צריך עיון > סדר שני > בואו חשבון: מדוע נפסל "מתווה בעלזא"?

בואו חשבון: מדוע נפסל "מתווה בעלזא"?

מנקודת מבט תורנית, לא רק שאין בעיה במתווה בעלזא אלא שהוא גם מסייע לנו למלא את חובתנו ההלכתית. מדוע אפוא התנגדו לו המפלגות החרדיות?

כ"ה אלול תשפ"ב

לפני כחודש פרסם משרד החינוך תכנית חדשה שכותרתה "קריטריונים לתקצוב לחיזוק לימודי אנגלית עברית מתמטיקה במוסדות חרדיים לבנים". התכנית מציעה תמריצים כספיים משמעותיים למוסדות לימוד לבנים חרדים שילמדו את "תחומי היסוד", עברית, אנגלית ומתמטיקה. תכנית זו שונה ממה שמכונה "לימודי ליבה", הכוללים בתוכם תחומי דעת נוספים. המתווה המוצע גובש על ידי משרד החינוך ונציגים מחסידות בעלזא, והוא מכונה על כן "מתווה בעלזא".

לא רק שאין פגם תורני ב"מתווה בעלזא", אלא שחובה הלכתית גמורה לבחור בו. הוא עונה לכאורה בשלמות על הקריטריונים שר' אלחנן מציב. אין בלימודי עברית, מתמטיקה ואנגלית כל חשש של "מינות", אין בהם גם חשש של התחברות לדרכי הנכרים, והם נותנים כלים בידי החניך לרכישת אומנות

פרסום התכנית הביא את מפלגת "דגל התורה" לאיים כי לא תרוץ עם בעלזא בבחירות הקרובות, תוך פרוק הברית ההיסטורית בינה לבין "אגודת ישראל". הסאגה הסתיימה כאשר "אגודת ישראל", ובעלזא בכללה, חתמה על התחייבות שלא לקבל את הצעת משרד החינוך, במחיר תוספות תקציביות משמעותיות למוסדות הפטור החרדיים בכלל ושילוב של מוסדות בעלזא בחינוך העצמאי.

במאמר שלפנינו אבקש לדון בסוגיה מנקודת מבט תורנית, ולבחון אם יש להתנגדות למתווה על מה לסמוך. לאור בחינה זו, אעלה תהיות על טיב ההתנגדות למתווה, כמו גם על ההסכם המביש שחתמה בעלזא עם "דגל התורה".

 

מתווה בעלזא במבט תורני

פער בתחומי היסוד, מתמטיקה, עברית ואנגלית, הוא חסם אדיר בפני הגבר החרדי בעמדו על פתחו של שוק העבודה. היומרה שכביכול מי שלמד שנים רבות בישיבה יצלח בקלות את לימודי המקצוע בבגרותו מתנפצת על קרקע המציאות הכואבת: הרוב לא מצליחים ללמוד מקצוע ראוי לשמו עם הכנסה ראויה. לפיכך, מנקודת מבט תורנית טהורה, ניתן לקבוע בנקל כי לימודים שמטרתם פתיחת אופק תעסוקתי הם ערך המעוגן היטב בחיוב של אב ללמד את בנו אומנות (קידושין כט, א).

לא אלאה את הקוראים בהבאת ציטטות ממרחבי הש"ס והמדרשים בשבח לימוד האומנות והעיסוק במלאכה כ"בחירה בחיים". אלך בדרך קצרה ואביא כאן מדברי שניים מגדולי התורה, שהיו ידועים בדעותיהם הקיצוניות ועם זאת האריכו לבאר את חשיבות לימוד האומנות, מצותה וחובתה.

ר' אלחנן לא ידע את הסוד הגדול שהתגלה למנחילי ה"השקפה" בדורנו, שאם כולם ילמדו תורה ולא יעסקו בפרנסה ירד להם מַן מִן השמים. וכמו שהוא כותב בפירוש שזה "דבר שאי אפשר עד ביאת המשיח". הוא רואה בלימוד אומנות חובה לכל אב, למעט אב שרואה שנפש בנו חשקה בתורה

הראשון שבהם הוא רבי אלחנן וסרמן זצ"ל בספרו קובץ שיעורים (ח"ב סימן מז) במכתב הנושא את הכותרת "תשובה לשואל ממדינה ידועה", והכוונה ברורה לגרמניה, שבה דגלו בשיטת "תורה עם דרך ארץ" ונתנו חשיבות גדולה ללימודים חיצוניים, כמו שמבאר שם בהמשך המכתב. הוא פותח את מכתבו בהצבת כמה סייגים, מפני לימודים המביאים לקרוא בספרי מינות או להיות מושפע מחברה רעה,[1] אולם, אם חששות אלו לא מתקיימים, קובע ר' אלחנן בפשיטות כי מדובר במצוה:

אם הלימוד אינו מביא לקריאה בספרי מינות ולהתחבר לנכרים ולומד חכמה חיצונית לשם אומנות כדי להתפרנס ממנה, אין שום איסור בזה, ולימוד אומנות כדי להתפרנס היא מצוה, ומהאי טעמא פוסקין בשבת על התינוק ללמדו אומנות דהוי בכלל חפצי שמים, דחייב אדם ללמד את בנו אומנות.

וכדי שלא להשאיר מקום לספק, שלא יערערו כנגדו עם דברי רבי נהוראי שאמר "מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה", ממשיך ר' אלחנן ומבאר מימרא זו:

אם רואה אדם בבנו שנפשו חשקה בתורה והוא מוכשר להיות גדול בתורה בזה אמר רבי נהוראי מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה, ולא חלק רבי נהוראי אהא דחייב אדם ללמד בנו אומנות, ואי אפשר לומר בדעת רבי נהוראי ששום אדם לא יתעסק באומנות רק בתורה לבדה, כי הוא דבר שאי אפשר קודם ביאת המשיח, וקרא כתיב ואספת דגנך הנהג בהן מדת דרך ארץ, וראיה לזה… אלא ודאי דליכא פלוגתא בזה כלל. ויותר מוכח כן בירושלמי שהביא כבוד תורתו… והתני רבי ישמעאל ובחרת בחיים זו אומנות.

עד כאן ציטוט מילה במילה מדברי ר' אלחנן זצ"ל. ר' אלחנן לא ידע את הסוד הגדול שהתגלה למנחילי ה"השקפה" בדורנו, שאם כולם ילמדו תורה ולא יעסקו בפרנסה ירד להם מַן מִן השמים. וכמו שהוא כותב בפירוש שזה "דבר שאי אפשר עד ביאת המשיח". הוא רואה בלימוד אומנות חובה לכל אב, למעט אב שרואה שנפש בנו חשקה בתורה.

