדית: פתרון אליטיסטי לפלונטר העדתי
נתחיל בסוגיה העדתית הכאובה. כמדי שנה אנחנו מתבשרים על מאות בנות שנותרו ללא סמינר, עם ההדגשה 'רובן בנות עדות המזרח'. כמדי שנה, הורים ספרדים חולקים סיפורי רישום מסמרי שיער, במנעד שבין חיידר שדורש במפורש סכום כסף במזומן כדי לקבל ילד בן שלוש, ועד נער המתקבל לישיבה קטנה 'אבל רק החל מזמן קיץ' למען לא תפתח הישיבה את שיעור א' שלה עם קלסתרים רבים מדי בגוון לא אירופאי. הבעיה ידועה לעייפה, וגם השיח סביבה, כך נראה, חוזר על עצמו ללא בשורות חדשות. תמצית הבעיה פשוטה, וכבר תוארה באריכות במאמרה של תמר קציר: למוסדות חרדים לבנים, כמו גם לסמינרים, חשובה מאד השמירה על היוקרה שלהם, בהיותם בין השאר 'סמלי סטטוס' עבור הורי התלמידים. אחד האיתותים החשובים על יוקרה זו הוא מכסות מצומצמות לבני עדות המזרח. כך אנחנו עדים שוב ושוב לאבסורד שמשפחות שהתחנכו כבר דורות בטובי המוסדות בארץ, מתקשים להכניס אליהם את ילדיהם שלהם.
לשיטתם של בני התורה הספרדים המובילים מגמה זו, הדרך היחידה להתמודד עם האפליה על רקע עדתי היא להקים מוסדות ספרדיים מעולים שיהיו הבחירה הראשונית של הורים ספרדים, גם אלה שהם חניכי מוסדות ליטאיים
סוגיית האפליה העדתית היא ללא ספק אחת ההדגמות המרהיבות של כשלון ההנהגה הפוליטית החרדית. במפלגה האשכנזית מעולם אפילו לא העמידו פנים של טיפול רציני בסוגיה; במפלגה הספרדית שומרים רובם של חברי הכנסת על דממת אלחוט בשל חישובים אינטרסנטיים קטנוניים. את ילדיהם ואת ילדי מקורביהם הרי אין להם קושי להכניס, אז למה להם להסתכסך עם מנהלי המוסדות ולהפר את ההרמוניה המופלאה הזו? כך הם מפציעים מדי פעם בהבטחות אוויליות נוסח 'רישום אזורי' שאינן מתחשבות כלל בהבדלי הסגנון הגדולים בין הסמינרים השונים, ואז 'שוכחים' לקיים הבטחות אלה מבלי להואיל אפילו לכבד את קהל המצביעים בהסבר פומבי על שינוי דעתם.
אם בעבר, לאחר הקמת המחוז החרדי במשרד החינוך בימי השר פירון, עוד התעוררה תקוה לטיפול הוגן יותר באפליות כאלו בעזרת מנגנון ועדת הערר, הרי שהתקוה הזו נגוזה לאחר סיום כהונתו של מנהל המחוז הראשון, מאיר שמעוני. אמנם בימים אלה מונה מנהל מחוז חדש, שי קלדרון, שאינו מחויב לגורמים חרדים ויש לקוות שהתנהלותו תהיה מקצועית יותר; אולם השנים האחרונות כבר קיבעו את הייאוש מוועדות הערר. משרד החינוך לא באמת רוצה להתערב, הרשויות המקומיות מעדיפות שלא ללחוץ יותר מדי על המוסדות, הפוליטיקאים ברובם טומנים ידיהם בצלחת, וההורים? להם לא נותר אלא לבכות באוזנו האמפטית של כתב עיתונות זה או אחר. מעבר לערך התרפויטי, קשה לומר ששיתוף זה אכן מביא תועלת.
כתוצאה ממצב מתמשך ומייאש זה, נעשים נסיונות בשנים האחרונות לקדם את פתרון ה'הפרדה מלכתחילה'. לשיטתם של בני התורה הספרדים המובילים מגמה זו, הדרך היחידה להתמודד עם האפליה על רקע עדתי היא להקים מוסדות ספרדיים מעולים שיהיו הבחירה הראשונית של הורים ספרדים, גם אלה שהם חניכי מוסדות ליטאיים. במוסדות אלה, בניגוד למסורת המבישה של העבר, גם ילדיהם של הצוות החינוכי ושל ההנהלה ילמדו. ילד או ילדה שיישלחו למוסד כזה ירגישו עצמם שווים בין שווים, לא אורחים שיש לסבול אך בקושי.
כשהפתרון הופך לבעיה בפני עצמה
גישת ההפרדה האלטיסטית זוקפת לזכותה כמה וכמה חיידרים וישיבות שאכן הוקמו ומתנהלים בצורה כזו. אולם בשנים האחרונות החלה מגמה של פתיחת אלטרנטיבות ספרדיות לבתי ספר יסודיים לבנות, אף שאין בהם בעיית קבלה. טיעון אחד של קידום האלטרנטיבות הללו יש בו היגיון: מה שווה בית ספר יסודי המקבל את כולן, אם בסמינר נאלצות הבנות לספוג דחייה ולהפרד מחברותיהן? עדיף שילמדו בסביבה ספרדית בלבד כבר מכיתה א', וילכו באופן מובן מאליו לסמינר המשך ספרדי.