רבי יצחק זאב סולובייצ'יק זצ"ל, "הרב מבריסק", בספרו על התורה "חדושי מרן רי"ז הלוי" שכפי שבניו כותבים בהקדמה נכתב על ידו, עוסק גם כן בדברי רבי נהוראי שאמר איני מלמד את בני אלא תורה לעומת מה שנפסק בגמרא שאדם צריך ללמד את בנו אומנות, וכך הוא כותב:

דרבי מאיר קפסיק הלכתא [פסק הלכה] דילמד אדם את בנו אומנות נקיה וקלה, והיינו כרבי ישמעאל דהנהג בהן מנהג דרך ארץ ודברי רבי נהוראי הם דבר אחר לגמרי, דאף על פי שכך הוא הדין ללמד את בנו אומנות אבל הרי יש עוד מדה אחרת והיא מדת רבי שמעון בן יוחאי וחבריו […] וגם מבואר הלשון של "איני מלמד את בני" דלענין ההלכה הוא כדברי רבי מאיר השנויים למעלה, רק לבנו הוא בוחר מדה אחרת ואינו מלמדו אלא תורה.

הרי לנו שניים מגדולי הדורות האחרונים שמבארים שהלכה למעשה חייב אדם ללמד את בנו אומנות ולהתנהג בדרך ארץ, אלא שלפי רבי אלחנן אם אדם רואה שנפש בנו חשקה בתורה יכול לכוונו ללימוד תורה, ולפי הרב מבריסק זו אפשרות של האב לבחור עבור בנו.

לפי האמור, לא רק שאין פגם תורני ב"מתווה בעלזא", אלא שחובה הלכתית גמורה לבחור בו. הוא עונה לכאורה בשלמות על הקריטריונים שרבי אלחנן מציב. אין בלימודי עברית, מתמטיקה ואנגלית כל חשש של "מינות", אין בהם גם חשש של התחברות לדרכי הנכרים, והם נדרשים ביותר כדי לתת כלים בידי החניך לרכישת אומנות. במתווה זה, המוסדות שומרים על עצמאותם החינוכית ועל התכנים הנלמדים בהם. הם אינם משתייכים למשרד החינוך, והתנאי המשמעותי היחיד שמשרד החינוך דורש הוא עריכת מבחנים לתלמידים כדי לוודא שהלימודים מתקיימים כראוי.

הסייג היחיד שניתן אולי לעלות הוא פגיעה אפשרית ביכולת של הבן שלמד לימודי חול בצעירותו להיות בבחינת "תלמיד חכם שהגיע להוראה". בספר "משיב דבר" (שו"ת ח"א תשובה מד) דן הנצי"ב בסוגיית לימודי חול לצעירים. הוא כותב שאם המלכות דורשת לימודי חול אפשר ללמוד לימודי חול, ואף מזהיר שלא להשתמט מכך ועל ידי כך לפגוע בכלל הקהילה. עם זאת, הוא מוסיף שם:

האף שאין לקוות שיצאו מלימודם בשעות כאלה להוראה, באשר זה דרכה של תורה שאין עמלה ותכליתה מתקיים אלא במי שמפנה כל ראשו בה, ונפש עמל בה עמלה לו לסייעהו לזכות בה, ואי אפשר להיות גדול בתורה בשעה שעוסק בדברים אחרים. וכל גדולי תורה שהמה גם חכמים בלימודי חול, אינו אלא שנתעסקו בלימודי חול קודם ששקעו ראשם בתורה או אחרי שכבר נתגדלו בתורה אבל ביחד אי אפשר להגיע לתכלית הלימוד, מכל מקום אפילו לא יגיעו לתכלית ההוראה הוא יקר מאד עסק התורה באיזה שעות ומביא לידי יראת ה'.

כלומר, לימוד לימודי חול בגיל הצעיר עשוי לפגוע ביכולת לגדול בתורה בעתיד. איני יודע לשער עד כמה המתווה המוצע יכול לפגוע ביכולת לגדול תלמיד חכם בעל שיעור קומה, ועל אילו גילים דיבר הנצי"ב. גם אי אפשר להתעלם מכך שגדולי תורה רבים בדורנו למדו לימודי חול בצעירותם, אבל ודאי שזהו שיקול חשוב שצריך לקחת אותו בחשבון.

מייסדי אגודת ישראל היו אלו שחונכו על פי התרבות הגרמנית ושיטת "תורה עם דרך ארץ", בוגרי אוניברסיטאות ומלאים בחכמה חיצונית. האם היה מישהו שחשב שבגלל זה צריך לנתק אותם מכל התאגדות של יראי ה'?

לסיום ענין זה, אנקדוטה קצרה. לפני כמה שנים, מן הסתם במלאת ארבעים שנה לפטירת רבי שמואל רוזובסקי זצ"ל, הוקדש גליון מוסף שבת קודש של "יתד נאמן" לזכרו. מאמר אחד באותו גליון תיאר את עוצם גאונותו של רבי שמואל שלמד אנגלית בילדותו, ואף שלא הורגל בשפה זו זכר אותה והשתמש בה כששהה בחו"ל עקב מחלתו. מאמר אחר באותו גליון ציין את עומק שקיעותו של רבי שמואל בתורה, שאף על פי שלמד אנגלית בילדותו לא זכר מזה כלום כשהיה בחו"ל עקב מחלתו. כך או כך, רבי שמואל למד אנגלית בילדותו ובכל אופן היה לאחד מגדולי התלמידי חכמים שבדור.

 

ההתנגדות לשילובה של חסידות בעלזא ביהדות התורה

לאור האמור, ההתנגדות לקהילה שהחליטה לנהוג כפי שנפסק להלכה, שחובה על אדם ללמד את בנו אומנות, היא בלתי מתקבלת על הדעת. היתכן שהנהגת דגל התורה תכפה על כל הציבור החרדי שלא ללמוד אומנות בצורה המינימלית ביותר? האם לעניין זה התורה אינה נצחית? גם אם הם חוששים אולי לדברי הנצי"ב, ויראים שמא לימודי אנגלית ומתמטיקה מסכנים את ה"גדולים" הליטאים של הדור הבא, האם הם יכולים לכפות זאת על שאר הציבור, שאינם רוצים אלא לנהוג כפי פשטות ההלכה? רבותינו למדונו שהדרך של "איני מלמד את בני אלא תורה" אינה דרך לרבים אלא תלויה בבחירת האב או הבן. כיצד אפשר אפוא לכפות על ציבור שלם דרך שאינה בת קיום? וכמו שכתב ר' אלחנן, שעד ביאת המשיח צריך להתנהג באופן של "הנהג בהם מידת דרך ארץ".

נניח שבעלזא חוטאים בכך שהם רוצים ללמד את בניהם אומנות – האם זו עילה להוציאם מחוץ לקהל? האם הם חטאו בחטא כל כך גדול שאסור לרוץ אתם ברשימה אחת לכנסת? האם יהדות התורה אינה בית לכל החרדים לדבר ה', גם אם הם לא עומדים בקריטריונים מחמירים?

יתרה מזו, נניח שבעלזא חוטאים בכך שהם רוצים ללמד את בניהם אומנות – האם זו עילה להוציאם מחוץ לקהל? האם הם חטאו בחטא כל כך גדול שאסור לרוץ אתם ברשימה אחת לכנסת? האם יהדות התורה אינה בית לכל החרדים לדבר ה', גם אם הם לא עומדים בקריטריונים מחמירים? בוודאי, יש הסברים מפולפלים שמוכיחים מדוע בכל אופן נפל פגם במתווה בעלזא, אולם אף אחד מנימוקים רעועים אלו אינו קרוב אפילו להיות עילה להוציא עדה שלמה מכלל יראי ה'.

בהמשך התשובה הנזכרת, ר' אלחנן תוקף בחריפות את יהדות גרמניה על שהם לומדים לימודי חול לשם לימוד ורואים בזה ערך בפני עצמו כלימוד התורה. עוד הוא מוחה שם על היטמעות תרבותית של יהודי גרמניה החרדים בתרבות הגרמנית. עם כל זה, מייסדי אגודת ישראל היו אלו שחונכו על פי התרבות הגרמנית ושיטת "תורה עם דרך ארץ", בוגרי אוניברסיטאות ומלאים בחכמה חיצונית. האם היה מישהו שחשב שבגלל זה צריך לנתק אותם מכל התאגדות של יראי ה'? האם המטרה הגדולה של כינוס יראי ה' לאגודה אחת לא יכולה להכיל בתוכה גם גוונים שונים? אפשר בהחלט להתנגד למהלך של בעלזא, אבל האם כל התנגדות צריכה להביא לפילוג והוצאה מחוץ לתחום?

נסיים קטע זה בדברי הנצי"ב בהקדמתו לחומש בראשית על חוסר היכולת להכיל דעות שונות ביראת ה':

ופירשנו שהיו [בזמן בית שני] צדיקים וחסידים ועמלי תורה. אך לא היו ישרים בהליכות עולמם. על כן מפני שנאת חנם שבלבם זה את זה חשדו את מי שראו שנוהג שלא כדעתם ביראת ה' שהוא צדוקי ואפיקורס. ובאו על ידי זה לידי שפיכות דמים בדרך הפלגה ולכל הרעות שבעולם עד שחרב הבית… שהקב"ה ישר הוא ואינו סובל צדיקים כאלו אלא באופן שהולכים בדרך הישר גם בהליכות עולם ולא בעקמימות אף על גב שהוא לשם שמים דזה גורם חורבן הבריאה והריסות ישוב הארץ.

ההסכם שנחתם בין פלגי יהדות התורה

עד כה הצגתי את הסיפור כביכול אנשי חסידות בעלזא פתחו שו"ע הרב, הגיעו לסעיף ב בסימן קנו, שבו נכתב: "וחייב כל אדם ללמוד לבנו מלאכה או לעסוק בסחורה, ואם אינו עושה כן כאלו מלמדו לסטות שסופו ללסטם את הבריות בשביל פרנסתו", ומיד נבהלו מכך שהם אינם מקיימים את ההלכה כתקנה, וכך נולד "מתווה בעלזא". ובוודאי כך ראוי להניח, ולא לשמוע לכל הלשונות הרעות שאמרו כי אין דעתם של בעלזא על חובת לימוד אומנות חלילה, אלא דוקא על עניין הליסטות – לקחת עוד כמה שקלים מקופת הציבור למוסדותיהם, שהרי מצוה לדון כל אדם לכף הזכות ולייחס לו כוונות טובות ולא חלילה להפך.

אם בעלזא בחרו מלכתחילה בדרך של לימוד אומנות מתוך הכרה שכך ראוי לעשות מבחינה הלכתית או מתוך אחריות לדור העתיד או מכל סיבה אידאולוגית אחרת, האם בעד בצע כסף הם מוכנים לוותר על כל זה? האם עבור נציג בכנסת שווה לוותר על מהלך ערכי וראוי שכזה?

אולם, לבושתנו ההסכם שנחתם בין פלגי יהדות התורה קובע באופן חד משמעי: "לאור האמור מוסכם כי אף אחד לא יפעל בכל דרך שהיא מול משרד החינוך לקידום התכנית שיצאה לאור על ידי משרד החינוך ועומדת על הפרק." כלומר התכנית ירדה מהפרק בתמורה להבטחה תקציבית נדיבה למוסדות הפטור והמוכר שאינו רשמי, או כניסה של בעלזא לרשת החינוך העצמאי. לא זו בלבד אלא שבעלזא התחייבו שגם אם מוסדותיהם יכנסו לחינוך העצמאי, לא תשתנה תכנית הלימודים מכפי שהיתה קודם לכן.

מה מתברר? הכל היה ענין של כסף! אם בעלזא בחרו מלכתחילה בדרך של לימוד אומנות מתוך הכרה שכך ראוי לעשות מבחינה הלכתית או מתוך אחריות לדור העתיד או מכל סיבה אידאולוגית אחרת, האם בעד בצע כסף הם מוכנים לוותר על כל זה? האם עבור נציג בכנסת שווה לותר על מהלך ערכי וראוי שכזה? האם יתכן שההתלבטות רבת המשמעות בין הדרך של "איני מלמד בני אלא תורה" לבין "חייב אדם ללמד את בנו אומנות" תוכרע בעד בצע כסף ונציג בכנסת? אם אצליח להשיג ממדינת ישראל כסף על לימוד תורה, אלמד את בני תורה, ואם לא אצליח להשיג עבור תורה אלא עבור אומנות – אבחר באפשרות השניה. ההחלטה ללמוד לימודי חול ברמה גבוהה היא שינוי ערכי משמעותי מהמקובל,  גם אם חובתנו המוסרית לנהוג כך. אולם, האם בצע כסף הוא זה שיכריע את השיקולים הערכיים לכאן ולכאן?

לימוד זכות אחד יש לי על בעלזא שהם רק "שינו מפני השלום" ולאחר הבחירות הם יחזרו למתווה המוצע.

פן נוסף ומביש של הסכם זה הוא ההתחייבות שגם אם בעלזא תיכנס לרשת החינוך העצמאי, תכנית הלימודים לא תשתנה. כלומר, אף שהחינוך העצמאי מחויב לפי החוק בלימוד של 100% ליבה, מצהירים הצדדים שאין בכוונתם לעשות זאת. בריש גלי וללא בושה מצהירים הח"כים החרדים על כוונתם להונות את המדינה, ואחר כך עוד מגלגלים עינים צדקניות למעלה ומתלוננים, "הציבור החרדי הוא הציבור הישר בעולם, מדוע בודקים אותו בשבע עיניים?" ממש כדברי חז"ל, "ליסטות" במקום "אומנות".

***

לסיום, מילה אחרונה לציבור. חובתנו, כאנשים פרטיים וכחברה, להתנהג בצורה מושכלת ולדאוג לדור העתיד וליכולתו להתפרנס בכבוד. זו חובה דתית ומוסרית כאחד. הצורה שהחברה החרדית מכלכלת את בניה לא יכולה להחזיק מעמד לטווח הארוך, ולא צריך להיות כלכלן מדופלם כדי להבין זאת.

הרמב"ם בהלכות דעות (פרק ה הלכה ו) כותב:

דרך בעלי דעה שיקבע לו אדם מלאכה המפרנסת אותו תחילה, ואחר כך יקנה בית דירה, ואחר כך ישא אשה. שנאמר "מי האיש אשר נטע כרם ולא חללו", "מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו", "מי האיש אשר ארש אשה ולא לקחה". אבל הטפשין מתחילין לישא אשה ואחר כך אם תמצא ידו יקנה בית ואחר כך בסוף ימיו יחזור לבקש אומנות או יתפרנס מן הצדקה. וכן הוא אומר בקללות "אשה תארש", "בית תבנה", "כרם תטע". כלומר יהיו מעשיך הפוכין כדי שלא תצליח את דרכיך. ובברכה הוא אומר: "ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו."