לעומת זאת, הנימוק הפומבי השני בעד הקמתן של מסגרות אלה נושא גוון מדאיג. כחלק מהקמפיין לרישום תלמידות, נטען כי העובדה שבית יעקב 'מקבל את כולן' היא גנות ולא שבח; בתי הספר של בית יעקב, כך נאמר, מקבלים גם אלה מאחינו האשכנזים שתהליך מודרניזציה רחמנא לצלן עבר עליהם (כביכול למשפחות ספרדיות יש חסינות מפני תהליכים אלה). בשל כך, מה שמוצע להורה הספרדי בן התורה הוא לא רק מוסד שיחסוך מבתו השפלות בהמשך, אלא מוסד שהוא השקעה רוחנית טובה יותר בד-בבד להיותו סמל סטטוס אליטיסטי בפני עצמו. "בית הספר מיועד לבנות אברכים בלבד," מבטיחים לא פעם מקימיהם של מוסדות כאלה. "לא ילמדו בו בנות למשפחות פשוטות."
המקימים מעידים על עצמם שלמדו במוסדות ליטאיים, והם מודים להם על 'הדברים הטובים' שקיבלו שם. יש לתהות אם האליטיזם הזה, הקובע ש'משפחה פשוטה' הוא מונח גנאי, הוא אחד מאותם דברים
המקימים מעידים על עצמם שלמדו במוסדות ליטאיים, והם מודים להם על 'הדברים הטובים' שקיבלו שם. יש לתהות אם האליטיזם הזה, הקובע ש'משפחה פשוטה' הוא מונח גנאי, הוא אחד מאותם דברים.
כך נכרכות זו בזו ההשלכות של שתי בעיות אפליה קשות בציבור החרדי, הנובעות מאותה רדיפת סטטוס וכמיהה לאליטיזם תוך-חברתי: מצד אחד, אפליית הספרדים גורמת לבני תורה להרגיש דחויים ולחפש פתרונות אחרים. מצד שני, פתרונות אלה בהכרח נתפרים מתוך תפיסה אליטיסטית, שגם היא תדיר ממנה את מי ש'אינו משלנו'. באידיש קוראים לזה אונזרע, במרוקאית קוראים לזה דיאלנא. הרעיון זהה, כי סדנא דארעא חד הוא, ונפש האדם רקומה מאותם חוטים, בין אם היא מאכלסת גוף שמוצאו בוורשא ובין אם כזה ששורשיו בקזבלנקה. ויש להדגיש: לא מדובר רק באימוץ אג'נדה תיאורטית ורטוריקה שנלמדה בחיק הליטאים: משפחות ספרדיות, כולל משפחות תורניות יראות ושלמות, המקפידות על קלה כעל חמורה על פי כל דעה שהיא, כבר סורבו קבלה למוסדות הללו, על סעיף 'חוסר התאמה'. מנטליות שונה, אתם יודעים.
כך, פתרון 'ההפרדה המוחלטת' על רקע עדתי הפך בעצמו לבעיה. לו נצליח אכן לכפות סגרגציה עדתית על כלל המוסדות החרדיים (ונניח לרגע בצד את החרפה העצומה שצעד זה ימיט על החברה החרדית כולה), שיטות ההפרדה והאפליה ימשיכו להיות מיושמות בתוך המוסדות החדשים. עד מהרה נשמע על 'מוסדות אליטה' לספרדים מהסוג הנכון (קריטריונים שיכללו כל דבר, מסוג הישיבה שבה למד האב ועד מתן עדיפות לעדות מסוימות), מוסדות ביניים לאלה שלא התקבלו למוסדות הראשונים אבל מעמדם החברתי אינו בשפל המדרגה, ומוסדות 'כל השאר' לכל מי שאינם אלא יהודים פשוטים, אז למה שמישהו ירצה לחנך את ילדיהם בכלל?
בדלנות, לא אלטרנטיבה
בעיית הבדלנות הפנימית, כמובן, אינה ייחודית לניסיון הספרדי-חרדי ליצור מוסדות אלטרנטיביים. רק השבוע התבשרנו על פתיחת בית ספר יסודי חדש לבנות בבני ברק, עבור הורים שמאסו בחינוך הבית-יעקבי הוותיק. ההורים הפותחים את בית הספר מלינים כי אחוז האברכים בקרב ההורים בבתי הספר של בית יעקב בעיר ירד פלאים בשנים האחרונות, וכי הסטנדרטים של ילדי-אלה-שאינם-אברכים שונים מדי. בקטע מעורר השתאות הסביר אחד מהם כי "אצלנו היו נוהגים להסתובב עם חולצת התלבושת כל היום" (ולא כמנהגן הפרוץ ככל הנראה של בנות להורים עובדים, להחליף חולצה עם שובן הביתה).