מעבר לחשיבותם העצמית של דברי הרמב"ם, שאדם צריך לקבוע לו מלאכה המפרנסת אותו לפני שהוא קונה בית, ולקנות בית לפני שהוא נושא אשה, ניתן ללמוד ממנו מהי ברכה ומהי קללה. הברכה היא כאשר אדם מכלכל את מעשיו בדרך הגיונית ומיושבת, והקללה היא להפך, כאשר אדם אינו מכלכל את מעשיו בתבונה. הרמב"ם לא היה מודע למדרגת הביטחון שאוהבים להתהלל בה בספרות התורנית בדורות האחרונים כאילו האדם יכול להשליך את שכלו ולהתנהג בדרך לא הגיונית ולסמוך על הקב"ה. עלינו להתנהג באופן מושכל המתאים למציאות החיים. גלגול עינים כלפי מעלה, תוך השענות כביכול על הקב"ה, היא צורה של קללה כדברי הרמב"ם.

"מתווה בעלזא" הוא קרש הצלה עבור החברה החרדית. היא צריכה לקפוץ עליו בשתי ידיים ולאמצו אל לבה בחום. צריך להשאיר כמובן מקום עבור אלו שנפשם חשקה בתורה והם בבחינת "איני מלמד את בני אלא תורה", שגם הם יוכלו לחנך את בניהם בדרך זו. אולם, זכינו בחסדי ה' ומדינת ישראל היא מהיחידות במדינות המערביות שבהן אין כפייה על לימודי ליבה וכל אדם חפשי לבחור עבור בנו את המסלול שבו הוא חפץ. הוויכוח עם מדינת ישראל הוא רק עד כמה אפשר לחייב את המדינה, כלומר את הציבור, לתמוך מכספו במי שבחר בדרך המיוחדת ש"איני מלמד את בני אלא תורה". הסיטואציה שאנו עומדים בפניה היא ניסיון הפוך: לכפות על הציבור את הדרך של "איני מלמד את בני אלא תורה". חובתנו התורנית, האישית והציבורית כאחת, היא לתת להורים יראי שמים את הדרך למלא חובתם ההלכתית הפשוטה של "חייב אדם ללמד את בנו אומנות".

 


[1] בהתייחסות ללימוד באוניברסיטה כותב רבי אלחנן שם: "אם אין צריך לקרוא בספרי מינות, אלא שצריך להתלמד בגימנזיות ואוניברסיטאות בין ילדי נכרים ורואה אדם בבנו או בתו שזה מביא להם להתחבר לנכרים ולדרכיהם עוברין בלא תעשה השמר לך." מדבריו נשמע שאין פגם בלימוד באוניברסיטה אלא כאשר "רואה אדם בבנו או בתו שזה מביא להם להתחבר לנכרים ולדרכיהם". לפי דבריו, הלימודים במכללות החרדיות או לימודים באוניברסיטה הפתוחה שם לא נוצר חיבור עם אלו שמתנהגים בדרך הגויים אין בהם כל בעיה, אם בתכני הלימוד אין עניינים של מינות.

Photo by Jeswin Thomas on Unsplash

35 תגובות על “בואו חשבון: מדוע נפסל "מתווה בעלזא"?

  • עיקר לימודי החול הנחשבים לנחוצים להשתלבות תעסוקתית נלמדים בתיכון. האם לדעתך יש להפוך את הישיבות הקטנות לתיכוניות?

    • לא. אבל הנהגה נורמלית היתה בהחלט נותנת אופציה לישיבה תיכונית חרדית שאליה יישלח כל מי שלא רואה את עצמו כאברך בעתיד. אבל אנחנו סתם משחיתים את זמננו לריק, אם חסידות גדולה מבוססת ועשירה עם אדמו"ר עצמאי ונועז ( שהנהגתו בקורונה מאוד חרתה לי אבל אני מכיר בכך שהיא תוצאה של מחשבה) התקפלה בסוף בפני הבריונים של דגל אז רק אירוע בסדר גודל של ברבור שחור יכול לשנות את הדיסקט אצל המנהיגים. עד אז מוטלת על כל בעל משפחה לעשות את החשבון לגבי ילדיו הפרטיים ולהחליט לבד
      נ.ב במחשבה שניה חברה ש45 הרוגים במירון ואלפי מתי קורונה מקרבה גרמו לה רק להתחפר עוד יותר ולהציג את כל מי שמצביע על כשלים כאנטישמי שום אירוע שהוא לא יגרום לאף אחד שם בהנהגה לשנות את דעתו.

    • היום ישנם הרבה ראשי ישיבות שלמדו בישוב החדש , למדו לימודי חול בהרבה מקצועות ולא קרא להם כלום.

  • חזק ואמץ – דברים ישרים ופשוטים שדורנו שכח כליל.

  • אחר בקשת המחילה ולא כוונה אישית כלל .

    הכותב, מרבה בלהגי דברים ידועים ופשוטים לכל תינוק , וחושב, שאם יכתוב כאנדרדוג יחשבו הקוראים שהוא מקורי . ולא היא . שום טצדקי שבעולם , ואף פלפול מפולפל לא יעמעם את השקר הגדול ביותר שהומצא בדורות האחרונים והוא ההנחה שניתן להתפרנס מלימוד תורה. שקר זה גרר אחריו גם את החילול ה הגדול ביותר בהיסטוריה היהודית שהוא הכורח להעמיק בעסקנות פוליטית מבית הנקביים ועד לבית הבליעה , כשתשלום המשכורות מגיע מקופת המדינה וכדי בזיון וקצף.
    מי שתיאר את מצבנו היום באופן המבריק ביותר היה הרמב"ם שקשר תארים שאין מדוייקים מהם על ראשם של מחללי ה' ,מכבי מאור הדת ,המשתגעים והמתבהלים , שהכותב בהיותו אברך נמנה על שורותיהם . לפחות אפשר להתנחם בכך שאת שיא ההבלים כבר שבר הכותב הנ"ל במאמרו הקודם בו רומם ופיאר את התרבות הפרימיטיבית הגזענית והחשוכה של בני מגזרו הליטאי . אני, כמי שנמנה גם על בני ליטא הן מבחינת שורשי הגנטים באחד עשר הדורות האחרונים כחלק היו אף מנהיגי העדה שהיו סמוכים על שולחנו של הגרחע בוילנא , וכמי שגדל בישיבות ליטא עשרות בשנים אני עדיין נגעל כל פעם מחדש, כפשוטו ממש, בכל פעם שאני נחשף לצביעות, לגזענות המטופשת, לריקנות המבהילה , ולחילול ה הנורא שממיטים עלינו אלו שקוראים לעצמם אברכים ליטאים. וכל זה בא לידי ביטוי בעסקנות הפוליטית ובערכים המזוייפים שהם מיטיבים ללהג בבטחון עצמי מופרז . כגון על חשיבות לומדי התורה ועל הזכויות שמגיעות להם .. וכו וכו . ולכן כשהכותב מציע סחורה מהסוג שהוא כותב בעד יציאה לעבודה החשד גובר שהוא טומן מניפולציה צינית לקוראים .
    נ.ב כמי שהכיר טוב טוב את ר משה זל . אני לא יודע אם יש מישהו על היוניברס שיכול לקרוא לעצמו תלמיד של רב משה. אני ראיתי בעיני ממש איך אברכים שהיו כרוכים אחריו עשרות שנים עדיין לא עמדו על עומק דעתו , ואיך שהתייחס בביטול לכל מי שדיבר בשמו , כך שלקרוא על מישו שמכנה עצמו תלמיד של רב משה זה כמו שעוסק זעיר קרא לעצמו תלמיד של וורן באפט .

    • מר ברג
      לפעמים צריך לחזור על דווקא על הדברים הפשוטים שממש אבל ממש לא ברורים לישיבה בוחער הליטאי הממוצע. ובכלל אני מזמן הבנתי שציטוטים ממאמרי חז"ל לא מובילים לשום מקום, עם מאמרי חז"ל שהיקפם עצום והם בנויים על מאות שנים, אנשים שונים תקופות שונות מקומות שונים והתמודדויות שונות אפשר להצדיק 98% מהעמדות הקיימות היום בשוק הדעות ממש כמו סלט בהרכבה עצמית בארומה. על הרמב"ם שציטטת הם יענו לך עם הכסף משנה או עם הרמב"ם עצמו בהלכות שמיטה ויובל אין בכלל סיכוי לצאת מויכוח כזה. בחרדיות בת ימינו מאמר מערכת של יתד נאמן או הוראה של אדמו"ר מנצחת את השו"ע וגם את הקב"ה בכבודו ובעצמו.
      לגבי אותו מאמר מעניין האם הרב פרקש יודה לפחות שאת כל הפתולוגיות שאותן הוא מתאר במאמר תחושת מגיע לי, היתר גורף לשדוד את כולם למען המטרה הקדושה לדרוש סכומי כסף מפלצתיים כתנאי לשידוך וכן על זה הדרך הן תוצר של היהדות האשכנזית המזרח אירופית ושלה בלבד.

    • לאיתי
      הסגנון הווכחני שאתה מתאר שבו על כל תשובה יש שאלה או פלפול שעוקרים את האמת הפשוטה הוא המאפיין של המשתגעים והמתבהלים כלשון הרמבם. אבל החילול ה בסוף הדרך מוכיח את הנזק שבמעשיהם .
      הבעיה שיש לי היא לא עם המאמר אלא עם כותבו ודומיו . אני מכיר טוב את הטיפוס הליטאי האיפכא מסתברא שמצד אחד הוא אברך בכוילל שנהנה מכספי צדקה למחיתו ומחנך את ילדיו להיות הדור הבא של מחללי ה ומכבי מאור הדת . ומצד שני מטיף ליציאה לעבודה ולהשכלה אקדמית .
      והכל באיצטלה צינית ומטופשת של גאוות יחידה דוחה . כך הוא מתאר במאמרו הקודם עת "הבדלי המנטליות" בנינו לבין הספרדים , וכאילו יש עליהם איזה יתרון מצד איזשהם קבוצות פרימיטיביות אחרות רק בגלל שמוצאן ממזרח אירופה הנחשלת.
      לכן לא חשוב כל כך איך הכותב יתייחס לתופעות אלו . הם מגונות והרסניות ויש לא לפחד להגיד את האמת

    • וואו, חן ברג אתה גאון… תודה שחידדת בתגובותיך! דברים חשובים שראויים להיאמר… חבל שרובנו חוששים אפילו לצייץ… (אולי זה רעיון למאמר אחר על הדרך 😉 )

  • המאמר מחכים ברור ואמיץ. נהנתי מאד! תודה רבה

    • הפריע לי מאוד לקרא דברים אלו אפילו לא המשכתי לקרא מפני שלכתחילה היתה פה בעיה של החיינוך העצמאי מול העלז עוד הרבה לפני ההצעה של משרד החינוך, לא אכנס לפרטים שאני לא בקי בהם אך מאמר זה הוא תחינת מים

      לא יעלה על הדעת שחסידות מפוארת זו ובהנהגת האדמור שליט"א יסכנו את חינוך מחמד עייניהם ללימודים הללו.
      אולי זה אלוונתי לאנשים פרטיים שהחלטו לשלוח את ילדיהם למוסדות שיש בהם תכנים הללו.
      ולהם אולי כדי לקרא מאמר זה.
      מה שבטוח אין בכלל הבנה מה היה המאבק, לכתחילה לא רצו להכניס את בעלז לחינוך העצמאי ומנעו מהם תקציבים שגם למוסדות שלהם מגיע !
      ולכן פעלו בצורה כזו.
      כמו שכתוב; עם עקש תתעקש וגו'
      ולא להוציא לעז.

  • כחסיד בעלז אתה באמת מריך להיות גאה ברבי שלך . מתברר שהוא השפוי היחיד מכלל החבורה שיושבת על ההגה והיחיד שנראה שלא מונהג על ידי העסקנים . דבר אחד אתה חייב לדעת על הליטאים . הפוליטיקה מכניסה אותם לחמת טירוף שאין דומה לה . הציניות והזלזול בכל מי שהוא לא הם שוברים כל פעם שיאים חדשים . הם בטוחים שהכל מגיע להם והדבר שמשמח אותם ביותר היא השמחה לאיד . כך מוסברת ההתנהלות השחצנית שלהם במו"מ האחרון עם בעלז שבו הם סחטו מהרבי מבעלז כניעה מוחלטת והוא למען השלום וויתר לחוליגנים האלו שמטרתם היחידה היא הבסה מוחלטת של היריב ואפס פרגמטיות. זוהי דמותה של הפוליטיקה הליטאית ששורשיה נעוצים באלימות המושרשת בתרבות הישיבתית הליטאית . כעת נותר רק לבעלז להיות חכמים ופשוט לא חהצביע לרשימה המטופשת בהנהגת גור והליטאים

    • תודה על התגובה, אך העדיף לא להכנס כלל לתחום,
      אלך בדרך האדמור שלי באהבת ישראל וכבוד התורה.
      שנה טובה לכול, שנזכה לקבל משיח מתוך אחדות.

    • ליוסף חסיד בעלז , הרבה שלך צודק , עבור על מכתבך ותמצא הרבה טעויות כתיב , כי לא למדת ליב"ה , וזה חילול השם הגדול
      רוב בחורי הישיבה , אינם יודעים לכתוב , להגיש תחביר וממש עילגים שחז"ל זלזלו בהם .
      אבל ישנם כוחות בדגל התורה , השומרים על כוחם בכל הכוח ונותנים גושפנקא על התנהגותם הנילוזה שלמדו מהתנהגות של הנהגת גור