חשוב לציין: אלטרנטיבות חינוכיות בפני עצמן הן דבר טוב ורצוי. כמו בכל תחום, גם בתחום החינוך תחרות מובילה להשבחה. העובדה שהורים כבולים לרישום אזורי, גם בכל הנוגע לרישום בנות חרדיות לבית ספר יסודי, אינה בהכרח רצויה. לא מעט הורים נאלצים לשלוח לבית ספר שאינם מרוצים ממנו, רק כי הוא באזור הרישום שלהם. יתרה מכך, המציאות בשטח מוכיחה שחסימה בכוח של הקמת אלטרנטיבות נזקה רב מתועלתה. אילולא הגנו המפלגות החרדיות בעוז כזה על הסטטוס-קוו בתחום החינוך, למשל, יכולנו לראות כבר מספר רב יותר של מוסדות ממ"ח ברחבי הארץ, שמלבד היותם אלטרנטיבה ראויה למשפחות לא מעטות בציבור כיום, היו מושכים אליהם את הציבור המודרני יותר ומונעים את תחושתם של הורים שמרניים רבים כי בית הספר של ילדיהם השתנה לבלי הכר – מה שמביא אותם, בתורם, לפתוח מוסדות חדשים.
אף אחד, כך נראה, אינו מקים מוסד חדש מתוך חזון חינוכי ייחודי והכרזה שהוא פתוח לרווחה לכל תלמיד שהוריו מעוניינים בחזון הזה. במקום זאת קם מוסד אליטיסטי אחרי מוסד אליטיסטי, וכל אחד מהם משווק עצמו ראשית לכל בהתפארות בסלקציה הקפדנית שלו
אלא שפתיחת המוסדות החדשים מהסוג שתואר לעיל אינה באמת אלטרנטיבה חינוכית. אף אחד, כך נראה, אינו מקים מוסד חדש מתוך חזון חינוכי ייחודי והכרזה שהוא פתוח לרווחה לכל תלמיד שהוריו מעוניינים בחזון הזה. במקום זאת קם מוסד אליטיסטי אחרי מוסד אליטיסטי, וכל אחד מהם משווק עצמו, ראשית לכל, בהתפארות בסלקציה הקפדנית שלו. כאן אין 'משפחות פשוטות', שם אין 'בנות שאינן בנות אברכים'. לא חזון יש כאן ולא אלטרנטיבה, אלא בדלנות יהירה שהפכה לשיטת חיים. אפילו אלה שנכוו בעצמם מאפליה מבססים את מוסדותיהם החדשים על יכולתם להיות כעת בתפקיד הסלקטור.
הציבור החרדי גדול דיו כמובן כדי להכיל שוליים שאינם מיישרים קו עם המיינסטרים. תמיד היו במגזר בתי ספר שנחשבו 'מודרניים' לצד מוסדות שהתבלטו בשמרנות יוצאת דופן. באופן טבעי, גם גידול המגזר מרחיב את שוליו. אולם ייחודה של הבדלנות החדשה הוא הלחץ שהיא מפעילה, במכוון או שלא, על המיינסטרים עצמו. כי מה תהיה תגובה של הנהלת בית ספר בית יעקב שתגלה כי מוסדות 'חרדיים יותר מבית יעקב' נפתחים בעירה? וכיצד יתמודד בית ספר ספרדי קיים עם הקמתו של בית ספר ספרדי חדש המשווק את עצמו כ'אקסטרה תורני'? נסיון העבר מלמד שמנהלים המרגישים מאוימים בגלל מוסדות כאלה עלולים להדק את הקריטריונים לסינון במוסדותיהם שלהם, כדי למנוע הקמת אלטרנטיבות, או, במקרים שהן כבר קיימות, למנוע סחף לכיוונן. וכך, הצווחות על סינון יתר ואפליה לא עניינית עלולות רק להתגבר במקום לשכוך: כי מרבית הציבור, מה לעשות, עדיין מעוניין בחינוך מיינסטרימי והטרוגני, לפחות עד שיאולץ להאמין כי חינוך זה פס מהארץ.
הפתרון שכבר לא יהיה
האם יש דרך אמתית להלחם בהקמת החומות הפנימיות בתוכנו? האם אפשר באמת לפתור את בעיית המעמדות בציבור החרדי, ולמגר את הלהיטות לא רק לקבל הכרה אלא גם לקבל כוח להדיר את האחר? אחרי הכל, בשלב זה, 'גייט קיפינג' – או בז'רגון שלנו 'שמירה על הצביון' – נראה תכונה שהוטמעה כה עמוק בציבור החרדי, שלא נתפלא אם תוך שנים ספורות נשמע תלונות על הופעתה באצטלה זו או אחרת גם במוסדות הממ"ח. החרדיות, אחרי הכל, מבוססת על יסודות חברתיים ותרבותיים לא פחות מעל יסודות תורניים והלכתיים. ניתן לדמיין בקלות כיצד גם מי שהתרחק מהמיינסטרים ישמר אצלו את ההתניה העמוקה המתנגדת להטרוגניות, במובן המתפרש כהתפשרות על מעמד.
אמנם יש דרך אחת לצאת מהפלונטר. בציבור מפוצל ומסוכסך, רב-ראשים ומקשיב רק בחצי אוזן למנהיגיו הרשמיים, הכוח האמתי נמצא דוקא בידיו של ציבור ההורים החרדים. מנהג אהוב במחוזותינו הוא לגדף את ההנהלות חסרות הלב על סלקציה בלתי עניינית. אלא שכבר מזמן נודע שמאחורי כל מנהל מפלה עומד ציבור הורים המכה על ראשו ואומר לו 'סנן'. המנהל שומר בקנאות על קדושת המכסה לספרדים? הורים דומיננטיים מזהירים אותו מפני 'אבדן היוקרה והשם של החיידר' אם יעז להתפשר. קריטריונים הולכים ומתקשחים של מוסדות ותיקים? הורים מנופפים מעל ראשם בחרב 'נפתח מוסד לילדי אברכים בלבד'.
סיפורן של האפליות המוסדיות בציבור החרדי הוא סיפורה של חברה שבה הדעות הנכונות תורנית ומוסרית אינן יכולות להשמע. מותר לדבר עליהן רק בין חברים, לא בהקשר ציבורי כלשהו. בעלי הגאווה וערלי הלב, הם יכולים לשאת את מדברותיהם ברמה בתוך משרדי ההנהלה. הם לא יתויגו חלילה 'לא מספיק חרדים'
הורים אלה, בחלק גדול מהמקרים, אינם משקפים את דעותיהם של רוב המשפחות במוסד. אלא שמדובר בהורים בעלי מעמד, ויותר מכך בעלי מרץ, ביטחון ומוכנות אינסופית למרר את חייה של ההנהלה. נוכל לדמיין שביקום אלטרנטיבי קמה התארגנות הורים נגדית – שעליה נמנות משפחות 'אליטיסטיות' לא פחות – ומעבירה להנהלה בדיוק את המסרים ההפוכים. כן, אנחנו רוצים קבלה על בסיס שוויוני. לא, היותו של אדם 'יהודי פשוט' אינה סיבה לסרב לקבל את בתו לבית הספר. כן, משפחה ב'סגנון שונה' שאינו בעייתי הלכתית בהחלט יכולה לרשום את ילדיה למוסד. ולא, גון עור אינו קריטריון שפוי לקבלת תלמידים.
ביקום אלטרנטיבי, התארגנויות כאלה אכן היו מביאות לפתרון אמתי. במקומות שאחוזי אובססיית הסלקציה הם המיעוט – ויש מקומות רבים כאלה – ההנהלות היו מצליחות להתמודד אתם בזכות הרוח הגבית שהן מקבלות מהצד הנגדי, ובשל חששם לאבד יותר תלמידים דוקא אם ינקטו אפליה. לרוע המזל, איננו חיים ביקום אלטרנטיבי. כפי שאמר לי הורה אחד בניסיון להסביר מדוע לא יוכל להשמיע את דעתו באוזני המנהל: 'יש דעות שפשוט אי אפשר לומר בקול בציבור שלנו. אם אני אומר למנהל שאינני חפץ באף אחד מהקריטריונים לסינון שהוא מפעיל, הוא יחשוב שאני מזרוחניק…'
וזו השורה התחתונה העצובה. סיפורן של האפליות המוסדיות בציבור החרדי הוא סיפורה של חברה שבה הדעות הנכונות תורנית ומוסרית אינן יכולות להשמע. הן דעות שמותר לדבר עליהן רק בין חברים, לא בהקשר ציבורי כלשהו. בעלי הגאווה וערלי הלב, הם יכולים לשאת את מדברותיהם ברמה בתוך משרדי ההנהלה. הם לא יתויגו חלילה 'לא מספיק חרדים' בשל כך. החברה החרדית אולפה להאמין בחשיבותן של קאסטות, בחיוניותה של הומוגניות מעמדית, במעקב בלתי פוסק אחרי ערכו של כל אדם בשוק המניות המגזרי ובהתנהגות בהתאם לגזר דינו של שוק זה. זירת מוסדות החינוך שלנו זרועה פצצות מתקתקות? ביקום אלטרנטיבי, היינו שמחים להלחם במחבלים בכרמים. ביקום שלנו נגדף אותם בשקט, נלמד את שיטות הפעולה שלהם, ובמקרים רבים מדי – נאמץ אותן בעצמנו בהזדמנות הראשונה.
תמונה: Sdahan11, CC BY-SA 4.0 <https://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0>, via Wikimedia Commons
משעשע לראות איך חרדים ספרדים, שנחשבים נחותים בעיני חרדים אשכנזים, מצאו הגדרה לנחותים מהם: "אינו מיועד למשפחות פשוטות"…
אינני יודע אם להגדיר את ההפרדה והאליטיזם כריקבון מוסרי, או כגאווה חולנית, אבל סדנא דארעא חד הוא: כך בדרום ארה"ב (היספנים, אפרו-אמריקאים), כך בהודו (קאסטות), אלא שאצלם רואים תהליך הדרגתי מצליח של ניפוץ האפליה.
בסך הכך חוזרים לימי חז"ל, שהיו עמי הארץ, אוכלי חולין בטהרה, אוכלי חולין על טהרת הקדש, וכל מעגל לא התערב במעגל פחות מקפיד ממנו.