  • (אשמח שתפרסמו אבל רק בלי השמטות ושינויים, תודה)
    לפי הפרסומים, מתווה בעלז הציע שלכל בית ספר בעלזי שאינו חלק מרשתות החינוך יוקצה חשבון בנק משלו שיקבל הפקדות ישר ממשרד החינוך בלי תיווך של רשתות החינוך של ש”ס\דגל התורה וכדומה. כשהמתווה דלף, רשתות החינוך נכנסו “לאטרף”: איך יוכלו לשלוט במקבלי המשכורות ככה ולשמור על המונופול שלהם ? דבר שאחריתו מי ישורנה.
    ומי שבסוף קבע את התגובה הפוליטית המפלגתית הוא לפי הטענות בחור אחד בן שלושים, בעל דם כחול והשראת שכינה.
    ומי שרקח האת הדיל בין הליטאים לחסידים, שאליו הכתבה לא מתייחסת, הוא ביבי. כשהבין ביבי שהפיצול הורס לו את הסיכוי לקואליציה ומקרבו ליום בו עתיד לתת דין וחשבון על מעשיו בעבר, דאג לקמבן את הקומבינה (“אדם קרוב אצל עצמו”). בדפוס פעולה דומה חיבר ביבי את הטאואיסטים-גבירים-סמורטריצים, למרות שאלו ואלו מקורבי תנועת הכהאנזים שהוצאה מחוץ לחוק כאירגון טרור, עוד ע”י מנחם בגין, אבי תנועת הליכוד.
    וכל זה לא משנה כלום כי ביבי הוא אלילו של ההמון החרדי, למרות שהוא מביא בימנו רק רע לישראל ולחרדים. אפילו אחרי שניסה להסיר מעצמו כל אחריות לאסון מירון כשנחקר בוועדת נאור הם ממשיכים לנהות אחרי הדת הביביסטית.

    • ליעקוב, נכון יש הרבה טעויות כתיב והקלדה אך זה נובעה מכך שלא עברתי על הכתוב ומחוסר בקיאות בעניני ההקלדה מפני שאינני מעונין להיות מחובר כל הזמן למכשירים הללו.
      וכלל לא ללמודי דיקדוק (יש גם אנשים דיסלקטיים בעולם ויש להם כישורים אחרים).
      ואין קשר לחילול השם,
      ואגב בחורי ישיבה מסכמים סוגיות וכותבים לא מעט (לחלקם שפת האם היא ייאדיש ולחוצניקים גם אנגלית ולעברית השימוש הוא בלשון הקודש ורק אחרי בעברית).
      אני נשמע מתנצל אך אני ממש לא.

  • משום מה יש לי תחושה שכותב המאמר קודם סימן את העיגול וכלומר שהביע את דעתו האישית בנידון, ואח"כ זרק את החץ וכלומר שהביא את הוכחותיו כביכול מגדולי הדורות.

  • ניכרים דבר אמת לאמיתה.

  • לכבוד כותב המאמר
    כל דברי חז"ל וגאוני עולם שציטטת הם נכונים.
    אבל חבל שלא ביררת העובדות לענין אירוע זה, לא אצל הליטאים ולא אצל בעלז.
    נמצא שכל הדרשה היפה שדרשת, לא קשור בכלל לנושא שמדובר עליו.

    אנא תיגש אישית לעסקן בחיר בדגל, וכן לעסקן בחיר בבעלז ותשמע ישירות על מה מדובר.
    תלמיד חכם צריך ללמוד תורה וגם לברר המציאות.

    כל המאמר בנוי על השערות אישיות של כותב המאמר ואשמות שוא על שתי הצדדין, בלי שום חקירה של העובדות.

    מאמר כזה לא מתאים לבמה זו.

    • תגובה משעממת וריקה מתוכן. חבל שביזבזתי זמן לקרוא אותה ולהגיד עליה.
      פעם הבאה כשאתה מגיב, אנא נסה להוסיף ידע חדש, מקורות חדשים או זוית מחודשת.

  • ככל הידוע לי המתווה לא נכתב ביחד עם חסידי בעלז והם התפרצו לדלת פתוחה, כשמדובר במתווה של משרד האוצר שדואג לכך שיהיו יותר חרדים שיצאו לשוק העבודה, אלא שהכותב הנכבד שציטט את "ר' אלחנן" נראה במחילה ממנו שלא הבין את מה שציטט שהרי שם במה שציטט נאמר במפורש כי אם הדבר יביא אותו לקרוא בספרי מינים או להתחבר לחברה שאיננה טובה הרי שאסור ללמוד, וא"כ הרי כל המטרה של המקצועות האלה שיוכלו להכנס לאקדמיה אח"כ ולא שיוכלו לעבוד בעבודות בלי תואר שהרי בזה אין צורך כמעט בלימודים אלה, וברמה שצריך אפשר ללמוד בקלות בבגרות וכל המטרה שיוכלו להכנס לאקדמיה, וא"כ את זה ר' אלחנן מעולם לא התיר.

    • ר אלחנן מדבר אל יהודי בגרמניה שרוצה ללמוד תואר ולהתפרנס ממנו.
      לא נראה לי שבגרמניה של הימים ההם או אפילו בימינו ללכת לעבוד היה במכון תורני שכל האברכים שיושבים שם יראי שמיים גדולים. ברור שללכת לעבוד היה אומר ללכת לעבוד ולשבת וכו ליד נכרים.

    • למה כ"כ חורה לך שאחד מהאינטרסים במתווה הוא כסף? כל מה שהאדמו"ר מבעלזא רצה זה שהמלמדים בת"תים יקבלו משכורות מכובדות ולא משכורות רעב כמו שמקבלים היום וכך יוכלו להביא מלמדים מומחים וולא כמו היום שכל מי שרוצה ללמד מקבלים אותו כי אין הצע…הרי אף אחד לא רוצה לעבוד בעבודת פרך ובחינם… כמובן שכסף זה לא הכל אבל אם מה שהם דורשיל הוא לא נגד ההלכה אז כן, ילמדו קצת לימודי חול ויקבלו מלמגים טובים שיאהיבו עליהם את התורה

  • לכותב הנכבד
    וכי ר' גרשון לא יודע מה שאתה אומר? האם הוא לא יודע לקרוא ר אלחנן? תמיהני.
    (להרגשתי לכן הזדהת כתלמיד של הגרממ שפירא זצוקל וד"ל)
    חרדיות היא אסטרטגיה. היא אינה אידאולוגיה ולכן ודאי שדבריך נכונים וגם דברי המגיבים המעודדים כלהקה.
    חרדיות היא אסטרטגיה וכחלק ממנה אנו משלמים מחיר. על מחיר החינוך הטהור אנו משלמים בכך שבחור או אברך שגומר בדעתו לצאת לפרנס את עצמו ומשפחתו חסר את הכישורים הנדרשים לעולם העבודה המודרני.
    בוגר החינוך החרדי נדרש להשלמות נרחבות ביציאתו ללימודים הנכספים, שנה של מכינה לפחות ועדיין גם לאחריה יחווה קשיים ברכישת השפה האנגלית.
    זהו מחיר שהחברה החרדית משלמת בשביל הפוטנציאל של קדושה וטהרה, בשביל הגירסא דינקותא של תינוקות בית רבן.
    טענתך יכולה להתקיים כאשר היא תדבר על חוסר הרלוונטיות של האסטרטגיה החרדית לימינו אנו. אבל להביא ציטוטים מתקופות אחרות זה ממש לא רלוונטי בעיני. מה בין ימי הגימנסיה של פרויד ודומיו ללימודי הייטק, לעולם האינטרנט, לפיתויים, לקלות ולנגישות.
    כן, אני רוצה שהילד שלי יקבל בסיס של טהרה וקדושה, של פרישות ולו בימי ילדותו. לכשיגדל בבקשה שילך וישלים לימודים ובגרויות.
    אני משלם בגאווה את המחיר בעבורו כי אני מאמין באסטרטגיה החרדית. היא הוכיחה את עצמה. ואל תביא לי ראיות מן המתקשים כי אביא לך ראיה מציבור הדתל שנקטו באסטרטגיה שונה בתכלית שלצערנו היא כשלה. כן, כשלה. היא כשלה בשימור הגאווה הפנימית, בשימור התורה כערך העליון, בשימור עקכי הליבה של היהדות.
    אני סיימתי שני תארים ולא למדתי ליבה. אני מאחל לילד שלי שלא יזדקק ללימודים אקדמיים, אני רוצה לאפשר לו לדעת מה זה ללמוד תורה, שכל עולמך תורה. שלפחות יטעם ולא שיערבבו לו עוד דברים. לכשיגדל, יחליט בעבור עצמו.
    זוהי בעיני האסטרטגיה החרדית. אני גאה להיות שייך לנבחרת מנצחת הרואה את האמת ומוכנה לשלם מחירים בעבורה.