שמואל – גם לשיטתך, הרי אנחנו מדברים על חינוך ילדים על ידי מחנכים שבית הספר בחר. ואם נחזור לימי חז"ל, כדאי לזכור מה הם אמרו בדיוק בסוגיה זו: "אמר ר' זירא והזהרו בבני עמי הארץ שמהן תצא תורה" (סנהדרין צו, א) וגם: "מרגלא בפומייהו דרבנן דיבנה אני בריה וחברי בריה אני מלאכתי בעיר והוא מלאכתו בשדה אני משכים למלאכתי והוא משכים למלאכתו כשם שהוא אינו מתגדר במלאכתי כך אני איני מתגדר במלאכתו ושמא תאמר אני מרבה והוא ממעיט שנינו אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים" (ברכות יז, א). הרי לא מדובר על הורים הבזים לתלמידי חכמים, אלא להיפך. לכן, בעומק, הכאילו 'אליטיסטים' האלה אכולי רגשי נחיתות שכדי להרגיש טוב ימצאו מישהו להגדיר אותו כנחות מהם. אפשר כמובן להרחיב ולהצביע על השורשים העמוקים של תופעה זו שאוכלת את החברה החרדית אבל ערב שבת הוא מלזעוק
טענה שלא מתיישבת עם המציאות. במעון יסודי וגן כולן לומדות יחד . איכשהו רק בתיכוץ יש בעיה ללמוד עם אוכלוסיה מגוונת עדתית ומנטלית?
מאמר אמיתי וכואב.
התופעה שאת מדברת עליה לגבי הממ"ח לצערי כבר קימת .
אני ניסיתי להכניס את הבת שלי לממ"ח וסיננו אותנו משיקולים חיצוניים בלבד .
אין פיתרון לכל זה.
ולומר אל האמת העצובה זו הסיבה שאנו מתאבלים בימים אילו על החורבן ושנאת החינם.
1. מדובר בתפיסה והשתלטות על משאב ציבורי , ולא מהסיבה של אלטיסטים כמו מינוי רב שכונה שלא שואלים את הציבור , אלא ממנים על ראשם על ידי עסקנים, במטרת שליטה ,כספים שטחי קרקע ופעילים.
2. הכלל אם אין גדיים אין תיישים , ברגע שלא יהיו בתי חינוך נפרדים לחסידים , ליטאיים ספרדים ותימנים , לכשיגדלו , אין צורך בכמות גדולה של מורים ,גננות , אדמורים , רבנים , בתי כנסת ,מפלגות וחברי כנסת וכו' כולם יהיו ביחד.
3. בשיווק ישנו כלל , כשאתה רוצה לקדם מוצר או שרות לציבור הקונים ורוכשי שירות , אתה צריך לבדל ולתייג את המוצר או את השירות כדי להדגיש בעיני הציבור.
4. אסור לשכוח – חברי הכנסת אינם ראש הכלב , אלא , זנבו . אם עסקני ציבור לא יהיו מרוצים מפוליטיקאים , הם יוחלפו ואם הרבנים "הקובעים " יטפלו בנושא , הם יוקעו כנגד השמש . מעטים היו שהלכו כנגד הזרם כגון הרב שטיינמן זצ"ל.
5. הרב עובדיה יוסף זצ"ל נטע בציבור שומעיו "גאוות יחידה" מהמקפצה , הרב שלמה קורח זצ"ל ורבני יוצאי תימן דיבר רבות על " על חיזוק גאוות מנהגי תימן , וכן הלאה
6. מההורים שעלו לארץ מארצות גלותם יכלו לשמוע – אנו יוצאי עירק למה שנינשא ליוצאי מרוקו , ודווקא אצל האשכנזים היה פחות דגש על זאת .
7. לדעתי , זו תהליך סוציולוגי טבעי אנושי גם אצל חילוניים ושאינם יהודים , ואפילו בזואולוגיה ובבוטניקה . תהליך היתמרכזות שיוצרת מושבות חדשות ומושבות שונים .
8. הירגעו , תנו לזמן לעשות את שלו , ומי שלא מרוצה שייהפך לעסקן ייארגן ציבור מסביבו וכו'
אין חולק כי האפלייה היא דבר פסול ומוטב שתסתלק שעה אחת קודם.
יחד עם זאת, בכל מאמרך המושקע לא התייחסת לנושא שמירת הנוסח והמסורת: האם בשם השיוויון ילד בגיל 3 צריך לשבת בכיתתו להתפלל וללמוד בעגה זרה שאינה מקובלת ומוכרת בביתו?
האם ישיבה שמשמרת מסורת למידה ומנהג בן מאתיים שנה תשנה את נוסח התפילה כשרוב תלמידיה יהיו מבני נוסח שונה?
אם את בעד פירוק מערכות שימור המסורת החרדיות ובעד מעבר למודל השילוב הדתי לאומי – אין בעיה, אבל תגידי את זה
צר לי מאד . אבל בתור אשכנזי חרדי ליטאי אני ממש מוכרח לפרוך את המאמר הזה בעובדות החיים הפשוטות , ואשמח מאד להתווכח ולהוכיח את אמיתותם של עובדות אלו .
החרדים האשכנזים הם גזענים נקודה . אני גזען . אבא שלי גזען אבא שלו גזען וכן אמא שלי והסבתא וכל תוצריו של הפס ייצור של משפחת שניצלר .
השימוש המגוחך שהכותבת עושה במילים כמו אליטיזם או מעמדות הוא הבל ורמיה שהרי אוכל להשלים עם זה שהבן שלי יכיר את הבת של מוכר ההרינג בקצה השוק ושיהיה אנאלפביית מגושם דור שביעי למושחי גלגלי עגלות בזפת בעיירה מטונפת במזרח אוקראינה רק שלא יביא ספרדיה ושתהיה ביתו של הראשון לציון בת לשושלת רבנים מיוחסת עד הרמבם . זו עובדה שאשמח להתווכח עליה עם כל אשכנזי ליטאי שהביא סימני בגרות. וכמובן שאני לא מדבר על הבדלי מנטליות שהרי הבחורה הספרדית יכולה לדבר אידיש שוטפת , לדעת בעפ את כל כרכי צאנה וראינה ולהכין קרעפלך במשך 40 יום רצוף בשערי בית החיים בוילנא כל עוד היא ספרדיה חל עליה איסור חתנות עם אשכנזי , כמובן שאם זה בכל זאת יקרה יהיו אשכנזים כמוני מנהלי מוסדות שלא ישכחו את נישואי התערובת גם אחרי 10 דורות וינקמו בילדי הזוג על עצם פשע התערובת . הסיבה לכך היא שאנחנו חברה גזענית חשוכה ופרימיטיבית , אמת הדבר שיש לנו גם צדדים יפים אבל גם כאלו שלא!!
לפעמים נורא קשה להודות בפגמי עצמנו אבל אני דווקא חושב שזה נכון ובוגר להגדיר את הבעיה ולא להסתיר אותה במילים יפות כמו מנטליות אליטיזם מעמדות ועוד קישקושים .
כעת לפתרון היחיד לבעיית הגזענות .
1. יש להטיל סנקציה אישית על כל גילוי של גזענות או אפליה בקבלה למוסדות המתוקצבים עי המדינה !! אישית – הכוונה פרסונלית, שתחול על הגברא .
2. גובה הסנקציה לא יפחת מרבע מליון שח לפחות על כל מקרה שתוכח אפליה על רקע מוצא .
3. יש לאפשר הקמת מוסדות פרטיים לאשכנזים בלבד המעוניינים בהמשך האפליה אך בתנאי ולא יתוקצבו אפילו בשקל אחד מכספי ציבור . מוסדות אלו יהיו פרטיים לחלוטין על קרקעות פרטיות ולא על הקצאות לצרכי ציבור . בניית הכיתות תעשה על חשבון המעונינים במוסד בלבד שכר המורים ושאר העלויות יוטלו אך ורק על חשבון ההורים .
כך נחסום את האפשרות של מנהלים מושחתים להינות ביד אחת מכספי ציבור וביד השניה להניף את אצבע הסלקציה ימינה ושמאלה . ומאידך נדאג שעל כל מקרה אפליה במוסד ציבורי או חצי ציבורי תוטל סנקציה כספית גבוההה לחא פרופורציה .
בהכירי את ציבור המנהלים סנקציה כספית אישית היא היחידה שיכולה להרתיע אותם מחד ומאידך תהיה להם אפשרות להיות גזענים כאוות נפשם אבל על חשבונם האישי .
אכן הגדרה מדויקת לבעיה, הספרדים הינם אלטסטיים (דייקא ולא גזענים) לא פחות מהאשכנזים ובבוא האשכנזים לארץ הספרדים הם אלו שהיו האליטה והדברים השתנו בהמשך, ויכולים להשתנות (להתהפך) שוב כי 'גלגל חוזר בעולם', ולא לחינם אמרו שהעומדים בתוקף יותר מכולם על המכסות הינם הספרדים בעצמם כי ברגע שבית הספר יקבל בלי מכסות הספרדים הם הראשונים שיחפשו מוסד אחר.
עם זאת ולמרות כל זאת, ניתן להבין דווקא את הספרדים שמחפשים להקים מוסדות רק לבני אברכים כי המציאות היא שאצל הספרדים יש יותר נשירה ויתכן מאד שהסיבה היא בשל חברה לא ראויה שנחשפת למשפחות מוצא שלא דתיות דבר שמקובל יותר במגזר ספרדים ולכן ניתן להבין אותם שהם מנסים לשמר ולשמור על ילדיהם.
איך זה שבבית ספר ספרדי אין אשכנזים, זו האפליה הכי גדולה.
משא"כ בבית ספר ליטאי יש ספרדים.
מאמר מקסים.
מדוייק עד כאב ברהיטותך וכח מחשבתך.
מי יתן והקול השקט ישמע למעלה אם לא למטה.
מאמר אמיתי וכואב. רק הערה אחת. אם מישהו חושב שילדיו ילכו בדרכו אם רק ילמדו במוסד 'הנכון' שישכח מזה כבר עכשיו. החינוך הוא מהבית והכישלון מבתי הספר.
זה קצת כמו שהאשכנזים החילונים מוכיחים את אחיהם המזרחים שמתגזענים על ערבים ובעצם אומרים להם, אתם, המזרחים, חוויתם אפליה והתגזענות, אז איך אתם יכולים להתגזען על ערבים? שזה סהכ משפט צודק ונכון, והשמאל המזרחי אכן הולך איתו חזק, ולוחם גם את מלחמתו של הפלסטיני.