    • כל הכבוד!!!

  • לא נכון לבחון את ערכה של השכלה כללית רק במשקפי הפרנסה – רק אם יעזור לפרנסה מותר ואולי אף מצווה.
    השכלה כללית מאפשרת להבין את המציאות שבה אנו חיים, וההבנה הזאת חיונית דווקא למי שמתיימרים לפסוק בעניני הדור. כל פסיקה וכל הדרכה רוחנית מבוססת על הכרה עמוקה של המציאות. בלי הכרה כזאת משול הפוסק לרופא שרושם דיאגנוזה מבריקה אך לא לחולה שלפניו.
    גדולי ישראל לאורך הדורות הכירו היטב את המציאות של צאן מרעיתם. לא היה מצב שגדול הדור יהיה מנותק, לא יבין את המושגים והלכי הרוח, ויקבע לכולם את אשר יעשון. ובימינו אין דרך להבין את המציאות בלי השכלה, ולא רק אנגלית ומתמטיקה.

    הטענה שהגדלות בתורה תיפגע מחמת הזמן המושקע בהשכלה מוכחשת מן המציאות, ולא רק של גדולי העבר אלא גם של ימינו. יתר על כן, ההשכלה הכללית עשוייה לתרום לעיתים להבנה טובה יותר של דברי תורה, בכל תחומי התורה.
    השאלה היא, מה צריך לקרות כדי שיחול שינוי לטובה בנושא.

  • אני חסיד בעלזא, ואני רוצה להסביר מה היה פה, להבנתי. אקדים שהאדמו"ר אינו נוהג לדבר לפני חסידיו בענייני השעה (מלבד בהזדמנות אחת בשנה, ובקיצור). כך שמי שמוסמך להסביר הוא רק מי שדיבר עימו אישית, אז הדברים הם לענ"ד:

    אנשים חושבים שמטרת המתווה היא להכניס לימודי חול, או להביא תקציבים שיעזרו בפרנסת המלמדים. זה לא העניין.
    העניין הוא האיכות והרמה של המלמדים.
    במצב של היום, אנשים איכותיים, תלמידי חכמים ובעלי יכולת אמיתית לחינוך, לא רוצים לקבל משרה בחיידר, כי המשכורות זעומות ומגוחכות. אנשים שיש להם פוטנציאל מעולה, בוחרים בעבודות אחרות, או שהולכים ללמד במסגרת החינוך העצמאי, שם ירוויחו יותר. מי נשאר ללמד בחיידר? הזיבורית, האנשים שלא היו מצליחים בשום עבודה אחרת.
    מה קורה? שכל איכות ההוראה והחינוך יורדים. אנשים שלא יודעים ללמוד היטב 'מלמדים'. אנשים חסרי סבלנות 'מחנכים' את הילדים, ופוגעים בנשמתם הרכה. מה שנפגע במצב העכשווי זה לא לימודי החול, אלא לימודי הקודש. מה שנהרס במצב העכשווי זה לא היכולת להתפרנס בעתיד, אלא היכולת של הילדים לגדול למבוגרים יר"ש ובריאים בנפשם.
    ברגע שהמשכורות יעלו, יכנסו לצוות אנשים ברמה גבוהה יותר, והרמה תעלה בכל התחומים.

    כל העניין כאילו בבעלזא מתכוונים להעלות את רמת לימודי החול אינו נכון. גם היום שמקבלים תקציב מצומצם לומדים בכיתה הגבוהה בחיידר אנגלית רק ב'כאילו', ועושים צחוק ממשרד החינוך (אגב, גם במקומות שמקבלים תקציבים משמעותיים כמו בישיבת קרלין, גם עושים צחוק, וזאת מהיכרות קרובה).

    הסיבה לחוסר ההשקעה בלימודי החול אינו כי למישהו יש משהו נגד הלימודים הללו, אלא בגלל שלתלמודי תורה יש משאבים מוגבלים (כסף, כוח אדם, יכולת מנטלית של התלמידים), ולימודי החול הם בעדיפות האחרונה.

    המחשבה היא שכאשר הילד יתבגר וייצטרך להתפרנס, הוא ישלים את הפערים. אמנם ייקשה עליו בייחס למי שעשה בגרות מלאה, אבל זה לא בלתי אפשרי. יש חסידי בעלזא שעד בגרותם לא הכירו כלל את ה- ABC, והיום השלימו תארים אקדמאיים לפרנסתם (ואני ביניהם).

    הכותב מעלה את הצורך לתת כלים לפרנסה בבגרות. השאלה היא תמיד המינון, והיכולת. כל ילד שלומד בתלמוד תורה מקבל כלים בסיסיים לפרנסה (לפחות כשכיר בשכר מינימום), כי עצם פיתוח האוריינות, יכולת הלמידה, וההתמודדות בחברה הם כלי בסיסי לחיים. כמה כלים לתת לו, ולפרנסה באיזו רמה לכוון אותו, זו כבר שאלה של מינון, שמסופקני אם יש לה תשובה הלכתית ברורה.

    • אין שום קשר בין הכתבה למציאות. במחילה.
      וכי הנושא כאן הוא לימודי ליבה או לא?
      הנושא כאן הוא שליטה של משרד החינוך בתכנים הנלמדים בת"ת.
      ועל כך יצאו למלחמה.
      ידוע הדבר , שעל כך הוקם החינוך העצמאי.
      וכי אכפת לר' גרשון אם בעלז לומדים אנגלית או
      חשבון? הנושא הוא שעל ידי המתווה ייכנסו תלמודי תורה נוספים של מוסדות פטור! וכך יאבד כל עצמאות החינוך החרדי.
      ידוע הדבר שברגע שמשרד החינוך משלם הוא לא פרייר… הוא דורש דרישות. ובעל המאה הוא בעל הדעה.
      אני יכול לומר זאת בתור אחד שעבד עם פרויקטים של משרד החינוך. ומכיר את דרישות הבקרה והפיקוח שלו.
      אומר בעדינות שמתווה המוצע הוא יותר גרוע במידה מסוימת מהממח, שהמורים הם עובדי משרד החינוך. וכאן המוסד מקבל תקצוב והוא מחוייב לדרישות ובקרות שונות ומשונות.