אבל יש להבין שלא להתגזען זו גם פריווילגיה. זו פריווילגיה של אנשים שמרגישים מספיק בטוחים במעמדם, ביוקרתם, בהון התרבותי/חברתי/כלכלי/סימבולי שלהם שלא יתערער בקלות מאיזו השפעה רב-תרבותית/שונה מנטאלית, להיפך, היא אפילו תפרה ותשביח את מעמדם.
למזרחים הן החילונים והן החרדים לא תמיד יש פריווילגיה זו. ההון החברתי/תרבותי שהם הצליחו לצבור אינו מעוגן מספיק ואינו מובטח להם ולצאצאיהם כמו האשכנזים שעמדות הכוח רשומות על שמם בטאבו/הסדר הטבעי/ברירת המחדל האולטימטיבית.
זה למה הם מנסים לשמור על ההון שצברו גם במחיר של אליטיזם ובדלנות כמו נישואים רק בקרב מעמד מזרחי תואם ולא חלילה נמוך יותר, או לעגן אותו באמצעות קשר לבעלי ההון והכוח *המובטח* כמו חרדים ספרדים שמבקשים לילדיהם מוסדות לימוד אשכנזים וכמו מזרחים חילונים משכילים בעלי מעמד, שרוצים להתחתן עם אשכנזיות כדי *לעגן* את מעמדם החברתי.
לבוא לבנ"א בביקורת כשאין לו את הפריווילגיה להתנהג אחרת, זה יהיר מעט לדעתי, אם כי עקרונית ומוסרית יכול להיות נכון.
לכותבת, הבה נדבר גלויות: ילדים מבתים-שאינם-של-אברכים זה שם קוד לבתים שיש בהם למשל אינטרנט. הילדים מבתים כאלה מכירים לפחות אתרים חרדים, ומדברים עליהם עם ילדים אחרים בכיתה. לעומתם יש משפחות של אברכים שמקפידים על כך שילדיהם לא יחשפו לאינטרנט משום צורה, גם לא לתכנים חרדים. הורים כאלה רואים איך ילדיהם סופגים מושגים שהם לא רוצים שהם יחשפו אליהם.
מה הם אמורים לעשות? אין דרך לעצור שיחה בין ילדים. והאינטרנט הוא רק משל, ילדים-שאינם-אברכים גם מספרים על החופשות בחו"ל שלהם. את הדבריםה האלה יש הורים שמרנים שלא רוצים לחשוף את ילדיהם.
יש כאלה שיגידו שצריך לחנך את הילדים להכיל את זה ולחנך אותם לגאוות יחידה על הדרך השמורה של הוריהם. זה הדרך אולי הנכונה אך הקשה. הדרך הקלה היא פשוט להיפרד, וזה מה שהם עושים.
בכל פעם שהנושא הזה עולה לדיון אני מנסה להשוות אותו למודל ההפרדה החסידי-ליטאי.
אף אחד לא בא בטענות לחיידר של חסידי גור או צאנז על שלא יקבלו ילד ליטאי קצר פאות לחיידר שלהם.
לכולם ברור שהמנטליות, סגנון הלימוד, ההשתייכות הקהילתית, ושימור המסורת שונה.
ההבדל הוא, לעניות דעתי, שגם החסידים וגם הליטאים מרגישים גאווה ועליונות במסורת שלהם. ובציבור הספרדי, מסיבות היסטוריות עגומות, ועל אף מסורת מפוארת, זה לא תמיד כך.
לגבי מוסדות אליטיסטיים לאברכים/ למשפחות "לא פשוטות"/ לאלו שלא מחליפים חולצות תלבושת/ וכו' –
זוהי כנראה מלחמה נגד השוליים ההולכים וגדלים. מלחמה על כך שחלקים מהחברה החרדית כבר אינם מתבדלים מהחברה הכללית כמו פעם. באקדמיה, בחיבור לרשת, בחשיפה, באורחות החיים, בנהנתנות…
האם האסטרטגיה הזו משיגה את יעדה? האם בתי ספר נפרדים ישמרו על מי שנלחם להשאיר את הצביון החרדי כקהילה מתבדלת? אני חושבת שזו שאלה לגדולי ישראל. ואני מאמינה שבכל דור ה' שולח לנו עיניים שיאירו את הדרך.
אני רוצה להסביר את אלה שרוצים לפתוח מוסדות "אליטיסטים" לבני תורה וכדו'.
לאיש אין בעיה שהילדים שלו ילמדו עם ילדים למשפחות עובדות ו"פשוטות". השאלה איזה תוכן מביאים הילדים האלה לבית הספר. פעמים רבות, ילדים ממשפחות "פתוחות/מודרניות" נחשפים למשל בבית לאינטרנט [חרדי ונקי], ומדברים על כך עם החברים/חברות בכיתה. הורים רבים ששייכים למשפחות שמורות יותר, לא מעונינים שילדיהם יחשפו לאינטרנט משום צורה. וזו רק דוגמא אחת, יש ניואנסים של קודי לבוש שונים אצל משפחות שונות, תרבות פנאי שונה, ועוד.
לכן מובן שמשפחות כאלה יהיו מעונינות בבית ספר שמורים יותר. שוב, אין בעיה בעצם הלימוד עם ילדים למשפחות עובדות, אלא איזה אוירה הילדים האלה מביאים איתם. בעיירה באירופה גם ילדיהם של הסנדלר והעגלון באו מבתים עם יראת שמים ואהבת תורה ולא היתה בעיה לת"ח שילדיהם ילמדו איתם יחד.
חבל שהכותבת לא התייחסה לנקודה זו.
הסכמתי בגדול עם התשובה שלך עד שהבאת את הדוגמא של 'העיירה באירופה'. זו הבדיחה הכי עצובה שהליטאים הצליחו להשריש בנו: הגעגוע למיתוס העיירה היהודית הטהורה שמעולם לא הייתה קיימת, והעובדה שהם הצליחו ממש בקלות להשכיח מכולנו את העובדה שהעיירות האלו היו מלאות בשיכורים, בילדים ממזרים, אלימות ולכלוך מוסרי מכל המינים. נכון, היו גם תלמידי חכמים, אבל הם בפירוש לא היו לבדם באטמוספירה מבודדת של השקפה והורה, והילדים שלהם התלכלכו בבוץ ילד עם ילדי שיכורים, גנבים, רוצחים, יהודים כולם.
אפליית ספרדים במוסדות אשכנזיים היא לא בעיה.זה מצב מעולה שהספרדים הם הראשונים שתומכים בו(בתנאי שקיבלו את הילד שלהם). ברגע שלא יהיה מכסות ורוב הישיבה או הסמינר יהיו ספרדים – הספרדים בעצמם לא ישלחו לדם כי הרי הם רוצים לשלוח לישיבה אשכנזית.
אין מה לעשות.צריך את המכסות ולא כל הספרדים יכולים להתקבל למוסד אשכנזי.מי שהצליח הצליח ומי שלא שילך למוסד ספרדי.רק אל תתטנפו בדרך על האשכנזים הגזעניים
עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי… הספרדים נהנים להיות פרענקים. ולהיות זנב לשועלים אשכנזים. כל עוד הם הרוב במוסד. ואפילו אם האשכנזים הם עבריינים. נרקומנים ושאר מרעין בישין. הגאווה הפרענקית היא להירשם למוסד שכזה.ך
בסופו של יום הדבר העיקרי שיש לחינוך הזה למכור הוא לא מצויינות לימודית (נניח כמו שמקובל לימודים לתואר ראשון בתוך התיכון), אלא היוקרה של המוסד. אז הבנות אולי לא היו זוכות באליפות ישראל במדעים אבל הן יכולות להתגאות שהסמינר מסנן כך וכך אחוזים מהציבור והן הצליחו ללמוד בו.
בתור דתי לאומי שגדל במשפחה חרדית (במידה מסויימת) אני מתבונן על הדיון מבחוץ. התובנה שלי: אין בעיה מוסרית בבית ספר שמסנן את הילד, ובלבד שהקריטריונים לסינון יהיו ענייניים. מי שרוצה שהילד שלו לא ידע מה זה אינטרנט, שיכתוב בתקנון שלהורים לא יהיה אינטרנט. מי שרוצה שהילד שלו לא ידע מה זה מחשב, שיכתוב בתקנון שמקבלים רק מבתים בלי מחשב, וכדומה. זה אמנם סינון הזוי, חסר תועלת (בסוף הילד ידע, כמובן מהרחוב), ולא קשור לתורה כלל (את ר' אברהם בן הרמב"ם קיבלו איכשהו לחיידר למרות שאבא שלו למד פילוסופיה יוונית וכפרנית. את הבן של הגר"א קיבלו לחיידר אפילו שאבא שלו כתב ספר במתמטיקה וקרא ללמוד חכמות. את הבן של ר' יצחק הוטנר קיבלו לחיידר למרות שאחותו למדה באוניברסיטה נכרית. בואו). אבל זה לגיטימי ומוסרי. לא לגיטימי לסנן על בסיס עדה, צבע עור, וכדומה. אם ההורים מוכנים לקבל את כללי בית הספר צריכים לקבלם.
בירושלים יש סינון חזק מאוד לבני עדות המזרח
אבל המציאות חזקה מכל גזענות !!
בכל הסמינרים המובילים הבנות הספרדיות הם הטובות והמובילות ואילו המודרניות והמתפרחחות הן ממשפחות אשכנזיות !!
יש פתרון -שיטת השוברים – ואף אחד לא מקשיב
https://www.youtube.com/watch?v=Sr9A4vZnnCo
אפליה על בסיס עדתי היא עבירה על החוק. קוראים לזה גזענות וזה אסור, פשוט אסור! זה פרימטיבי ולא שייך לזמנים של היום. בעולם החילוני אין בדורנו רוב המשפחות מעורבות. ״ חצי עירקי לצי מרוקאי״ ״ חצי תימני חצי אשכנזי״ , וכולי. האין זה בושה לציבור שומר מצוות שנוהגים בצורה מבישה ונוגדת חוק? זה חילול ה׳ עצום.