  • דומני כי עצם יומרתו של הכותב לכתוב פרק בהשקפה מול גדולי ישראל היא הבעיה העיקרית. גם המתנגדים הגדולים של המהלך לא דיברו כנגד האדמו"ר וידעו כי זכותם וחובתם של חסידי בעלז לנהוג כדעת רבם. ברצונם של הליטאים בראשות מרן הגר"ג היה להיבדל מהשקפה זו ולשמור על מחניהם וזכותם להיפרד כמו שלא יעלה על הדעת שהם ירוצו ולו בבלוק טכני עם הבית היהודי. ולכן אני ממש רואה בחומרה את מה שבעצם הכותב עושה זה להעמיד את דעתו (גם אם מעוגנת במקורות) מול דעת גדולי ישראל ומכניס עצמו בין הרים גדולים. יש לך שאלות תבוא מוכן ותשאל בבחינת תורה היא וללמוד אני צריך. ומבחינה זו לא שונה הכותב מכל אלו שהיו להם שאלות והסיקו מסקנות עד כדי שינוי הדרך וד"ל.

    • הינו שמחים,
      א. שגדולי ישראל יקראו את המאמר.
      ב. ויפרסמו את תגובתם המלאה.

      למה זה לא יקרה ?
      א. כי הם מנותקים מקבלת מידע שכזה (מבחינה פיזית),
      ב. כי אם התגובה שלהם לא עומדת 100% בהשקפה הטהורה היא לא תפורסם / תצונזר.

    • על זה כתב הכותב את כל הטור נגד האמונה העיוורת שמאמינה בכל. בכל מחיר שרק יהיה אפילו נגד ההלכה ונגד התורה ונגד ההיגייון הבריא.

  • למה רק שימי הוא המגיב היחיד שהתייחס לענין בעל המאה הוא בעל הדעה?
    הרי ברור לכל בר דעת שהסיבה המהותית ביותר למניעת המתווה של בעלז היא דחיפת הרגל הממשלתית למוסדות התת"ים. אם חיידר אחד יכול להכנס לחינוך העצמאי למה שלא יכניסו את כולם? אצל החילונים אין איפה ואיפה, אם אחד יכול כנראה שכולם יכולים.
    שלא לדבר על זה שמוסדות הלימוד לבנים שכן נמצאים בחינוך העצמאי ולא הכניסו לימודי ליבה יתחילו לקבל ביקורות על תכני הלימודים ברגע שתהיה נהירה של מוסדות לחינוך העצמאי- כפי שקורה היום עם הביקורות בכוללים ובישיבות מקבלי הדתות שם התנאי הוא בסך הכל המצאות במקום הלימודים, הרי ברור שאם היה רק כולל אחד בכל הארץ אף אחד לא היה בודק אותו…
    לסיום- אני עובד היום כרואה חשבון ומתעסק עם המוןןן בוגרי ישיבות שיצאו לעבוד והסתדרו מצוין עם לימודי התואר למרות שלא למדו לימודי ליבה, ואף אחד מהם לא מתלונן על כך ולא רוצה לשנות את מתכונת החיידרים הנוכחית. אז למי שיש בעיה אישית עם זה שישלח את ילדו לממ"ח, אבל שלא ייגע בפך השמן הטהור!!!

  • בסוף בשורה האחרונה אם נסתכל טוב נראה אנשים מבוגרים בעלי יכולת יושבים במטבח הביתי ומכינים אוכל זול ולא בריא לילדים שלהם, ועל זה הם חושבים שהם מקדשים את העולם…. אם התורה הקדושה מצטמצמת בסוף לסיטואציות כאלו… אם המחסור בהשכלה מביא למחסור בפרנסה מביא למצב שבו אנשים מגדלים משפחה גדולה בחוסר כל, אז הטעות שלכם מרה וקשה.

  • תמשיכו להצביג גימ"ל וש"ס ותמשיכו ליילל.
    חייבים להצביע למישהו אחר (שמצד אחד יש לו מחוייבות לתורה ומצד שני לא ישעבד את הציבור לחיי עוני)
    אני הולך עם בן גביר.

  • בתורה שבעל פה, כל דור קובע לעצמו את ההלכה הסופית, עם יכולות שינוי גדולות מהדורות הקודמים. וכמובן שהחכמים קובעים ולא כל אחד..
    בתורה שבכתב דווקא יש שורש מאוד יפה למציאות הנוכחית, והוא שבט לוי אשר השם הוא נחלתו, אינו יורש את הארץ, ומקבל את פרנסתו מכל שאר השבטים!
    אפשר אפילו להניח בעקבות דברי ר' אלחנן, שכיום כבר אנו נמצאים בביאת משיח במובן מסויים, שהרי יש ויש מציאות של ציבור יציב וגדול שמצליח לחיות כך..
    יש הבדל עצום בתודעה של האדם אודות כל נושא שהוא, הכרוך במיקומו העצמי של אותו האדם. בתוך חברת האברכים עצמה המנותקת מהאינטרנט וכתבותיו התורניות, ישנה תודעה בפני עצמה, אשר מסתדרת יפה עם המציאות.

    • מאמר מעניין ותגובות מעניינות (חלקן נוקטות במקל חובלים של בבל, במקום מקל נועם של א"י).
      עכ"פ קמח טחון טחנתם, דיון אינטרנטי לא יתרום הרבה. המציאות היא שמנצחת, כי למרות החרמות והגידופים של גדולי/עסקני/נכדי ליטא, אשר רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם, יש תהליך אבולוציוני בלתי-נמנע: יותר ויותר חרדים/חרדיות מגיעים לאקדמיה למיגוון עצום של לימודים, חלקם למדו לימודי-ליבה בחינוך העצמאי וחלקם משלימים (לא בקלות!) לימודים אלה. כבר בגיל סמינר וישיבה קטנה חלקם בקיאים בעולם המחשב ומתמודדים לא רע עם אנגלית טכנית. צצות ישיבות-תיכוניות חרדיות-כאילו, אפילו ישיבות-הסדר חרדיות-כאילו, יש שירות צבאי שח"ר בגוונים שונים, אשר משלים לימודי ליבה ולימודים אקדמיים. די להביט בפרסומות ללימודים אקדמיים, המופיעות בשפע במקומונים חרדיים, כדי לדכדך את גדולי/עסקני/נכדי ליטא.
      שמעתי פעם שהאדמו"ר מבעלזא ענה על השאלה "מדוע בעלזא שונים?" בתשובה מבריקה: "אנו לא שונים, אנו ראשונים". בפרשיה של "מתווה בעלזא" הוא גילה שהליטאים לא רוצים אותו בחינוך העצמאי, ואפילו מכתיבים לו שלא יקים חינוך אשר בסה"כ מקביל לחינוך העצמאי.
      ביבי, מלאך השלום, פתר את הסכסוך החרדי, אבל הניצחון הליטאי הוא זמני – התהליך האבולוציוני הנ"ל, אתרי האינטרנט החרדים ולימודי האקדמיה החרדיים מכרסמים את ה"השקפה הטהורה".

כתוב תגובה:

נא להזין תוכן בתגובה
חובה למלא שם
נא למלא כתובת אימייל